1. מגמות ממשיכות

• השליטה האירופאית

דיברנו במאמר הראשון על השליטה האירופאית בסיבוב המשחקים הראשון.

המגמה הזו המשיכה כמעט באותו האופן.

מאזן הסיבוב השני של האירופאיות: 7 ניצחונות 1 תיקו ושני הפסדים ויחס שערים 10-21 (73 אחוז). (לעומת 8 2 2 ויחס של 7-20 בסיבוב הראשון.) לא כולל המפגשים הפנימיים בין גרמניה לשבדיה וסרביה ושוויץ.

בדרום אמריקה נרשמה התאוששות קלה וממאזן של 1 2 2 בסיבוב הקודם (5-4) הם התקדמו למאזן חיובי של 3 ניצחונות ו 2 הפסדים ויחס שערים של 4-6.

אגב נתון מעניין מראה שכל משחקי הדרום אמריקאיות בסיבוב הוכרעו על האפס: במפסידות פרו הפסידה 1-0 וארגנטינה 3-0. במנצחות אורוגוואי 0-1, ברזיל 0-2 וקולומביה 0-3.

צפון ומרכז אמריקה:

שוב ניצחון ו-2 הפסדים. שוב מקסיקו המנצחת ופנמה וקוסטה ריקה מפסידות. יחס השערים מדרדר ל-9-3 (לעומת 4-1 בסיבוב הקודם).

אסיה:

שוב נוצחה 3 פעמיים אבל הפעם החזירה בשתי תוצאות תיקו לעומת ניצחונות בסיבוב הקודם ויחס שערים של 7-4 .

אפריקה:

מתקדמת מעט למאזן 1 1 3 (במקום ניצחון ו-4 הפסדים) ויחס של 11-7.

דירוג הקונפדרציות הכללי:

1. אירופה 15 3 4 (17-41 כ-73 אחוזי הצלחה בשיטת 3 נקודות לניצחון).
2. דרום אמריקה 4 2 4 (9-10 47 אחוזי הצלחה).
3. צפון אמריקה 2 0 4 (13-4 33 אחוזי הצלחה).
4. אסיה 2 2 6 (15-7 27 אחוזי הצלחה).
5. אפריקה 2 1 7 (18-10 23 אחוזי הצלחה).

בכל זאת נתון מעניין – אם שלב הבתים היה מסתיים כרגע הרי שלכל קונפדרציה הייתה נציגות בשמינית הגמר (10 לאירופה, 2 לדרום אמריקה ואפריקה ונציגה בודדת לצפון אמריקה ואסיה).

• שערים בתוספת הזמן

במאמר הקודם סיפרנו על 5 שערים בתוספת הזמן מתוכם שלושה שערי ניצחון (+ שער בדקה 88 ).

באופן מדהים הנתון הזה שודרג ללא פחות מ-8 שערים מתוך 47 במחזור השני (יותר מ-17 אחוז מהשערים וסה"כ של 13 שערים מתוך 85 שזה 15 אחוז+)

כאמור אלו השערים שנכבשו אחרי הדקה ה-90 (לא כולל למשל השער של רונאלדו מהדקה ה-88).

השער הבולט כמובן היה של טוני קרוס לרשת שבדיה. אחריו השער של שקירי לרשת סרביה. והשער של קוטיניו לרשת קוסטה ריקה (לאחריו ניימאר הספיק לכבוש עוד שער בתוספת).

חוץ מזה מין מקוריאה הבקיע שער מצמק לרשת מקסיקו (שיוכל להיות משמעותי ביותר בהפרשי השערים).

כנ"ל השער של ראקיטיץ שתקע את המסמר האחרון לרשת ארגנטינה שעשוי עוד להיות השער המכריע (וגם בבלגיה טוניסיה הובקעו צמד שערים בתוספת הזמן שער לכל צד).

• כישלון מדינות ערב

עוד תופעה ממשיכה היא הפסדי מדינות ערב.

הם שלחו כאמור 4 נציגות למונדיאל במה שהיה שיא חדש והיווה צפייה לתקוות גדולות.

אחרי שכל הנציגות הפסידו במחזור הראשון ואחרי שכולן ללא יוצא מן הכלל ספגו שער בתוספת הזמן הייתה תקווה שהדברים ישתנו בסיבוב השני.

הבשורה הטובה שהפעם הערביות ספגו רק שער אחד בתוספת הזמן וגם כבשו שער שכזה. הבשורה הרעה ששוב כולן הפסידו.

המאזן הכולל 8 משחקים 8 הפסדים ויחס שערים כולל של 19-4 (כולל 6 בתוספת הזמן).

הנחמה במחזור הבא לא כל מדינות ערב יפסידו שכן מצרים תפגוש בסעודיה לדרבי ערבי.

• מדד השערים

זהו מחזור משחקים שני ברציפות בהם לא הייתה בצורת שערים אפילו במשחק אחד (0-0) נקווה שהמגמה תימשך. זהו שיא חדש.

ממוצע השערים נמצא במגמת עלייה ולאחר 38 שערים בסיבוב הקודם (2.375) נכבשו בסיבוב השני 47 שערים (2.94 ). סה"כ נכבשו 85 שערים ב-32 משחקים (2.66).

2. ויש גם שינוי מגמה בולט

הישגי הפייבוריטייות:

אם במחזור הראשון סיפרנו על כך שרק אחת מחמשת הפייבוריטיות ניצחה (צרפת), לעומת הפסד גרמני ותוצאות תיקו של ברזיל, ספרד וארגנטינה (וכן הפסד לקולומביה מהדרג הבא), הרי שבסיבוב השני למרות כל הדרמות הסדר חזר על כנו, למעט ארגנטינה (שנוצחה אגב על ידי קרואטיה החזקה).

כל היתר ניצחו המדובר בספרד, ברזיל, צרפת, גרמניה. וגם בדרג הבא כמו בלגיה, פורטוגל, קולומביה, אורוגוואי, אנגליה וכאמור קרואטיה.

בקיצור אל תספידו את הפייבוריטייות.

3. עוד כמה סט' מעניינות

מיעוט תוצאות תיקו:

רק 5/32 המפגשים עד כה הסתיימו בתוצאת תיקו וכאמור לא אף 0-0.

זהו שיא חדש מאז שינוי השיטה והגדלת מספר הנבחרות ל-32 בשנת 1998 (השיא הקודם היה ב-2014 עם 6 תוצאות תיקו ב-32 מפגשים).

לשם ההשוואה ב-2012 ו-2010 היו בשלב הזה כבר 10 תוצאות תיקו.

20 שערים בבית 7:

זהו ממוצע של 5 שערים למשחק.

לשם ההשוואה מאז שינוי השיטה אז רק ב-2002 ו-2014 היו בתים פוריים יותר עם 22 שערים, אך שם מדובר לאחר כל מפגשי הבית.

בקיצור, אם במפגשי בלגיה-אנגליה וטוניסיה-פנמה ייכבשו 3 שערים בצירוף שני המפגשים, יהיה זה חדש, למעשה מאז מונדיאל 86. (גם ב-94 היה בית עם 22 שערים. והמעניין הוא שכמו ב-2002 ו-2014 היה זה בית 2 בטורניר).

ב-1982 נכבשו במסגרת בית 6 26 שערים (כמו בבית 4 בשנת 74). בהחלט יעד ראלי.

אם כך יקרה יישבר השיא מאז 1962 ועד היום. (ב-1958 נכבשו 31 שערים וב-1954 נכבשו 32 שערים למרות שהתקיימו רק 4 מפגשים בבית).

המאבק על מלכות השערים:

5  שערים לקיין, 4 לרונאלדו ולוקקו ועוד שני שחקנים שכבשו 3 ו-12 עם 2. זוהי פתיחה רצחנית במאבק על תואר נעל הזהב.

לשם ההשוואה במונדיאל 2006 כבש רק שחקן אחד 4 שערים ומעלה בכל המונדיאל! (קלוזה עם 5).

קיין כבר היה מוכתר בתואר במונדיאל 2006 + 2014.

בכלל מאז שנת 78 ולמעט 2002 הרי ש 6 שערים הספיקו לזכייה בנעל הזהב.

האחרון שזכה בתואר עם מספר דו ספרתי של שערים בטורניר בודד היה גרד מילר האגדי ב-1970 שכבש 10 שערים בדיוק.

האם השיא הזה בסכנה? מסופקני שכן עוד מעט נגמרים המשחקים מול נבחרות כמו פנמה.

הרמה תעלה וחשוב מכך כל מוביל מסוגל ללכת הביתה כבר בשלב הנוקאאוט הראשון ונגמרו החלומות.

4. מבט למחזור הסיום בשלב הבתים

נדמה לי שמעולם לא היה מרתק יותר.

כרגע יש לנו רק 6 עולות (רוסיה, אורוגוואי, צרפת, קרואטיה, בלגיה ואנגליה).

וכן 8 מודחות (מצרים, סעודיה, מרוקו, פרו, קוסטה ריקה, פנמה, טוניסיה ופולין).

18 נבחרות יאבקו על 10 כרטיסים. חלקן במשחקי ראש בראש.

במוקד:

פורטוגל-איראן (ניצחון איראני ופורטוגל תודח אא"כ ספרד תפסיד למרוקו).

ברזיל-סרביה (ניצחון סרבי וברזיל תודח אא"כ שוויץ תפסיד לקוסטה ריקה).

קולומביה-סנגל (פחות מניצחון וקולומביה תודח אא"כ תסיים בתיקו ויפן תפסיד).

ארגנטינה-ניגריה (ארגנטינה חייבת לנצח ועוד לקוות שאיסלנד לא תנצח את קרואטיה או שארגנטינה תצטרך לנצח בלפחות שער יותר ממה שאיסלנד תנצח).

בנוסף ראוי לציון:

זה לא רק המאבקים הישירים. למעשה אף נבחרת לא הבטיחה לעצמה את המקום הראשון (בכלל לשום נבחרת אין מקום כלשהו מובטח כולל שלישי ואפילו רביעי).

בהקשר זה אני שומע וקורא על כל מיני ספקולציות לקראת הברקטים משלב שמינית הגמר ואני חייב לומר שבעיני זה מופרך מאד, שכן לא ברור כלל המיקומים.

בשביל לסבר את האוזן:

בבית 2 המצב כרגע מראה על שוויון מוחלט על הבכורה בין ספרד לפורטוגל.

בדיוק אותה סיטואציה בבית 7 שם ייפגשו בלגיה ואנגליה למשחק הכרעה שאם יסתיים בשוויון לא ניתן לדעת מראש למי זה יספיק לבכורה (תלוי בצהובים ובאדומים ).

גם בבית 8 יפן וסנגל נמצאות כרגע בשוויון מוחלט.

גם בבית 5 שם ברזיל מוליכה כרגע בהפרש שער בודד אך היא תצטרך לפגוש בסרביה לעומת שוויץ שצפויה לטייל מול קוסטה ריקה המודחת.

בשורה התחתונה החשבונות כ"כ גדולים שנכון לעכשיו לא ניתן לחשבם.

אבל מצד שני זה לא סותר את זה שיהיו חישובים.

למשל אנגליה ובלגיה שיתעמתו ביום האחרון של שלב הבתים במפגש האחרון ידעו כבר מה המשמעות של המקום הראשון לעומת המקום השני.

אך בשורה התחתונה החישובים מסובכים מהרגיל ולא זו בלבד אלא שיש מספיק נבחרות שלא יכולות להרשות לעצמם להתעסק בחישובים אלא באות כשהם חייבות ניצחון או לפחות לא להפסיד (כגון פורטוגל, ברזיל וגרמניה).