פינת הגולש הצעיר: הדראפט של הלייקרס (1) – מו וואגנר / עידן קריפס (16)
מו וגנר מויקיפדיה באנגלית

פינת הגולש הצעיר: הדראפט של הלייקרס (1) – מו וואגנר / עידן קריפס (16)

******

עידן קריפס, בן 16 וחצי מנהריה, מנהל קבוצת נושמים כדורסל בפייסבוק. בנוסף לזה, אוהד לייקרס שציפה מאוד לדראפט המצוין הזה.

******
אני חייב להודות שזו פעם ראשונה שכל כך התעניינתי וחקרתי את הדראפט, גיליתי שיש כל כך הרבה כישרונות צעירים מוכשרים אפילו בסיבוב השני. חבל לא לעקוב אחריהם ולדעת עליהם קצת פרטים לקראת העונה.

החלטתי לנתח את הבחירות של הקבוצה האהודה עליי מנקודת המבט שלי, ומי יודע, אולי גם הקורא הנאמן מג'יק ג'ונסון יתרשם וייתן לי את זכות הבחירה בדראפט הבא.
קודם כל, מה היו הבחירות שלנו בדראפט הזה?

בחירה 25 (מקליבלנד), בחירה 39 שקיבלנו בטרייד מפילדלפיה תמורת כסף ובחירה 47. הבחירה העשירית הייתה אמורה להיות של הלייקרס אבל הועברה לפילדלפיה לפני תחילת העונה.

בדראפט משובח שכזה, גם בבחירות יחסית גבוהות כאלו, אפשר לבחור שחקנים שיהיו משמעותיים מאוד, או שחקני ספסל טובים, או אפילו סטארטרים לגיטימיים. בואו נתחיל לנתח את הבחירות:

 

ואגנר בן ה-21 מתנשא לגובה של 11'6 (2.11) ושוקל 110 קילו בערך. ואגנר הגיע למכללות מאלבה ברלין, קבוצת צמרת בליגה הגרמנית הבכירה.

העמיד השנה במישיגן ממוצעים נאים של 14.6 נקודות ב-52.8% מהשדה, 39.4% מהשלוש ו-69.4% מהעונשין, 7.1 ריבאונדים, 0.8 אסיסטים, 0.5 בלוקים, 1.4 איבודים ב-27.6 דקות.

שני סרטוני סקאוטינג מעולים עליו:

קצת על המשחק שלו: ואגנר ידוע קודם כל ולפני הכל בקליעה שלו.אין ספק שהוא שחקן הפיק אנד פופ הטוב ביותר שתמצאו בדראפט (מעל נקודה פר פוזישן בפיק אנד פופ), ובכללי, הגבוה שקולע הכי טוב מעבר לקשת (ולא חסרים כמה לא רעים בכלל בדראפט). למרות גובהו, ואגנר משחק לרוב בעמדת הפאוור פורוורד בעיקר בגלל היכולת שלו לקלוע מבחוץ ובגלל העובדה שהוא לא מספיק חזק ואתלטי (מקס ורטיקל של 32.5) על מנת להתמודד עם סנטרים, והיעדר אורך ידיים או הגנה ברמה הנדרשת מולם.

למרות זאת הוא קלע כמעט 40% מרשימים מהשלוש במכללות, בעודו זורק מעל 4 ניסיונות למשחק, ככה שהוא לא יפחד לקחת את הזריקה אם ייתנו לו, ולא כדאי לתת לו.

עוד דבר שהגרמני מצטיין בו הוא עבודת רגליים טובה מאוד. כיצד זה מתבטא אתם שואלים? במגוון דרכים:

זה עוזר לו לתקוף היטב את הסגירה עליו. בגלל שהוא קלעי טוב מאוד, הרבה פעמים יוצאים לסגור אותו מרחוק כי מפחדים לקבל סל קל. הוא יודע לרוב מה המהלך הנכון לעשות. לפעמים זאת הטעיית קליעה וחדירה, לפעמים צעד שנועד להרחיק את המגן בשביל לפנות שטח לקליעה, לפעמים זה ג'אב לכיוון אחד וחדירה לכיוון השני. הוא מאוד ורסטילי מבחינה הזאת וזאת תכונה נפלאה אצלו שעושה למגנים שלו חיים קשים משום שהוא יכול גם לקלוע ברמה הגבוהה, אבל הסגירה ביציאה לקליעה שלו חייבת להיות טובה כי הוא יכול לעבור גם בצעד ראשון מהיר ועבודת רגליים נכונה.

בנוסף, הוא נעזר בעבודת הרגליים כדי להגיע למצב זריקה טוב יותר, מה שיגרום לה להיכנס באחוזים יותר גבוהים מן הסתם. הוא יודע להשלים רגל לרגל בזמן הזריקה בצורה נפלאה, מה שמאפשר לו להגיע למצב זריקה בצורה נוחה ומהירה יותר משאר הגבוהים.

עוד דבר שהוא עושה טוב בזכות הרגליים המצוינות שלו הוא האחד על אחד עם הפנים לסל. כשהוא מקבל את הכדור בפיק אנד פופ או אפילו ממסירה פשוטה כאשר הוא נמצא על קו השלוש, הוא יודע לשחק אחד על אחד ולהשתמש בתנועות חדות ברגליים או to beat the defender גם בעזרת כדרור ושינויי כיוון לא רעים בכלל, בטח לבחור בגודל שלו.

יחד עם זאת, הוא נעזר בזה גם בפוסט, הוא משתמש ברגל הציר שלו פשוט מצוין, יכול לשחק גם עם הגב לסל וגם עם הפנים לסל כשהוא מקבל את הכדור בלואו פוסט, קשה מאוד לעצור אותו שם.

למרות שההגנה שלו טעונת שיפור, הרגליים החזקות והזריזות יחסית שלו יכולות לתת לו את האפשרות לנקוט בהגנת חילופים. הוא מסתדר היטב עם גארדים ופורוורדים בהגנה, ואי אפשר לקחת אותו לסל כל כך בקלות.

מה עוד? הוא יודע גם להתגלגל לסל לא רע אחרי חסימה, יודע לתפוס את הכדור במצבים קשים, אפשר לקרוא לזה טאץ' לכדור שמשולב עם מיקום טוב.

ואגנר גם די טוב בהתקפות מעבר. הוא יודע לחתוך את המגרש באמצע ולקבל את הכדור בדרך לסל מבלי לעשות צעדים, הוא יכול גם לרוץ בווינגים וגם לקבל את הכדור לשלשה במתפרצות, וכפי שאתם כבר יודעים, לתפור אותה באחוזים גבוהים.

בנוסף לכל, ואגנר גם הראה ניצוצות של יכולת מסירה. אמנם הוא מוסר פחות מאסיסט למשחק, אבל במשחק קבוצתי כמו שהלייקרס אוהבים, הוא יכול להשתלב טוב ולמצוא את החברים שלו במקומות הנכונים. בקיצור, שחקן מאוד חכם.

החולשה העיקרית שלו היא, כאמור, בהגנה. הוא יתקשה מאוד מול סנטרים רחבי כתפיים שמנתרים גבוה..הוא צריך להתחזק גם בפלג הגוף העליון וגם ברגליים כדי להיות שחקן שלם הרבה יותר.

בסך הכל. הוא שחקן חיובי מאוד, אנרגטי ואחד שתורם לקבוצה בכמה אספקטים. הגיע לגמר המכללות השנה, בהחלט ראוי לציון.

למרות שאני חושב שהוא אחלה שחקן, לא אהבתי את הבחירה הזאת, בעיקר בגלל ההתאמה שלו. בבחירות כאלה, ההבדלים ביכולת בין השחקנים הם מזעריים, ולכן, לדעתי לפחות, לא תמיד חייבים לבחור את השחקן הטוב ביותר על הלוח (ואגנר גם לא השחקן הזמין הכי טוב שנשאר בבחירה הזאת), אלא רמת ההתאמה לקבוצה היא החשובה יותר מבחינתי.

אז למה אני לא מרוצה מהבחירה הזאת? קודם כל, הוא יותר מדי דומה לקייל קוזמה בסגנון המשחק: פאוור פורוורד שקולע שלשות עם בעיות בהגנה, לא צריכים שניים כאלה. מה גם שזאת העמדה שדווקא הכי לא זקוקה לשיפור אצלנו. קוזמה אמנם יכול לשחק גם בעמדה 3, אבל זה יצא לפועל רק בדקות מועטות כי רוב המשחק אינגרם ישחק במשבצת הזאת, לכן דאבל קיי צפוי להיות פאוור פורוורד.

מבחינתי, הבחירה הזאת אומרת שרנדל יעבור לשחק סנטר ואני לא אוהב את זה בכלל, כי אני עדיין מאמין שהוא צריך לשחק בעמדה 4, שם יש לו יתרון ברור בפיזיות על השאר.
העמדה של רנדל לא ממש ברורה – סוג של 4.5. הוא פאוור פורוורד שלא זורק שלשות, ובעידן המודרני זאת בעיה, אבל זה משהו שאפשר לעבוד עליו, ולכן אני לא אוהב את הפיתרון ה"פשוט" של להעביר אותו לעמדה מספר 5.

הוא אמנם בריון מתחת לסלים, אבל כאשר הוא ישחק סנטר, הוא כבר ממש לא ייחשב חזק יחסית לעמדה שלו ויאבד את היתרון הכי משמעותי שלו, לדעתי הוא לא מתאים לעמדה הזאת ולא יצליח להתמודד היטב מול לא מעט שחקנים. כתוצאה מכך תהיה לנו בעיה קשה בריבאונד. במיוחד כשגם הפאוור פורוורד לא בדיוק ריבאונד מצטיין בתחום הזה. לא כל אחד הוא צ'ארלס בארקלי או דניס רודמן, אבל בכל זאת יש תחום לשיפור.

הכי קל לזרוק דברים לאוויר ולהאשים את הג'נרל מנג'ר, זה נכון, אבל הגעתי גם עם הצעה קונקרטית ועם שני מועמדים שלדעתי מתאימים יותר לקבוצה:

הראשון, קיירי תומאס, שוטינג גארד ממכללת קרייטון.

סרטון סקאוטינג עליו:

אני באופן אישי, התאהבתי בשחקן הזה, שחקן ה-D&3 הטוב ביותר שיש לדראפט הזה להציע לדעתי..אתלטי, מהיר, סוגר קווי מסירה בצורה מדהימה, חוטף כל כדור שנמצא בסביבה. קלדוול פופ כנראה לא ימשיך (וטוב שכך), והלייקרס גם לא יסכימו לשלם לאייזאה את החוזה שהוא רוצה (וטוב שכך), ולכן, השוטינג גארד הפותח שלנו כרגע הוא ג'וש הארט. זה מראה כמה אנחנו זקוקים נואשות לשוטינג גארד נוסף.

בכלל, בכל קבוצה יש שחקן כזה, וכל קבוצה זקוקה לאחד כזה. אני מבין את החשש שהוא מישהו שלא יכול להשתפר יותר מדי עקב היותו שחקן D&3, אבל זה לא שהם בחרו מישהו עם פוטנציאל גבוה כמו דזנאן מוסא למשל. התקרה של מו ואגנר גם לא גבוהה, ולכן העובדה שהפוטנציאל של תומאס הוא לא מהגבוהים ביותר לא צריכה להוות שיקול משמעותי.

אני חושב שתומאס היה יכול להוסיף המון לקבוצה בפן ההגנתי. יחד עם זאת, הוא מאוד חכם במשחק שלו, לא מכריח מהלכים, עושה מה שהוא יודע, נתן 3 שנים טובות בקרייטון שהעניקו לו ניסיון ויש לו מוסר עבודה גבוה. למרות היותו שחקן D&3, הוא יכול ליצור גם לאחרים ועושה את זה לא רע, הוא גם חודר לסל די טוב, אתלט טוב וקשוח מאוד. הייתי שמח מאוד אם היו בוחרים בו כי לדעתי הוא מתאים לנו מאוד.

האופציה השנייה היא רוברט וויליאמס, סנטר מטקסס A&M, שעומד להיות קלינט קאפלה הבא.

הוא אמנם לא גבוה במיוחד (2.08), אבל חזק מאוד ובעל ווינגספן שקרוב ל-2.30, ולכן יכול לשמש כסנטר.

היילייטס שלו מהעונה:

נכון, הוא גבוה מרנדל רק ב-2 ס"מ, אבל הוא יותר חזק מרנדל, ובשנה הבאה כנראה יתחזק עוד יותר ויהיה מפלצת מבחינה פיזית, ריבאונדר טוב יותר, ובניגוד לרנדל, התרגל לשחק בעמדה הזאת.

הוא חוסם אדיר וכבר עכשיו יהיה אחד מהרים פרוטקטורים הטובים בעמדה שלו לדעתי, משהו שחסר לנו מאוד..הוא אתלטי מאוד ואוהב לקפוץ להאלי אופים, ולכן אני חושב שהשילוב שלו עם פוינט גארד שאוהב לפנק את החברים שלו, כמו לונזו, היה יכול להיות מבטיח.

כרגע עמדת הסנטר אצלנו מורכבת מאיבצ'ה זובאץ' שהיה פצוע די הרבה בעונה החולפת ומתומאס בראיינט, שאפילו לא היה שחקן רוטציה וסביר להניח שלא יהיה גם השנה.

הסנטר הפותח העונה היה ברוק לופז, שאכזב אותי ועוד אוהדי לייקרס רבים..הוא לא הצדיק את החוזה שמשלמים לו (מעל 20 מיליון) והציג יכולת חלשה.

הרשו לי להמר שהוא לא ימשיך השנה, לדעתי הלייקרס לא ירצו אותו ולא יסכימו לשלם לו כל כך הרבה, ומנגד, גם הוא יחפש קבוצה שתיתן לו חוזה כמה שיותר גבוה, ולכן, אנו זקוקים בדחיפות לסנטר. רוברט וויליאמס, שלא היה אמור ליפול בכלל מתחת לבחירה 15, היה אופציה מצוינת לטעמי. זה שחקן שאם יעבדו איתו קצת על ה-fundamentals וישפרו אותו בצד ההתקפי, יכול להיות אחד הסנטרים הטובים בליגה, ולכן אני חושב שהוא פספוס ענק, וחבל לי שדווקא בוסטון, היריבה המרה שלנו, זכתה בו.

בסופו של דבר, זה לא משנה מה אני חושב, כי הבחירה כבר נעשתה, ולכן אכתוב כמה מילים לסיכום על ואגנר.

אני חושב שזה שחקן שיתרום לקבוצה מהיום הראשון כי הוא בכל זאת שחקן נהדר, ולכן הבחירה הזאת לא נחשבת רעה בשום מקרה.

הוא שחקן שיתרום לא רק על המגרש, אלא גם לאווירה בחדר ההלבשה… בחור מאוד חיובי, וזה מתבטא גם במשחק שלו ויכניס המון אנרגיות לקבוצה הצעירה של הלייקרס.

שוב אני אגיד, הוא צריך קודם כל לעבוד על עצמו מבחינה פיזית, כי זה בעצם הכי קל, חדר כושר, עבודה קשה, לטחון כמה המבורגרים ולהתחזק כמה שאפשר..ככה הוא יוכל לשחק גם 5 בעת הצורך מבלי לדאוג שמישהו כמו דוויט הווארד או דיאנדרה אייטון יטחנו אותו בפנים. על-מנת שזה לא יקרה, הוא כמובן גם צריך לשפר את ההגנה עצמה, וזאת תהיה עבודה לא פשוטה.

החיסרון העיקרי שאני רואה בואגנר הוא שהתקרה שלו לא גבוהה, אני לא רואה אותו הופך לאולסטאר או לשחקן יותר טוב משמעותית (בניגוד לכמה שחקנים באזור הזה שאני דווקא חושב שכן). מקסימום, אני אטעה, ונקבל גניבת דראפט נוספת בעיר המלאכים.

ציון לבחירה: 7.5.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 49 תגובות

  1. תודה עידן.הכרת לי את השחקן שלא הכרתי כל כך לפני.
    אין לי כל כך מושג בשחקני מכללות אבל גם אני לא מבין למה ויתרו על רוברט ווילאמס,לוותר על כישרון כזה(לפחות לפי מה שכולם אומרים) בגלל בעיה מנטלית שהבחירה שלך היא 25 נראה לי שמרני מדי,בהחלט יכלו לקחת סיכון עליו בייחוד כפי שכתבת מצבת הסנטרים שלנו לא משהו

  2. בזכות הפוסט המאלף,
    הלא יאמן קרה –
    אני מסכים עם האשך הטמיר…

    רנדל במיטבו כאשר הוא משחק בעמדת הסנטר.
    נכון, הוא פחות אפקטיבי כאשר הוא בעמדה במאבק על רב' ההגנה,
    אבל הזריזות היחסית שלו מול הסנטרים בליגה מאפשרת לו תרומה גדולה יותר ברב' ההתקפה,
    ומצבי קליעה נוחים יותר (+ העובדה שמול הסנטרים הוא מצליח למשוך יותר עבירות מגן).
    כל אלו, לצד העובדה שהוא שחקן הגנה טוב מאוד, מה שהופך אותו ליעיל בחילופים בהגנה –
    הופכים אותו ל-"סנטר מודרני".

    לשמחתו, בליגה כיום יש מעט מאוד סנטרים שמסוגלים לנצל את יתרון הגובה שלהם כאשר הם משחקים מולו.
    יש את אמביד, ומי עוד?
    אולי בעתיד אייטון?

    אז עד שנראה קמבאק של "הסנטר הקלסי", רנדל יהיה פתרון טוב מאוד עבור הלייקרס בעמדה.

    תודה, עידן.
    אחלה פוסט!

  3. בכדי להרחיב מעט על רנדל ותפקודו בלייקרס:
    בתחילת העונה, רנדל עלה מהספסל.
    3 המפגשים הראשנוים של הלייקרס מול הסאנס, היו בחצי הראשון של העונה –
    המשחק השני של העונה (אותו ניצחו ב-2 נק'), משחק נוסף אותו ניצחו ב-7 הפרש, ומשחק אחד בו הם הפסידו.
    בכל אותם 3 משחקים, רנדל עלה מהספסל, והוא שיחק כ-PF.
    הוא היה אנמי למדי באותו החצי הראשון של העונה.

    בהמשך העונה, אילוצי פציעות + בחירה מודעת בהמשך, הכניסו את רנדל לחמישייה.
    הוא פתח את המשחק לצדו של לופז,
    אבל לופז (בדקות ששיחק) היה למעשה ה-PF של הקבוצה.
    במשחק השלישי של העונה (אם אני זוכר נכון נגמר במשהו כמו 20 הפרש לטובת הלייקרס) בין הלייקרס לסאנס,
    רנדל שחט אותנו בכניסות לסל,
    ולמיטב זיכרוני, לופז קלע כמעט ורק מבחוץ (היו לו 2 או 3 שלשות באותו משחק).
    גם בניצחונות המרשימים על הנאגטס, ובסן אנטוניו, זו הייתה יכולתו של רנדל להיכנס לסל שהטתה את המשחק לכיוונם של הלייקרס (אני די בטוח שהיו לו 20+ נק' ב-2 המשחקים).

    בחזרה לנושא הפוסט –
    וואגנר.
    לא יצא לי לראות אפילו דקה אחת ממשחקו העונה.
    כל מה שאני יודע עליו, למדתי בפוסט המשובח.

    השחקן המתואר בפוסט –
    הוא מושלם בשביל לשחק לצדו של רנדל.
    על פניו זה נשמע כמו גרסה צעירה יותר, זריזה יותר, וזולה בהרבה, מברוק לופז (כפי שתופקד ברצף הניצחונות של אמצע העונה של הלייקרס).

  4. תודה רבה עידן, ניתוח מעולה.
    בעניין קוזמה – יתכן וזו דווקא הסיבה שבחרו את ווגנר – על מנת להחליף את קוזמה שיוטרד עבור סופרסטאר (בלי להזכיר שמות).

  5. ניתוח מעניין. מסכים שוגנר לא יתרום יותר מדי כי הוא מאוד דומה לקוזמה והם לא יכולים לשחק ביחד. הוא כן אולי טיפה ברוק לופז ויתאים ליד רנדל, אבל קו קדמי של רנדל וקוז יכול לעבוד לא פחות טוב. בכדורסל של היום רנדל יותר סנטר לדעתי, למרות שאכן יכול לשחק ב-2 העמדות. אולי שווה ללייקרס להשתמש בו כמו שבוסטון משתמשת בהורפורד: פותח כפאוור פורוורד ומסיים משחקים כסנטר.

  6. מה נסגר עם הגולשים הצעירים פה? זו מזימה כדי שנשכח שויינברג עול בימים בעצמו?

    בכל מקרה, אחלה* טור, וגם של הגולש הצעיר שוירסקי היה אחלה. לא "אחלה לכותב צעיר" אלא פשוט אחלה. כל הכבוד

    *במידה וצעירים לא משתמשים יותר במילה הזו – אחלה היא מילה שבאה לתאר משהו כחיובי.

    1. אני חושב שהצעירים של היום משתמשים בביטוי ׳מגניב׳, או ׳מדליק׳. אבל מה זה משנה, העיקר שיפסיקו להרעיש בין שתיים לארבע

  7. הליקרס רצו שחקנים שיכולים לקלוע שלשות וואגנר והבחור האקראיני בבחירה 47 מתמחים בכך..
    וואגנר דומה לקוזמה מאוד מה שמעלה את החשד שקוז ככל הנראה הולך לעבור בטריד על קוואי

  8. יופי של טור.
    זאת בחירה 25, לא משהו שאמור להזיז את רנדל עמדות או לשלוח את קוזמה בטרייד. אם יצא להם מזה מחליף נחמד שיתן כמה שלשות אז דיינו.

  9. כתבה מצויינת. לא להאמין מה היה צריך לדעת כדי להיחשב מומחה נ.ב.א כשאני הייתי בן 15 (ענין של 20 שנה בערך)

    1. אצלי זה היה לפני שלושים שנה, אבל באופן מעניין מה שנדרש זה בעצם אותו דבר – לקרוא את מנחם :-), רק הטכנולוגיה השתנתה – מנייר לדיגיטל… לא חושב שיש הרבה דוגמאות למישהו שנשאר רלבנטי ומוביל בנושא מסוים גם אחרי שלושים שנה. כל הכבוד למנחם.

      1. מנחם רלוונטי גם אחרי מעל 55 שנים. הוא עוסק בזה כבר 57 שנים לצדהקריירה האקדמית המכובדת ביותר (וגם אימן את נבחרת הכדורגל באוניברסיטה שבה לימד כפרופסור לביוכימיה, כך שבמשך תקופה ניכרת היה במקביל מרצה בכיר ומאמן כדורגל ועיתונאי בכיר).

  10. כתבה של זאק לואו, על יוזמה להתחיל את הפרי אייג'נסי לפני הדראפט, כך שקבוצות ידעו איפה הן עומדות יוכלו לבצע יותר טריידים ובחירות מדויקות יותר בדראפט עצמו. מייקס סנס.

    1. כתבה מעולה וכל כך נכונה…
      אני יכול להגיד לדוגמה שעכשיו הלייקרס בחרו את בונגה, פתאום יגיעו בקיץ קאווי, לברון ופול ג'ורג', והוא לא שווה כלום, סתם בזבזו בחירה והשחקן עצמו לא יוכל להתפתח.

  11. ואגנר היה מדורג 20 בביג בורד של הלייקרס, הם הצליחו לקחת אותו ב 25, אז הם מרוצים.

    אני בטוח שרוב הקריירה הוא ישחק סנטר.

    רנדל התחיל את העונה מצויין כסנטר, אבל בהמשך כשעבר לפוואר פורוורד היתה הקפיצה הבאמת גדולה שלו, וזה התפקיד העתידי שלו.

    אומרי ספלמן היה מדורג אפילו יותר גבוה אצל הלייקרס – 18 – אבל היו כמה דאגות לגבי הבריאות שלו לטווח הארוך, וזה היה מג׳יק בעצמו שהחליט שוגאנר יהיה הבחירה.

    הקליפ הזה הוא הסקאוטינג הכי טוב שראיתי עליו, מסתבר שהוא לא מצטיין במיוחד בפיק אנד פופ באופן מפתיע, אבל ראיתי נתונים על הקליעה שלו ומדובר בקלעי טופ 5 בכל מחזור הדראפט – בלי קשר לעמדה – שזה די מדהים.
    אינטיליגנטי, משחק עם המון אנרגיה, מבין את המשחק, שולט יפה בכדור לגובה שלו – נראה לי מבטיח מאד, ומאד מתאים לשחק ליד זה שאסור להגיד את שמו.

    https://www.youtube.com/watch?v=XD_yukjI_cQ

      1. תצפה בסטטיסטיקות המתקדמות שלו.
        פיק אנד פופ זה אחד הדברים שהוא הכי פחות יעיל בהם מבחינת קליעה.

        ללא ספק.

        מה שלא אומר שזה לא יכול להשתנות ולהשתפר, ואפילו סביר מאד שכן.

          1. אגב, לא יודע אם צפית בסרטונים ששמתי פה, אבל כתוב שם שהוא שחקן elite בפיק אנד פאפ וקולע 1.2 נקודות פר פוזישן בפיק אנד פאפ

  12. אחת הסיבות המרכזיות שהלייקרס בחרו במו וואגנר זה בגלל האישיות שלו,
    הג'נרל מנג'רים החכמים בליגה מתחילים להבין עכשיו מה שפופ הבין כבר מזמן… חבל לבזבז זמן ואנרגיה על כשרונות עם אופי בעייתי ומחויבות נמוכה, (למשל הווארד) כשהרבה יותר משתלם לטווח הארוך ללכת על השחקן שאמנם קצת פחות מוכשר אבל לעולם לא יייצור בעיות בחדר הלבשה, יבין תרגילים, יקשיב למאמן, יאהב להתאמן, והכי חשוב יבין את המשמעות של להיות חלק מקבוצה
    וואגנר הוא כזה, בשני האימונים שהוא העביר עם הלייקרס הוא הרשים עם הרבה אנרגיות חיוביות וכריזמה
    סביר להניח שזה חלק מהמהפכה שלוק וולטון מביא איתו מהגולדן סטייט, שם יש הרבה מאוד שחקנים עם אישיות נהדרת (וקליעה..)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט