טור ההופס של לס: הגמד החדש הגדול ב-NBA, ושאלה לגולשים

נייט רובינסון מרחף מעל ספאד ווב באליפות הדאנק

****************************

השאלה לגולשים רק בסוף הפוסט

***************************

כל כמה שנים צף, עולה לו גמד חדש ב-NBA שהוא כוכב גדול לא "כגמד" אלא כוכב גדול בזכות מה שהוא עושה. השחקן הנמוך הגדול העכשווי של הליגה הוא נייט רובינסון.

מי היו הגמדים המצויינים? טיירון 'מגסי' בוגוס היה הנמוך מכולם (3'5, 1.60 ) שהחזיק מעמד בליגה 14 שנים, גדולתו לא היתה כל כך בנקודות (8.8 נק' לקריירה), ואפילו לא באסיסטים (אם כי 7.8 אס' לקריירה הוא מספר מכובד מאד), אלא בזה שהוא התרוצץ לכל השחקנים בין הרגליים והוציא את כולם מדעתם. הניסיתם אי-פעם לשחק 'אחד-נגד-אחד' נגד עכבר? לזה אני מתכוון.


אחריו בגובה (אני כולל רק את הנמוכים הגדולים כשחקנים!) היה אירל בויקינס מהנאגטס, 5'5 (1.64 מ') שקלע עונה אחת בנאגטס 14.2 נק' (2004) ועונה אחת 13.4 02003). ספאד ווב היה 6'5 (1.67-1.68), אלוף הדאנק עונה אחת, שקלע 13.2 נ'ק' בקריירה ארוכה ומצויינת ב-NBA. השחקן הנמוך הטוב ביותר ששיחק ב-NBA מאז ומתמיד היה קלווין מרפי, 9'5 – 1.75 מ' עם עונה אחת של 24.4 נק' ברוקטס (1974-5) ועשר עונות עם ממוצעים של 18-20 נק' למשחק. הוא היה לא רק 'הגמד הטוב ביותר ב-NBA'. הוא היה אחד משחקני ה-NBA הטובים ביותר, ועד עתה לא היה אף אחד בגובהו שהגיע לקרסוליו. מרפי היה אחד מהתלטים הטובים ביותר ב-NBA, שחקן פוטבול מהטובים בנערותו, ושחקן טניס שהגיע לרמה מקצוענית ושיחק כמה טורנירים כמקצוען.

אבל אולי נייט רובינסון הוא בדרך להגיע לרמתו? מבחינת אתלטיות הוא היחיד שאולי הגיע לרמתו של קלווין (ראו להלן). נייט קולע העונה 18.3 נק' עם 4.4 אסיסטים, ובעונתו העשירית ב-NBA הוא לפתע עלה מדרגה שכבר ב-2007-8 חשבתי שהגיע אליה בניקס כשהיתה לו עונה של 17.8 נק', ואז בגלל חיכוחים עם המאמנים וההנהלה הוא הועבר שנה אח"כ לבוסטון, שלא ידעה כיצד להשמש בו. הוא שיחק גם באוקלהומה סיטי ששיחררה אותו אחרי עונה אחת (2010-11) כשהיא לא נותנת לו דקות, והוא מסיים את העונה איתה עם 3.3 נקודות!

רק תתארו לעצמכם איזו אוקלהומה סיטי ת'אנדר היתה היום לו היתה משאירה אותו בקבוצה והיה לה היום את נייט רובינסון במקום ראסל ווסטברוק!

ביום שלישי הוא לא יכול היה לדבר. שפתו היתה תפורה עם 10 STICHES. לנייט זאת בעייה. כי המצמוץ הזה לא מסוגל לסתום את פיו. הוא מדבר נון-סטופ על כל דבר ועל כל נושא שבעולם. הוא אוהב לדבר אפילו יותר מלהיכנס לסל בין כל הענקים, ולהכניס עוד שני חיצים לענקים. הוא הגוליבר העכשווי של ה-NBA, הגוליבר שהכניס למיאמי היט באבי אביה במשחק הראשון. ג'ימי בטלר אמר הבוקר לספורטסנטר: "נייט רובינסון לא מסוגל לא לדבר. זה אצלו PROPULSIVE  MOTION. כשאנשי מדיה באים אלי, אני תמיד שולח אותם לנייט. הוא יגיד להם כל מה שהם ירצו לשמוע, והרבה יותר. זה הלחם והחמאה שלו. ת'אמת? התפרים בשפה העליונה שלו נתנו לנו יומיים של שקט בקבוצה!".

