לאחר הפסקה ארוכה מדי, רותם אלפר-אמפונג חוזרת לכתוב לנו, והפעם – על לברון ג'יימס. תהנו.
לא משנה איזו קבוצה אתם אוהדים ב-NBA, אתם עדיין שייכים למחנה מסוים שלא קשור לשום קבוצה, צבע או עיר – מחנה שקשור לאדם אחד, שהכתיר את עצמו כמלך לפני שאחרים הספיקו, לא אחר מאשר לברון ג'יימס.
אתם שייכים למחנה ששונא או אוהב את ג'יימס, אין רבים שנמצאים באמצע.
בעיני אוהדי כדורסל, ג'יימס הוא מלך או לוזר, בכיין או אלוף, בלתי אפשרי להישאר אליו אדישים.
יש משהו בלברון שמעורר באוהדים סלידה וכעס או הערצה ואהבה. כמעט שלא קיים אצלו שטח אפור מבחינת יחס הקהל, השדרנים וחבריו לליגה.
מה בעצם הופך את ג'יימס לשונה? המון סופרסטארים ברמה שלו זכו וזוכים בהתאם למעמדם לתרועות ועלבונות, אבל הוא, שנחשב לכוכב-על שובר שיאים, עדיין נחשב כשנוא בעיני רבים.
יש כל מיני סוגים של אהדה לשחקנים – יש שחקנים שנהנים מקונצנזוס רחב כמו למשל ראסל ווסטברוק, שחקן מבריק עם חוש אופנה איזוטרי ופה גדול מחוץ למגרש, שלמרות הגישה השלילית שלו זוכה לחיבוק מהליגה ומהאוהדים.
עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שווסטברוק הוא אנדרדוג ומעמד של אנדרדוג תמיד יוצר אהדה. מול הדרייב והמשחק חסר הפשרות של ווסטברוק יש רבים שמעודדים אותו מהצד, רוצים לראות אותו עולה ומצליח, מתקדם עוד שלב וזוכה לטבעת שתתאים לכישוריו האישיים. מול ג'יימס תמיד עומדים אלו שמייחלים לנפילתו.
גם סטף קורי הוא שחקן אהוב, מזן אחר מווסטברוק.
קורי הוא הסמל של קבוצת גולדן סטייט אחרי שהוביל אותם לאליפות ב-2015 בפעם הראשונה מאז 1975.
הקבוצה מקליפורניה היתה זניחה במשך מספר עשורים יחסית ללייקרס שכנתם למדינה ומעמדה לא השתנה רק בזכות קורי, אך בהחלט היה לו חלק לא מבוטל בכך לצד קליי תומפסון, דריימונד גרין והיום גם קווין דוראנט.
קורי הוא מודל לחיקוי קלאסי שקל לאהוב, הוא צנוע, בעל בייביפייס, חיוך כובש ונתוני קליעה מרשימים לשלשות.
הוא דור שני ל-NBA, למרות שהוא יותר מצליח מאשר שאביו אי פעם היה.
אולי זה היחס הציבורי שלו לאשתו ובנותיו המתוקות שמצטרפות למסיבות עיתונאים או הרקע הדתי והמשפחתי שלו שמבדיל אותו משחקנים רבים בליגה שחיים סגנון חיים פרוע.
כך או כך, סטף שומר על מעמדו גם השנה בתור שחקן אהוב עם תואר הג'רזי הנמכרת ביותר. אגב, במקום השני בטבלת הג'רזי הנמכרת ביותר מופיע כמובן לברון.
ישנם גם שחקנים שמעמדם בליגה השתנה בשל בחירות אישיות, כמו למשל קווין דוראנט, שותפו לשעבר של ווסטברוק ועכשיו של קורי.
דוראנט הוא שחקן יציב, מצוין וחף מסקנדלים (מלבד אותם חשבונות טוויטר), שהיה אהוב הקהל והדרדר במעמדו מבחינת האוהדים אחרי שבחר בחירה אישית שהתגלתה עבורו כמוצלחת, לעבור לגולדן סטייט עתירת הכוכבים ועטורת הפרסים ולנטוש את אוקלהומה ואת ווסטברוק, שלא הסתיר את מורת רוחו בנושא.
גם לברון עזב את קליבלנד ואיבד את הקהל המקומי אך חזר בגדול להעניק להם אליפות כפי שהבטיח. הקהל המקומי לא זוכר כבר את החולצות שלו שנשרפו בחוצות העיר ובכל סרטון יוטיוב, בקליבלנד סלחו לו מזמן.
כמו כל מלך שליט בהיסטוריה, הדחתו וכשלונותיו של ג'יימס מעוררים אצל רבים סיפוק והזדמנות לדבר על הפריבילגיה לה זוכה ג'יימס כחביב הליגה כביכול.
שונאיו יקראו לו בכיין, לועגיו יזכירו את השיחות הרבות שמנהל ג'יימס על המגרש עם השופטים ואת ההנחות שהוא כביכול גם מקבל מהם. ההייטרים שלו ידונו בחוסר הצניעות שלו בראיונות. הישראלים ביניהם יזכירו את תקרית בלאט, בה ג'יימס היה קשור להדחתו של המאמן הישראלי מהקבוצה והחלפתו במאמן שקרוב יותר לבובה על חוט של ג'יימס מאשר למאמן שקובע את הטון. האם הכל בעיני המתבונן?
הרי ג'יימס בסך הכל שחקן מוביל, אתלטי ומעניין גם מול צעירי הליגה, שחקן שזכה לא אחת באליפות והצליח להביא לקליבלנד את האליפות הראשונה שלהם אי פעם ב-2016.
העיר המנומנמת, שזכתה בעבר לכינויים מביכים כמו "הטעות ליד הנהר" (Mistake by the lake) וידועה בכך שאותו נהר עלה באש בעבר מרוב זיהום, לא היתה רלוונטית כלל בעולם ה-NBA עד שג'יימס, יליד האיזור, הוביל אותה למעמד של מתחרה קבועה ויציבה לכתר האליפות. השערוריות היחידיות שסיפק ג'יימס, שהתחתן עם אהובת נעוריו מהתיכון ולא נתפס מעולם בשום סקנדל, הגיעו דווקא מאמו ולא ממנו, שניהלה רומן עם חברו לשעבר לקבוצה ומעוד רכילות זניחה על השתלת שיער שבגינה זכה ללעג מאוהדים. הוא אדם שתורם לקהילה, בכסף ובזמן, טיפוס משפחתי שמתפאר בילדיו במדיה חברתית לעיתים קרובות.
במקרה של לברון, הוא זוכה גם ליחס מלגלג פעמים רבות גם מחברי הליגה ולא פעם התנגח עם שחקנים אחרים וחטף מהם הערות ועלבונות. קיריי אירווינג רמז לא פעם שהוא עזב את קליבלנד, בה דרכו לאליפות נוספת כמעט מובטחת, משום שהוא לא יכול לסבול את האינטרקציה עם ג'יימס.
במקרה אחר, בסרטון מפורסם שהפך ויראלי, קורי מפליא בחיקוי של סרטוני האימון של לברון באינסטגרם שלצידו עומד אירווינג, מתגלגל מצחוק.
גם לג'ואקים נואה מהבולס והניו-יורק ניקס יש יריבות ארוכת שנים איתו מאז ימיו בשיקגו, אחרי שהעיר לג'יימס על התנהגות ילדותית ולא מקצועית כשג'יימס פצח בריקוד על המגרש כאשר קליבלנד הובילו על הבולס ב-19 נקודות במשחק פלייאוף. מאז, נואה שנחשב להיפי שמבלה את חופשת הקיץ על ערסל בג'ונגלים בתאילנד, לא הצליח להסתיר את סלידתו מהשחקן, בראיונות או על המגרש.
אז למה ג'יימס מעצבן כל כך את כולם? למה הוא לא נהנה מיראה מהקולגות שלו ומאהבת קהל גורפת?
למרות רמת הפרסום שלו, נראה שיש ללברון חוסר מודעות עצמית, הוא חסר חוש הומור עצמי – מתאמץ מדי למרות שהוא מסומן כבר שנים כפייבוריט, כבר מהתיכון כשזכה לשער בספורטס אילוסטרייד (בו הוא כונה THE CHOSEN ONE) תמיד מתווכח עם השופטים ומתלונן, כל פעם מחדש, וידוע ב"פלופינג" שלו – הוא יכול לזכות באוסקר על ההצגות שהוא יוצר על מנת לזכות בזריקות עונשין.
הוא מנצח קולני ורברבן בראיונות אחרי משחקי נצחון ומוכיח שהוא לא ממש יודע להפסיד שהוא שוב ושוב מחמיץ פנים במסיבות עיתונאים שלאחר הפסדים, גם יחסית לשחקנים תחרותיים אחרים בליגה. הוא כמו הילד שמתווכח עם המורה אחרי שקיבל 99.
הוא גם לא מספיק Cool ולוקה במחסור קשה בנונשלנטיות – הוא מעלה סרטונים טרחניים של האימונים שלו או יוצא לחדר ההלבשה תוך כדי שהוא קורא את הסנדק בהליכה מול המצלמות, כמו הילד המעצבן שמתעקש להזכיר בפני הכיתה כמה הוא למד למבחן בחופש הגדול.
בזמן ששחקנים אחרים זוכים לביקורת, הוא זוכה לשנאה ובוז, לשנוא את לברון זה ספורט משל עצמו. למרות ההשוואות לג'ורדן מדובר בסגנון שחקן אחר לגמרי, את האחד אוהבים לשנוא ואת השני אוהבים לאהוב.
אני מאמינה שלמרות המשחק הוירטואזי שלו, הופעות משחק מדהימות וסדרות נצחון שראינו השבוע בהן הוא שובר שיאי נצחון, קליעה, והגנה שוב ושוב ושוב, אנחנו נראה אותו זוכה בעוד אליפויות אבל לעולם לא נזכה לראות אותו הופך להיות קונצנזוס. או כמו שאמרו אחרים לפני: הייטרס גונה הייט.
עידו
1 יונ 2018 12:44:26הטעות ליד האגם ולא הנהר – נהר זה river וזה משמעותי כי בנהר זרימת מים בלתי פוסקת ולכן הוא מזדהם פחות. לברון גדול הדושבגים לעלות על מגרש כדורסל אי פעם
מנחם לס
1 יונ 2018 16:22:01אני לא אהבתי את לברון אפילו במיאמי, שהיתה הקבוצה שלי בשנים ההן כשגרתי שם. היה בו משהו מעצבן וכל מה שכתבת הוא נכון.
דווקא עתה, בקבוצה שתמיד הייתי די נייטרלי לגביה ואהבתי רק כשניצחה את המערבית, הרגשתי אליו עוברת שינוי מחלט. הוא הצתנע בהרבה מישורים. הוא הפך לשחקן הרבה יותר רגוע באופיו (לא בעזות משחקו!) והדבר שאני הכי מעריך בו זה איך – בגילו – הוא מגיע לשיאי משחק חדשים.
במסיבות העתונאים הוא נשמע עניו, ומשתף את חבריו בהצלחות. הוא הפך לאדם נינוח הרבה יותר משהיה, ושחקן-על שעכשיו אני יכול פשוט ליהנות ולהעריץ את משחקו.
SamIaM
2 יונ 2018 10:36:59בול בפוני!
עידו גילרי
1 יונ 2018 13:00:51לברון תמיד היה דמות מקטבת אבל אני תמיד הרגשתי שאחרי הפרישה הוא יכנס מהר מאד לקונצנזוס.
ההרגשה הזו רק הולכת ומתחזקת אם כל שנה שעוברת וההישגים שהוא צובר.
Berch
1 יונ 2018 13:05:25אני אתך בזה עידו.
זה כמו טירונות חיר שזה הדבר הכי נורא בעולם אבל אחרי הרבה שנים אתה מוצא את עצמך מעביר צחוקים עם החברים כאילו הייתם יחד בנופש בפאפוס.
עוד 20 שנה ההייטרים הכי גדולים ימצאו עצמם מספרים בנוסטלגיה לילדיהם שהם ראו אותו בלייב….
אגב, אם זכרוני העלוב אינו מטעני גם עם מייקל זה היה ככה. הייתי מההייטרים הגדולים.
וגם הוא היה חסר הומור (ספייס ג'ם זה סרט רציני !!!)
🙂
עידו גילרי
1 יונ 2018 13:07:53מייקל היה לא פחות מקטב אבל יש לומר שהיחס בין אוהבים לשונאים נטה הרבה יותר לכיוון האוהד מאשר עם לברון.
היום דרך אגב אני בטוח שלמייקל היו הרבה יותר שונאים. עידן המדיה החברתית נולד לשנאה.
מנחם לס
1 יונ 2018 16:22:46צודק!
עידן
1 יונ 2018 14:21:08עידו גם אני חושב כמוך.
אפילו הייטר כמוני של שנים רבות מתחיל להתרכך ויש לא מעט מקרים שבהם אני פתאום מוצא את עצמי רחמנא ליצלן מחבב אותו..
לגבי המשחק שלו הוא הפך לשלם יותר בשנים האחרונות בעקבות הרמת קליעה שלו מבחוץ.
אני לטובת הווריירס כמובן.דונקי השנוא על כולם הוא השחקן האהוב עליי בליגה.סטף מרגש אותי במשחק.קליי הוא פנומן השני צידי המגרש ואת דוראנט אני מחבב עוד מימי אולהומה אבל הפסד אתמול של הווריירס לקאבס לא היה מוציא ממני אמוציות כמו ב 2015-17.
מכיר בגדולתו של לברון והפלייאוף האגדי שהוא נותן לא משנה איך יסתיים העלה אותו עוד מדרגה[אם ינצח בסדרה יהיה העז בלי יכולת ערעור אבל בניגוד לשנים עברו גם אם יפסיד לא אתווכח עם כל מי שטוען שהוא העז כמו בעבר כי יש לו קייס]
חגי - התותח הקטמוני
1 יונ 2018 16:06:39מודל שמעון פרס?!
Berch
1 יונ 2018 13:01:17כתוב נהדר, כיף שחזרת.
יש עוד נקודה בקשר ללברון….. הוא פשוט טוב מדי. אין שום אפשרות להזדהות אתו.
נוסיף לזה את המחסור בהומור והרצינות המוגזמת והנה הגענו למצב של היום.
הוא מרובע מדי. זו בעיה….
קצת מרחם עליו על זה. אין לו חופש אמיתי 🙂
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
1 יונ 2018 13:12:30אחלה פוסט תודה רבה רותם.
מסכים גם עם גילרי (קונגרסמן ג'יימס, תתחילו להתרגל) וגם עם ברץ' – הוא גם טוב מדי וגם נטול חולשות. אם היינו מאפיינים למפעל רובוטיקה את שחקן הכדורסל המושלם המוצר היה קצת פחות טוב ושלם מלברון. ואנשים בדרך כלל נרתעים מרובוטים.
אפלטון
1 יונ 2018 13:26:39וואו מעולה! תכתבי עוד!
חייב להגיד שאני איפשהו נמצא על מחנה הבאמצע.
את ג'ורדן ממש שנאתי, וככל שהגדילו אותו יותר כך זה גרם לי לשנוא אותו יותר (ועד היום חושב שהוא אוברייטד).
ללברון יש לי נטו הערכה למשחק שלו, באותה מידה שאני לא מעריך את ההתנהלות שלו מחוץ למגרש.
באמת נראה לי שהוא השחקן היחיד שאני לא אוהב ומעריך באותה מידה, שזה גם אולי סוג של רגש מיוחד.
האווי לאסוף
1 יונ 2018 13:38:21אחלה, תודה רבה
מסכים עם ברץ, שחלק מהמיחס ללברון נובע מהעובדה שהוא פשוט מפלץ, ביכולות ובגודל. גם חוסר ההומור, והצורה בה הוא תופס את עצמו, בוודאי לא מוסיפה.
גם רשימת השחקנים שציינת כפופולרית ניתנת לוויכוח. הגולדנים כבר מזמן לא חביבי הכיתה, וגם ראסל זוכה לביקורות רבות.
אבל, הנקודה הכי חשובה, ואין לי איך להסביר עד כמה: תפסיקו לקרוא לסטפן קרי 'קורי'! כשבוני עושה את זה, אני מקבל, הוא רק רוצה להקטין אותו ולהגכיח. בתור אדמור בחצרו של הרב ג'יימס, זה מתבקש. אבל סתם ככה?
שמו באנגלית נכתב כמו שם התבלין ההודי, והוא נכתב בעברית 'קארי'. עם א', בלי א', עם זה אפשר לחיות. אבל לראות את שמו כ'קורי' עושה לי כאבים בעיניים. אנא, התחשבו במשאלתו של אדם גוסס (לא משהו מיוחד, כן? סתם עוד אחד שבכל יום קרוב יותר אל האחרון שלו)
עידו גילרי
1 יונ 2018 13:40:56אין לי ויכוח לגבי טענותיך על האדמ"ור רנדי אבל בדבר אחד אני חייב להסכים איתו – אם אתה לא הולך לכתוב קרי אז קורי הרבה יותר קרוב מקארי .
MBK
1 יונ 2018 13:47:19עכשיו אתה גם אוטוספלר ? 🤦♂️
עידו גילרי
1 יונ 2018 13:49:36לא, אני כרגיל מביע דיעה ביחס לדעה שמישהו אחר הביע.
MBK
1 יונ 2018 14:04:24אני מבין
חבל שאסי דיין ,משה איש כסית ופולי ז״ל
חייבים לצלם מחדש את הסצנה
עגבניה ממולאה בקורי במקום קארי
עידו גילרי
1 יונ 2018 14:08:49אני לא יודע איך השתרשה ההגיה העברית של התבלין ולכן לא מתייחס אליה (למרות שהאיות זהה) הדבר היחיד שאני מדבר עליו הוא איך סטף מבטא את שמו.
עידו גילרי
1 יונ 2018 14:09:31שייקה, אם אתה בסביבה אתה הרב שלי בתחום. אשמח לקבל את דעתך.
Ish
1 יונ 2018 14:28:03לא רואה מה ההגייה של התבלין בעברית רלוונטית לאיות השם קרי. יש הרבה מילים כאלה שהן כביכול זהות אבל שמבוטאות שונה בין שפה לשפה ומאויתות בתאם להגייתן באותה שפה ולא לפי איך המילה מתורגמת משפה אחת לשניה. השאלה הרלוונטית ביחידה כאן היא איך השם מבוטא ומה האיות הקרוב ביותר אליו בעברית.
אישית אני הולך עם קרי (אפילו שאפשר לקרוא את זה בעברית בהמון דרכים שונות (kree, karry, karay, kerrie וכו')
שייקה
1 יונ 2018 16:09:11כמובן שבסופו של יום אין כאן באמת נכון או לא נכון. ולכן, פשוט אציין כמה נקודות ושכל אחד ואחת יחליטו מה בא להם לאמץ:
– מדובר בשם. של מישהו. ולכן בתכלס הצורה בה הוא מעוניין לכתוב את שמו זו הצורה בה הוא ייכתב.
– אבל… במקרה הזה לקחת עצות בכתיב עברי, לשם לועזי, מבעל השם שאינו דובר את השפה זה בעיניי קצת מצחיק ולכן אני מעדיף להחליט בעצמי.
– מצד שלישי, קארי זה הכי פחות סביר כי הא' המשמשת כאן כאם קריאה בעצם, לא אמורה להיות כזו כי לתנועה הזו (שקטה ככל שתהיה) צריך להיות ביטוי כלשהו בצורת ההגייה של השם.
– מכאן שלמורת רוחם של מתנגדי הקורי – זו כנראה הדרך הכי טובה לכתוב את השם ביחס לאיך השם מבוטא בשפת המקור. זה שאין לכם מבטא טוב באנגלית זה בעיה שלכם ותתמודדו איתה 🙂
– ובכל זאת, עברית ואנגלית אינן חולקות תנועות משותפות ולכן אף פעם לא באמת נצליח לבטא מילה בשפתנו ולצפות שהיא תהיה זהה לצליל שלה באנגלית. קורי יתורגם אודיטורית לרובנו כמו coori ולא ממש כמו שהוא אומר את זה, נניח.
– ומה המסקנה? תכתבו מה שאתם רוצים. אני בוחר בקרי (לא לילה) כי זו הפשרה המתבקשת בעיניי.
בונוס: לכל מי ששמם "שי" שם בחוץ – אני רואה הרבה שמאייתים Shay ולא Shai או Shy. כפי שכבר ציינתי, זה שמכם וזכותכם לכתוב אותו איך שתרצו. אבל למיטב הבנתי, באיות Shay האות y משמשת כעיצור ולא כתנועה ולכן דובר אנגלית שיקרא זאת עשוי בהחלט להתבלבל ולבטא בצורה שגויה (Shay, בדומה לצליל המילים say, clay). לכן אני כותב את שמי עם האות i. מספר ביקורים בארה"ב ונישואין למשפחה אמריקאית מוכיחים לי שזה בהחלט מדויק יותר.
שי אבן צור
1 יונ 2018 17:44:53שייקה, מסכים איתך לגבי ה SHAY. כל אמריקאי, הודי, גרמני, וכו' שעובד איתי קורא לי SHEY.
אבל אני נשאר עם ה SHAY 🙂
עידו גילרי
1 יונ 2018 22:58:54תודה רבנו.
במיוחד לאור העובדה שאתה מגבה אותי :).
ינתיאל
1 יונ 2018 14:21:00קרי כותב את שמו כך. ק.ר.י. יש לו קעקוע על היד עם השם שלו בעברית ותם הויכוח
Ish
1 יונ 2018 14:32:16זה טענה נחמדה אבל היא לא תופסת, ראה ערך אנשים שעושים קעקועים עם אותיות סיניות או יפניות על הגוף שחושבים שזה אומר משהו אחד אבל בעצם אומר משהו אחר.
האווי לאסוף
1 יונ 2018 17:38:40אני לא בטוח שזה לא תופס. במקרה הזה אנחנו יודעים שקרי לא טעה, לפחות לא בצורה גסה, כך שאפשר לראות בה את הצורה שבה הוא רוצה שיקראו לו.
בימי כעורך ועיתונאי, הכלל המוביל היה האחדה. אם יש דרך שהרוב כותב משהו, ולא מדובר בטעות, עדיף להשתמש בה. ככה גודלים הסיכויים שהקורא יבין למי אתה מתכוון
שי אבן צור
1 יונ 2018 17:39:19תאמין לי שאם הייתי מקעקע את שמי בכל שפה אחרת אז הייתי יודע בדיוק מה אני עושה.
תשמע כל שדר/פרשן בליגה שאומר את שמו. איך זה נשמע? קרי או קורי?
את המילה CURRY מבטאים קרי, לא קורי. ראה ערך CURVE CURTAIN, CURSE,CURB וכו'
אחרי כל זה, הבנאדם (פאקינג!) מקעקע "קרי" ועדיין אתה מתווכח?
Ish
2 יונ 2018 00:11:20אני לא מתווכח לגבי איך צריך לכתוב, דעתי על הכתיב זהה לשלו, רק אמרתי שהטענה הנ"ל אינה טובה.
הצד השני של המטבע
2 יונ 2018 16:10:11דוגמר למה אתה קשקשן ושקרן:
https://www.youtube.com/watch?v=taZ3RgiC6-U
MBK
1 יונ 2018 13:55:05תודה רבה רותם
הפוסטים שלך תמיד מעניינים
לברון מעורר הרבה אנטיגוניזים מצד אחד ויש לו המון מעלות מצד שני הוא לא חושש להתבטא פוליטית והוא נדבן גדול ,לכאורה גם איש משפחה מסור ונאמן
מה שגורם להתחבר פחות ללברון זה שהוא מאוד פיזי ולא משדר אנושיות יש חו הבעה כזאת שלא קל להתחבר אלייה ( סליחה אבל הוא קצת מכוער,עניין של טעם )
בעוד מייקל ,קובי קארי זכורים עם חיוך של מיליון דולר לברון זכור עם מבט זועף/בוכה/זחוח/צורח
עד לפני הניצחון בגמר של 2016 הוא היה שחקן שאהבתי לא לאהוב
אחרי דוראנט ( שאני מאוד אוהב ) לקח את הטבעת שלו ב 2017 אפשר לאהוד את הוד רוממתו בלב שקט.
היו לא מעט גולשים שמרגשים את השינוי הזה בקשר ללברון
בשנות ה 90 כאוהד לייקרס ומג׳יק היה קשה לי לקבל את מייקל
ב 91-2-3 הייתי בעד לייקרס-פורטלנד-פיניקס בגמר
ב 96 הייתי קצת אדיש וב 97 רציתי את מלון וסטוקטון וב 98 כבר הייתי לגמרי מייקל
זה ספורט לא מלחמה ונחמד לשנות את הדעה מדייי פעם
תודה רותם על אחלה פוסט
מוש השור
1 יונ 2018 14:30:16מחשבה שעלתה לי בנוגע למה שכתבת, כתבת על חיוך מליון דולר של קובי, מייקל וק( ו)רי לעומת הזעם או הכעס של לברון. מעניין למה זה אולי זו פסיכולוגיה בגרוש אבל 3 האנשים שנתת גדלו במשפחות מעמד בינוני עד גבוה בגדול אין להם יותר מדי סיבה לכעוס על החיים, הם גדלו בסביבה מחבקת, תומכת, בגדול לא ממש היו להם חוסרים. לברון גדל באשפתות באופן מילולי, יכול להיות שמה שמניע אותו ומתדלק אותו זה זעם. יכול להיות שזה גם סתם זיוני שכל של 7 בבוקר 😂
MBK
1 יונ 2018 15:04:10נקודה מעניינת אולי זה הרקע שלו
גם ג’ורדן היה זעפן לא קטן לראייה נאום היכל התהילה שלו
מייקל היה בלתי נגיע מכונת שיווק שהתקשורת אהבה לחבק
סער ברעם
1 יונ 2018 14:29:53תודה רותם. אני חושב שללברון גם יש פעילות פוליטית שהולכת לטובתו או לנגדו. הוא טוטאלי, לכאן או לשם. אין פשרות אצלו – וככה גם האוהדים שלו. שרופים עליו או שונאים אותו. זה מה שהופך אותו לשחקן כל כך גדול – האהבה הטוטאלית שלו למשחק.
הממזר של סטוקטון
1 יונ 2018 14:45:54לא סובל אותו, ולא מעריך אותו. גאה להיות הייטר.
וזה רק מתעצם משנה לשנה.
סו מי…
***
(שבת שלום, חותך לישון, עם חלומות אירוטיים על JR פבלובי)
DSM
1 יונ 2018 15:05:44כי אתה מקרה קיצוני של מכחיש מציאות שתקוע בדיסוננס קוגנטיבי
גם כשהוא נתן את הפינאלס ההוא ב-2016 בטח מצאת סיבות למה הוא לא שחקן: הליגה, השופטים, הסמים, קיירי. הכל כדי לא להודות בטעות שלך, לא לרגע, לא אף פעם. אדם שממשיך לתקוע ראש בקיר, "תמיד צודק", והציטוטים המתישים האלה מאיזה תגובה מהתחת של מגיב משנת תרפפו זה בדיוק זה: "הנה אמרתי לכם, אני תמיד צודק". זה מעיד על חסכים ידועים אבל זה כבר עניין לפעם אחרת.
Ish
1 יונ 2018 15:07:09איזה כתב חידה מעניין
Ish
1 יונ 2018 15:08:17ל**** – מ**
DSM
1 יונ 2018 16:49:13עוד מנסה למכור ברשת תכשיטים מפימו ??
בהצלחה ..
רפיקי
1 יונ 2018 15:05:14לא הייתי ממהר להגיד שקרי צנוע…אבל הוא גם לא שחצן כמו שחלק מתארים אותו הוא פשוט נהנה מהמשחק ומקליעה טובה ולא כל כך אכפת לו מה היריב חושב על זה
זה מה שהופך אותו לשחקן הכי מהנה בליגה
ובלי קשר.לברון הגדול בהיסטוריה
ד"ר רזי הופמן
1 יונ 2018 15:33:24אני כידוע אינני מההייטרים של שחקנים שבאופן כללי שומרים על ספורטיביות. יש מעט שחקנים בליגה שמעלים לי את הסעיף.
Zivke
1 יונ 2018 15:34:15תודה על הכתיבה, אבל לא ממש הבנתי את הטענה. לברון הכי מצליח וכפועל יוצא מושך הכי הרבה תשומת לב, לטוב ולרע. או במילים אחרות, כמו ג'באר, מג'יק-בירד, MJ וקובי-שאק לפניו, הוא השחקן NBA היחיד שגם סבתא שלי שמעה עליו. לא חושב שיש כיום עוד שחקן בליגה שאפילו מתקרב אליו מהבחינה הזו, וכרגע גם לא מסתמן מחליף באופק
שמעון
1 יונ 2018 16:58:33אין ספק שהמותג שלו מספר 1. LEBRON LLC
Ohad
1 יונ 2018 16:00:50אני מבטיח לכם שככל שהזמן יעבור אנשים ישכחו מלברון בתור העז, גם בעוד 30 שנה יזכרו את לברון אבל יסתכלו עליו בתור עוד שחקן מפוצץ בבטיסטיקות ודומננטי בתקופתו. כמו צמברליין אבל אחד לא אומר שהוא הטוב ביותר(חוץ מפיפן חחח)
מנחם לס
1 יונ 2018 16:24:53תודה על פוסט חשוב
שמעון
1 יונ 2018 16:56:44ראסל ממש לא אהוב בליגה ויש לו אינסוף הייטרים, אנשי התקשורת מאד לא אוהבים אותו והוא כנגד כל הסיכויים. הבייבי של הליגה מבחינת תקשורת זה לברון קרי ודוראנט. ראסל והארדן מוקצים וצריכים לעשות דברים בלתי אפשרים בשביל מילה טובה.
ראס והארדן גם שנואים עי האוהדים.
שמעון טבדי
1 יונ 2018 18:29:17אגב המזל היחיד של הארדן זה שלברון לא סיים את העונה הזאת עם טריפל דאבל.
ברור לכם שאם לברון מסיים עם המספרים של ראס את העונה מי מקבל MVP?ואיזה הייפ תקשורתי היה?
עידן עופר
1 יונ 2018 18:29:54מעולה רותם ! תכתבי עוד. קשה שלא להסכים עם מה שרשמת, אבל דווקא השנה זה מרגיש כאילו הוא הופך ליותר קונצנזוס מבעבר. לא זכיתי לראות את מייקל משחק אז קשה לי להגיד מי יותר גדול אבל כשמסתכלים על המספרים, כשרואים את הסמל בכל מקום וכששומעים כמה הקונצנזוס שלו גדול, קשה לי לראות את לברון מגיע לשם.
הטבע שלנו הוא להשוות אבל אני חושב שלפעמים מוטב להפסיק לעשות זאת ופשוט להעריך את מה שעומד לנגד עינינו כמו שקובי צייץ לאחרונה.
דובי
1 יונ 2018 19:00:13ג'ורדן היה זבל אלוהי ששחט את הניקס פעם אחר פעם. רגע מאושר מאוד היה הפוסטר של סטארקס עליו ועל גראנט ופיפן
גיא רוזן
1 יונ 2018 19:09:26צפיתי הלילה בשחקן הטוב בעולם נותן תצוגה היסטורית.
מולו שיחק הקלע הגדול בתולדות המשחק, קולע שלשה כמעט מהחצי כאילו היא ליי אפ בשביל לסגור את המחצית,
בקור רוח מרשים קולע סל אדיר (+ עבירה) ברגעים האחרונים של 48 הדקות.
לא יודע. אני לא מבין איך אפשר לשנוא מי מהם.
2 שחקני על, במשחק מספר 1 של הפיינלס, מככבים באחד ממשחקי הפיינלס הטובים שיצא לי לראות בשנים האחרונות –
אני לא מרגיש צורך לבחור מחנה. אני פשוט שמח שהתעוררתי בזמן לצפות במשחק כל כך גדול.
תודה, רותם.
פוסט נהדר.
דובי
1 יונ 2018 19:35:53כתבת נהדר
האווי לאסוף
1 יונ 2018 20:07:29+1
בגלל תגובות כאלה קשה לתייג אותך בתור הייטר, אתה עושה לכולנו עבודה קשה
איש הערפל
1 יונ 2018 19:18:18מי זה קורי? מה ההגיון לכתוב ככה הרי הוא לא cory? הצליל האמיתי באנגלית אמנם לא קיים בעברית אבל הוא הרבה יותר קרוב לקרי או קארי.
ADISU
1 יונ 2018 23:33:51הגמר הזה אני בעדו ובכלל כל עוד הקבוצה מהמפרץ נושמת אני אהיה בעדו ומצידי שירכיב קבוצת נוקמים משלו ויחסל את גולדנים החוצניים האלה מעל פני האדמה.
סה"כ בתור הייטר מושבע שעד לפני הגמר התפללתי לכל הפסד שלו,לכל נפילה ,קיוותי שאינדי ינצחו ,כלכך שמחתי כשבוסטון הובילה 2-0 עליו.
אבל עכשיו כשהוא מול הקבוצה הכי מעצבנת ומגעילה שראיתי בימי חיי אני בעדו בצורה אבסולוטית!
אז האם אני הייטר? כנראה שכן ,אבל יש סולם הייטריות אצלי והדאבס נמצאים במדרגה העליונה של הסולם ולברון ממש מדרגה אחת מתחתם .
נ.ב-ראסל ממש לא אהוב התקשורת והאוהדים והוא לדעתי מייצר את הוויכוח הגדול בין ההייטרים לאוהבים אחרי לברון
Captain Beefheart
2 יונ 2018 11:29:49אחלה פוסט, אחלה ניתוח אישיות.
שהדי במרומים שהייתי רוצה להיות במחנה מעריצי לברון. ברור שהוא כדורסלן מופלא עם רזומה מטורף שראוי להערצה. גוף מדהים ובריא, כישרון עילאי וחוכמת משחק, DNA ממשפחת ג'ורדן, ראסל, מג'יק ובירד, מוסר עבודה והספקים של קרל מלון. הכל יש שם. כל החבילה. הוא לגמרי הדבר האמיתי ולגמרי קיסר הדור שלו וחבר בכל חמישיה ראשונה של HOF.
ובנוסף – הוא לגמרי תורם לחברה וכו' ואני בהחלט מעריך ומוקיר את זה.
רק מה – בשבילי גיבור על הוא אחד עם פאסון שנותן לכל האחרים לשבח אותו ולא מוציא כמעט מילות הערכה עצמית. זה החומר שממנו עשויים הגדולים באמת ולברון לא שם. הכתם היה כבר בהתחלה עם ה"נבחר" הפתטי, וקיבל סטאמפה עם ה"החלטה" והכישרון שכמו כלב או עציץ הבעלים החליט לקחת לסאות ביץ'.
זה לא מפריע לי להנות מהכדורסל המרהיב שהאיש הזה נותן ומהדרמה שהוא מייצר. אוי ואבוי לנו אם היינו צריכים לדבר היום על ארון ביינס.
C webb
2 יונ 2018 19:48:57הוא פשוט טוב מדי. הוא הכי חזק, הכי עמיד, הכי הכול.
והדבר המרכזי שגורם לרוב האנשים לשנוא אותו, זה שהוא מערער על הקביעה אצל אנשים מסויימים (עדיין מיעוט) שג'ורדן הגדול מכולם.
ברמה האישית, את ג'ורדן לא יצא לי לראות יותר מדי בלייב (אני בן 31). בסרטונים שכן ראיתי ובמשחקים שמשודרים לפעמים בגולד, אני חייב להגיד שהוא זועף לא פחות מלברון. הוא בהחלט שחקן עצום ואני בטוח שמי שחי בזמן אמת וצפה בו בשיא תפארתו על בסיס יומי מכיר את גדולתו. אבל, אני חייב לסייג, בהרגשה שלי, חלק מהאוהדים הרבים שמגנים בחירוף נפש ומהללים את ג'ורדן פשוט מנסים להגן על התקופה ההיא, בה הם קמו לראות את השחקן הזה, שמגדיר מבחינתם תקופה.
כשאני רואה את המשחקים האלה, אני מרגיש שהמשחק הזה הוא שלב אחד אחורה באבולוציה של הליגה.
כמובן שאני מכבד את כל הדעות, וכל מי שחושב שג'ורדן, ראסל או כל אחד אחר בהיסטוריה, הוא הגדול מכולם.
מבחינתי, מהשחקנים שאני כן צופה בהם על בסיס קבוע (החל מ2000), לברון הוא הטוב ביותר.
הייט אשברי
2 יונ 2018 21:40:16כשנתקלתי בשם קורי הפסקתי לקרוא . מה לעשות – אם מעוותים את שמו של שחקן מוביל, סביר שגם השאר לא מעניין.
רותם אלפר-אמפונג
2 יונ 2018 23:15:58תודה אמיתית לכל מי שקרא והגיב, חלק מהכיף באתר הזה זה כמות התובנות האמיתיות באגף הקומנטים, אוצרות של מידע וכיווני מחשבה. עכשיו… לאנשי הקרי והקארי, חייבת להתווכח ולומר שההגייה הנכונה היא קורי עם שורוק כמו current, או curly ולכן אין צורך להתלהם, כל דרך אחרת היא תרגום השם שלו לעברית ולא שמירה על ההגייה המקורית שזה גם בסדר, זכותכם, אבל אני אומרת וכותבת את שמו כמו האורגינל.
הייט אשברי
3 יונ 2018 06:40:13צריך לכתוב את השם ככל שניתן קרוב לדרך בה הוגים אותו . ההגיה של השם בעברית היא בסגול /צרה . ולכן כך יש לכתוב אותו , ולא כאילו הוגים אותו בשורוק או קובוץ או חולם .
עברית שפה
3 יונ 2018 12:03:46איפה יש במילים האלו שורוק?
צביקה
2 יונ 2018 23:55:24הפוסט כתוב היטב ומעניין. וכן, מה שפועל נגד לברון זאת הרצינות העצומה שבה הוא מתייחס לעצמו. רק מה, וזה מה שממש מדהים באיש הזה, שהוא מצליח לעמות בציפיות הפסיכיות שאחרים והוא עצמו תולים בו מגיל 15. זה משהו לדעתי מעולם ראינו.