1.הסיפור פשוט: סטפן קרי עדיף בזריקות בלתי אפשריות
עד סוף ימי לא אשכח איך פתאום סטפן קרי היה כל כך חופשי עם 0:05 שניות לסיום אחרי שהמשחק כבר נגמר, ואז הוא לא נגמר (כי שון ליבינגסטון עשה פאול על כריס פול עם זריקת ההחמצה של קליי ת'ומפסון).
כריס פול החמיץ פאול אחד משניים (היה 2 הפרש והוא יכול היה לסיים עניין עם 2 פאולים) ולפתע הרוקטס עשו שגיאת הגנה איומה שהשאירה את סטפן חופשי בפינה, זריקה שבאימונים הוא קולע 100 כאלה ברציפות, והוא החמיץ אותה.
אני עדיין לא מבין כיצד בחצי שנייה שחקן יכול לקבל כדור, להתרומם לזריקה, ולשחרר את הכדור, אבל זאת לא בעייה שלי.
אגיד לכם מה: אילו סטפן קרי היה קובר את השלשה ועושה 95-95, ואז הלוחמים היו מנצחים בהארכה, ההפסד היה על הראש של כריס פול, והכינוי הטפשי של 'לוזר' היה חוזר, למרות שהוא היה הערב השחקן הטוב ביותר על המגרש גם בהגנה, גם בהתקפה, גם בלחימה, גם במנהיגות, גם בכוח, ואפילו גם בחיוכים וקור רוח.
הוא גם היה השחקן שלא נבהל מהקריעה הראשונית של הווריורס עם 0-12 כשהוא – בעיקר הוא – החזיר את הרוקטס למשחק. אחרת היה יכול לקרות משהו מאד מכוער הערב באוקלנד.
תודה, תודה, תודה לכריס פול. איזה פייטר! איזה נשמה! כל השטויות שאי פעם כתבו עליו הן – שטויות!
כתבתי בבלוג החי: אין כאן כל סודות. את הווריורס לא תנצח במשחק שהוא CUTE. תנצח אותם רק במשחק אגרסיבי וקשה. מלבד דריימונד גרין שאר השחקנים (אוקיי, אני מתכוון לקרי, דוראנט, ותומפסון) הם שחקנים של משחק מלוטש, שוטף, מדליק, ומלהיט. לכן הם נראים כפי שאף קבוצה לפניהם לא נראתה כשה-ONSET מתחיל. ההתפרצות מכל הכיוונים, עם סלים מכל המרחקים. הם אז מלהיבים, בוערים ממש, ולוהטים. הם יכולים אז לקלוע 12, 14 נקודות בשתי דקות והיריבה נשארת מבולבלת, אובדת עצות, ונכנעת.
אבל כשאתה בא נגדם עם שרירים וכוח, אגרסיביות והחלטיות, הסתערות ולוחמנות, הם עצמם הופכים לקבוצה מבולבלת העושה שגיאות למכביר.
לכן אחרי רבע שהתחיל 0-12 והסתיים 19-28 בא כריס פול – ולשם כך הוא הובא ליוסטון – והחל להראות את שריריו, את ההעזה שלו, ואת ההחלטיות שלו שהוא לא מוותר. הקבוצה כולה נדבקה ממנו ועשתה רבע שני של 34-12. מהפך מחלט. מחלט מכל הבחינות. הווריורס שנראתה נפלא ברבע הראשון פתאום נראתה כקבוצה בצרה צרורה כשהיא לא יודעת כיצד לעצור את יוסטון. אני שוב מאשים את סטיב קר שלא מסוגל לארגן הגנה קבוצתית מאורגנת להתגבר על שני שחקנים שמנצחים אותם בעשותם אותו דבר שוב ושוב ושוב.
ואז שוב בא הרבע השלישי. ה-SPECTACULAR 3RD QUARTER של הווריורס בו סטפן קרי קולע כמכשף, והקבוצה כולה נעה כחמש בלרינות ביעילות מקסימלית.
התוצאה? רבע של 17-34.
ואז יוסטון שוב חזרה להילחם, ולא רק לשחק, וניצחה ברבע של 25-12 הרבה תודות לפי ג'יי טאקר שלחם כנמר בהגנה וקטף ריבאונדים הגנתיים והתקפיים. הוא חלק בלתי ניתן להחלפה ביוסטון!
סוף סוף היה לנו משחק מרתק. משחק פלייאוף מהנה ביותר לאוהבי אקשן וטירופים.
אבל האם היה זה משחק 'טוב'? תלוי מה נחשב 'טוב'. אני לא הייתי נותן לקבוצת הנערים שלי לחזות בו כי המשחק הוא, בבסיסו, משחק של בידודים, ולא רק של יוסטון. עם יוסטון זה מוגזם ביותר. אבל העניין הוא פשוט ביותר: אם כריס פול, ג'יימס הארדן, ולרוב (אם כי לא הערב) אריק גורדון מסוגלים ליצור לעצמם זריקה חופשית אחרי כמה הטעיות של המגן השומר עליהם, למה להקשות ולסבך עם מסירות ותרגילים שבסופו של דבר משיגים אותו דבר?
לצערינו זה המשחק של היום. הווריורס לא הרבה יותר טובה. זה הכל המהירות, הריצה הבלתי פוסקת, והקליעות המטמטמות חושים של סטפן קרי כשהוא ב-GROOVE, או קווין דוראנט המסוגל בד"כ לגבור אחד-על-אחד נגד כל מגן, וקליי ת'ומפסון שהוא יום אסל ויום באסל. או שהוא בלתי עציר, או שהוא לפתע נעלם.
כשלווריורס יש משחק של 14 אסיסטים – המספר הנמוך ביותר משך כל העונה – ולרוקטס יש 12 אסיסטים, אף אחד לא צריך הוכחה טובה יותר שהכדורסל של היום הפך למשחק בידודים ואחד-על-אחד, והטוב יותר בזה מנצח! (הווריורס חייבת להיות מודאגת מאד כי מה יקרה אם גם אריק גורדון יפרוץ? מאמניה פשוט לא ארגנו שם הגנה המסוגלת להתמודד עם שחקני בידוד כהארדן או פול, וזו פאשלה גדולה של המאמנים, יותר מאשר של השחקנים!)
אני מאמין שלקאבס ישנה סיבה להיות די מרוצה. על הסיבות אכתוב כשנגיע לכך כי בוסטון עדיין לא אמרה את המילה האחרונה, אם כי אני מאמין שאם היא תגבור על הקאבס – היא צעירה מדי לתת קרב אמיתי ללוחמים או לרקטות.
| Starters | MIN | FG | 3PT | FT | OREB | DREB | REB | AST | STL | BLK | TO | PF | +/- | PTS |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| T. ArizaSF | 41 | 2-4 | 2-3 | 3-4 | 1 | 2 | 3 | 1 | 1 | 1 | 2 | 4 | -5 | 9 |
| P. TuckerSF | 44 | 0-4 | 0-2 | 4-4 | 4 | 12 | 16 | 2 | 2 | 1 | 0 | 3 | +7 | 4 |
| C. CapelaC | 24 | 2-5 | 0-0 | 4-5 | 1 | 12 | 13 | 0 | 0 | 2 | 2 | 3 | -9 | 8 |
| C. PaulPG | 42 | 10-20 | 5-9 | 2-4 | 0 | 2 | 2 | 4 | 1 | 0 | 3 | 4 | +5 | 27 |
| J. HardenPG | 43 | 11-26 | 3-12 | 5-5 | 2 | 2 | 4 | 4 | 3 | 2 | 2 | 3 | -5 | 30 |
| Bench | MIN | FG | 3PT | FT | OREB | DREB | REB | AST | STL | BLK | TO | PF | +/- | PTS |
| E. GordonSG | 35 | 4-14 | 1-8 | 5-5 | 0 | 1 | 1 | 1 | 0 | 1 | 1 | 2 | +8 | 14 |
| G. GreenSG | 12 | 1-4 | 1-4 | 0-0 | 0 | 2 | 2 | 0 | 0 | 2 | 0 | 0 | +14 | 3 |
| T. BlackPF | DNP-COACH'S DECISION | |||||||||||||
| R. AndersonPF | DNP-COACH'S DECISION | |||||||||||||
| L. Mbah a MoutePF | DNP-COACH'S DECISION | |||||||||||||
| N. HilarioC | DNP-COACH'S DECISION | |||||||||||||
| J. JohnsonSG | DNP-COACH'S DECISION | |||||||||||||
| A. JacksonG | DNP-COACH'S DECISION | |||||||||||||
| TEAM | 30-77 | 12-38 | 23-27 | 8 | 33 | 41 | 12 | 7 | 9 | 10 | 19 | 95 | ||
| 39.0% | 31.6% | 85.2% | ||||||||||||
Warriors| Starters | MIN | FG | 3PT | FT | OREB | DREB | REB | AST | STL | BLK | TO | PF | +/- | PTS |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| D. GreenPF | 45 | 4-8 | 0-2 | 3-4 | 4 | 9 | 13 | 8 | 2 | 1 | 5 | 3 | -3 | 11 |
| K. DurantSF | 43 | 9-24 | 1-5 | 8-8 | 1 | 11 | 12 | 3 | 0 | 0 | 2 | 1 | +2 | 27 |
| K. LooneySF | 26 | 2-6 | 0-0 | 0-0 | 6 | 0 | 6 | 1 | 0 | 1 | 0 | 5 | -1 | 4 |
| S. CurryPG | 39 | 10-26 | 6-13 | 2-2 | 0 | 6 | 6 | 2 | 2 | 0 | 3 | 3 | +10 | 28 |
| K. ThompsonSG | 39 | 4-13 | 2-5 | 0-0 | 2 | 2 | 4 | 0 | 0 | 0 | 1 | 3 | +7 | 10 |
| Bench | MIN | FG | 3PT | FT | OREB | DREB | REB | AST | STL | BLK | TO | PF | +/- | PTS |
| J. BellC | 18 | 3-4 | 0-0 | 0-0 | 2 | 3 | 5 | 0 | 1 | 1 | 0 | 3 | +1 | 6 |
| Q. CookPG | 2 | 0-0 | 0-0 | 0-0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 | -2 | 0 |
| S. LivingstonPG | 15 | 2-5 | 0-0 | 0-0 | 1 | 2 | 3 | 0 | 1 | 0 | 4 | 4 | -15 | 4 |
| N. YoungSG | 12 | 1-3 | 0-2 | 0-0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 | 1 | -14 | 2 |
| D. WestPF | DNP-COACH'S DECISION | |||||||||||||
| D. JonesC | DNP-COACH'S DECISION | |||||||||||||
| J. McGeeC | DNP-COACH'S DECISION | |||||||||||||
| Z. PachuliaC | DNP-COACH'S DECISION | |||||||||||||
| TEAM | 35-89 | 9-27 | 13-14 | 16 | 33 | 49 | 14 | 6 | 3 | 16 | 24 | 92 | ||
| 39.3% | 33.3% | 92.9% | ||||||||||||
2. לא תאמינו: גיליתי שיש סיכוי שגם קייל קורבר זקוק ליישור ברגים בראשו!
(קליי קורבר בג'וגינג מימי ליילי עם סלע בן 12 מיליון שנה. 12 שעות סבל שלא ניתן לתאור)
כנראה שאתה לא סתם הופך לקלעי שלשות מהטובים אי פעם ב-NBA. מסתבר שאתה עושה משהו מיוחד שאף אחד לא עושה כדי להיות בכושר הגופני המדהים – ממש לא יאומן – שאפילו מאמנך טיירון לו מתבלבל בגילך כשהוא אומר שהוא לא מאמין שאתה בן 36, וכשנאמר לו שאתה בן 37 הוא מיד זורק: "אני חייב להוריד לו את מספר הדקות".
'המעורב' של היום כבר הפך לארוך מדי, אז רק אכניס כמה מילים על הקייל קורבר הזה, שהערב הוא משחק משחק חובה נגד הסלטיקס.
לי הוא נראה הטיפוס הכי STRAIGHT והגיוני מכולם. לא בדיוק נרד, ואני יודע שהוא בן למשפחה מרובת ילדים (הוא איבד אח לאחרונה) ובן טובים הוא לא, אבל גדל בצורה נורמלית, היתה לו חברה בתיכון, והוא קיבל מילגת כדורסל (גם אמו וגם אביו היו כוכבי כדורסל במכללות).
אז מה קרה פתאום? קראתי היום מאמר שהפתיע אותי כפי שלא הופתעתי זמן רב: היש סיכוי שכמה ברגים בראשו של קורבר לא מחוברים ישר? האם הדבר שהוא צריך יותר מכל זה טיפול עם מברג ומפתח שבדי?
אמש, במאמר מיוחד ויוצא דופן, גיליתי שקליי קורבר הוא – כמו פיל ג'קסון – מחסידי תורת הזן, ושפוט מחלט של שיטת ה-MISOGI היפנית המסתורית שהיא מין ריטואל של טיהור הגוף והנפש על ידי סבל וייסורים גופניים ברמה של TORTURE (עינויים). הריטואל הזה אורך רק יום (או יממה) בשנה, אבל ביממה הזאת התהליך כולל עינויים גופניים המעמיסים על הגוף התייסרויות ומיחושים שהאדם המתנסה בהם לא עבר אפילו משהו קרוב לזה בחייו, וזה שעובר אותם מטהר את גופו ונפשו, והוא מוכן לעשיית דברים גדולים ונעלים.
ה 'שיטה' MISOGI – הריטואל שיש בו קונוטציות דתיות – הוא טקס יפני עתיק ליחידי סגולה שד"ר מרכוס אליוט בן ה-48 החליט להתנסות בו עם כמה חברים קרובים ואנשים שהוא האמין שילכו איתו עד הסוף. ד"ר מרכוס אליוט שהוא ה-
mastermind behind this sufferfest, a Harvard-trained sports scientist who serves as conditioning and strength supervisor of New England Patriots – והוא חבר אישי של קורבר, הוא שהכניס אותו אל תוך השיטה, שהדבר הבלתי יאומן ביותר בה הוא שכשגופך מגיע למקסימום שבמקסימום של הסבל הגופני עד שההרגשה היא שהמוות מסתכל לך בעיניים ואתה ממשיך ולא מוותר, לפתע – פתאום – שוטפת את הגוף מין שלווה ורגיעה פיזיולוגית ומנטלית.
מילה על האליוט הזה. אם הוא אחראי על WHATEVER בפטריוטס, הוא לא איזה תמהוני שירד מהרי ההימליה. מאמן הפטריוטס בילי ביליצ'ק היה מעיף את אליוט אם היה איזה מוקיון/רופא אליל. אני שמעתי על אליוט הרבה לפני המאמר הזה. HE IS FOR REAL.
ד"ר מרכוס אליוט
מחר אסביר את התהליך ביתר פרטים.
במקרה של הסיפור הזה, המשימה היתה לשאת סלעים במשקל של 65 עד 80 פאונדס (70 פאונדס זה 34 ק"ג, רק שיהיה מושג) בתוך מפרץ שחלקו מים שניתן להלך בהם כי הם בגובה המאפשר הליכה על קרקע הים, ובחלקם (בערך חצי מה-12 מייל) המים גבוהים מגובה המשתתפים (חמישה), והמשתתף חייב לתת למשקל הסלע להורידו לקרקע, ללכת כמה צעדים תחת המים, ואז לדחוף ברגליים חזק מספיק לצאת עם הראש לשאוף אוויר, ואז שוב לרדת לקרקע המפרץ, ולהלך עוד כמה צעדים.
עגל ואני יכולים לחשב כמה שוקל סלע שקוע במי ים במשקל 35 ק"ג (אם אנחנו יודעים את שטח החתך ההוריזונטלי שלו, וכמובן שישנם עוד משתנים כמו מליחות המים, טמפרטורת המים, ועוד. אבל בואו נגיד, בגדול, שהמשקל במים מלוחים הוא בערך 2/3 מהמשקל מחוץ למים. בואו אפילו ניתן הנחה ונגיד שהסלע שוקל במים 20 ק"ג. או, שכחתי: לפי המסורת היפנית חייבים להשתמש באביזרים עתיקי יומין ל-MISOGI. המאמר טוען שהסלעים שהם נשאו על זרועותיהם (ואני בטוח שלעתים על ראשם!) היו בני 3 עד 15 מיליון שנה.
אז יאללה, אשך, צא לדרך למסע של 12 מייל (בלילה; חושך מצריים!) במפרץ סנטה ברברה (למעשה, אני כבר לא זוכר היכן הם צעדו אבל אני זוכר שהיה חשש מכרישים), כשהמסלול כולל כמה קילומטרים של גובה מים של, נניח, 2.5 מטרים
קייל קורבר עשה זאת, והוא מתכונן להתחיל עם MISOGI עם בנותיו הקטנות בנות ה-10 וה-7!
(קייל קורבר באימונים לקראת ה- MISOGI)
כל שיטת האימון הגופני של קייל קורבר נשמעת לי מטורפת. אבל כשה-ZEN דוחף ושומר עליך, מה שמתקבל הוא הקורבר הזה. (אגב, עד כמה שידוע לי הוא מתגורר בבית בודד עם אשתו וילדיו אי-שם בהרי קליפורניה ב-OFF-SEASON)
אז מעתה נא להסתכל עליו קצת אחרת!
החמישה שסיימו את המסע. עתה גופם ונפשם עברו טוהר וזיכוך, זוהר וזוך! קורבר כמובן שני מימין, אליוט באמצע)
*********************
שינוי בתכנית: לא שערתי שאכנס למאמר עד כדי כך אז כבר אין טעם לכתוב עליו במלואו, אז למעוניינים הנה הלינק: https://www.outsideonline.com/1928041/one-day-year-fitness-plan
******************
3. לברון חייב היה ל"התמתח" למסירה הנפלאה של קווין לאב במשחק אמש
LeBron went full extension in Game 4 😳(➡@TheIncredibles) pic.twitter.com/xqgVXh7mKb
— Bleacher Report (@BleacherReport) May 22, 2018
4. סצינה מרגשת בחדר ההלבשה של הקאבס: בתו הקטנה של לברון מבקשת תמונה של קווין לאב
Great scene in Cavs locker room. LeBron was FaceTiming his daughter, Zhuri. She asked to see Kevin Love. Someone brought the phone over to Kevin and she said “good game!”
Kevin responded, “Not me, that was your Dad.” #Cavs
— Hayden Grove (@H_Grove) May 22, 2018
5. רגע משעשע במסיבת העתונאים: טיירון לו לא יודע בן כמה קייל קורבר…
Tyronn Lue on Kyle Korver: "Very rarely do you see a 36-year-old running full speed against Marcus Smart and Terry Rozier…"@Rachel__Nichols corrects Ty that Korver is actually 37.
Ty: "God. I'm playing him too many minutes."
— Ben Axelrod (@BenAxelrod) May 22, 2018
6. אני חושב שרובנו החמצנו את ג'יי אר סמית' מוסר לג'יי אר סמית
JR Smith finds JR Smith in the corner. pic.twitter.com/pR9pBDcBpS
— Matt (@MontaWorldPeace) May 22, 2018
7. ג'מייר נלסון – האחרון שהאמנתי שדווקא הוא יכול לשמש דוגמה להרבה שחקני NBA אחרים
ג'מייר נלסון בטכס הסיום לקבלת תואר ה-ב.א (בסוציולוגיה)
קשה להאמין שדווקא ג'מייר נלסון – השחקן שלעתים נראה פרוע וחסר משמעת – מן עארס כדורסלני – הוא-הוא האדם שהחליט לחזור לספסל הלימודים 15 שנה אחרי שיצא לשחק כדורסל באן בי איי , ועתה הוא לקח את 24 הקרדיטס שהיו חסרים לו (8 קורסים) וסיים עם תואר ב.א בסוציולוגיה באוניברסיטת סנט ג'ו'ס. הוא הגיע בגאווה לטכס חלוקת התוארים כמעט 20 שנה אחרי שהגיע לאותה אוניברסיטה כפרשמן.
"מילאתי את הבטחתי להוריי, ורציתי לשמש דוגמה חיובית לילדי שאפילו אדם עשיר ומפורסם חייב לסיים לימודיו. עשיתי זאת גם עבור מאות אלפי ילדים שלא מבינים כמה תואר אקדמאי הוא כה חשוב."
8. התמונה היחידה של לברון שתיתלה בביתו של דוויין ווייד (והוא ביקש חתימה)
This is only photo D Wade said he’d ask LeBron to sign and hang in his home when he retires, per @mcten pic.twitter.com/xYo2Tw72h0
— Bleacher Report (@BleacherReport) May 21, 2018
9. קצת כדורגל – כהקדמה להתחממות האתר לקראת האוף-סיסון
Zlatan, Ronaldo and now Kylian Mbappe meet their wax figures. pic.twitter.com/zFi6trxoYP
— Bleacher Report (@BleacherReport) May 22, 2018
10. קצת גולף – להמשך 'ההתחממות'
Former MLB OF Eric Byrnes (@byrnes22) set a speed golf world record by completing 245 holes in 12 hours pic.twitter.com/sa75Zgk35b
— Bleacher Report (@BleacherReport) May 22, 2018
11. קצת מייקל, לראות את ההבדל להתחממות
I mean what’s more iconic of Mike? That shot there or the dunk in slow motion from the free throw line? pic.twitter.com/rwsHNlOVQC
— Ghost (@Walker_Kawam) May 21, 2018
12. הסלטיקס ממהרים הביתה אחרי ההפסד השני בקליבלנד…
Celtics trying to get home after losing two straight in Cleveland 😂 pic.twitter.com/8UF4DDBVH7
— Bleacher Report (@BleacherReport) May 22, 2018
13. קצת פוטבול – להתחממות
336-pound nose tackle out here doing backflips 😳 (via @BadgerFootball) pic.twitter.com/es840r2QmC
— Bleacher Report (@BleacherReport) May 22, 2018
14. קצת המנון המונדיאל להתחממות
Will Smith 🙌 pic.twitter.com/LcycQGBAZp
— Bleacher Report (@BleacherReport) May 22, 2018
15. קצת שיא עולמי להתחממות
SHEESH 🔥
(via @NBA) pic.twitter.com/W5LvX0gqU1
— Bleacher Report (@BleacherReport) May 22, 2018
16. קצת הבן של לברון מצטרף למשחק של שכנים להתחממות
(אין שאלה שיש לו את זה ביג טיים!)
LeBron's son, Bronny, saw these kids playing basketball outside and decided to join (via zcoffey12/Instagram) pic.twitter.com/wftXjLHVTl
— Bleacher Report (@BleacherReport) May 27, 2017
17. קצת הבן של לברון בן ה-13 עם 'כמעט' דאנק ראשון בחייו על סל אמיתי להתחממות
*
*
יש פה רק סיפור אחד:
סטף קארי נחנק במאני טיים בעוד צ'וק היסטורי כשהכסף על השולחן
החטיא 7 מ- 8 ברבע הרביעי. וזה אפילו לא כולל את השלשה האחרונה לשוויון, שנזרקה אחרי הזמן
1 מ- 8 ברביעי. כל שחקן אחר, דוראנט, לברון, הארדן, ראסל, היה חוטף על זה ביזוי מכאן ועד הודעה חדשה. אז שידברו על סטף בתור שחקן אגדי, תזכרו לו את זה
סטף חנוק כל פלייאוף ב4 השנים האחרונות. שחקן חמוד לליגה הסדירה ואחד שיכול להמטיר פתאום 20 ברבע גם בפלייאוף אבל אם תבנה עליו – תיפול
אחד שמוכן תמיד לקחת את הזריקה האחרונה הוא בשום פנים ואופן לא צ'וקר
דוראנט חנק אותם ברבע הרביעי.
הוא לא צ׳וקר
אבל אני מסכים שיש ירידה אצלו במאני טיים
משחק 7 בגמר 2016 הוא נתן מפגן אימה ב 4 הדקות האחרונות
לא מזמן היו שני משחקים של קליבלנד (אני מניח שנגד אינדיאנה), שבמצב של שיווין, לברון עלה וקבר סל ניצחון. הגבתי באתר שבמצב של שיוויון יש פחות לחץ על הזורק – כי אם הוא מפספס לא הכל אבוד, הולכים להארכה.
סטף הוא לא צ'וקר, הוא שחקן נפלא גם ברבעים האחרונים, בד"כ. אבל הוא הרבה יותר מוגבל מדוראנט או לברון בגלל מימדי הגוף שלו. אין מה לעשות בנידון, אותו דבר עם כריס פול. וגם הוא חי הרבה מסטריקים של קליעה.
אבל אתה צודק שהוא דארלינג של הליגה ושכל שחקן אחר היה מקבל כאן זובור שחבל על הזמן.
1+
בעונה הסדירה קלאץ' נהדר, בפליאוף צ'וקר סדרתי.
קרי + דוראנט + קליי = 1 מ 14 ברבע האחרון
wouldn't bet on it
מנחם, נכתב כבר-
קרי שיחרר את הזריקה אחרי הבאזר. גם אם היה קולע הסל לא היה מאושר. ואף על פי כן כל הסיקוונס הזה של גיים אובר-שריקה-עונשין-החטאה-טיים אאוט-שלשה היה מלחיץ.
לפי דעתי דווקא ליווינגסטון הפסיד את המשחק. 15- ב-15 דקות. לא היה קיים בהגנה, איבד כדורים, ולא נתן למחליפים לשמור על היתרונות שנבנו.
להאשים את השחקן השמיני ברוטציה?….
זה מה שאני ראיתי. ה-15 דקות שלו היו נוראיות ואיפשרו ליוסטון לחזור מפיגורים דו-ספרתיים פעמיים. המון איבודים כמו שאמרתי, עכשיו אני מסתכל בבוקס סקור – היו לו 4 איבודים ב-15 דקות. הספסלים שיחקו 40-50 דקות, והספסל של יוסטון ניצח בגדול.
לא שמתי לב
באמת היו שם ברבע הרביעי החטאות מטורפות משני הצדדים
טור מעולה מנחם.
כריס פול הוא ה-MVP של הרוקטס לאורך כל הפלייאוף הזה הוא המנהיג האמיתי של יוסטון במאני טיים.
נכון. הארדן נחנק כרגיל
בוקר טוב, בוקר טובבבבבבב
יאללה גולדנים תתחילט להכין את רשימת התירוצים אני יעזור לכם קצת: איגי פצוע (הוא יותר טוב מדוראנט) הפשפשים בזקן של הארדן הפכו לרעילות וכל מי שנגע בהם האחוזים שלו יורדים, טאקר זה שחקן בקליבר של mvp (עובדה שהוא היה mvp בישראל) דוראנט הרס את הקבוצה לפני שהוא הגיע היינו יותר טובים השופטים אדם סילבר הסינים וכו'
כספי…
אני לא ממש גולדן רק קצת (מחכה ומחכה ומחכה שהלייקרס יחזרו…)
ובכל זאת. למה תירוצים, מה רע בלפרגן ליוסטון על מאמץ הירואי ואופי מדהים?
מה זה היה? מונולוג?
איגי בחיים לא טןב מדוראנט גם לא בשיאו ובוודאי היום. דוראנט שחקן הרבה יותר טוב והוא היה הדחקן המצטיין באליפות בעונה שעברה.
מי שחושב שאיגי יותרנטוב מדוראנט אינו מבין כדורסל!!!
בוקר טוב
אגב מאמנים והשפעה שלהם על המשחק..
החל מ-3 דקות לסיום סטף קרי וגם שאר השחקנים זורקים כמו משוגעים,דוראנט בקושי נגע בכדור,השחקנים לא פוגעים,איפה לסטיב קר? איך אתה לא עוצר משחק ,מארגן את החבר'ה מסדר תרגיל,משהו?!
כנ"ל דאנטוני, החבר'ה איבדו ריכוז,תעצור זרוק מילה,תרגיע אותם שישחקו על השעון,משהו?!
המשחק נטו הוכרע בסיום על קבלת החלטות נוראית של השחקנים והמאמנים? אין קול ואין עונה…
פה אגב אני חושב שהכדורסל האירופי הרבה יותר טוב מהכדורסל האמריקאי…
10000+
לגמרי. אבל זו תופעה ידועה בנב"א, בה למאמן אין כוח ממשי. אז הוא נותן את הכדור לכוכב שלו ושכולם יזוזו הצידה. הולך – יופי, לא הולך – "מה אתם רוצים, שמתי את הכדור בידיים של השחקן הכי טוב שלי?"
דוראנט הוא הטוב ביותר (גם אם הפנים של הקבוצה הם קארי) והוא נגע פחות בכדור בדקות הנ"ל גם משחקנים הרבה פחות טובים ממנו
שני המאמנים איבדו שליטה על המשחק.
הוא לא יותר טוב. הוא חייב להיות יותר קבוצתי כי שם השחקנים לא מסוגלים ליצור להם את הזריקה הפנוייה כמו ב-NBA כי הם לא יודעים כיצד
עדיין הרמה בנב"א טובה משמעותית מבאירופה!!!
וואו מנחם איזה מעורב עשיר ומעולה, פינוק של בוקר ביחד עם הניצחון של יוסטון. אשריך
אח זלעעטן זלעעטן לו היית צפת.
שיטת המשחק של יוסטון היא פיק נ׳ קול של הארדן/פול וניצול המיס מאת׳ וקריאת ההגנה של שניהם.
זה מה שיוסטון (וגם פיניקס של דאנטוני שיחקו סביב האש) שיחקו כל העונה וזה מה שהביא אותם למקום שבו הם נמצאים. יש מסירה או שתיים לקלעי פנוי. אבל הם מסתמכים על האחד על אחד האדיר של הארדן וקריאת המשחק של פול.
אין להם שיטת משחק אחרת, וזאת הפילוסופיה של דאנטוני.
ההבדל שהיום הם שמרו יוצא מן הכלל ולא נשברו שהיו בבור והמומנטום היה אצל ג״ס שקארי להט ברבע השלישי.
על מה אתה מדבר? שום פיק אנד רול סמיילי. זה הארדן (או פול) וכולם מפנים את האזור. על מה אתה מדבר 'פיק-אנד-רול'????? לא היה אחד כזה (טוב, אולי 1 או 2) משך כל המשחק.
הוא מתכוון שהחסימה לא מובילה בסופו של דבר לזריקה לסל אלא מפנה את הארדן/פול לבידוד מול השומר של החוסם.
החסימה בדרך כלל גורמת לחילוף ומביאה את קארי או את לוני לשמור על הארדן/פול
לראות ולא להאמין.
קבוצת הכוכבים הכי גדולה בהיסטוריה צריכה את אנדרה איגאודולה שלא נוכח. השחקן החמישי באיכותו בקבוצה, שהיה מדורג במקום ה44 (למיטב זכרוני) בדרוג השחקנים בליגה של הespn.
שחקן חמישי!!! שמדורג 44 בליגה.
איפה נשמע והיה דבר שכזה.
לראות את שחקני ההתקפה המושלמים שהיו על המגרש רק עוזר להבין כמה ענק, חד פעמי, בלתי נתפס ומרגש הוא לברון ג׳יימס.
כל משחק אם 55%-60% מהשדה.
מגיעה לכל משחק חשוב, נותן כל מה שצריך כל רגע, קולע שוב ושוב ושוב במאני טיים.
משתף ומניע את כל הקבוצה הבינונית שלו של שחקני התקפה שמשחקים תת רמה.
קווין לאב פשוט מחריד, מזעזע ונוראי.
מחויא שוב ושוב ושוב בפוסט אפ.
לא מסוגל לשים שלשה אחת מ10 נסיונות וזה ה"סטף קרי" של דוראנט, השחקן מספר שתיים.
לראות את המשחקים הללו של שתי קבוצות הענק האלו (יוצר נכון גולדן ענקיים ויוסטון פחות. פחות מבחינת הסגל) ולהבין את הגדולה הבלתי נתפסת של לברון שעושה כל דבר שקשור לכדורסל יותר טוב מכל שחקן אחר בליגה (כולל הגנה שהוא מחליט לחלק גם לאזור הזה של המגרש את האנרגיה שלו).
לא בטוח שג"ס קבוצת כוכבים יותר מהלייקרס והסלטיקס של שנות השמונין והסלטיקס של ראסל.
עם כל הכבוד לוורת׳י וראסל מהסלטיקס של שנות ה80, איפה הם ואיפה קליי וסטף ודריימונד שהוא הוא המנוע של הכל.
4 אולסטארים מדהימים.
זה שהם הקבוצה הגדולה בהיסטוריה מבחינת סגל השחקנים, לא עושה את השאר, כסלטיקס והלייקרס או שיאקגו, לנמושות.
מג'יק וכארים וורת'י היו אולסטארים לא פחות מדהימים ודני הראשונים יותר מדהימים משמעותית מהאולסטארים של הלוחמים וסקוט וקופר היו אולסטארים מעולים.
ראסל היו בשנות השישים וגם הוא היה מדהים וגם קוזי והבליצ'ק ושרמן ששיחקו איתו בסוף שמות החמישים ותחילת השישים וגם סם ג'ונס בהמשך ואז היה גם את הבליצ'ק (שיחק 16 עונות) והיו לשושלת הירוקה היא עוד אולסטארים נהדרים שהיו לא פחות חכמים ווינרים.
בסלטיק בשנות השמונים היה את בירד שהיה מדהים יותר ואת מקהייל שהיה מדהים לא פחות מהאולסטארים של הווריירס ופאריש ודניס ג'ונסון ואיינג' שהיו אולסטארים נהדרים וחכמים וגם וינרים גדולים לא פחות.
*ושני הראשונים.
גם אם קצת הקצנת את זה אני די מסכים איתך.
חוץ מקווין לאב – הוא שחקן מעולה שעושה המון עבודה מתחת לסלים וגם מהווה איום מבחוץ. לפעמים לא כל כך הולך לו. אנדרייטד.
לצערי הוא ממש לא מעולה.
הוא שחקן משלים טוב ולא יותר מזה.
ישנם עשרות שחקנים בליגה שאינם פחות טובים ממנו.
לצערי הרב.
הוא ריבאונדר מעולה ובמאני טיים הוא קלעי בינוני מינוס ויכולת הפוסט שלו הפכה להיות מעליבה.
הוא לא מסוגל להגיע ליותר מ17, 18 נקודות בממוצע למשחק.
לצורך ההשוואה, מר תומפסון, מספר 3 אצל הלוחמים, קולע כ22,23 בממוצע ומגן טוב יותר שכל השוואה ללאב תהיה מביישת עבורו.
לאב הוא לא יותר משחקן משלים טוב מאוד שלעיתים רחוקות הוא קצת יותר מטוב. אבל לעיתים רחוקות.
ולגבי המשחק מהלילה- שוב סטף מראה שהוא שחקן בינוני לחלוטין (מבין הכוכבים כמובן כי ברור שהוא לא בינוני) , כמה דוראנט הוא מעפאן, פחדן, לוזר מנטלי ולעולם לא יהיה מסוגל לעשות שום דבר לבד (לבד = בלי עוד 3-4 אולסטארים לידו) .
כריס פול ענק.
גורדון היה פח אשפה, מיץ של זבל והוא לא יהיה ככה ביוסטון.
קליי תומפסון מחפש את עצמו בארץ לאיבוד , אליה הוא פשוט מזרק עי קווין דוראנט שזרק 4 פחות ממה שזרק אתמול לברון, קלע יותר מהעונשין וסיים עם 17 נק פחות ממנו.
סטף כופה את עצמו והשלשות הבלתי אפשריות שלו על המשחק , כמו שהוא עושה תמיד. לפעמים זה נכנס וזה מטורף, מדהים ונותן בוסט מטורף לתוצאה ולקבוצה שלו אבל לרב זה סתם מבזבז פוזשנים.
דריימונד גרין ענק ובלעדיו הם הרבה הרבה םחות טובים.
מאמין שיוסטון ינצחו בבית. הם על הגל.
כל הקלעים שלהם היו היום בתחת כולל הארדן.
זה לא יקרה ביוסטון.
גם השלישיה הגדולה של גולדן ביום קליעות רע מאוד שלא יחזור
לא הייתי שם את הכסף נגדם בתחרות קליעות, הם פשוט יותר טובים. יוסטון חייבת לנצח בדרך אחרת
מסכים ארז.
הגולדן סטאט רגילה לקבוצות חסרות,פצועות ומתפרקות.
זו הפעם הראשונה מזה שנים שהם מתמודדים מול קבוצה בריאה שיכולה לקחת אותם למשחק צמוד.
גם הפסיביות והסימפטומים של הקאפקייק דורנאט חזרו בגדול במשחק הזה.
רק שבמקום ראסל בעמדת הרכז היה זה קורישבכל הקריירה סמך על אחרים במעמדים חשובים.
+ מיליון
סטף קארי הפסיד את המשחק הזה עם תצוגת נפל היסטורית ברבע האחרון, שמזכירה מאוד את ההיחנקות בגיים 7 נגד קליבלנד
סטף קארי נחנק לגמרי, אבל לאוהדים קשה להגיד מילה על הגולדן בוי שלהם, אז ימצאו תירוץ אחר.
זה על סטף. עוד הפסד קריטי בפליאוף
אתה לא מבין
פשוט הפציעה בברך חזרה להטריד אותו היום.
זה הכל.
אתה טועה.
זה המזגנים שפתחו בסוף הרבע השלישי
הצטנן המסכן וקיבל נזלת
תודה מנחם, אחלה מעורב.
איזה כיף ושמחה בשביל כריס פול הווינר, אני מת עליו. בתור אוהד אוק סיטי, ממש לא אכפת לי, בלשון המעטה, לראות את פול וטאקר ממשיכים לגמר. יוסטון בינתיים מקיימת את ההבטחה – וזה לא שהם משחקים נגד קונוסים. כבוד!
ג״ס עזבה את דוראנט בחצי השני ושילמה על כך ביוקר. משחק חמש יהיה אשששש
ד״א – כמה מסירות עברו בין קיידי וסטף? 10, גג 15
אי אפשר להגיד שיש שם יותר מדי שיתוף פעולה.
יש פה גם אחריות של מאמן.
לא יכול להיות שסטיבן קאר רואה את זה ולא מספסל את קורי במהלכים האחרונים.
אני לוקח את כריס פול לפניו לכל קבוצה שצריכה רכז אמיתי.
אמרת שתספור מסירות ובבלוג החי גם התחלת לספור.
אז בכמה מסירות הערב נגמר?
24 – אל תקנה את הפייק ניוז שמנסים למכור לך.
אני רק רוצה שימכור לי נתונים. את המסקנות אני לא קונה באופן אוטומטי
כמה אתה משלם?
תיקון – אני יונק את הנתונים כמו עגל
"ג״ס עזבה את דוראנט בחצי השני ושילמה על כך ביוקר", דוראנט היה נורא בחצי השני, היה עדיף אם ג"ס היו עוזבים אותו אז..
גס יכלו לגמור את הסיפור ברבע הראשון , יוסטון היו חסרי בטחון.
כריס פול היה גדול בהמשך עם שלשה ענקית על הפרצוף של קליי ברבע האחרון.
משחק 4 ?
חשש אמיתי מעייפות
מנחם , הלילה בבוסטון בראד סטיבנס על הכוונת , תכין את החיצים
וחייבים להגיד מילה טובה על הגבר שבכל הגברים –
דרימונד גרין, השחקן מס' 1 של גולדן סטייט, עונה אחרי עונה
קצת כמו לברון. אופי מעצבן אבל איזה שחקן, להוריד את הכובע
מנחם אתה לא אמרת אתמול שלפי המחברת שלך דאנטוני עשה שגיאה אתמול? אתה לא הכרזת קבל עם ועולם שבגלל זה הם יפסידו? תענוטג לראות את השטויות שאתה כותב מופרכות כעבור יום :)))))
בקר טוב,
סוף סוף יש לנו פלייאוף 2 סדרות ב 2:2, עכשיו רוצים 2 משחקי 7 !!
ועוד בקשה קטנה שיושדרו ב 22:30 ולא ב 03:00.
משחקי 7 (אם וכאשר) ישודרו ב-03:30 (גמר מזרח, בלילה שבין ראשון לשני) וב-04:00 (גמר המערב, בלילה שהין שני לשלישי).
כשלווריורס יש משחק של 14 אסיסטים – המספר הנמוך ביותר משך כל העונה – ולרוקטס יש 12 אסיסטים, אף אחד לא צריך הוכחה טובה יותר שהכדורסל של היום הפך למשחק בידודים ואחד-על-אחד, והטוב יותר בזה מנצח! (הווריורס חייבת להיות מודאגת מאד כי מה יקרה אם גם אריק גורדון יפרוץ? מאמניה פשוט לא ארגנו שם הגנה המסוגלת להתמודד עם שחקני בידוד כהארדן או פול, וזו פאשלה גדולה של המאמנים, יותר מאשר של השחקנים!) – את זה אתה כתבת – זה מה שיש לך להגיד על אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה??? אולי יכול להיות שהרוקטס הוציאו את ג״ס מהמשחק שלהם?
אתה חייב להבין שברגע שיש לך שחקן מוגבל בהגנה כמו קורי זה כמעט ובלתי אפשרי להחביא אותו.
הפתרון המיידי הוא להוריד את קורי לספסל ברבע ה-4.
הבעיה היא שסטיבן קאר הוא לא מאמן גדול כמו האגו שלו.
הבעיה שלהם ברבע האחרון לא היה הגנתי אלא התקפי.
בדיוק בגלל זה אצה מעדיף שכל המהלכים ילכו אל דורנאט וט'ומפסון.
גם איגאדלה היה יכול לעזור פה.
100+
יש כאן אחד (אלעד רבין?) שלומד את כל הכתבות שלי בע"פ כי הן החיים שלו, והוא זוכר דברים שאני לא זוכר. פשוט אובססיבי עם מאמרי והם עשרת הדיברות שלו עד כדי ציטוטים מלפני 4 שנים על מאמרים ששכחתי בכלל עליהם. תמשיך יא טרול בלתי חסים. אתה רק מוסיף תגובות לאתר שיום אחד זה יתורגם לכסף בכיסי.
מיזוגי שמיזוגי… הרבה יותר קל ללכת עם סלע בתוך המים מאשר לתקן מידה אחת לא טובה של האדם.
4 טעויות בידו,
1 שהוא מחפש שלווה,
2 שהוא חושב שישיג אותה בעזרת ייסורים,
3 שהייסורים הכי גדולים הם פיזיים,
4 שזה נורמלי להגיע לקצה הסבל הפיזי כדי לחיות נורמלי, אבל זה כבר מריח לי נצרות אז מה אני נדחף..
שיהיה בריא.
גם היהדות מכירה בקשר שבין עינוי הגוף לעינוי הנפש.
היא מכירה בכך אך אוסר לענות את הגוף כדי לשמור על הבריאות ותהימנע מלגרום נזק לגוף.
אתה מענה אותנו עם השטויות שלך על היהדות אז בוודאות היא גם מכירה בעינוי הנפש.
נ.ב: סטף SG ודריימונד C.
כספי טוב מג'ורדן.
לקרוא למישהי כוסית זו מחמאה.
השטויות זו השחיתות המוסרית החילונית שלך שלפיה כינוי שהוא על בסיס המיךה הערבית לאבר המין הנשי הוא מחמאה. גם אם מתכוונים למחמאה, אך מלכתחילה הכניסה של מילה כזו לשפה מעידה על שחיתות מוסרית עמוקה.
אני הגבתי לגילור שהתייחס ליחס היהדות לכינוי הגוף לעינוי הגוף והנפש וכתבתי שהיא אמנם מכירה אך אוסרת על עינוי הגוף כדי לשמור על הבריאות ולהימנע מלהזיק לו. דבריי הם המשך לדברי גילור לגבי השקפת היהדות בעניין. אז מדוע אתה לא בא בטענות לגילור על התייחסותו להשקפת היהדות?
