1. לברון מתוסכל, אבל לא ניכנע
לברון, כפי שרק לברון מסוגל לדבר אחרי שני הפסדים מתסכלים, אמר בקליבלנד לכתב USA TODAY שהוא מרגיש מאד מתוסכל.
"אתה משקיע את גופך, את נפשך, את מוחך, וכל תא בגופך למען הניצחון, וזה לא מספיק. זה מתסכל. זה גורם למפח נפש. IT SUCKS. אבל אני לא מוותר על שארית הקרב כל עוד נשארה תקווה. 2-0 זה מסריח. זה SUCKS. אבל הייתי שם כבר וחזרתי לנצח".
הוא מדבר כמצביא שיצוטט בבתי ספר תיכוניים בעוד 300 שנה. אבל הסוף צורם לי כשהוא אומר "הייתי כבר שם וחזרתי לנצח". היה עדיף להזכיר את קיירי אירוינג ושאר חברי קבוצתו כשחזרו מ-3-1 דפיציט.
אבל זהו לברון. אני אפילו לא חושב שהוא שם לב למה שהוא אומר; זה יוצא אוטומטי.
אבל הפעם הם פוגשים ווריורס טובה אפילו יותר מארבע הפעמים הקודמות. ארבעת האול סטארס נראים שמשחקים ביתר הבנה וקואורדינציה אחד עם השני, ונראה שאפילו נוצרה מן כימיה – לא רוצה לומר עדיין "ואהבה" – בין סטפן קרי, קווין דוראנט, קליי ת'ומפסון, ודריימונד גרין – שבינתיים הוא לא פחות טוב מכל אחד מהשלושה – תמיד הסתדר איתם. אליהם נוסף שון ליבינגסטון – "האדם המסתורי" – שתמיד היה טוב מאד אבל עתה הוא מצוין עם עוד משחק של 5 מ-5.
מאחוריהם ישנה קבוצת צעירים שנכנסת והגולדן סטייט לא נראית כמפסידה הרבה כל עוד שניים מהרביעייה נמצאים על הפארקט.
לקאבס ה-MARGIN OF ERROR – שולי השגיאה – הם צרים כמו עמידה על חוט. מעתה עליהם לעשות את הטוב ביותר שהם יכולים, ולקוות שזה יספיק. זה אומר עוד משחק של 40 נק' מלברון; זה אומר קווין לאב הקולע שלשות ותחת הסל, ועושה עבודת שמירה הרבה יותר טובה; זה אומר ג'יי אר סמית' הפרוע המשיל 5 שנים מגילו וחוזר להיות השחקן הסוער והטוב של אז; זה אומר קייל קורבר עם יד מאופסת הקובר 3-4 שלשות כמעט ברצף; זה אומר טריסטן ת'ומפסון העושה עבודת סנטר נאמנה בהתקפה ובהגנה.
זה אומר צעירי הלייקרס לשעבר שסוף סוף יצדיקו את הטרייד. לארי נאנס כמעט היה טוב במשחק הראשון ונעלם בשני; ג'ורדן קלרקסון נעלם בשניהם, ורודני הוד? מזמן שכחנו שהוא היה שחקן של 15 נק' ביוטה, צעיר אתלטי מאד המרחף וקולע ומבסס את עצמו כאחד הצעירים הבאים.
לדעתי הם לא קיבלו מספיק צ'אנס ואני לא יכול להאשימם. אבל לטיירון לו שולי השגיאה כה צרים שאני לא מאשימו בפחד להסתמך על השלושה יותר, בעיקר במשחק השלישי שאם הקאבס לא מנצחת מחר הסיפור סגור וחתום.
זה לא שלקאבס אין שחקנים מלבד לברון שיכולים לעזור. יש לה. אחרת היא לא היתה היום בסדרת הגמר. אבל הם חייבים להופיע במיטבם, ולא לתת לשחקן כמו ג'בל מג'י להכות אותם בדאנקים קלים ללא שמירה. זה לא שאין להם; זה שהם עושים יותר מדי פאשלות הגנתיות.
זה ההבדל בין השתיים: הקאבס חייבת להיות בטופ של משחקה – AT ITS BEST – כדי לנצח.
הווריורס לא צריכה להיות במיטבה כדי לנצח. משחק טוב, רגיל, ינצח לה.
יחי ההבדל הקטן.
2. היום לפני 26 שנה: מסתבר שלמשחק ה-SHRUG GAME המפורסם של ג'ורדן ישנו סיפור שחור מאחוריו
הלילה, בדיוק לפני 26 שנה, מייקל ג'ורדן – קלעי שלשות בינוני לכל הדעות – קבר 6 שלשות רצופות במשחק הגמר נגד הפורטלנד טריילבלייזרס. היה זה אחד מה-ICONIC MOMENTS המפורסמים בתולדות ה-NBA.
אבל ב'ספורטס אילוסטרייטד עכשיו' (@SInow) מגלים שישנו סיפור מאחורי הסיפור https://support.twitter.com/articles/20175256.
ה-SINOW נותן לסרטון כותרת "יובל מאושר", אבל הסיפור אינו כה פשוט:
*
Happy anniversary! ¯\_(ツ)_/¯ pic.twitter.com/g2BenBgtlJ
— Sports Illustrated (@SInow) June 3, 2018
*
כאילו שאלוהים היה צריך הנעה נוספת, קלייד דרקסלר סיפק את ה-EXTRA MOTIVATION כשלא פעם ולא פעמיים לא הסכים לקבל את הידוע שמייקל הוא הטוב מכולם. דייויד הלברסאם בספרו הנהדר "PLAYING FOR KEEPS" ( https://books.google.com/books/about/Playing_for_Keeps.html?id=QnAG5M8lpm4C&printsec=frontcover&source=kp_read_button#v=onepage&q&f=false) על מייקל ג'ורדן, כותב שלמייקל היתה מוטיבציה מיוחדת במשחק זה לחסל ולהרוס את קלייד דרסקלר גופנית, נפשית, ובכל צורה אפשרית.
*
"מה? אני אראה לעיתון ולבנזונה קלייד דרקסלר"
*
ואז, מתחילת הסדרה ועד סופה למייקל היתה מטרה אחת: להשפיל ולבזות את דרקסלר עד כמה שאפשר. לרמוס אותו ולקבור אותו, ואז עוד להשתין על מצבתו.
זה היה האתגר של מייקל, השחקן שתמיד חיפש אתגרים כדי להיות הכי טוב שהוא היה יכול להיות.
דני איינג', שהיה חבר קבוצתו של דרקסלר אז, כתב בספר זיכרונותיו שהיה "there was a certain inhumanity" היה משהו לא אנושי במבטו ובבודי אימאג' של ג'ורדן. "כשהכדור היה אצל דרקסלר!
it was as if Jordan had a terrible personal vendetta against Drexler. If it was not personal, it most certainly looked that way. Jordan barely let Drexler touch the ball on offense.
היתה למייקל וונדטה אישית נגד דרקסלר, היריב היחידי שלצ[מעשה היה לו, עם ניתור – שלדעתי – לא נפל מזה של מייקל.
It was like watching a killer on the court. An assassin who comes to kill you then cut your heart out.”
("זה היה כמו לחזות ברוצח על הפארקט. לג'ורדן היתה הבעת פנים של מוציא להורג שבא להורגך, ואז להוציא את לבך")
זה לא הספיק לג'ורדן. הוא לא ויתר על ההזדמנות להוסיף טראש לרצח בערבון מוגבל שנעשה לעיני כל האומה והעולם.
כמה ציטטות מהמשחק שאושרו ע"י שחקנים שהיו שם:
“Didn’t I just kick your ass? … Anything here look just a little familiar?"
"Think you can stop me this time, Clyde?"
"Better watch out for the threes, Clyde.”
זה לא הסתיים שם. ב-DRAM TEAM של 1992 לארי בירד שם לב שג'ורדן מתאמץ במיוחד לעצור את דרקסלר. היתה לו VENDETTA נגדו רק כי עיתון מסויים העז לכתוב שבאותה עונה דרקסלר היה השחקן הטוב בליגה. לארי אמר לג'ורדן, "CUT IT OUT, OK?"
השחקן היחיד בעולם שמייקל לא העז להמרות את פיו היה לארי.
מאותו רגע מייקל שינה את כל התנהגותו כלפי דרקסלר.
לא לחינם דייויד הלברסטאם מסכם בספרו:
"מייקל היה והוא השחקן הגדול עלי אדמות, אבל He was not a very nice person"
(לזה התכוונתי כשכתבתי שמייקל היה היום 2-0 נגד הווריורס כי הוא מוצא דרך להרוס את סטפן קרי. היה בו משהו בלתי נורמלי בטירופו לניצחון).
אחח.. מנחם. מעורב נפלא, תודה.
תודה נו פאני סטאף
למעשה זה בדיוק השתלב. ההסתכלות האישית הזאת של ג'ורדן על דקרסלר, היא זאת שניצחה את הסדרה עבור שיקגו
לפי מה שאתה מתאר מנחם זה נשמע שההפרש בין מייקל ללברון הוא מנטלי וזה כבר אמירה
שני מעורבים ביום, תענוג 🙂
היה עדיף ללברון לעוף במשחק 7 נגד בוסטון, והיה עדיף לנו שהיה עף והיינו מקבלים את ה fighting unit של בוסטון בגמר.
ה 4-0 שהוא בדרך המהירה אליו, כשהוא בשיאו האישי בטח לא יעזור למורשת שלו.
תודה רבה, זה באמת הבדל משמעותי בין גורדן ללברון. השאלה עם ההבדל הזה באישיות אומר משהו על איכות החיים של השחקן תוך כדי ואחרי הקריירה. אני גם לא בטוח שללברון אין את הדרייב הזה פשוט בצורה שונה, לא נגד שחקנים חיים, אלא שחקן אחד גדול בעבר…
תאכל את הלב דיוויד בלאט:
Toronto President Masai Ujiri interviewed Zalgris (Lithuania) coach Sarunas Jasikevicius for the Raptors head coaching job,
תגיד, בלאט עשה לך משהו?
נו זה בהומור. אני מת על בלאט וגם חושב שיאמן שוב בליגה. זה היה רק כדי להפנות תשומת לב ליאסי קיי.
כן!
כלומר, בבקשה?
תודה על המעורב
אני חושב שהסיפור על מייקל מסביר יפה את המעורב הקודם שלך
אני גם מסכים שחסר ללברון את רמת הקילריות של ג׳ורדן
וואו מעורב נפלא.
אני רק לא בטוח במה שאמרת על לברון שהוא לא חושב על מה שהוא אומר. אם יש מישהו שעושה את זה, זה הוא.
אתה רוצה חושב, אז הנה עוד מאותה מסיבת עיתונאים:
No, I don't really get caught up in that. I mean, the odds have been against me since — I don't know, since I was five, six years old. So we're talking about basketball here. It seems like I come up here and tell you guys this all the time. The odds have been stacked up against me since I was an adolescent.
So I put our team in position to try to win a championship, to compete for a championship. You know, it's my job to make sure that we're as focused, laser focused as possible, do my job, and continue to instill confidence into my teammates until the last horn sounds.
That's my job. That's my responsibility. That's my obligation, and I need to continue to do that, which I will.
עוד דוגמא לדרך המופתית בה לברון יוצר את הנראטיב התקשורתי של עצמו – "הסיכויים היו נגדי ממתי שהייתי בן 5 או 6".
למה הוא מתכוון ישאל עצמו בנאדם מהשורה, ולברון לא יפרט.
כנראה הוא מתכוון לכך שגדל ללא אבא בעיירה קטנה בארה"ב, ולצרות הכלכליות שמשפחתו סבלה מהן בשנות ילדותו (מוזמנים לקרוא בויקיפדיה).ובכל זאת – לא נראה לי שאלן אייברסון (לדוגמא) מתרשם.
וגם אם כן יש לו סיפור קורע לב שהוא לא משתף, עדיין, בוא… במימדים הפיזיים האלה ועם כישרון שנוזל מהאזניים הוא פחות או יותר האדם הכי מבורך בפלנטה מבחינת יכולות כדורסל. נכון, לא הכל מולד והוא עובד קשה כדי לשפר אספקטים במשחק שלא באים לו בצורה טבעית (למשל קליעה מבחוץ), ועל כך הוא ראוי לכל ההערכה האפשרית.
אבל הסיכויים תמיד היו נגדו? בכל מה שנוגע לכדורסל, לא בטוח.
מה שכן בטוח, אם זה מפורסם בESPN כל אוהד NBA שלישי בעולם יקרא את המשפט ויקבל אותו כמובן מאליו, בלי לחשוב עליו לעומק.
גאון לברון, גאון.
תראה פרי בוא אני אומר לך משהו. אני לא אוהד לברון ממש לא אבל בשביל מישהו שהתחיל את החיים כמו שהוא התחיל (לפי הסיפורים עליו) הסיכוי שהיה גומר מסומם באיזה כלא נידח כשאף אחד לא יודע מי הוא- הוא לא סיכוי אפסי… בוא נגדיר את זה ככה. יש מלא אנשים בעולם שמפוצצים בפוטנציאל ולא מגשימים אותו מכל מיני סיבות. לא כל מי שהוא גורילה בגובה 2.06 נהיה אחד מכוכבי הכדורסל הכי גדולים ever. זה דורש אופי וזה דורש המון אבל המון עבודה קשה. את זה אי אפשר לקחת לבן אדם הזה פשוט אי אפשר. כל מי שבסביבה שלו אומר שהמוסר עבודה שלו הוא אדיר. נכון שצריך גם מזל אבל צריך גם המון אופי. תן לו ריספקט גם בעניין הסה. דרך אגב המגושמות (מלשון מגושם) התקשורתית והחברתית שלו הם גם תוצאה של הרקע הזה יש הרבה מחקרים שמוכיחים שאנשים שבאים מרקע דל משפחות הרוסות עוני וכ' לא עוברים נכון את תהליך הסוציאליזציה (חיברות) והם תמיד מתקשים חברתית… אז אני נותן לו הנחה על כל הדברים הילדותיים האלה שהוא מידי פעם פולט ("אני המנהיג" אני ה… בגדול אני ואני)… נו טוב. שיהיה ערב טוב.
תגובה לפרצוף ,לברון שחקן היסטורי,אותי הוא לא ריגש כמו קובי
מנחם אתה אלוף תודה רבה על המעורב הזה..
נו בסדר חיסל את קלייד ומה היה לפורטלנד חוץ ממנו? כלום.
אז בגולדן סטטיט לברון נגיד ומצליח לחסל לחלוטין את קרי אז מה? יש דוראנט שימטיר בלי הכרה ואת קליי.
שמייקל היה מול בוסטון הונדטה לא כזה עזר לו. חוץ מזה מייקל היה בן 29 אם אני לא טועה באותו הזמן, לברון בן 33.
זה סיפורי מורשת יפים ומייקל בלי קשר לזה מנטלית מעל לברון אבל מנטליות לבד לא מביאה נצחונות. מייקל עם גי אר סמית יכול לנקום כמה שבא לו, הוא היה חוטף סוויפ עם הסגל של הקאבס במקום לברון.
שמעון, קשה כבר להכיל את הסגנון הזה, אתה מדבר כמו מישהו שנולד אתמול.
מי היה לפורטלנד? טרי פורטר, קווין דאקוורת' קליף רובינסון דני איינג' ועוד, שחקנים מעולים, שעברו הרבה כדי להגיע לפיינלס. נכון שהם לא היו ברמה של קרי או דוראנט, אבל הרבה יותר טובים מהסגל של לברון, ושחקנים שממש אין מה לזלזל בהם, ובטח לא לקרוא להם כלום.
האם טרי פורטר, קווין דאקוורת' קליף רובינסון מישהו מהם HOF בזמן ששיחק שם? דוראנט וקליי הם HOF וגם קרי.
זה לא אותה רמה ולא קרוב ואם מייקל היה מחסל את קרי/דוראנט (לא שאני חושב שהיה מליח לאורך סידרה אבל נגיד) 2 אחרים היו רומסים אותו ואת קבוצתו.
זו פחות או יותר הבעיה, כל דבר מרודד לאם HOF או לא, אז אם הם לא כאלה, הם בטח היו כלום, ובטח הרבה פחות טובים וכו'.
זו אחת הסיבות שבגללן אני לא משתתף בשיחות הGOAT למיניהן, אלה שיחות של אנשים ללא פרספקטיבה שפשוט רוצים לזרוק הצהרות שנשמעות כאילו יש בהן תוכן, אבל מאחוריהן אין כלום, הרבה פעמים של כאלה שלא ראו אף משחק בסדרות הללו, וסתם מקריאים סטט. במקרה הטוב.
אגב, אריזה הופ? פי ג'יי טאקר הופ? קפלה?
כי הם כמעט ניצחו את ג"ס.
מה לגבי ג'יי אר סמית? קווין לאב? טריסטן תומפסון? ככל הנראה לא יסיימן הופ, אבל חזרו מ 3-1 נגד ג"ס המופלאים.
הכי קל לזרוק הצהרות לפי תוצאות, ולא לפי הדרך, במיוחד אם זה קרה בעבר ואין דרך להוכיח.
שמעון, אתה זורק שטויות מימין ומשמאל. עוד לא נולדת כשהסידרה שוחקה, אז עצור בלשונך כי אתה חסר מושג לחלוטין על הימים ההם והשחקנים שהיו לפורטלנד
כן נולדתי 🙂
מנחם אני מבין אתה הנקודה שלך ומה אתה אומר על מייקל ואני מסכים איתך אבל זה לא ההוכחה ומייקל עם הסגל של הקאבס לא היה מנצח שום גולדן סטייט.
פורטלנד של אז לא מתקרבים לרמה של ג"ס, הלוחמים היו שוטפים ומנגבים איתם את הפרקט עם מגב ומטאטא והיו עושים כך לכל היריבות שמייקל ניצח במשחקי הגמר.
ראה תגובתי לעיל לנתן.
אני לא מדבר על כך שלברון טוב משמעותית מגורדן בגלל שאני חוזר על עצמי שוב וזאת הפעם האחרונה שזו אבולציה של משחק (אתלטי יותר , יכולת מסירה וחכמת משחק גבוהה הרבה יותר, יכולת קליעה עדיפה…) לגורדן באותו זמן לעולם לא הייתה את התחרות שלברון ניצב בפניה, והיה לו צוות מסייע טוב משמעותית. אין לי בעיה שיחשבו שגורדן השחקן הגדול בכל הזמנים (לא הטוב ביותר אבולציה) ורשימת ההשגים שלו והשאים בהחלט מצדיקה כל טענה כזאת, אבל לחשוב שלשים את לברון במקום גורדן והם היו מובילים 2-0 על הלוחמים, זה אילוזיה. הלוחמים היו משפילים רומסים ומביסים כל קבוצה בשנות ה90 וה80
נו בחייאת הם לא היו שורדים נגד הלייקרס, בוסטון ודטרויט, גם הלייקרס של 2001 היו רומסים את הלוחמים, אין אף אחד בג״ס שהיה מסוגל לעצור את שאק של 2001
זה בסדר, גם אין שם מישהו ששאק יכול לעצור
אני חושב שבולס היו מכניעים את גולדן של היום.
גם מול לייקרס 2001 היה סידרה של 7 משחקים. אני לא רואה מישהו בגולדן עוצר את שאקובי. שאק היה מתעלל בהם ברמות שטרם נראו. מצחיק אותי לראות את דריימונד על שאק 🙂
לברון לא אתלטי יותר ממייקל ולא קלעי יותר טוב ולא לא חכם יותר. לא היו גאוני משחק ובעלי יכולת מסירה יותר טובים מקוזי ובירד ומג'יק וכל הגדולים של היום אף פחות מהם. בדברים האלו של חכמץ משחק ויכולת מסירה אין קשר לאבולוציה של משחק.
תודה רבה מנחם, סיפור מרתק
תודה יניב
תודה מנחם יופי של סיפור.
כמה שהסיפורים האלה מקבלים נפח ודרמה עכשיו. ממש מוגזם.
אם אתה מחסל מישהו בזה שאתה משחק יותר טוב ממנו הגנה והתקפה, וגם זורק טראש לא ממש מרושע, זה לא להשפיל ולבזות. זה נקרא לנצח.
כן, ללברון אין את היכולות ההתקפיות של ג'ורדן בשש שנות האליפות, וגם לא שך קובי בשנתיים ההן ואפילו לא של קרי בשיאו. הוא לא שחקן שיכול לגמור משחק ברמה של גמר, מאז הסדרה ההיא נגד דטרויט. הוא כן אולארונד פלייר יותר טוב משניהם, והוא כן חיסל אם וי פי אחד בהגנה משובחת.
פרסמו פה באתר, כמה פעמים, בדיחה בנוסח דו שיח בין אלוהים ולברון ג'יימס. ברמת גנון, אבל בכיף.
אחר כך התפרסמה הבדיחה הזו:
אפשר לדעת למה היא הורדה? וכל התגובות לה?
טעם רע? ממתי טעם רע הוא סיבה להורדת פוסט. בטח באתר הזה.
הבכיות של הייט אשברי? ניחוש: הוא בטח ליברל שמאלני שתומך בחופש ביטוי, כל עוד זה חופש הביטוי של עצמו. פתטי.
תלונות אחרות? לא היו. להיפך, אנשים דווקא הגיבו בסבבה וזרמו עם זה.
אז למה?
זה לא טעם רע, זה תת רמה, יש הבדל.
בעיני מי?
בדיחות נגד לברון ג'יימס "בשם אלוהים", נעקור לו את העיניים, זו רמה, אבל ההיפך לא?
מיליון פטמות של צ'יר לידרס ובדיחות על הומואים זו רמה, וזה לא?
תורת גזע על ונילים לבנים מול כושים מהג'ונגל זה רמה, וזה לא?
יאללה. שחררו.
זה אגב אחד הציטוטים בבדיחה שפורסמה קודם, שהביאה לתגובה הזו:
"לברון: תגיד, איך מתתי בכלל?
אלוקים: באמצע משחק 3 של הגמר דריימונד גרין נעץ בך פגיון בלב ואז עקר לך את העיניים עם חולץ פקקים"
רמה גבוהה
יש סאטירה ויש סאטירה על סאטירה, הראשונה תמיד תהיה מוצלחת(בהנחה שכתב אותה מישהו מוכשר) השניה תמיד תהיה גרועה(אפילו אם כתב אותה מישהו מוכשר)
זה בדיוק ההבדל בין טעם רע לתת רמה. הסגנון בבדיחות האלה עם כתיבת השם המפורש נועד בעיקר להרגיז דתיים, ולקבל תשומת לב. ציצים וכו' זה לא בשביל להרגיז אף אחד.
תת רמה, פחות ממשעמם, פיצוי על הזמן שלנו
מייקל היה השחקן הטוב ביותר בעולם, דווקא משום שהיה חרא של בן אדם.
האמרה על מי שמוכן למכור את אמא שלו תמורת ניצחון, נכתבה עליו. ואני בכלל לא בטוח שלא היתה נכונה
אחלה סיפור מנחם תודה.מייקל היה פשוט פסיכופת על הפרקט וזה הביא אותו לאן שהוא
תודה ולאדי
אפשר להיות מאוד תחרותי במשחק ועם כישרון ויכולת כמו של מייקל ולהצליח לא פחות בלי להיות פסיכופת על המגרש וזבל של בנאדם. למשל, העניין עם קלייד היה צריך להסתיים בחיסול הספורטיבי על המגרש בהתמודדות נגדו ושלא יהיה מה שהיה בנבחרת החלומות שלא קשור להתמודדות הספורטיבית נגדו.
לג"ס יהיה קשה מאד לנצח את המשחק הבא.
בבית שחקני קליבלנד קולעים טוב יותר מהשלוש.
גם מול בוסטון הם חזרו הביתה עם שני הפסדים ובכל זאת ניצחו.
השופטים נטחנו על ידי קליבלנד וחלקים נרחבים במדיה מאז המשחק הראשון.
אחרי המשחק הראשון בין בוסטון לקליבלנד, כשלפניו מרכוס מוריס אמר "אני השומר הכי טוב נגד לברון( חוץ מקוואי שפצוע )" כתבתי שזה ההבדל בין לברון למייקל.
ללברון היה משחק רע וקליבלנד הובסה ,לא רואה את זה קורה למייקל אחרי אמירה כזאת. הוא היה משפיל את מרכוס עד אפר. הוא באמת היה חולה בראש, משוגע עם קבלות ,הרצון לנצח היה ברמת אובססיה חולנית. לא רק ללברון אין את זה ,אני לא חושב שלאף אחד אחר היה את זה בשום ספורט. היו המון סיפורים על מייקל אפילו במשחקי אימון.
סקוטי פיפן אמר עליו פעם " כשיש לו את המבט הזה בעיניים ,תו לו את הכדור ופנה את הדרך.. "
אפשר היה להיות תחרותי ביותר ולהשפיל מקצועית וספורטיבית על המגרש בלי אובססיה חולנית ובלי להיות משוגע על כל הראש ובלי הדברים שמחוץ להתמודדות על המגרש.
גם לקובי היה את זה
מסיים יום עבודה, ארוחות ערב לבנות, הכנה למבחן של הבת הגדולה ואז מתפנה ופותח את הערב עם המעורב הזה.
תענוג!!!!!
התענוג שלי, שי!
אחלה מעורב. תוגה מנחם.
לברון הוא יריב קבוע של בוסטון ועדיין כואב לי עליו הפעם. אני לחלוטין בעדו בפיינלס האלה.
אגב, מניח שכבר דיברו על זה באתר, אבל משהו טוב שעשו בפילי הקיץ הוא החתמת מונטי וויליאמס כעוזר בכיר של בראון. הוא מאמן טוב לטעמי ויתרום המון לצוות אימון שלהם.
מעולה, תודה
ג'ורדן היה יחודי ביכולת שלו למצוא אקסטרה מוטיבציה, במקום שאחרים כבר מזמן היו מורידים הילוך. אופי של ברקודה בגוף של אתלט על
ג'ורדן לא ניצח אף סופרטים עם כל הכבוד ליוטה של סטוקטון ומאלון.
שיקאגו עצמה לא הייתה סופר טים והכוכב גדול היחיד לצדו היה פיפן וכל השאר היו ביניהם כמה וכמה שחקנים איכותיים וביניהם מספר שחקנים נהדרים אך לא כוכבים גדולים.
מעורב נפלא מנחם, תודה רבה
דראקסלר היה כישרון לא פחות גדול מדורנאט אבל פרוטלנד היו רחוקים מהמושג של סופרטים.
מנחם אתה חייב להבין שאם לברון מחליט לעצור את סטפאן אז זה אומר שדורנאט,קליי או מגי יכולים להפציץ. לקליבלנד יש יותר מידי חורים בהגנה.
איפה בודקים את הטבלה של הפלייאוף בראקט?
מישהו יכול לבדוק באיזה מקום אני נמצא
תודה רבה יא מנחם נהניתי מאוד.
לאט לאט אני מבין שלמזלו של לברון הוא לא עובר את מייקל.
בשביל זה צריך להיות אגואיסט מניאק חסר מידות.
עדיף להיות שני עם חיים מאושרים
כנראה שלברון התבגר ובצורה שלא אופיינית לדרך החשיבה המערבית במיוחד כיום עם שלטון טראמפ בארצות הברית שכל דאלים גבר אז הניצחון אצלו זה לא מהות הכל כעת(דבר שברור לו שיהיה קשה לעשות בסידרה הזו. תודו גם אתם), לא כשיש לו צוות מסייע כזה עם השחקן השני הכי טוב בקבוצה ומאמן שהודו שהם חוו קשיים מנטליים במהלך העונה. אז אני מאוד מעריך אותו על כך שהוא לא צעק על גיי אר באותו מעמד כשעשה את אותה הטעות כפי שעשה בעבר לצלמרס, ומאמין לכל מילה שלו שהוא עובד הכי קשה שהוא יכול אבל ייתכן שזה לא יספיק. רוצים לקרוא לו לוזר בבקשה אצלי הוא רק הרוויח נקודות זכות, ובתור דמות לחיקוי לילדים קטנים כיום אני חושב שהוא עולה עשרות מונים על התדמית הבת זונה של ג'ורדן ונו אז הוא שני לג'ורדן לא כזה מיקום רע להיות בו.
ושהעיתונות תאמר כעת שהוא לא ג'ורדן כי אין לו את הקילר אינסטינקט כמוהו(מה שנכון),כפי שעשו בעבר לדוראנט וגרמו למצב הנורא שהליגה נמצאת בו(סטיבן איי סמית אשכרה איים עליו אחרי שהמציא דברים ודוראנט הכחיש אותם מה שהוציא את איי סמית קטן).
הוא גאון בעיני שפשוט מנקה ומשנה את התדמית במצב שנוצר לו וכן זה באשמתו החוזים של תומפסון וסמית ואולי אף לאב התמוטט טיפה מהלחץ של לשחק איתו על כל המשתמע מכך(לא סתם קיירי חתך מקבוצה אלופה) והמאמן מריונטה אז הוא פשוט משחק הכי טוב שהוא יכול והיכולת שלו אלוהית בפלייאוף הזה. וגם אם יפסיד הוא עדיין הmvp והשחקן הטוב ביותר על המגרש. ואני לא מחבב את הבחור בלשון המעטה ולפני שלוש שנים הייתי מאושר על הניצחון של גולדן. קיצר הוא גאון אה וחכו שנה הבאה ביוסטון. חכו לכו.😁
גם דעתי שלי על לברון משתנה לטובה באופן קבוע!
ראיתי את המשחקים בין שיקגו לפורטלנד בזמן אמת. בשנה ההיא האגדה של ג'ורדן עוד לא היתה כל כך גדולה והיו הרבה שחשבו ששניהם באותה רמה. בסדרה עצמה היו הרבה רגעים שבהם היתה תחרות בין שניהם, האחד קולע ואחריו השני וג'ורדן לא עצר את דרקסלר. לי היתה תחושה ששניהם היו מצוינים ובאותה רמה אבל בסופו של דבר ג'ורדן אכן היה רמה אחת מעל.
נכון עגל! אז העליונות של ג'ורדן עדיין לא היתה ידע מחלט
לא רק זה, הרבה נתנו את הסיכויים לנצח לפורטלנד, בגלל קו קדמי הרבה יותר מוכשר. הבק קורט של שיקגו פשוט התעלה בסדרה.
לדעתי הסיפור כאן זה בכלל לארי בירד והיכולת שלו להכניס את מייקל חזרה לתלם במשפט אחד
כמה בדיוק דרקולה קלע בכל המשחקים שג'ורדן רצח אותו?
אוי אוטוספלר
דרקולה לא היה משהו. הוא קלע 25 למשחק אבל ב-41%.
אז ג'ורדן רצח אותו והוא קלע את הממוצע העונתי שלו. פאקן דרקולה, הוא אל מת,רוצחים אותו והוא עדיין זז הולך רץ קופץ וזורק לסל.
כל הספרים האלו שנועדו להאדיר את המיתוס של ג'ורדן בסך הכל מנפחים קצת טראש טוק לממדים מעל ומעבר.
המשחק של 6 השלשות היה בלואאוט עצבני כך שלא הייתה להם משמעות גדולה כל כך. אני רוצה לדעת איפה היה הקילר אינסטינקט המדובר של ג'ורדן במשחק השני שבו הם איבדו 10 נקודות הפרש 4 דקות לסיום אחרי שדרקסלר יצא ב-6 עבירות. אותו קילר אינסינקט שגם אפשר למייקל להחטיא זריקת ניצחון עם הבאזר. אותו קילר איינסטינקט שהיה אמור לנצח את ההארכה? שלא ישתמע משהו אחר – מייקל היה מצוין במשחק הזה אבל כל הדיבורים האלה על קילר אינסטינקט הם בעיקר ניפוח מיתוס.
אז בסדר מייקל רצה להראות לדרקסלר מי יותר טוב נו אז? אז הוא עשה לו קצת טראשטוק באימוני הנבחרת עד שהחברים ביקשו שיפסיק -נו אז?
עכשיו ברור מאיפה כולם למדו לנפח דברים. חבל שלא הבינו שהם צריכים לנפח סיפורים ולא מספרים. ככה הם אף פעם לא יצליחו להפוך לעיזים.
הדבר המשעשע ביותר בתגובות הוא לקרוא את שני האחים המתנגחים אחד בשני אבל בצורה עדינה כי כנראה שהם בסדר אחד עם השני. ישנה מעט קנאה ומעט התנגחות אבל הכל בגדר המותר.
אני תמיד קינאתי בזה שהוא מסוגל לקלוע לייאפ.
יש מצב שאתה יכול להפסיק.
1) אני לא זוכר מתי בדקתי את התזה הזאת פעם אחרונה
2) אני חושב שראיתי עדות לזה שאתה מסוגל לקלוע לייאפ בחודשים האחרונים
תבואו לספורטק ברחובות במוצ"ש נבדוק את התזה.
זו נסיעה מאוד רצינית עבורו
אני עדין עם כולם מ.ל., במיוחד איתך.
חחחחחחחחחחח
ארגנטינה ביטלה את המשחק בארץ
פאק יו פשיזם מירי רגב
פאק יו ענק לנתניהו
מסי אתה גיבור
כן, ממש משמח שארגונים כמו הBDS גורם לביטול אירועים בישראל.
לא. זו מירי רגב שהלכה ושדדה מהקופה הציבורית 3 מיליון שקל עבור הקרנבל של המקורבים שלה וההתעקשות דווקא על ירושלים
ועוד אמרה, נראה מי ילחץ את היד של מי
מצאה עם מי להתעסק
בום!!!!!
דוןקא הפגנות של אלפים בארגנטינה פרו פלסטינאים נראה לי קצת יותר הפריעו להם ממירי
אתה טועה . המשחק היה אמור להתקיים בחיפה . וזה היה יכול להיות אירוע ססגוני ומאחד . באה גוש האשפה רקב , ובתמיכה שקטה של אדונה נהנתניהו ניסתה להפוך את הביקור להפגנה פוליטית בוטה. זו לא הפעם הראשונה שהיא ואחרים במפלגת הליקוק עושים את זה . הפעם הם חטפו סטירה מצלצלת .
חבל שכל אירוע בולט מנסים להפוך להפגנה לאומנית בוטה. מוזיקה וספורט צריכים להישאר במגרשים שלהם. ואם בסביבת נהנתניהו חושבים שניצחון באירווויזיון והבאת הג'ירו לישראל הן הצלחות פוליטיות , אז הפיאסקו הזה הוא באותה מידה עישלון פוליטי .
צ"ל כישלון פוליטי
ירושלים היא בירתנו וטוב מאד ששם רצו לשחק. אין מה להתחבא וללקק לאף אחד בעולם. יש לנו זכות לעשות מה שאנו רוצים בבירתנו. הארגנטינאים מעולם לא נודעו כבעלי עמוד שידרה או אוהבי יהודים יותר מידי זה בסדר הם לא יחסרו לאף אחד. העיקר שדונלד הגדול מוריד אותם על הברכיים אחרי השנים של חתן פרס הנובל ברק חוסיין אובמה עם החיוכים ההורסים שלו אצל אופרה יס ווי קן שגרם להם להרים ראש. צפוי להם עוד כמה שנות סבל תחת דונלד. העולם מתפקח גם באיטליה. יקח זמן אבל לאט לאט הם יבינו. כצפוי הפיגועים הפכו לשיגרה באירופה וזה ימשיך ויעלה.
יש ישראלים שסובלים מזה שטראמפ מנהל את העניינים אלו גם בעד הbds וממומנים על ידם כל מיני קרנות יעני.
אכן בבחירות ל mvp באותה עונה דרקסלר נבחר שני אחרי מייקל. והם בגמר טחד מול השני. אז ברור שמייקל עלה באטרף מולו. ומייקל לא רק שהתחיל את הסדרה בתצוגת קליעה מטורפת עם 35 נקודות בחצי ו6 שלשות בחצי, שיא שנדמה לי מחזיק עד היום, הוא גם הצליח ךהוריד את האחוזים של קלייד מתחת לממצוענשלו בפלייאוף. בכל מקרה הפורטלנד לא היו נמושות והסדרה הייתה ב1-1, לאחר נצחוו חוץ אחד של פורטלנד ואחרי זה ב2-2 אחרי נצחון חוץ של שיקגו. אז, הגיע ההתעלות של שיקגו במשחק 5 שהיה בחוץ (אז שיחקו 2-3-2) , כאשר מייקל קולע 46 באחוזים מעולים ופיפן חסר לו אסיסט אחד לטריפל דאבל, והגנה רצחנית שגרמה ל18 איבודים לפורטלנד, ונצחון חוץ קריטי לאחר הובלה כל המשחק על ידי שקגו. עדיין במשחק 6 בשיקגו פורטלנד לא היו פריירים, והובילו ב15 נקודות בפתיחת הרבע האחרון. שיקגו חנקה אותם בהגנה, ניצחה טת הרבע הזה 14-33, ואת המשחק ב93-97, ועשתה ריפיט. בקיצור קלייד ופורטלנד נתנו יופי של פייט, אבל מייקל וסקוטי ושיקגו היו טובים מהם. זה לא באמת ניתן להשוואה למה שקורה השנה.
שמעון – הזלזול שלך בפורטלנד ההיא ממש לא במקום.
זו היתה קבוצה אדירה. היו שם ארבעה אולסטארים שהיו יכולים לשים 20 פלוס כל משחק. רק דאקוורת' היה חוטב עצים. זו היתה קבוצה מוכשרת בטירוף, ואותי לפחות מאוד הפתיע ההפסד שלהם בגמר, בטח בקלות שבה זה קרה.
לא מזלזל גולדן סטייט פשוט קבוצה טובה יותר מכל קבוצה שמייקל ניצח ב6 גמרים שלו. יותר מזה גם הספרס של פופוביץ ו okc היו מנצחים אותם. למעשה רק המאבס כנראה היו מפסידים להם. קאבס עם לברון וקיירי היו נותנים בראש לפורטלנד האלו ואני מניח שגם לפיניקס ויוטה שגורדן ניצח אותם. זה כמובן לא סותר את העובדה שלברון רחוק מאד ממייקל שניצב בראשמור הרחק מכולם.
כל מי שרושם שג'ורדן לא שיחק מול סופרטים טועה ומטעה.
בגמר המזרח ב89 הוא הפסיד לדטרויט ששיחקו בה באותה העת 5 אולסטרים (אייזיה,דומרס,רודמן,ליימביר ואדריאן דנטלי)4 מתוכם אגב הול אוף פיימרס(כל מי שרשמתי להוציא את ליימביר).בגמר של 90 הוא טיאטא לאלף עזאזל קבוצה של 3 הול אוף פיימרס(אייזיה,דומרס ,רודמן) ועוד אולסטר אחד בשם מארק מגוויר שהחליף את דנטלי.וזה מבלי לציין את הצוות המסייע שהיה להם(סאלי,בודהה אדווארדס ויני ג'ונסון) וגולת הכותרת מאמן הול אוף פיימר אגדי צ'אק דיילי.
מדהים איך אתם שבויים של הרגע.אנשים שבאמת מבינים כדורסל יודעים מיהו הגדול מכולם ומי לא.
80% משחקני עבר והווה כאלה שחוו את הNBA מקרוב אומרים שבעיניהם לברון לא באותה הרמה של מייקל.וזה לא בגלל שהם נוסטלגים או מרירים זו פשוט המציאות.ה20% שלא מודים בכך סבלו ממנו בדרך כזו או אחרת הנקמה היחידה שלהם עכשיו היא להאדיר את לברון ולהקטין את המורשת שלו.נקמה זה לחלשים.
מי שגורס היום שלברון טוב ממייקל זה כל אותם פרשנים שמעולם לא דרכו על פרקט ומסתמכים רק על נתונים ומהפכת האנליטיקס.די דומה לבטטות כורסא שרושמים טוקבק על ספורטאי מקצועי בזמן שהם מעולם לא עמדו בסיטואציות של ספורטאים על כל המשתמע מכך.
גדולה זה לא רק סטטיסטיקה וגם אם מייקל היה זוכה ב3 אליפויות הוא היה הגדול מכולם.היה לו ערך מוסף שגרם לך להתרגש מכל דקה שלו על הפרקט.לא רצית להחמיץ שנייה כי כל שנייה יכלה להיות מבוזבזת שמא פיספסתם משהו שמעולם לא נראה כמותו וספק אם יראה וילווה אתכם לכל החיים.שמייקל מגיע למקום מסויים יש הילה שסובבת אותו.ללברון אין את זה.
חברים הקייס סגור חבל להמשיך ולהתווכח על זה
יש לך את זה ביותר דתי?
ולא מדויק?
זה מציאותי! מייקל פשוט טוב יותר במכלול היכולות והתכונות.!
i rest my case
😂😂😂😂
אני די בטוח שאם אתה אפילו טיפה חובב כדורסל ראית יותר דקות משחק של ג'יימס מאשר של ג'ורדן, אז לא ברור לי הרומנטיקה של 'לא רצית להחמיץ שנייה'. לג'יימס יש הרבה יותר היילייטים(גם לבריאנט אגב) מאשר לג'ורדן, גם כשמחלקים לזמן משחק, אז בלא לצפות בכל שנייה שלהם הסיכוי שלך להחמיץ משהו נדיר שלא יראה שוב כמותו וילווה אותך כל החיים יותר גדול, ולא ברור הצורך הקומפולסיבי המומצא לא להחמיץ שבריר רגע של ג'ורדן על המגרש.
Zzzzz
תזמון מצויין להרדם בו על המקלדת
דנטלי לדעתי לא היה בפיסטונס ב89 הוא הועבר בטרייד
ערב משובח לעם ישראל
ועכשיו פילי פיטרה את האידיוט
הדיווח שהיה על זה נמחק, כנראה פייק ניוז כרגע
תענוג של מעורב, סיפור מרתק על ג׳ורדן, דרקסלר ובירד. אי אפשר למצוא סיפורים טובים מאלה. אין מה לעשות, תמיד חוזרים לג׳ורדן, גם אחרי 26 שנה. תודה מנחם.
אני חושב שלברון התכוון שהוא היה שם וחזר לסדרה מול בוסטון בה גם היה בפיגור 0-2 , לא לגמר נגד גולדן סטייט
מי עוד יכול לכתוב כך: "ואז, מתחילת הסידרה ועד סופה למייקל היתה מטרה אחת: להשפיל ולבזות את דרקסלר עד כמה שאפשר. לרמוס אותו ולקבור אותו, ואז עוד להשתין על מצבתו"
צחקתי כמו סוס 🙂
Goat
תודה מנחם,
אחלה מעורב. לצערי את הסדרה נגד פורטלנד טרם ראיתי גדלתי על השלוש שבאו אחרי הפרישה אבל עוד אשלים.
תודה לכולם
מעורב נהדר מנחם
זה בדיוק הקילר אינסטינקט שחסר ללברון.
לברון פשוט מאד מאד יעיל. זהו 🙂
אחלה מעורב מנחם.
מעבר לוויכוחי עז או לא הרבה יותר כיף להתסכל על ג'רדן משחק מלברון. המשחק של ג'ורדן דומה לריקוד עם finesse מדהים. צריך פשוט לראות משחק באורך מלא מפעם של ג'ורדן כדי להבין על מה מדובר.
למשחקו היה קסם בלתי מוסבר.
נכון. לא לחינם שאל אותו פעם עתונאי יפאני אם הוא באמת אלוהים