בית הפטריוטים/ יניב שושני

בית הפטריוטים/ יניב שושני

המשך סקירת קבוצות ה- NFL לפני פתיחת העונה, והפעם

AFC  מזרח

 

השמועה מספרת שבהנהלת ליגת הפוטבול ערכו דיון בנוגע לשינוי שם הבית המזרחי של ליגת ה- AFC, לבית הפטריוטים………

ועכשיו ברצינות, השליטה של ניו אינגלנד פטריוטס ב- AFC מזרח היא מוחלטת מזה כמעט 20 שנים. מאז שביל בליצ'ק נטל את שרביט האימון של הקבוצה, הקבוצה ממסצ'וסטס סיימה 15 פעמים במקום הראשון בבית מתחילת המילניום, הישג מדהים לכל הדעות, במיוחד בליגה כה שוויונית.

ה- AFL מזרח נוסד בשנת 1960, קיבל את שמו הנוכחי בשנת 1970 עם איחוד הליגות, והינו הבית הוותיק ביותר בליגה כולה (יחד עם AFC מערב). שמונה פעמים נציגות הבית זכו בסופרבול, כולל אחת סנסציונית במיוחד של הניו יורק ג'טס.

השנה סדר הקבוצות בבית צפוי להישאר על כנו, ואם מישהו מעוניין להמר שהפטריוטס לא יסיימו במקום הראשון בבית גם העונה, אז אנא, רק בסכומים קטנים.

 

ניו אינגלנד פטריוטס

בכדי לנסות להבין את התופעה העונה לשם ניו אינגלנד פטריוטס במאה ה-21, ניתן למספרים לדבר בעד עצמם:

5 זכיות בסופרבול

8 הופעות בסופרבול

15 זכיות בראשות AFC מזרח, מתוכן 9 אחרונות ברצף

74-214 מאזן ניצחונות הפסדים בליגה הסדירה, כולל עונה אחת מושלמת של 0-16

10-27 מאזן פלייאוף

1 טום בריידי

בתוך 18 שנים, קבוצה שולית יחסית, הפכה לאחת מקבוצות הפאר של הליגה לדורותיה, מונהגת במגרש על ידי הק"ב הפנומן טום בריידי ומודרכת מהקווים על ידי המאמן ביל בליצ'ק. לאחר הפסד מאכזב בסופרבול האחרון, המטרה השנה היא שוב להגיע למעמד זה, רצוי עם הנפה נוספת של גביע לומברדי.

התקפת הקבוצה תרוויח השנה מחזרתו מפציעה של התופס ג'וליאן אדלמן, שיחד עם הטייט אנד הפנטסטי רוב גרונקובסקי יהוו את המטרות המועדפות על בריידי. שימו לב לשלושה תופסים מהירים –כריס הוגן, קורדל פטרסון ופיליפ דורסט, שינסו לחפות על עזיבתו של ברנדין קוק.

משחק הריצה יתבסס על הרוקי סוני מישל, שייעזר בקו התקפה יעיל וחזק בראשות הסנטר דיוויד אנדרוז.

ההגנה, שלא הבריקה במיוחד בעונה הקודמת למרות סיום חזק של הליגה הסדירה, תמשיך להסתמך על דווין מקורטי ודורון הרמון, ותקווה לשיפור בחלק האחורי של ההגנה. גם פה חזרתו של הליינבקר דונטה הייטאור מפציעה, אמורה לחזק את הקו הקדמי של ההגנה.

אז מה יהיה השנה? האם המגה סופרסטאר טום בריידי בן ה- 41 יוביל את הפטריוטס לעוד עונה מנצחת? האם ההתקפה שוב תחפה על הגנה בינונית משהו? באם שתי התשובות חיוביות, הרי שנראה שוב את הפטריוטס בשלבי הפלייאוף הגבוהים, עם ניסיון נוסף (ואחרון?) להביא טבעת שישית לשחקן הפוטבול הגדול בדורו.

הצמד חמד בתמונה אופיינית

באפלו בילס

בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, הבילס היו אימפריה אמיתית. הקבוצה הגיעה ארבע פעמים ברציפות לסופרבול (שיא NFL), רק בשביל "לזכות" בהישג המפוקפק של הפסד בכל הגמרים הללו. מאז מדשדשת הקבוצה בבינוניות, ולמעשה רק בעונה שעברה הבילס שברו בצורת היסטורית של 17 שנים ללא הופעה בפלייאוף, וגם זה לא מעט בזכות ניצחון מדהים של הבאנגלס על הרייבנס במחזור האחרון.

הדראפט האחרון היה מוצלח מבחינת הבילס עם 7 בחירות בטופ 100, כולל בחירה של ק"ב העתיד במקום השביעי בדמותו של ג'וש אלן. עד שהרוקי יהיה מוכן לליגה, המושכות בהתקפה ימסרו לק"ב איי. ג'יי מקרון שעבר השנה מהבאנגלס, ובעיקר לרץ האחורי לשון מקוי שעובר עונות טובות למדי במדי הקבוצה. לאחר שקו ההתקפה הקדמי איבד שלושה עוגנים, אריק ווד וריצ'י אינקוגניטו פרשו וקורדי גלן שעבר לסינסנטי, יצטרכו שחקנים כמו דיון דוקינס הצעיר וראסל בודין שהגיע מסינסנטי למלא את מקומם.

הגנת הקבוצה היתה טובה בעונה החולפת, מלבד חולשה בעצירת הריצה. על מנת לחזק את הגנת הריצה צורף סטאר לוטוללי (ונראה אתכם מתרגמים לעברית שם כמו Lotulelei) מקרוליינה ונבחר בדראפט טרמיין אדמונדס, שיחד יצטרפו לקו הגנה קדמי חזק וסולידי.

אז מה יהיה השנה? בעזרת שיפור של הגנת הריצה ויציבות בהתקפה, הבילס אמורים להגיע גם השנה לפלייאוף, אבל לוח משחקים קשה וסימן שאלה בעמדת הק"ב לא יקלו זאת עליהם.

לשון מקוי

מיאמי דולפינס

מאז ימי דן מארינו העליזים, הדולפינים לא ממש מצליחים להוות גורם משמעותי בליגה, וסופרים כבר 16 עונות ללא ניצחון בפלייאוף (שני הפסדי ווילד קארד). העבר הרחוק מרשים הרבה יותר, עם שתי העפלות לסופרבול בשנות השמונים, ושתי זכיות רצופות בשנות השבעים.

בחזרה לימינו אנו, מיאמי היתה אחת משלוש קבוצות ששיתפו הכי הרבה רוקיס בעונה החולפת, עדות לתהליך בניה יסודי ומקיף, ויחד עם דראפט אחרון סולידי, העתיד נראה ורוד ומבטיח.

ההתקפה בעונה הקרובה תהיה תלויה בכשירותו של הק"ב ריאן טנהיל, שנעדר כל העונה שעברה עקב פציעת ברך, שיעזר בתופסים קני סטילס, אלברט ווילסון, דבנטה פארקר ודני אמנדולה הוותיק.

משחק הריצה יתבסס על הרץ קנין דרייק, שהגיע באמצע העונה הקודמת, ונהנה מסיום עונה מצוין. בעקבות תצוגות לא טובות, קו ההתקפה העונה משתנה כמעט כולו, עם מצטרפים חדשים כמו ג'וש סיטון ודניאל קילגור.

בעונה שעברה שותפו בהגנה לפחות 8 רוקיס, שצברו ניסיון חשוב, ואמורים להמשיך את מגמת השיפור של ההגנה השנה. שמות בולטים בהגנה הם הסייפטי רשאד ג'ונס, הקורנבק קסיביאן הווארד והליינבקר ריקוון מקמילן, שחוזר מפציעה שהשביתה אותו בכל העונה החולפת.

אז מה יהיה השנה? אמנם מאזן העונות ללא ניצחון בפלייאוף יגיע ל- 17, אבל תהליך הבניה ימשיך, והקבוצה מפלורידה תמשיך להשתפר גם השנה.

הבנאי הראשי, המאמן אדם גייס

ניו יורק ג'טס

יכול להיות שאריק איינשטיין שר בזמנו על "איזה מסכנים האוהדים", הוא בכלל התכוון לאוהדי הג'טס? נכון שהסילונים אמונים על ההפתעה הגדולה ביותר בתולדות הסופרבול לפני יובל שנים בדיוק, ונכון שבשנת 2010 הקבוצה סגרה עשור הישגי עם שתי הופעות רצופות בגמר ה- AFC, אבל מאז אין הופעות פלייאוף, אין יכולת ואין שחקנים שנוכל לספר לנכדים שחזינו בהם.

את העונה האחרונה פתחה הקבוצה טוב יחסית, אך דעכה בחצי השני של העונה, וסיימה במאזן שלילי של 11-5 (בדיוק כמו ב- 2016).

עונת 2018 מתחילה עם אופטימיות זהירה, כאשר הקבוצה מצליחה לבחור במקום השלישי בדראפט את הק"ב סאם דרנולד, שיהיה אבן היסוד של הקבוצה לשנים הבאות. הרוקי ייתן תחרות לעמדת הק"ב הפותח מול ג'וש מקון, הכל כמובן תלוי בהתרחשויות שעל המגרש והחלטת המאמן טוד בואלס. התופסים הבולטים של הקבוצה הם ג'רמיין קירס, טרל פרייור, קווינסי אנוניה ובתקווה גם  רובי אנדרסן, אם לא יושעה עקב ריצוי מאסר.

משחק הריצה יחסר את מאט פורטה שפרש, ועל חסרונו ינסו לכסות שני מצטרפים חדשים, תומאס רוויס ואייזיה קרוול. כולם יצטרכו קו התקפה טוב יותר על מנת להשתפר העונה, כאשר חובת ההוכחה על הסנטר טראוויס סוואנסון, והגארדים ג'יימס  קארפנטר ובריאן ווינטרס.

בהגנה המצב לא יותר טוב עם בעיות בקו האחורי והגנת ריצה בינונית, ולצוות האימון מצפה הרבה עבודה בשיפור המצב. שני שחקני שנה שניה, הסייפטיז ג'מאל אדמס ומרכוס מיי, אמורים להשתפר השנה אפילו יותר, ויחד עם הליינבקר איברי ווילאמסון ולאונרד ווילאמס ינסו לבצע את קפיצת המדרגה המיוחלת.

אז מה יהיה השנה? מבחינת מאזן, מה שהיה הוא מה שיהיה, פחות או יותר. מה שחשוב יותר תהיה התפתחות הקבוצה, עם התמקדות בביסוסו של סאם דרנולד כק"ב העתיד של הקבוצה.

והאוהדים? הם מתבקשים להתאזר בסבלנות עוד עונה לפחות.

העתיד? הק"ב סאם ארנולד

 

שאלות, תגובות, הערות והארות יתקבלו בברכה, כולל חרון אפם של אוהדי הג'טס.

 

לפוסט הזה יש 45 תגובות

  1. כאוהדי ההיט כמעט 20 שנה באופן אוטומטי הדולפינס הם הקבוצה חביבה עליי.
    הקטע הזה של הבינוניות מחרפן אותי, אבל למשל לפני שנה הם סימו את העונה במערז 1-8 ב-9 משחקים האחרונים כמדומני, כדי להיכנס לפלייאוף ולהפסיד די בקלות לסטילרז.

    יש הרבה צעירים מבטיחים ורואים שיש התנהלות יותר טובה. נקווהל טוב.

    לגבי הפטס – הזוי כמה הם יציבים ועמידים. לקנא.

    1. אל תשכח שגם הוריקן אירמה פגע בקבוצה, וגם הק"ב הפותח נפצע עוד לפני תחילת העונה.
      לדעתי נראה התקדמות, אולי אפילו מאזן חצוי.
      אבל אנחנו כבר יודעים למי ניתנה הנבואה…….

    2. לדעתי הבעיה הגדולה שלהם היתה ותישאר בעמדת הק"ב (השנה גם רסיברים אין).
      טנהיל הוא ק"ב חלש במקרה הטוב שהצליח לעשות עונה אחת טובה בזכות המאמן (שהצליח לעשות אותו הדבר עם ג'יי קאטלר בשיקאגו – הישג לא מבוטל) ונמצאים במין לימבו בין להיות מתמודדת על הפלייאוף לבין לפרק הכל ולבנות מחדש.
      לדעתי הם הולכים לעונה של שישה ניצחנות ופירוק כולל.

  2. תודה מעולה.
    אי אפשר להחליף בין הג'טס לג'יאנטס שנקבל קצת עניין?
    הפאטס זה הספרס של הפוטבול רק פחות חביבים.
    כמו הספרס נראה שמתחילים סופסוף לראות קצת סדקים במערכת, נראה איך הם יצאו מזה. מה שלא יהיה פחות מהמקום הראשון בבית המצ'וקמק הזה קשה לעשות.

  3. מדור הפוטבול של HOOPS.
    one stop shop לכל הפוטבול שצריכים לקראת העונה.
    יש לנו קאדר רחב של כותבים מעולים ומביני עניין כמו שיניב מוכיח פה. תכירו את כולם בהמשך החודש עם המשך הסקירה של כל קבוצות הליגה.
    יהיה פה מעניין וכיף.

  4. הטעות הגדולה של הליגה היתה ב-2002 כשחילקה מחדש את הבתים ומיקמה כאן את מיאמי במקום אינדיאנפוליס שהיתה הבחירה ההגיונית (השמועות דיברו על כך שניסו להימנע ממפגשים תכופים בין בריידי למאנינג), אני בטוח שבמצב כזה היינו מדברים אחרת על הבית הזה ועל השושלת של הפטס.

    לגבי העונה – כרגיל גם בבאפלו וגם בניו יורק יש קבוצות עמוסות פוטנציאל שרק מחכה לפרוץ, השאלה (שוב, כרגיל) אם זה יקרה במציאות.
    באפלו הולכים מאוד להתגעגע לטיירוד טיילור (שלדעתי הוא הק"ב הכי אנדרייטד בליגה), בטח לאחר הפציעה של מק'קרון שהולך להיעדר בחצי העונה הראשונה לפחות. וזה מבלי לדבר על ק"ב העתיד שלהם, שנראה שהתקרה שלו היא משהו באיזור של רקס גרוסמן.
    לגבי הג'טס, דווקא נראה ששם עשו עבודה יותר יסודית, כנראה שהם לא יוכלו להתמודד על משהו רציני העונה, אבל יהיו ניצוצות שיאפשרו להם להתפתח בהמשך. בטח עם מדברים על סאם דרנולד שנחשב לק"ב הטוב במחזור שלו.

    (וכמובן – הנושא החשוב ביותר אבל שלא מדברים עליו – היחסים בין בריידי לביליצ'ק שנראים בדרך לפירוק לאחר שהאחרון העיף בעונה שעברה את היועץ האישי ומאמן הכושר של בריידי מהמתחם של הפטס ואסר עליו להתקרב לשחקני הקבוצה)

      1. לא חשבתי לרגע שהתכוונת לגדול בכל הזמנים, אלא להיותו הגדול בדורו. כאחד שלא אוהב את הפטריוטס (בלשון המעטה), אפילו הדיון הזה גורם לי לעוויתות בלתי רצוניות. אבל אני גם לא אוהב דיוני GOAT, כך שזאת לא פינה שאני רוצה להיכנס אליה.

  5. תודה.
    תקן אותי אם אני טועה, אבל גם בעונה שלא לקחו את הבית (כלומר, בעונה שבריידי היה פצוע), הם סיימו עם מאזן זהה לזה של ראש הבית ופספסו פלייאוף בסנטימטרים.

    1. ינון, אתה צודק בגדול.
      הפאטס סיימו במאזן זהה למיאמי ובולטימור, אבל לא עלו בגלל ששתי הקבוצות הללו החזיקו במאזן AFC טוב יותר במשחק בודד, מדהים.

  6. בית שאילולא הפטס ניתן היה להגיד עליו "שעתידו מאחוריו".
    קבוצות עם היסטוריה מפוארת והווה אפס פחות (חוץ מהפטס).
    לא מבין את בריידי בחיי, בגיל 41 אחרי שכבר השגת כל דבר אפשרי בקריירה אתה בא עוד עונה לחטוף מכות וחבלות שבוע אחרי שבוע???
    עדיף סתם לשכב בבית במרפסת עם איזו בירה ביד ולהינות מהנוף,
    המשפחה והאישה … מה הדרייב שמניע אותו להמשיך לשחק?

  7. יש מישהו ששם המשפחה שלו באמת אינקוגניטו ? המשפחה עוסקת בתחום הפורנו ?
    אני בעד הראמ'ס בבית הזה. אינקוגניטו עזב ולוטוללי הסטאר הגיע 🙂

  8. אני לא מבין כמעט בפוטבול, שאלת תם –
    למה למאמנים יש אוזניות ודיבוריות, האם לשחקנים בקסדות יש גם כן ?

    1. לקווטרבק.
      באיצטדיונים רועשים במיוחד (זכור לי הזכייה של סיאטל לדוגמא), היכולת של הקהל להפריע לתקשורת בין המאמנים לקווטרבק משמעותית.

    2. מתקשרים עם צוות האימון, שחלקו נמצא במקומות אחרים באיצטדיון (למשל בתא במקום גבוה). מותר לתקשר עם שחקן אחד – בד"כ הקוארטרבק כשקבוצת ההתקפה משחקת ושחקן אחד מההגנה כשזאת קבוצת ההגנה.

      1. האוזניות והדיבורית של מתאם ההתקפה ומתאם ההגנה מחוברות לרמקול שנמצא בקסדה של הק"ב בהתקפה ושל שחקן אחד בהגנה בד"כ בעמדת ליין בקר או סייפטי שיכולים לראות את כל המגרש.
        יש למתאם אפשרות לשדר את שם המהלך והוראות ספציפיות עד 10 שניות לפני גמר שעון המהלך שאורכו 40 שניות ברגיל, 25 שניות אחרי עבירה, ואז התקשורת בין המאמנים לשחקן על המגרש מתנתקת אוטומטית.
        בזמן הזה המאמן, כאמור, יכול להעביר את שם המהלך, להסב את תשומת הלב לסכנות (בליצים) או מערכים מיוחדים או איזו נקודת תורפה לתקוף לפי מה שנראה לו.

  9. רק שיהיה ברור שהפטס הם המועמדים הראשיים לנפילה גדולה בסתיו הקרוב. אתר אחד אפילו הציב אותם אחרונים ב-AFC מזרח. כמובן שזה מוגזם אבל לי יש רושם שהנפילה הגדולה של בריידי תחול העונה, והוא ייקח איתו למטה את שאר הקבוצה. גם החיכוכים בינו לבין ביליצ'ק הופכים למשמעותיים יותר ויותר.
    אין לעולם חוסן. הנפילה היא הדבר הטבעי שקורה לכל קבוצה. כנראה שהגיע התור של הפטס, אבל זוהי דעתי בלבד המסתמכת על דיעה, ועל מבט בגילאי השחקנים המובילים של הפטס.
    תודה על הפוסט הטוב מאד

    1. תודה רבה מנחם 🙂
      אכן טבעי שגם תור הפאטס לדעוך יגיע, רק שזה יקרה בהדרגתיות לעניות דעתי.
      מעבר לכך, הקבוצה הוכיחה יותר מפעם אחת שהיא לא תלויה רק בבריידי, עם צוות אימון שמוצא פתרונות יצירתיים בצורה עקבית.

      1. דעתי היא שביליצ'ק היה צריך לחתוך בבשר החי כבר בעונה שעברה ולתת את הכדור ל-Jimmy Garoppolo. הוא חשש לעשות זאת בגלל שבריידי הוא חצי אלוהים בניו אינגלנד, ולג'ימי נמאס לחכות. נמאס לו כי הוא אחד הקוורטרבקים הפוטנציאלים הטובים ביותר בליגה והוא החליט שהוא חיכה מספיק זמן להזדמנות, ועזב לסן פרנציסקו.

        1. מנחם, זה אכן נכון לתת את המושכות למישהו צעיר יותר כדי שתהיה המשכיות.
          הבעיה שבריידי מספק את הסחורה כל עונה. הוא פשוט QB נפלא (שמסרב לדעוך).

        2. אחרי הרבה תיאוריות שהועלו בנושא של העברת ג'ימי גארופולו לניינרס תמורת 2 קליפות פיסטוק, הדעה הרווחת כרגע זה שבריידי הרגיש מאויים על ידי גארופולו.
          באימונים ראו שגארופולו יכול לעשות כל מה שבריידי עושה רק יותר צעיר וטרי (ופראנקלי, יותר חתיך).
          על סמך זה בליצ'ק וקראפט התחילו לעשות תיכנונים ליום שאחרי בריידי.
          ברידיי שמע על כך וכנראה חטף את הקריזה והעמיד אולטימטום- אני או הוא.
          כנראה זה הבסיס לכל ההתקררות ביחסים בין בליצ'ק לבריידי וההערות המוזרות במהלך הפגרה האחרונה שבריידי פיזר שהוא מרגיש לא מספיק מוערך.
          זה עדיין לא מסביר את העובדה שהתמורה עבור ג'ימי הייתה בחירת סיבוב שני בלבד. שזה חצי חינם. התשובה לדעתי זו פשוט הוגנות בסיסית שבליצ'ק הראה כלפי ג'ימי כאשר רצה למצוא עבורו מקום שבו יהיה הכי מתאים לפתוח ולהצליח וגם חלק מזה אולי הרצון להיפטר מהר מגארופולו לפני שברייידי יתפוס קריזה והמתח יפגע בתפקוד הקבוצה.

          בריידי אולי מישכן בזאת את עתיד המועדון שאולי היה יכול עשות איזו טרנזקציה חלקה לעידן גארופולו ולהמשיך לשלוט בבית לעוד איזה 10 שנים (הכל כמובן הערכה- הנבואה לשוטים וגו') אבל אני עדיין מאמין שבשנתיים הבאות לפחות בריידי ימשיך לשחק ברמה גבוהה מאוד וינסה לפני הפרישה להשיג את הטבעת השישית.
          רמת התחרותיות והצורך להוכיח לכולם שנמצאת בבריידי היא הרבה מעבר למה שתמצא אצל מתחרים מהשורה.

          1. עדיין בריידי הוכיח שהטגו שלו חשוב לא יותר מהקבוצה אחרת היה בשמחה מסכים להיות החונך של גראפולו ולתת לו את המושכות יותר ויותר.

  10. סאם דרנולד הוא הג'ו מונטנה הבא(מבחינת סגנון משחק,לא בהכרח תארים)
    מאד מדויק במיוחד בטווחים הקצרים,קרח בוורידים ופרצוף שיכול לשבור זגוגיות

    1. אני מסכים שדארנולד הפגין הכי הרבה מוכנות מכל מחזור הק"ב של הדראפט האחרון. הוא הראה רוגע בפוקט ויכולת ניהול משחק ברמה גבוהה.
      אני חייב רק לציין שבמשחק הראשון שלו אטלנטה הציגה הגנה אחת הנוראיות שאי פעם ראיתי, טרום עונה או לא. פשוט הגיעו להיות קונוסים.
      במשחק השני, דארנולד אמנם היה סביר, אבל כבר יותר התקשה מול וושינגטון.

      1. יש לו את צוות האימון הכי גרוע בליגה.
        השנה הזאת היא רק בשביל נסיון עד שיפטרו את באבא גאמפ
        ואני בכלל לא מדבר על פריסיזן , זה לא אומר כלום.
        אני מדבר על מה שהוא מראה באימונים

  11. דווקא בעונה שבה סיימו את העונה הסדירה ללא הפסד הפטריוטס לא זכו בסופרבול והפסידו לג'איינטס. ואני מחכה ללענקים מניו יורק שיהיו שיהיו קבוצה מוצלחת שיכולה לזכות בפעם החמישית בסופרבול.

  12. תודה על הסקירות הכיפיות. לגבי הפטס כרגע מצבת הרסיברים שלהם דלילה ולכן בארבעת משחקי ההשעיה של אדלמן ייתכנו קשיים שיכניסו ללופ.
    ברמת המצב שעליו כתבו בתגובות בין בריידי לבליצ'ק, מבלי להתייחס לנושא הטרייד: כאוהד, הפגרה התחילה לא טוב, וכפי שנראה מכמה מהתגובות כאן אכן היה נראה שמסתמנת תחילת סוף השושלת. אבל דווקא ככל שהיא התקדמה, הקולות של בריידי וגרונק, ואפילו סף החיוכים של בליצ'ק דווקא הראו לי שההדורים יושרו לחלוטין. אז על ההיבט הזה לא הייתי בונה.
    והערה אחרונה בנושא חולשת הבית: אישית אני לא סובל את הדיבורים האלה. ראשית כי זה מתעלם מההישגים של הפאטס הן בסיבוב הראשון והן בסיבוב השני של הפלייאוף. ב-17.5 שנות בריידי הם עשו 8 (!!!) פעמים סופר בול. אז לפתור את זה בחולשת הבית זה מצחיק. שיקום מי שחושב שפיטסבורג שיחקה שנה שעברה בבית חזק.

  13. כתבה יפה, יפה.
    קודם כל – הערה חשובה – זאת לא עונה מושלמת אם אתה מפסיד משחק, ומה לעשות הפאטס הפסידו משחק אחד בעונה העונה. המאזן הסופי שלהם היה 18-1 !
    בכל מקרה לגבי השנה אני לא דואג להם. יש להם מספיק כלים (כן, גם במצבת הרסיברים הזאת. בריידי כבר עבד עם הרבה פחות) ומספיק רצון, עדיין.
    לגבי בפאלו, אני פחות אופטימי ממך שיחזרו לפלייאוף. מקרון כנראה יפסיד רק את השבוע הראשון אבל מאחוריו ג'וש אלן שאני מאד מאמין בו אבל הוא לא מוכן. כל פציעה קטנה (וזה לא שמקרון הוכיח באמת משהו) והעונה שלהם מידרדרת במהירות. אני חושב שמיאמי תעקוף אותם בבית ותסיים שניה

    1. המאזן המושלם התייחס לשורת הסטטיסטיקה של העונה הסדירה, שורת הפלייאוף מתחתיו.
      אתה צודק לגבי הבילס, ממש לא בטוח שיגיעו שוב לפלייאוף, ויש מצב שהדולפינס יעברו אותם. אבל שוב, הכל הערכות 🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט