מעורב הופס ליום שני / מנחם לס

1. הייתכן שהזמן של רוזייר בסלטיקס נגמר?

טרי רוזייר (שכינויו החדש הוא SCARY TERRY) חזר אמש על דברי טאטום, ואמר שגם לו "אין לו כל בעיה לעלות מהספסל כשקיירי אירוינג יחזור לשחק".
*
טרי רוזייר הפך לכוכב ממש בפלייאוף של העונה שעברה כשהוא עולה בחמישייה בכל 19 המשחקים עם מספרים משכנעים מאד של   16.5/5.3/5.7 כשהוא – אולי – השחקן החשוב ביותר אחרי טאטום שהוליך אותם עד למשחק ה-7 נגד קליבלנד. למרות הכל, המספרים האלה לא ימנעו מרוזייר לחזור לספסל כשאירוינג חוזר.
*

הוא טוען שהוא לא חושש מזה:

“I’m not worried about [his role],” Rozier said today at his youth basketball camp. “Kinda control what I can control. We all got one goal, and that’s to win. We all get love when we win. That should be everybody’s mindset. It’s going to be a lot of fun. If you want to win a championship, that’s what it’s going to take — sacrifice. … We’re all going to have one goal, and it’s going to lead us to the promised land.”

*

יפה, גישה של שחקן נאמן, אבל למרבית הצער הגישה החיובית, הזאת, עלולה לא להספיק להשאירו בסלטיקס. הוא יהיה שחקן חופשי מוגבל בקיץ הבא, והסלטיקס עלולה לא להסכים להבטיח לו עוד הוצאה כספית גדולה בגלל מספר הגארדים בקבוצה, ובמיוחד אחרי שהקבוצה חתמה על 52 מיליון עם סמארט ל- 4 שנים, וכמובן שגם קיירי אירוינג יהיה אז שחקן חופשי מוגבל.
*
ייתכן שתהיה קבוצה שתציע לקיירי כסף ענק והסלטיקס לא תהיה מסוגלת – או מוכנה – להשוות את ההצעה שיקבל אבל – כמו שאומרים החברים שלי מטירת הכרמל – זה הכל SPECULATIONS. אם קיירי לא יקבל הצעה מוגזמת, בוסטון תשווה אותה (שוב, בהנחה שלקיירי תהיה עונה טובה ונטולת פציעות) ואז לא יישאר כסף – או רצון לתת אותו – לעוד גארד, וה'עוד גארד' הוא "SCARY TERRY".
*
כמובן שאם אני יודע זאת, כל המנכ"לים יודעים זאת, ולך תדע אם לא מתבשלת עסקה כבר עתה לטרייד של רוזייר שיהיה הגיוני לכולם.
*

2. הנטס מתכוננת להוסיף 2 BIG MEN לרוסטר בן ה-13 שלהם

הניו יורק פוסט מדווח שהנטס השאירו בכוונה שני מקומות 'פתוחים' ברוסטר, ובתכניתם להוסיף שני שחקנים גבוהים לפרונט-ליין. הסנטר של העונה שעברה קמרי מורפי פצוע, והסטטוס של פרינץ אייבה לא ידוע. הנטס מעוניינים בלוק פטרסק וביירון מולנס ששיחקו עבור הנטס בליגות הקיץ והם הוזמנו למחנה האימון של הנטס.

3. רוברסון עלול להחמיץ את תחילת העונה עד דצמבר

*
רוברסון הבן ה-26 אמר שהוא יחזור "כשיהיה 100% מוכן ולא יום אחד לפני זה".

הת'אנדר חייבים לחכות בסבלנות. איתו הם היו הקבוצה החמישית בליגה ביעילות הגנה, ומאז שנפצע  הם ירדו עד למקום ה-15.

4. סטן ואן-גנדי כואב את נפילתו של דווייט הווארד

רוב המאמנים – רוב? למה לא 'כל'? – כששחקן לשעבר שניסה לפטר אותם נופל מאיגרא רמה לכמעט שפל המדרגה, היו חוגגים. אם לא קבל עם ועדה, לפחות בעמקי לבם.

סטן ואן גנדי, שפוטר מהמג'יק לפני 7 שנים ואח"כ גילה שהוא פוטר בגלל שהאוארד רצה שיפטרו אותו, נשמע אתמול מלא חמלה וצער על מה שקרה למשחקו של דווייט ולאיזה עמק הבכא הוא נפל.

בראיון לתחנת הרדיו הפופולרית "OPEN MIKE" ב- 96.9 (https://969thegame.iheart.com/featured/open-mike/) הוא מכנה את דווייט VAGABOND ('נווד') שהפך ל- 'AFTERTHOUGHT' עתה כשהצטרף לקבוצה החמישית (ויזרדס) בקריירה שלו, כמו איזה רול-פלייר שעובר מקבוצה לקבוצה עם תקווה לקבל דקות ולהחיות קריירה שנשחקה עד עפר.

סטן אמר: "עצוב ולי אפילו כואב הלב לראות שחקן שפעם היה הסנטר הטוב ביותר בליגה, עם גוף ויכולות פיזיות להפוך לאחד הסנטרים הגדולים, ליפול לאן שנפל".”

ריץ' דה-ווס הזהיר את דווייט כבר אז בדברי החכמה שלו:

"Dwight is in a good place [in Orlando], and when you're young, sometimes you don't realize that," DeVos said at the time. "The loyalty you develop in a community is always remembered. But if you leave, you don't pick it up in the next town. It's not an add-on — because you lose what you had. Maybe you gain some new [love], but maybe you don't. Maybe the net gain isn't as good as you think."

סטן אומר שהוא עצמו למד שעור חשוב מהמסר של דה-ווס אבל שחקנים מסרבים להאמין או להקשיב שברוב הגדול של המקרים בהיסטוריה של ה-NBA  כששחקן עבר מקבוצה אחת לשנייה, בד"כ יעילותו כשחקן ירדה.

סטן אמר בראיון דברים דומים:

“One of the things I’ve said to teams and players from time to time — especially when things are going well like we had them going in Orlando — is that you better appreciate it and enjoy it because things change quickly in this game,” Van Gundy says. “You know, it’s tough for guys to really think it will change on them, but it does. And it changed on Dwight quickly.”

לדעת ואן גנדי סיבה נוספת לנפילתו של דווייט היא שהוא לא קלט את השינויים  באבולוציה של הסנטר במשחק המודרני של ה- NBA היום. "מה שקבוצות רוצות היום זה סנטר שרץ, מגן, משתתף בפיק-אנד-רול, קובר שלשות, מוסר, ונע ללא כדור. דווייט גדל על כדורסל שהסנטר עומד תחת הסל וכל משחק ההתקפה מרוכז סביבו. לדווייט היה עד עתה TOUGH TIME להסתגל למשחק החדש".

מה דעתי בנידון? דווייט האוארד הוא עדיין שחקן מצוין. אולי לא INCREDIBLE כפי שפעם היה, אבל טוב מספיק, חזק מספיק, ומהיר מספיק עבור מאמן יוצר להשתמש ביתרונותיו. מאמן צריך פשוט ליצור צורת משחק שתתאים לדווייט בזמן שהוא על הפרקט, כי אני לא מאמין שהוא אמר את המילה האחרונה.

5. גם שיין לרקין החליט להיפתח בקשר להפרעה נפשית

(הוא מסביר כיצד OCD כמעט חיסל לו את קריירת ה- NBA)

נהדר שיותר ויותר ספורטאים החליטו להיפתח ולספר את סיפורם – למען ילדים וצעירים הסובלים מהפרעות ולומדים כיצד ספורטאי על הצליחו להתגבר או להסתדר עם הבעיות הנפשיות ולנהל חיים נורמלים ומוצלחים!

ג'קי מקמולן היא אחת העיתונאיות שאני מעריך ביותר – גבר או אשה. היא כותבת כבר שנים לבוסטון גלוב, ומדי פעם לספורטס אילוסטרייטד. היא ערכה סידרה של 5 סרטונים ומאמרים על בעיות נפשיות של אתלטים. זהו סיפורה על שיין לרקין, שחקנה לשעבר של הסלטיקס (היום הוא משחק בטורקיה עבור Anadolu Efes בגלל המבול של הגארדים בסלטיקס).

שיין לרקין סובל מ-OCD (אוססיב קומפלשיון דיסאורדר) כבר מילדות. אביו, השורט סטופ המפורסם בארי לרקין (HOF של ה-MLB), ניסה להכריחו להתגבר על הבעייה עם TOUGH LOVE אבל כמובן שזה רק החמיר את המצב. כשהיה נער הוא היה רוחץ את ידיו עשרות פעמים עד שהיה קורע את עור כף היד.

התרופות נגד דיכאון ו- ANXIETY היו מחלישות אותו ומנקזות את כל האנרגיה שלו עד שבקושי יכול היה לשחק, וזאת היתה בעייה גדולה כי דווקא על הפרקט ה- OCD נעלם לחלוטין והוא היה משתולל עם חבריו ואפילו הולך איתם למקדונלד אחרי אימונים או משחקים בשכונה ואוכל המבורגר אפילו ללא שטיפת ידיים.

אבל בבית? אנא, תקראו. מהמם ממש:

Shane Larkin opens his eyes, sits up and embarks on his own tortured version of "Groundhog Day." He grabs the remote, clicks on SportsCenter and hops out of bed to wait for his "number." He is 8 years old, and every morning presents a new set of unpredictable parameters that are purely arbitrary. As he starts to get dressed for school — a ritual that can last a few minutes or sometimes hours, depending on the number for the day — he notices an image of Ray Allen flickering on his television screen. Allen, it seems, hit eight 3-pointers in a game the night before. Suddenly, a sensory message makes a beeline for Shane's brain and informs him of the number for the day: eight.

"And then I know," Larkin tells ESPN, "that I have to wash my hands eight times."

After scrubbing fastidiously, Larkin carefully picks out his clothes. But if his shorts touch the carpet by mistake, he not only has to toss them in the hamper and replace them with new ones, he must retreat to the bathroom again to wash his hands.

Eight times.

From there, Larkin attempts to navigate breakfast in a kitchen that is a cauldron of potential germs. He engages in a deft obstacle course as he sidesteps errant spills, a soggy sponge, a dirty dish. As he approaches the front door, with seconds to spare before he misses the bus (again), the family dog patters up to him, tail wagging, and licks his hand. Larkin has no choice: He heads back to the bathroom for eight more cleansings. By the end of the day, his hands are so raw from the obsessive washing, he falls into bed with bloody open sores.

אבל על הפרקט לא היה חיידקים ולא היו בקטריות. על הפרקט בכדורסל הוא היה נורמלי לחלוטין.

מי שזוכר את עונתו האחרונה בסלטיקס, העונה שעברה (2017-18), הוא היה קנון ממש, ולעתים בראד סטיבנס העדיף אותו אפילו על טרי רוזייר ומרכוס סמארט.

אני מקווה שיצליח בטורקיה.

6. ציוני קבוצות על ה- MOVES בקיץ (3)

הובאו: ג'ארד דדלי, קנת' פאריד, אד דייויס, שבאז נפייר וג'ו האריס (הוחתם מחדש)
עזב: ג'רמי לין
*
ברוקלין עשתה מעל ומעבר כשהצליחה להביא כמה שחקנים לא רעים כלל וכלל עם הנכסים המדולדלים שלהם. הם הביאו כמה ווטרנים סולידיים (דדלי, פאריד ודייויס) ונפייר הוא שחקן שלדעתי עדיין לא ראינו את הפוטנציאל שלו. הם זכו גם בכמה בחירות דראפט עתידיות והם בדרך הנכונה לבנייה מחדש אחרי הנזק הגדול שגרמו לעצמם עם הבאת קווין גארנט ופול פירס. הנזק הושלם ועתה ישנה רק דרך אחת והיא כלפי מעלה.
*
אני לא יכול לתת להם ציון גבוה כי הם לא הביאו (לא יכולים היו) להביא שחקן שהוא GAME CHANGER, אבל היה להם קיץ סולידי מאד.
ציון: B-

7. תזכורת לאיזה פנומן קובי היה: 40 הדאנקים הטובים ביותר של קובי ברצף!

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. שיין לארקין מדבר על הOCD שלו זה נהדר. כל חשיפה כזאת מרחיקה עוד הפרעה, עוד קצת, מלהיכלל בסל של "שריטות פסיכיות". אנשים עם פיגור, אוטיזם, מחלות נפש, הפרעות נפשיות ורגשיות, כולם עדיין נחשבים היום ל"משוגעים".
    מספיק לשמוע את יואב קריים, אחד האנשים המוכשרים שמרותק לכסא גלגלים עקב שיתוק מוחין, מספר איך מדברים אליו כאילו היה חולה, מסכן, מפגר ומשוגע, ולכל הדעות אידיוט, כדי להבין שיש לאנשים מה ללמוד.

    1. הייתי בקורס שיואב קריים העביר במכללה שלמדתי בה. איזה איש מרשים! הפער בין צורת הדיבור (המשובש בעקבות CP) למילים שיוצאות לו מהפה מדהים ומראה כל פעם מחדש איזו דרך אנחנו צריכים לעבור ביחס לבעלי מוגבלויות והפרעות למיניהן.
      טוב ששחקנים מפורסמים נחשפים, זה מראה לכולנו שתווית לא מגדירה את הבן אדם ונותנת השראה לאנשים שמתמודדים עם קשיים ולבני משפחותיהם.

    2. כל מילה מדויקת דובי. כמורה לחינוך מיוחד העובד עם נערים ונערות עם אוטיזם אני רק יכול להוסיף שמי שמצליח להוריד את הסטיגמות השונות לומד מהם לא מעט.
      מנחם תודה על המעורב. דוויט הווארד זה סיפור מבאס של פוטנציאל שפשוט לא מומש. לפחות מהצד נראה שחסרה לו התשוקה והמוכנות לעבוד קשה יותר מאחרים.

      1. מעניין, דווקא השנה היו לי כמה הצלחות יוצאות דופן בטיפול עם ילדים צעירים אוטיזם, סביב גיל שלוש. בעלי חיים עובדים עליהם חזק.

    3. ידיד אמר לי פעם "אני לא מתגבר על המצב שלי. אני מתגבר על חוסר נגישות ואייבליזם". כל שיחה פתוחה כזו עוזרת לכל הפחות להפחית את השני.

      1. יפה לכולכם, הייתי מדריך אוטיסטים, מס' חודשים, חוויה מיוחדת, חלקם סוג של גאונים נשמה טובה, אני התאהבתי

  2. חבל לי שהסלטיקס העדיפו את ווינמייקאר על לארקין. אני חושב שלארקין היה טוב מאוד בסלטיקס בדקות שקיבל שנה שעברה והיה צריך להמשיך שם.
    אלא אם חיפש להוביל ולשחק יותר ואז אני מבין למה חזר לאירופה

    1. זה באמת היה צעד די מוזר של איינג׳, כי לארקין נתן להם הרבה יותר ממה שאפשר לצפות מרכז שלישי. יכול להיות שאיינג׳ רואה משהו מיוחד בווינמיקר. אני עדיין קצת מגרד את הפדחת כאן. גם לא מובן לי איך קבוצות אחרות לא החתימו אותו כי הוא באמת היה לא רע!

  3. לצערי טרי רוזייר כנראה לא יהיה בבוסטון בשנה הבאה אלא עם קיירי יעזוב, אז הסלטיקס לא יוותרו ויחתימו אותו על חוזה סולידי כי הוא לא כוכב כמו אירווינג וכנראה שלא יהיה כזה. השאלה היא האם בירד יכול להיכנס לנעליים של רוזייר, אבל עד שנה הבאה, אלוהים גדול.

  4. תודה דוק.
    חבל לי לשמוע שלארקין עזב. הוא היה מחליף מצוין.
    לגבי רוז'יר, הוא הדהים בפריצתו וביכולתו אחרי שקיירי נפצע, ואף העלה מחשבות כפירה בראשי שהוא יכול לייתר את קיירי.
    אבל אז שמתי לב לדפוס מדאיג אצלו – הוא פרח ונתן משחקים מדהימים כששאר הקבוצה הייתה תקועה, ונעלם לחלוטין והפך לנון פקטור כששאר הקבוצה שיחקה היטב וזרמה.
    לכן הייתי שומר אותו במידת הניתן כמחליף, אבל לא יוצא מגדרי כדי להשאירו במחיר גבוה כלשהו.

  5. תודה על המעורב.
    מצטרף לדובי בתקווה שכל סיפור כמו של לארקין ייקרב את הקבלה של הסובלים מהפרעות, וייקל על ההשתלבות שלהם בחברה

  6. מסכים ששיין לארקין נפתח מסמן על כיוון חיובי מאד ומשמח. זה ייקח זמן.
    יש איזה דיבור על אירווינג לניו יורק…. איפשר לדעת מה יהיה.
    הקטע על קובי ענק 🙂
    אחלה מעורב

    1. אוי, מחמוד. נלקחת מאיתנו מוקדם מדי.

      (אני יכול גם לא לאהוב את לברון וגם לזכור למאוורר האנושי רפפורט שהוא היה חלק מהסדרה המזוויעה "המלחמה בבית"?)

  7. הדילמה האמיתית בכל הקשור לרוזייר היא האם לעשות עליו טרייד במשך העונה או לאבד אותו בסופה. אם קיירי נשאר (ועכשיו שאני שומע שבאטלר רוצה ללייקרס אז אולי זה יקרה!) אז אין שום דרך להשאיר גם את רוזייר כי הוא יהיה יקר מידי וגם כי הוא ירצה להוביל.

    אפשר לקבל עליו נכסים איכותיים אם ישלחו אותו עכשיו, כשהמנייה בשיאה, אבל אני לא רואה את זה קורה. זאת נראית כמו עונת ׳אול אין׳ בבוסטון ואיינג׳ ישאיר אותו כי הוא מחזיק ממנו מחליף סופר איכותי שיאפשר לבוסטון ללחוץ על הגז 48 דקות, או גיבוי טוב למקרה של פציעה. הוא גם סוג של גיבוי למקרה שקיירי יברח בסוף העונה ואז אפשר להשוות עליו הצעות.

    באופן אישי, אני הייתי שולח אותו בעבור בחירות דראפט עתידיות. גם כי כנראה נאבד אותו בסיום העונה, וגם כי אני קצת לא סובל את המשחק המבולגן והלא יציב שלו. אבל כמו שאמרתי, זה כנראה לא יקרה.

    1. עדיף לבוסטון להבין קודם מה קורה עם ארווינג ולפי זה לפעול עם רוזייר.
      ארווינג זה רמה או שתיים מעל רוזייר, הבעיה זה הגוף המתפרק שלו.

      רוזייר כנראה יבין את זה שהסלטיקס יפעלו לפי ארווינג. במידה וארווינג פוזל לניקס, רוזייר ישאר בסלטיקס.

  8. לגבי ואן גנדי, תרשה לי לפקפק באדיבות הזו שקפצה עליו. יש מה שאומרים לתקשורת ויש מה שחושבים בלב. צריך להיות נזיר זן אחרי 30 שנות מדיטציה במערה מבודדת בשביל לסלוח באמת על מה שדוויט עשה לו.

    לגבי ההסבר של סטן – על המשחק שהתקדם ועל אי הנכונות של דוויט לעשות התאמות. לא קונה גם את זה. דוויט משחק עם פציעה שמגבילה אותו כבר המון זמן וזה מה שהוביל לנפילה שלו. גם המוניטין שלו כמקרה ראש לא עוזר. וזה לא שאין מקום לשחקנים מסוגו – זה כמו להגיד שלרודי גובר אין מה לתת. בשיאו דווייט היה סנטר הגנתי עליון (שלוש פעמיים שחקן ההגנה של העונה) וריבאונדר היסטורי. גם בלי שלשות, גם היום שחקן כזה היה מקבל מקס.

  9. יש שתי שחקנים שיש סיכוי שלא ישארו זמן רב בסלטיקס. הראשון הוא רוזייר מהסיבות שציינת. והשני זה היוורד. לשלם לשחקן קרוב ל-30 מליון בעבור יכולות שכבר קיימות בקבוצה או שיהיו בקרוב (טייטום ובראון רק בדרך למעלה) זה בעייתי. לדעתי אם נראה את היוורד ורוזייר בדקות כבדות בתחילת העונה על חשבון אחרים אז יש מצב שבוסטון מבשלים טרייד סביב אמצע העונה.

  10. חכם מאד מצד סטן לסלוח, ערך הסליחה בחיים שווה מיליארדים, גם אם אתה צודק תסלח/י שווה יותר, אף שכמובן לא קל,משתלם

  11. רוזייר הוכיח בפלייאוף שהוא צריך וראוי להיות רכז ראשון בליגה , לכן לא יישאר לאורך זמן רכז מחליף של קיירי אירווינג ….

  12. תודה רבה מנחם, יצא לי לפגוש כמה אנשים שסובלים מ-OCD ואני שמח לראות כל פעם מחדש שאנשים מתגברים ומתקדמים למרות הקשיים.
    דוגמה טובה לכולנו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט