אין לי הרבה זמן, אבל לפרופסור לא התאפשר לכתוב ולא נשאיר אתכם בלי מקום לפרוק את המחשבות שלכם, אז בקצרה:
- וואלה טעיתי. אבל הייתי קרוב. ובוסטון היו קרובים. ואם קבוצה בלי שני כוכבים שלה, עם רוקי ושחקן שנה שניה כשחקני חמישייה מובילים, מצליחה להגיע פסע מגמר ה-NBA מול שחקן טופ 5 בהיסטוריה זה אומר דרשני. גברים אחד אחד (גברים בניגוד לילדים, ולא, חו"ח, בניגוד לנשים).
- בשנה הבאה אין תירוצים. הצעירים כבר יהיו יותר מנוסים הכוכבים ישחקו. נכון, עוד אי אפשר לדעת היכן ישחק כל שחקן ומעבר של לברון לפילדלפיה למשל עשוי לטרוף את הקלפים, אבל, בכל זאת, שום דבר חוץ מהתמודדות על האליפות לא יתקבל בהבנה. בלי תירוצים על פציעות, חוסר ניסיון וכיו"ב. משחק 6 בגמר לכל הפחות. ובוסטון תעשה זאת – אני באמת ובתמים מאמין בכך.
- מצד אחד מאמן עדיף משמעותית, ארגון עדיף משמעותית, קבוצת הגנה אדירה. מהצד השני אוסף אקלקטי של שחקנים, בלי השחקן השני בהיררכיה, כשהשחקן הראשון בהיררכיה בחלק היורד של הקריירה, הגיע למשחק מותש ולא ירד לשנייה מהפרקט. ובכל זאת, קליבלנד הצליחו לעשות זאת. וזה טיפה מאכזב. לא רק כי רציתי שבוסטון תנצח, אלא כי זה מחזק את המגמה שהליגה הולכת עליה -> ריבוי כוכבים. אם כוכב על אחד, בעונתו ה-15 ועם קילומטרז' כזה, בקבוצה לא מספיק מאומנת, מצליח להעפיל לגמר, המסר הוא: קודם כל לאסוף כוכבים ואח"כ לחשוב מה עושים איתם.
- מה שיש לי להגיד על לברון ג'יימס הוא שכבר אין מה להגיד על לברון ג'יימס. כן, נגמר הרצף של 40 נק' או TD במשחקי הדחה, כיוון שהוא סיים "רק" עם 35 נק' ב-56% אפקטיבי, 15 כ"ח, 9 אס', 2 חס' (וגם איבד 8 איבודים), הגנה אדירה ובעיקר מנהיגות נדירה, אבל זו אנקדוטה בלבד כמובן. מי שיחפש ימצא. תמיד אפשר למצוא. החל מטענות שלי נראות מאולצות כמו מאזן בגמרים (מסתבר שבשביל המורשת עדיף לקבל פצצה מהמטאטא בסיבוב הראשון מאשר בגמר) משל היו אחוזים מהשדה, או נרקסיזם שאין כדוגמתו מחוץ למפרץ סן פרנסיסקו ובירת ספרד. או שפשוט אפשר להבין שלכל אחד מהגדולים אפשר למצוא טיעוני פינצטה כדי להקטין אותו. כשמסתכלים על זה במבט של קריירה – שעוד לא קרובה להסתיים לפי העונה הזו והפלייאוף הזה – קשה שלא לקבל את העובדה שיש פה תופעת שפיץ היסטורי.
- במהלך הסדרה עלו תהיות מדוע לו מעדיף את תומפסון על נאנס ג'וניור. היום, שוב, קיבלנו את התשובה. אני שם בצד את ההבדלים בקשיחות ובניסיון שמאד רלוונטיים. יש 2 נקודות יותר חשובות מהן: הגנתית, תומפסון מתמודד עם שחקני חוץ יפה אחרי החילוף. נאנס לא. התקפית, חסימה של תומפסון אשכרה מחייבת את ההגנה להגיב. חסימה של נאנס היא בכאילו. לסמן V על התרגיל ולחזור לעמדה.
- ולנתון המיותר של היום: מילווקי צבאים היא הקבוצה היחידה שלא הפסידה משחק בית בפלייאוף 2018.
אפילו קורבר סיפק את הסחורה. הוא היה רק 1 מ6, אבל האחת שלו באה בזמן קריטי ביותר, ומשם התחיל להסתמן שהקאבס לוקחים.
תענוג גדול.
מה שעושה הלברון הזה לא נעשה מעולם ואולי גם לא ייעשה, זכות לנו שאנו רואים את זה בלייב.
אני מייחל וכתבתי את זה מס פעמים, שהוא יעזוב את הקאבס, הארגון הזה רקוב. אני הכי יהיה מבסוט אם הוא יעבור לספרס.
אם גולדן המאוסים בגמר, אין לו צ'אנס. אפילו לגדול ביותר הבדלי הרמות גדולים מידי.
לא די. אל תאחל דבר כזה, לא ספרס…אני אהיה קרוע.
כרזת ה-royalty – loyality של טים מול לברון…האם זן הדרך היחידה שנשארה? להתדרדר ל-royalty? 🙁
לא זכור לי הכרזה הזאת. אבל זה קופירייטינג גדול
יש לי חבר טוב שאוהד ספרס שרוף והוא כבר איזה חצי עונה טוען שזה המהלך מערבב קלפים שהולך לקרות הקיץ.
בוסטון בהחלט צפויה לעתיד ורוד ומאבקים רציניים מול פילי
הלוואי. זה יהיה פרידה גדולה6מהמאמן הגדול ביותר
ואם כל הכבוד לבוסטון והצעירים, ניהול המשחק של סטיבנס במחצית השניה היה חלש ביותר. הצעירים שלו נתנו הגנה אבל בהתקפה ממש לא עשו את הדבר הנכון, ולא ראיתי אותו עושה משהונכדי להחזיר אותם למסלול, ובכל מקרה מה שהוא לא עשה – זה לא הצליח לו. הם רק זרקו שלשות…
מהבחינה הזו, אני חושב שהוא נפל בקטע הפסיכולוגי של האימון ולא המקצועי. אתה לא ממציא את הגלגל במחצית השינה של גיים 7 עם חבר'ה צעירים (והוא גם לא ניסה, יאמר לזכותו). הם צריכים להוציא לפועל בדיוק את מה שהוציאו לפועל במהלך כל העונה. זה נכון שקליבלנד שיחקו הגנה טובה (גילרי, הפעם אני מרשה לעצמי), אבל בוסטון לא שיחקה כמו שהיא יודעת. וזה לא רק שהזריקות לא נכנסו.
בכל מקרה, הוא עדיין בתחילת דרכו וכמו השחקנים גם הוא עוד מתפתח ומשתפר. אני מאד אופטימי לגבי היכולת שלו להוביל את בוסטון לשנים טובות.
+1 מתן. בוסטון בידיים של נהג מצוין לשנים הקרובות שנראה גם שמעונה לעונה לומד ומשתפר
סטיבנס לא יכול לקלוע במקום רוזייר, סמארט, בראון ו/או מוריס.
הם הגיעו לזרוק נוחות בחלקן ופשוט החטיאו. ככה שהוא הביא אותם לעמדות הנוחות לזריקות טובות שפשוט לא נכנסו.
בלהט המשחק, גם החמצן כבר לא הגיע למוח ונראה היה שזה משפיע על צעירי בוסטון
סמיילי, אפשר להגיד שמה לעשות הכדור לא נכנס, והזריקות בסך הכל היו די טובות, אבל כשלא פוגעים, צריך ללכת פנימה ולהוציא פאולים. ככה פשוט. והם לא עשו את זה כמעט. וכשעשו קיבלו מזה נקודות וקליעות עונשין ביעילות הרבה יותר גדולה מאשר השלשות. ככה פשוט.
בהחלט מסכים שהיו צריכים ללכת לסל.
אני מבין שלקחו זריקות שהיו טובות לשלוש, אבל בהחלט מסכים אתך שהיה וויתור מהיר יחסית על 2 קלות.
הקאבס נעלו את הצבע נהדר מהרגע שקורבר יצא. החורים נסגרו והם ניסו ולא הצליחו ולכן זרקו שלשות טובות שהיו לגמרי לגמרי לבד בלי שמירה. פשוט לא קלעו, קרה לגדולים מהם. 2-3 שלשות והכל היה נראה אחרת.
לדעתי קורבר יצא ביתרון (צריך לבדוק) שהיה נראה שהמשחק כבר אצל הקאבס והסלטיקס מתחילים ב"שלשות התאבדות"
קורבר נכנס למשחק 2:11 לסיום רבע 3 ביתרון 56-54 לקאבס.
הוא יצא 4:44 לסיום המשחק ביתרון 76-72 לקאבס.
לא הצליח להזיק יותר מידי כי בראון החטיא את כל הזריקות חופשיות אחרי שברח ממנו וקורבר נשטר לחלום על סלעים בקרקעית הים.
http://www.espn.com/nba/playbyplay?gameId=401032846
כמו כן, הוא נכנס 5:15 לסיום הרבע הראשון בפיגור 9-13 ויצא 9:44 לסיום החצי בפיגור 22-30. כל הריצה של בוסטון הייתה שהוא היה על המגרש. במצטבר שהוא על המגרש הקאבס הפסידו.
שלא נדבר שהיה כלום בהתקפה כרגיל.
מה לגבי השלשה אולי הכי חשובה במשחק?
זה שהוא לא קלע, זה לא אומר שהוא לא "מושך אש" בתור קלעי שכל הזמן שתנועה ופותח את המשחק ללברון.
אם יש מישהו למנוע את הקליעה מרחוק בקאבס זה קורבר, הוא לא צריך לקלוע כדי להוכיח את זה. מספיק שהוא מושך את המגן שלו וגורם לעוד מגן (של החוסם) להתרכז בתנועה שלו
נכון מאד. אני גם נותן פחות קרדיט להגנת הקאבס למרות שהם סגרו מעולה את הצבע אבל הימרו על שלשות חופשיות לגמרי. האקס פקטור היה גיילן בראון. נקווה שילמד מזה.
אני לא מצליח להבין למה סטיבנס הלך כ"כ קצר רק עם 7 שחקנים. חלק מהזריקות בסוף של בראון ורוזייר היו קצרות לדעתי גם בגלל המאמץ העצום שהם השקיעו והיה מקום ללכת לספסל ולתת להם יותר אוויר למאניטיים. קליבלנד פשוט לא קבוצה חזקה. היום הצליח להם אבל זה תמיד נראה לי קצת מקרי שהם מחברים כמה מהלכים מוצלחים ש 99% מהם קשורים ללברון. לא רואה אותם מצליחים להיות תחרותיים מול הלוחמים או הטילים בגמר. בקשר לבוסטון אני חייב לומר שלא התרשמתי יותר מידי. בכדורסל אין וואקום ולבוסטון יש סגל מצוין גם בלי הייוורד וקיירי. זו אנקדוטה נחמדה לטחון כל הזמן על זה שטייטום ובראון צעירים וכו אבל אנחנו שוכחים שגם רוקיז' יכולים לשחק כדורסל (הדוק יעיד מה עשה מג'יק הרוקי בגמר נגד פילי) ושגם הורפורד מוריס ביינס וסמארט לא בדיוק ילדים. השורה התחתונה היא שיש שם הרבה כישרון והקושי של איינג' וסטיבנס בשנה הבאה הוא לחבר את הקבוצה ובזה אני חושב שסטיבנס טוב, בניגוד לניהול המשחק הסביר שלו.
