העונה הקרובה מתקרבת אלינו וכמו כל עונה יש כמה שחקנים שזאת יכולה להיות שנת הפריצה שלהם. הנה כמה דוגמאות:

הבהרה – לא הוכנסו שחקנים בשנתם השנייה בליגה.

דיוז'נטה מארי (סן אנטוניו ספרס).

בשנה שעברה הוא הפך לרכז הפותח של ס"א וקלע 8 נקודות למשחק לצד יכולת ריבאונד מרשימה לעמדה ותרומה בהגנה. הוא היה אחד השחקנים הכי טובים בקבוצה מוגבלת שניצחה 47 משחקים. אנחנו יכולים לראות אותו עושה עוד קפיצת מדרגה?

התשובה היא כן. מגיע לידו גארד משמעותי, דמאר דרוזן. זה יכול לעשות למארי טוב. אין לו קליעה או יכולת מסירה שבלטו יותר מדי השנה וליד שחקן כמו דרוזן הוא יוכל להסתדר – דרוזן הראה יכולת ניהול משחק סבירה השנה וימשוך מגנים, מה שיקל על מארי לחתוך פנימה לסל. התיאום ביניהם יכול להיות לא רע בכלל – מארי ריבאונדר מצויין שלקח 7 ריבאונדים למשחק ב-48 המשחקים בהם פתח (1.96 מ') ויחד עם היכולת של דרוזן במשחק המעבר, שלא נוצלה כראוי אשתקד, יש פה פוטנציאל לסלים קלים. לא סביר שנראה את זה בקבוצה איטית כמו סן אנטוניו, אבל יש סיכוי.

הדבר המדאיג ביותר בכל הקשור למארי זה המסירה. סן אנטוניו הסתדרה עם רכזים בלי קליעה וההגנה שלו מחפה על זה במובן מסוים, אבל רכז פותח שמוסר 2.9 אסיסטים במשחק ומאבד 1.7 פעמים בממוצע זה לא טוב. יש לו כמות לא רעה של אסיסטים משניים (0.7 ב-21.5 דקות) והוא משתלב באופן יחסי בשיטת המשחק, אבל אפשר לצפות ממנו ליותר השנה. אם הוא יהפוך לשחקן של 5 אסיסטים בערב אז הוא יכול לסיים בתור השחקן המשתפר של העונה.

קריס מידלטון (מילווקי באקס).

קשה להגדיר שחקן של 20 נקודות, 5 ריבאונדים, 4 אסיסטים וחטיפה וחצי כאחד לפני שנת פריצה. אני עושה את זה בכל זאת. למה? כי הוא הראה שהוא מסוגל ליותר. מידלטון קלע 25 נקודות למשחק בפלייאוף די טוב עם 61% משוגע מהשלוש מול קבוצה מלאה בשחקני כנף עם הגנה טובה (ג'ייסון טייטום, ג'יילן בראון, סמי אוג'ליי ובמקרים חריגים אל הורפורד ומרקוס סמארט).

כבר עכשיו הוא אחד השומרים הטובים בעמדתו והפלייאוף הקפיץ אותו רמה אחת הלאה. השיפור הורגש גם במהלך העונה שאחרי פגרת האול-סטאר הוא קפץ מ-34.6% מהשלוש ל-39.3% ובקבוצה מסודרת יותר, מה שהבאקס מקווים לו השנה עם מייק בונדהולצר, הוא יכול להיות הסייד קיק היציב של יאניס ולהכנס לאול-סטאר. למה לא בעצם?

רג'י בולוק (דטרויט פיסטונס).

ראינו את ההתחלה של הפריצה של בולוק בסוף השנה שעברה והוא סיים את 2017/18 עם 11.3 נקודות, יותר מפי 2 בעונה הקודמת ועם 52 הופעות בחמישייה. אחרי פגרת האול-סטאר הוא קלע 14.7 נקודות למשחק ב-43.5% מהשלוש.

זה משהו שאפשר לצפות לו העונה לאורך כל המשחקים. הוא הגארד הטוב ביותר של דטרויט בהגנה וליד בלייק גריפין שיתפקד דה פקטו כמנהל משחק שני ומושך שומרים הוא יהיה חשוב כקאץ' אנד שוטר (65.8% אפקטיבי ממסירה העונה. רק ג'ו אינגלס, קווין דוראנט וקייל קורבר קלעו באחוז גבוה יותר מבין אלה שזרקו לפחות 4 פעמים במשחק). בולוק יהיה שחקן חופשי מעניין עם הרבה ערך – כל קבוצה רוצה שחקן שאסור להשאיר פנוי ויכול לשמור על כמה עמדות. רול פלייר משובח שווה לא מעט והוא יהפוך לכל מה שדטרויט קיוו שאייברי בראדלי יהיה לפני שהוא הועבר תמורת גריפין.

ווין סלדן (ממפיס גריזליס).

סיפור דומה לזה של בולוק: שחקן הגנה טוב שקיבל צ'אנס משמעותי בסוף העונה ומחזיק בקליעה טובה מרחוק. סלדן טכנית בעונתו השלישית בליגה, אבל שיחק 45 משחקים בשנתיים וברובן היה על קצה הספסל.

הוא שמר על 5 זריקות למשחק בשנה שעברה, נתון נמוך בהתחשב במספר הדקות שלו, אבל הגן עליהן באחוז לא רע של 42%. יחד עם ה-40.2% שלו מחוץ לקשת הוא יכול להרוויח זמן משחק משמעותי יותר מ-20 דקות לערב.

לא ברור מי יפתחו בכנפיים של ממפיס. מייק קונלי ירכז, ג'ארן ג'קסון צפוי להיות הפאוור פורוורד לצידו של מארק גאסול והשאר לא ברור. קייל אנדרסון היה יעיל יותר העונה כפאוור פורוורד, גארט טמפל יפתח בתחילת העונה אבל לא לאורך 82 משחקים, כספי פציע ואף אחד לא רוצה לראות את צ'נדלר פרסונס. אני מאמין שנראה את ברוקס וטמפל פותחים בתחילת העונה, אבל סלדן יכול לקחת את תפקיד הקלע הפותח על הנייר ואולי להפוך לשחקן משמעותי בגריזליס העתידיים.

ניק סטאוסקאס (פורטלנד טרייל בלייזרס).

פורטלנד עשו בקיץ השנה משהו די דומה למה שטורונטו עשו בשנה שעברה – הצערה של הספסל. אד דיוויס הלך לברוקלין וכיילב סווניגן צפוי לקבל את הדקות שלו בתור הגבוה האגרסיבי שעולה מהספסל. שבאז נאפייר עזב גם הוא והדקות שלו יתחלקו בין סת' קארי שחוזר מפציעה קשה ואנפרני סימונס הלא בשל.

עוד שחקן שעזב זה פט קהונגטון. קהונגטון יהיה השנה במילווקי אחרי ששיחק 18 דקות למשחק בקבוצה של 49 ניצחונות. סטאוסקאס אמור להכנס לתפקיד שלו בתור קלע מהספסל. הבחירה התשיעית בדראפט 2014 קלע טוב יותר על הנייר אבל לא הצליח למצוא את מקומו בליגה ועבר בין קבוצות לוטרי בדמות סקרמנטו, פילדלפיה של התהליך וברוקלין.

עכשיו הוא מגיע לקבוצה מנצחת. 65% אפקטיבי ממסירה (מעט ניסיונות) זה נתון מעודד כשהוא צפוי לשחק ליד שני שחקנים יוצרים כמו דמיאן לילארד וסי ג'יי מקולום. ההגנה טעונת שיפור אבל הוא יכול להפוך לחלק חשוב בספסל של הבלייזרס ולשחקן שהגיע משום מקום העונה בקבוצה שרוצה להמשיך מאיפה שעצרה בעונה הסדירה – המקום השלישי במערב.