ארכנה טוותה / Ljos

פיו פיו

נבלים חשובים לסרטים.

קשה להפחית בחשיבות שלהם. נבל טוב יגרום לך לתהות מה הדרך הנכונה. יעמיד מכשולים בפניו וייצג סכנה אמיתית לדרך החיים של הגיבור. הוא יציב בפני הגיבור מראה שתזהיר אותו מפני מה שהוא עלול להפוך אליו (לא סתם אחד המשפטים שחוזרים בשיחות בין הגיבור לנבל הוא "אנחנו לא כל כך שונים". זה לא סתם כי התסריטאי עצלן וכתב את הדמות פעמיים וחשב שיוותרו לו אם יכריז על זה). ולכן מפתיע לגלות מהן שתי התוכניות הנבזיות הכי נפוצות של הנבלים הקולנועיים.

הראשונה היא, כמובן, להשתלט על העולם!

שזה הגיוני. הייתי עושה את זה ברגע זה אם לא היה כל כך מתסכל לנהל את העולם אחר כך ולא הייתי מתחיל בדיוק בבינג' של בוג'ק הורסמן. אבל אם כל התוכנית שלך היא להשתלט על העולם, זה אומר שהתוכנית של הגיבור היא… לא להשתלט על העולם? זו לא בדיוק מטרה עם אמירה מאחוריה. זה בעצם אומר לנו עליו… ממש כלום. אם הגיבור שלנו רוצה לחפש מקום שקט כדי להפליץ, והנבל כל הזמן מונע זאת ממנו ומשאיר אותו בסביבה ציבורית, אנחנו לפחות יודעים שלגיבור יש פעילות מעיים כלשהי והבנה של הקונספט של בושה.

התוכנית השנייה היא להרוס את העולם. או לפחות את מרבית האנשים שחיים בו.

(זהירות, ספוילרים בשתי הפסקאות הבאות)

השיטות נרחבות ומגוונות. ב-"12 הקופים" זה וירוס. בסרט השלישי בסדרת "צופן דה-וינצ'י" (בחיים אל תתפלאו לאילו סרטים יוצאים המשכים. כמו לגדל חתול ולהתפלא שהוא שורט) זה בעזרת עיקור וסירוס שליש מהאוכלוסייה (זה אולי עוזר לשריטות). ב"קינגסמן" סמואל אל ג'קסון משחק את מרק זאקרברג עם שין שורקת שמחליט לחלק טלפונים חינם – טלפונים שגורמים לאנשים להרוג אחד את השני/ ככה הוא דואג לבטיחות אנשי העילית שהוא בחר להציל (והמבוגרים שלא מבינים בשביל מה צריך את הטלפונים ומה רע בדיו ונייר ישן וטוב? אה, וכמובן, אלו שיהיו הכי טובים בלהרוג את שאר העולם ובטח ישמחו לשמוע מי אחראי להכל). ב"רזידנט איוול" אפוקליפסת הזומבים החלה כדרך מתוחכמת של תאגיד אמברלה הידידותי לחסל את מרבית העולם הפשוט. (ספוילר רציני לסרט חדש יחסית) ב"הנוקמים: מלחמת האינסוף", תאנוס רוצה לחסל חצי מהיקום כי יש בעולם כמות מוגבלת של משאבים, וככל הנראה זה הרבה יותר קל מלהתחיל לפתח טכנולוגיה בר-קיימא. אפילו בספרי "מדריך לטרמפיסט בגלקסיה" אנשי גולגפרינצ'ם בוחרים לאסוף שליש מאנשיהם בספינת חלל, השליש שהם החשיבו כלא מועיל לחברה (רבים מהם משום מה מנקי אפרכסות של טלפונים), ולשלוח אותם אל מותם.

גם הסיבות מגוונות. נבל בונד, הוגו דרקס, רוצה להשאיר בעולם רק אותו ואת חבורת האנשים המושלמים גנטיים שהוא בחר כדי ליצור אנושות חדשה ומושלמת. אותו סמואל אל ג'קסון מקינגסמן תומך בסביבה וחושש מהתחממות גלובלית, אז הוא בוחר לנסות להרוג הרבה אנשים, אחרת ההתחממות הגלובלית תהרוג אותם… ב"רובוטריקים 3: אפלת הירח", לשקרניקים יש עזרה מצד אנשי הארץ להרוס את כדור הארץ תמורת… אהמ… משהו. אולי.

כל הנבלים האלה מפספסים משהו די חשוב. ולא מובן איך. לחלקם יש מאורות ענקיות, ספינות חלל, מבנים מרהיבים. הנבלים האלו אוכלים, שותים, הולכים לשירותים. ברגע שתעלימו את כל האנשים הקטנים שמפריעים לכם בחיים – מי יבנה? יתכנן? יעבוד בחווה? יתקן את הנזילה בשירותים? יפטר מהזבל? יפתח תרופות ויגדל את החומרים הדרושים להם? על כל דבר קטן עד גדול שנמצא בעולם היום, יש המון אנשים ששברו את הגב כדי לגרום לזה לקרות. בעולם החדש שתכננתם לעצמכם, איך איל הון שעשה את כספו מנפט שווה יותר מנגר?

הנבלים הללו תקועים בחוסר מודעות מוחלט אם הם לא מצליחים להבין שאת אחר הצהריים של יין, גבינה ופולו עבדים שהם נהנים ממנו מרכיבים מיליארדי פעולות קטנות שנעשים על ידי אנשים "קטנים" עם בעיות גב. הם קופצים הרבה יותר מדי מהר מ-"כל אחד יכול לעשות את הדבר הזה" (שגם לא נכון) ל-"הדבר הזה חסר ערך". תראו, אני מבין שלא כולם מקבלים שלכל החיים יש ערך (כאילו, לא. אני לא באמת מבין. אבל למען הדיון). אבל אם הם יצליחו להבין שלפחות הם עוזרים ליצור את הדברים שכולנו אוהבים, אז לפחות נהיה בכיוון הנכון.

או בפשטות, כמו שגארי אולדמן הצעיר ואיאן הולם מדגימים היטב:

ושתדעו – כל תושבי גולגפרינצ'ם נפטרו בגלל מחלה שהועברה דרך אפרכסת של טלפונים.

לזכר כל אותם ניסיונות ליצור קורבנות קולנועיים, בואו נדסקס על שחקנים, שאולי לא יובילו אף פעם קבוצה לאליפות, אבל עם פריצה קטנה יוכלו להיות חלק בלתי נפרד מקבוצות הליגה בעונות הקרובות. שחקנים שלא נראים מיוחדים, אבל מה שהם נותנים הוא מספיק כדי להיות חלק ממה שיהיה בעתיד הבסיס של הליגה.

 

1) איוון ראב. מי? מה? ממפיס. אה. מהרגע שקונלי נפצע בעונה שעברה, לא הרבה עקבו אחרי הקבוצה שגם ככה לא היו הרבה ששמו שעון מעורר למשחקים שלה, וחבל. כי יש שם סוללה של שחקנים צעירים, שאולי לא יתפסו לכם את העיניים בעתיד, אבל הם יכולים להתפתח לשחקנים סולידיים ביותר. איוון ראב מסמל אותם בצורה הטובה ביותר. 2.08 מ' גובה על 2.20 מ' אורך ידיים (אני חושב שבמידות אמריקאיות זה משהו כמו 17 על 18 פחיות בירה), יש לו הרבה במה להתגאות בו להמשך הקריירה. הילד שחקן חכם עם יסודות כדורסל מעולים והוא יודע לקלוע טוב מתחת לסל ומעולה מהמיד ריינג' (48% בטווח של 10-16 רגליים מהסל).

הבעיה שלו? הוא מתחיל עכשיו את הקריירה ולא מסיים אותה. זה שחקן שבשנים קודמות כל הליגה הייתה רודפת אחריו והיה לו אולי סיכוי להפוך להיות שחקן משמעותי מאוד בליגה. היום? בליגה של כדורסל חסר עמדות, הגבוהים צריכים לדעת להתמודד עם חילופים, לרווח את המשחק ולקחת אותו מחוץ לקשת. לא הדברים שאיוון הראה שהוא יודע לעשות. למזלו, הוא נחת באחת הקבוצות הבודדות עם מקום וסבלנות לשחקנים מיושנים יותר. זו הקבוצה שבה טוני אלן קפץ לגדולה וזאק ראנדולף משך את סוף הקריירה. איוון ראב חייב לקחת את ההזדמנות הזו כדי להתאים את עצמו למשחק המודרני.

 

2) ג'ו האריס. נכנס עכשיו לשנה החמישית שלו בליגה. אבל רק אחרי שנתיים מבוזבזות בקליבלנד, הוא קיבל את ההזדמנות שלו לפרוץ בברוקלין, ולקח אותה בריצה אל הסל (הוביל את הליגה שנה שעברה באחוזים מדרייב). בשנה שעברה הרבה מהלכים של ברוקלין החלו עם ג'ו האריס מקבל את הכדור לאחר חסימה, ואז עושה בו כשלו (דרייב, 42% מהשלוש או המשך משחק המסירות הקבוצתי). לזמן מה בקיץ הנוכחי נראה שתהיה לנטס תחרות על החתמתו המחודשת של ג'ו במועדון דווקא מצד האלופה, גולדן סטייט:

אז מה מפריע לו להתקדם? הוא אולי נהנה רק משתי עונות כשחקן משמעותי בליגה, אבל הוא כבר בן 26, ואין לו הרבה לאן להתקדם. והדבר הבאמת חשוב הוא אותו הדבר שעולה מהשם שלו. ג'ו האריס. זה בערך השם הכי בלתי זכיר שאפשר להמציא. ו-ESPN מאשרים. בחישוב השנתי שלהם עולה שג'ו האריס הוא השחקן הממוצע ביותר בליגה. אם הוא היה מאכל, הוא היה לחם. אם הוא היה מוזיקה, היו משמיעים אותו רק במעליות. אם הוא היה משפט, הוא היה "מה נשמע?". הוא שם, כי צריך מישהו כמוהו, כי הכדורסל בנוי על שחקנים כמוהו. בלעדיהם יהיה כאוס. אבל כנראה שלא תקבלו ממנו יותר מדי ערך מוסף.

 

3) אינדיאנה פייסרס – כן, זו רמאות להכניס פה קבוצה. פוסט שלי. יש לכם בעיה עם זה? תכתבו בתגובות. חוץ מזה, מדובר באמריקה. אם הם מתעקשים להעמיד פנים שתאגידים הם בני אדם ומגיע להם זכויות, אפילו יותר מלבני אדם, אז מותר לי להכניס קבוצה לרשימה הזו. בקיצור, אינדיאנה – הם הפתיעו את כולם שנה שעברה. גררו את קליבלנד ל-7 משחקים, אולדיפו הראה בעונה אחת שיפור שההוזיירס הראו בסרט שלם והרבה אופטימיות יש בקבוצה העונה. ויש על מה – אין סיבה לחשוב שההתקדמות של אולדיפו תיעצר יותר מדי. השינויים הקטנים שנעשו בקבוצה נכונים (הלכו שחקנים שאי אפשר היה לסמוך עליהם. נוסף כוח מהספסל עם טייריק אוואנס הישר מעונת שיא ואו'קווין האנדרייטד). והם עדיין במזרח, אז הגרלה וקצת מזל יכול להביא אותם רחוק.

מצד שני, המזרח עדיין מחזיק קבוצות טובות עד מאוד, כמו הסלטיקס והניסיון של טורונטו לשכנע את הקוואיבוט ומפעילו להישאר. כדי להתקדם באמת אל השלב שלהן, הם יצטרכו לראות שיפור רציני גם ממיילס טרנר, שלא מצליח להתאקלם לתפקיד מופחת לצד אולדיפו או לשפר אספקטים שונים במשחק שלו. והשאלה הכי חשובה – האם באינדיאנה מצאו דרך להתמודד עם הטראפים שקליבלנד העבירה אותם במשחקים האחרונים בסדרה? כי ברור שכשיגיע הרגע, קבוצות הולכות לנסות את זה עליהם. ללא שיפור משמעותי באחד מהתחומים האלו – לא רואה איך אינדיאנה פורצים הרבה מעבר למה שהם היו בעונה שעברה. בלי שיפור, אני רואה אותם הופכים להיות מה שממפיס הייתה במשך שנים במערב. קבוצה קשוחה שתבחן היטב כל קבוצה טובה שתחשוב שהיא ראויה לאליפות.

 

ולסיום, סצינה אהובה, שאשמח להסביר את ההקשר שלה לנושא אם תבקשו.

אז מי אתם חושבים שהולך להשאיר את טביעת הרגל הפחמנית הבינונית (מידה 42) שלו על הליגה? איזה שחקן, הווה או עבר, אתם מחבבים או מעריכים, גם אם אתם יודעים שהוא לעולם לא יחשב אחד הגדולים?

לפוסט הזה יש 43 תגובות

  1. Berch

    3 ספט 2018 07:25:10

    אהבתי מאד את הטור. תמיד כשמישהו מדבר על הפנטזיה השוויונית הרומנטית שלו אני שואל "אבל מי ינקה את החרא ויאסוף את הזבל ?" ושם בדרך כלל נגמר הדיון 🙂

    בתור שחקן סתמי עם יכולות של נבל אני בוחר בזאזא פאצ'וליה. התלמיד המסור של ברוס בואן הצליח להשפיע על התנהלות הליגה הרבה מעבר לכישרון הכדורסל שלו. הוא מהנבלים המעדיפים שינויים קטנים ונקודתיים שיגרמו להשפעה מתגלגלת.

  2. גיא רוזן

    3 ספט 2018 08:26:36

    הסיבה לקיומם של הנבלים היא לא בשביל ליצור את הנגטיב שיאיר את הגיבור.
    הסיבה פשוטה בהרבה –
    הם לא השכילו להבין שהדולפינים צדקו…

    ואחרי ההתחכמות ההכרחית/מתבקשת –

    ג'ו האריס.
    אם יש משהו שלמדנו מנבלים, זה שיש late bloomers שמצליחים להטביע את חותמם:

    https://www.youtube.com/watch?v=5NP8y63Ms4o
    (לפני)

    https://www.youtube.com/watch?v=eqO3cmoFoQg
    (אחרי)

    האריס בן 26, עם קילומטראז' נמוך במיוחד (3637 דקות בקריירה. עונה רגילה + פלייאוף).
    לצורך השוואה, לברון שיחק רק בעונה שעברה 3948 דקות.

    זה אומר שהוא מניה ששווה להמר עליה –
    הוא שוטינג גארד שגבוה (יחסית) לעמדה שלו (1.98), הוא שומר סביר, והכי חשוב –
    הוא יודע לקלוע.
    40% בקריירה מה-3.
    10.8 נק' ב-61.2% אפקטיבי בעונה שעברה.
    אני ממש לא אתפלא אם אחת הקונטנדריות תנסה להעביר אותו לשורותיה לפני הדד ליין (בעיקר כאשר לוקחים בחשבון את הקו האחורי העמוס של הנטס).

    תודה, איסלנדי. פוסט נהדר!

    1. Ljos

      3 ספט 2018 16:51:10

      🙂 אם רק היינו מקשיבים לדולפינים.

      וינסנט ד'נופריו – מעולה. גם אנתוני מייקל הול היה מתקבל.

      אני גם רואה את זה קורה עם ג'ו האריס. אני חושב שהם ישמחו לקבל תמורתו צעירים או בחירות דראפט מיידיות, כמו שאר הפליפים שהם עשו בשנים האחרונות.

  3. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    3 ספט 2018 08:38:33

    תודה רבה ליוש, אחלה פוסט.
    לספרס יש לא מעט כאלה – קנינגהאם, פונדקסטר, אפילו ברטאנס ופורבס.

    בעבר פופ ידע להפיק משחקנים כאלה את המקסימום סביב הליבה האיכותית, והפועלים השחורים האלה זכו באליפות.

    היום הליבה פחות איכותית כך שהסיכוי של השחקנים האלה לפרוש עם טבעות, כמו למשל "קודמם" בונר, נמוך מאד. חבל.

  5. עטרת

    3 ספט 2018 08:58:06

    טוב אז אם כבר פתחת את הנושא, לא ברור בכלל איך הפך סומסום מאושיית תגובות מהשורה הראשונה לנבל העל של הופס. אשמח להסבר, מעבר לזה אחלה פוסט.

    1. יואל יצרן בובות מדופלם

      3 ספט 2018 09:03:22

      גם אני לא מבין את סיפור "סומסום" איך הוא הפך ממגיב מצחיק לשלשול ירוק צהוב שנראה כמו חרא של קיפוד ומריח כמו בואש במחזור?

      1. שלום

        3 ספט 2018 12:46:20

        כי הוא אומר דברים נכונים, שלכמה אנשים שיכולים לערוך\למחוק פוסטים לא באים טוב.

        אבל "יואל יצרן בובות מדופלם", יכול לכתוב פה מה שהוא רוצה כי הלשון שלו תקועה עמוק בתחת של האשך (משפט מוזר)

        1. אשך טמיר המקורי

          3 ספט 2018 17:02:00

          יא דביל, אני לא בצוות מהפלייאוף.
          תרגיש חופשי ללכלך ולטנף כאוות נפשך, לצוות אין שום עניין בלצנזר אותך.

  6. יואל יצרן בובות מדופלם

    3 ספט 2018 09:01:17

    אם הוא היה מאכל, הוא היה לחם.
    Ljos יופי של טור,ויופי של ראש יש לך, אין כמו לערבב מדע בדיוני וכדורסל.
    תזכור,הכל באשמת התאגיד,שמעון סידר את זה.

  7. אסף

    3 ספט 2018 09:23:10

    פעמים ממפיס באותו פוסט??? כבר שווה קריאה…
    האריס באמת חייב לתת העונה את הפריצה הרשמית שלו, בניגוד לרועי שהגיב מעלה טרם אבדתי תקווה על ראב אבל מסכים שלא נשאר יותר מדי לפריצה בשעון החול שלו.
    אינדיאנה בחיבור הנכון יכולה גם לעשות גמר אזורי.

  8. האווי לאסוף

    3 ספט 2018 10:12:07

    נהדר Ljos, באמת. כשאני קורא טורים כאלה, אני מצטער שלא הקשבתי למה שסבתא שלי אמרה לי.
    (משום מה, אחת הבדיחות האהובות עליי בספר, ובכלל)

    1. גיא רוזן

      3 ספט 2018 12:55:32

      לא סתם נבל,
      ארכי – נבל!

      (לא לברון. כותב התגובה)

      (ככה לרשום "אסימוב", כאשר ישנם קוראים כפייתיים באתר?
      הכרחת אותי לחזור לחפש את האזכור לאסימוב.
      ואז לחפש רפרנס כלשהו לאסימוב.
      אולי אלו הקופים?
      יכול להיות שאסימוב היה ההשראה לאלמנט של בסון???
      אבל אסימוב לא כותב על חייזרים?!?!?!)

      (בסוף נכנעתי. וכאשר אני כותב בסוף, אני מתכוון אחרי שעה שכללה חיפוש אחרי המקורות של סרט צרפתי קצר משנות ה-60'.
      הגעתי למסקנה שהתכוונת לכתוב אדאמס)

        1. גיא רוזן

          3 ספט 2018 13:18:36

          יש את ההסבר הברור וההגיוני,
          שאפלטון מתכוון לכותרת "ארכנה טוותה", ולעיסוק במדע הבדיוני,
          והתייחס כמובן לספרו של מייקל בישופ האדיר blooded on arachne
          (קובץ סיפורים קצרים. לארץ הגיע רק באנגלית).
          החיבור לאסימוב הוא שגם בישופ וגם אסימוב, היו מעומדים לפרס נביולה ב-1983 (בישופ זכה על ספרו no enemy but time. מומלץ בחום), אסימוב היה מעומד על 'פאתי המוסד'.

          או שאפלטון התכוון לאדאמס…

    2. Ljos

      3 ספט 2018 17:18:51

      שאני אתחמק ואגיד שזה תלוי בהשקפה?
      או שאני אתחמק ואגיד שיכול להיות שיש פה דו קרב בין נבלים שאחד מנסה להשתלט על העולם והשני להשמיד אותו (תחליט בעצמך מי זה מי)?

  11. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    3 ספט 2018 12:32:52

    טוב מאוד לג'וס.
    אני קצת איטי אז לא הבנתי מה קשור ארכנה טוותה, וגם מה קשורה הסצנה המפורסמת והאהובה מאוכפים לוהטים?

  12. מנחם לס

    3 ספט 2018 15:36:06

    איזו הרגשה מוזרה להתעורר בבוקר בחווה בעיירה שכוחת אל בשם מרשוויל כשאין אף בית אחר במרחק של לפחות חצי מייל מכאן, ולא רחוק מהקוטג' שלנו זורם נחיל מים ואני רואה בו עתה כמה איילים שותים מים (הכל במאמר עם תמונות בקרוב), ובשעה שאני שותה קפה חם שהאשה הכינה, ובחוץ השמש זורחת בין ערי היער והאוויר מלא טלי מים ומין ערפל החצי מכסה-חצי מגלה היכן אני (והראש מסתובב ממש כאילו אני בעולם אחר), ואז לקרוא את הפוסט שלך, ובעיקר התחלתו…הכל לא יאומן.

    איזה פוסט מיוחד במינו כל הדרך מאיסלנד…גם אני במין איסלנד כאן, 30 מייל משרלוט…

  13. Ljos

    3 ספט 2018 15:45:52

    אני חושב שאני מעדיף שגיא ימצא תשובה. לקחתם את זה למקומות יותר טובים, אז בטח יצא יותר מתאים…
    להגנתי – אתמול מאוחר בלילה חשבתי שהכותרת מתאימה (אני לא טוב בכותרות).
    הכותרת אמורה להיות משחק על "אטלס משך בכתפיו", כששיניתי את נקודת המבט מטיטאן שבוחר לוותר על הפשוטים, לבת אנוש פשוטה שעומדת כשווה, גם אם רק לרגע, מול האלים, מציגה את העוולות שלהם – ונענשת על כך.
    (אסימוב לצערי לא מוזכר בפוסט. לפחות לא בכוונה)

    הסצנה הזו מאוכפים לוהטים היא נהדרת, אבל גם בגלל איך שהיא מתחברת לכותרת – היא פשוט פאק יו אחד גדול לאיין רנד. דמות בשם טאגארט (כמו גיבור הספר של רנד) נעצר על ידי תא אגרה ונאלץ לשלם לממשלה, בדרכו להרוס עיירה של אנשים קטנים ולא חשובים (כדי לפנות מקום לרכבת – דרך מהירה), שהחליטו להתחבר עם שאר המיעוטים ולעבוד בצוות.

    1. עידו גילרי

      3 ספט 2018 16:00:22

      דווקא אני אוהב את הרעיון לכותרת. אני פשוט חשבתי על זה מכיוון הפוך – שהיא הייתה גאה מלהודות שהיא לא יכולה לבד מול האלים ולכן נענשה. אז חשבתי שהנבל חושב שהוא יכול להסתדר בלי ההנצ'מן שלו …או משהו בכיוון.
      https://www.youtube.com/watch?v=hD3w_VdTG30

      1. Ljos

        3 ספט 2018 16:34:00

        תודה.
        זווית מעניינת. מודה שלא חשבתי על הכיוון שלה, אבל יש משהו בה.
        איך שכחתי את הסצינה הזו? אני אצטט את דובי "מעולה עידו! אתה משדרג לי את הפוסט!".

  14. אשך טמיר המקורי

    3 ספט 2018 17:02:57

    תודה רבה איש יקר, למרות שלא הבנתי כלום.
    אני תמיד נהנה לקרוא על קולנוע, אחת האהבות הגדולות שלי.

  16. John

    3 ספט 2018 19:32:00

    אתה כותב נהדר אור (ניחוש שלי לשמך האמיתי…הכנסתי את שמך לגוגל טרנסלייט)

    1. אתה כל כך צודק לגבי נבלים בסרטים…
    2. איוון ראב היה בחירת לוטרי שנשארה זמן רב מידי בתוכנית קולג'ים שלא קידמה אותו. הוא מוכשר בטירוף אך נטול הרבה יסודות. הוא לגמרי בנוי בצורה מודרנית שמתאימה להיום אך נראה לי שהוא בטרג'קטורי לא מדהים

    3. ג'ו האריס הוא פיספוס של קליבלנד (מה חדש). יש מצב למיני פריצה השנה לכיוון ה-15 נקודות למשחק

כתיבת תגובה

סגירת תפריט