פריוויו בית ו' – ריקוד המכונה, או צעד אחד מעבר

פריוויו בית ו' – ריקוד המכונה, או צעד אחד מעבר

 

 אלופת העולם חוזרת לטורניר הגדול. בשני המקרים הקודמים ספרד ואיטליה נזרקו בבושת פנים בשלב הבתים. האם מקסיקו ושוודיה יוכלו לשחזר את ההיסטוריה? האם אחת מהן יכולה להפתיע אפילו יותר מזה? האם דרום קוריאה תוכל להעמיד פנים שהיא ברמה של האחרות?

 

גרמניה:

איך הגיעו: זה היה קרוב מאוד להיות אחרת לגמרי. כדור טועה אחד לפה ולא לשם וגרמניה כמעט ולא… נראה לכם? אלופת העולם, להזכירכם, קיבלה בית לא קשה במיוחד והשאירה אחריה הריסות בצבעי שחור-אדום-צהוב. עשרה ניצחונות מעשרה משחקים, 11 נקודות פער מהמקום השני, יחס שערים של 4-43, כולל תשע-אפס כולל על נורבגיה, שלישייה אחת לצ'כים וההשמדה הצפויה של סן מרינו.

מי הם: המכונה. משביתת השמחות העולמית. השתתפו עד כה בשמונה עשר טורנירים (פספסו עד כה רק את הראשון ואת ההוא שאחרי המלחמה שאין לדבר עליה). ארבע זכיות, מפוזרות במרחק ממוצע של עשרים שנה זו מזו, ארבע פעמים מקום שני וארבע פעמים הסתפקו רק בארד. בעיקר נראה שכל פעם שעולה כוח עולמי גדול עם קונצנזוס חיובי שיכול לזכות בטורניר, מגיעה גרמניה, לפעמים משום מקום, רק כדי להרוס את המסיבה. את האליפות הראשונה שלהם, 1954, הם לקחו על חשבון נבחרת הפלא ההונגרית של פושקאש וקוצ'יש. הם שיחזרו את ההישג ב-1974 על הראש של הטוטאל פוטבול ההולנדי של קרויף. את שתי הזכיות הבאות שלהם – 1990 ו-2014 הם השיגו לאחר ניצחון בגמר על נבחרות ארגנטינה של מראדונה ומסי.

גרמניה מעולם לא הייתה ידועה בכדורגל המרהיב לעין שלה. למרות שתמיד ידעו לייצר שחקנים יצירתיים וחכמים, את הנבחרות שלהם הם העדיפו לבנות סביב שחקן אחד כזה ולהקיף אותו בפועלים יעילים. למעשה, הרגע שהכי מסמל את נבחרות גרמניה באליפויות העולם לאורך השנים הוא בחצי גמר האליפות הקודמת. מירוסלב קלוזה, סקורר יעיל, כובש את שערו ה-15 בטורנירים, ומוריד מהמקום הראשון את רונאלדו, הפנומן הברזילאי.

אך כל זה השתנה לאחר שהגיע –

המאמן: יואכים "יוגי" לב. כראוי למסורת הגרמנית שראתה שני מאמנים שונים בלבד בין 1936 ל-1978, לב הוא מאמן הנבחרת האירופאי שנמצא הכי הרבה זמן בתפקידו, מאז 2006. הוא המאמן הראשון שנטש את הסגנון הכוחני והיעיל שאפיין את הגרמנים, ועבר לסגנון דינמי ויצירתי יותר. הוא לקח את המועדון לאחר הכישלון ב-2006 (שגם לו יש חלק בו כעוזר המאמן של יורגן קלינסמן), והציג השתפרות מהירה כשהנבחרת בראשותו מעולם לא נוצחה לפני חצי הגמר באף טורניר. במהלך 12 השנים שלו כמאמן ראשי, יוגי לב הראה נאמנות רבה לשחקני ההרכב שלו. נאמנות שתבחן היטב בטורניר, כאשר כמה כוכבים חדשים הפציעו להם, כוכבים ישנים דעכו ולא פחות מ-37 שחקנים נוסו במוקדמות, יותר מכל נבחרת אירופאית אחרת.

מי הגיע:

שוערים: מנואל נוייר, מרק-אנדרה טר שטגן, קווין טראפ.

הגנה: ג'רום בואטנג, מתיאס גינטר, יונאס הקטור, מטס הומלס, ג'ושוע קימיך, מרווין פלטנהארדט, אנטוניו רודיחר, ניקלס סולה.

קישור: יוליאן ברנדט, יוליאן דרקסלר, ליאון גורצקה, אילקיי גונדוגן, סמי חדירה, טוני קרוס, מסוט אוזיל, סבסטיאן רודי.

התקפה: מריו גומז, תומס מולר, מרקו רויס, טימו וורנר.

כיאה לקבוצה גדולה שכזו, ראוי להתחיל קודם מהשחקנים שלא יגיעו לטורניר. מריו גצה, השחקן שכבש את שער האליפות בטורניר הקודם, עבר ארבע שנים מזעזעות ולא זומן למונדיאל. אבל זה לא השוק הגדול. לירוי סאנה, בן ה-22 שכיכב העונה אצל מנצ'סטר סיטי נחתך מהסגל רגע לפני המונדיאל. לפי לב זה היה "פוטו פיניש בינו לבין יוליאן ברנדט". ההחלטה התקבלה אצל השחקנים והתקשורת בהבנה שרק אצל מאמן יציב ומצליח יכולה להתקבל.

כדאי לשים לב: למי לא?

השחקן המרכזי בקבוצה כנראה יהיה תומאס מולר. הראומדוייטר (מפרש השטחים) של גרמניה קצת נעלם בשנים האחרונות מהבמה המרכזית של הנבחרת, רק כדי להפציע שוב במוקדמות עם חמישה כיבושים. לבן ה-28 הזה כבר יש 10 שערים בטורנירי אליפות העולם שבהם השתתף, הכי הרבה לשחקן פעיל. ועם 8 שערים ו-14 בישולים העונה באליפות ההו-כל-כך מפתיעה של באיירן, הוא הראה שהוא יכול גם לעבור לתפקיד היוצר בצורה טבעית.

טוני קרוס, הישר מהזכייה בליגת האלופות (והופעה שביעית רצופה בלפחות חצי גמר ליגת האלופות) יהיה הברומטר של הקבוצה באמצע. הקשר יודע איך להשתלט על המשחק באמצע, לתפעל את הקבוצה בחוכמה ובדיוק ולתבל עם יכולת להופיע באיזורים מסוכנים ליד רחבת היריבה.

טימו וורנר מגיע אלינו מהפתעת העונה בליגה הגרמנית – רד בול לייפציג. לגרמניה יש בעיה קלה בעמדת החלוץ. מריו גומז כבר בן 32 ומאחורי שיאו, ומלבדו אין שחקן מטרה יציב. חוץ מטימו. בן ה-22 כבר הוכיח את עצמו ברמת הקבוצות, עם 47 שערים ב-150 משחקים בליגה הבכירה, וגם ברמת הנבחרת כשהוביל את נבחרת גרמניה לזכייה בגביע הקונפדרציות בקיץ שעבר עם שלושה שערים שהספיקו כדי לזכות אותו בתואר מלך השערים של הטורניר. הוא שחקן שלא צריך הרבה מרחב כדי להשיג את הבעיטה לשער והוא מסומן כהשחקן שיעשה את הפריצה שלו בטורניר.

כדאי ללב לשים לב: נוייר מגיע אחרי פציעה קשה שהשביתה אותו מכמעט כל משחקי המוקדמות. מחליפו בשער, שוער ברצלונה, טר שטגן, הוא שוער נפלא בפני עצמו, אך את מה שנוייר נתן במונדיאל 2014 ספק אם הוא יוכל לספק.

מגינים – המקום של קימיך והקטור באגפים כמעט מובטח. גם כי הם שחקנים ראויים מאוד, אבל גם כי אין מאחוריהם מי שיחליף אותם, מלבד פלטנהארדט. קשה למלא את מקומו של לאהם.

מה הם חושבים שיקרה: זכייה. כמובן.

אם הם יצליחו זו שאלה אחרת. מאז ברזיל ב-1962 אף נבחרת לא הצליחה להגן על תוארה. גרמניה הנוכחית היא קצת פחות התפלצת שהייתה לפני ארבע שנים והיריבות המרכזיות הן קצת יותר טובות. עדיין, לגרמניה יש סגל מספיק חזק, צוות אימון מספיק טוב ואמונה עצמית מספיק אדירה כדי להגיע לפחות לחצי הגמר. שוב.

משפט נויימן לסיום: כדורגל משחקים 90 דקות, ובסוף מישהי מנצחת. או שיש תיקו, ואז לפעמים יש הארכה.

 

שוודיה:

איך הגיעו: תראו, איטליה מועמדת לזכייה בכל טורניר. אין שום ספק בכך. תזכרו שהפעם האחרונה שהם זכו זה היה כשהם הגיעו למונדיאל עם צל של פרשת הקלצ'יופולי. הגרלה כמעט בלתי אפשרית לא השאירה הרבה ברירות ואיטליה סיימו מאחורי ספרד במקום השני ועלו להצלבה. מולם, שוודיה. בלי זלאטן שפרש מהנבחרת לפני תחילת המוקדמות. שוודיה אמנם הצליחו להקדים את הולנד, אבל הברק לא מכה פעמיים, בטח לא בלי שמלך הרעם איברהימוביץ' עומד לצידך. אחד-אפס לשוודיה בראשון. קטנאצ'יו בשני ושוודיה מפתיעה וגורמת לכולם לשנות תוכניות לקיץ.

מי הם: הופעה ראשונה לסקנדינבים מאז 2006 והטוויט המפורסם של אותו זלאטן: We Are Zweden. המונדיאל הזה יהיה הופעה מספר 12 לשוודים, כשמלבד רצף הצלחות חביב בתקופה העתיקה של הטורניר (מקום רביעי ב-1938, שלישי ב-1950 ושני ב-1958), הם היו די פושרים. מקום שלישי אחד ב-1994, והדחה בשמינית בשני המונדיאלים האחרונים שלהם.

המאמן: יאנה אנדרסון לקח את התפקיד לאחר יורו 2016 ובנה את הקבוצה מחדש לאחר פרישתו של האיש שמטיל צל על הנבחרת. אם מעולם לא שמעתם את שמו – זה בסדר. אנדרסון מעולם לא אימן מחוץ לשוודיה, והישג השיא שלו היה ההפתעה עם זכייתה של נורקופינג הקטנה באליפות המקומית ב-2015. הוא מאמין גדול ב-4-4-2 קלאסי, הגנה והתקפה גבוהה, ביניהם משחק ריצה, וביצירת קבוצה מאוחדת שמשחקת מעל לסך הכישרון שבה.

מי הגיע:

שוערים: רובין אולסן, קרל-יוהאן יונסון, קריסטופר נורדפלדט.

הגנה: מיקאל לוסטיג, ויקטור לינדלוף, אנדריאס גרנקוויסט, מרטין אולסון, לודוויג אוגוסטינסון, פיליפ הלנדר, אמיל קראפט, פונטוס יאנסון.

קישור: סבסטיאן לארסון, אלבין אקדל, אמיל פורסברג, גוסטב סוונסון, אוסקר הילימארק, ויקטור קלייסון, מרקוס רוהדן, ג'ימי דורמז.

התקפה: מרקוס ברג, ג'ון גדטי, אולה טויבונן, איזק קיסה ת'לין.

בשנים האחרונות, ובעיקר בניצוחו של אנדרסון, שוודיה עשתה מתיחת פנים מנבחרת מבוגרת ואיטית, לצעירה ומהירה.

מרקוס ברג, השארית האחרונה לסגל הישן, עבר במהלך העונה לאל-עין מהאמירויות. אין לדעת איך הירידה ברמת המשחק תשפיע על היכולת שלו בטורניר.

כדאי לשים לב: אמיל פורסברג. עוד חלק מהעונה המפתיעה של רד בול לייפציג, בן ה-26 לקח את תפקיד השחקן המרכזי בהתקפת שוודיה, והוא השחקן היחיד בקבוצה הזו שאין תחליף למהירות וליצירתיות שלו.

ג'ון גדטי. יאנה אנדרסון אוהב את השילוב ההתקפי של מרקוס ברג ואולה טויבונן, אך עם הירידה האפשרית ביכולת של ברג, ג'ון יכול לתפוס את מקומו. לאחר שנכשל במנצ'סטר סיטי, גדטי עבר לפיינורד ולאלבס, וגם שם לא היה במיטבו עם הופעות לא יציבות מספיק. התפוצצות במונדיאל יכולה לסדר לו את הביטחון הדרוש להופיע ביכולת גבוהה יותר בהמשך הקריירה.

הקבוצה. אולי כבר טחנתי את הנושא יותר מדי, אבל מדובר ביתרון הכי גדול של שוודיה – הם משחקים ביחד, כקבוצה, ממושמעים, עובדים קשה, נותנים ביטחון אחד לשני ודוחפים את עצמם למקומות שלא חשבו שיכלו להגיע.

כדאי להם להיזהר: מרמת הכישרון שלהם. האחדות שלהם יכולה לקחת ולקחה אותם רחוק מאוד, אך רמת הכישרון שלהם די מגבילה אותם. אם התרגלנו לראות שחקנים מארסנל, יובנטוס וברצלונה, או את זלאטן (פעם כמעט אחרונה שאני מזכיר אותו, מבטיח), עכשיו הם צריכים להסתדר עם שמות מהאל, ווסלנד-בוורן וקרסנדור. ויקטור לינדלוף, השם הכי גדול שמשחק במנצ'סטר יונייטד, עבר עונה מסויטת.

מה הם חושבים שיקרה: הפסימיות שולטת. מרכז השדה של הקבוצה לא חזק מספיק כדי להתמודד עם היריבות, וזה יכול ליצור להם בעיות קשות בהגנה. אבל אם הם ינצחו את משחק הפתיחה מול דרום-קוריאה, אולי הם יגיעו עם מספיק ביטחון למשחקים הבאים, ואז… השמיים הם הגבול. כלומר שמינית הגמר.

מה הסיכוי שזלאטן יחזור לנבחרת: עכשיו, אחרי שהסגלים סגורים וחתומים, אין שום קולות שרוצים להחזיר אותו והמשחקים עוד רגע מתחילים? 20%.

 

מקסיקו:

איך הגיעו: בקלות יחסית. את הבית המוקדם הם עברו בקלילות עם 5 ניצחונות ותיקו אחד (מול הונדורס). בשלב הבתים השני, ניצחון על פנמה הבטיח להם את ההעפלה מהבית המרכז-צפון אמריקאי (אותו הם סיימו במקום הראשון) שלושה משחקים לפני סוף המוקדמות, כשבדרך הם מצליחים לנצח את הנבחרת האמריקאית בפעם הראשונה במבצרה שבקולומבוס, אוהיו.

מי הם: משתתפת קבועה בטורניר. זו הופעה מספר 16 שלה, כאשר אירחה פעמיים את המונדיאל ב-1970 וב-1986 (אחרי שהסכימו לקחת את האירוח מקולומביה שעברה משבר כלכלי). בפעמיים שהם אירחו את המונדיאל, מקסיקו הצליחה להעפיל לרבע הגמר. מאז 1994 מקסיקו הגיעה לכל אחד מהטורנירים שנערכו, ובכל אחד מהם עפה בשלב שמינית הגמר.

המאמן: חואן קרלוס אוסוריו, הקולומביאני בן ה-56, מאמן מאז 2015 את המקסיקנים. 50 משחקים, ורק 6 הפסדים בינתיים. הוא מגיע בתור המאמן ה-12 של הנבחרת ב-9 השנים שלפניו. הוא ידוע בשיטות האימון הלא שגרתיות שלו, שלמרות קריירה ארוכה כמאמן גורמת לאנשים עדיין להתלבט אם מדובר בגאון או באחד שסתם חושב יותר מדי. בטורניר מאה השנה לקופה אמריקה בו מקסיקו השתתפה, הנבחרת הצליחה להחזיק מעמד, עד שתבוסה 7-0 ברבע הגמר לצ'ילה הדיחה אותה בבושת פנים. אוסוריו פנה לאוהדים והתנצל בפניהם על הבושה ומה שהוא כינה "תאונה של כדורגל". אוסוריו גם הצליח להראות את הצד האמוציונלי שלו בגביע הקונפדרציות, בו סיימה מקסיקו במקום הרביעי, אך אוסוריו הורחק ל-6 משחקים על ידי פיפ"א בגין קללות והתנהגות תוקפנית כלפי השופטים במהלך המשחק על המקום השלישי.

מי הגיע:

שוערים: גיז'רמו אוצ'ואה, אלפרדו טלוורה, חזוס קורונה.

הגנה: קרלוס סלסדו, דייגו רייס, הקטור מורנו, הוגו איילה, אדסון אלוורז, חזוס גאז'רדו, מיגל לאיון.

קישור: רפאל מרקס, הקטור הררה, ג'ונת'ן דוס סנטוס, ג'יובני דוס סנטוס, אנדרס גווארדדו, מרקו פביאן.

התקפה: חאבייר הרננדס, ראול חימנס, אוריבה פרלטה, חזוס מנואל קורונה, קרלוס ולה, חבייר אקינו, הירווינג לוזאנו.

הסיפור המרכזי של הבחירות הוא קרלוס ולה. החלוץ, שמשחק העונה בלוס אנג'לס, הושעה מהנבחרת ב-2010 בעקבות השתתפותו במסיבה לאחר משחק נגד קולומביה. לאחר מכן הוא חזר לנבחרת למשחק ידידות אחד, ומאז דחה כל זימון לנבחרת מסיבות שונות. רק לאחר המונדיאל הקודם, ובלי שום סיבה נראית לעין, ולה הסכים לחזור למשחקי ידידות של הנבחרת, ומאותו רגע לא יצא מההרכב.

כדאי לשים לב: להירווינג לוזאנו. הכוכב של איינדהובן כבר נרדף על ידי שמות גדולים בכדורגל האנגלי ובצדק. "צ'אקי" הוא שחקן כנף מהיר ומתעתע שיכול להפתיע כל הגנה.

פורטו. אלופת פורטוגל שולחת שלושה שחקנים אל הנבחרת. בהגנה – דייגו רייס (שיכול גם להופיע בקישור), בקישור – הקטור הררה, ובהתקפה – חסוס מנואל קורונה הידוע בכינוי "טקטינו". כל אחד מהם הוא שחקן חשוב בנבחרת.

אנדרס גווארדדו. עם מעל 140 הופעות בנבחרת, הקפטן הוכיח שהוא ללא ספק המנהיג של הקבוצה.

כדאי להם להיזהר: מהקישור. מקסיקו לא מצליחה להחזיק יותר מדי זמן בכדור תחת לחץ, מה שגורם ללחץ מיותר על ההגנה ומקשה לפעמים לייצר התקפה. אוסוריו ניסה לראות אם אפשר להילחם בבעיה במשחקי הידידות האחרונים עם מעבר לשני קשרים חזקים במרכז וחמישיית הגנה. את המסקנות נראה בטורניר עצמו.

מה הם חושבים שיקרה: מעל ל-20 שנה מקסיקו מוכיחה את עצמה כנבחרת מעולה כשמדובר בבתים. עולה לכל מונדיאל כמעט בלי בעיה, עוברת את השלב הראשון, אך מתרסקת תחת לחץ הנוקאאוט. היא קבוצה שאסור לבטל את הסיכוי שלה באף משחק. אך עם גרמניה בבית, ומפגש אפשרי עם ברזיל בשלב הבא, כנראה שהם ימשיכו לחכות לאירוח הבא כדי להגיע לרבע הגמר.

האם יש סיפור הזוי שקשור לסמים? הו, כן. תודה ששאלתם. רפא מרקס, הזכור לכולנו ממונאקו וברצלונה, עדיין משחק על סף גיל 40 באטלס המקומית. כמו שאתם רואים בסגל, הוא זומן למונדיאל, אך בשלב מסויים לא היה ברור אם יגיע, ובאופן מפתיע אין קשר לגיל שלו. ממשלת ארצות הברית חוקרת אותו בחשד שסייע להלבין כספים עבור ברון הסמים המקומי פלורס הרננדס. מאז שהחלו לחקור הוא לא זומן לנבחרת, אך הצליח להשתחל לסגל הסופי למונדיאל.

 

דרום קוריאה:

איך הגיעו: כמעט ולא היו פה. דרום קוריאה הגיעה למשחק האחרון של המוקדמות כשהם לא תלויים בעצמם. משחק אחרון מול היריבה הישירה אוזבקיסטן, כאשר היריבה השנייה, סוריה, פוגשת במקביל את איראן שכבר הבטיחה את העלייה. דרום קוריאה כבר פיטרו את המאמן שהביא אותם לרגע השפל הזה, אולי שטילקה הגרמני, ומינו את מאמן הנבחרת עד גיל 23. ברגע האמת, כשהכל עומד תלוי על המאזניים, דרום קוריאה הצליחה לפשל עם תיקו אפס עם אוזבקיסטן, אבל עלתה בזכות חוסר היכולת של סוריה לנצח את האיראנים.

מי הם: הופעה עשירית לאחת הנבחרות הבכירות של אסיה. הם הצליחו להתגנב למונדיאל 1954 רק כדי לחטוף שתי תבוסות היסטוריות, ומאז 1986 הם הנציגה הקבועה של היבשת האסייתית. הצליחו לעבור סיבוב רק פעמיים, ב-2010, אז נעצרו בשמינית הגמר, ובמונדיאל הביתי ב-2002 שבו בעזרת… אממ… נחישות… ו… מאמן טוב… ומזל… הם הגיעו לחצי הגמר לאחר שהדיחו את איטליה וספרד בנוקאאוט, וסיימו במקום הרביעי.

המאמן: שין טיי-יונג, בן 49, מונה כאמור למאמן הנבחרת רק בסוף המוקדמות, לפני כשנה. לרשותו עומד מאזן מדהים של 2 משחקים רשמיים, ואפס שערי זכות או חובה. הוא תוצר של המערכת, כאשר התחיל כעוזר מאמן הנבחרת, המשיך לתפקיד ראשי באימון הנבחרות עד גיל 23 באולימפיאדה והנבחרת עד גיל 20 באליפות העולם לנוער, וקודם לתפקיד הגדול מכולם בזכות הפיטורים של אולי שטילקה. היו שמועות שדרום קוריאה פנו לחוס הידינק וביקשו ממנו לחזור לאמן רק לטורניר, אבל לא יצא מזה כלום.

מי הגיע:

שוערים: קים סיונג-גיו, קים ג'ין-הייאון, צ'ו היון-וו.

הגנה: קים יאנג-גוון, ג'אנג היון-סו, ג'ונג סיונג-היון, יון יונג-סון, או באן-סוק, קים מין-וו, פארק ג'ו-הו, הונג צ'ול, גו יו-האן, לי יונג.

קישור: קי סונג-יונג, ג'ונג וו-יאנג, ג'ו סה-ג'ונג, קו ג'ה-צ'אול, לי ג'יי-סונג, לי סיונג-וו, מון סיון-מין.

התקפה: קים שין-ווק, סון היונג-מין, הוונג הי-צ'ן.

הסגל מלא בשחקנים מהליגה המקומית, החזקה יחסית לאסיה. מבין השחקנים האירופאיים שחסרים ניתן למצוא את ג'י דונג-וון מאוגסבורג ולי צ'ונג-יונג מקריסטל פאלאס, שאיבדו את מקומם בהרכב הקבוצות ובעקבות כך גם בנבחרת.

כדאי לשים לב: כמובן, לסון היונג-מין. הוא כיכב העונה במדי טוטנהאם בהיעדרו של הארי קיין, והפך לשחקן האסייתי עם הכי הרבה שערים בהיסטוריית הפרמייר ליג. הוא, בצדק רב, מרכז ההתקפה של הנבחרת.

הוונג הי-צ'ן הוא עוד שם מעניין. לא שיחק הרבה העונה בליגה האוסטרית, אך כשכן הוא הרשים מאוד והראה סימנים של גדולה.

מהירות. הקוריאנים הוכיחו במשחקי ההכנה שאם יש אספקט אחד שהשתפר תחת שין טיי-יונג זו המהירות שבה הם תוקפים. הם תקפו בגלים מהירים אחרי גלים מהירים, והוכיחו שאולי ההתקפה עדיין נשארה אנמית, אבל הם יכולים לעשות הרבה ממנה ומהר.

לי סיונג-וו. בן ה-20 הזה גדל באקדמיה המפורסמת של ברצלונה ומצא הרכב ראשון העונה בהלאס ורונה. הוא שחקן אגף שמאל, נמוך אבל כזה שיודע להדביק את הכדור לרגל שלו ולצאת ממצבים קשים ולהבקיע, והגיע בתור בן הטיפוחים של מאמנו בנבחרת הנוער.

כדאי להם להיזהר: מההגנה. הם נוטים לעשות הרבה טעויות וספגו הרבה מאוד שערים לא מחוייבים במוקדמות. השוער קים סיונג-גיו הוא סביר, אבל לא באמת ברמה הגבוהה של הכדורגל. ואין יותר בולט מכך בהתמודדות הלא מוצלחת שלהם עם מצבים נייחים. גרמניה, שכבשה בטורניר הקודם חלק גדול משעריה במצבים נייחים, תחכה להזדמנות לנצל אותם.

מה הם חושבים שיקרה: יש להם סיכוי לעבור שלב, וזו הציפייה של הקוריאנים מכל מונדיאל. שוודיה ומקסיקו הן משוכות גבוהות, אך לא בלתי אפשריות. אבל מעט מאוד באמת חושבים שזה מה שיקרה. ולכן דרום קוריאה מגיעים ללא לחץ וללא ציפיות, מלבד לשפר את היכולת מהמונדיאל המזעזע הקודם, ומקווים לטוב ביותר.

מצד שני, כל הלחץ נופל על המאמן. שין טיי-יונג עדיין לא הצליח להוכיח את עצמו מתאים לתפקיד, וכל נפילה יכולה להיחשב תחת תחום האחריות שלו.

דירוג פיפ"א? למה? אז נכון שדירוג פיפ"א שבור ולא באמת מראה את איכות הנבחרות. עדיין, קוריאה במקום ה-61 בעולם, שזה מספר יותר גבוה מאשר חיבור שלושת המיקומים של הנבחרות האחרות בבית.

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. ניתוח נפלא ברמה מאוד גבוהה. מקסיקו ושבדיה שתי נבחרות שאני מחבב, חבל שרק שבדיה תעלה יחד עם המאנשאפט.

  2. סקירה מעולה מעולה מעולה, ללקק את האצבעות

    לכן חשוב להעיר משהו אחד חשוב – עם כל הכבוד ליואכים לב, אבי גרמניה החדשה הוא יורגן קלינסמן. לקח את הנבחרת בתחילת האלפיים, הביא את הרוח האמריקאית של שואו וכדורגל התקפי בכל מחיר, קיבל על זה המון ביקורת קטלנית (כולל מהקייזר), ואחר כך הפך לגיבור ההמונים. לב היה אחד משני העוזרים שלו אבל קלינסמן הוא האיש

    לגרמניה אסור לפשל בשלב המוקדם, וזה אומר לסיים מקום 2. כי אז היא מקבלת את ברזיל (בבית קל של עצמה, והיא קבוצה אדירה) כבר בשמינית…

    מניח שהגרמנים יעשו את העבודה ואז הדרך סלולה בקלות יחסית לחצי, מאמין ששם זה גם יסתיים הפעם

  3. 1-גרמניה
    2-היתה התלבטות בין שבדיה למכסיקו אבל נלך עם שבדיה שהרשימו אותי מאד במוקדמות ובפלייאוף בעידן פוסט זלאטן

  4. תודה רבה
    יופי של סקירה
    מקסיקו ושבדיה זה חתיכת קרב על המקום ה 2
    חוסר מזל גדול לדרום קוריאה בהגרלה
    זה בית פתוח אני לא בטוח שגרמניה עולה עם 9 מ 9!

  5. סחטיין עליך ljos! יופי של פריוויו.

    האם שרשרת ההדחות של מקסיקו בשמינית הגמר תיפסק? קשה לי להאמין. ולכן השבדים יהיו אלה שיעופו בסיבוב הראשון יחד עם דרום קוריאה (משהו כמו שלוש תוצאות תיקו של שבדיה, שני ניצחונות ותיקו של גרמניה, ניצחון, הפסד ותיקו של מקסיקו)

  6. תודה רבה, פריוויו מצוין לבית בו יש קרב לא רע בכלל על המקום השני. אני אהמר שמקסיקו וגרמניה יעלו, אבל גם אם שבדיה יעקפו את מקסיקו בסיבוב אני לא אהיה מופתע

  7. איזו סקירה פנטסטית, תודה רבה!!!

    קרב צמוד בין שבדיה למקסיקו על הסגנות כשהגרמנים חצי יטיילו עם ניצחונות 2-0 כאלה לא מאוד קשים. הייתי שם את הז'יטונים על מקסיקו ולא מן הנמנע שזה יהיה בהפרש שערים כשהשתיים ינצחו את הקוריאנים ויפסידו לגרמניה. תיקו ביניהם והפרש שערים יכריע.

  8. עוד מילה לגבי גרמניה – ההחלטה של לב ללכת על נוייר היא חתיכת הימור. גול אחד מכריע באשמתו וכל החצים יופנו למאמן שבחר שוער שלא שיחק יותר מחצי שנה על חשבון שוער שנתן עונה אדירה בברצלונה.

  9. תודה רבה משובח ומחכים .
    כמה תובנות שלי
    גרמניה .
    1. לפחות בזמן אמת הם חשבו ש 2006 הייתה הצלחה ולא כישלון אמנם זה לכאורה מצחיק לאור זאת שעשו גמר ב 2002 והיותה מארחת אך כישלון יורו 04 והתפטרות פלר הכניסו את כל המארחת ללחץ שמאז אגב מגיעה לטופ 4 כל טורניר יורו או מונדיאל (6 בסה"כ ).
    גם הכדורגל ההתקפי יוחס במקןר לקלינסמן אך ברבות השנים היו שטענו שלאו היה האיש מאחוריה הסגנון ולקינסי היה יותר המנהיג והמוטיבטור .

    2. גרמניה גם 60 שנה ברצף בטופ 8 מאז מונדיאל 54 ועד 2014.
    מדובר ב 16 טורנירים שזה מדהים והתפקששות קטנה וברזיל כבר בשמינית תסכן את הסט המטורפת הזו.

    3. הדילמה וההחלטה על נואייר מעניינת מאד …רציתי לומר שלאו מאמן של שחקנים זה נכון בדרך כלל אבל לא עם גצה …
    לדעתי לאו טעה בענק עם סאנה.

    יתר הנבחרות .
    1. לדעתי יהיה צמוד מאד גם את דרום קוריאה לא ניתן לפסול .
    לא הייתי הולך בפסקנות על שבדיה אך יתרון האקלים והביתיות היחסית יכול לעשות את ההבדל.

    2. בכלל מדובר בבית הכי מנוסה במונדיאל ובבית יחידי שבו כל הנבחרות שיחקו באותו מונדיאל בעבר (פעמיים ) אין הכוונה שהתמודדו מול השנייה אלא בכך שכל הנבחרות היו יחדיו בטורנירי עבר זה ייחודי לבית זה.
    גרמניה בטורניר מאז 54.
    קוריאה מאז 86 .
    מקסיקו הייתה כאן מאז 86 למעט 90 ומאז 94 ברצף.
    וגם שבדיה הייתה כאן לא פעם.

    מעניין שדווקא מקסיקו לא עשתה אף פעם חצי גמר אלא פעמיים רבע גמר בטורנירים הביתיים 70+86 .
    קוריאה סיימה רביעית גם בטורניר הביתי של 02.
    שבדיה הייתה בגמר הטורניר הביתי 58 ושלישית ב 94.
    וגרמניה הניפה את הגביע 4 פעמים .

    הקשר הישראלי .
    גרמניה שיחקה מולינו פעם בקדם אולימפי.
    קוריאה הייתה יריבה שלנו באליפויות אסיה המיתולוגיות בטורנירי שנות ה 60 ו 70 וגם ניצחה אותנו בגמר מוקדמות 74 .
    במקסיקו שיחקנו את טורניר המונדיאל היחידי שלנו וגם טורניר אולימפי …פגשנו בהם כמדומני באחת האולימפידות .
    ושבדיה היא הנבחרת היחידה בהיסטוריה שחטפה שער מישראל במונדיאלים (מוטלה שפיגלר המפורסם).

  10. פצצה של פריוויו.
    מרגיש לי שלא ראיתי משחק כדורגל כבר עידנים, ואני מופתע עדיין להכיר חלק מהשמות, אבל בהחלט אעשה מאמץ לראות את המונדיאל הזה.

  11. פריוויו נהדר.
    אני בעד מקסיקו שתעלה כמובן , אני לא בטוח שזה יקרה אבל אני אחזיק אצבעות.
    במשחקי ההכנה כולן נראות לא טוב:
    1.גרמניה – משחקת עם נוייר שזו טעות איומה של לב ובנוסף השאירה את סאנה בבית. גם אם היא תעבור שלב היא לא תגיע יותר מהרבע גמר.
    2. מקסיקו – שלושה משחקי הכנה ורק ניצחון אחד עם שער זכות אחד בלבד ( אומנם הם שיחקו נהדר נגד סקוטלנד ו-ווילס , וגם לא נפלו מדנמרק אבל עדיין).
    3.שבדיה – 2 משחקי הכנה שאת שניהם היא סיימה בתיקו 0-0. יש בעיה בהתקפה .
    4. דרום קוריאה – כאן יש בעיה אמיתית, ולמרות הניצחון על הונדורס הם הפסידו 3-1 לבוסניה וחילצו תיקו 0-0 נגד בוליביה החלשה.

    הימור שלי:
    1.גרמניה
    2.מקסיקו
    3.שבדיה
    4.דרום קוריאה

    וגם זה רק בגלל הניסיון של מקסיקו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט