דיונים רבים שעלו באתר בחודש האחרון לגבי גדולי הכדורגלנים בעיקר ע"י אהרון שדה ומתן גילור (מומחי הכדורגל באתרנו הנפלא) גרמו לי להיכנס לעובי הקורה על מנת להרכיב את נבחרת כל הזמנים לפי תפקידים בקבוצת כדורגל. כמובן שהמילים "כל הזמנים" כוונתן בפוסט זה שנת 1980 ואילך. לפני 1980 לא ראיתי שום שחקן בלייב יותר ממשחק או שניים ולכן לי אין טעם להתעסק בזה. הפרמטרים העיקריים אצלי לקביעה זו הינם מספר תארים קבוצתיים ואישיים, סטטיסטיקה, שליטה לאורך זמן, הנאה מהמשחק וגם סובייקטיביות של מראה עיניים.
שוער: ג'יאנלואיג'י בופון (איטליה, פארמה, יובנטוס)
שוער העל הזה היה במשך 20 שנה בטופ העולמי של השוערים ומעל 15 שנה השוער הטוב בעולם. הוא החל את דרכו בשנת 1995 בפארמה ומאז עמד כחומה בצורה בשער והיווה את אימת החלוצים. היה מציל כדורים בלתי אפשריים, מעט מאד טעויות, חכמת משחק ומנהיג אמיתי. היה בכל המעמדים הגדולים ולא היו לו חולשות, היה עולה נהדר לכדורי גובה, מדהים באחד על אחד, משחק רגל טוב. עם הקריירה רבת השנים שלו הוא לא זכה מעולם להניף את גביע האלופות, התואר היחיד שחסר לו בארון. מה שהרבה אנשים יזכרו ממנו הוא שבשיאו לא עזב את יובנטוס ונשאר במועדון על אף שירדה לליגה השנייה והעלה אותה תוך שנה חזרה לסרייה א'. עונתו הקרובה תהיה ה-24 בקריירה המפוארת והמדהימה שלו ונראה להיכן יעבור או יפתיע שוב וישאר בשורות הגברת הזקנה.
כמובן שהוא צבר אינספור תארים ושיאים שעליהם אין זמן להרחיב כאן אבל אלו העיקרים והחשובים שבהם:
איטליה: 176 הופעות (הכי הרבה בהיסטוריה האיטלקית)
יובנטוס: 656 הופעות (17 עונות)
פארמה: 220 הופעות (6 עונות)
אליפויות: 11 (עם יובנטוס)
גביעים: 5 (4 עם יובנטוס, 1 עם פארמה)
גביע עולם: 1 (עם איטליה)
שוער העונה באיטליה: 12 (2 עם פארמה, 10 עם יובנטוס)
שוער השנה באירופה: 3
שחקן השנה בעולם: מקום שני בשנת 2006
הגנה
בלם: אלסנדרו נסטה (איטליה, לאציו, מילאן)
ה"קיר ממילאנו" כפי שכיניתי אותו היה הבלם ההגנתי השני הטוב ביותר שראיתי. הוא כיכב בין השנים 1993-2014 כאשר בשלהי הקריירה נדד לקנדה וסין. הוא תמיד היה אנדרייטד וחסה בצילו של חברו פאביו קנאברו במחוזות הקרדיט, אולם לטעמי עלה עליו בכל פרמטר. היה נראה עדין ושקט אבל לא היית עובר אותו גם אם החיים היו תלויים בזה (עד שהגיע מסי בשיאו-נסטה לא התבייש להצהיר שזה השחקן שהיה לו הכי קשה לשמור). הייתה לו חכמת משחק מדהימה ותמיד ידע איפה להתמקם על מנת להרוס ליריב, לא היה הכי מהיר או הכי פיזי אבל היה לב ההגנה האימתנית של איטליה ומילאן בשיאה. לעד יזכר משחק ה-10 שחקנים מול הולנד ביורו 2000 כאשר 120 דקות החזיק את הגנת האזורה מול הבליץ ההולנדי, חילץ וניקה כדורים כמו שואב אבק באחד המשחקים הגדולים של בלם אי פעם. הוא לא היה בלם התקפי עם חוש לשערים אבל בחלק ההגנתי לא היה שני לו.
איטליה: 78 הופעות, 0 שערים.
לאציו: 261 הופעות, 3 שערים (9 עונות)
מילאן: 326 הופעות, 10 שערים (10 עונות)
אליפויות: 3 (1 לאציו, 2 מילאן)
גביעים: 3 (2 לאציו, 1 מילאן)
גביע מחזיקות: 1 (לאציו)
גביע אלופות: 2 (מילאן)
גביע עולם: 1 (איטליה)
שחקן ההגנה של העונה באיטליה: 4
נבחרת העונה באירופה: 4
בלם: קרלס פויול (ספרד, ברצלונה)
הבלם הטוב ביותר שאני ראיתי. "טרזן" היה כל ההגנה של נבחרת ספרד שזכתה באליפויות עולם ואירופה ושל בארסה שטרם התאוששו מאז פרישתו. שחקנים אוברייטד כגון פיקה וראמוס נראו טוב לידו, שהוא נעלם כל החולשות נגלו וגילינו שהם לא כאלו טובים. אני באופן אישי לא זוכר שחקן שהצליח לעבור את פויול באחד על אחד (אם מישהו מביא הוכחה שזה קרה אשמח), היה כמו טרזן בכדורי הגובה, המנהיג וכל מהות ההגנה הספרדית והקאטלונית. כל משחק של בארסה הייתי מתלהב מחדש כמה הוא טוב וכל מי שהיה מכדרר מולו הייתי מחייך לעצמי כי ידעתי איך זה יגמר, הכדור ישאר ברגליים של פויול. טרזן קיפץ בשנים 1996-2014.
ספרד: 100 הופעות, 3 שערים.
ברצלונה: 593 הופעות, 18 שערים (15 עונות)
אליפויות: 6
גביעים: 2
גביע אלופות: 3
גביע עולם: 1
גביע אירופה: 1
נבחרת העונה באירופה: 6
שחקן ההגנה באירופה: 1
מגן שמאלי: פאולו מלדיני (איטליה, מילאן)
עוד גאון הגנתי מאיטליה ושחקן ההגנה הטוב ביותר בכל הזמנים. האגדה המילאנזית החל לככב בשנת 1985 במדי הרוסנרי ופרש בה בשנת 2009. אני לא חושב שיש שחקן אשר חרך את האגף השמאלי כמוהו. אינטיליגנציית משחק ברמה הגבוהה ביותר, פיזי, בעל טיימינג מושלם, אמן בחילוצי כדור, אלגנטי, לא זכור לי שמישהו הצליח לעבור אותו באחד על אחד עם הכדור בשיאו. שלט גם ברחבות ובמשחק הראש והיה למעשה שחקן ההגנה המושלם. מקומו כסמל חרוט בהיסטוריה יחד עם מעט שחקנים אשר העבירו כ-2 עשורים באותה קבוצה. לצערו מעולם לא הצליח לקחת תואר עם נבחרת איטליה למרות שעמד על סף הבאר לא מעט פעמים.
איטליה: 126 הופעות, 7 שערים.
מילאן: 902 הופעות, 33 שערים.
אליפויות: 7
גביעים: 1
גביע אלופות: 5
גביע עולם: מדליית כסף (1994) וארד (1990).
גביע אירופה: מדליית כסף (2000)
שחקן השנה בעולם: מקום 3 (1994)
נבחרת העונה באירופה : 2 (2003, 2005)- הפרס ניתן רק משנת 2001.
שחקן ההגנה באירופה: 1
מגן ימני: ליליאן טוראם (צרפת, מונאקו, פארמה, יובנטוס, ברצלונה)
עוד חומה בצורה בלתי ניתנת לפיצוח. אחד המגינים הפיזים והחזקים ביותר ששיחקו בעמדה זו. הוא היה אימת שחקני ההתקפה באגף ימין וכולם ידעו שנגדו באגף ימין לא תצמח הישועה. נוסף על הפיזיות האדירה הייתה לו גם מהירות וחכמת משחק נפלאה. הוא היה אחד השחקנים הכי פחות מוערכים לטעמי אי פעם ולראיה מספר תארים אישיים רציניים לא קיימים. הוא כיכב בשנים 1991-2008. הייתה כאן תחרות מאד קשה עם זאמברוטה שהוכרעה על קו הסיום.
צרפת: 142 הופעות, 2 שערים.
מונאקו: 193 הופעות, 11 שערים (6 עונות).
פארמה: 228 הופעות, שער 1 (5 עונות).
יובנטוס: 204 הופעות, שער 1 (5 עונות).
ברצלונה: 58 הופעות, 0 שערים (2 עונות).
אליפויות: 2 (יובנטוס)
גביעים: 2 (מונאקו ויובנטוס)
גביע אופ"א: 1 (פארמה)
גביע עולם: 1
גביע אירופה: 1
קשר אחורי: אנדראה פירלו (איטליה, ברשיה, אינטר, רג'ינה, מילאן, יובנטוס)
צ'אבי ואינייסטה קיבלו את הקרדיט בתקשורת והמאסטרו האיטלקי חסה בצילם מבחינה תדמיתית (הודות למסי), אולם לטעמי הוא עלה עליהם. מסירות גאוניות לטווחים ארוכים כמו קווטרבק שהיו שמים את הכדור על הרגל, מכתיב קצב הכי טוב שראיתי מקשר אחורי, מחלץ כדורים עילאי והכל תוך כדי שהוא נראה כאילו הוא עושה הכל באיטיות, אלגנטיות וכאילו בקושי רץ והיה נראה (מזכיר את הארדן), כמו כן הוא נודע בבעיטות החופשיות האדירות שלו. הוא היה המקופח הגדול של מונדיאל 2006 שלא נבחר לשחקן המצטיין אלא ההייפ של קנאברו הכריע. חכמת המשחק האדירה שלו סייעה לו לפרוח גם בגיל מאוחר יחסית. פירלו החל לשחק בברשיה ב-1995 ופרש בשנת 2017 במדי ניו יורק מה-MLS.
איטליה: 116 הופעות, 13 שערים.
ברשיה: 59 משחקים, 6 שערים (5 עונות)
אינטר: 40 הופעות, 0 שערים (2 עונות)
רג'ינה: 30 הופעות, 6 שערים (עונה 1)
מילאן: 401 הופעות, 41 שערים (10 עונות)
יובנטוס: 164 הופעות, 19 שערים (4 עונות)
אליפויות: 6
גביעים: 2
גביע אלופות: 2
גביע עולם: 1
שחקן העונה באיטליה: 3
נבחרת העונה באירופה: 1
קשרים
קשר: זינדין זידאן (צרפת, קאן, בורדו, יובנטוס, ריאל מדריד)
האומן הצרפתי היה מנווט משחק עילאי, מוסר בחסד, שליטה פנומנלית בכדור, בעל קריאת והבנת משחק ברמה הכי גבוהה, מנהיג על המגרש ו-ווינר בלתי מעורר. כמו פירלו גם סגנון המשחק שלו היה נראה "לא מתאמץ" והוא בהחלט לא היה מהמהירים בשחקני תבל אבל גאונים כמוהו לא צריכים מהירות וכוח. לעד יזכרו לו את הנגיחה במטארצי באחד מהקטעים הזכורים בכדורגל העולמי.
צרפת: 108 הופעות, 31 שערים.
קאן: 71 הופעות, 6 שערים (3 עונות)
בורדו: 177 הופעות, 39 שערים (4 עונות)
יובנטוס: 209 הופעות, 31 שערים (5 עונות)
ריאל מדריד: 225 הופעות, 49 שערים (5 עונות)
אליפויות: 3
גביע אלופות: 1
גביע עולם: 1
גביע אירופה: 1
שחקן השנה בעולם: 3
שחקן העונה: 3 (1 בצרפת, 2 באיטליה)
קשר: רונלדיניו (ברזיל, גרמיו, פריז סן זרמן, ברצלונה, מילאן, פלמנגו, אתלטיקו מינרו, קרטרו, פלומיננזה)
גאון כדורגל אמיתי. המוצרט של הענף, האיש שהביא את כדורגל השכונות, החופים, הסמבה לרמות הכי גבוהות של הכדורגל העולמי ורקד על גדולי השחקנים. האדם שאחראי לתחילת היצירה של בארסה הגדולה. השחקן הכי טכני בהיסטוריית הכדורגל, הדברים שהוא עשה עם הכדור איש לא מסוגל לעשות. כפי שהוא שיחק כך הוא גם בילה. נשים, אלכוהול ומסיבות היו במרכז חייו והשקעה באימונים לא הייתה גדולה מידי. עצם העובדה שהיה רק 4 שנים בטופ העולמי מנע ממנו להיות הגדול מכולם. אם הוא היה משקיע כמו רונלדו או מסי הוא היה באולימפוס משלו.
רק תהנו מהגאון:
אליפויות: 3 (מילאן וברצלונה)
גביע אלופות: 1
גביע ליברטדורס: 1
גביע עולם: 1
קופה אמריקה: 1
שחקן השנה בעולם: 2
שחקן העונה בספרד: 2
התקפה
חלוץ: רונלדו הברזילאי (ברזיל, קרוזיירו, PSV, ברצלונה, אינטר, ריאל מדריד, מילאן, קורינתיאנס)
לפני שהפך לשמן ואיטי ככל שהתבגר היה מהיר, קטלני ופנומן עם טכניקה עילאית וסקורר על. אחרי ההשמנה נשאר רק סקורר על. נטייתו לפציעות גרמה לכך שהוא סיים את הקריירה פחות טוב ממה שהיה יכול. הוא פרץ לתודעה שחורר רשתות בהולנד ואז התפוצץ בברצלונה עם כדורגל מעולם אחר. ההשמנה והפציעות החלו כבר באינטר ומאז הוא בעיקר נותר סקורר מפלצתי אולם הקסם והריקודים נמוגו.
ברזיל: 98 הופעות, 62 שערים.
קרוזיירו: 47 הופעות, 44 שערים ( 2עונות)
PSV איינדהובן: 57 הופעות, 54 שערים (2 עונות)
ברצלונה: 49 הופעות, 47 שערים (עונה 1)
אינטר: 99 הופעות, 59 שערים (5 עונות)
ריאל מדריד: 177 הופעות, 104 שערים (5 עונות)
מילאן: 20 הופעות, 9 שערים (2 עונות)
אליפויות: 3 (ריאל מדריד וקורינתיאנס)
גביעים: 4 (קרוזיירו, PSV, ברצלונה, קורינתיאנס)
גביע מחזיקות: 1
גביע אופ"א: 1
גביע עולם: 2
גביע קופה אמריקה: 2
שחקן השנה בעולם: 3
חלוץ: כריסטיאנו רונלדו (פורטוגל, ספורטינג ליסבון, מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד)
לפני 3 שנים רונלדו דיגדג את רשימת ה-טופ 10 של כל הזמנים בקצהו התחתון והיו כאלו שסברו שהוא כלל לא שם. המרחק ממסי שהיה בשיאו היה כמו המרחק בין הניקס לאליפות ואז בגיל 30 הוא התחיל להתפוצץ ולהגיע לשיאו, ב-3 השנים האלו הוא הביא 3 גביעי אלופות רצוף! אליפות בספרד וגביע אירופה עם פורטוגל וניפץ שיאים ללא היכר!! והרגל עוד נטויה וכמו לברון הוא לא הולך לשום מקום. אצלי כבר היום הוא מוגדר כסגן ה-GOAT וגם אצל רבים אחרים ואף ההייטרים שלו כבר בולעים את הצפרדע ומדרגים אותו טופ 8 היסטורי במקרה הרע. הוא הפך לקונצנזוס למרות הנרקיסיזם העצום שלו המעורר סלידה אצל רבים. הפער ממסי הצטמצם מאד בשנים האחרונות עד כדי כך שניתן לדבר עליהם באותו משפט. מדובר במכונת שערים שהכל נעשה עבורו ולמענו כמו אצל מלך אמיתי, הוא רוצה להיות "האיש" וזה שמביא את התהילה בעצמו בלי להתחלק באור הזרקורים. הוא עובד כמו מכונה ועם אמביציה אינסופית ורעב של הגדולים ביותר. בערוב ימיו הפך לסקורר מחונן למרות שהטכניקה והמהירות כבר לא כמו פעם, זכר לימים בהם חרך את האגפים.
פורטוגל: 151 הופעות, 84 שערים.
ספורטינג ליסבון: 31 הופעות, 5 שערים (עונה 1)
מנצ'סטר יונייטד: 292 הופעות, 118 שערים (6 עונות)
ריאל מדריד: 438 הופעות, 450 שערים (9 עונות)
אליפויות: 5
גביעים: 5
גביע אלופות: 5
גביע אירופה: 1
שחקן השנה בעולם: 5
חלוץ: ליאו מסי (ארגנטינה, ברצלונה)
מה כבר לא נאמר על "הפרעוש". כבר בגיל 26 הוא הפך לכדורגלן הטוב בהיסטוריה, ה-GOAT האולטימטיבי. כיום נותר לו רק לוודא שרונלדו לא יעבור אותו. אמנם הוא כבר לא בשיאו כמו לפני 5 שנים אבל הגאון הארגנטינאי שולט גם היום ביד רמה כאשר הוא כבר ניפץ וינפץ כל שיא אפשרי, גורף תארים בקצב מסחרר והילד רק בן 30. הוא ניחן בטכניקה ששנייה רק לרונלדיניו, לא ניתן להוציא לו את הכדור מהרגל, שמירה של 3-4 שחקנים עליו זה עניין די נפוץ שאנו רואים במשחקים, מוסר מחונן, ראיית משחק מדהימה, מסירות למרחקים ארוכים ברמת דיוק של טייס קרב, מבשל כמעט כמו שהוא מבקיע (מעולם לא היה שחקן כזה ב-2 הקטגוריות, הוא מלך השערים והבישולים בכל הזמנים בליגה הספרדית!!), 30 שערים ו-15 בישולים בעונה זה הסטנדרט המינימלי שלו. יש את מקטרגיו שיזכירו "אבל בנבחרת הוא לא מספק את הסחורה!", עבורם 3 גמרים (מונדיאל ו- 2 קופה) הוא לא הישג אלא גנאי בהשוואה לדייגו מראדונה אליל הארגנטינאים. למסי אין באמת כבר מה להוכיח אולם זכייה במונדיאל הקרוב ולמעט כמה ארגנטינאים מחסדיו של דייגו איש כבר לא יכחיש שהוא ה-GOAT, זו תהיה גושפנקא גם למעטים המערערים על שלטונו.
ארגנטינה: 125 הופעות, 64 שערים.
ברצלונה: 637 הופעות, 552 שערים.
אליפויות: 9
גביעים: 6
גביע אלופות: 4
גביע עולם: מדליית כסף
גביע קופה אמריקה: 2 מדליות כסף
שחקן השנה בעולם: 5
לא נכנסו: איקר קסיאס, אוליבר קאן, קאפו, זאמברוטה, רוברטו קרלוס, לאהם, טרי, קנאברו, בארזי, קוסטקורטה, קומאן, מתיאוס, רייקארד, ג'רארד, לאמפרד, צ'אבי, אינייסטה, נדבד, רוי קין, צ'אבי אלונסו, אלברטיני, פלטיני, סאביסביץ', קאקא, מראדונה, ריבלדו, זיקו, פיגו, גיגס, חוליט, דל פיירו, ראול, שבצ'נקו, איברהימוביץ', דרוגבה, רומריו, תיאגו סילבה, ון באסטן.
יכולת לכתוב מראש:
מראדונה לא בהרכב – עכשיו תריבו.
הכנס כאן: טיעונים למה שמעון מדבר שטויות.
וואלה שכנעתם.
תודה שמעון.
אזא"מ, אתה בן 31. מה שאומר שבלייב ראית מאמצע שנות ה90' וצפונה. וזה גם מסתדר עם ההרכב שלך.
מעבר להעדפה המאד תמוהה בעיני של טוראם על להאם או קאפו או עוד כמה, אני לא רוצה להיכנס לכל בחירה ובחירה. רובן ככולן לגיטימיות, גם אם אני הייתי מעדיף בעמדה מסוימת שחקן אחר.
הבעיה שלי עם ההרכב הזה (ואני רואה זאת ב-95% מהרכבי הפנטזי ההיסטוריים שאנשים מרכיבים) שהוא לחלוטין לא תחרותי ברמות הגבוהות. אין שום מאמן שהיה פותח עם הרכב כזה מול קבוצה ברמה גבוהה. זאת התאבדות. הרצון ה(סלח לי על הצרפתית)פופוליסטי לא לוותר על כמה מגדולי שחקני ההתקפה גורמת למרכיב לשים את כולם בהרכב. אני מתעלם מאיך הם יסתדרו אחד עם השני. זו באמת ספקולציה קלושה. אבל לא לעלות עם אף קשר אחורי (ולא פירלו ממש לא קשר אחורי, אלא מרכזי).
בעצם, בהרכב שלך יש קשר אחד שבאמת עושה הגנה או יותר נכון נותן יד לגרזן או שניים שמשחקים מאחוריו.
לדעתי, זה הרכב שברמות הגבוהות מקבל 3 במשחק טוב מבחינתו.
מספיק שהיית מוציא נניח את דינו (שיא קצת מדי) ומכניס את מתיאוס (אם כוללים את שנות ה-80') או ויירה או קין או אפילו את באלאק (למרות שגם הוא לא אחורי, אבל בעל תרומה גדולה להגנה, אבל בניגוד לאחורי הוא מסייע בהגנה רק במרכז המגרש ולא סותם חורים גם בצדדים) ההרכב היה תחרותי בהרבה.
א. אני בן 32
ב. משחק הכדורגל הראשון שאני זוכר שראיתי היה גמר אלופות 1994 מילאן בארסה ומאז גם אוהד מילאן. :). אז אתה צודק.
ג. אני חושב שהאיכות של שחקני ההגנה שלי יפצו על המערך ההתקפי וכמוב שבמסגרת קבוצה רונלדיניו וזידאן היו עושים יותר הגנה. לדעתי הקבוצה הזאת רומסת כל קבוצה.
אם בכל זאת הייתי צריך להוסיף עוד קשר הייתי מכניס את צ'אבי במקום רונלדו הברזליאי. פירלו וצאבי יכולים בהחלט להיות קשרים אחוריים ושיחקו בעמדה הזאת גם הרבה, בעיקר פירלו.
ד. טוראם פחות טוב התקפית מקאפו ולאהם אבל הגנתית הרבה יותר טוב משניהם ובהתחשב בזה שיש לי התקפה אימתנית אני פחות צריך מגינים תוקפים.
ה. על רונלדיניו אני לא מוותר בחיים בהרכב, הוא שובר שיוויון הן בבעיטות חופשיות והן במסירות והן במהירות באגפים והן בטכניקה. מעדיף להוציא רונלדו הברזילאי ולהעביר אותו קדימה.
באלאק לא קרוב ללבל הזה בכלל לטעמי. ווירה וקין פחות טובים מלאפרד וגרארד שיכולים שלחק בכיף קשר אחורי.
גדולי המאמנים בעולם מצאו לנכון – למרות שלרוב היתה להם אפשרות לשחקנים מאד איכותיים בעמדות אחרות – בחרו לשים קשר מאחורי פירלו או צ'אבי או ג'רארד או לאמפרד. כנראה שיש סיבה. מתי ראית את צ'אבי סוגר במקום המגן כשהאחרון עולה או את פירלו? זה תפקיד שונה לגמרי.
אם פפ בחר להרכיב את טורה או את בוסקטס עם הכלים שהיו לו על הספסל, אני מרגיש בצד הנכון של הטיעון.
רביעיית הגנה, טובה ככל שתהיה, לא יכולה לעצור 9 שחקנים וגם לא 6.
לגבי השמות הספציפיים באותו תפקיד – לא נכנס לזה. נסכים לא להסכים.
אני רוצה לראות איזה חוליית הגנה עוצרת את המהירות והטכניקה של מסי רונלדיניו, זידאן ו-2 הרונלדואים. כל ה-11 של היריבה יהיו עסוקים בהגנה כי מול שומר אחד אנו יודעים מה רונלדיניו ומסי יעשו מהאגפים.
כמו שכתבתי. פטנזי. אין שום קשר בין זה לבין כדורגל. אם חטאפה מצליחה לתקוף מול ריאל מדריד, אז למצוא הרכב שיוכל גם להגן וגם לתקוף מול ההרכב הזה לא נראה לי אתגר עצום.
רק בשלב הבתים עכשיו ראינו איך עם בפערי כישרון אדירים מצליחים לנטרל נבחרות.
או כמו שכתב הבחור בתגובה 2.2, במונדיאל 1982 פנטזי פגש כדורגל. הכדורגל ניצח.
מתן אם בנבחרת ארה"ב היו עולים בחמישייה קרי, הארדן, לברון, לאב וטאונס (אף אחד שם לא שומר) אתה חושב שהם היו מפסידים מדליה?
ההבדל ברמת הכישרון בשלבי הבתים הוא לא גדול כמו פה. לשום נבחרת אין שחקנים ביכולת האישיית של מסי ורונלדיניו, אם יהיה מולם רק שחקן אחד הם יחסלו אותו ובהגנה מצופפת האחרים חופשיים.
צודק, התרומה של רונאלדו ושל הארדן להגנה הקבוצתית אותו הדבר.
facepalm.
כל הכבוד שגיא – אתה גילרי של הכדורגל
זו נבחרת פנטזי וזה בסדר, היא כנראה לא תשחק אף פעם ביחד.
היתה אפילו נבחרת אחת שהלכה עם זה עד הקצה, וזו הנבחרת הכי יפה של כל הזמנים (יסלחו לי קרויף והולנד, מקום 2).
וזו ברזיל 82
ג'וניור הרקדן ואוסקר בהגנה, פלקאו, סוקרטס וזיקו בקישור (אין דברים כאלה), אדר המפציץ על הקו. שירה בתנועה
היה להם גם שוער איום ועוד חלוץ מיותר, ונאחס בדמות פאולו רוסי. אבל לא היתה וכנראה גם לא תהיה כמו הנבחרת של טלה סנטנה.
אלה 11 השערים הכי יפים שלהם מאותו מונדיאל:
https://www.youtube.com/watch?v=zZxvYy5-ekI
+100
לגמרי – בכל הויכוחים הגדולים על הנבחרות של כל הזמנים – הנבחרת הזאת בפנים, למרות שעפה (בצע רו בכאב מר) בבית רבע הגמר
עשתה ארבעה נצחונות אדירים, יחס שערים 3-13, כולל חגיגה על הראש של מראדונה שאיבד את העשתונות ועשה חיים רביבו כדי לברוח.
היו צריכים רק תיקו עם איטליה כדי לעלות לחצי. אבל זו נבחרת שלא ידעה לשחק אחרת, המשיכו לשחק פתוח, שמו עוד 2 גולים מהסרטים, רק כדי לחטוף את השלושער הכי מכוער אי פעם של רוסי. כל גול יותר מגעיל מהשני.
כאב לב של ילדות… הבנתי מה שסיפרו על הנבחרת של קרויף – אין צדק במונדיאל, הוא יותר מדי אכזרי.
כן כן, שברו לכולנו את הלב, הכדורגל הכי יפה, מוכשר, שמח, חיובי, מפרגן והתקפי שהיה.
ולמי ש-1982 לא הספיק, הגיע דו קרב הפנדלים עם צרפת ב-1986
כבר לא נשארו דמעות
ושאלת טריוויה לעכברים – מי הבקיע את הפנדל המכריע ששלח את צרפת לחצי הגמר ואת ברזיל לאנחות?
לואיס פרננדס?!
כל הכבוד שגיא – אתה גילרי של הכדורגל
זה נכון לא פחות להונגריה 54'. ראו תגובתי בעניין זנ בין התגובות האחרונות (בטעות כתבתי את הדברים שם במקום כאן (גם הצקום הקודם שבו כתבתי תגובה כמו זו כאן אינו המקום שבו רציתי להביא תגובה לגבי זה).
ברזיל 82 היתה הנבחרת/קבוצת הכדורגל הכי טובה שאני ראיתי. חוץ מהחלוץ הנוראי שלהם (לא אשכח לעולם את השם של העלוב הזה – סרג'יניו) שפשוט לא הפסיק להחמיץ זו היתה קבוצה ששיחקה כדורגל מטריף.
הייתי חולה על זיקו
נראה לי שבהפסד שלהם לאיטליה זנחתי את הכדורגל….
ברזיל איטליה 1982 היה משחק הכדורגל הכי עצוב שראיתי.
בחיים לא אשכח אותו.
זהנכון גם לגבי הונגריה 54' שכונתה "נבחרת הפלא" וראו תגובתי בסוף המתייחסת לזה (נכתבה בטעות בסוף במקום כאן).
לא יודע לגבי הכי טובה – אבל בטוח הכי מהנה
צודק
נבחרת הפלא ההונגרית הייתה לא פחות יפה.
+ 100
שמעון אתה יודע שאני תמיד בעדך – הפעם אני לגמרי עם מתן.
1. פירלו לא מתאים
2. יותר מדי חלוצים
3. חסר גרמני בהרכב (לאם? באלאק?)
4. כנראה שיש לי טעות בהגדרות שפה במחשב כי לא ראיתי את השם של הגדול בכל הזמנים, גם בכדורגל (למעט מסי) וגם – ובעיקר – בתארים.
מי זה פלה? זה רק מ1980.
חחח…
+ 10
לבוסקטס יש מקום לפחות בלא נכנסו
צ'אבי אייניאסטה ג'רארדל ולמפארד הם קשרים יותר טובים מרונלדיניו
לא קרוב אפילו לא קרוב. 🙂
https://giphy.com/gifs/l0K3Z7HG4J5jBC7uw
גם פה הוא עם ממריצים ונראה אחרי סקס גרוע 🙂
אחלה.
רק לשנות בדחיפות את שם הפוסט ל-
"נבחרת כל הזמנים מאמצע שנות ה-90' ואילך של שמעון טבדי."
תחילת שנות ה80' הם בגדר נעלם בפוסט (ליברפול זכו פעמיים בגביע אירופה לאלופות באותן שנים, והשלימו 4 זכיות ב-8 שנים),
כאשר שחקן כמו דלגליש כלל לא מוזכר.
ומבין שחקני הדרבי המילנזי של אמצע עד סוף שנות השמונים,
רק שחקן אחד נכנס להרכב?
רייקרד, חולט, וואן בסטן נגד ברמה, קלינסמן, ומתיאוס,
זה היה הקלסיקו של אותה תקופה.
ולבסוף –
אם היית אוהד כדורגל אנגלי באמצע שנות ה-80' (כמו רוב ילדי התקופה, שנחשפו כמעט רק לכדורגל האנגלי),
אז לא היית מתעלם ככה באלגנטיות ממארדונה.
מה שהוא עשה ב-86' חקוק בזיכרונם של כל מי שצפה בו בזמן אמת.
השאלה זה אם היית שם מישהו מהם לפני השחקנים ששמתי.
תן את ה-11 שלך
לרשימת ה-"לא נכנסו", שלך,
לא נכנסו ברמה, קלינסמן, דלגליש, ראש.
ראש לדוגמה. הוא זכה עם ליברפול בגביע אירופה לאלופות. הוא זכה עם ליברפול ב-2 גביעי אירופה לאלופות,
הוא זכה בתואר "נעל הזהב" באירופה,
הוא היה כדורגלן השנה באנגליה בשנה שליברפול זכתה בטרבל (צריך לזכור שבאותה תקופה הליגה האנגלית הייתה הליגה החזקה באירופה).
יש לו בהחלט מקום ברשימת ה-"לא נכנסו".
קני דלגליש –
לו יש רזומה שלא נופל מזה של רונלדיניו.
מראדונה –
הוא ב-11 הרבה (הרבה, הרבה, הרבה) לפני רולנדיניו.
נבחרת נחמדה, מאלה שנשכחו
אוליבר נוייר
מרסל דסאי
פאביו קאנאבארו
רוברטו קארלוס
]פיליפ לאם
מיכאל באלאק
מישל פלאטיני
לותר מתיאוס
דייגו מאראדונה
יורגן קלינסמן
רומאריו (דה סוזה)
אוליבר נוייר יוצא שוער מפחיד…
חחח… איך ששיגרתי שמתי לב
האמת – שניהם טובים, תבחר
ביום טוב הנבחרת שלי מנצחת את זו של שמעון
מסכים לגמרי עם מתן, כל קבוצה גדולה היום מושיבה על הספסל איזה 2-3 תותחים בגלל שחייבים איזון. חצי הרכב שלו עושה הגנה זה טרף קל לכל קבוצה שעושה הכנה בינונית ותניע כדור בצורה סבירה.
למה שארגנטינה לא תעלה עם מסי, אגוארו , היגוואין, דיבאלה ואיקארדי ותפרק כל נבחרת? כי זה לא עובד ככה.
נבחרת לא טובה לדעתי. 1 מראדונה שיחק אחרי 1980 והיא שלו היה ב86 לכן לדעתי הוא כן צריך להיות בפנים. 2 פויול לא היה אף פעם בלם טופ 3 בעולם בשום צורה. הוא לא היה כזה טוב כמו שעושים ממנו לא לשכוח שב2009 גאורדיולה העדיף את מארקס חפירה בהרכב על חשבונו ולא סתם.
3 ראיתי את כל השוערים מאז 1980 וללא ספק מצוייר הוא הטוב שבהם נכון בופון ענק אבל מצוייר זה שוער שלא נראה מעולם באמת כמה רמות מעל כל שוער ששיחק.
4 פירלו עוד אוברייטד היה קשר ענק אבל אינייסטה כדוגמא לא סופר אותו גם צ'אבי טוב ממנו זו לא אותה רמה בכלל לא יכול להיות שצאבי לא נכנס .
5 נסטה לדעתי היה פחות טוב מקנבארו אבל בכל מקרה הם היו מאוד קרובים ברמה אז זה לא באמת כזה משנה.
6 לכל המגיבים פה לאם ממש לא מגן היסטורי בשום צורה טוראם באמת הרבה יותר טוב ממנו.
מארקס ופיקה.
מסכים עם הכל חוץ ממקום אחד ומשמעותי מאוד –
רונלדיניו על חשבון מראדונה.
כאילו.. מה נסגר שמעון? מה נסגר?
מסכים עם כל ההערות דלעיל (משנת 95 ולא 80, הרכב לא מאוזן), אבל עדיין רשימה יפה, והייתי מכניס את אינייסטה במקום רונלדיניו.
אני בן 37 ורואה מסוף שנות ה 80.יש עמדות שקשה לקבוע כמו בעמדת השוער.לבופון יש קייס רציני אבל גם לפטר שמייכל ואוליבר קאן שבשיאם היו יותר טובים מבופון אבל השיא שלו היה יותר ארוך.
מסי כריסטיאנו רונאלדו מראדונה וזידאן אצלי בוודאות בפנים.דווקא רונאלדיניו שלדעתי היה המוכשר מכולם לא בטוח יכנס אצלי כי היה בשיאו תקופה קצרה של כמה שנים בודדות.אמנם שנים מלאות קסם אבל קצר מידי בניגוד למסי ורן אלדו שמייצרים עונןת שיא כבר למעלה מעשור.מסי עוד 5 ימים בן 31.אחר כך אתפנה לרשום את ה 11 שלי
עזוב אותך מסי שמסי. דרבי במחזור 11!
כן ראיתי.מקווה שנגיע השנה לפלייאוף העליון וששנה שעברה לא תהיה עונה חד פעמית בתקופת יואב כץ.ראיתי את השינוי גם בגביע הטוטו שבו לא נצטרך לשחק בבתים ומשחק אלוף האלופים נגד באר שבע יקבי אפ נעלה לשלב הבא
תודה שמעון על נבחרת כל הזמנים מ-1995…
ובכן שמעון יש לי חדשות טובות וחדשות רעות ונתחיל ברעות:
אז החדשות הרעות הן שעולם הידע שלך בכדורגל לא מספיק רחב בשביל לכתוב את הכתבה היומרנית הזו.
החדשות הטובות הן שאתה מבין בכדורגל יותר משאתה מבין במוזיקה.
בקשה מהצוות: האם אפשר (לפחות לקראת ארבע) להקפיץ את "אירועי דיומא" לשורה הראשונה בעמוד הפותח של האתר? שאם לא כן, מתקבל הרושם שמדובר באירועי אתמלי.
זה היה מהיר 🙂
לרשימת ה"לא נכנסו" לא נכנסו: קנטונה, קלינסמן, באג'ו, בקהם, רוסי
ברשימת הלא נכנסו יש שחקנים עם סיכוי אמיתי להיכנס להרכב 11 של כל הזמנים אצל אנשים אחרים. לא מאמין שיש מישהו שיכניס את קנטונה קלינסמן באגיו ובודאי ובודאי את בקהאם??? להרכב כל הזמנים שלו. לכן לא רשמתי אותם. הלא נכנסו זה לא סתם רשימה של שחקנים טובים אלא כאלו עם סיכוי ממשי.
כמו שראית מתן ודה שוט הכניסו את לאהם. חלק הכניסו את מראדונה. יש כאלו שרומריו אצלם בחוד, הרבה יכניסו צאבי ואינייסטה.
לא מאמין שיש מישהו שלא מכניס את מראדונה לרשימת ה-11 שלו משנות ה-80'. כנראה שלא ראית כדורגל בשנות ה-80'.
תודה על הפוסט, שמעון
בכל רשימה, בכל עשור ובכל צורה, מארדונה חייב להיות בפנים (אלא אם עושים בדיקות סמים בפנטזי ליג שלכם). כמו שאתה אוהב לכתוב בכדורסל, האיש לקח על גבו חבורה של נגרים (קצת הפרזה לא הרגה אף אחד, אולי) לפסגת הכדורגל.
נכון, ב86 הייתי בן 11 וקל להתרשם, אבל באמת שלא היו רבים כמוהו
הייתי בן שנה ב86. ראיתי משחקים מהמונדיאל הזה של דייגו בערוץ גולד, לא כזה מדהים. נכון הבקיע שער אולי הכי גדול בהיסטוריה נגד אנגליה אבל עשו סביבו יותר מידי הייפ כי זה נוסטלגיה, העוני של ארגנטינה וכל המסביב ומאז מעמדו נותר איתן. בתכלס חוץ מזה מה השיג? 2 אליפויות עם נאפולי שלאור שליטת המאפיה בעיר בזמנו וקשריו איתם לך תדע כמה משחקים הוטו שם, לא היו שידורים כמעט ובודאי שמראדונה לא נבחן בדעת הקהל כמו ששחקני היום נבחנים בכל פיפס. נעזוב שהשתמש בממריצים כי גם אחרים בטוח השתמשו אז.
הוא היה כדורגלן אדיר אבל ניפחו אותו מעבר לכל פרופורציה, יש לו מספר תארים נמוך, סטטיסטיקה לא הכי מרשימה, שליטה לזמן קצר בלבד כמו רונלדיניו במקרה הטוב. הרבה אצלו זה מיתוס והילה מעבר ליכולות כדורגל אמיתיות. לדעתי אם היה משחק היום היה כמו ניימר טיפה יותר טוב אולי.
זו דעתי האישית, אני מעולם לא התלהבתי ממנו ברמה כזאת.
פלה לעומתו הביא 3 מונדיאלים שזה וואוו (למרות שהיה פצוע באחד מהם), הבקיע שערים בצרורות והביא מונדיאל בגיל 17!! אז אני עוד יכול להבין.
ציינת את מומחי הכדורגל של האתר בתחילת המאמר. אולי כדאי להשאיר להם את העבודה הזאת להבא…
אתה לא עקבת אחרי כדורגל בשנות ה-80' אז כנראה שאתה לא מסוגל להבין את התארים של מארדונה ואת התקופה בה הוא שיחק.
זו לא תקופה בה כל שנה אתה משחק בליגת האלופות ואז יש לך סיכוי לזכות בתואר 5 או 6 פעמים. זו תקופה פה אתה צריך לקחת אליפות של המדינה שלך בשביל לשחק בליגת האלופות.
מארדונה הביא את פאקינג נאפולי לאליפות איטליה פעמיים. מאז הם לא זכו בתואר. הוא לקח את גביע אופ"א איתם וגביע אופ"א של אז זה ברמה של ליגת האלופות פשוט בלי האלופות עצמן (2/3 מהקבוצות של היום היו אז בגביע אופ"א). הוא לקח את ארגנטינה לזכייה בגביע העולם וסגנות אחת. הוא היה וירטואוז ענק.
הוא אולי התנפח מאז אבל בטח לא נופח. אתה פשוט לא מבין את התקופה שהייתה שונה מהיום.
ייתכן. אני שופט לפי מה שראיתי. מה הייתה האווירה אז וכל המסביב אכן אין לי מושג.
+ 100
ד״א למסי ורונאלדו אין עדיין גביע עולם
אתהבעצמך אמרת שמרדונה היה אדיר וסותק את עצמך באותו קטע כשאתה כותב שלא התלהבת ממנו כ"כ.
זה שם באור חדש את הבנתך גם בכדורסל וניתוחי ה NBA שלך.
יעני שלול הבנה.
אם אייל ברקוביץ' AKA ברקו AKA הקוסם לא שם אז זו לא רשימה רצינית
פירה…. תגידי לו
🙂
ברקו ראשון בישראלים, הוא או בניון.
אגב פויול נזכרתי במשהו מצחיק שקרה לו ברוסיה לפני כמה זמן.
תראו את הסרטון עד הסוף 🙂 אחד הגדולים זה.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5052413,00.html
הנה הסרטון
https://www.youtube.com/watch?v=oJOo9rF9rac
בשנייה 25 האקשן.
שמעון תודה עקב פסטיבל המונדיאל אי אפשר להתייחס הרבה אז בקצרה .
שוער הגיוני למרות שגם קאסיאס יכול לטעות.
בלמים בחרת בנסטה ופויול .
מאד אהבתי את פויול ולמרות זאת הוא גם שיחק לא מעט כמגן .
נסטה גם היה שחקן גדול אך בעיני רחוק מאד מכמה בלמים שהיו לפניו
בראש ובראשונה בארזי המדהים ממילאן
גם קומאן לפניו בעיני
ואפילו ראמוס של ריאל
ראמוס בלם שכבש בשני גמרי אלופות והיה שותף ל 7 תארים גדולים (מחזיק בשיא עם צ'אבי ואנייסטה ) היה חייב לפחות להיות מאוזכר.
עוד אחד שלא מאוזכר על ידך הוא מתיאוס זאמר שהיה שותף לזכייה ביורו ,באלופות וגם בכדור הזהב כבלם.
בקיצור בעיני זה בארזי וראמוס אח"ג קומאן ,זאמר ופויול .
ורק אח"כ שמות כמו נאסטה וקנבארו .
בנוסף ייתכן מאד שהייתי מכניס את מאלדיני כבלם בכדי לתת את הכבוד שמגיע לרוברטו קרלוס.
מגנים : רשמת את מאלדיני וטוראם.
על מאלדיני אין כל ויכוח למעט השיקול לתת לו לשחק בלם.
בצד ימין שמת את טורהאם הוא היה לא רע אבל אלבס מברצלונה היה נכנס אצלי קודם .
הייתי מאזכר גם את ליזארזו .
והברזילאים ברנקו וג'ורג'יניו .
בקישור קשה לי מאד להרכיב נבחרת כזו ללא צ'אבי או אנייסטה .שמת את פילרו בבתור קשר אחורי זה אפשרי אך אם כבר שמת כזה הרכב התקפי הרי שהיית יכול /חייב להחליף את פירלו בשחקנים היסטורים כמו אינייסטה וצ'אבי .
בעיני מדובר בענקים ולהתרשמותי עוד 20 שנה אתה עצמך תשים אותם.
אני הייתי שם אותם בוודאי שע"ח רונאלדיניו שגם אותו נורא אהבתי אך גם על חשבון זידאן .
כל היתר נוכל לדבר עד מחר ולהתווכח
אבל לגבי דייגו ארמנדו מארדונה במקרה הרע התחלקת לגמרי על השכל ובמקרה הטוב לא ראית אותו משחק.
לא אוכל לקבל ממך את התירוץ על מיעוט קריירה שכן אם שמת את רונלדיניו הלך לך טיעון זה.
עכשיו בהשוואה בין רונלדיניו לדייגו הרי שלכל אחד היו שנים ספורות.
ברמת הקבוצות רונלדיניו לקח 2 אליפויות עם ברצלונה בעוד שדייגו סחף את נאפולי לצמד אליפויות עם יריבות כמו מילאן הענקית (של בארזי מאלדיני קוסטקורטה חוליט ואן באסטן ורייקרד הענקיים כולם למעט חוליט מרשימתך שלך ..חוליט היה שחקן שנה בעולם בשנים ההם.
והייתה גם אינטר .
היתרון היחידי של הברזילאי היה שהוא לקח גביע אולופות ודייגו רק גביע אופ"א.
אף האמן לי ההפרש בין ברצלונה לנאפולי גדול בהרבה מההפרש בין גביע אופ"א לגביע האלופות בימים ההם.
ברמת הנבחרת באופן יבש לשניהם יש גביע עולם אחד.
אך דייגו הוביל את ברזיל לעוד גמר אך חשוב מכך .
דייגו נתן הצגה שאין שנייה לה בטח מאז מונדיאל 86 וראיתי את כולם.
רונלדיניו היה שחקן מהשורה בברזיל 02 רחוק מאד מרונלדו ואף מריבלדו ..היה לו רגע קסום אחד בחסות סימן האנגלי אך בואו ולא נפריז בחלקו .
בקצרה, כן?
זה קצר …..יחסית 😊
ראויים לא פחות בהגנה הם שיראה ופקטי האיטלקים וזאמר וברמה הגרמנים.
בקישור האחורי ראויים לא פחות דונאדוני האיטלקי, סיידורף ודווידס ההולנדיים וזאמר הגרמני.
בקישור ההתקפי ראויים לא פחות הם מיכאל לאודרופ הדני ובאג'יו האיטלקי.
בהתקפה ראוי לא פחות הוא וואה הליברי.
בהתקפה ראוי גם הוגו סאנצ'ס המקסיקני.
בשבילי דניס ברגקאמפ הגדול מכולם!
1+
שכתי בקישור את הקשר הטוב מעולם אי פעם, מרדונה. שמי שמביאנאלרים לפניו לא ראה אותו משחק או שיש לו בעיית סיכרון קשה ביותר.
כמובן כל אלו חוץ מהשמות הראויים מאוד שהביא שמעון בנוסף.
גם רייקרד מהטובים אי פעם בקישור האחורי ובהגנה (שיחק גם כבלם וכמו זאמר שיחקבשתי העצדו אלא שהבסיס של זאצר הוא בלם ושל רייקארד קשר אחורי).
כמעט מסכים….
הבעייה היחידה שלי עם הרשימה היא שדייגו לא שם….
הייתי שם את מראדונה במקום רונלדיניו למרות שהבתי אותו מאד.
הקישור ההתקפי הטוב ביותר הוא מרדונה, פלטיני, רונלדיניו וזידאן וראויים נוספים הם מיכאל לאודרופ ופיגו ובאג'יו ולותר מתיאוס ודלגליש וקיגאן ועוד.
נו באמת, קבוצת חלומות בלי ויקטור פאצ'ה?
מביך…
הייתי מחליף את טוראם בקאפו.
מסכים איתך בהרכב, כשרק נסטה וזידאן בסימן שאלה.
מחליף ראשון לנבחרת הזאת, תיירי הנרי!
זה נכון גם לגבי נבחרת הפלא ההונגרית שהפסידהלגאמניה בגמר 54' 3:2 לאחר שהובילה 0:2 כשפושקאש מבקיע שער משווה שנפסל בידי השופט. יש לציין שפושקאש סחב פציעה מהשלב הראשון במשחק נגד גרמניה (3:8 להונגריה) ולמעשה לא היה במלוא יכולתו.
תגובה זו בטעות ושייכת כתגובה לתגובה למעלה בהתייס להולנד של קרויף וברזיל 82' שלא זכו בגביע העולם.
לגבי מסי, תפקידו הטבעי הוא קשר התקפי.
לגבי רונלדו הוא קפץ מ-0.4 שערים למשחק ביונייטד למעל שער למשלק בריאל. בנבחרת יש לו 0.55
אני אוהב את המערך 3:4:3 ובמערך כזה ההרכב שלי הוא בקישור ללא קשרים אחוריים:
בופון; בארזי, שיראה, מלדיני; מרדונה, מסי, רונאלדיניו, פלטיני/זידאן; רונלדו בריבוע, ואן באסטן.
קישור עם קשרים אחוריים – במקום רונאלדיניו ואחד משני הצרפתים יבואו שניים מבין דווידס, סיידורף, דונאדוני, זאמר ואולי יש לא פחות טובים.
במערך 4:4:2 – ההגנה: מלדיני כמגן עם פקטי כמגן שני ובארזי ושיראה הבלמים. בהתקפה ואן באסטן יוצא בחוץ.
מועמד מתוין לקחדורי האחורי אני חושב שהוא ויירה.
זאמר יכול להיות גם אחד הבלמים ואאל"ט תפקידו הבסיסי הוא בלם.
מועמד לא פחות טוב בקישןר האחורי הוא רייקארד שאני חושב שטוב מוויירה.
סליחה שמעון. הצהרת פה מ1980 ונראה שאין לך מושג על השחקנים מאותה התקופה הנה נבחרת של שחקנים שלא הזכרת שמנצחת את שלך בהליכה
דינו זוף – שוער.
גייטאו שיריאה {קאנאברו? הצחקת אותו}
קוסטקורטה {תאום המגדל}
מנואל אמורוס{ מגן שלא היה ולא יהיה כמוהו}
קאפו {אותו דבר על קו ימין}
לותר מתיאוס {קשר הורס הכי חזק במונדיאל}
מראדונה {מי זה מסי?}
סוקרטס {לא הפילוסוף}
שוונשטייגר {החכם בשחקנים}
ואן באסטן
רומיניגה {קרל היינץ הקטלני}
מלדיני לא פחות טוב מכל אמורוס. ובברזיל בשנות השמונים זיקו היה הטוב ביותר.
לא בטוח שפקטי, חברו להגנה של שיראה, פחות.טוב מהמגינים שמופיעים בתגובתך.
מסי, פלטיני, זידאן, מיכאל לאודרופ, פיגו, פירלו, באג'יו ורונאלדיניו היו לאנפחות חכמים משוונדטייגר.
רונאלדו הברזילאי ורונאלדו הפורטוגאלי טובים מרומיניגה!
פויול:
https://www.youtube.com/watch?v=xDbbh7XCa7E
גדול, וואלה עשה עליו קרוסאובר 🙂
מי שלא שם את מרדונה בהרכב נבחרת העולם משנת 1980 צריך לקבל השעיה מכל כתיבה על כדורגל באתר! לאלתר ולנצח.
העונש יומתק רק עם הצטרפות החוטא לדת המרדונה והתוודות על פשעיו נגד המשחק:
https://iglesiamaradoniana.wordpress.com/
רמקולים חובה:
http://149.56.120.35/video/zRCm_RgONtw/gol-de-caniggia-a-brasil/
חחח
מביך. תנסה לבחור שחקן אחד מכל מונדיאל ותרים נבחרת יותר טובה. דרך אגב, בדרום אמריקה משחקים כדורגל. ההשמטה של דייגו היתה בטעות נכון?
נהנתי לקרוא את הכתבה, אבל חסרונו של מראדונה די מבטל את כל ערכה.
אתמול בזמן החצי השני של המשחק של רוסיה מצרים דנתי עם סבא (בן 83 בקרוב, חשבתי הוא 81 :)) שלי על מראדונה והאם היה אוברייטד ונופח בהייפ. הוא אמר שלא, ושדייגו היה שחקן מדהים באמת. הקשיתי עליו בשאלה הוא לא היה ניימר משופר קצת יותר טוב?
הוא גיחך עלי ואמר שאני לא קרוב אפילו, שניימר לא מגיע לעשירית מדייגו גם בשיא כושרו.
מילת הסיכום שלו הייתה שאין ולא קיים הרכב כל הזמנים שלא כולל את מסי פלה ומראדונה.
ביקשתי ממנו בתור אחד שראה את כולם והרבה (הוא חולה כדורגל) לבחור את ה-11 שלו, הוא אמר שצריך לחשוב על זה אבל יאשין (רחוק שנות אור מבופון לטענתו+גיחוך על בופון), בקנבאואר, מלדיני, גרינצ'ה פלה, מראדונה ומסי בטוח שם. לגבי השאר הוא אמר שצריך לחשוב ולהיזכר טוב.
אז אני מתנצל בפני כל מעריצי דייגיטו על זלזו בו ויש מצב שלקיתי מעט ברפות הבנה.
תודה לכולם בלי קשר
+1
מודה ועוזב ירוחם.
https://imgflip.com/gif/f6fss
אני כאן אביא את נבחרת כל הזמנים גם לפני שנות השמונים כשהקישור ללא קשרים אחוריים –
יאשין; פאקטי, בקנבאואר, שיראה, קרלוס אלברטו; מרדונה, קרויף, גארינצ'ה, סטנלי מאת'יוס; פלה, לאונידס.
במערך 3-4-3 הבלמים הם בקנבאואר ושיראה ומלדיני והחלוץ השלישי הוא פושקאש.
במערך 2-5-3 הקשר החמישי הוא מסי.
לגבי קישור אחורי נוסף על המובאים לעיל בתגובות, מועמד רציני הוא אלן בול האנגלי (השחקן הטוב באנגליה אז היה חברו לקישור הקשר ההתקפי בובי צ'רלטון שאחיו ג'קי היה בלם ברמה עולמית והיה כמובן חלק מהגנת הנבחרת).
לגבי קשר מרכזי כמו פירלו, מועמדים רציניים הם הידיקוטי מנבחרת הפלא ההונגרית ופיטרס, חברם לקישור של בול ובוב צ'רלטון, שכונה ה"קשר המושלם".
וישנם עוד מועמדים רציניים לעמדות שונות גם מאנגליה 66' וגם מהונגריה 54' וגם מברזיל 70-58 ו-82 ועוד.
כמובן ישנם מועמדים רציניים מגרמניה ואיטליה וארגנטינה ועוד מברזיל כולל אדמיר ששיחק ב-50' ומאורוגוואי (לפחות שניים, אדראה וסקיאפינו), ממדינות בריטניה ומצרפת ועוד.
מועמדים רציניים להגנה הם גם ברייטנר משנות השבעים, ברמה וקולר הגרמניים ורוג'ר הארגנטיני משנות השבעים.
מועמדים לקישור ההתקפי ולהתקפה הם למשל תום פיני וג'יימי גריבס האנגליים וג'ימי גונסטון ודניס לאו הסקוטיים, פריץ ואלטר ואובה זילר הגרמניים, גיאנה ריברה ודל פיירו האיטלקיים, ולינדהולם השבדי משלישיית גרה-נו-לע של מילאן בשנות החמישים, הנסיך מוויילס שלישראל היה הכבוד לשחק נגד, עומר סיבורי הארגנטיני שהיה כוכבה של יובנטוס.
אחד הבלמים הגדולים שרציתי להזכיר ושכחתי הוא דסאי.
*"הקשר המושלם".
מועמד רציני כקשר מרכזי או התקפי הוא ריימונד קופה הצרפתי משמות ה-50 שהיה כוכב עולמי 30-25 שנים לפני פלאטיני וכ-40 לפני זידאן, כשז'יסט פונטיין שילק בחוד ההתקפה ויחד נם היוו את צמד קשר-חלוץ מהטובים ביותר.
ישנם מועמדים רציניים נוספים בעמדות שונות בקישורים שהבאתי וביניהם החלוץ ארתור פרידריך הברזילאי שהוא השני לצד פלה שהבקיע למעלה מאלף שערים.
על גדולי השחקנים שלא זכו בגביע העולם: http://www.aplaton.co.il/story_242
רונלאדו הברזילאי בוחר את נבחרת כל הזמנים שלו שהיא בלעדיו ובלעדי רונאלדו הפורטוגלי אך כן עם מסי: http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=394&docID=181911&lang=HE
בואנה לאפלטון יש בלוג צדדי? 🙂
ניב תגובתך
עוד בעניין נבחרת כל הזמנים: https://forum.sportenter.co.il/t/vs/5974/40
שמעון מודה ועוזב ירוחם וכל הכבוד.
לדעתי הטעות שלך מהתחלה נובעת מכך שאתה סופר תארים .
וסט .
שזה מספר הרבה אבל לא הכל .
ולא ראי צמד האליפויות של דייגו בנאפולי כתארי רונלדיניו בברצלונה למשל .
כפי שבעיני שום תואר של לברוו לא מתקרב לזה של נוביצקי למשל .
וגם אתה עצמך מכיר בכך למשל אצל רונלדיניו שמכיוון שחווית אותו אישית אז די זנחת במקרה שלו את התארים כי הוא היה פונמן .
אז בעניין זה אני בהחלט מבין אותך ולמרות שדעתי שמסי פונמן גדול ממנו (ובוודאי רונאלדו השמן בשיאו בחלקו הראשון בקריירה במיוחד בעונה בברצלונה)
אבל גם בעניין זה אם תשאל את סבא שלך מי היה פונומן גדול יותר רונלדיניו או דייגו אין לי כלל ספק מה יגיד .
לסיום רק היום קראתי את התגובות והזכרת את נבחרת החלומות של ארה"ב סל.
אני מזכיר (בעונג) שלברון בשיאו עם וייד בשיאו פול בשיאו הווארד בשיאו ועוד כמה כוכבים גדולים בשיאם כמו כרמלו פגשו בפאפלוקאס היווני שעשה מכולם ביחד רסק עגבניות שנתיים אחרי שאיטליה עשתה לאותם שמות בערך אותו דבר באולימפיאדה (אלא שאז ניתן לומר שהם היו קצת בוסריים ).
הטעות שלי נובעת מזה שלא ראיתי את מראדונה בלייב אלא רק במשחקים מוקלטים בערוץ גולד, יוטיוב וכו וכמו שאמרת תארים וסטט. זה אכן לא מספר את כל הסיפור וזה מה שבדיוק סבא שלי אמר לי. סבא שלי בכלל לא מעניין אותו סטט ותארים, הוא רק לפי מראה עיניים 100% 🙂
ארהב סל זה לא דוגמא לכלום, הם לא באמת מתאמצים במקסימום שלהם. מבחינתי זה הכל משחקעי ידידות, פשוט לא כוחות באמת.
שמעון אני רואה כדורגל ממשי מ 83 .
זוכר במעומעם את מונדיאל 82 (את החוויה לא את המשחקים עצמם).
הגמר הראשון הגדול שאני זוכר היה גמר 84 באולימפקו ליברפול רומא.
מבין כולם היו הרבה גדולים אך עולה על כולם דייגו
בשורה איתו ואן באסטן ,רומאריו , מאלדיני ,בארזי ,זידאן ,רונלדיניו , צאבי ,אנייסטה ,רונאלדו ,מסי ,בופון ,קאסיאס ,פויול ראמוס וכמובן רונאלדו השמן ופלטיני וקרלוס המגן
שורה מתחת (מן הסתם רשימה חלקית).
ראש ,דגליש, חוליט רייקרד,קומאן , שמייכל , דסאיי , פאפן ,קאנטונה,הנרי , זאמר , ברקאמפ,ריבלדו , גיגס,סקולס,קאן , גארד,לאמפרד,אלבס פיקה , טרי , אינזגי ,ראול , נוייר, אטו ,דרוגבה,שבצנקו ,רובן ,להאם ,מולר,ריברי, סווארס,קרוס, מרסלו ,נבאס.
פירלו ,טוטי,דל פיירו ,באגי
ו .
מחוץ לרשימת המשנה נאיימר
לדעתי לא מעט מהשחקניםברשימת המשנה הם ברמה של הראשונה כמו שמייקל, נוייר, דסאי, זאמר, רייקארד, חוליט, דל פיירו, פירלו, באג'יו, ראול, ועוד.
לראש ודלגליש יש להוסיף את קיגן. בעל מקרה לא בטוח שהם לא דייכחםל רשימה הראשונה.
לגבי כל הזמנים גם לפני שנות השמונים לישרטל יש שוער שהוא מגדולי השוערים, יעקב חודורוב כמובן (יש לציין שבישראל היה הכדורגל אז חצי מקצוני והשחקנים עבדו חלק מהיום וחודורוב היה נהג אוטובוס), ושוער ארסנל ונבחרת ויילס אמר לאחר ההתמודדות נגד ישראל שמעולם לא ראה שוער כחודורוב.