אבל הכל כמובן בהומור. נייט הוא אחד השחקנים האהודים בקבוצה. הוא גם – לבטח – האתלט הטוב בקבוצה. בתיכון ריינר ביץ' בסיאטל הוא זכה עם בית ספר התיכון שלו בשלוש אליפויות המדינה: אליפות הכדורסל של מדינת וושינגטון (רקורד הקבוצה 1-28; ממוצעו של נייט, 'השחקן המצטיין', 17.9 נק' למשחק); אליפות הפוטבול של המדינה (שיחק לחילופין כקוורטרבק ותופס כדורים, כשהוא מוסר ל-1,200 יארדים, תופש ל-500 יארדים, ועושה 21 טאצ'דאונים), וההישג המעניין ביותר – אלוף המדינה במשוכות עם זמן של 13.85 שנ' ב-110 משוכות, זמן שהיתה נותן לו מילגה בכל אוניברסיטה אמריקאית, עם עתיד אולימפי וודאי!).

אז רק תתארו לכם מה הוא הרגיש אחרי ה-27 נקודות שלו נגד ההיט כשהוא לא מסוגל היה להשתתף במסיבת העתונאים! זה כמו כלב בבית מטבחיים המסתובב עם פה שסגרו לו עם רצועת-פה.

רובינסון רשום ב-9'5 אך כולם יודעים שהוא נמוך מזה. 8'5 הוא כנראה גובהו האמיתי, עם סניקרס. הוא היה השחקן מס' 1 בשיקגו שגברה על הנטס בסיבוב הראשון. כל הדיבורים היו על ה-MVP משנת 2011 דרק רוז, ו-"הישחק או לא", בזמן שנייט שם על הלוח מספרים שווים למספרי רוז בפלייאוף של 2011.  מאמנו באוניברסיטת וושינגטון לורנזו רומאר אמר לספורטסנטר: "ה-27 נגד מיאמי לא הפתיעו אותי כלל. אסור לשכוח שהיה לו כבר משחק של 50. אני מכיר את נייט טוב יותר מכל שחקן אחר, ומה שאני יודע לגביו הוא שככל שהמשחק חשוב יותר, כך הוא טוב יותר!"

למזלו של נייט הוא משחק עם מאמן, תום טיבודו, שהפילוסופיה שלו היא "NEXT MAN UP!". אחד פצוע? שוכחים ממנו ועוברים הלאה. מי הבא בתור להחליפו? המחליף הוא עכשיו הכוכב, לא השחקן הפצוע!

אז בהיעדרו של רוז, והיעדרם הזמני של קירק היינריך ולואל דנג, תום מצא את ספק הנקודות והמנהיג התורן. "נייט הוא השחקן הבטוח בעצמו AS THEY COME. אני לא אימנתי אף פעם שחקן הבוטח בעצמו כפי שנייט בוטח ביכולתו. זה מה שמוסיף הרבה לגדולתו ומה שעושה ממנו שחקן כל כך מיוחד!". ואז ת'יבודו מוסיף בחיוך: "יש לו גם את הזכרון הקצר בעולם. הוא אף פעם לא זוכר את החטאתו האחרונה; הוא תמיד מאמין שהוא 'HOT', אפילו אחרי 5 החטאות רצופות. אין הרבה שחקנים כאלה!". זה מה שעושה את נייט כל כך מיוחד: חוסר פחד מחלט לקחת אחריות, ולקחת את הזריקה האחרונה.

אחרי ההפסד של ממיאמי: "מכל השחקנים שאני מכיר, רק לארי בירד ומייקל ג'ורדן היו כמוהו מבחינה זאת", אמר פט ריילי לעתון פורט לאודרדייל סנטינל. "אבל אל תשכח שלארי ומייקל היו כוכבי-על ומנהיגים מחלטים בקבוצתם. נייט מתנהג בדיוק כמוהם, אבל הוא שחקן מהשורה ללא האוטוריטה שלהם. זה מה שכל כך מיוחד בו!"

ה-27 שלו נגד מיאמי כמעט השכיחו את ה-34 נק' שלו נגד הנטס בשלוש הארכות, כולל 12 נק' מה-14 האחרונות בריצת ה-0-14 של הבולס ברבע הרביעי. ממוצעו בינתיים בפלייאוף הזה הוא 18.3 נק', קלווין מורפי מהיוסטון רוקטס הוא השחקן היחידי בגובה 1.75 מ' או פחות לקלוע יותר בסידרת פלייאוף.

ת'יבודו פיתח יחסים מיוחדים עם נייט כבר בבוסטון כשהיה עוזר מאמן לדוק. אבל לחוסר מזלו הטיימינג היה גרוע כי ראז'ון רונדו היה באותה שנה בשיאו, ונייט כמעט ולא שיחק.  נייט אומר: "קוץ' הוא סרג'נט בצבא. ראיתם אותו פעם מחייך? אני לא. אני מנסה להצחיק אותו אבל HE DOES NOT GET IT! הוא לא מבין בדיחות או לא רוצה להבין בדיחות. פעם אמרתי לו שאני אוהב את כל הזריקות שלי, אפילו את אלה שלא פוגעות. אתה חושב שהוא הגיב לי? הוא הסתכל עלי כאילו נפלתי מהמאדים. אבל אותי הוא לא יכול לבלף: אני יודע שיש לו לב. הפרצוף המאיים זה רק TO MASK את הפוסי-קאט באופיו!".

גם רומאר וגם ת'יבודו יודעים דבר אחד על נייט: אתה לא יכול לתת לו מסגרת קבועה ושמרנית לשחק בתוכה. "הוא הכי טוב כשהוא OUT OF CONTROL", אומר רומאר. "זה נייט וזהו משחקו. לא יעזור שום דבר. ככל שתצר את צעדיו, פחות טוב הוא יהיה!". אז עם נייט חובה לקחת את הטוב יחד עם הרע. תחת מאמן כג'ון וודן הוא לא היה מצליח לשחק. או שג'ון וודן היה חוטף התקף לב, או שנייט היה על הספסל. תחת תום ת'יבודו הוא מסתדר מצויין כי תום מסוגל לעצום עין ולא להתרכז בדברים השליליים: "עם נייט אתה לא יכול לתת לו הרבה חוקים. הוא לא מסוגל להתקיים עם RESTRICTED BASKETBALL. אבל הוא יודע מספיק כדורסל כדי שההתפרעות שלו תהיה בתוך המסגרת הקבוצתית!".

היכול להיות שמנצח הסלאם-דאנק שלוש פעמים מצא סוף-סוף בית בשיקגו? איתו אין לדעת. הוא חתום על חוזה לעונה אחת עם מינימום משכורת לשחקן וותיק. מה היא משכורתו? 1.1 מיליון. הוא שחקן חופשי בסיום העונה.

"מה יהיה בסוף העונה?", הוא נשאל, כשאימו (בעלת סלון יופי בסיאטל, ואם לשבעה מלבד נייט) יושבת לידו ומלטפת את ידו.

הוא לא יכול היה לענות בגלל התפרים בפיו, רק לכתוב. אז הוא כתב:

"אני לא יכול לדבר עכשיו, אז אני נותן לכדורסל שלי לדבר עבורי, ומה שיהיה בעונה הבאה – יהיה. אני רוצה להישאר בשיקגו, אבל ברוך השם עברתי מספיק קבוצות בחיי, ועד עתה לא קניתי בית באף עיר. אני רגיל לגור בשכירות!

אני מאמין שכמעט כל מנכ"ל ב-NBA יתחנן אליו הקיץ שסוף-סוף יקנה בית בעירו.

***************************************

שאלה לגולשים:

למעשה שתי שאלות:

א. אם אתה תום ת'יבודו, ודרק רוז מגיע אליך הבוקר למשרד ואומר, 'אני מוכן לחזור לשחק', האם אתה מכניס אותו לקבוצה? ומה עם נייט רובינסון?

ב. אם אתה דרק רוז, ואתה מרגיש 90% מוכן לחזור לשחק, האם אתה חוזר כבר עכשיו?

*************************************

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  1. צביקה

    8 מאי 2013 18:18:24

    אם אני רוז אני חוזר. אני אצא הכי אפס בעולם אם אהיה בחוץ בזמן שהקבוצה שלי עושה הסטוריה. אם אני ת'יבודו אני אומר לרוז – שמעתי אותך ואני רוצה שאתה תחזור אבל אתה לא בחמישיה אלא נכנס כשאני רותה לשנות מומנטום. מי שעכשיו משחק צריך להמשיך כי הוא הרויח את זה בכבוד רב ובזיעה קשה – ומצד שני כולם ישמחו כשהמצב תקוע במגרש לעזרה ברמה שרוז יכול לתת.

  2. אבי.

    8 מאי 2013 18:18:29

    שאלה סופר קשה.. יותר לת'יבודו מאשר לרוז.

    אם הייתי רוז, הייתי מחכה. מוכן או לא מוכן גופנית, אם אתה לא סגור נפשית – אל תחזור, בטח לא בסיטואציה כ"כ אמוציונאלית שתקשה מאוד על שיקול הדעת.

    כמאמן – וודאי שאתה רוצה להגיע עם מקסימום כלים, וזו שאלה קשה להרגיש נכון האם חזרה שלו תרים את האווירה המנטלית ותוסיף אנרגיות (בטח דרך הקהל) או שתפגע בצורת המשחק שנבנתה בלעדיו. (אם זה קיים בשיקגו הפצועה והמשתנה ממשחק למשחק)

    אני הייתי מעביר החלטה כזו לשחקן עצמו. אם הוא בפנים – ת'יבודו יצטרך למצוא את הדרך להשתמש בו באופן המקסימלי. אם הוא בחוץ – אתה עדיין צריך להוציא מהקבוצה את המקסימום , בשביל זה הוא שם.. (ועושה את זה יפה מאוד..!)

    1. אבי.

      8 מאי 2013 18:25:01

      הוספה קטנה – בקבוצה כזו עם חוזה לטווח ארוך (לכמה זמן הוא עוד חתום?), השאלה היא לא נקודתית. רוז יכול להביא את שיקגו למקומות מדהימים. ולכן אם הוא לא בטוח, שלא יחזור. שתלך העונה ויעשו מה שיעשו בלעדיו, אבל שיוכל לתת את כל כולו ללא מגבלות בשנים הבאות. בעיני אם הוא נפשית לא בטוח, יותר מידי מונח על הכף בשבילו ובשביל הקבוצה.
      ושוב – יכול להיות שמבחינה רפואית הכל סגור, אבל אם נפשית הוא מסופק – שיחכה.

  3. צביקה

    8 מאי 2013 18:20:24

    בשום אופן לא להשאיר את ההחלטה לרוז. אם הוא חוזר הוא צריך לקבל באופן מלא את הסמכות של ת'יבודו ולעשות בדיוק מה שהוא אומר לו. אחרת יהיה עליו סתם יותר מידי לחץ מיותר שרק יפריע לו.

  4. רועי ויינברג

    8 מאי 2013 18:43:02

    א.תרגיל ויליס ריד. הייתי מעלה אותו ל-2-3 דקות במשחקים ביתיים קריטיים בשביל המומנטום, כמו ריד בגמר 1970.

    ב.אם הייתי יכול, כן. לא עדיף לקבוצה, אבל מבחינתי כן.

