המשך 'פרויקט קבוצות לקראת הדראפט:

1. Chicago Bulls

מוקד ההחלטות לאוף-סיסון

*לעשות חושבים מה WENT RIGHT בדצמבר וינואר כשהקבוצה היתה 8-15

*למצוא שפה משותפת ו'אמצע הדרך' בקשר לזאק לוויין שיהיה שחקן חופשי מוגבל.

*להפוך את תקופת השחקנים החופשיים למן דראפט בשימוש כסף שישנו תחת התקרה לטריידים

פוטנציאל הדראפט

*בחירות 7 ו-22 בסיבוב הראשון. הבחירה ה-7 יכולה להביא שחקן  שיתפתח לכוח רציני בגלל חוזק הדראפט העונה.

*סיבוב שני: אין בחירה

*כספים שיעברו ידיים: הבולס תקבל 0, וחייבת 5.1 מיליון

מצב סף המשכורות

*לקבוצה יש היום 11.6 מיליון תחת הסף.

*בהנחה שנואה וולנה לא חוזר, הסכום תחת התקרה יעלה ל-22.1 מיליון

*המשפט הזה לא ברור לי אז אני מכניסו כפי שהוא:

• Expect the Bulls to continue to operate over the cap with their combined $8.9 million and $1.9 million trade, $8.6 million midlevel and $3.4 million biannual exceptions.

צרכי הקבוצה

*לחמישייה: שוטינג גארד וסמול פורוורד

*לספסל: סמול פורוורד וסנטר

מצב השחקנים החופשיים

• Zach LaVine | Restricted Bird
• Noah Vonleh | Restricted Bird
• David Nwaba | Restricted early Bird

2. Cleveland Cavaliers

מוקד ההחלטות לאוף סיסון

*מה ההחלטות החייבות ביצוע אם לברון נשאר.

*מה ההחלטות החייבות ביצוע אם לברון עוזב.

*איזה סוג שחקן לוקחים בבחירה 8 כשלא ידוע אם לברון עוזב או נשאר.

*האם מחכים להחלטת לברון או פועלים בהנחה שהוא עוזב?

*האם אם לברון עוזב הדומינו הבא ליפול זה קווין לאב?

*מה ההחלטה על רודני הוד שהוא שחקן חופשי מוגבל? הקובעים מחיר שלא זזים ממנו או מנסים להילחם עליו בשוק החופשי?

(זאת תהיה בוודאי אחת הקבוצות העסוקות ביותר באוף סיסון)

ערך הדראפט

*בחירה 8 סיבוב ראשון.

*אין בחירת סיבוב שני.

*המצב הכספי: הקבוצה חייבת 0, וחייבים לה 5.1 מיליון

מצב סף המשכורות

*אם לברון נשאר, סך המשכורות של הקאבס יהיה 147 מיליון עם 82 מיליון  מס מותרות. ה-147 מיליון לא כולל שחקנים חופשיים מוגבלים.

*ללא לברון הקבוצה עדיין תהיה עם סך משכורת של 110 מיליון, ו-8.6 מיליון ב-NON-TAXPAYER MIDLEVEL ו-3.4 מיליון  biannual exceptions available (אני לא מבין את סוף המשפט)

 צרכי הקבוצה

כמובן שהכל תלוי בהחלטת לברון, אבל בהנחה שהוא עוזב:

*לחמישייה: פוינט גארד, שוטינג גארד, סמול פורוורד

לספסל: מאומה

מצב השחקנים החופשיים

• LeBron James | Bird (player option)
• Rodney Hood | Restricted Bird
• Jeff Green | Non-Bird
• Jose Calderon | Non-Bird

3. לברון על ההפסד: "אחד ההפסדים הקשים בחיי"

הוא אמר הבוקר שההפסד האחרון היה 'אחד הקשים' בחייו, ו-'24 השעות האחרונות היו 24 השעות הקשות בחיי'. אבל הוא הוסיף שזה נותן לו מוטיבציה לשחק אפילו יותר טוב, "TO BE BETTER; TO BE GREAT!"

*

— Marc J. Spears (@MarcJSpearsESPN) June 2, 2018

*

4. לא נדע בקשר לקליי ת'ומפסון (נקע ברגל) ואנדרה איגודלה עד לפני המשחק

לקליי תומפסון ישנה נפיחות במפרק העקב, אבל לפני כמה דקות אמר  ל-GOLDEN-STATE-OF-MIND (אתר הנשיון שלהם)  ש"העקב מרגיש טוב ולא מפריע לי בתנועה". רופא הקבוצה יחליט לפני המשחק, ובינתיים הוא הולך לישון הלילה עם רגל מורמת ועטופה בקרח יבש.

גם איגודלה הוא "GAME TIME DECISION".

5. העין של לברון בטיפול אנטיביוטי. ההשפעה על משחקו לא ידועה

*

הוא חייב לקחת טיפות עיניים וכדורי אנטיביוטיקה,

6. הליינאפ הטוב ביותר של הווריורס הוא ה-LAST RESORT שלהם

ג'ונתן דג'ארק מהרינגר כותב שכשהווריורס בצרה, הם תמיד הולכים לליינאפ הטוב ביותר שלהם, ליינאפ שהם לא משתמשים בו בכל המשחקים.

הסיבה כמובן היא חוסר הטלנט בספסל שלהם, במיוחד כשאנדרה איגודלה לא משחק.

שחקן הספסל הטוב ונאמין ביותר של הווריורס הוא שון ליבינגסטון שהוא כמין ג'ון הבליצ'ק של הסלטיקס של שנות ה-60 המאוחרות ושניות ה-70, שהיה יכול בקלות להיות שחקן חמישייה אבל תועלתו היתה גדולה יותר כמחליף המגיע להחליף שחקן עייף או שחקן שזה לא יומו, והוא יכול היה להיכנס בארבעה תפקידים, הווה אומר להחליף ארבעה שחקנים.

שון אולי חלש מדי מכדי לשחק PF אבל הוא יכול להחליף את 1, 2, או 3 ללא כל בעייה. המעלה הגדולה שלו היא שהוא כמעט לא עושה שגיאות, והוא קלעי אמין ביותר במיד-ריינג'.

עוד לפני ההארכה, אבל במיוחד בהארכה כשהוא הצטרף. ליבינגסטון הוא הדבר הקרוב ביותר לאיגודלה שיש לווריורס: 2.00 מטרים, 93 ק"ג. הוא יכול לשחק פוינט גארד, יכול לשחק שוטינג גארד, וסמול פורוורד. הוא יכול לקלוע מרחוק, מקרוב, ועם גבו לסל. הוא יכול גם לשמור על לברון. הוא יודע את מעלותיו וחולשותיו ואף פעם לא מנסה לשחק 'מחוץ למשחקו' ולכן הוא השחקן המבצע פחות שגיאות מכל אחד אחר בקבוצה.

במשחק הראשון הוא קלע 10 נק' ב-4 מ-4, 3 אס', 2 ריב', וגניבה אחת, והכל ב-18 דקות.

זאזא פצ'וליה ודייוד ווסט נוסו בשלבים הראשונים של הפלייאוף – ובמיחד נגד הפליקנס – וכמעט ללא יוצא מין הכלל השתתפותם הסתיימה בנט של מינוס. ג'בל מגי נתן לווריורס ניצוצות תקווה נגד הפליקנס, אבל ככל שהתארכה הסידרה, גם ג'בל החל לאכזב. הוא לא איכזב PER SE אבל כל משחקה של הווריורס משתנה כשהוא שם, אבל גם הוא עושה שגיאות מנטליות שבסדרת גמר אתה לא יכול להרשות לעצמך (ike this possession in the third quarter,).

אין שאלה כשהווריורס במיטבה כשהיא משחקת סמול. כשאיגודלה יחזור, החמישייה שתשחק כמה שיותר היא סטף קרי, קליי ת'ומפסון, אנדרה איגודלה, קווין דוראנט,ודריימונד גרין. אם איגודלה לא משחק, ניק יאנג או קווין קוק יעלו בחמישיה בלית ברירה.

קל לראות כמה 'קצרה' היא הווריורס. כשרק ליבנגסטון הוא מחליף ברמה גבוהה. וסטיב קר צריך להתמודד עם עוד מספר: כשליבינגסטון  משחק עם ארבעת האול-סטארים – קרי, תומפסון, דוראנט, וגרין, הם פלוס 25.8 ב-23 דקות. זה משחק שמגרה אותך מאד להעלותו בחמישייה ואת איגודלה כשחקן ששי. סטיב קר יודע שבפלייאוף אתה רק טוב כמו החולייה החלשה ביותר בחמישייה ( A lineup is only as strong as its weakest link in the playoffs).

עם ליבנגסטון אין כל חולשה בחמישייה. גם עם איגודלה אין חולשה בחמישייה. אבל עם ליבינגסטון הווריורס במיטבה – הרבה יותר מאשר כשהוא לא משחק.

אבל הבעייה היא ברכו של ליבינגסטון:

The problem is that Kerr seems to have put a firm cap on Livingston’s minutes. He has averaged 18 minutes per game in four seasons with the Warriors, and he has played more than 25 minutes in a game only once in the past two seasons. Before signing with the Warriors in 2015, he was known mostly for a devastating knee injury he suffered in 2007. Livingston sat out the following season, and then played for seven teams over the next seven seasons, including two separate stints with the Wizards. That’s how long it took for him to slowly adjust his game to compensate for his diminished athleticism. He has been a valuable player for the Warriors over the past four seasons, and Kerr doesn’t have any interest in pushing his body too far.

ליבינגסטון הוא בן  32 וסטיב קר לא יכול להרשות לעצמו להעלותו בחמישייה. בכך הוא מחליש את הספסל, ונותן לברכיו של ליבינגסטון דקות שקר חושש לתת לו.

אבל לכן בסוף משחק צמוד תמיד תראו את ליבינגסטון בחמישייה, כי אפילו שהוא לא נחשב כ"שחקן חמישייה", הווריורס במיטבה כשהוא משחק עם ארבעת הגדולים.

7. "MO BETTER"

זאת היתה הכותרת של סיפור קצר של מו במבה שלא מובן לי. אחרי שאספר את הסיפור, אכתוב גם מה מובן לי.

הפוסט הקצר מתחיל בתאור השלד שלו: 2.14 מ' עם מוטת זרועות עצומה, המתאימה לשחקן בגובה 2.40 מ'. לא אני כותב זאת. ג'יימי ליזנטי מ-SI כותב זאת.

הוא עובד עתה עם מומחי מזון להעלות את משקלו ל-107-108 ק"ג (מה–102 ק"ג שלו עתה) מבלי לעבור את 6.2%  השומן שבגופו, שזה כמעט המינימום של אדם שלא נמצא ברעב ממשך.

בן ה-20 הזה עובד עתה 8 שעות ביום עם קבוצת מוצחים שלמה: דרו הנלן לתנועות כדורסל;אמוליה סייזר – מומחה לזריקות; רורי קרדינל לגמישות ומניעת פציעות, ברוק פיזיוני,מנטליסט, לאימוני חוזק מנטל, והמאמן הראשי אברי פורסל לייעל את כל המנוע הנקרא מוחמד (מו) במבה, הרוקי לשעבר של אוניברסיטת טכסס, ועתה מועמד לבחירה רביעית או חמישית בדראפט.

הוא מתאמן עם קבוצת המאמנים ו-11 שחקנים שהוזמנו (בתשלום כמובן) להשתתף באימוניו. הוא מתאמן 8 שעות ליום. "הוא היה שחקן מצויין בטכסס שלא הגיע לפוטנציאל שלו. זה מה שאנחנו עושים איתו הקיץ: מקרבים אותו לפונטנציאל".

מסתבר שלמו במבה ישנם כמעט את כל הכלים ההגנתיים, אבל בהתקפה מלבד שניים או שלושה MOVES "הוא היה ממש טירון" – כפי שאומר עליו הנלן. להנלן היו שני קליינטים לפניו – טאטום ואמביד, והוא רוצה שלבמבה יהיו את כל התנועות שלשניים האלה יש, "והוא רוכש אותן במהירות מסחררת".

"זה הכל נעשה למטרה אחת", אומר סטנלי ברושרד הפיזיוטרפיסט האישי של במבה, "והיא ליצור מו במבה משופר".

ולפי ג'יימי ליזנטי את השיפור הגדול רואים בקלות.

עכשיו לשאלתי: מי משלם עבור כל העסק?

8. דיאנדרה איטון

הסיפור ב-SI על איטון הוא לא פחות ממדהים. אולי לסמיילי יבוא לתרגם אותו ("FIRST THING FIRST" ע"י אנדרו שארפ, ה-4 ליוני). אף הוא עובד עם קבוצת מאמנים והדיווחים עליו מהממים. לפי הפוסט הוא יעלה על ג'ואל אמביד, אבל נחכה ונראה. סיפור מופלא שאם סמיילי לא יתרגם – אני אתרגם.

מומחי SI ניבאו את 14 הבחירות הראשונות שלא אוסיף מילה להסבר הבחירות שלהם שלא לקחת מאומה ממומחה הדראפט שלנו ג'ון, שאולי לו יש דעות אחרות. הבחירה שלהם:

1.פיניקס – דיאנדרה איטון

2. סקרמנטו – לוקה דונצ'יץ'

3. אטלנטה – ג'רן ג'קסון

4.ממפיס – מרווין בגלי III

5. דאלאס – מו במבה

6. אורלנדו – וונדל קרטר

7. שיקגו – מייקל פורטר

8. קליבלנד – טריי יאנג

9. ניו יורק – מיקל ברידג'ס

10. פילדלפיה – מיילס ברידג'ס

11. שרלוט – קווין נוקס

12. קליפרס – קולין סקסטון

13.קליפרס – רוברט ויליאמס

14. שי גילגוס-אלכסנדר

המשך הטריידים מהגיהנום: הטרייד השני בתולדות. היה רק אחד גרוע ממנו! (וגם זה לא בטוח)

הטרייד הזה הוא הפחות ידוע מכולם כי התוצאה המחורבנת שלו – לקבוצה אחת כמובן – קרה רק 5 שנים אחרי חתימתו. כשהג'אז עדיין שיחקו בניו אורלינס הם חמדו ב-1974 בגייל גודריץ' שחקנה הלבן המתבגר של הלייקרס שהיה מין סטפן קרי בן 33. הוא היה שחקן חופשי, אבל לפי חוקי הליגה אז הג'אז היתה צריכה לתת ללייקרס תמורה נוספת עבורו,  והם נתנו ללייקרס את בחירתם – שתהיה מה שתהיה – ב-1979.

עשרת ה-'BANGS' מה-3 שחייבים לזכור

*

*