מותר כבר להגיד שלברון ג'יימס הוא שחקן הכדורסל הטוב ביותר בכל הזמנים?
אז הנה אמרתי.
לברון שחקן נפלא אחד מ ה 5 הטובים בהיסטוריה
אבל לא. אי אפשר להגיד את זה.
אז הנה אמרתי.
רק לתזכורת … לברון נתן משחק שיא של 46 נק מול בוסטון.
מעניין מה היית אומר אם הוא היה נותן משחק של 63 נק מול בוסטון.
בטח היית אומר שהוא אלוהים…
אההה… היה כבר אחד כזה. והיה מישהו אחר שאמר את זה.
לא . הוא לא השחקן הטוב בכל הזמנים.
אני לא מאלה שיקטינו את לברון. הוא שחקן ענק.
אבל אובייקיבית? היה מישהו יותר טוב ממנו.
לעין ערוך דרך אגב .
נקודה.
האם צריך להזכיר שבמשחק הזה ג'ורדן הפסיד?
לא זה אפילו רצוי. כי אם אחרי משחק שהוא הפסיד בו לארי בירד מצא לנכון לאמר את זה עליו זה רק מראה כמה הוא היה ענק . וגם כמה לארי בירד היה ענק והבין מוקדם מול מי יש לו עסק.
מארק סטיין, הפרשן של הניו יורק טיימס, כתב הבוקר בטוויטר:
I am very comfortable saying I don’t know how to narrow it down to one NBA GOAT and might never be smart enough to figure that out
אני מסכים עם כל מילה שלו.
אני מכבד את כל מי שבתקף טוען שג'ורדן הוא העז.
את כל מי שבתוקף טוען שראסל הוא העז.
(אני חושב שעזים לא יכולות להיות שחקנים פעילים, אז לברון לא רלוונטי לדיון)
אני מכבד את כל מי שבתוקף טוען שבירד הוא העז.
(כל ה-3 זכו לתגובות המצביעות עליהם כ-"עזים" בשבועות האחרונים)
בו זמנית,
אני נהנה מדיוני ה-"עז" (כל עוד הם לא נגררים לטרוליות יתרה…),
היות וזה תמיד כיף לבחוש בנוסטלגיה של ה-NBA.
אותו משחק של ג'ורדן?
ראיתי כל דקה ממנו (לא בחי, אבל עדיין).
אין מילה מתאימה יותר לתארו חוץ מ-"ענק!"
ויכוח הגדול מכולם בעייתי כי כמעט תמיד הוא יחטא בסובייקטיביות וגם מה שאני קורא לו ״זכרון של מעריצי ביבי״ ולקינוח גם יש מעטים שראו בזמן אמת את כל המועמדים (כי עם כל הכבוד מי אני שאשפוט כמה גדןל היה ראסל או צמברליין אם אפילו לא חזיתי במשחק אחד שלהם?).
לגבי הגדול בתקופתו – על זה אין עוררין.
לכן לדעתי נותר רק ״לספור״ את כמות ה״כתמים״ שיש לכל הטוענים לכתר, ולפי זה להחליט מי מהם הגדןל מכולם:
מג׳יק:
שיחק בקבוצה גדולה מהחיים עם לא אחד אלא שני הול אוף פיימרז ובכל זאת הפסיד איתה.
קריירה שנקטעה בעקבות המחלה ולא ברור אם הדעיכה קשורה לזה אבל מאז 88 לא לקח אליפות.
לא בכל האליפויות היה השחקן המוביל בקבוצה.
קובי:
שיחק לצד שאקיל בשיאו.
הפסיד לדטרויט עם קבוצה מוכשרת בהרבה
הפסיד בסוויפ לדאלאס שוב עם קבוצה מוכשרת יותר (לפחות אותה דאלאס לקחה אליפות)
לברון:
כשהיו קבוצות ראויות במזרח, לא הצליח להגיע לגמר
״עשה קומבינה״ לעבור לקבוצה עם עוד שני אולסטארים מוכחים בשיאם
הפסיד המון בגמר כשפעמיים היה חלק מקבוצה מוכשרת יותר
מאז 2011 אין כמעט קבוצה אחת בקונפרנס שלו שבכלל תיחשב כקבוצה היסטורית, איכשהו אם בעקבות מזל (או קונספירציה), הדרך שלו לגמר סלולה.
מייקל:
קיבל בראש במשך השנים הראשונות בליגה (אמנם נגד קבוצות על אבל בכל זאת לא הצליח להגיע לגמר)
פרש לשנתיים בשיא הקריירה מה שלדעת לא מעטים נתן לו אויר (גם מנטאלי) לחזור ולקחת שלוש אליפויות נוספות
מה זה בדיוק קבוצה מוכשרת בהרבה(או בקצת או ווטאבר), איך אתה קובע את זה?
נו לא צריך מדע מדויק לקבוע שלייקרס של 2004 היתה על, הנייר לפחות, מוכשרת בהרבה מדטרויט, כאמור מספר ההול אוף פיימרים, אול סטארים וכו.
לא יודע מה לומר לך, גם לשחק הגנה דורש כשרון, אני לא בטוח שיש לי בהכרח דרך לא להסכים עם מישהו שיטען אחרת או לגביהם או לגבי המאבס של 2011 או הספרס של 2014 וכו'.
וגם אם ניקח את גמר 2004 כדוגמה ללייקרס היו שם 4 הול אוף פיימרים ששניים מהם בדמדומי הקריירה ושאחד מהם לא ממש יכל לשחק חצי סדרה וחוץ מזה די כלום. מול 4 אולסטארים אצל הפיסטונס(שאחד או שניים כנראה יגיעו להול אוף פיים ועוד אחד צריך למרות שזה כנראה לא יקרה), שניים מהם מהטובים בשחקני ההגנה בהסטוריה שחקן חמישיה חמישי וספסל טובים יותר.
לא רואה איך הלייקרס הקבוצה המוכשרת בהרבה כאן.
תעזוב נו, אני אשכרה מקטין כאן את קובי אבל לדעתי מספיק אותו ואת שאקיל בפריים כדי לטחון את דטרויט, מה גם שכבר היה להם נסיון עצום במעמד, ומילא להפסיד, אבל 4-1?!? לא יודע מי אתה מחשיב כאול סטאר שם אבל אף אחד לא ייכנס ל20 או אפילו ה30 הגדולים ובטח לא באותו רגע. אני דיי סבור שקובי עשה שם שביתה איטלקית ואני בטוח שהיום הוא מצטער על זה כי אליפות באותה שנה היתה מביאה לדעתי לעוד כמה אחריה עם שאקיל אבל משחקי אגו מטופשים הרגו לו שנים מאוד יפות בקריירה.
שני שחקנים, לא משנה כמה טובים לא יכולים לנצח משחק לבד. זה לא עבד אף פעם לאף קבוצה בNBA.
ובאופן מפתיע אני מחשיב כאולסטאר את הארבעה שהיו אולסטארים חורף שאחרי
מותר להגיד. אבל זה לא יהיה נכון, כי אין דבר כזה GOAT.
מותר להגיד שלא היה שחקן יותר טוב מלברון.
גם לא היה שחקן יותר טוב מג'ורדן.
גם לא היה שחקן יותר טוב מקארים.
.
גם לא היה שחקן יותר טוב מהאקים, דעתי האישית 🙂
ואפילו לא כמו דאנקן שאצלי ברשימה המאוד סובייקטיבית תמיד יופיע/
מסכים מאוד עם שניכם גיא ועגל שכל הסיפור הזה כל כך סובייקטיבי וגם בחלק לא קטן רגשי ומה כל שחקן מעורר אצל כל אחד מאיתנו.
אפשר רק להינות מהשחקנים הללו ומזה שיוצא לנו לראות אותם משחקים בזמן אמת, אפילו במקרה של לברון
כמובן שגם דאנקן!
סיכום אלגנטי של הסדרה.
בשנה הבאה אולי תגיעו לגמר, אם השילוב של לברון בקבוצה החדשה לא יצליח (או שהוא יעבור למערב…), אבל קשה לבנות על זה.
http://www.espn.com/nba/playbyplay?gameId=401032846
תסתכלו בקישור, זה התיאור של הזריקות ברבע האחרון של המשחק. תראו את היעילות של הקאבס לעומת בוסטון, זה דע מדהים.
תודה
מצוין מתן, ההצלחה של הורפוד היא עליך, 🙂 אתה הכרזת עליו ראשונה בקפיצת מדרגה שלו
בסוף יצא לי לראות את סוף המשחק ואז ראיתי את כולו בהיילייט אז הוספתי טור קצר.
טובים השניים מאחד (השלושה משניים).
תודהנעידו!
טובים השניים מאחד (השלושה משניים).
תודה עידו!
מתן, סליחה. חשבתי שזה פוסט של עידו. הדבקתי אותו עבורך@Lewis the seashell
כ"כ מסכים עם 3.
תודה על הטור.
שנה הבאה סדרי העולם משתנים, הקטבים מתהפכים, השיקוץ עובר למערב והדומיננטיות עוברת למזרח של בוסטון.
תודה רבה מתן .
אתמול רונאלדו לקח גביע אירופה חמישי וזה עלה לי בבריאות ומדוע ?
כי אני מאד מסמפט את מסי ומעדיף לראות את מסי וחושב שהוא שחקן כדורגל יותר איכותי ….אבל אני לא מתווכח עם מבחן התוצאה.
וגם אם איני מקבל שרונאלדו שחקן טוב ממסי אני נאלץ לומר בהכנעה שהוא שחקן יותר הישגי ממסי (ואיני מחפש להתייפף בכל תארי האליפות בספרד והגביעים וכו ..כי אני חושב שבראש ובראשונה הם נמדדים בתארים החשובים באמת בדיוק כמו בטניס למשל ).
ולמה כל ההקדמה הזו ?
רק בשביל לומר לכם שמאותה נקודת מבט בה אני מעריך את רונאלדו איני מתרשם כלל ועיקר מכל העליות הללו לגמר .
אם לברון פורש היום הוא עושה זאת עם 3 טבעות שזה אמנם מכובד אך רחוק מכמה וכמה שעשו זאת בעידן תחרותי הרבה יותר .
אני מנסה לראות את הדברים בשיא האוביקטיביות ולכן אומר כך .
בצד החיובי לא ראינו שחקן ברמות הללו לאורך כל כל הרבה שנים משחק באיכות שכזו ומביא קבוצה כמעט לבד לגמר .
מבחינה זו יש להצדיע .
אבל בצד השלילי ניתן לומר כך.
לברון משחק באיזור פחות איכותי משמעותית בצורה קיצונית וייתכן שחסרת תקדים .
אנסה לשאול אתכם מספר שאלות.
1. האם אתם באמת חושבים שלברון היה מגיע לכל הגמרים הללו במערב ?
2. לחליפין האם אתם באמת חושבים למשל שיוסטון /ג.ס היו מועדות ולא מגיעות לגמר המזרח אם היו משחקות שם במקום לברון ?.
בשורה התחתונה רוצה לומר כך.
זה לא רק שלברון במאזן שלילי בגמרים אלא הןא אוחז בכמה יתרונות מובנים בעצם זה שהוא משחק במזרח (ולצורך העניין לא נכנס לוויכוח העקרוני של מהלכיו ….לפחות לא כרגע עד הפסקה הבאה).
1. בזמן שהוא לוקח את המזרח קבוצות מקיזות דם במערב
(נכון זה יוחר תיאורטי כי היו קבוצות מערביות שלא הקיזו דם …אך אלו בדרך כלל ניצחו את הגמר ).
2. יש לו פחות סיכוי ליפול לכן כל מה שהוא צריך לעשות זה בגדול לא למעוד מול קבוצה נחותה (זה לא קל כפי שזה נשמע ובכל זאת יותר קל מלהתמודד מול כל החזקות ).
והקבוצה שמולו כאמור עוברת לא מעט הקזות דם ופציעות (הנה יוסטון למשל אם תנצח היום ותהיה בלי פול זו דוגמה קלאסית לכך ).
אבקש להמחיש זאת בדוגמה קצרה .
נעבור רגע לעולם הכדורגל .
נניח מחר שהמפעל הכי חשוב לקבוצות לא יהיה ליגת האלופות אלא אליפות עולם לקבוצות .
(מדברים עך כך באמת …אבל לא נאריך כרגע).
עכשיו נניח שחושק משקיע רציני להרים קבוצה עם כמה שיותר תארי אליפות עולם לקבוצות …אז הוא מחליט להקים את קבוצתו זו ביבשת אמריקה זאת על מנת לא לפגוש בכל הגדולות בשלבים המוקדמים כמו מינכן ,ריאל וברצלונה אלא בוא בוחר אסטרטגיה שתאפשר לו זירה נוחה ,יריבות נוחות ולכל היותר התמודדות רצינית אחת בגמר .
זה למעשה מה שעושה לברון .
3. ונקודה אחרונה.
טוענים נגדי כאן באתר שאני נוסטלגי והיום השחקנים מנהלים את עצמם ואיפה הם ישחקו וזאת בניגוד לעבר.
אז נניח שאני מקבל את מה שאתם אומרים בכל זאת לשיטתכם שלכם לא תוכלו להתעלם מנתון אחד בולט שאומר כך .
בזמן שפעם שחקני עבר גדולים וויתרו על אפשרות להתחרות בחלק מהמקרים בשנותיהם האחרונות בקבוצה …עקב כך שהקבוצה לא הייתה תחרותית מספיק .
הרי שהיום בגלל התרבות החדשה (ומבלי להתווכח איתה כרגע).
יש לשחקן כמו לברון אפשרויות אסטרטגיות להתמודד על האליפות בעצם בכל שנה נתונה שכן הוא שולט בגורלו .
זאת לא היה ללארי בירד או להאקים למשל .
לכן היה מצופה שזה יבוא לידי ביטוי בטבעות ושם אמנם הבציר מכובד בהחלט אבל בשורה התחתונה היו גדולים ממנו בזכייה בתארים ובאפשרויות אסטרטגיות פחותות מאד.
ולסיום בנימה אישית.
אני לא מרגיש שאני יוצא נגד לברון אני יוצא נגד הליגה.
כ"כ קוויתי לגמר חדש .
רק שלשום אמרתי לעצמי אף קבוצה לא יצאה מ 3-0 האם זה תופס גם בשתי קבוצות .
הכוונה שלי הייתה שהנה ג.ס/ וקליבלנד צריכות להפסיד 1/4 שיהיה לנו גמר חדש.
מאז הם 3/3.
ואנו רחוקים משחק בודד מגמר רביעי ברציפות .
פעם חברים לא היו דברים כאלו .
האפשרות הזו נוצרה רק בגלל מהלכים צינים מסוגו של לברון …שנהנו כמה צפוי במהלכים צינים יותר כמו דוראנט (עד כדי כך ששומו שמים יש מצב שאהיה לטובת לברון בגמר מול ג.ס …).
מהתופעה הזו בדיוק חששתי כשלברון "הודיע" .
אני מרגיש שכאשר יגורתי לי בא לי כאוהד.
(מי פילל שגמר הנ.ב.א יהיה הרבה יותר צפוי מאשר הגמר הישראלי ????).
אמנם היה נחמד לראות פעמיים משחק 7 בגמרים האזוריים אך כל זה אינו שווה הרבה …אם הגמר הוא אותו גמר.
כדי לענות על השאלה שלך אני צריך שתגיד לאיזו קבוצה לברון עובר בשנת 2010. במקום למיאמי הוא עובר למערב. לאן? אם לסקרמנטו אז לא. אין סיכוי ל-8 גמרים. אם לס"א או לייקרס אז כן ועם יותר אליפויות. זו כמובן ספקולציה וכל אחד יכול להפריח לאוויר איזו ספקולציה שמתחשק לו.
מסכים איתך לגמרי חוץ מזה שבשנות נ80 גם בירד ומגיק היו בקבוצות כוכבים. הבעיה שלי זה לא קבוצות כוכבים אלא שיש רק אחת כזאת ואין מולה תחרות. אם היו 2 3 כאלו לא אכפת לי. למשל אם ללברון היה את קיירי ואנתוני דיוויס עכשיו בסידרה מול גולדן היה טוב. זה לא היה פריע לי.
מצד אחד אתה קורא לו לעבור למערב, מצד שני מותן לו ביקורת שהוא נשאר במזרח.
כן, המערב קשה יותר, היום זה עוד יותר קיצוני, אבל ללברון הייתה תחרות לאורך השנים. אנשים זוכרים את המנצחים ובהרבה שנים חשבו שהשנה הקבוצה X תעיף את הקבוצה שלו (שיקגו, אטלנטה, אינדיאנה,טורונטו, בוסטון).
לברון כשחקן יעדיף אולי לא את המקום עם הכי הרבה סיכוי לאליפות , אבל בהחלט מקום עם סיכוי גבוה לאליפות, לכן אני מתחבר למה שמתן רשם, זאת לא הגרלה והוא היה שחקן חופשי ועשה כדין. בסופו של דבר, אם נחזור ל2010, לטעמי וייד בוש והוא רצו לשחק ביחד והלכו לקבוצה שיכלה להציע להם את זה הכי טוב (קרדיט לפט ריילי).
אני חושב שהטענה שלך צריכה לאל להיות ללברון וגם לא לליגה, אלא לשאר הכוכבים. אם המזרח כ"כ יותר קל, למה דורנט, פול, דייויס, ווסטברוק, הארדן (נוציא את סוללת ג"ס, כי להם באמן אין סיבה) כשהם שחקנים חופשיים, לא עוברים למזרח, או כוכבי המזרח שעוברים למערב (פול ג'ורג') שם לדברייך יש רק קבוצה אחת לנצח ולא כמה? האם הנרטיב של "לברון תמיד יגיע גם ככה לגמר, אז יש לנו יותר סיכוי במערב" לא הופך את לברון בעצם לגדול יותר מכיוון אחר?
ואתה נותן קרדיט גדול מדיי לגדולי העבר. ג'ורדן בירד ומג'יק היו אדירים. אין לי כל כוונה להוריד מגדולתם או אפילו להשוות אותם ללברון מבחינת יכולת, אבל אל תשכח שהיו להם קבוצות משופעות כוכבים. כמו שלקרי אף אחד לא יבוא היום ויגיד לו לך תוכיח את עצמך בקבוצה אחרת, גם הם נהנו מסיטואציה אדירה של קבוצות שמנוהלות נכון ו/או נהנות ממזל.
זהו, לפחות לשם שינוי אנחנו נהיה באותו צד בגמר (יוסטון עולה – יוסטון, ג"ס עולה -קליבלנד.
מבחינת יכולת לברון השחקן הטוב בהיסטוריה, זה אבולציה של משחק, לצפות בסדרות מ80 ו90 בעיניים מפוכחות של היום, כל הקבוצות הגדולות והיסטוריות ללא יוצא מהכלל היו מובסות בסוייפים של 40-50 הפרש. השחקנים היום טובים יותר מבעבר ואין שום כוונה להקטין מעבר זה אבולציה של משחק. צלפים יותר טובים מוסרים יותר טובים שליטה בכדור חוכמת משחק אתלטיות… אני מזמין אנשים לצפות ב63 הנקודות של גורדן כיום בעיניים מפוכחות ולהבין כמה הרמה הייתה יותר נמוכה.
אהרון, ההנחה שלך שגויה. אתה מוזמן לעבור פלייאוף-פלייאוף ולברון מי עבדה קשה יותר בדרך לגמר, מי פגשה יריבות איכותיות יותר והאם הקבוצה בה לברון שיחק הגיעה שחוקה יותר. לא תמצא עקביות. יש שנים כאלה ושנים כאלה. ייתכן שזה יותר מ-50% לטובת המערב, אבל לא קיצוני. סביב אחוז ההפרשים ביניהם באחוז הניצחונות העונתי.
לפי מה אתה קובע שהעידן של שנות השמונים (או התשעים) היה תחרותי הרבה יותר? לפי איזה מדד?
בתור חובב שלא מבין הרבה, נראה לי שהכשרון של השחקנים ומספר השחקנים הכישרוניים היום גבוה הרבה יותר. קר למשל לא היה עולה היום מהספסל (הוא אמר, ואני מסכים).
מבחינת שליטה בקונפרנס, קליבלנד עלו מהמקום הרביעי, אז גם ברור שתחרות הייתה.
מנחם אתה אדיר. לא היית מוריד מהסיכום שלך מילה אחת ולא מוסיף אף אחת.
תודה רבה על הפוסט הזה
זה נכתב כמובן בתגובה למעורב של מנחם אבל אני גם הפוסט הזה מעולה מתן !! תודה רבה
תודה, מתן. טור מעולה.
לגבי "קציר הכוכבים".
איינג' יודע טוב מאוד מה הוא צריך לעשות בכדי להפוך את קבוצתו לקונטנדרית, והוא עושה את זה ללא לאות.
קראודר עזב, בראדלי עזב.
קיירי הגיע, הייוורד הגיע.
וזה בהחלט סביר שבקיץ הקרוב, שוב נראה מהלכים בקרב הסלטיקס.
מהצד השני, זה לא כוכבים במקום שיטה.
גם וגם. זו הדרך היחידה להצליח –
זה עבד נהדר בגולדן סטייט,
וזו הדרך של הסלטיקס.
it's the dark side of the force
יאללה בוסטון שנה הבאה.
לברון תופעה. חבל שאני לא חתמתי עם הקאבס…. גם אתי בחמישיה היינו מגיעים לגמר 🙂
תודה מתן סיכום מצוין. אני לא יודע איך יראו הסלטיקס מעמדת המוביל. יש משהו נוח בלהיות אנדרדוג שלא מצפים ממנו וגם מן הסתם פחות לומדים אותו. טייטום נהדר ופשוט היה מענג אבל אני לא יודע כמה שנה הבאה כאשר ישימו אותו במרכז הוא יצליח לחזור על הדומיננטיות הזו.
שאלות מעניינות.
הניחוש שלי?
טייטום ימשיך להתפתח כשחקן, כאשר יהיה הרבה פחות רגעים "מתים" במשחקו.
והסלטיקס, הם יקבלו את תוספת "כוח האש" שכל כך חסרה להם הלילה.
תן כמה מהזריקות של רוזיר לקיירי,
תן כמה מהזריקות של בראון להייוורד.
ואז יש את העובדה שזה יהיה סגל שנכנס לעונתו ה-2 ביחד,
מה שבדרך כלל מאפשר המשך שיפור.
אני לא אוהד הסלטיקס,
אבל כאוהד כדורסל, אני ממש מקנא במה שיש להם.
קונטנדרית לשנים הקרובות.
אבל גיא אתה סותר את עצמך. ראה בפוסט שלך בתחילת העונה על הרוקים תגובה …. ושם אמרת במפורש שטייטום לא ימשיך להתפתח כשחקן שלא יתקדם רוזיר לא יתן כמה מהזריקות שלו לקיירי ואתה זורק דעות לכאן או לכאן לגבי בראון והיווארד אז מספיק עם זריקת הדעות לכל כיוון
🙂 🙂
עכשיו ברצינות. זו תמיד שאלה טובה האם זו תוספת של ועוד – האם למשל זה קרי + דורנט, למרכוס + קוואי וכו'.אם יש מאמן וקבוצה שיביאו לסינרגיה אידאלית זו בוסטון וסטיבנס.
הבעיה היותר רצינית היא לדעתי שלומדים אותך. אין לי ספק שתכנית המשחק של ד'נטוני והגנת החילופים המושלמת כמעט של יוסטון נבנתה הרבה לפני מתוך מה שהם מגדירים כאובססיה לג"ס. אני שאול את עצמי מה יקרה עכשיו לבוסטון.
מה שבטוח שהקיץ ושנה הבאה יהיו פגז – הרבה דברים הולכים להשתנות.
לא מנומס,
ככה ללחוץ על הכפתורים (מביוחד כאשר לוחצים על האותיות C, O, ו-D…)
של בן אדם אובססיבי.
אני מסכים ב-100% עם כל מה שרשמת.
לדעת מה יהיה?
אי אפשר. הנבואה נתנה לשוטים. ולמרות שאני לא ממש חכם, לא זכיתי לקבל מן הנבואה…
אני יכול רק לנסות ולהסיק מהעבר –
סטיבנס מאמן מוכשר שיודע להכין שחקנים, שיודע למצות פוטנציאל.
איינג' GM פיקח שלא מחמיץ הזדמנות לחזק את קבוצתו.
טייטום רוקי מבטיח, שמראה יסודות בריאים, ולצדם חוזק מנטלי –
תכונות שהעבר מלמד אותנו שהן קריטיות להתפתחות שחקנים.
סימן השאלה שיתחילו לדבר עליו מיד אחרי סדרת הגמר,
והוא סימן השאלה הכי גדול הקיץ, בטוח בכל הנוגע לקונפרנס המזרחי,
זה –
מה הולך לברון לעשות?
אני מאמין שאחרי שנדע את התשובה לשאלה הזו, נתחיל לראות את אבני הדומינו נופלות, ונהיה חכמים יותר.
מה שלא יהיה,
השורה האחרונה שלך בול –
יהיה קיץ פגז.
מתן קבל ח"ח על כל הניחושים הנכונים עד למשחק 7!
בוסטון קבוצה קבוצה עם שחקנים שחקנים ויש לה עתיד ורוד ורוד. שאפו שאפו.
לברון הוא אחד ומיוחד. אין לו הרבה סיכוי בגמר אבל מה שבטוח זה שיהיה מבדר. כמו לשבת בקולנוע ולראות סרט אקשן טוב.
תודה מתן, פוסט מעולה.
מתחבר לדיון למעלה לגבי ניהול המשחק של סטיבנס בחצי השני, לדעתי הוא אכזב.
היה מהלך אחד ספציפי שזה בלט לי מאוד. 3 דקות לסיום לקבוצה יכולים להישאר 2 טיימאאוטים, זה אומר שאם היה לך יותר הם נמחקים. לסטיבנס נשארו 3 , בערך 3 וחצי לסוף עם כדור ביד במינוס 3 או 4 הפרש אחרי כמה פזושנים תקועים. החמיאו לו ככ הרבה בפלייאוף על היכולת לצאת מטיימאאוט עם תרגיל נהדר לסל קל וזאת בדיוק הנקודה שהוא היה חייב לייצר. במקום זה הוא לא עשה כלום , הם המשיכו לא להגיע לכלום בהתקפה והקאבס הגדילו את הפער כשהפעם הוא היה צריך לחכות עם הטיימאאוט בתקווה לשמור לדקה האחרונה ועד שהוא לקח כבר נגמר המשחק.
ולגבי בחירת הזריקות, תוך 2-3 דק' בוסטון כבר היו בבונוס ברבע האחרון. הם קיבלו כמה שריקות כשנכנסו פנימה ובמקום להמשיך לתקוף הם העיפו עוד ועוד שלשות, אז מה אם זה חופשי? זה לא נכנס כל הערב.
לקאבס היה קשה לשמור בפיק&רול על הורפורד כשהשחקן של היל הוא זה עם הכדור. לא ראינו גם את זה מספיק ברבע האחרון וחבל כי זה עבד נהדר בחצי הראשון
תודה.
לדעתי, הוא לא רצה לתת ללברון לנוח, ולכן לא רצה להשתמש בפסקי הזמן.
ד"א, פה חובה להחמיא ללו שניצל 2 אחד אחרי השני לקראת הסיום כדי לתת ללברון (ושאר הזקנים העייפים שלו) מנוחה ארוכה. זה היה משמעותי. מהלך גדול לדעתי.
תודה לכולם על כל התגובות.
לברון ענק. זו אקסיומה.
אבל עכשיו שהעונה של בוסטון הסתיימה צריך לשאול: עם טייטום ובראון בסגל האם באמת צריך את הייוורד?
אולי כדאי להטריד אותו תמורת עוד גבוה איכותי?
בוסטון צריכה מנהל משחק ברמה גבוהה. קיירי אינו כזה. היוורד כן. אני לא פוסל טרייד עליו, אבל עדיין האיכותיות שלו נדרשות. חמישייה של קיירי-בראון-היוורד-טייטום-הורפורד שווה גמר NBA, לכל הפחות.
הייווארד לא מנהל משחק. הוא שחקן מצוין אוף דה בול וגם יודע להחזיק מעט בכדור, אבל הוא לא מנהל משחק.
כך או כך, כמו שכתבת, חמישיה עם כל אלו זה ממש לא משהו שצריך לחשוב על לפרק. אולי בפלייאוף עם מצ'אפים ספציפיים הורפורד יעדיף להיות לצד שחקן גבוה כמו מה שביינס נתן, אבל לרוב זו חמישייה שלא נופלת מאף קבוצה בליגה מלבד זו של הלוחמים.
נסכים לא להסכים. 🙂
היוורד אמנם לא מחזיק הרבה בכדור, אבל זה לא חובה בשביל לנהל משחק. מי שניהל את המשחק של בוסטון לא מעט העונה היה הורפורד. גם וויצ'יץ' בזמנו היה מנהל משחק.
תודה מתן.
כל הסופרלטיבים על לברון נכונים. פשוט שחקן עצום.
הגיע כבר ל-155 נצחונות פלייאוף, שני רק לדאנקן ודרק פישר, ול-35 סדרות בהן יצא עם ידו על העליונה (רק קארים מעליו בין הסופרסטארים).
הלוואי והייתי יכול להיות בעדו – כי הוא משחק כדורסל כל כך נכון וחכם. אבל אני, פרובינציאלי שכמותי, עדיין זוכר לו את עניין בלאט.
+10
תודה מתן.
ממש היה לי מוזר שאחרי 2 דקות ברביעי בוסטון היו עם יכולת להגיע לקו בכל התקפה ולא ניצלו את זה.
ג'יילן בראון במיוחד עם היכולות האתלטיות שלו והורפורד עם היכולת במשחק הפוסט היו צריכים ללכת הרבה יותר לקו.
טייטום היה ענק והוא וסמארט היחידים שלא פחדו מהרגע וגם שמו לחץ על השופטים וזה מה שחייבים לעשות בגיים 7.
הרבה אנשים ברחבי הליגה אמרו שבראון הוא Too smart for his own good, ואף פעם לא הבנתי מה הכוונה. אתמול היה אפשר לראות שהוא היה קבור בתוך הראש שלו וניסה לחשוב יותר מדי.
לגבי לברון, פשוט ענק. באמת לקחת קבוצה כזו או יותר נכון אסופת שחקנים כזו לגמר הליגה זה הישג אדיר. כל מי ששם לחובתו את מאזן הגמרים זה הטיעון הכי מגוחך שישנו.
הורפורד עם ה**חוסר** יכולת בפוסט. אוברייטד ברמות.
בדיון המתפתח לגבי גדולתו של לברון, אני רוצה קצת לצנן את ההתלהבות המובנת בהחלט:
לברון שוב זכה בגמר המזרח.
אם אני משווה אותו לתחום קצת אחר מספורט, הוא עובר בקצת את שמעון פרס.
אלוף הפרימריז הבלתי מעורער של מפלגת העבודה, וראש ממשלה רק פעמיים.
אתה לא באמת עשית את ההשוואה הזאת. אחד מהם היה אחד הגדולים בכל הזמנים, שהרבה מאד אנשים כאן לא סבלו די לא בצדק. השני סה"כ שחקן כדורסל מצויין.
"אחד מהם היה אחד הגדולים בכל הזמנים, שהרבה מאד אנשים כאן לא סבלו" – הגדרת את שניהם בדיוק
קוראים לזה אנלוגיה לא השוואה ואז זה נראה יותר הגיוני
חוק פו
(ומקבל את התיקון על האנלוגיה)
וואו החכמתי עם החוק הזה – לא משהו שלומדים בשיעור אזרחות
תודה רבה מתן.
1,5,ו-6 – מסכים
2 – מסכים. כמובן שיתכנו פציעות נוספות, המזל תמיד יכול להתאכזר אליך, אבל מסכים שהקבוצה נמצאת במישור אחד עם שאר הקונטנדריות.
3 (ו-4) – לא לגמרי מסכים. אני כמובן מעדיף את הקבוצות ה"קבוצתיות" על "ריבוי כוכבים", אבל קליבלנד של השנה אינה הדוגמא לקבוצת כוכבים. כמו שכתבת, לברון עשה את זה בלי קיירי, וחלק גדול מהשנה ומהפלייאוף אפילו בלי לאב. איך עשה את זה? בעזרת כל מה שכתבת ב-4. כמו שאגב עולה (להבנתי) ממה שכתבת בעצמך כאן:
http://www.hoops.co.il/?p=113417 (תגובה 4.3).
לברון הוא תופעה יחודית, סינגולרית וקשה להסיק מהמקרה שלו למגמות כלליות בליגה.
בעניין סטיבנס – אני מחזיק בדעה דומה לזו של צביקה, כלומר נכון שאפשר לטעון שסטיבנס "נכשל" בהיבט הפסיכולוגי והידיים של הצעירים רעדו, אבל לדעתי ניתן היה לצפות מסטיבנס להגיב, בזמן אמת, ל"רעידה" הזו, ולעזור להם ללכת פנימה, להדביק עבירות, ולקלוע מהעונשין, ולוא באופן זמני על מנת להגדיל את הבטחון.
מסכים שלברון זו סינגולריות. אבל הסינגולריות הזו תדחוף לכיוון של "קודם נירה ואז נשאל שאלות". לאוקלהומה זה לא עבד. זה לא אומר שהם (או כל קבוצה אחרת לצורך העניין) לא ינסו שוב. אני חושב שהדרך של בוסטון עדיפה על זו של OKC, אבל הפסד לכוכב עלול לשלוח את המסר הלא נכון, למרות שזה הכוכב היחיד שיכול לשלוח את המסר.
מסכים שיש חשש שהמסר הלא נכון יקלט
למתלהבי לברון, עזבו את מייקל שבספירה משלו.
קובי בריאנט- 7 גמרים במערב!! 5 טבעות אליפות!! אם קובי היה משחק במזרח היה לו אני מניח כ-12 גמרים לפחות. קובי שיחק עם סופרסטאר (שאק) לחוד ולקח 3 אליפויות. שיחק עם אולסטאר לחוד (גאסול) ולקח 2 אליפויות. לברון היה צריך לידו תמיד סופרסטאר+אולסטאר יחד (וויד ובוש+קיירי ולאב) כדי לקחת את המזרח או לזכות באליפות. לברון שיחק במזרח המגוחך ולכן יש לו 9 גמרים. אם לברון היה במערב ספק אם היה לו 3-4 גמרים בלחץ. קובי היה שחקן הגנה בכמה רמות על לברון, קלעי טוב יותר ושלא נדבר על ההנאה מהמשחק. איך קובי אמר לו פעם שהמטיר עליו LEBRON REMEMBER WHO IS YOUR DADDY
אחרי 1980 כרגע לברון מספר 3 אחרי מייקל וקובי ( לפני לא ראיתי אז לא מעניין אותי). עוד אליפות ואולי יעבור את הממבה עד אז הממבה מוסר דש למלך המזרח.
אין לי בעיה עם מי שחושב שקובי גדול מלברון, או אפילו מג'ורדן.
דיוני עזים, הם סובייקטיבים באופיים. וקובי, הרוויח ביושר את מקומו בדיון.
אבל ראבק, לפחות תדייק בטיעונים שלך.
"קובי היה קלעי טוב יותר".
אתה בטוח?
אם נבדוק את הנתונים, אז –
לקובי פחות נק' למשחק בעונה הרגילה, פחות נק' למשחק בפלייאוף,
אחוזים מהשדה נמוכים יותר בעונה הרגילה, אחוזים מהשדה נמוכים יותר בפלייאוף.
אחוז אפקטיבי נמוך יותר בעונה הרגילה, אחוז אפקטיבי נמוך יותר בפלייאוף.
אחוז מה-3 נמוך יותר בעונה הרגילה, אחוז מה-3 נמוך יותר בפלייאוף.
קובי אמר
"LEBRON REMEMBER WHO IS YOUR DADDY" ?
לא היו לא המון הזדמנויות לעשות את זה, לאור העובדה שבמפגשי ראש בראש המאזן בין ה-2 הוא 16 – 6 לטובת לברון.
הסטטיסטיקה שלך זה ההבדל בין המזרח למערב. במזרח לקובי היה 70 אחוז אם היה משחק.
אגב גם בזמנו של שאק קובי היה לפחות במעמדו.
שאק היה הסופרסטאר הבלעדי בשנת 2000.
משנת 2001 קובי לקח את המושכות, שאק פשוט דרס את פחוני המזרח בפיינלס אז זוכרים לו את הMVP.
בגמרים האמיתיים במערב קובי היה הקלעי המוביל של הלייקרס.
פלייאוף 2001
חצי גמר המערב מול הקינגס
קובי 35.0 נק
שאק 33.3 נק
גמר המערב מול הספרס
קובי 33.3 נק
שאק 27.0 נק
פלייאוף 2002
חצי גמר המערב מול הספרס
קובי 26.2 נק
שאק 21.4 נק
גמר המערב מול הקינגס
קובי 27.1
שאק 30.3
פלייאוף 2003-הודחו בחצי הגמר
סיבוב 1 מול מיני
קובי 31.8 נק
שאק 28.7
סיבוב 2 מול הספרס
קובי 32.3 נק
שאק 25.3
פלייאוף 2004
סיוב 1 מול יוסטון
קובי 24.4 נק
שאק 16.2 נק
סיבוב 2 מול הספרס
קובי 26.3 נק
שאק 22.5
גמר המערב מול מיני
קובי 24.3 נק
שאק 20.7 נק
אז מה למדנו? שקובי היה מעל שאק או במקרה הגרוע שווה לו. שאק שלט רק בשנת 2000.
שאק פשוט התעלל הגמרים מול קבוצות המזרח העלובות וקיבל את התהילה על הפיינלס MVP, לא מעבר.
קובי כיכב בליגה הספרדית והספיק לו ספורסטאר ואולסטאר לחוד. הקינג היה צריך את שניהם יחד.
לברון עולה על קובי רק בניהול משחק וחדירות לסל. בכל השאר הממבה הוא סגנו של מייקל.
איזה 70%, אם קובי היה משחק במזרח הוא לא היה מחטיא. רק חבל שזה לא מסתדר עם המציאות, בסדרה מול דטרויט ב-2004 הוא קלע 22.6 נק' למשחק ב-38.1 אחוז מהשדה, בסדרה מול הנטס ב-2002 הוא קלע 26.8 נק ב-51.4 אחוז מהשדה, בסדרה מול אינדיאנה בשנת 2000 הוא קלע 15.6 נק' ב-36.7 אחוז מהשדה,ב-2008 מול בוסטון הוא קלע 25.7 נק' ב-40.5 אחוז מהשדה, ב-2009 מול אורלנדו הוא קלע 32.4 נק' ב-43 אחוז מהשדה, ב2010 שוב מול בוסטון הוא קלע 28.6 נק' ב40.5 אחוז מהשדה, מוזר שפחוני המזרח גורמים לו לקלוע באחוזים כל כך רעים.
חבריקו מול המזרח הפח שאק היה לוקח בלי קובי וקובי היה לוקח בלי שאק. הוא לא היה צריך שם להתעלות. אלו היו סדרות בלואו אאוט ולכן שאק דרס שם וזוכרים לו את הפיינלס MVP.
זה כמו שתגיד לי שבדרים טים היו ללברון אחוזים רעים. אלו היו יחסי הכוחות בין פילי והנטס לליקרס אז.
בוסטון 2008 ו2010 הייתה קבוצת הגנה רצחנית ועדיין הוא נתן להם בראש אחד. אותו בוסטון אגב נתנו בראש ללברון באותם השנים.
ב2009 דוויט נתן בראש ללברון ב-10 בוסטון נתנו לו בראש. נחש מה? קובי נתן לשניהם בראש בפיינלס.
אחוזי שדה שלך לא שווים כלום 20 אחוז 30 אחוז קובי סופר טבעות ואתהנ תספור אחוזים מהשדה. לברון עם ה60 אחוז שלו עם 3 אליפויות וקובי עם ה40 אחוז שלו עם 5 טבעות.
בלי חרטוטים שורה תחתונה 5 מ7 טוב מ3 מ9 ועוד אחד באזור המערב והשני באזור המזרח.
תמשיך לחלום שהוא נתן להם בראש מול אינדיאנה בשנת 2000 זו הייתה סדרה של 6 משחקים וקובי היה גרוע, בסדרה ב-2004 אמנם זו הייתה סדרה של 5 משחקים אבל היא נפלה לצד של דטרויט ושוב קובי היה גרוע, גם בסדרות מול בוסטון הוא לא נתן להם בראש ב-2008 הוא הפסיד וב-2010 ניצח ב-7 משחקים, וגם בשתי הסדרות האלו הוא קלע באחוזים זוועתיים, לקובי היה מזל שהוא נבחר על ידי אחד הארגונים הכי גדולים ב-nba, אם הוא היה נבחר על ידי ארגון עלוב כמו קליבלנד אני בספק אם הוא היה לוקח אליפות אחת.
במפגשים האלו קובי היה עם קוואמי בראון ואנדו ביינום חח
ולמאר אודום על קוק
להגיד שקובי טוב מלברון זה כמו להגיד שג'מצ'י יותר טוב מרג'י מילר
הרגת אותי מצחוק
יש לי 0 בעיה עם כך שאתה חושב שקובי מעל לברון ברשימת העזים האישית שלך.
רק בבקשה, אם אתה כותב נתון, תכתוב אותו מדויק.
בכל הנוגע ל-
"הסטטיסטיקה שלך זה ההבדל בין המזרח למערב. במזרח לקובי היה 70 אחוז אם היה משחק"
במילה אחת –
שטויות.
ב-2 מילים –
ממש שטויות.
הרי זה כל כך פשוט לבדוק האם ישנו הבדל מהותי באחוזים של קובי מול קבוצות המזרח:
ב-2000:
מול המזרח 46% אפקטיבי.
מול המערב 50.4% אפקטיבי.
2001:
מול המזרח: 46.4%
מול המערב: 49.6%
2002:
מול המזרח: 47.9%
מול המערב: 47.9%
2003:
מול המזרח: 46%
מול המערב: 49.6%
2004:
מול המזרח: 46.8%
מול המערב: 46.8%
למעשה, בשנים הרלוונטיות של הקריירה שלו, רק ב-2 עונות קובי קלע טוב יותר מול המזרח –
06/07, 09/10. זהו.
לגבי הוויכוח מזרח/מערב.
מיותר וחסר תועלת.
א. באליפות של 09', למזרח היה מאזן טוב יותר.
ב. לא שזה משנה באמת.
ג. הפערים באחוזים, 52% – 48% במאזן לטובת המערב העונה, זה פער זניח בהתחשב בעובדה שהקבוצות משחקות 30 משחקים בעונה מול הקונפרנס המקביל.
חבריקו מול המזרח הפח שאק היה לוקח בלי קובי וקובי היה לוקח בלי שאק. הוא לא היה צריך שם להתעלות. אלו היו סדרות בלואו אאוט ולכן שאק דרס שם וזוכרים לו את הפיינלס MVP.
זה כמו שתגיד לי שבדרים טים היו ללברון אחוזים רעים. אלו היו יחסי הכוחות בין פילי והנטס לליקרס אז.
בוסטון 2008 ו2010 הייתה קבוצת הגנה רצחנית ועדיין הוא נתן להם בראש אחד. אותו בוסטון אגב נתנו בראש ללברון באותם השנים.
ב2009 דוויט נתן בראש ללברון ב-10 בוסטון נתנו לו בראש. נחש מה? קובי נתן לשניהם בראש בפיינלס.
אחוזי שדה שלך לא שווים כלום 20 אחוז 30 אחוז קובי סופר טבעות ואתהנ תספור אחוזים מהשדה. לברון עם ה60 אחוז שלו עם 3 אליפויות וקובי עם ה40 אחוז שלו עם 5 טבעות.
בלי חרטוטים שורה תחתונה 5 מ7 טוב מ3 מ9 ועוד אחד באזור המערב והשני באזור המזרח.
מראים לך נתונים שלחלוטין סותרים את הטיעונים שלך, אז אתה בדילוג קליל ממציא טיעונים חדשים.
בוסטון של 2008 , זו שנתנה ללייקרס בראש, נזדקקה ל-7 משחקים מול הקאבס.
אז – "נתנו בראש"?
לא יודע. בוסטון בריאה ניצחה את הקאבס ב-2008 ב-7 משחקים, וב-2010 ב-6 משחקים.
הם הפסידו למיאמי ב-2011 ב-5 משחקים,
הם הפסידו למיאמי ב-2012 ב-7 משחקים.
בשכונה היינו קוראים לזה "פיטים…"
ממש לא פיטים בוסטון כבר היו זקנים ומבוגרים. שהיו בשיאם נתנו בראש ללברון שהיה עם קבוצה נחותה למען האמת.
קבוצה נחותה? נכון אתה צודק, ברור שאתה נחות מול צוות מסייע של שאקיל אוניל בן 38, מו וויליאמס ואנדרסון וורז'או, בטח כשאתה משחק עם שחקנים כמו קווין גארנט, פול פירס ריי אלן ורייג'ון רונדו.
תודה על התגובה הזאת
אם קובי היה משחק במזרח עם הלייקרס הוא עדיין היה צריך לפגוש את הקבוצות הגדולות של המערב כמו פיניקס של נאש וסטודמאייר או סאן אנטוניו של הטריו + דיוויד רובינסון (עד 2003), אולי גם את סקרמנטו של וובר, ביבי וסטויאקוביץ' ואת דטרויט של אותם שנים במזרח עצמו (קבוצה שניצחה אותם בגמר ה-nba ב-2004).
אולי קובי היה מגיע ליותר גמרים, אבל אני בספק אם הוא היה לוקח יותר אליפויות.
עוד משהו קטן, ציינת שלברון לא לקח את המזרח בלי כוכבים לידו, אז אתה שוב טועה ב-2007 לברון הגיע לגמר ה-nba בלי שום כוכב לידו, השנה קיירי כבר לא פה, וקווין לאב לא שיחק במשחקים 6-7 כשקליבלנד עם הגב לקיר בפיגור של 3-2, ולברון העלה את הקבוצה לגמר ה-nba, כשגם ב-2015 קווין לאב היה פצוע לאורך רוב שלבי הפלייאוף, כשגם לקיירי הייתה את הפציעה שלו, ובכל זאת למרות שהוא שיחק בלי שני הכוכבים בגמר ה-nba ואנשים שיערו שזה הולך להסתיים בסוויפ, קליבלנד משכה את זה ל-6 משחקים.
ונכון לא בטוח שקובי היה זוכר ביותר אליפויות אבל היה עושה בטוח יותר גמרים. גם הדרך שלו לשם הייתה הרבה יותר קלה. במערב הם היו מקיזים דם מהסיבוב הראשוןץ היריבות במזרח שלן אז היו מביכות. פאקן ניו גרזי נטס שהם ברמה של מילווקי היום עשו 2 גמרים. זה רק אומר כמה פח המזרח היה אז. היום ההבדלים לא כאלו גדולים כמו אז.
סוף סוף אני לא לבד
אבל אתה עם שמעון
עגל,
אתה אקדמאי. אדם משכיל שכבר קרא דבר או 2 בחייו.
אני יודע שזה יוצא דופן,
אבל אין לי ברירה, אלא לבקש עזרה:
אם ראיתי את השרשור האינסופי שלי ושל איש,
האם אתה מסוגל להכריע,
אולי אני באמת הרבה פחות ברור משאני מאמין –
האם מדברי לא ברור היה, שמקובלת עליי פסיקתו של עמית על הגולטנדינג???
פיספסתי הרבה תגובות אבל ממה שראיתי בפוסט הנוכחי אז כן, אתה אומר שמקובל עליך שהיה גולטנדינג
תגובה 29.1.1.1.5
מה זה משנה, קח את זה בתור אני הבן אדם היחיד שלא מבין באופן ברור את מה שאתה כותב מאיזה סיבה שלא תהיה ומבקש ממך לכתוב תושבה של כן ולא לשאלה. למה כל כך קשה לעשות את זה, במקום להתעקש על ללכת סחור סחור?
אם כבר מטריחים אותך בשאלות אז אתה מבין למה קשה לי לקבל את המשפט אני מקבל את פסיקתו של עמית שהיה גולטנד כשקולה לאני חושב שהיה גולטנד בהתחשב במפורט בתגובה 29.1.1.1.6?
באמת, מה אני אמור להבין מזה שבן אדם מסרב להגיד באופן פשוט שהיה גולטנד ומתעקש לא לעשות זאת?
שמעון אני מחסידיו הגדולים ביותר של קובי ובעבר הייתי מהממש פחות מתלהבים מלברון
גם קובי וגם מייקל בשיא לא היו סוחבים את העגלה הזאת לגמר
קובי ומייקל שחקני אחד על אחד יותר טובים
כמכלול הג׳ימס טוב יותר
פעם הייתי לוקח את מג’יק כאול ארונדר הכי גדול
בצער רב אני מכריז על לברון ….
קובי היה מנגב את בוסטון הזאת ב4 משחקים.
כמו שהוא ניגב את הפרקט ב-2006 עם פיניקס נטולת אמארה סטודמאייר? אם קובי היה צריך לשחק לבד הוא לא היה מגיע לכלום.
חח למה לברון הגיע לבד? אם לברון היה צריך לשחק עם קוואמי וביינום הוא היה בוחר ראשון בדראפט.
כשלברון שיחק בזבל של קבוצות הוא הגיע תמיד לפלייאוף ובשנת 2007 הגיע גם לגמר ה-nba, כשקובי שיחק בזבל של קבוצות בשנים של 2005-2007 הוא בעונה עף בסיבוב הראשון מול פיניקס נטולת אמארה ועונה לאחר מכן לא הגיע אפילו לפלייאוף, כשלברון שיחק עם שחקנים כמו אנדרסון וורז'או, דרו גודן ודניאל גיבסון הוא הוביל אותם לגמר ה-nba, יחי ההבדל הקטן.
שמעון, אתה עדיין חושב שאחוז אפקטיבי זה סטטיסטיקה דמיונית ואחוזים מהשדה זה מדד יותר מדויק?
את 2007 ציינתי אם לא אז שכחתי. השנה לברון גם בלי לאב היה הפייבוריט לקחת את המזרח. פיגור 3-2? בעיה שלו מול בוסטון. גם לבוסטון לא היה את קיירי והיוורד. לברון הפסיד סידרה לדוויט כפייבוריט וניצח סידרה כאנדרדוג את דטרויט ב2007. בכל שאר הסדרות הוא היה הפייבוריט במזרח החל משנת 2011 ועד היום.
גם בגמרים הוא הפסיד כ]פיבוריט את 2011 ו-2014 ולקח אליפות כאנדרדוג מובהק ב2016.
אין ספק שמ2015 מאותו גמר זה לברון אחר, הוא העלה את המשחק שלו לפחות ברמה אחת ואם היה משחק ככה לפני 7 שנים היה לו היו 5-6 אליפויות והיד נטויה והיה עובר גם את מייקל. עד 2015 הגאמפ שלו היה חלש מאז הוא בשיפור כל שנה כאשר השנה הוא הגיע לשיא הקליעה שלו. לקובי היה את הגאמפ הזה כבר בגיל 22 והתפתח עוד.
מול סאן אנטוניו של 2014, רק בדמיון שלך הוא היה פייבוריט, הפעם היחידה שהוא הפסיד סדרת גמר nba כפייבוריט הייתה ב-2011, ולהפסיד כשאתה פייבוריט קרה גם לקובי ב-2004 בגמר ה-nba מול דטרויט, ומול אותה דאלאס של שנת 2011, רק שקובי עף בסוויפ, שכולם חשבו שקובי בדרך לתריפיט נוסף..
לברון וויד ובוש>פרקר מאנו וטימי בן 200
ועוד איך היה פייבוריט ובגדול אה היה גם ריי אלן
מצחיק שאצל טימי, מאנו ופארקר אתה מציין את הגיל, אבל אצל ריי אלן שהיה מבוגר מהשלישייה של סאן אנטוניו, אתה לא מציין, ועוד יותר מצחיק שאתה לא מתייחס לאחד קוואי לאונרד.
אני שוב אכתוב מול סאן אנטוניו ב-2014 הוא לא היה פייבוריט.
יש ליינים ברורים.
הקבוצה של לברון היתה פיבוריטית פעמיים בלבד: 2011 ו-2013.
שמעון, 3 דברים:
1. אתה יכול לבדוק נתונים של לברון מול המערב וקובי מול המזרח (עונה ו/או פלייאוף). כמו שרינו בבדיקות שהעשית בטורים שלך, לא פעם הספקולציות שלך לא עומדות בקנה אחד עם הנתונים.
2. מה ההגדרה שלך לסופרסטאר?
3. האם אתה באמת חושב שקיירי אירווינג 2015/2016 שחקן טוב ביותר מפאו גאסול 2008-2010?
תראה, עוד לפני האליפות האחרונה של לברון, מספר גופי תקשורת ספורט ביצעו דירוגים של גדולי כל הזמנים. כל אלה שאני נחשפתי אליהם, בלי יוצא מהכלל, מדרגים את לברון לפני קובי.אז אפשר להגיד שאחד לא מבין והשני לא יודע והשלישי מוטה והרביעי כתב חצר. אבל כשיש כזו עקביות, אולי, רק אולי, יש דברים בגו'.
זה החברים של לברון בתקשורת ויש לו הרבה. קובי לא צריך להיות אהוב המדיה. אני לא מתווכח, כל אחד יכול לדרג מי שבא לו. אצלי קובי מספר 2 אחרי מייקל. אני לא צריך לבדוק כלום, אני יודע מה ראיתי. קובי שלט כמעט כמו לברון בקונפרנס הרבה הרבה יותר קשה והיה שחקן טוב מלברון הגנתית והתקפית לטעמי. אין טעם לנסות לשכנע אותי שלברון טוב מקובי. יביא עוד אליפות יש קייס.
לפחות אני, ממש לא מתווכח אתך על כמה קובי גדול.
כאמור –
שחקן ענק שהרוויח את מקומו בשיח על הגדולים ביותר.
אבל –
ראבק, די לשלוף "כאילו" עובדות מהשרוול.
על אחת כמה וכמה כאשר אלו עובדות שממש פשוט לבדוק.
כל מה שהצלחת להראות עם הטיעונים שלך, זה שלברון לא סתם קלע עדיף על קובי,
הוא גם הצליח לעשות זאת מול הקונפרנס שקובי התקשה מולו…
בחיי שאתה מצחיק, הדיון איתי מתיש אותך אז הפתרון שלך הוא לברוח ולדפוק את הראש בקיר שמעון. אני לא צריך לדאוג כי לא משנה מה, אתה תמצא דרך גרועה יותר להעניש את עצמך.
אתך זה ממש לא דיון.
זו התנצחות.
אתה החלטת על איזו פרשנות מעוותת לדברים שכתבתי.
ובכדי "להוכיח", אתה נותן ציטוטים חלקיים.
אתה לא צריך יותר מלהתבונן על התגובה האחרונה שלי "בדיון" שלנו בשביל לגלות מה תהיה התגובה הבאה.
יש מעגלי קסמים שאין ברירה אלא לשבור.
איזה התנצחות? כל מה שאני מבקש ממך זה להתבטא בבהירות ובלי עמימות. יודע מה נניח שאתה צודק וזה ברור לכולם בעולם מה כתבת ולמה התכוונת חוץ מלי. למה אתה לא מסוגל לומר במפורש ככה שגם אני עם כל הקושי בהבנה שלי אצליח להבין?
טוב, עוד פעם.
הציטוט המלא:
"חסימה חוקית או לא?
תקרא קצת ברשת. הדעות חלוקות, וגם הסרטון של איש לא מצביע ב-100% על כן או לא.
אני עוד לא ראיתי סרטון או זווית שמראים בוודאות שזה קרש ולא פינגר רול.
לכן ההסבר של עמית לחלוטין מניח את הדעת."
אני לא חושב שדברי אז זקוקים להבהרה, אבל בכל זאת:
אני, ובדומה לי, עוד לא מעט אנשים במרחבי המרשתת, לא מצליח למצוא זווית חד משמעית.
אבל אני מקבל את עמדתו של השופט שבצוות.
ונוסיף את מה שכתבתי כתגובה לעמית בפוסט שלו,
כך שהעמדה שלי תהיה עוד יותר ברורה:
"תודה על ההסבר המלומד, עמית.
באתי על סיפוקי…"
(כל השרשור המטופש הגיע בעקבות ההצהרה נטולת הבסיס שלך ש-"מה זה משנה? גם את עמדתו של השופט של הצוות אתה לא מקבל כשהיא לא מתיישבת עם מה שאתה חושב (ראה מקרה 'בעצם לא בטוח שזה גולטנד').")
גיא, להיות ברור זה לומר בבירור את דעתך היה גולטנד או לא היה גולטנד. זה מה שביקשתי ממך לומר בבירורת ואני די בטוח שהבנת את זה, אז לא ברור לי למה אתה מתעקש לחזור שוב על אותם דברים שאתה יודע שאינם ברורים לי במקום לענות על זה במפורש.
היה גולטנד או לא? עד כדי כך פשוט. בלי עמימות. כן או לא.
מה לא ברור?
כתבתי, ואז כתבתי עוד פעם, ואז עוד פעם.
"אני עוד לא ראיתי סרטון או זווית שמראים בוודאות שזה קרש ולא פינגר רול."
(הסבר – לא יודע. כמו שכתבתי לאורך כל הדיון על אותו גולטנדינג. לא יודע)
ואז כתבתי –
"לכן ההסבר של עמית לחלוטין מניח את הדעת".
(הסבר: כפי שכתבתי, פעם אחר פעם –
"אני מקבל את עמדתו של השופט שבצוות".)
השורה התחתונה –
עמית כתב שזה גולטנדינג, ואני מקבל את פסיקתו.
מה לא ברור???
מה שלא ברור זה שאתה לא מסוגל לומר באופן מפורש שהיה גולטנד. אפילו עכשיו אחרי חודש, אפילו שמבקשים ממך לענות בכן או לא.
אם 4 שעות אחרי שאתה מקבל את פסיקתו של עמית, אתה מסוגל לכתוב תגובה שאומרת שבוידאו המפורש שהוא אמר שרואים בו שהיה גולטנד, לא רואים באופן מפורש שהיה גולטנד, ושהסיבה היחידה שאתה כביכול מסכים שיש גולטנד, זה כי הוא פסק ככה למרות שאתה לא רואה את זה בוידאו, אז מצטער אבל לא ממש ברור לי איך זה אמור להיות ברור אם אתה חושב שהיה גולטנד או לא.
אני די משוכנע שהשורה "עמית כתב שזה גולטנדינג, ואני מקבל את פסיקתו" מדברת בעד עצמה.
אני גם משוכנע שהיא עולה בקנה אחד עם שאר התגובות שלי במהלך אותם "דיוני גולטנדינג".
אתה חושב אחרת?
לבריאות.
אתה מבין אחרת?
לבריאות.
אני רשמית פורש מהמשך הדיון המעיק.
תודה.
אני חושב שההמנעות שלך מלפתור את הבעיה בפשטות ע"י זה שתענה לשאלת כן ולא פשוטה כמו שביקשתי ממך מראה בדיוק את זה שאתה אכן לא חושב שהיה גולטנד.
זה מרגיש ממש כמו המעולם לא תפסו אותי בבדיקה של ארמסטרונג, שבאמת כל הכבוד לו על זה שהיה לו את הדיגניטי לא לומר אני רוכב נקי.
שמעון, כרגיל אתה מתחמק. כותב משהו אחד, מקבל התייחסות ואז פונה ב-180 מעלות כדי לא לענות. כתבת שקובי במזרח היה עושה כך וכך ולברון מייצר מספרים רק בגלל בקונפרנס. אז כשמאמתים אותך עם המספרים אתה מגיב ב"שיביא עוד אליפויות" כאילו זה בכלל רלוונטי לטענה הראשונה שלך.
עדיין מחכה שתעשה עמי חסד ותגדיר סופרסטאר. נראה איך אתה מצליח למצוא הגדרה שמכילה את קיירי ולא את גאסול.
קיירי וגאסול לא סופרסטארים הם אולסטארים. לא הבנתי מה אתה רוצה לומר? אז היה לו 2 אולסטארים? לקובי היה רק פאו ולא קיירי ולאב.
דבר שני עניתי ואתה לא קורא. ההבדלים בגמרים מול קבוצות המזרח היו ככ גדולים (לא 04) שלא היה צריך להתעלות שם. שאק לבדו בלי קובי בכלל היה רומס אותם. קובי בלי שאק בכלל היה רומס אותם. אז האחוזי שדה שלך לא מעניינים אף אחד כמו שבדרים טים לא סופרים אחוזי שדה מול סרביה.
הגמרים האמיתיים בשנים האלו היו במערב פורטלנד קינגס וספרס, ידוע. כמו שהשנה הגמר האמיתי הוא בין יוסטון ללוחמים ולא הבלואו אאוטים שילכו בפיינלס. לברון הולך להיות גייסון קיד.
יפה, חשבתי שכשתצטרך להגדיר תחזור בך.
*אתה* זה שטענת שלקובי יהיו 70%. עכשיו פתאום אחוזים לא מעניינים. איך אתה מצליח לאבד עקביות כ"כ מהר? אז עזוב את תחילת שנות ה-2000 אם לא מתאים לך. לך על 2004 ואילך. מה היו האחוזים של קובי מול המזרח? מה היו האחוזים של לברון מול המערב?
אתה יכול להגיד שאחוזים לא מעניין אותך וזה סופר לגיטימי. רק אל תצהיר שלקובי היו 70% מול המזרח וכשמוכיחים לך אחרת פתאום תספר שזה לא מעניין.
אחלה טוקבק 😀
תודה על הפוסט מתן
אנקדוטות לעניין ,לדעתי דווקא נאנס ג׳וניור יכול להיות בסיס לשלד עתידי בקאבס
בשנה הבאה יהיה להם קשה ללא ג’ימס
בוסטון תהיה בגמר הליגה בשנה הבאה בתנאי שלברון לא בפילדלפיה
שוב תודה וקח הכל בחיוך
איך בחיוך עם בוסטון הודחה?! 🙂
תודה רבה.
תודה רבה מתן. בוסטון מאוד הרשימה ואני מחכה לראות אותם שנה הבאה, כשהיווארד ואירווינג יחזרו וימצאו סנטר אפילו עדיף על ביינס (דדמון מושלם שם).
מבחינת קליבלנד – העבודה של תומפסון על הורפורד בסדרה הזאת הייתה מופתית. הוא שחקן הגנה אמיתי, לא אחד שרודף אחרי חסימות. כמו נאנס או טאונס. לכן יהיה חשוב גם בגמר נגד גרין לדעתי. נרנס דווקא יתאים יותר מול קפלה המהיר
בהנחה שגולדן סטייט מנצחים את יוסטון.
עזבו הכל לברון הפסיד לפאפאלוקס וסופו. לקובי זה לא היה קורה. לברון התבגר מנטלית רק ב2015. מאותו גמר מול גולדן סטייט הוא הפך למפלצת וללברון שציפו ממנו להיות, המוג'ו שלו השתנה. מאז הוא באמת שולט בליגה. במיאמי זה היה סתם זיוף להוריד את הקוף מהדב. האליפות שהוא לקח עם הקאבס שווה יותר מ5 אליפויות מזוייפות עם מיאמי.
עד 2015 לברון היה חלש מנטלית ורק יתרון בצוות שחקנים ובכישרון שלו החזיקו אותו. אם היה כמו היום לפני 7 שנים היה עובר גם את מייקל.
קובי היה רוצח מנטלית מהרגע הראשון.
אז עד 2015 הוא היה מפגר מנטאלית שסתם הטיל את חיתתו ואימתו על הליגה וקטף סתם 2 אליפויות ?
הוא היה חלש מנטלית ועם גאמפ חלש.
היום הגאמפ שלו קטלני והוא חזק מנטלית. 2 אליפויות הוא לקח כי הוא התחבר לסופרסטאר ואולסטאר והיה לו עודף כישרון. בדיוק כמו דוראנט. גם דוראנט חלש מנטלית גם אם יקח 5 אליפויות כי הוא בקבוצה עם עודף כישרון גדול.
שמעון בן כמה אתה? להגיד על לברון חלש מנטלית זה השטות הגמורה ביותר שכתבת,, כן יותר גדולה מהשטות שקובי > מלברון. אין שחקן בהיסטוריה שנשא את עומס הציפיות הבלתי אפשריות של לברון מגיל 14 (רק קארים שדיברו עליו ככה אבל זה לא אותה תקשורת).
קובי בגיל 18 הוגדר היורש של מייקל נשא לא פחות תאמין לי. השטות הגמורה זה לראות את לברון מנצח בקושי את אולדיפו ואת הילגים של בוסטון ומדברים עליו כאחד הגדולים. זה תתלהב מול גולדן כמו ב3 שנים אחרונות שם אתה יכול לומר את זה מה שהוא עשה בגמרים גם אני התלהבתי אבל רבאק מול אולדיפו דרוזן לאורי וסטיבנס ככה להתלהב? אגב ראיתם איזה חיבוק חם טייטום קיבל מהמלך? הוא בדרך לתרגל את החיבוק הזה כמה שנים כמו לאורי ודרוזן חח זה הצחיק אותי. כמובן אם לברון מגיע אלינו.
אתה בדחיפות צריך לצפות שוב בגמר במזרח 2012, משחק 6, בבוסטון.
ממש בדחיפות.
ואני ממליץ לכל אלה שמכנים את קובי כנושא הכלים של שאק, לראות את הסדרות בפלייאוף במערב ו*לא* גמר הליגה.
אני כבר כתבתי לך את אותו הדבר ישירות, בפוסט אחר.
לפחות מהצד שלי, כל סחרחרת התגובות סביב ההשוואה בין קובי ללברון, מיותרת.
ההגדרה ל-"גדול" היא כל כך סובייקטיבית.
מי אני שאחליט שהתמהיל של 5 טבעות ו-2 פיינלס MVP שווה פחות מהתמהיל של לברון,
אחרי שבעבר טענתי שמבחינתי, קארים נמצא לצדו של ג'ורדן בעליית הגג של ה-HOF (לו יש 6 טבעות, 2 פיינלס MVP) ?
הטענה שלי מול שמעון הייתה הנימוקים שלו.
לזרוק "כאילו" נתונים, ולהתייחס עליהן כעובדות,
כאשר למעשה הם חוטאים למציאות –
זו הסיבה שהגבתי עליו.
מסכים ועניתי לך למעלה לגבי ה״כתמים״ בקריירה.
שמעון, אני איתך אבל עזוב אתה נלחם כאן בטחנות רוח, כמה שונאים שיש ללברון, תכפיל ב10 וככה לקובי, בעצם לדעתי אולי רק אוהדי הלייקרס מחזיקים מקובי, הבנאדם היה מניאק ממדרגה ראשונה עם חרא יחצנות וכמובן אי אפשר לשכוח את אתר הפח espn שדאג להקטין אותו בכל אפשרות. ואני לא נכנס כאן לתיאוריות קונספירציה של הטרייד עם כריס פול והוטו השערורייתי של הפאקין קומישינר.
בשורה התחתונה, תחסוך לעצמך אנרגיות.
שמעון, אתה לא שבע עדיין?
גיא האכיל אותך בהתחלה במתאבנים, קצת נקניקים מגולגלים על קיסם וזית בקצה.
אח"כ האכיל אותך עם מנות ראשונות- קצת סלטים, חומוס, טחינה, קבבוני טלה ופסטה קרה.
אח"כ האכיל אותך עם פיצה על בסיס שמנת וראגו פטריות.
אח"כ המשיך להאכיל אותך עם סטייק אנטריקוט ברוטב פלפלת וצ'יפס מסולסל.
ביקשת גם קינוח, אז קיבלת פלטת שוקולדים, תותים בקצפת והפוך מחוזק.
מסתבר שלהאכיל טרול זו עבודה קשה.
איזה סלטים? של אחוזי שדה? אני רק אמרתי דעתי חלילה לא מנסה לשכנע איש. גיא חושב שסטטיסטיקה מוכיחה דברים תמיד הוא רק לא מבין שפה הטעות. זה הדבר האחרון שמשכנע אותי. הסלטים היחידים שהוא מביא זה אחוזים אפקטיבים ואחוזי שדה ומתעלם ממסרח מערב וחושב שסטטיסטיקה של עונה סדירה מול פיניקס משנה משהו. גיא אם כבר ניסה לשכנע אותי. אני רק הזכרתי את הסגן של goat כי אנשים שכחו אותו מהר. כמה משחקים מול לאורים דרוזנים ובוסטון גורמים להם לשכוח. אני רק מרענן את הזכרון. עוד מעט הגמר ולברון יכול ללבוש את החולצה של גייסון קיד מהנטס. או יכול להחליף את הסגל שלו בסגל של בוסטון אולי יהיה לו סיכוי.
הכל ברוח טובה, שמעון.
האמת היא שלרגע חששתי שהציפור הנדירה תתערב כי הארוחה לא כשרה ואז היה מתחיל שרשור מהגיהנום על כשרות כן או לא וקווים לדמותה.
בתור אחד שאפילו היה בסטייפלס סנטר (שרק נפתח אז) בעונת האליפות הראשונה של שאק וקובי, אני יכול להגיד לך שקובי היה שחקן ענק, פריק של המשחק וללא ספק אחד מהגדולים אי פעם ששיחקו בליגה, אבל לברון אוכל אותו כמו בורקס גבינה עם סלט, מנוגב בחומוס וקצת חריף.
(החריף הוא בגלל שקובי לא מוותר בקלות, כך שללברון שורף קצת פעמיים- בכניסה וביציאה).
שכחת להוסיף עגבנייה וביצה לבורקס. 🙂
באחד על אחד נטו לברון גם פיזית אוכל את ג׳ורדן, ובהצלחה לשלושתם מול קארים או צמברליין בשיאם, אבל כדורסל זה לא רק כשרון נטו ללמיירל וגם לקובי היה דרייב שללברון היה לממש מעט עונות.
אחלה פוסט.
כשייצא לך בקיץ, אל תשכח לציין את המנצח הגדול בסדרה – קיירי
רוצים עןד השוואות?
טימי:
מערב (בתקופה של קובי ושאק, נוביצקי ונאש)
6 גמרים, 5 טבעות (ההפסד בגלל פופ)
לברון:
מזרח (בוסטון, טורנטו ואטלנטה)
9 גמרים, 3 טבעות
מאזן אישי ביניהם בגמרים: 1-2
מי שחקן אישי טוב יותר? לברון, ללא ספק.
מי הביא את הקבוצה שלו ליותר הישגים, למרות הנחיתות ביכולות האישיות?
לדעתי, טימי השואה הרבה יותר לעניין. עד לאליפות של 2016, חשבתי שהוא לא פחות גדול מלברון ואף יותר.
טימי מעולם לא לקח בק טו בק והפסיד ללייקרס בצורה משפילה ביותר עם קבוצות לא פחות טובות (לפעמים אפילו יותר), הוא גם לא היה השחקן הכי דומיננטי בקבוצה תמיד, זה עומד בעוכריו תמיד.
גם קובי לא היה השחקן הכי דומיננטי בקבוצה תמיד.
וכאמור לא טענתי שהוא גדול יותר מג׳ורדן או אפילו חלק בויכוח הזה, מסיבה לא ברורה מעריצי לברון מתעקשים שלברון שם.
ייתכן. בעיה שלהם. אני כבר כתבתי לא פעם על זה שמבחינתי השניים היחידים שמאתגרים את ג'ורדן כרגע הם ראסל וג'אבר.
לחלוטין. טימי ענק אבל הוא לא שם. חסר לו סטטיסטיקה.
לא חסרה לו שום סטטיסטיקה, אלא אם אתה מגביל סטטיסטיקה לכמות הנקודות בלבד. הוא עליון סטטיסטית על קובי.
לדאנקן היו קבוצות ומאמנים טובים בהרבה כל הקריירה. רובינסון של 1999, מאנו ופארקר היו מדהימים, קוואי של 2014-2016.
שמעון אתה מצחיק עם ההשואות לקובי. עניין משל טעם אישי, לאהוב את קובי עד כדי כך שלשים אותו ממש בטופ, ויש לו 5 טבעות יפות על היד, ו2 FMVP, כך שהוא בהחלט במשחק. אבל ראבאק, המספרים שלו מבחינת יעילות, חד משמעית נמוכים מאלו של לא רק לברון ומייקל, אלא של עוד כמה חשובים שבטופ, שיהיה לך קשה, עד כדי בלתי אפשרי, לגבות את עצמך במספרים. רק בדיון האינטואיטיבי, זה שמדבר על 5 מ7, ועל יענו מזפח מול מערב (מה שבטח לא נכון בכל שנות הקריירה של קובי) אז סבבה, אתה יכול להיות במפלגת קובי. לגיטימי.
הדרך לא חשובה אלא התוצאה קובי 5 טבעות עם 40 אחוז לברון 3 טבעות עם 60. לא משנה איך הגעת אלא מה עשית בסוף. אחוזי שדה הם אוברייטד לשחקנים ברמה הזאת. ולברון רוב הזמן שיחק בקבוצות טובות יותר ובאזור חלש יותר ועדיין זכה פחות. לייקרס עם פאו הייתה הרבה יותר חלשה מההיט ומהקאבס עם קיירי ולאב.
אז אם אני משנה את ספרי ההסטוריה ורושם לסאנס 17 אליפויות רצופות אז יש לנו דיינסטי שמעולם לא נאה והדרך לתוצאה הזאת לא חשובה?
ברור נראה אותם לוקחים 1 עזוב 17 בדרך כלשהי גם עם 7 שחקנים הם לא יקחו אליפות.
אתה פשוט בכלל לא קורא את מה שכותבים לך, נכון?
הרבה יותר קל לטפס כשאתה עומד על הכתפיים של שאקיל אוניל
לא יודע 9 עונות שאק לא זכה בכלום עד שהגיע הממבה. ואם מטפסים אין מטפס טוב יותר מקינג קונג וויד בוש ואחכ שהסולם התרופף עבר לסולם חזק יותר של קיירי ולאב ועכשיו שהסולם נשמט מתחתיו מחפש סולם אחר גבוה ויציב. שלא נדבר שהספרס הזקנים של מאנו טוני וטימי בן ה40 וקאווי עם החלב על השפתיחם לקחו לו אליפות וגררו אותו למשחקי 7 בעוד הממבה לרוב לפני שהגיע הקוואמי ניגף אותם בשיאם שהיו צעירים יפים ועם בלוריד
אתה חושב ככה גם לגבי ווייד?
לקראת סיום העונה הייתי מעוניין להניח הצעה לעמיתי המלומדים. לדעתי סדרת פוסטים בנושא כפייתיות ocd תהיה מרתקת ומחכימה . כל אחד מהמגיבים המכירים בעצמם ייתן לנו את נקודת המבט האישית . המקצועית ואיך זה מתבטא אצלו בשאר תחומי החיים
אז קדימה . גיא . גילרי. Ish. ממזר לעבודה
לא צריך פוסט.
אבל כן, המלצה קטנה לעמיתי המלומדים:
הצעד הראשון הוא להודות בקיומה של הבעיה…
ההכרה בבעיה היא 50 אחוז (אחוזים אפקטיביים.כמובן) מהפתרון.
אני סתם טרול
לכל הטוענים שאי אפשר בכלל לדבר על ג'ורדן ולברון באותה נשימה, ובמיוחד לאלו הזוקפים לרעתו של לברון הפסדים בגמר כאילו זה יותר גרוע מהפסד בסיבוב ראשון מזרח, ומנגד רק סופרים 6 מ6 של ג' ורדן בגמר, מציע להתבונן בתמונה המלאה:
השוואת הישגים קבוצתיים של לברון ו ג'ורדן( 15 עונות לשניהם ):
ג'ורדן
– 6 אליפויות
– 2 גמר מזרח
– 2 חצי גמר מזרח
– 3 סיבוב ראשון מזרח
– 2 עונות ללא העפלה לפלייאוף (וושינגטון)
לברון
– 3 אליפויות
– *6 פיינלס
– 1 גמר מזרח
– 3 חצי גמר מזרח
– 2 עונות ללא פלייאוף (בגילאי 19-20)
* כולל הפיינלס של השנה שעוד יכול להפוך ל1+ בעמודת האליפויות
אם מקזזים את 2 העונות של כל אחד בלי הגעה לפלייאוף, ואת 4 ההגעות לגמר מזרח + חצי גמר מזרח של כל אחד, נותרים עם השוואה יותר פשוטה:
ג'ורדן – 6 אליפויות ו3 הדחות בסיבוב ראשון
לברון – 3-4 אליפויות, ו5-6 הדחות בגמר
אסור להשוות?