  5. Mbk

    8 מאי 2013 18:47:41

    חוזר לשחק גם 80 אחוז כשירות
    אם אני טיבדאו אני משאיר את רוז על הספסל
    אולי משתף אותו כ 5 דקות בלבד לאות הערכה על התרומה לקבוצה

  6. Lior NYC

    8 מאי 2013 19:38:48

    בדרך כלל שחקני כדורסל אוהבים להצהיר על הגובה שלהם עם נעליים.(ככה הם משחקים)

    אם הייתי רוז הייתי חוזר כבר לפני חודשיים.
    אם אני תיבודו , נותן לו כמה דקות ברבע השני וזהו.

  7. אשך טמיר המקורי

    8 מאי 2013 19:40:59

    א. תלוי במה שאני מרגיש בחדר הלבשה. אם הוא אחד עם כולם והם מפרגנים לו – כן. אם יש איזשהו נתק מסוים בגלל כל האודיסיאה הזאת – אז לא!
    ובכל מקרה הייתי מעלה אותו כג'וקר מהספסל. שום דבר לא משתנה, נייט פותח, רוז נותן דקות מהספסל ובהדרגה נכנס למרקם הקבוצתי הקיים.

    ב. ברור. אבל אני נכנס בידיעה שאני לא כינור ראשון, אלא בא לעזור כמה שצריך וכמה שאוכל. (ראה א')

  8. דדי

    8 מאי 2013 19:57:58

    רובינסון הוא אחד האתלטים הכי גדולים שאי פעם שיחקו בנבא.

    לפחות בין העשרה הכי גדולים, ואולי אפילו גבוה בהרבה מדירוג הזה…

    ואני מוריד אותו לספסל ללא היסוס.
    יותר מזה ? טיבודו יוריד אותו לספסל גם עבור היינריק כשיחזור – כי רובינסון יעיל במיוחד לשיקגו כפאנץ' התקפי מהספסל לקבוצה עם בעיית צבירת נקודות.

    בקיצור, אם הוא יוריד אותו בשביל היינריק, אז בטח שגם בשביל רוז…

    ולגבי רוז – חד משמעית חוזר לשחק, וכבר עכשיו יש שמועות שאולי הוא חוזר למשחק מספר 3.

    הניצחון במיאמי טרף את הקלפים בשבילו – זו כבר לא סדרה של סוויפ למיאמי – שאז האוהדים היו מקבלים בהבנה יחסית שחקן שמעדיף לא להסתכן ב 90% בריאות.

    אבל עכשיו זה כבר סיפור אחר, ואחרי ניצחון במיאמי וסחבת לא ברורה בחזרה שלו למגרשים – אני חושב שרוז מסתכן באיבוד של הרבה אהדה, במיוחד עם הסדרה והמשחקים ימשיכו להיות צמודים.

    אם היום מיאמי לא מביסים את שיקגו – אני לא רואה איך הוא יוכל להרשות לעצמו לא לחזור במשחק 3, ואולי אפילו בכל מקרה – גם עם הבולס מפסידים היום בגדול.

    1. howlin wolf

      9 מאי 2013 00:36:46

      איך הסקת שהוא חד משמעית יחזור העונה?
      יש כל מיני שמועות שהוא יתלבש למשחק 3. רק יתלבש! ואלו רק שמועות בהופסוורלד.קום

    1. howlin wolf

      8 מאי 2013 20:44:52

      אני דווקא הבנתי שהוא יכל להיות המחליף של ווסטברוק, אחרי הפציעה.
      יכול להיות שאתה צריך ללטש את העדשה 🙂 ?

  11. עילי

    8 מאי 2013 20:38:53

    אני לא הייתי מכניס את רוז לרוטציה, השחקן לא נכנס לאווירת הפליאוף ולזרוק אותו במשחק מול מיאמי הגדולה זו התאבדות, נוסף על כך נייט רובינסון בכושר מצוין ואין סיבה שרוז יחזור עכשיו לשחק.
    אם הייתי רוז כשאני 90% כשיר, לא הייץי לןקח את הסיכון ומחכה לעונה הבאה.

  12. נתן

    8 מאי 2013 22:08:31

    כשקווין גארנט נפצע צ'ארלס בארקלי ששיחק כמה משחקי פלייאוף בחייו אמר שכששחקן חוזר אחרי פציעה ארוכה לוקח לו כ 10 משחקים לחזור לכושר הקודם, כמובן בהנחה שהוא השתקם לחלוטין. אם מתייחסים לעניין בצורה כזו זה הימור מאד גדול לתת לרוז דקות משמעותיות במשחקים הבאים כי זה מסבך את הרוטציה ומוריד דקות מנייט והיינריך. בעיני זה מצחיק שמישהו בכלל מתייחס לרוז כאילו הוא השחקן שהיה לפני הפציעה.

  13. נריה

    8 מאי 2013 22:35:34

    לדעתי עפו קצת עם נייט.
    עושה אחלה עבודה, רק שחקן מפוזר, זה שהוא נמוך זה מיסמאץ׳ כמעט נגד כל רכז. (כמה פעמים דרום וויליאמס רקד עליו. לדעתי הוא הסיבה שהבולס לא סגרו את הסדרה במשחק החמישי) לפעמים אם השלשות שהוא זורק, הוא מרגיש מינימום רג׳י מילר. לדעתי קשה לישמור עליו בגלל שההגנות לא מוכנים אליו. עדיין לא לוקחים אותו ברצינות.
    אם הוא יביא עוד כמה משחקי (פלייאוף!!) טובים, זה ירשים יותר.

  14. שחר

    9 מאי 2013 00:38:31

    1.אם אני דרק רוז אני לוקח עוד שעה אצל הפסיכולוג קודם כל 2. אם אני תום תיבודו אני מחליף לרוז את הפסיכולוג

  15. א.ב

    9 מאי 2013 00:38:50

    בולשיט. אין מאמן בעולם שיש לו את דרק רוז וישחק עם רובינסון, ובצדק. כל מי שחושב אחרת כנראה נכנס עם עצמו לאיזה לופ מחשבתי ולא מצליח לחזור למציאות.

  16. צביקה

    9 מאי 2013 00:47:50

    מסכים איתך, אבל בשביל לחנך את רוז ולהמשיך לקבל את המקסימום מהשאר לא הייתי נותן לרוז לנהל את ההצגה כמו פעם אלא להכניס אותו בהדרגה כחלק מהרוטציה.

    1. Lior NYC

      9 מאי 2013 01:34:48

      מדהים הקטע שהוא לא חזר עד עכשיו, כאילו מישהו יודע מה יהיה שנה הבאה או מתי תהיה הפציעה הבאה.

      אתה בריא תחזור לשחק.

  18. Ori88

    9 מאי 2013 10:49:54

    מנחם שאלה:
    האם יש נתונים על הניתור האנכי של נייט. נראה שהוא בין המפלצתיים אי פעם.

    1. הייתי מכניס אותו כמחליף לנייט ורואה איך הוא מתאקלם.
    2. 90% לא מספיק טוב לאנ-בי-איי. הוא מייד ייפצע שוב.

  19. חמי

    9 מאי 2013 15:38:44

    בטח שנותן לרוז לשחק אבל עם החמישייה השנייה, שיוריד חלודה ויוביל אותם. 10-15 דקות משחק בסדרה הראשונה מול מיאמי ולהגדיל אם הוא טוב ל20-25 מול ממפיס בגמר. אם יגיעו כמובן.

    ב. רוז היה צריך לרצות לשחק רק בשביל להוריד חלודה ובטח אם הוא כשיר 90%

    נראה לי המערב הולך להיות גמר מעניין עם ג"ס מול ממפיס
    ובמזרח אינדיאנה מול מיאמי

  20. רועי

    9 מאי 2013 15:58:27

    א. אם אני תיבודו אני נותן לרוז 2-3 דקות כדי שישנה מומנטום(תרגיל ווילס ריד) ואם הוא יהיה טוב בדקות האלה אני משאיר אותו עוד.

    ב. אם אני דרק רוז אני חוזר כדי לראות למה אני מסוגל ברמות הגבוהות, לא באימונים.
    מקווה שהוא יחזור השנה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט