השחקן השעיר והאנדרייטד ביותר בליגה / מנחם לס

קרלוס בוזר הוא השחקן המעצבן ביותר את יריביו מכל השחקנים האחרים בליגה. עבורם הוא האזעקה במכונית שלא מפסיקה; התקליט המקולקל שמנגן אותו דבר שוב ושוב. הוא לא השחקן המהיר בעולם, לא הזריר בעולם, לא מנתר טוב במיוחד, מגן אישי בינוני במקרה הטוב, והוא תמיד נראה שעיר, מזיע, ומלוכלך.  יש לו את הקרחת המכוערת ביותר בליגה. 

ובכל זאת עבור טים  תיבודו להוציאו מהמשחק של הבולס זה כמו להוציא את האפיפיור מהוותיקן. אני בטוח שכשתיבודו מסתכל על הוידיאו של המשחק ורואה מה קרלוס בוזר עושה, השערות הצדדיות בקרחת שלו נעמדות כמסמרים צדדיים. אבל תיבודו, וכל שחקני הבולס, יודעים שהוא השחקן החשוב ביותר בקבוצה. לפחות עד שדריק רוז יחזור. הוא כמו הגייזר "OLD FAITHFUL" בילוסטון פרק. שקט, לא נשמע, לא בכותרות. אבל כל 20 דקות פורץ לשמיים. אצל בוזר זה כשיש משחק. לפתע הוא הכל: המגן, הרע, השרירן, הקולע מ-4-6  מטר באמינות, הלוקח את הריבאונדים החשובים, ולא נותן לאף קרימינל בליגה להיות JUNK YARD DOG גדול ממנו. אגיד לכם בפשטות מי הוא קרלוס בוזר: אילו הלכתי לבדי בסמטה חשוכה באיסט הארלם והייתי יכול לבחור איזה בן לווייה שהייתי רוצה מהליגה, הייתי בוחר בקרלוס. מטה וורלד פיס – סליחה, כבר לא, אבל כשהיה רון ארטסט – היה השני.

כשהוא הגיע לבולס הוא היה זורק במשחק אחד מספיק לבנים לבנות בניין של 3 קומות. אבל עכשיו? היכן היו הבולס בלעדיו העונה? יותר נכון, היכן הם היו בלעדיו בסיבוב הראשון נגד הנטס? "הוא השחקן החשוב ביותר שלי בקבוצה. בלעדיו לא היינו בשום מקום", אמר תיבודו הבוקר לספורט סנטר לפני המשחק הששי הערב בבית, משחק בו שיקגו – מובילה 2-3 – יכולה וצריכה לסגור עניין. ללא רוז, עם קירק היינריך בסימן שאלה להערב, ועם יואקים נואה עם PLANTAR FASCIITIS, קרלוס בוזר היה העמוד המחזיק ותומך בכל הקבוצה.

בוזר שיחק ב-79 משחקים העונה, קלע בממוצע 16.2 עם 9.8 ריב', ובפלייאוף הממוצעים עלו ל-18.2 ו-10.8. ממוצעים טובים מאד בהחלט. אבל בוזר הוא השחקן מס' 1 בליגה שתרומתו לקבוצה גדולה יותר ממספריו הסטטיטיים. כמעט כל שחקן אחר בךיגה שווה את מספריו, וכמה שווים פחות (קווין מרטין הזכרנו?). קרלוס שווה יותר, הרבה יותר ממספריו. הוא הרוח, הנשמה, וה-GUTS של השוורים. הוא השור עם הבולבול הגדול ביותר בעדר, והוא המלך בלי שיהיה מלך.

מה שיש  לבוזר, והוא לא מקבל על כך קרדיט מספיק, היא קליעה רצחנית מחצי מרחק. מהצד של הסל – נניח 4-6 מטרים – ומשני צידי קו הפאול – הוא רוצח: 69%  ממרחקים של 16 עד 24 רגלים נגד הנטס בפלייאוף הזה.  "אני אוהב להיות CHICAGO MAN. אני אוהב את אגם מישיגן, אני אוהב לגור כאן, אוהב את חברי קבוצתי, אוהב את צוות המאמנים ואוהב את ההנהלה. מה יש בשיקגו לא לאהוב?", הוא אמר לא מזמן ליו אס איי טודיי. לכן כל הדיבורים על טרייד ואמנסטי עליו הם שטותיים. זה כמו להוריד גלגל ממכונית. זה לקחת את השחקן החשוב בקבוצה ולהגיד לו שלום.

מה שבוזר מחסיר במהירות הוא ממלא בזריקה רכה  ועדינה – אמנם אחת המכוערות בליגה –  שאפילו אם לא נכנסת בסוויש, היא מקפצת על החישוק בעדינות מדהימה לשחקן קשה כמוהו, והעדינות שבזריקתו גורמת לכדור לקפץ על החישוק בעדינות, ולהיכנס ברוב המקרים במקום זריקות של אחרים הפוגעות בחישוק ועפות בריבאונד עד קו הפאול.

הוא לא המגן האישי הטוב בליגה, אך מה שהוא מחסיר שם הוא מחזיר בריבאונדים ופאולים קשים. השחקן האחרון שיריב רוצה לפגוש בהתנגשות 'ראש-בראש' הוא בוזר. כי הוא נראה כזה כאילו הגולגולת שלו ממולאת במלט יצוק ולא בשר, דם, ועצמות. קרלוס לעולם לא ישכב אן ייפצע בהתנגשות; זה תמיד היריב. לך תיכנס בחומת סין. גוד לאק.

ומה יתרונו הסודי? HE AGITATES PEOPLE. מעצבן, מסית, מרגיז אותם. גם בפאקה-פאקה שהיום ידוע כאחד העוקצניים ביותר בכל הליגה, ובעוד דבר אחר.

-"מה הוא 'הדבר האחר'? הוא נשאל.

-"תראה. אני לא מהמוכשרים בליגה. אז יש לי סוד המאפשר לי לגבור על רוב יריבי. אבל זה סוד שאף אחד מלבדי לא יודע, ואני לא עומד לגלות אותו לך. זה מה שמשאיר אותי בליגה!"

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. אחלה פוסט.
    באמת אחלה שחקן ביוטה היו פעמים שהוא היה ענק.
    בוזר ורנדולף (כשפאו אינינו) מחזירים את הפורדים לפרונט פשוט שחקנים טובים קשוחים שמראים ליריבות מי הבוס.

  2. טוב אולי לא השעיר ביותר (זה שמור לאחד מיוסטון…) אבל בהחלט big-dog כלבבי ואנדרייטד ביותר.

    בכל פעם שאני רואה אותו בשיקגו אני נפעם מהתרומה שלו לקבוצה ומרוח הקרב שלו..
    אין ספק שהוא השחקן מס' אחד שם ולא מספיק מדברים עליו.
    לוחם אמיתי!
    אוהב כאלה מסוגו (כמו גם השחקן שבתמונה שלי 🙂 )

  3. השחקן הכי מעצבן לשחק מולו על פי דרוג השחקנים הוא רג׳י אוואנס מהנטס, שגם הוא מכוער לא קטן ואולי אף יותר מבוזר, ששווה פוסט מיוחד על הריבאונד שלו. בניגוד לבוקר הוא גם שחקן מלוכלך.
    מסכים איתך שבוזר הוא אנדררייטד ביותר , ודרך אגב הנטס לוקחים היום ואת הסדרה כשאני יושב באולם בברוקלין ורואה את זה קורה

  4. בוזר תמיד היה אנדר רייטד
    הוא גם נבחר נמוך בדראפט
    עדין בעייני קרלוס בוזר הוא ביג טיים לוזר
    איכשהו תמיד ברגע האמת נכשל
    רייטד . לטעמי נייט רובינסון ולואל דאנג לא פחות אנדר ייטד מממו

  5. מנחם הרגת אותי עם התגובה לאלעד. כתבה יפה.
    ולאלעד וינון – איפה האינטואיציות שלכם? בולס לוקחים את הסדרה, בדוק.

  6. תודה!!
    סוף סוף אני לא היחיד שמהלל את בוזר! שחקן ענק שמשביח השנה ולצד נואה פשוט מדהים אותי. ארסנל התקפי מדהים, יכולת ריבאונד מעולה והגנה משופרת, זאת עם ראיית משחק מפתיעה ותנועה בלי כדור נהדרת כיאה לשחקן של תיבודו!

  7. אני לא ממש מסכים עם הניתוח שלו כשחקן, אבל אוהב אותו ומעריך אותו מאד.

    הוא עובר תהליך שהרבה שחקנים שהם overpaid עוברים – כולם כל כך מזלזלים בהם עד שהם הופכים לאנדררייטד….

    קורה המון בליגה.

  8. ינון התערבנו. המפסיד צריך לכתוב פוסט על למה קובי בריאנט הוא בשום פנים ואופן לא הלייקר הגדול מכולם. לאלעד- המפסיד בינינו יצטרך להסביר למה לדעתו הנטס והניקס הם כן או לא (לבחירתך) קונטנדריות (ניקס) או בכלל קבוצות כדורסל ראויות. (נטס).

  9. אין לי מושג על מה הוא מדבר, אבל מבחינה פיזית, הנכס הגדול ביותר שלו הוא מוטת ידיים עצומה.
    זה מה שמאפשר לו לשחק פאוור פורוורד בנבא למרות שהוא נמוך יחסית לתפקיד ובלי יכולת אתלטית יוצאת דופן.

  10. אוקיי – בדקתי.

    קבל את קרלוס בוזר –

    מוטת ידיים – מעל 2.18 מ'. (1/4 7.2)

    standing reach (לא יודע איך לתרגם את זה – מתיחת יד בעמידה ?)
    – מעל 2.74 מ' (9.05)

    אלה מספרים של סנטר.
    וזה היתרון הפיזי העיקרי שלו.

    הרבה אנשים נותנים יותר מדי חשיבות לגובה של שחקנים.
    אבל בנבא כבר יודעים מזמן – אתה לא קופץ לריבאונד, לחסימה, או לקליעה עם הראש – אלא עם הידיים…

    עם הגוף מספיק חזק – מוטת ידיים (ספציפית standing reach ) יותר חשובה מגובה להצלחה של שחקן.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט