מר נקודה למשחק – סיכום קצר של הגמר (2018) – משחק 1 / ינון יבור

שלום לכולם. אני ממשיך השנה מסורת שהתחלתי לפני ארבע שנים, לפיה לאחר כל משחק אני מעלה נקודה למחשבה, שאולי תעורר דיון מעניין או תיתן זווית קצת שונה של מה שכולנו כבר ראינו. אם יהיה עוד משהו לכתוב, אז אולי תהיה יותר מנקודה אחת, אבל אנסה לצמצם כי בסך הכל כולם כבר כותבים (כמעט) את הכל, ואין צורך לחזור על הדברים.

נתחיל בהמלצה: לכו לעשות קמפינג. בטח עם הילדים. זו תקופה נהדרת, ואפילו אם מדובר על הקמת אוהל על הדשא של הקיבוץ – זו פעילות מבורכת שמקרבת בין הורים לילדים, בין ילדים לילדים, וגם בין הורים להורים.
ובכל זאת, note to self:
אל תקבעו את זה בלילה של משחק גמר NBA, בטח כזה שמתפתח להיות משחק היסטורי! אז עם ההקדמה הזו, והידיעה שהטור עולה אחרי שראיתי את המשחק בלי מתח אמיתי ואחרי שידעתי את התוצאה, נתחיל:
את המשחק הזה ניצח, בסופו של דבר, ניצחון מאוד מפתיע במלחמת אגו. [למען האמת, אני לא אוהב את השטחיות שבלהגיד: "גורם X ניצח את המשחק" – כי זה פשטני מדי – אבל תזרמו איתי הפעם]. אי שם לפני כמעט שנתיים, אחרי הצטרפותו של KD לשורות הווריורס, נשאלנו (כותבי הופס) מה לדעתנו יוכל לגרום לכך שהאליפות לא תלך לגולדן סטייט. כתבתי אז שרק מלחמות אגו (למשל מי לוקח את הזריקה האחרונה) יכולות להחריב לקבוצה המוכשרת הזו אליפות. אז חוץ מזה שהייתי רוצה להוסיף עכשיו עוד סיבה אפשרית ("לברון ג'יימס"), נראה שגם מלחמת אגו, אם מנצח בה הגורם הנכון, יכולה להכריע משחק (ואולי אליפות) לטובת הווריורס.


קווין לאב הוא שחקן מוכשר ונהדר. אני באמת אוהב אותו ואת מה שהוא מביא למשחק, אבל הוא הרוויח ביושר את המוניטין ההגנתי המפוקפק שלו. בשנים האחרונות זה קצת משתנה, אבל זה לא מנע מג"ס לנסות לאתר אותו ולתקוף דרכו את ההגנה של הקאבס. עכשיו – בכל זאת לאב הוא לא טיפש וגם לא חסר מושג לחלוטין, ולאחרונה הוא מצליח להגן בהצלחה מסוימת על חלק מהפוזשנים. איזה מהם בדיוק? אפשר היה לראות בדקות האחרונות של הרבע הרביעי, שכאשר הווריורס בודדו את דוראנט על לאב, האורך והגודל שלו הצליחו להפריע לאיש שהוא "מיס-מצ' לכל שומר". KD התקשה, זרק אפילו איירבול ובכלל פספס כמה ג'אמפים שעבורו נחשבים טובים. אבל מה קרה כשהגיע "התור" של סטף ללכת מול לאב? חדירות, לייאפים, מסירות, ואפילו סל ופאול קריטיים בהתקפה האחרונה של גולדן סטייט (גילרי להירגע – ראיתי שזה פוזשן שלאב בא לעזרה ולא התחיל על סטף. בכל זאת קרי ניצל פה את "יכולתו" ההגנתית של לאב).
אז מה בעצם אני בא לומר? שכאשר קרי "מנצח" את דוראנט בקרב האגו, מתחיל ויוזם בעצמו מהלכים שמביאים לו את המיס-מצ' הרצוי, הווריורס מצליחים לתרגם זאת לדברים טובים ונקודות. כאשר דוראנט "מנצח" – הוא הולך למה שלדעתו נותן לו יתרון – אבל לא תמיד מצליח לתרגם זאת הלכה למעשה. במשחק היום, בסופו של דבר קרי קיבל את המושכות ברגעים החשובים, וגולדן סטייט יצאה נשכרת. האם נראה תמונות דומות במשחקים הבאים? האם KD יאפשר וייקח את כסא טייס המשנה ברצון? האם יכריחו אותו? כל זאת ועוד בפרק הבא בסידרת הדרמה המרתקת ביותר על המסך.
ועוד כמה נקודות קטנות למחשבה:
גם אתם שמים לב שכל השריקות (או אי השריקות) הגבוליות הולכות לצד הצהוב-כחול? אין לי תלונה על ההחלטה הקריטית בדקה האחרונה (באמת היה פאול של לברון), אבל היו כמה מקרים לפני כן שנראו כמו תחילתה-של-תאוריית-קונספירציה-מופלאה.
דריימונד גרין פשוט מגעיל. שחקן שאתה שמח אם הוא משחק אצלך – אבל שונא הכי בעולם כשהוא נגדך. אם היה מילון הפכים, התמונה שלו היתה מופיעה תחת הערך שהוא ההיפך מ- world class.
https://www.youtube.com/watch?v=iBFjsCluynU

 

 

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 73 תגובות

  1. תודה רבה ינון, נקודה יפה מאד. שמתי לב שהלכו לקרי בסוף וחשבתי על "המצ' אפ הקבוצתי" של קרי מול לברון – בידיים של מי הייתי שם כדור מכריע במשחק כזה קרי או לברון? אני הייתי הולך על לברון, וחשבתי שבדקות כאלה לקליבלנד יש יתרון על גולדן, וכל קבוצה שניתן להרכיב שאינה כוללת את לברון. אבל לא חשבתי על זה שהכדור הלך לקרי ולא לדוראנט, ולא על המצ'אפ מול לאב כסיבה אפשרית לכך. מהלך יפה של קר.

  2. תודה על הטור.
    המלחמה על FMVP כמעט הפסידה לג"ס את המשחק הזה ואם יש משהו שעלול להפסיד להם את הסדרה זה זה.
    ביחד עם זה – בדקות האחרונות של הרבע הרביעי גם לקרי רעדו הידיים, וחוץ מהסל והפאול בחדירה היו לו כמה החטאות שכמעט עלו להם במשחק.

    1. איפה רעדו לקרי הידיים?
      הוא עשה שני סלים קריטיים בחדירות לסל ולפני זה השלשה על הפנים של לאב שנתנה לה 6 יתרון.

      1. תראה שוב את הדקות האחרונות.
        החטיא שלשה, החטיא כניסה משמאל עם זריקה מזווית קשה שלא היה חייב להגיע אליה, וקיבל דאנק ולייאפ על הראש אחרי פספוס בהגנה מול לברון

        1. בחמש הדקות האחרונות הזריקה היחידה שהחטיא הייתה זו מול לאב שדיברת עליה. הוא קלע עוד פעמיים בחדירה ושלשה חשובה. איך זה ידיים רועדות? בגלל שלברון קלע עליו פעמיים כמו על כל אחד אחר?
          בהארכה לברון לא קלע עליו בכלל אז גם שם רעדו לו הידיים?

  3. טור מעולה ונקודה למחשבה.
    לדעתי הקאבס ביתרון פסיכולוגי ענק אחרי שכולם חשבו שהמשחק יגמר בבלואו-אאוט והוא נגמר בהארכה.
    הניצחון של הלוחמים הושג בעזרת מזל ולא יתרון בכישרון או יכולת.
    נוסיף לזה את הזברות שיתייחסו לגרין מעכשיו בחשדנות כמו שעשו להארדן ובנוסף ינסו לאזן את 3 טעויות השיפוט מהמשחק הראשון (2 שהודו בהן ואחת שלא).
    וכשהדברים מסתבכים יש נטיה ללכת לדוראנט לבידודים….
    נראה לי שהקאבס במצב לא רע בכלל לקחת את השני 🙂

  4. יש נתון שלא שמעתי שמישהו דיבר עליו
    אתייחס אליו בפריוויו של גיים 2 וגם כאן
    דוראנט עם 2 נקודות בהארכה 0 ריבאונדים 0 אסיסטים בלי אף זריקה שדה
    קארי עם 0 נקודות
    דוראנט לא קיבל כדורים בהארכה גם כשעמד לבד וגם שהיה מיס מיץ מול שחקן נמוך ששמר עליו
    מה שניצח לגודלן את המשחק זה 2 שלשות של קליי עוד אחת של גרין ושון ליונגסטון
    5-15 תוצאת הצוות המסייע בהארכה . הכוכבים כבר לא היו שם

      1. קר מאמן בינוני ביג טיים
        גם באי הבאת דאבל טים על לברון
        יש לו מזל לאמן שחקנים סופר אינטליגנטים וסופר מוכשרים

    1. זו נקודה חשובה והאמת שרועי הזכיר אותה בעקיפין בטור שלו.
      אני יודע שאתה לא אוהב לתת לקר קרדיט על מהלכים מנצחים אבל זה נראה כמו משהו שהגיע מהספסל. קר העלה את ליבינגסטון בהרכב סופר נמוך וההוצאה של דוראנט החוצה (יחד עם הנוכחות של קליי שם פינתה את הצבע לחירות של קרי ואפשר לליבינגסטון למשל את שני הסלים שלו.
      זה דרך אגב מראה לי יותר מכל שאין שם באמת מלחמות אגו אם לדוראנט אין בעיה לזוז הצידה בהארכה וקרי לא לוקח זריקה עד שהמשחק גמור.

      1. הזכרתי בישירין
        נראה לי שיושב לקארי בראש איך הוא לוקח את הפיינל MVP
        זה טיבעי וזה בסדר
        קארי דוראנט שיוותרו
        ה MVP האמיתי זה לברון גם אם יפסיד

        1. ייתכן שזה יושב לו בראש, אני לא רואה את זה בא לידי ביטוי בינתיים (משחק 1 בלבד כן). לפחות כלפי חוץ הוא הצהיר שזה לא ממש מעניין אותו.

        2. מסכים שיש קרב על ה FMVP.
          לדעתי דוראנט יוותר על זה לסטף. כמו שסטף ויתר בפעמים הקודמות לדוראנט.
          שניהם שחקנים ענקיים שמוכנים למחול על האגו שלהם.
          לגבי סטף למרות שלא אהבתי את הטראש טוק שלו מול לברון בסוף (די מגעיל למען האמת אבל לא ראיתי אותו עושה את זה הרבה פעמים). ההצגות שלו אחרי הסלים הפנומנליים שלו זה לא דרך להשפיל יריב כמו שהרוב מפרשים את זה אלא זה המשחק שלו. המשחק שלו מבובסס על התלהבות שדומה להתלהבות של ילד. ויש כאן גם מטרה משנית להכניס את הקהל לאטרף . זה חלק מהקרב.
          אם הסדרה הזאת תלך לקאבס או תהיה מאוזנת זה יהיה בגלל הרחקה של גרין. זה בפירוש אופציה זה נראה שהוא כל הזמן על הסף והוא לא מסוגל לשלוט בזה פרובוקציה של לברון או מישהו מהחבורה שם והוא עף (מזכיר קצת את חוסר השליטה של ראסל במוד ההתפרעותי שלו).
          מילה אחרונה לגבי לברון.
          כמי שבטוח לא נמנה על מעריציו היתה לי תחושה של הזדהות איתו במשחק הזה .היכולת שלו לקום ממה שגרין עשה לו (גרין עשה את זה בכונה) ולהמשיל כאילו כלום היא משהו שראוי להערצה.
          הוא עלה לרבע השלישי בראש שלא משנה מה יקרה הוא עוצר את הלוחמים מלרוץ ברבע הזה ונתן כמדומני 3 שלשות אדירות שבאמת היו המפתח לכך שהלוחמים לא רצו ברבע הזה יותר מידי והמשחק נשאר פתוח עד הסוף.
          לברון שחקן אדיר. פשוט אדיר. מי שאומר אחרת מבלבל את המוח ואני לא נכנס לדיוני ה GoAT דעה שלי שהוא עדין רחוק מזה ולא בטוח שאפילו היום אין אחד או שנים טובים ממנו. כן הייתי אומר שהוא הלוחם הכי גדול ששיחק את המשחק הזה שני אולי רק למייקל.

        3. אם זה ימשיך ככה לא זה ולא זה יזכו ב-FMVP אלא לברון, שבמקרה והקאבס יפסידו, הוא יהיה השני כמדומני אחרי ג'רי ווסט שסזוכה ב-MVP כשהוא בקבוצה המפסידה.

          1. ואז כולם יקפצו ויגידו איזה מדהים שמפסידן זוכה בשחקן המצטיין למרות שהפסיד והוא בדרך לשבירת שיא ההפסדים בסדרות גמר. הידד!. ממש תסביך של דור הy. זה יהיה נהדר מבחינת לברון שיזכרו אותו לפחות כמו ג'רי ווסט אולי אפילו ישנו את הלוגו בשבילו. אבל איפה ווסט ואיפה ג'ורדן או מג'יק או ג'באר או קובי או בירד ועוד.

            הדבר הכי מדהים הוא שכבר בכלל אין דיון על האם לברון יקח אליפות. איפה נשמע דבר כזה ששחקן היסטורי לא מתמודד אף שנה כמעט על אליפות? כלומר הוא מגיע לגמרים אבל שם תמיד הוא מקבל הנחה כי הקבוצה שלו גרועה ואז עוברים לדבר על האם הוא יהיה MVP והאם הוא השחקן הטוב בהיסטוריה. ממש עולם הפוך. לזה גם אפשר להוסיף את הביזיון שכבר לא מדברים על קליבלנד בכלל כי רמסו את כבודם של כל מי שמשחק עם לברון כאילו הם לא שחקנים ולא בני אדם. וזה מוטיב חוזר בהיסטוריה.

            טוב שבפוסט הזכירו את קווין לאב אז זו מחשבה שכבר רצה אצלי כמה ימים.
            קווין לאב מאוד מזכיר לי את פאו גאסול וגם המסלול שלו די מזכיר את של פאו. גם פאו הגיע מקבוצה שהוא היה הכוכב הבלעדי בשביל להצטרף לקבוצה של מגלומן שרודף אחרי אליפות בדמות קובי. עוד אחד שהאופי שלו הוא לא הצד החזק מבחינת אמפטיה וחברות. אצל אחד זה ניגמר בשתי אליפויות אצל השני זה נגמר בהתפרצות דיכאון והתקפי חרדה ואיבוד כמעט כל הערכה שהייתה אליו למרות שרק לא מזמן הוא היה מכונת דאבל דאבל מהמשובחות שהליגה ראתה

          2. נכון. זה יהיה גם צדק היסטורי כי לברון היה צריך לזכות ב FMVP גם ב 2015 ובמקום נתנו לאיגי שים כל הכבוד (ויש) לא נתן רבע ממה שלברון נתן בסדרה ההיא בלי לאב וקיירי

  5. ינון אני אשמח לדעת מאיפה מגיעה הקביעה על "מלחמות האגו" בין דוראנט לקרי.כן הווריורס הלכו על המיסמאצ'ים צול קווין לאב. העובדה שדוראנט החטיא מולו איזה פעמיים לא ממש אומרת הרבה כי הוא החטיא די הרבה במשחק גם מול אחרים. הווריורס יקחו את הזריקות האלו (למעט זו בסוף השעון שהייתה איירבול) כל יום כמו גם את המהלכים של סטף מולו.

  6. תודה על הטור.
    מאז הסדרה מול יוסטון דוראנט נראה לא מחובר ללוחמים. נראה שהוא פחות מסתדר עם גרין, קר וקרי ונראה שהוא פחות בטוח במקומו ופחות יודע מהו. במשחק הזה זה גם השפיע בהגנה, זה בא לידי ביטוי בהגנה על לברון ובנרפות כללית של דוראנט בסגירה לריבאונד ובהגנה הקבוצתית.
    דוראנט הראה שנה שעברה שכשהוא רוצה הוא יכול להתמודד עם לברון והוא הראה השנה שאם הוא מפוקס הוא יכול להיות מרכז ההגנה של הלוחמים. במשחק הזה דוראנט עשה המון פדיחות בהגנה, הרבה פעמים לברון ברח לו, הרבה פעמים הוא לא סגר מספיק חזק לריבאונד וגנבו לו ריבאונד התקפה, הרבה פעמים הוא לא היה חד מספיק בחילוף.

  7. עידו, רשמתי "משחקי אגו" בגרשיים בכוונה.
    הכוונה היא שדוראנט מאמין למה שאומרים עליו, שהוא מיס-מצ' מהלך לכל שומר, ולכן מנסה לנצל את זה גם כשיש אופציות טובות יותר. לא חושב שיש באמת דם רע ביניהם – פשוט מחשבה של דוראנט שזריקה שלו (על כל אחד, בכל מצב) זה פוזשן טוב לקבוצה.
    לדעתי, האורך של לאב מפריע לו בזריקה, והוא לא מנסה לקחת אותו בכדרור ולעבור אותו (מה שהייתי מצפה. אולי הוא לא יכול).
    בכל מקרה – מעניין מה שמידן כתב על בחירת הזריקות שלהם בהארכה. חלק היה במשחק מעבר, אז אין מה ללמוד מזה. חלק אחר אולי מתוכנן – אצטרך להסתכל שוב כדי לראות.

    1. דוראנט מאמין בזה כי זה נכון.
      לדעתי לאב לא מהווה בעיה עבורו. לא הייתי מסיק הרבה משתי זריקות שאחת מהן הייתה בסוף שעון.

      1. זה באמת נכון?
        אין ספק שדוראנט הוא מיסמץ' מהלך, אבל בידודים שלו גרומים לחוסר תנועה בהתקפת הלוחמים מה שגורם הרבה פעמים לזריקות קשות או איבודים של דוראנט.

        1. זה לא סותר. דוראנט הוא מיסמאץ' מול כל שומר אבל ההתקפה הזורמת של הווריורס היא מיסמאץ' הרבה יותר גדול.
          הטריק בווריורס הוא למצוא את האיזון בין השניים.

          1. כתבת נכון.
            זה שהוא צודק לא הופך את זה למהלך הכי נכון עבור קבוצתו.
            בטח ובטח בימים שהוא לא פוגע.
            האמת שהיסטורית, אני זוכר שמה שהכי הפריע לדוראנט (למשל בגמר מול מיאמי) זה שהיו פיזיים איתו ודחפו אותו אחורה. לדעתי בסידרה ההיא שמר עליו מישהו נמוך שמירר לו את החיים (או אולי זה היה טוני אלן בממפיס?). בכל מקרה, לדעתי הוא כבר למד להתמודד עם זה, וכרגע הוא יותר מתקשה (יחסית כמובן. הכל יחסית…) כאשר יש עליו גוף גדול שקצת "מסתיר" לו את הסל. אם הוא לא מנצל את הזריזות שלו וחודר, אז נשארת לו זריקה מרחוק עם הפרעה קצת יותר גדולה – שיכולה להוריד לו את האחוזים.

  8. תודה ינון, התגעגענו לטורים שלך.
    אני לא יודע אם ישנה בעית אגו אבל הירידה במעורבות של דוראנט (אם יש בכלל דבר כזה), ובנייה שלו קצת ללכת לאחור, אולי התחילה בפסק זמן ההוא מול יוסטון בו סטיב קר ביקש ממנו ללכת אחורה ולשתף את כולם. אולי זה מחלחל לו בראש. ועדיין הוא עשה המון דברים ונתן משחק מצוין למרות שהכדורים לא כל כך נכנסו לו.
    אני לא כל כך מאמין כשקרי אומר שלא אכפת לו על ה fmvp, ברור שזה יושב לו בראש.

    הלוואי שלברון יקבל את זה גם אם הקאבס יפסידו . . .

  9. תודה ינון!
    ג"ס היא קודם גל הקבוצה של קרי
    ישנה תחושת הטיה לטובת ג"ס. אין לי מושג למה שהרי אליפות של לברון היא סיפור לא פחות גדול
    דריימונד באמת יצא מגעיל ודוחה

  10. דוראנט במשחק מספר 1 בפיינלס 2017 – משחק כשש דקות ברבע האחרון, גו-טו גאי שמחסל סופית את הקאבס מחטיא פעמיים, שם שתי שלשות (שתיהן מאסיסטים של קרי) ועוד שתיים מהקו.

    דוראנט במשחק מספר 1 בפיינלס 2018 – לא שם סל שדה ברבע האחרון ובהארכה (שבה אפילו לא מנסה). נראה לא מחובר להתקפה ודי אפאטי ואנמי ככלל (בושה בשבילו הריבאונד של ג'ייאר).

    מי שחושב שההבדל הוא ביכולת של דוראנט טועה ומטעה. זה המשך ישיר של החלטת הלוחמים לנצח בדרך קרי ולא בדרך דוראנט. החלטה שפחדו לקבל שנה שעברה כשחששו מהקאבס מאוד.

    לצערנו, דוראנט לא חזק מנטאלית ביחס לכוכבים הגדולים מהעבר ומקבל את המקום החדש שלו. ייתכן שהמשחק הבא ייקח יותר על עצמו ובכל מקרה הלוחמים הרבה יותר פגיעים כשדוראנט ככה ויהיה מעניין לראות אותם משחקים בקליבלנד.

    מאוד מקווה שהמעגל שסובב את דוראנט ייעץ לו לעזוב. מספיק להראות לו את התגובות אחרי משחק מספר 2 ביוסטון שהאשימו אותו בחוסר היכולת של הספלאש. קשה לי להאמין שהוא באמת יעזוב, בעיקר בגלל האינטרסים הכלכליים שלו בקליפורניה.

    1. דונרנט בפלייאוף שעבר בערך 62% אפקטיבי השנה בערך 53% אפקטיבי. גם מול נ"א היה על 54.7% אפקטיבי ומול יוסטון הוא היה אמור לקצור את פירות החילופים האוטמטיים ולנצל כל כך הרבה מצבים (כמו אגב שעשה ב2 המשחקים הראושנים) הסיפור של הלוחמים וההבדל משנה שעברה הוא בעיקר קווין דורנט.

      תודה ינון על הטור.

  11. כל השנה בוכים שפעם היה דם רע ויריבות אמיתית…. בשנות ה90.
    או שבוכים שקארי רך מדי ונחמד מדי.

    קארי עושה טראש במשחק שעבר? אנשים בוכים שזה מגעיל.
    הצביעות הוי הצביעות.

      1. השואה דוחה?
        איזו זילות. אפילו בצחוק

        בקיצור, דריימונד הוא יגאל אמיר ואפילו הגיע כבר לדרגת יגאל עמיר
        לא טוב? זה הדיל:
        גולדן סטייט תהרוג את הליגה ותיקח עוד אלפיות משעממת
        אנחנו נגיד על דריימונד שהוא כלב מזוהם שראוי לכדור בראש (כי הוא באמת כזה, תכלס)

        לא הוגן? לא הייתם מתחלפים, נו

  12. ניתוח מאוד מעניין. אני מסכים איתך בקשר לקרי – ההרגשה שלי היא שבמעבר מהמחצית הראשונה לשנייה גולדן הופכת מהקבוצה של דוראנט לקבוצה של סטף ולכן הם מתחילים לרוץ. יש לי הרגשה שאם גולדן לוקחת זה יהיה MVP גמר שלו.

    מבחינת לאב, קליבלנד מנסה להחביא אותו על הסנטר של היריבה, זה לפעמים עבד ולפעמים לא. הרבה יותר קל להחביא אותו כשאין עוד גבוה על המגרש שיצטרך לרדוף אחרי שחקן חוץ.

  13. תודה על המאמר.
    שנה אני כותב כאן שמלחמות אגו בין דוראנט וקרי יחלישו את הלוחמים – וכולם (כמעט) לועגים לי וקוראים לי "הזוי".
    פתאום עכשיו – כשהתופעה נחשפה במלוא הדרה בסדרה מול יוסטון ובמשחק מול הקאבס – זה הפך לנושא לגיטימי.

    ינון – אשמח מאוד אם תפנה אותי אל הפוסט מלפני שנתיים בו כתבת על מלחמות האגו בין סטף ודוראנט.

    1. כמו כן, כתבתי תמיד באותה נשימה על המאבק שיהיה ביניהם בנוגע ל-FMVP ועל מצוקתו של קרי שטרם זכה בפרס זה.
      אשמח לראות התיחסויות קודמות – לא שלי – לנושא זה – שפתאום כולם עוסקים בו, כולל קרי וגרין עצמם בראיונות לפני הסדרה.

    2. באמת כתבת על זה מוקדם וראשון. לא יודע לגבי האחרים, אבל אני "נפלתי" להצגה ולדיבורים של דוראנט וסטף על כך שמספרים לא מעניינים והקבוצה לפני הכל.

      בדיעבד, קל להתייחס לסיום גמר 2017 שבו – דוראנט טען שהלפיד הועבר אליו; סטיב קר לא התייחס לקרי באחד הנאומים; ודוראנט עשה גרסת נעליים ייחודית עם הסטטיסטיקה שלו בכל משחק. כל אלו, יחד עם ההחלשות של הקאבס כשאירווינג עזב, הציפו את הבעיות ואת התוצאות אנחנו רואים עכשיו.

      מניח שזה ייגמר, לצערי, ב-mvp לקרי והתקפלות של דוראנט, ולצערי לא תהיה כאן היפרדות. בכל מקרה, יהיה מעניין כי דוראנט לא מפגר ולא יוותר על דולר אחד בחוזה הבא וזה יסבך את הלוחמים.

      מצד שני, יכול להיות שהלוחמים יבינו שלא כדאי להתעסק עם לברון במוד אלוהים ויחזרו לשחק על דוראנט כנו שנה שעברה.

      ככתוב לעיל ז- בכל מקרה יהיה מעניין.

      חפירה אחרונה – למרות הנכות של ווסטברוק, קשה שלא להתחיל לפנטז על חמישייה שלו עם רוברסון, פול ג'ורג, דוראנט ואדמס. היא תעשה ללוחמים בית ספר ותעלה את דוראנט לגדולה אמיתית.

      1. תודה על התמיכה, אני עדיין מחכה שהכותב יראה לי היכן כתב על כך לפני שנתיים.
        + 100 על מה שכתבת.
        + 1000 על הסוף
        מבחינתי – גם עם ג'ורג' נשאר וכרמלו נשאר (כן כן, אני אוהב אותו כי הוא מוכשר ויש לו קליעה יפה) – זה יהיה מצויין. הבעייה שאני לא רואה את ג'ורג' נשאר.
        מעבר לכך – דוראנט יחליט לפי לברון. אם לברון יילך ליוסטון (לא אפשרי טכנית להבנתי) או לפילי – דוראנט "עלול" להישאר בלוחמים כדי לא למצוא עצמו שוב בהירו-בול מעמדת אנדרדוג.

        1. ד"א – לא "נפלת" כי בעונה הראשונה הם באמת התרכזו באליפות, בתור מרפא לטראומה ששניהם חוו ב-2016. אז באמת לא עניינו אותם תארים אישיים. דוראנט פשוט התעלה בגמר ואז נזרע זרע הפורענות (שלא יפיל את הלוחמים השנה, אבל כמעט נגד יוסטון).

    3. "התופעה (מלחמות אגו בין דוראנט וקרי) נחשפה במלוא הדרה".

      לא הבנתי- היא נחשפה?
      חשבתי שמסתבר שאין ביניהם מלחמות אגו (לא נכתב בציניות).

      ואגב, אם יש ביניהם מלחמות אגו, מה זאת אומרת שאתה הראשון שכתב שזה יכול להחליש אותם? זה לט היה ברור מהתחלה?
      האם זה כמו אז שאמרת שאתה הראשון שכתב איזה משהו לגבי שיחת הטלפון של הדונקי לדוראנט?

      1. בדיוק. ״הצוות״ חוגג עלי. יש מנוע חיפוש חדש, תרשום שם FMVP ותראה למי שייכות חצי מהתגובות. אני גם כתבתי שיוסטון צריכים ללחוץ לגרין את המסירה – ו״הצוות״ לקחו לי את זה. לפחות בעבר התנצלו. כאן יש רעיון בלעדי שלי – שספגתי עליו קיטונות ועלבונות כל השנה – ופתאום הוא מופיע בפוסט וכולם משבחים אותו. תענוג

          1. בתור שחקן לשעבר – שחקנים מתחבקים במיליון סיטואציות. בלי קשר – לא אמרתי שהם לא אוהבים אחד את השני – הם שחקני על, דואו-על, גדולים מהחיים. אמרתי שמאבקי האגו ביניהם הם בלתי נמנעים – בגלל ששניהם ענקיים. לא מדובר בפיצוץ. בלברון אף אחד לא יילחם, הוא גדול מדי – ווייד בזמנו זז אחורה. כשראסל נלחם בדוראנט – זה פירק את אוק' סיטי. שאק וקובי נלחמו, זה לא מנע אליפויות – הם פשוט נפרדו. במייקל אף אחד לא נלחם. גם לא בלארי או במג'יק (קארים כבר היה זקן). ס"א זה מקרה חריג, אכנס אליו אולי בהזדמנות אחרת.
            למען האמת – הייתי מאוכזב משניהם לו לא היו נאבקים על הקבוצה. זה מה שעושה את המיוחדים – מיוחדים. הכישרון, העבודה הקשה, והאגו.

          2. תראה, אני לא מסכים עם כמעט אף דבר שאתה אומר. ועכשיו, במה שאמרת כאן, אני מבין בדיוק את הפער בינינו. אתה כותב "לא אמרתי שהם לא אוהבים אחד את השני – הם שחקני על, דואו-על, גדולים מהחיים". מה הקשר בין שני צדדי המשפט? שחקנים טובים חייבים לאהוב אחד את השני כי הם טובים? יש וצריך להיות אחווה בין הגדולים ביותר כנגד כל השאר והדבר היחיד שמונע מהם לפרק את כל השאר ולהישאר לבד בעולם זה האגו שכמובן לדעתך יש להם לכולם?
            זו צורת מחשבה שאני כל כך לא מסוגל להבין אותה. זו צורת מחשבה של אנשים שבטוחים בקיום אלפא, בטא ואינסל. צורת מחשבה של הגבריריות הרעילה (לא שאני אומר שאתה כזה. אבל זה נובע מאותו מקום). ובמקומות שהיא קיימת, ומנסה לדחוף את עצמה כדי להראות שהיא היחידה שקיימת, היא הורסת הכל.

  14. ינון, ההמלצה שלך להורים לתקוע אוהל קטן ולצאת עם הילדים לשינה הוא אדיר. אחרי שאשתי הראשונה ניפטרה לקחתי את סיגל ואפרת בנות ה-6.5 וה-3.5 לקמפינג בכל הזדמנות, אפילו כשהיה 10 ק"מ מהבית, ואלה היו הימים שהן שכחו מהכל ורק השתובבו וצחקו

  15. תודה ינון. קמפינג על הדשא בקיבוץ, גם מחוץ לבית- תענוג המשתווה לשמחה בלב כשהארדן הטביע על הדונקי.

    ובקשר לשיפוט, טרוניה אחרונה בהחלט כי זה מיצה עצמו-
    זכורות לי כמה שריקות של עבירות לחובת הקאבס כאשר בהילוך החוזר הראו חטיפה נקיה. אחת כזו היתה בזמן מאוד קריטי במשחק כשנשרקה עבירה לחובת היל אחרי שראו שחטף לדוראנט נקי ללא עבירה. כאמור, היו עוד מספר שריקות כאלה.
    שופטים! תתאפסו על עצמכם! לא רוצים לדבר עליכם במשחק הבא! (כמובן שזה לא יקרה, בטח אם יובילו על גולדן ואז מבחינת האוהדים שלהם זה תמיד באשמת השופטים).

    מבחינתי השחקן המסוכן ביותר בגולדן הוא קליי. תמיד כשצריך סל הוא delivers. האמת שבניגוד לחמור השחצן והאהבל, לקרי הרקדן ודוראנט הקאפקייק, את קליי אני ממש אוהב.

  16. "אי שם לפני כמעט שנתיים, אחרי הצטרפותו של KD לשורות הווריורס, נשאלנו (כותבי הופס) מה לדעתנו יוכל לגרום לכך שהאליפות לא תלך לגולדן סטייט. כתבתי אז שרק מלחמות אגו (למשל מי לוקח את הזריקה האחרונה) יכולות להחריב לקבוצה המוכשרת הזו אליפות"

    אשמח לראות קישור לפוסט הנ"ל. באמת

      1. כמה צפוי, סחטיין על ההתגייסות, לא ציפיתי ממך לפחות. למען האמת – דווקא כן.

        הנה הקטע המדובר שנכתב לפני שנתיים :

        "יש שתי דרכים "למצוא תקווה":
        1. קודם כל, וכמו שלאב ובוש הראו לנו – אי אפשר פשוט לחבר את הנקודות ולרייר על מה שנקבל. כל אחד יצטרך לרדת קצת. לא רק זה – בכל התקפה שהכדור יילך לדוראנט והוא יחטיא, יתחילו לחשוב למה לא נתת את הכדור ל-MVP המכהן כבר שנתיים רצוף; כל כדור שיילך לסטף – ישאלו למה הצלף מאוקלהומה לא קיבל אותו כדי לנצל מיסמצ'; אחרי כמה התקפות שרק שניהם זורקים, ישאלו מה עם גרין וקליי; אחרי שלשה לא הגיונית של קליי שלא תיכנס יתחילו לתהות האם בקבוצה כזו הזריקות האלו באמת יכולות להיחשב טובות, בהתחשב באופציות האחרות.
        בקיצור – זכוכית המגדלת עליהם תהיה ענקית וקצת לא הוגנת, וזה בקלות יכול לפרק כל הרמוניה שכרגע אולי קיימת"

        סוף ציטוט
        אף מילה על "אגו", זאת מופיעה 4 פעמים בתגובות לכתבה, וגם שם כמובן בהקשר של "היעדר אגו".
        מתואר כאן מצב של מבוכה בעקבות החטאות, שנמצאת בכלל אצל המוסרים שצריכים לבחור בין כל האופציות ההתקפיות שנמצאות בקבוצה, ובשאלה "מהי זריקה טובה".

        אני כותב כאן כל השנה על מלחמות אגו פאר אקסלנס – של מי הקבוצה? מי יזכה בתואר ה-FMVP?

        רבים, כמעט כולם – יורדים עלי כל השנה, רק אתמול אחיך כתב לי בתגובה על דברים שכתבתי על לברון "עזוב אותך, מה עם סטף ודוראנט?" בתור לעג כמובן.
        אתה עוד יחסית היית ניטרלי וניסית להיות ענייני עם כל עניין ספירת המסירות בין השניים, אבל לא מעב לכך. זכותך.
        עכשיו פתאום מגיע איש צוות וכותב על מלחמות אגו בין סטף ודוראנט – וכולם קופצים ומריעים לו על הפוסט הנהדר ו-"המקורי". מציע לך להריץ את המושג "מלחמת אגו" או "מאבקי אגו" במנועים שלך – רק אצלי הוא הופיע – בדיוק כמו הטלפון של דונקי, הלחץ על המסירה של גרין ו-"ננוחם" (לפחות שמעון נותן קרדיט).

        ההתנהלות הזאת לא מוסיפה כבוד לאתר – אבל אני מניח שמנחם – כמו שאר חברי "הצוות" יצא גם הוא נגדי, למען טובת הכלל.
        "הרעות" – ערך מפוקפק.
        אין צורך להגיב, הפכתם אותי לטרול – זה הזמן שלי לפרוש.
        בדוראנט ננוחם.

        1. אני יכול לדבר רק על עצמי. אני מקשה על ינון בדיוק כמו עליך בעניין. אני לא רואה שם חיכוכים עדיין. בנימה אישית אני רוצה שתשים לב שאני קורא לחלק מהדברים שאתה כותב הזויים אבל לא לך אישית. אני דווקא מוצא בך איש שיחה נהדר למרות שאני לא מסכים עם רוב הדברים שלך.
          אתה יכול להיות חלק מהצוות אם רק תרצה בכך. תכתוב פוסט תשלח למנחם. אחרי שתעשה את זה כמה פעמים בצורה מניחה את הדעת תוכל להיות חלק מהצוות. זו בחירה שלך להישאר בתגובות.
          אתה מתרגש מאח שלי שמצהיר על עצמו כטרול? אני מבטיח שאם תענה לעניין הוא גם יגיב לעניין ( אבל לא בלי סרקסטיות).
          בקיצור מה נהיית קאפקייק? אני מבין שאתה דוראנטופיל אבל זה לא אומר שאתה חייב להיות כמוהו.

          1. ואם אתה מתרגש מהליצן בתגובה למטה אז אני רק אציין שהוא התבייש כל כך מהשטויות שהוא כותב שהוא עבר להחליף כינוי כל שעתיים.

  17. את הנקודות האלה כבר רשמתי לפני המשחק.
    לקליבלנד אין בספסל או בחמישה מישהו כמו לבינסטון המיתבגר.

    ג'ורג היל זה שחקן שלא מתפקד בלחץ וראיתי את זה כבר מול אינדיאנה.
    באותו אופן סמית', כשהוא היה טוב אז גם הצליח להסתיר את הבעיות בראש.

  18. דה שוט – מצטער שאני לא עובד אצלך, ולא קופץ לדום כל פעם שאתה מבקש קישור. אחרי שבת ארוכה עם הילדים קפצתי לראות מה עם הפוסט, וגיליתי "שיחה ממתינה" שלא מפסיקה לצלצל.
    אז תנוח דעתך – לא מעניין אותי מי כתב מה ראשון, מי שלישי ומי אחרון. זכרתי שכתבתי בעבר, כשהיה נראה ששום דבר לא יכול לפגוע במכונה מהמפרץ, שביקשו מאיתנו לכתוב בכל זאת מה יכול לגרום לכך. וזכרתי שכתבתי שרק בעיות פנימיות יכולות להביא לכך. אתה רוצה קרדיט וזכות ראשונים על המינוח "מלחמות אגו"? בבקשה – ממני קיבלת. רוצה שאעזור לך לרשום על זה פטנט? אולי, תן לחשוב על זה קצת.
    בכל מקרה אני חושב שאין שם בכלל מלחמות ודם רע. מקסימום מתח בריא וחילוקי דעות לגבי מה טוב יותר ונכון יותר לקבוצה בכדי להביא ניצחון. מובן שהתקשורת תנסה לחגוג על זה, כי זו טיבה של החיה (שאל את לברון בעניין, הוא כבר מומחה). זה גם מה שכתבתי לפני שנתיים – סוג של שטות שתנופח ע"י התקשורת למימדים לא רציונליים – זה מה שיכול לגרום לנפילתם.
    שבוע טוב ובהצלחה עם זכויות היוצרים.

  19. אני חושב שזה לא כזה מסובך.גם קרי וגם דוראנט הם שחקנים וקלעים ענקיים. קרי צריך לנהל את המשחק כי זה התפקיד שלו בתור רכז והוא עושה את זה טוב בהרבה. לגביי הזריקה האחרונה, גם לקלעים אדירים כמוהם יש ימים פחות טובים (ביום שישי דוראנט היה עם 1 מ7 לשלוש וקרי היה עם 45 אחוז) וצריך ללכת על מי שיותר חם. כמובן שגם תומפסון נכנס לתמונה בעיקר שההגנה מתרכזת בסוף ודוראנט

כתיבת תגובה

סגירת תפריט