אסיסט 74: תרגיל וויליס ריד/ אסי שלם

בס"ד

אסיסט 74: תרגיל וויליס ריד

משחק כל כך חשוב של גולדן סטייט מול דנבר. התיישבתי לראות. רציתי לבדוק את כל הסופרלטיבים שמנחם שופך על הצהובים ושאלתי את עצמי לפני: הכצעקתה?

אני מחזיק מג'ורג' קארל. מאמן נפלא, אבל במשחק הזה שהכריע את הסדרה הוא חטף מט-סנדלרים מהמאמן שניצח את המשחק. עזבו לרגע את קארי הנפלא. מארק ג'קסון ניצח את המשחק. אני חייב להודות שחזיתי היום באחת מתצוגות האימון הגדולות בשנים האחרונות. עד כדי כך.

אני מכיר את כל הציניקנים שאומרים שהNBA זו ליגה של שחקנים ולא של מאמנים. זה נכון בהרבה מקרים. כאן קיבלנו מצב חדש. מאמן שמנצח משחק.

אתנחתא קלה מחפירות על אימון, ומילה טובה לסטף קארי. הרבה זמן לא ראיתי שחקן שמשלב כל כך הרבה תכונות: קלעי מדהים, אבל כזה שקולע משני הסוגים: ה"תפוס וזרוק"(Catch and shoot) המסורתי, קליעה מכדרור. שליטה בכדור ומוסר מדהים ביד אחת מהסוג של סטיבי נאש האגדי.

דנבר מתחילה בשמירה כפולה על קארי והוא מצליח לשמור בכדרור למרות ההגנה האגרסיבית ולמצוא את השחקן הפנוי במסירות חדות ומדוייקות.

קנת' פאריד הוא ה"שובר שוויון" של דנבר. הוא ומגי ביחד טרפו את הריבאונד(11 בהתקפה עוד לפני המחצית) ויצרו בעיה עצומה לגולדן סטייט. בעיה ששווה הפסד במשחק. פתיחה של 34-23 באמצע הרבע השני.

הבעייה השניה היתה מכיוון טיי לאוסון. רכז מצויין שקולע תוך כדי תנועה עם הכדור. הp&r הקטלני שלו עם מגי וקופוס השאיר אותו לקליעות פנויות מחצי מרחק, מה שהכריח את בוגוט לצאת אליו ולהשאיר את ריב' ההתקפה בידיים כחולות. אי אפשר לנצח בלי הכדור. גולדן סטייט נראו מפוחדים וחסרי אונים הגנתית.

ואז בא הפתרונות של ג'קסון:

פתרון ראשון: מוטיבציה. ג'קסון עשה את "תרגיל  וויליס ריד". למי שלא יודע מה מדובר שיצפה בסרט למטה או שישאל את מנחם. הוא הכניס את דייויד לי הפצוע לשתי דק' והעיר את הר הגעש הצהוב. זה הספיק להשאיר את הווריורס במשחק עד למחצית.

פתרון שני: איזורית.

כדי למקם את בוגוט(21 ריב', מהם 14 בהגנה) קרוב לסל מבלי להשאיר את הכדור פנוי הזהובים עברו להגנה איזורית 3:2. השלישייה הקדמית(קארי, בארנס ות'ומפסון) לוחצת על הכדור ומבצעת חילופים אוטומטיים על חסימות. לאוסון לא ראה אור יום והחגיגה הסתיימה.

האיזורית של גולדן סטייט

בוגוט(5) ולאנדרי(5) נשארו מאחרו אבל לא עזבו את הצבע. זה אומנם גרר חורים בפינות אבל בהיעדר גאלינרי, הקלעי היחידי המפחיד הוא קורי ברואר(0-5 אתמול). מלבד איגואדלה שקלע את שלשות הייאוש בסוף(5-8) דנבר כולה עמדה על 2-20! הימור מצויין ומשתלם של ג'קסון.

"אתה שחקן הכי טוב במגרש." סטף לא שכח, רק לפעמים נעים לקבל תזכורת, אמר המאמן שהיה ראוי מכולם לתואר המצטיין במשחק.

ואת מי שבכל זאת מעניינת ההיסטוריה, טעימה מ"תרגיל וויליס ריד":

לפוסט הזה יש 9 תגובות

    1. asi

      3 מאי 2013 17:57:13

      מה שיפה אצל הספרס שהם מסוגלים לשחק סמול עם דאנקן ב5 או רגיל.בהחלט קרב מעניין.לדעתי הספרס ב5 אבל הימרתי כבר נגד הווריורס וטעיתי.מי יודע?

  3. נתן

    3 מאי 2013 14:52:13

    תודה על המאמר, ג'קסון עשה את המהלכים הנכונים כדי לנצח, אבל לחובתו יאמר שהוא לא השאיר לעצמו פסקי זמן לרגעי ההכרעה ושקבוצה מאומנת היטב לא נותנת כמעט במתנה את המשחק בפעם השניה ברציפות. המבחן יהיה נגד סן אנטוניו עם השחקנים המנוסים שלה.

  4. אדם

    3 מאי 2013 16:52:48

    צר לי, אבל קבוצה שלא מצליחה להוציא אאוט אחד כמו שצריך ברבע האחרון, היא לא קבוצה מאומנת היטב.
    גם התגובה של ג'קסון בסוף המשחק, בה הוא נשמע מבולבל יותר מהקבוצה שלו ומלמל משהו על אלוהים, לא הוסיפה לא נקודות.

  5. מנחם לס

    3 מאי 2013 17:30:55

    אני שוב טוען שג'ורג' קרל טעה שלא נתן למגי את הדקות של קופוס. אני מכיר את חולשותיו, אבל הוא שחקן שעושה וגורם בלגנים, ומכניס אנרגיה אדירה שיכולה לשנות הכל. אין מה לעשות: ג'ורג' קרל הזדקן מדי. גם מאמנים חייבים לפרוש בגיל 55-60.. אם רד אורבך עשה את, כולם חייבים לעשות זאת. הזקנה גורמת לשמרנות ועקשנות. רק אני הוא זקן מוזר – ככל שאני מזדקן יותר אני נעשה ליברלי יותר, גמיד יותר, וחכם יותר. הדבר היחיד שניפגע הוא הבולבול!
    מאמר מצויין.

  6. asi

    3 מאי 2013 17:54:50

    לאורי ואדם.
    הטיימאאוטים נגמרו כי שניים מתוכם נלקחו על ידי השחקנים ולא עי המאמן.
    הבלבול בהוצאת החוץ הוא תוצאה של לחץ וחוסר ביטחון.אני חושב שלנצח קבוצה כמו דנבר 4-2 בלי ביתיות אומר שיש פה עבודה גדולה של מאמן!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט