טור ההופס של לס: מאמן מעולם אחר

 

עם הנצחון הקשה על שיקגו הערב (אמש) – שלאריק מגיע קרדיט רב על הישגו כפי שאסביר לחסרי הסבלנות כאן – אריק ספואלסטרה נמצא על דרך המלך להוביל את קבוצתו זו השנה השלישית ברציפות למשחק אליפות ה-NBA. אם הוא מנצח השנה, ועושה 2 מ-3, הוא יעלה עוד כיתה לזו של גרג פופוביץ', ואז עוד שתיים-שלוש אליפויות ישימו אותו בדרגה של רד הולצמן, פיל ג'קסון, ופט ריילי, לא שהוא יודע פחות מהם כבר עכשיו. הוא מאמן מהפרוטוטייפ שלא רגילים לו, ולכן כה רבים – כולל כמה וכמה רפי-הבנה כאן באתר  שלא באשמתם, הם פשוט  קוראים מה שהמדיה העולמית והישראלית מלעיטות אותם – לועגים לו, צוחקים עליו, וחושבים באמת ובתמים שהם היו יכולים לנצח בדיוק כמוהו עם שחקן כלברון. זאת השטות הגדולה ביותר ששמעתי מאז שרד אורבך אימן כדורסל, כי ליהודי שלנו היו כמה וכמה לברונים בקבוצותיו שזכו בכל האליפויות.

אריק ספואלסטרה הוא אחד המאמנים הצעירים הטובים ביותר ב-NBA, ובדרך המלך להפוך למאמן ה-NBA הטוב ביותר לדעת רבים, שלדעתי הוא כבר.

 

שאר מומחי ה-NBA שבחרו במאמן העונה חושבים כמוני כשבחרו בו שני אחרי ג'ורג' קרל. כמובן שכאן באתר מיד נשמעו קולות של "לא מגיע לקרל ולא מגיע לספואלסטרה" כי לכמה גולשים כאן יש קריטריונים משלהם לבחירת מאמנים: כמה המאמנים צורחים מהקו; כמה הם מייללים בקולות צרודים 'חייבים לשחק!' או 'חייבים לקחת ריבאונדים', או 'חייבים להקטין את ההפרש לחד מספרי עד החצי'. ספואלסטרה לא צורח, הוא רק אומר בשקט ובשפה רהוטה איך וכיצד לשחק, מה צריך לשנות כדי שניתן יהיה לקחת יותר ריבאונדים, ומה בדיוק לעשות כדי לצמצם את ההפרש לחד מספרי. אבל זה נעשה בשקט, בטיים-אאוטים, ובחצי המשחק בקול נמוך, ללא צרחות, וברגיעה מושלמת המכניסה את כל שחקניו לרגיעה שלו. הוא גם אחד המאמנים היחידים בליגה – האחרים הם אדלמן והפלח – שמדברים אנגלית ציחה, ומשתמשים באוצר מילים שהוא קצת מעל הרמה של שוק הכרמל באנגלית. בקיצור, מה שפוגע בו במדיה ובין חובבי הכדורסל בעולם כולו – אבל לא שחקניו, שחקני היריב, והמאמנים – היא העובדה שהוא ג'נטלמן, וטיפוס אחר לחלוטין מהשטאנצה של מאמנים שרבים מהם מתנהגים כבהמות.

 

*****

 

ב-1995 היו לאריק שתי אפשרויות בקשר לכיוון שהוא רוצה לקחת בחייו, כשבשתי האפשרויות היתה מעורבת משפחה. אביו ג'ון – EXECUTIVE בכיר בפורטלנד בלייזרס, דנבר נאגטס, והנטס ,זוכר היטב את שתיהן:  אריק, בנו היחיד (אבל לאריק ישנה אחות) יכול היה להמשיך לשחק כמקצועני בגרמניה במשכורת ראוייה (הוא ניבחר לאול-סטאר של הליגה הגרמנית כגארד), או לקבל משרה במיאמי היט כאחראי על סרטי הוידיאו. ההחלטה היתה קשה: בגרמניה היה מונח עבורו על השולחן חוזה לשנתיים נוספות בקבוצה בה שיחק, והג'וב במיאמי היה רק עד סוף הקיץ.

"היתה זו ההחלטה הקשה שאי פעם החלאתי. בגרמניה היה לי ג'וב שמילא אותי סיפוק ונתן לי כל מה שרציתי כשחקן. זה היה ג'וב חלומי עבורי בגרמניה".

אביו של אריק, ג'ון, מחזיק כוס קפה בידו ואומר לכתב יו.אס.איי.טודיי: "החלטה קשה היתה זאת. אתה עושה מה שאתה אוהב – לשחק כדורסל – ועוד משלמים לך עבור זה, ויש לך את כל הבירה הגרמנית לשתות. מה עוד צריך צעיר בן 24??!". עבורו, בנו שהיה אז בן 24 ונידחה פעמים רבות מדי מתעסוקה כעוזר מאמן בקבוצת מכללה, ולא משנה מאיזו דיביזיה, הספיק שבנו משחק ומשתכר די יפה. אבל אחותו המבוגרת אריקה אמרה לו: "אתה פא…ינג מטורף? אתה יודע כמה קשה לקבל משרה ב-NBA? לא משנה איזו משרה? העובדה שדד עובד ב-NBA לא משנה את העובדה שאלף מנסים, ורק אחד מתקבל! קח את מה שמציעים לך ואל תהיה אידיוט!"

(אני אם כך עשיתי לא רע כמנהל מחלקת שיווק ומנהל הספורט של אונ' אדלפי אותה ניהלתי יחד עם ניהול המחלקה לביומכניקה. משך השנים 18 בוגרים השיגו משרות ב-NBA, ומשם כמה עברו והתקדמו לדברים טובים יותר. 6 עדיין ב-NBA ובעלת התפקיד הגבוה ביותר היא איילין טיקלריץ', מנהלת הגלובל מרצ'נדייזינג דיפרטמנט של הליגה).

אריק צילצל לאביו והודיע לו שדעתו השתנתה ובמקום להמשיך לשחק בגרמניה הוא לוקח את הג'וב במיאמי.

עלייתו בסולם לא היתהצסתם מהירה. היא היתה מזהירה: מאיש וידאו הוא הפך ל-SCOUT, מ-SCOUT למנהל ה-SCOUTS, ומשם לעוזר מאמן, וב-2008 הפך למאמן הקבוצה. ב-4 שנים הוא הגיע לגמר ה-NBA פעמיים, ומהם ניצח את האליפות בעונה שעברה. הוא כמעט שבר עם ההיט את רצף הנצחונות הארוך בהסטוריה עם 27 נצחונות רצופים,  ומי יודע לאן תגיע הקבוצה העונה כשכל הסיכויים מראים לכיוון אחד: אליפות שנייה רצופה.

כמובן שרבים נוטים לתת את הקרדיט להישגי הקבוצה המדהימים ללברון ודוויין ווייד יותר מאשר ליכולתו של ספואלסטרה כמאמן. "זה ממש מגוחך כיצד המדיה ממהרת להסיק מסקנות, ומה ה-PERCEPTION שלה לגבי מה עושה מאמן טוב", אמר ג'ף ואן גנדי ל-USA TODAY. "הוא בראש הרשימה בהאשמות, והאחרון ברשימה בלקבל קרדיט. אבל כל מאמן שמאמן נגדו ב-NBA יודע, ויגיד לך, איזה מאמן גדול הוא! הוא ממש מתחמק מתשומת הלב שתופנה אליו. אבל לא להבין מה שהוא עושה, עשה, ועוד יעשה, זה לא להבין את העבודה המצויינת שאריק – שללא ספק יסיים בהיכל התהילה – מבצע יום יום עם הקבוצה!"

אביו הוא המופתע מכולם: "אף פעם לא ניסיתי להדריכו בכיוון מסויים. אילו הייתי רופא או עורך דין אולי הייתי מנסה להשפיע עליו. אבל במקרה זה, הכל בא ממנו. לי אין אפילו רבע אחוז קרדיט במה שקרה איתו". הדבר היחידי שאביו מוכן לקחת עבורו קרדיט היתה החלטתו לתת לאריק ללמוד כבר מכיתה א' עם ילדים בשנה מבוגרים ממנו מאשר עם ילדים בשנה צעירים ממנו. "הוא היה BORDERLINE בגיל, והחלטתי שעם ילדים גדולים יותר זה ייצור בו דחף להשיג מעל ומעבר, ובזה כנראה צדקתי כי ישנם מקרים שזה עובד בדיוק הפוך!".

אריק ישב בקצה  ספסל פורטלנד בלייזרס כילד צעיר, וחזה בכל משחקיהם הביתיים. כבר אז הוא הוקסם יותר מריק אדלמן מאשר מהשחקנים עצמם. משום מה מהרגע הראשון שלו כשחקן כדורסל היתה לו משיכה לתורת האימון. אביו חשב שכל האובססיה הזאת עם חזיית המשחקים מעניינת את אריק כשחקן, כי תמיד הוא היה בין שחקני הכדורסל הטובים ביותר בבית ספרו ואגודת ה-AAA, והוא סתם הצטרף לאביו בעבודתו. "חשבתי שלו הייתי נפח או חשמלאי, הילד היה מצטרף אלי מדי פעם לעבודתי וכנראה מראה לו מה אני עושה, וכיצד משתמשים במקדחה; זאת היתה הרגשתי כשהוא ניסחב מאחורי לכל משחק".

השחקן של אריק היה טרי פורטר. לכן בתיכון הוא שיחק עם מספר "30", מספרו האחד והיחיד של טרי, ואח"כ זה היה מספרו באוניברסיטת פורטלנד, שם ניבחר לפרשמן השנה בקונפרנס ב-1989, וה-488 אסיסטים שלו הם מקום שלישי בהסטוריה של האוניברסיטה, ששלחה כמה שחקנים ל-NBA.

 

 הצ'ירלידר של הההיט ניקי סאפ, היום אשתו של ספואלטרה

 

כשאריק היה בתיכון, כמעט כל קבוצות האייבי-ליג רצו אחריו. גם סטנפורד ודוק. אולי הם אפילו לא הכירו אותו, אבל כששחקן הוא 'אול-סטייט' בתיכון עם SAT של 1,480 (המקסימום הוא 1,600; ממוצע ה-SAT של שחקן DIV I בכדורסל ב-NCAA הוא 1062) המחשבים מיד מנפקים את שמו. אחרי כמה צילצולים הוא החליט על פורטלנד. למה? כי הוא רצה לשחק ולא להיות שחקן ספסל. הצעיר היה ונשאר בסקהוליק, ולמרות ה-IQ הגבוה (מאד!) שלו, וה-SAT ששם אותו באחוזון ה-97.6, כל מה שעניין אותו זה לשחק. לא לאמן, לא לארגן, ולא להיות מעורב בכל צורה אחרת. העובדה שהוא הוחתם בגרמניה והצליח מאד שם מדברת בעד עצמה שהוא היה שחקן שהיה יכול לשחק בוודאות בליגת העל בישראל.

אריק שנא את ג'וב הוידאו במיאמי, אבל כשרונו הטכנולוגי, ידע הכדורסל שלו, והידע שלו במתמטיקה, סטטיסטיקה, ומחשבים עזרו לו לפתח במיאמי את מחלקת הוידיאו המובילה בליגה. יכולתו להתרכז בקטנות, ולא לוותר על כל פיסת ידע, העלתה אותו לדרגת SCOUT שם עשה עבודה מצויינת, ופט ריילי החל לשים עליו עין ברצינות. ההתקדמות היתה מטאורית, ואת שאר ההסטוריה אתם יודעים.

כשפט ריילי החליט לקחת צ'אנס עצום ולשים את כל המוניטין שלו על הצעיר בן ה-42 ולסמוך על הצעיר שיהיה מסוגל לאמן ולהסתדר עם כוכבים כדוויין ווייד ואח"כ לברון, חשבו שהוא יצא מדעתו. אבל לפט ריילי היה  HUNCH. מין הרגשה בקשר לאריק. למעשה פט ריילי שם את הג'וב שלו עצמו בהיט על חוד התער בהחלטה להביא מאמן צעיר ללא נסיון לאמן את מיאמי היט הגדולה. לא רק שהוא בן 42, אבל הוא נראה צעיר אפילו מגילו, והיתה עוד בעייה: בגין עבודתו כעוזר וסקאוט הוא פיתח יחסי חברות קרובים עם כל השחקנים, אבל בעיקר דוויין וויין, ג'יימס ג'ונס, ואנטוני ג'ואל, והשאלה היתה כיצד בעייה זו תיפתר. אני לא יודע כיצד היא נפתרה: כל מה שאני יודע זה שהוא הגיע לגמר פעמיים, ניצח פעם אחת, והעונה הוא עם הסכוי הגבוה מכולם לעוד אליפות.

 

 

 

 

'!Hell of a coach'

בכל העולם אין מדריך למאמנים "כיצד מאמנים שחקנים בסדר גודל של לברון ג'יימס". ספואלסטרה חייב היה למצוא שיטה משלו, שיטה בה הוא התורם והיועץ אבל לברון הוא המחליט הסופי. בסופו של דבר לברון החליט שהוא לא רוצה להחליט לבדו, אלא רוצה להחליט עם ספואלסטרה, בעל העיניים מהחדות ביותר בליגה, תוצאה של שנים עם סרטי וידיאו, וסינמוטגרפיה של פריים  על פריים.

ג'ף ואן-גנדי מסביר: "לא יעזור שום דבר. קיים BIAS מאז שהליגה נבראה נגד מאמנים שלא היו שחקני NBA. מי יודע זאת טוב ממני. המדיה, המאמנים, השחקנים – לכולם ישנה מין רתיעה, היסוס, פקפוק, ואפילו בזיון והשפלה נגד מאמנים 'שלא היו שם ולא יודעים מה זה לשחק ב-NBA'". כמובן שעם אריק, בנוסף ששיחק באוניברסיטה קטנה עם כדורסל ברמה נמוכה, הוא צעיר מדי, אינטיליגנטי מדי, בעל שורשים פיליפיניים, ונראה חתיך ומושלם מדי."

ואן-גנדי ממשיך: "כל מה שיש לי לומר על ספואלסטרה לאלה שלא מבינים מה שהם רואים בגלל שהוא לא מאמן של "רה-רה" הקופץ ומשתולל על הקווים הוא שמוחו עובד כל הזמן. הוא בין הטובים ביותר ב-NBA לקחת טיים-אאוטים ברגע הנכון בדיוק, ואחד הטובים בהחלפות שחקנים. מוחו האנליטי עובד כל הזמן והוא נזכר במצבים דומים בעבר, ומה עובד ומה לא עובד".

מה שכולם "שוכחים" כי כל משפילי ספואלסטרה לא רוצים לזכור זאת, זה  שהוא ניצח במיאמי משך שנתיים 65% ממשחקיו בלי לברון ובלי כריס בוש. אלה שלא מוכנים לקבל את אריק ספואלטרה כאחד מהמאמנים העליונים ב-NBA צריכים גם לחסל את רד אורבך, פיל ג'קסון, ופט ריילי – כולם מאמנים עם שחקנים הרבה יותר טובים משהיו לאריק במיאמי, ויש לו עכשיו. צ'ארלס בארקלי אומר עליו: "הצעיר הזה אוכל וישן NBA כבר 20 שנה. הוא יודע את ה-INS ואת ה-OUTS של הליגה טוב כמו הטובים שבמאמנים. הוא יודע מה עובד ומה לא עובד, והוא עושה הכל בשקט, עם חליפה מהודרת, וכמעט ללא זיעה בפניו. הוא ה-CONSUMMATE PROFESSIONAL! הוא A HELL OF A COACH!"

כיצד הוא ניצח הערב? כמובן כשמיאמי הובילה ב-15 ושיקגו עלתה ל-10 הפרש, הוא לא היה על הפארקט לשחק, והוא גם לא יודע כיצד. אבל הוא לא ניכנס לפניקה: אני עצמי התלוננתי למה הוא משאיר את בטייה על הפארקט אחרי כל כך הרבה החמצות. מוחו האנליטי ניזכר בעונה שעברה כשאותו דבר קרה, ואחרי 5,6 החמצות, בטייה החל לקבור שלשות אחת אחרי השנייה. הוא ידע שזה יקרה גם הפעם, ו-SURE ENOUGH זה בדיוק מה שקרה. הוא גם 'הרגיש' שנוריס קול יותר משוחרר ופחות לחוץ ממריו צ'אלמרס. אז מה קרה? הוא נתן לקול לשחק את כל הרבע הרביעי, והוא התחיל את צימצום ההפרש, ואז בריחה קדימה. הוא קלט מיד שריפ המילטון אוכל את ריי אלן בהתקפה: בין השניים ישנו קרע עצוק, והם לא אוהבים אחד את השני בלשטון המעטה, והעובדה ששניהם בהיכל התהילה של יוקון לא עוזרת. הוא ראה מיד – אפילו אני חשתי בזאת – שהמילטון הולך להשפיל את אלן בהתקפה וחס וחלילה להביא אפילו נצחון לשיקגו. ספואלסטרה לא היסס לרגע והכניס את דוויין ווייד אחרי ששאל אותו אם הוא בסדר, ודוויין ענה "אני בסדר גמור לשלוש דקות" שבהן חיסל לחלוטין את המילטון בשמירה נהדרת, קלע דאנק מצלצל, ושתי כניסות לסל עם ריקודי ימינה ושמאלה שגרמו לשומרו להיכנס לערפול מחלט  – ממש וורטיגו – ממה שדוויין עשה. את הכניסות הללו יודע  ר-ק  דווין לעשות, וכשהוא עושה אותן הוא הדוויין וויין של 2006.

הסמול-בול שהוא בנה למיאמי עובד עד עתה מצויין. אני מאמין שהוא יעבוד מצויין עד הגמר, ואם הת'אנדר תגיע לגמר, מיאמי תהיה שוב אלופה, כשאריק ספואלסטרה מלמד את הפלח טריק אחד או שניים בהופס. אבל אני חושש שאם ממפיס תגיע לגמר, כל החוכמה של אריק לא תספיק להתגבר על מחסור של איזה 30 סנטימטרים בפרונט-קורט. מצד שני אני סומך על אריק שהוא ימצא איך שהוא תשובה גם לזה.

 

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 63 תגובות

  1. הגיון בריא

    16 מאי 2013 08:07:16

    אז מה למדנו? שההישג הכי גדול שלו- היא אישתו.
    עדיין חושב שפופ שם אותו בכיס.

    אבל כיף לקרוא אותך כתמיד דוק.

  2. אשך טמיר המקורי

    16 מאי 2013 08:45:19

    מנחם, בבקשה… בפעם הבאה, לא על בטן ריקה.. לפחות חכה אחרי ארוחת הבוקר.. זה קשה כשאין מה להקיא.

  3. Ori88

    16 מאי 2013 08:52:24

    "מאמן מעולם אחר" על משקל "כדורסל מעולם אחר" שהמצאת בשנות ה – 60-70. תענוג לקרוא. אין ספק שהוא שונה.
    העניין הוא שאני לא מתלהב ממיאמי בפלייאוף עד עכשיו. אולי לברון וספולסטרה מכינים משהו להמשך.

  4. S&M

    16 מאי 2013 08:59:20

    שיקגו, קבוצה של נגרים, מתחו את מיאמי במשחק החמישי עד שלוש דקות לסוף. מיאמי משחקת נורא. הם ייקחו אליפות, אבל לא בזכות המאמן. עם ריילי הם היו לוקחים אליפות בלי הפסד בפלייאוף ונראים פי עשר יותר טוב.

      1. מנחם לס

        16 מאי 2013 17:23:16

        ברצוני רק להזכירך שלפני סיום העונה מיאמי ניצחה את שיקגו בשיקגו בלי לברון, דוויין, בוש, בטייה, וצ'אלמרס, ושיחקה כל המשחק עם החמישייה השנייה!

        1. אשך טמיר המקורי

          16 מאי 2013 17:42:39

          אוקיי, באמת הזכרת לי.
          עדיין הייתי רוצה לראות אותם מתמודדים ככה בסדרה, כשהכסף על השולחן!
          אין הרבה שהיו מהמרים נגד שיקגו במצב כזה.
          וזה בדיוק היה המצב ששיקגו נאלצה לשחק – והיא עדיין לא נכנעה, לא התבכיינה, ונתנה פייט יפה!

  5. אשך טמיר המקורי

    16 מאי 2013 09:23:22

    הייתי רוצה לראות את מיאמי בלי לברון, וייד ובוש מול שיקגו בהרכב מלא.

    קחו את התוצאה של הסדרה הזאת בפרופורציות, חברים.
    זה פלייאוף שנהרס לגמרי בגלל פציעות. (ותודה לסטרן החמדן)

    1. תומר שור

      16 מאי 2013 09:51:43

      סטרן אינו חמדן (תיכן תגיד 'יהודון'). זה לא שהוא לוקח את הכסף הנוסף לכיס שלו.
      אלא מבין מה צריך לעשות על מנת לפרנס את המערכת הזו. יש לסדר את האולמות, הזכיינים ועוד. מדובר על מפלצת אדירה המכליאה בין שוק כלל אמריקאי לבין שווקים מאוד מקומיים.
      אני חושב שרק אחרי לכתו יבינו עד כמה הוא גדול.

    2. מנחם לס

      16 מאי 2013 17:22:01

      רק להזכירך שלפני סיום העונה מיאמי ניצחה את שיקגו בשיקגו בלי לברון, דוויין, בוש, בטייה, וצ'אלמרס, ושיחקה כל המשחק עם החמישייה השנייה!

  6. תומר שור

    16 מאי 2013 09:40:10

    מנחם אני חוזר על האתגר. מהם הקריטריונים למאמן גדול

    מנהיגים צבאיים גדולים תמיד היו מוטיבטורים גדולים ויוצרי תכניות אימונים לצד הבנה בלוגיסטיקה, טקטיקה צבאית (ניצול מיסמצ') ואסטרטגיה צבאית (כפיית כללי משחק לטובתם – שזה יותר קשה לראות מאמני כדורסל יכולים לעשות) – כמו כן, רבים מהם היו ממש טובים בתגובות תוך כדי המערכה (אלכסנדר הגדול ובלצריוס היו אלופים בזה).

    ברגע שיש לנו קריטריונים אולי אפשר יהיה לעשות השוואה אמיתית בין מאמנים

    1. מנחם לס

      16 מאי 2013 17:28:37

      לספואלטרה יש את כל הקריטריונים מלבד אחד שאולי יש לו ואולי לא, כי בכל 3 השנים שהייתי במיאמי כשהוא המאמן, לא הצלחתי לתהות על קנקנו בקשר למוטיבציה. אבל שוב, ישנם מנהיגים צבאיים כמו הגנרל פייטון המלהיבים בטרוף, וישנם כאלה כמו הגנרל קלארק, או האדמירל נימנץ המלהיבים בקול נמוך, ללא התלהבות גדולה, אבל תוך נתינת מערכת אסטרטגית שאין שנייה לה, כשבקולם הנמוך והשקט הם נוסכים בטחון בכולם שהמערכת תנצח בגלל יעילותה. אולי ספואלטרה שייך לסוג השני.

  7. יניב

    16 מאי 2013 09:45:55

    וואו אתה מגזים,אני לא חושב שהוא מאמן גרוע אני חושב שהוא בסדר גמור,אבל מכאן ועד להפוך אותו למאמן הכי טוב בליגה יש עוד דרך ארוכה,הסמול בול שהוא "המציא" כדבריך נבע מכך שלא הייתה לו ברירה והוא מצליח כי יש לו אחד בשם לברון,אני רק לא מצליח לקבל ממך תשובה כבר הרבה זמן למה שפיל ג'קסון לקח אליפויות אתה טוען שהוא ממש לא מאמן והכל בזכות השחקנים הגדולים שהוא אימן ואילו חביבך שמאמן את לברון וויד ביחד מאמן דגול,מה כי יש לו מנת משכל גבוהה? או שהוא השאיר את בטייה למרות שהוא החטיא? בחיאת מנחם זה אותו דבר כמו שהאשים תאביט בעיינך שחקן מדהים

    1. מנחם לס

      16 מאי 2013 17:42:07

      תגיד לי, יניב, אתה משווה את מג'יק, וורת'י, קרים, ביירון סקוט, מייקל קופר, ואייסי גרין לשחקני מיאמי היום? או את מייקל, פיפין, גראנט, רודמן, סטיב קאר, רון הארפר, וטוני קוקוץ' לשחקני מיאמי היום? או אפילו את שקיל, קובי, פישר, רוברט הוריי, בריאן שואו, סמקי וולטר, ולינדסי האנטר למיאמי של היום? ואפילו הסגל של קובי, גאסול, ביינום, פישר, בריאן קוק, ג'ורדן פרמר, למאר אודום, סאשה ווצ'צ'יק, , וולדחמיר רדמנוביץ', רוני טוריאף, והבן של וולטון היתה קבוצה שאדם לאדם היתה שמה את מיאמי לבושות.

      יניב, אני מציע שלפני שאתה כותב דברים כאלה, תתן לבנך לקרוא ולאשר כי אתה עושה (תסלח לי) צחוק מעצמך!

      1. יניב

        16 מאי 2013 22:03:40

        עדיין אני לא מקבל ממך תשובה לפיל גקסון היו שחקנים גדולים ולמי אמי נכון לתקופה היום שמשחקים עם הרבה קבוצות ופיזור של השחקנים הגדולים אז כן לאמן שלושה מהשחקנים הגדולים שמשחקים היום וצוות משלים שמורכב מריי אלן באטיה צלמי יסרס שתקן אותי אם אני טועה אבל אתה מחשיב אותו כאחד הפוינט גראדים הטובים שיש( שוב לדבריך ) אז כן הוא מאמן את הקבוצה החזקה ביותר שיש היום לכדורסל אז אני לא אומר שכל מאמן יכול לאמן אותם ואני לא אומר שהוא לא מאמן מצויין אני רק שואל מה ההבדל? ומנחם לידיעתך הבן שלי מסכים איתי ושהוא יגדל קצת אז הוא יהיה אוהד הלייקרס כי גם אז הם ישארו קבוצה חזקה

    1. ד"ר רזי הופמן

      16 מאי 2013 11:17:43

      נגרומן
      נסה את מא"ש
      כבר לא הייתי שם שנים אבל בעבר ראיתי שם משחקים.
      תתקשר לשם (חפש טלפון בגוגל) קודם לברר בשביל שלא תתבאס

  10. etayle

    16 מאי 2013 15:35:05

    אחלה כתבה מנחם.
    אני חושב שצריך זמן כדי לדעת כמה הוא גדול שיחלוף סגל\קבוצה למרות שעד עכשיו הוא מראה רמת אימון ותחכום מאוד גדולים הסמול בול של מיאמי זה אחד הדברים היפים והגאונים שיש עכשיו ב NBA זה עובד (בד"כ) כמו מכונה.
    שוב כמו פפ גרדיולה אני חושב שצריך לחכות כי לאמן שחקן על כמו לברון\מסי ולהצליח זה טוב ויפה אבל להצליח בקבוצה\סגל אחר פעמיים זה באמת משהו שרק לגדולים יש!

  11. פדרו

    16 מאי 2013 17:08:56

    כתבה מצוינת, כיף לקרוא. חסרה לי רק התייחסות לכריס בוש שהוא מצליח להבליט את היתרונות שלו על הסנטרים היריבים ולהחביא את חסרונותיו הרבים

  12. מנחם לס

    16 מאי 2013 17:44:42

    אם תעברו על סגל מיאמי אחד אחד, ממש – אבל ממש – אין לה סגל שחקנים יותר מדי טוב. הייתי אומר שישנן בליגה 5-6 קבוצות עם סגלים יותר חזקים מן-פור-מן!

    1. יובל עוז

      16 מאי 2013 20:08:32

      מנחם בדרך כלל אני מעריך את הדעה שלך ובלה בלה בלה, אבל מה שאתה עושה פה זה גניבת דעת.
      ספולסטרה הוא באמת מאמן טוב, ואולי הוא מעולם אחר אם אתה מחשיב את השורשים הפיליפיניים שלו כעולם שלישי, אבל להגיד שהוא הפך את מיאמי למה שהיא ושלמיאמי אין את הסגל הטוב בליגה זה לגנוב דעת, ולהוריד מערכו של לברון.

      אין בחיים 5, בטח שלא 6 קבוצות עם רוסטר יותר טוב מלברון ג'יימס, דוויין ווייד (גם כשהוא חצי פצוע), כריס בוש, ריי אלן, שיין באטייה, כריס אנדרסן, מריו צ'אלמרס, נוריס קול ויודוניס האסלם. רק כדי להדגים כמה הסגל הזה טוב, רשארד לואיס ומייק מילר, שני שחקנים שבקלות יכולים להיות שחקני רוטציה בכל קבוצה בליגה, לא רלוונטים בכלל בסגל הזה.

      אני מסכים איתך שספולסטרה הוא באמת מאמן טוב, אבל לא צריך לעבוד על הקוראים כדי לבסס את הטענה שלך.

      1. מנחם לס

        16 מאי 2013 20:31:08

        מעניין ש-121 עתונאי NBA שבחרו בו שני מסכימים איתי. אני לא "עובד" על אף אחד. אני מביע דעתי, ומי שמעדיף לא לקבל אותה – כולל אתה – זו זכותו.

  14. ד"ר נייסמית

    16 מאי 2013 18:31:43

    לא יודע, אני לא רואה שום קונסטלציה שבה קבוצה של לברון+וויד+בוש לא עושה לפחות גמר אזורי, לא משנה מי המאמן.

    1. ד"ר נייסמית

      16 מאי 2013 18:32:31

      לא יודע, אני לא רואה שום קונסטלציה שבה קבוצה של לברון+וויד+בוש לא עושה לפחות גמר אזורי, לא משנה מי המאמן.

      בטח בסגל הנוכחי שלהם עם ריי אלן, באטייה, וצ'אלמרס שהשתפר עם השנים.

  15. משה.ו

    16 מאי 2013 19:54:21

    בייוגרפיה מעניינת,באופן אישי ציפיתי לכתבות כאלה שבהם נזכה להכיר טוב יותר את האנשים שמאחורי התפקידים, כן ירבו.
    לגבי ספולסטרה אני חושב שהוא גודל לתוך התפקיד,ממה שאני רואה החיסרון הגדול שלו הוא בניהול החילופים,לדעתי ההתעקשות שלו לשחק עם מייק ביבי ומעט מאוד עם צ'למרס היה חלק מהגורמים בהפסד האליפות לדאלאס.
    גם אתמול ובכלל בסדרה מול שיקגו ריי אלן ובאטייה עם 2 מ800 לשלוש
    ויש מקום להריץ את מילר הוארד וג'ונס, על כל מקרה שהיו ברוטציה.
    בכל אופן לבנאדם היה את המזל להיות הבמקום הנכון בזמן הנכון ושום מאמן לא לקח אליפיות בלי כוכבים גדולים בקבוצה.

    1. מנחם לס

      16 מאי 2013 21:23:24

      מזלם של ההיט שהניקס מפסידים לפייסרס כי אחרת הם היו חוטפים מהניקס? אלעד, היש לך מושג כמה מגוחך ומסכן אתה נשמע?

    2. משה.ו

      16 מאי 2013 22:36:31

      אלעד דווקא יש לי הרגשה שהפייסרס הולכים להפתיע ולהדיח את ההיט,
      פליאוף מוזר שייגמר עם ממפיס מול אינדיאנה.

  17. OBEY

    16 מאי 2013 21:16:33

    הסגל של מיאמי הוא מהטובים בהיסטוריה.
    כל זה לא מוריד מערכו של ספולסטרה. הוא מאמן טוב של סגל שחקנים טוב. אפשר לראות מה עשו שתי הקבוצות מאל איי השנה ולהבין שסגל טוב אולי ייקרב אותך לבאר אבל בזכות המאמן אתה הולך לשתות. מיאמי על כל הכשרון שלה עברה השנה את סטטוס הקונטנדרית, היא לא ה"טוענת לכתר" היא פשוט ממתינה לסיום העונה בשביל לקחת אותו. וזה תוצאה של סגל נוצץ (מאוד מאוד) ומאמן טוב שעושה את הקבוצה שלו מכשרונית לקטלנית.
    זה לא או זה או זה, זה גם זה וגם זה.

    1. מנחם לס

      16 מאי 2013 21:32:15

      "מהטובים בהסטוריה"?
      דוויין מבוגר מדי ופצוע. צ'אלמרס? אף אחד כאן באתר (מלבדי) לא זרק לעברו אפילו חצי אגוז. האסלם? הסנטר הגרוע אולי בין כל ה-29 האחרים בליגה. המחליפים? כריס אנדרסון שדנבר זרקה ואף אחד לא רצה; נוריס קול – בקושי ניבחר בדראפט. ריי אלן? אתה יודע בן כמה הוא? הוא גמור. בטייה? היה שחקן בינוני משך כל שנותיו ב-NBA ו-JOURNEY MAN שעבר איזה 5-6 קבוצות. מי נשאר? מייק מילר הפצוע עם גב דפוק שעומד לעבור עוד ניתוח הקיץ. ג'ואל אנטוני – קנדי נמוך וקל מדי לסנטר שלא מסוגל לקלוע משני מטרים. רשאד לואיס? הד-קייס שאיש לא רצה כשמיאמי החליטה ללכת עליו.
      כל מה שיש למיאמי זה לברון, וכריס בוש שגם הוא נמוך מדי וקל מדי והוא במקרה הטוב מספר 3.
      ממש מעצבן כשאנשים זורקים שטויות. רק בגלל ספואלטרה כל הברארות האלה חזרו להיות משומשות, ומכריס אנדרסון הדפוק הוא אפילו עשה פתאום שחקן!

      1. etayle

        16 מאי 2013 21:44:30

        תביא 5 קבוצות אם סגל יותר טוב ?? וויד עדיין יותר טוב מרוב הכינורות השניים בליגה(חוץ מווסטברוק ואולי הווארד) הספסל שלהם טוב לא יודע אם הטוב בליגה אבל טופ 3 (אתה מוזמן להביא קבוצות )ולברון שיש רק שחקן אחד שמתקרב לרמה שלו …
        מנחם זה ישראלי מידי לנסות להקטין את ההיט כדי להגדיל את ספלוטרה(ואני באמת חושב שהוא טוב)

      2. אשך טמיר המקורי

        16 מאי 2013 21:47:13

        ומי היה לפיל ג'קסון בשיקגו?

        רודמן – הד קייס רציני – מטורף מדי
        גרנט – ממושקף מדי וגם יש לו שם של חמור ('הוראס'?!)
        קרטרייט – נו, באמת. הזריקה המכוערת בהיסטוריה. מתחרה רק בפרצוף שלו.
        פקסון? לבנבן הרבה יותר מדי.
        פיפן? אף דפוק שעבר 5 ניתוחים.
        ג'ורדן? מושלם מדי!

        ועם חבורת העגלות האלה הוא לקח 6 אליפויות. זה מאמן!

        1. מנחם לס

          16 מאי 2013 22:08:55

          אתה הכנסת שמות שחקנים רק לאשך אחד. לאשך השני ישנם שאר השחקנים שהזכרתי למעלה, כולל טוני קוקוץ', רון הארפר, סטיב קאר, ועוד איזה עשרה שמעולם לא שמעת עליהם אבל כולם היו אול-סטארים.

          1. אשך טמיר המקורי

            16 מאי 2013 22:14:50

            קוקוץ' – אירופי מדי (אתה ודאי תסכים)
            הארפר – פצוע וזקן מדי
            קאר – הרבה יותר טוב בתור פרשן

            חבורת גידמים פיסחים ונדכאי-עולם.
            אספסוף נבער מדעת לעומת הסגל הנוצץ של העוזרת הפיליפינית.

      3. OBEY

        16 מאי 2013 21:57:46

        מנחם הרי קבוצה לא יכולה להיות מורכבת כולה מסופרסטארים. קבוצה בסדר גודל של שושלת צריכה גם רול פליירס. אתה עשית כתבה על דוויין ווייד כעל אחד מהמספרי שתיים הטובים בהיסטוריה. כריס בוש הוא אמנם לא סנטר קלאסי אבל הוא יושב כמו כפפה ליד בסמול בול (שהקרדיט עליו, אכן, מגיע לספולסטרה). כמו שאשך טמיר כתב, גם שיקאגו של שנות ה-90 לא התהדרה בסגל נוצץ מדי אם היית לוקח את ג'ורדן.
        חוץ מזה שזה שה"ברארות האלה" משחקות מצויין יכול להזקף לספולסטרה באותה מידה שזה יכול להזקף לזכות לברון שמשפר את השחקנים מסביבו.
        בעיקרון אני לא מנסה להוריד מערכו של ספולסטרה אבל סופרלטיבים כמו שהרעפת עליו אי אפשר להרעיף על אף מאמן בכזו קריירה קצרה. נחמד שיש לך תשוקה למשחק אבל יש מעבר ללב גם ראש שצריך לראות את הדברים בצורה אובייקטיבית.

        1. אשך טמיר המקורי

          16 מאי 2013 22:00:35

          הדבר היחיד שלברון משפר את השחקנים סביבו זה שהוא הופך אותם ליפים יותר.

          וזה בגלל שהוא כ"כ מכוער.

          1. OBEY

            16 מאי 2013 22:20:51

            1. גם אם הוא היה קוואזימודו, אף אחד לא יכול לגרום לכריס בוש להראות יפה.
            2. רק תחשוב על הסגל של קליבלנד בעונת 2006/7 (מייק בראון היה המאמן?) ואיך הם הגיעו עד הגמר

        2. מנחם לס

          16 מאי 2013 22:11:39

          לפיל ג'קסון בשיקגו היו 14 אול סטארס. למיאמי ישנם 4 (למעשה אולי 5 כי חואן האוארד היה פעם אול סטאר אם זכרוני אינו מטעני)

  19. ניק

    16 מאי 2013 22:27:42

    התינוק של השכנים, בן חודשיים, לוקח אליפות עם מיאמי. ספולסטרה צעיר, סביר ועדיין אי אפשר לשפוט אותו. נחכה כמה שנים ונראה ממה הוא עשוי.

  20. נדב

    16 מאי 2013 22:42:42

    ספולסטרה was out-coached ע״י ת׳יבודו
    אם היו מחליפים מאמנים שיקאגו היתה מפסידה 30 הפרש כל משחק
    נראה את ספולסטרה מאמן את הקליפרס

  21. משה.ו

    16 מאי 2013 23:06:22

    בשני המשחקים האחרונים ראו שת'בודו עשה טעות ענקית עם ריפ המילטון כשייבש אותו כשיכל לתת אויר לבילנלי,אני מסכים איתך שהוא מאמן מצוין רק שהוא צריך להוכיח את עצמו בפליאוף.

  22. BirdWatching

    16 מאי 2013 23:17:14

    לפעמים אני באמת לא יודע אם לצחוק או לבכות.

    כבר שקלתי לכתוב תגובה רצינית למאמר (?) הליצני הזה, ואז קראתי שמנחם מציין (פעמים) שלבולס של MJ היו 14 אולסטרים!
    מנחם? מי בדיוק היה אולסטאר אחרי אלו שציינת (כמובן – לרבות האולסטרים הידועים פקסון וקר…שאפילו בעזרת כרטיס-סטודנט לא היו נכנסים)?! קליף ליווינגסטון? לוק לונגלי? אולי וויל פרדו האדיר?
    אני חושש שסופית איבדת קשר עם המציאות. נקה את השתן שטפטף וגש לרופא. איך אומר לברון? אלצהיימר איז א ביץ'

  23. מנחם לס

    16 מאי 2013 23:55:52

    או, הציפור הופיעה. לך לרשימת השחקנים ותספור 14 אול סגטארים מכל השנים שפיל ג'קסון אימן שם. אני לא ספרתי, אבל המספר נראה לי נכון, פלוס-מינוס 2.

  24. BirdWatching

    17 מאי 2013 00:26:21

    קבל בלינק, ג'ורדן, פיפן, גראנט וארמסטרונג. 4 סה"כ. אם אתה ממש לוחץ תכניס גם את התולעת, למרות שהוא לא היה אולסטאר אז וגם לא הייתה לו שום חפיפה עם גראנט.

    הקיצר – אף פעם לא יותר מ- 4 באותו סגל.

    How do you like them apples?

    http://www.basketball-reference.com/teams/CHI/all_star.html

  25. יובל עוז

    17 מאי 2013 00:33:46

    מנחם אף אחד לא טוען שספולסטרה לא מאמן טוב, כולם מסכימים איתך לגבי זה. אי אפשר להיות מאמן רע ולזכות באליפות. אתה חייב לדעת כדורסל כדי לזכות באליפות, אתה חייב להיות סוג של גאון כדורסל כדי לנצח ארבע סדרות פלייאוף ברצף ולהתמודד עם אגואים כאלה גדולים בחדר ההלבשה.
    אבל כשאתה מנסה להאדיר את ספולסטרה תוך כדיש הקטנת הסגל של ההיט זה מייצר אנטגוניזם, וזה יוצר רושם שאתה חושב שאנחנו, הקוראים שלך, מפגרים. אנחנו יודעים טוב מאוד שהסגל של ההיט הוא אחד הטובים שהיו בליגה בשנים האחרונות, ואנחנו יודעים טוב מאוד שעם הסגל הזה קשה מאוד לא להגיע לגמר המזרח (גם כי המזרח הרבה יותר חלש מהמערב), כך שההישג של ספולסטרה, ראוי ככל שיהיה, לא מזכה לו כרטיס חופשי לרכבת המאמנים המעוטרים בהיסטוריה.

    ואני באמת לא יודע איזה תסביך יש לך עם פיל ג'קסון, אבל לבן אדם יש יותר אליפויות מאצבעות, וזה חארטה להגיד שהוא הלך רק לקבוצות עם סופרסטארים, לאן ציפית שהוא ילך אחרי הבולס? לבנות קבוצה במילווקי? אף אחד לא יצפה מספולסטרה אחרי התקופה שלו בהיט לאמן את שארלוט כי הוא הרוויח את הזכות שלו לאמן את הקבוצות הטובות בליגה, אותו כנ"ל לגבי דוק ריברס וגרג פופוביץ'.

    על אותו משקל אפשר להגיד מה השחקנים של פיל עשו בלעדיו? התשובה היא 1. שאקיל עם מיאמי בעונת ואקום, בעזרה אדיבה של דוויין ווייד והשופטים, אז נא לא לשים את ג'קסון וספולסטרה באותו משפט. התקפת המשולש הייתה בשורה הרבה יותר גדולה בליגה מהסמול בול של ספולסטרה.

    אה ולבולס היו ארבעה עשר אולסטארים בתקופת פיל ג'קסון? אז החלטתי לבדוק. 4 בחירות אולסטאר, מייקל ג'ורדן, סקוטי פיפן, בי.ג'יי. ארמסטרונג והוראס גראנט. אחד פחות ממיאמי (שדרך אגב, כולם היו אולסטארים לפני שספולסטרה היה מאמן שלהם, בניגוד לג'קסון. נקודה למחשבה). פעם הבאה שאתה מנסה לעבוד עלינו, לפחות תביא נתונים מציאותיים.

  26. BirdWatching

    17 מאי 2013 00:48:16

    יובל,

    זה כל כך יפה שאתה עוד מנסה. באמת.

    אבל אל תבלבל עם מנחם עם עובדות. זה לא ממש הקטע שלו. ולא של שאר הקוראים באתר. הקונספציה היא כזו: מנחם מנפיץ איזה קשקוש דה-ז'ור, נניח – מיאמי היט היא קבוצת הכדורעף הגדולה של זמנה, אם רק הייתה מתחזקת בחלוץ המטרה דהחואן בלייר (שאגב, אני הרוס עליו עוד מימי פיסבורג ולבאנס פילדס, אבל אין לו רגלים והוא שחקן עבר). כותב את זה בצירוף עובדות פסאודו-מדעיות, למשל – לשיקגו היו 85 שחקני אולסטאר בחמישיה, והילדים באתר אומרים אמן.

    מנחם אני שואל בשלישית – היכן הם 14 האולסטארים? האם התפיידו לצד הופעתה של דנבר בגמר? האם גורלם היה כגורלו של ג'בייל מגי? האם דינם ההיסטורי הוא כאחריתו של ספולסטרה?

    (אגב- יובל, אני חולק על שורת הפתיחה שלך. אני לגמרי טוען שספולסטרה הוא מאמן למטה מבינוני עם השפעה מינורית על הקבוצה שלו)

  28. מנחם לס

    17 מאי 2013 01:29:37

    אז טעיתי ב-8 אול סטארים, ביג דיל. וציפור, את מה שאתה טוען לגבי ספואלטרה, אני רושם לפני ולוקח לתשומת לבי. אוקיי?
    להתראות במאמר הבא (לפחות אני נהנה שאתה קורא את מאמרי בצמא, מילה במילה, ועוד הולך לחפש לינקים להראות לי שטעיתי!)

    1. קורא מזועזע

      18 מאי 2013 14:36:57

      "אז טעיתי ב 8 אול סטארים, ביג דיל" – תגובת השנה!!!
      חשוב רק לציין שזו הקטנה שבטעויותיך בכל מה שקשור לפוסט התלוש מהמציאות הזה.

  30. צביקה

    17 מאי 2013 02:24:39

    מנחם מהמר והוא לא זהיר – אבל זה הקטע שלו כאן: הוא אומר – זה לא מקרה ולא פוקס שהוא נמצא במקום שהוא נמצא והשיג מה שהשיג עד עכשיו – יש לו את זה ולטווח ארוך אתם עוד תראו שצדקתי. לא אכפת למנחם מידי פעם ליפול על הפנים, רק כדי שמדי פעם יתברר שהוא צדק והקדים את כולם…עכשיו – אין הרבה מה לעשות נגד הגישה הזאת, אלא רק להגיד נחיה ונראה…להגיד שהוא טועה אם אכן הוא יעשה ריפיט השנה – יהיה קשה מאוד. יהיה צורך לחכות עוד.

  31. צביקה

    17 מאי 2013 02:30:44

    גם את ג'קסון אנחנו שופטים כגדול בפרספקטיבה. במציאות רק אחרי 4 אליפויות עם שיקגו של ג'ורדן הוא קיבל את תואר מאמן השנה…

  32. Mbk

    17 מאי 2013 02:53:13

    אול סטארים ששיחקו במדי שיקגו בולס בתקופת ג׳קסון

    ביל קרטרייט , הוראס גארנט , בי גי ארמסטרונג ( לא ברור לי כיצד אבל היה אול סטאר בוודאות ) פיפן ומייקל כמובן , דניס רודמן , הוספתי גם את רוברט פאריש ……

    הודגס ,פסקון ,ולנגלי הראפר קוקוץ חבורה של שחקנים עצומים

    אני חייב לציין שאני משונאיו הגדולים של ספלוסטרה ושל מיאמי , אבל אי אפשר להמעיט בערכו של אריק

    רוב התקציב של מיאמי נקבר על ה 3
    אנדרסון הוא הברקה , אגב להיט כמות אול סטארים עצומה , גם ראשארד לואיס חוואן הווארד ריי אלן והביג 3 סך הכל 6 !!!
    ללייקרס זה לא עזר העונה , קובי , הווארד , ארטסט , פאו , נאש וג׳ימסון

    הקרדיט הגדול ביותר שלי לאריק הוא השימוש של לה ברון בעמדה 4 שמצויין עבור לה ברון , הוא עמד באתגר אחרי הכישלון בעונה הראשונה והצליח להביא אליפות וכנראה יזכה באחת נוספת

  33. דדי

    17 מאי 2013 05:10:47

    אני אפילו לא יודע איפה להתחיל.

    אז אני אוותר מראש.

    הערה אחת אני בכל זאת לא יכול להתאפק מנחם –
    אתה מתבלבל לגמרי בין הצבעה למאמן העונה לבין הצבעה למי המאמן הטוב בליגה…

    אף אחד מאלה שהצביעו לא חושב שג'ורג' קארל הוא המאמן הכי טוב בנבא…
    אני אתן לך להבין לבד מה זה אומר שאפשר ללמוד על דעתם לגבי הדירוג של ספולסטרה בין מאמני הליגה…
    טוב, אני אעזור לך – כלום !

    בגדול, המאמר הזה וכמה ציטוטים מהתגובות – ישר למדף ספרות הפנטזיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט