לאחר שאיבדה תוך שנה את "ארבעת הגדולים" (פול, רדיק, גריפין וג'ורדן), הקליפרס תקווה לצאת לדרך חדשה ומוצלחת. האם הסגל הנוכחי יסייע לה לעשות זאת?

אולם ביתי: 19,088 צופים יכולים להיכנס לסטייפלס סנטר.

מאזן בעונה שעברה: 40-42 (מקום 10 במערב).

מאמן: דוק ריברס, בן 57, אחד המאמנים הוותיקים בליגה עם 19 שנות ניסיון כמאמן ראשי.  מאזן כולל של 846 ניצחונות מול 624 הפסדים (57.6%).

מה שהיה

כצפוי, אבל באמת שכצפוי, המצטרף הטרי דנילו גלינארי סבל מפציעות והחמיץ שלושת רבעי עונה (שיחק 21 משחקים בלבד).
למרבה הצער, לספסל הטיפולים הצטרפו אליו פטריק בברלי (11 משחקים בלבד), מילוש תאודוסיץ' (45 משחקים), ואפילו אייברי בראדלי, שהספיק להיפצע לאחר 6 משחקים בלבד מאז שהצטרף לקבוצה.

שלא כצפוי – מי שלא בילה על ספסל הטיפולים של הקליפרס זמן רב היה בלייק גריפין – ולא בגלל שהעביר עונה נטולת פציעות (שיחק 58 משחקים סה"כ אשתקד).

הסיבה לכך נבעה מהטרייד המפתיע שביצעה עליו הקבוצה, מספר חודשים בלבד לאחר שנתנה לו חוזה מקסימום.
טוב נו, לפחות תמיד יהיה לנו את הדאנק ההוא על פרקינס…

במסגרת הטרייד השיגה הקבוצה את טוביאס האריס, אייברי בראדלי, בובאן מריאנוביץ' ולא פחות חשוב – שתי בחירות דראפט, והמשיכה להישאר בתמונת הפלייאוף.

אחד האחראים הראשיים להישארותה בתמונה היה לו וויליאמס, שסיפק את עונת השיא שלו בקריירה עם 22.6 נק' למשחק מהספסל ב-32.8 דק' (שיאי קריירה), ובגיל 31 חגג זכייה שנייה בתואר השחקן השישי של העונה.

לקראת הישורת הסופית הקליפרס איבדה סיכוי להעפיל, וסיימה במקום העשירי המכובד.

קיץ 2018

שלום ולא להתראות: דיאנדרה ג'ורדן (דאלאס), סם דקר (קליבלנד), אוסטין ריברס (וושינגטון), סי ג'יי וויליאמס (מינסוטה).

למי מכם שזוכר, רגע לפני תחילת העונה שעברה הודיעה הקליפרס כי דוק ריברס לא ישמש יותר כמנהל המקצועי, ויהיה אחראי על אימון הקבוצה בלבד.

המצב החדש בוודאי יצר מספר רגעים של מבוכה בבית משפחת ריברס, לאחר שהקבוצה החליטה להיפרד מבנו של המאמן (אוסטין ריברס) בטרייד ישיר תמורת מרצ'ין גורטאט מ-וושינגטון.

ארבעה ימים לאחר מכן הקבוצה נפרדה באופן רשמי גם מדיאנדרה ג'ורדן, שלאחר עשור במדי הקבוצה ויתר על אופציית השחקן שלו כדי אשכרה לחתום בדאלאס.

בעוד ריברס ייחסר יותר לאביו מאשר לאוהדים, הקליפרס ללא ספק תתגעגע מדי פעם לסנטר וההטבעות הנהדרות שלו.

בעצם, אם חושבים על זה, עזיבתו של ג'ורדן (שהיה השחקן הוותיק בקבוצה) – מסמלת סופית את עידן Lob City.
טוב נו, לפחות תמיד יהיה לנו את הדאנק ההוא על ברנדון נייט…

ברוכים הבאים: מרצ'ין גורטאט (וושינגטון), שיי גילגוס-אלכסנדר (רוקי, בחירה 11 בדראפט), ג'רום רובינסון (רוקי, בחירה 13 בדראפט), לוק אמבה א-מוטה (יוסטון), מייק סקוט (וושינגטון).

בעוד גורטאט מגיע לקבוצה ככל הנראה לעונה אחת בלבד (ועוד עלול להיחתך לפני סיומה), הקליפרס תקווה לפתח ולשמור את צמד הרוקיז שלה לתקופה ארוכה.

מי שנראה כפרוקט המעניין יותר מבין השניים הוא גילגוס-אלכסנדר ממכללת קנטאקי, אותו השיגה הקבוצה דרך טרייד על הבחירה מס' 12 (מיילס ברידג'ס המצוין), ו-2 בחירות סיבוב שני.

הרכז הארוך מתנשא לגובה של 1.98 מ', עם מוטת ידיים של לא פחות מ-2.10 מ'.
הוא מאוד רזה (81 ק"ג) ואינו נחשב לאתלט-על, אך בליגת הקיץ זה ממש לא הפריע לו, וייתכן ויהפוך לאחד השחקנים הכי טובים במחזור הדראפט.
עד שנקבל תשובה לגביו, הוא יסתפק בלהיות השחקן עם שם המשפחה הכי ארוך (18 אותיות) על החולצה בליגה.

לגבי אמבה א-מוטה, זו תהיה הקדנציה השנייה של השחקן בקבוצה, ובעוד הוא יעלה מהספסל למשימות הגנתיות,  מייק סקוט (שנתן עונה יפה מאוד בוושינגטון) ינסה להיכנס לרוטציה בזכות כישוריו ההתקפיים.

מה שיהיה

חמישייה צפויה: פטריק בברלי, אייברי בראדלי, טוביאס האריס, דנילו גלינארי, מרצ'ין גורטאט

ספסל: לו וויליאמס, אמבה א-מוטה, גילגוס-אלכסנדר, מונטרזל הארל, בובאן מריאנוביץ', מילוש תיאודוסיץ', ווסלי ג'ונסון, מייק סקוט, ג'רום רובינסון, סינדריוס תורנוול, טיירון וואלאס.

על פניו, החמישייה של הקליפרס לא מבטיחה או מרשימה יותר מדי, אך כשבוחנים את הסגל עצמו, קשה שלא להתרשם מהעומק והאפשרויות השונות של הקבוצה.

השאלה היא האם דוק ריברס מסוגל לחבר את כולם ליחידה אחת חכמה ומגובשת שתצליח להפתיע ולהתיש את כולם בדרך לפלייאוף, או לפחות להילחם על ההעפלה.

כדי שזה יקרה ריברס יצטרך להתפלל לנס רפואי בגזרת גלינארי (כלומר, 60 משחקים ומעלה), ולקבל יכולת שיא מצדו טוביאס האריס, שיגיע לעונה עם מוטיביציה מיוחדת להוכיח שעשה בשכל כשוויתר בקיץ על הצעה של 80 מיליון ל-4 עונות, במה שתהיה עונתו האחרונה בחוזה הנוכחי.

האריס אגב הוא לא השחקן היחיד במועדון שמסיים חוזה (בברלי, גורטאט, מילוש, בובאן, ג'ונסון, וואלאס, אמבה-א-מוטה), אבל הוא השחקן היחיד מביניהם עם ביקוש גבוה בשוק, ואם לא יגיע עם הקבוצה לסיכום בקרוב היא עוד עשויה לסחור בו.

כמו כן, בשלב מסוים הקליפרס תצטרך להחליט מה היא עושה עם פטריק בברלי ותאודוסיץ', כי אם היא לא מתכוונת לחדש להם את החוזה, אולי עדיף לה להיפרד מהם כבר עכשיו כדי לפנות יותר דק' לצעירים (ולהשיג איזו בחירת סיבוב שני על הדרך).

ורגע, אי אפשר בלי בובאן.
לצערי הענק הסרבי אינו אחד השחקנים החשובים בסגל, אבל הוא כן חתיכת אטרקציה, ויהיה נחמד אם יקבל פה ושם דק' כדי להפגין את כישוריו (ויש לו), או דברים אחרים…

בכל מקרה, לאחר שהתרגלה להיות הקבוצה החזקה בלוס אנג'לס בשנים האחרונות, הקליפרס תחזור העונה למקומה הטבעי כמס' 2 בלוס אנג'לס. לפחות עד הקיץ הבא.

תחזית אופטימית

ריברס עושה את הבלתי ייאמן ובונה רוטציה רחבה ומגוונת שמתסכלת את מאמני הליגה שלא יודעים למה לצפות, וגילגוס-אלכסנדר מתגלה כבינגו.
גארדים יריבים מזייפים פציעות כדי להימנע מעימותים עם הצמד של בברלי-בראדלי, גלינארי נשאר כשיר והאריס מאריך חוזה.
כנגד כל התחזיות, הקבוצה מעפילה לפלייאוף ולאחר הדחה מכובדת הולכת בכל הכוח על שוק השחקנים החופשיים.

אה וכמעט שכחתי, התכנית של קווין גארנט ב-TNT נגנזת לטובת הלהיט החדש – רוקדים עם בובאן והאריס.

תחזית פסימית

מכת הפציעות מכה פעם נוספת, ורצף הפסדים בשלב מוקדם מוציא לכולם את החשק לשחק כדורסל.
צעירי הקבוצה לא מקבלים הזדמנות להוכיח את עצמם, והקבוצה מסיימת במקום ה-14 במערב.
התכנית של קווין גארנט מחודשת לעונה נוספת, בעוד בובי וטובי נשארים ביוטיוב

תחזית ריאלית

כל הסימנים מעידים על כך שמדובר בעונת מעבר של הקליפרס, שתהיה חלשה מדי כדי להגיע לפלייאוף, אך יותר מדי חזקה (וגאה) כדי להתבזות.
זה ייגמר עם המקום ה-11 במערב, אבל עם המון אופטימיות לקראת הקיץ.