קארי משחק בעמדת הרכז, PG. קליי משחק בעמדה 2, SG.
תודה רבה, פוסט מושלם.
אתה מפגיז במיוחד בפלייאוף הזה.
כל הסיפור של ה-.0.5 שניות היה מגוחך. לא ראיתי בכלל שום עבירה. בטח לא כזאת ששורקים בכזה מצב.
השיפוט בליגה איבד כל טיפת שפיות.
גם אני לא ראיתי עבירה. אבל, (ראה תגובה מס' 4), זה היה בדיעבד המהלך הכי טוב של ליווינגסטון כל המשחק, שכמעט חיפה על משחק שהוא ירצה לשכוח מהר.
הוא לא עשה שם כלום. סתם קפץ לריבאונד. לא הייתי קורא לזה מהלך
מסכים. שריקה אומללה של השופטים.
מעורב מעולה ומשעשע, תודה רבה מנחם
מי שחי על הזריקות ימות על הזריקות ,שאפו ליוסטון אבל זה היה של גולדן להפסיד.
הפלייאוף מבדיל את השחקנים הטובים מהשאר ,מנחם כמובן ממהר לשים כתר על ראשו של פול אבל שחקנים בקליבר שלו ,של קארי והארדן צריכים לבוא לעבודה כל יום. נכול להיום רק לברון ודוראנט( למרות משחק פושר ) הם היחידים שנותנים עבודה כל משחק( מידיי פעם מתפקשש אחד ) ולכן הם רמה בפני עצמם. גם קוואי אם יחזור לכושר.
+ 100
כמה שהלוחמים גדולים, מסתבר שכדי לנצח את יוסטון הם חייבים גם את איגי
משחק פלייאוף קלאסי ומשובח. אחוזי קליעה נמוכים, הגנות חזרקות. בסופו של דבר יוסטון נלחמו יותר, זה בא לידי ביטוי ביתרון בריבאונדים ובהרבה פחות איבודים ויותר כניסות פנימה שגררו קליעות עונשין. כריס פול בתצוגת מנהיגות נפלאה נתן את הטון.
וואו איזה מעורב ארוך ועשיר…
המסע של קורבר די דומה נפשית למסע כומתה בחי"ר
אתה אמנם לא צריך לעלות כדי לנשום אבל אתה חייב להישאר בקצב מהיר במסע הבלתי נגמר הזה.
ואגלה לך משהו
מסע כומתה לא בא לחזק פיזית ולא למדוד כושר.
הוא בא לחזק נפשית ולטעת בך את האמונה שאתה יכול… גם אם זה לא נראה לך אפשרי בתחילת הדרך
תשובה לשייקה מאתמול – לגבי האמירה "דוראנט הסקורר הגדול בכל הזמנים"
נחוץ הסבר קטן על המושג "סקורר".
בכדורסל (וגם בכדורגל), הדבר הכי קשה זה לשים את הכדור בתוך הסל. זו הסיבה שהשחקנים הכי גדולים, שגם היו המשתכרים הכי גדולים – היו שחקנים שסיפקו נקודות לקבוצותיהם, לא משנה איך. גרין, רונדו, רודמן – ודומיהם – הם שחקנים גדולים, משמעותיים, נחוצים ואפילו הכרחיים – אבל אף אחד לא ייתן להם חוזה סופר מקס. הם תמיד יהיו בדרג השני.
חשוב להבין את המבנה הנפשי של "הסקורר": הוא תמיד יזרוק את הזריקות שלו ותמיד יעשה את כל מה שהוא יכול כדי לספק לקבוצה שלו את הנקודות שהיא צריכה ממנו. א אפשר לנצח עם 50 נקודות, מישהו חיב לצבור ולספק נקודות.
"הסקוררים" הגדולים בהיסטוריה לא חיפשו תירוצים ולא נתנו לשום דבר למנוע מהם לספק את הסחורה. לא היה אכפת להם איך הם נראים וגם לא עניינו אותם אחוזים. אם הם החטיאו – אז הם החטיאו – זה לא הפריע להם להמשיך לנסות להשיג נקודות.
זה מתיש אותך נפשית! תאמין לי!
יצא לי בעברי בכמה עונות בודדות לתפקד כסקורר בקבוצה שלי – זה היה בעיקר בליגה השלישית בישראל (לא בדיוק אנ בי איי); בשניה הייתי יותר שחקן משלים.
זה הורג אותך! אתה יודע שכל ערב מצפים ממך לתפוקה, אתה לא יכול להחליט שהערב אתה מוסר.
מייקל היה סקורר, לפני הכל; גם שאר הגדולים – תמיד נתנו מספרים, בלי סיפורים. מגי'ק היה חריג בכל עניין, אז גם כאן, ועדיין נתן נקודות. נקודות!!!! כל השאר זה בדרגה אחת מתחת (אסיסטים, ריבאונד, האסל, הגנה).
הערב דוראנט הציג משחק חלש מאוד במונחים שלו, עם אחוזים גרועים והרבה זריקות רעות, כולל מבוכה ובילבול ברבע הרביעי.
אבל הוא קלע 27, והוא אסף אותם מכאן ומשם.
דוראנט תמיד יקלע 27, גם אם תחסום לו את העיניים; הוא פשוט יזרוק עוד ועוד – זה דורש תעצומות נפש – תאמין לי. כולם כועסים על מי שזורק ולא מוסר – חוץ מהמאמנים שיודעים שרוב השחקנים יעדיפו לתת למישהו אחר לזרוק, במיוחד בקלאץ'.
דוראנט לעולם לא יסיים משחק עם סקור נמוך (אחד וחצי בעונה, גג), הוא תמיד ימצא דרך להשיג את הנקודות.
כאן נכנסת היכולת הפנומנלית שלו – בפנים, בחוץ, עם הגב, מכדרור, במעבר, בהתקפה עומדת, הטבעות, ריב' התקפה, חצי מרחק ושלשות. רק תבחר, הוא באמת לא פגש זריקה שהוא לא אהב (שימי ריגר).
עם כל הכבוד למייקל – לא היה לו ארסנל כזה.
היחידי עם נשקים דומים, ועם הרבה הרבה יותר כוח ועצמה פיזית – זה לברון.
נ.ב. את יודע מה היה הכינוי של קארל מלון ? הדוור (the mail man)
יודע למה ?
כי הוא סיפק את הסחורה
he delivered
"דוראנט תמיד יקלע 27, גם אם תחסום לו את העיניים; הוא פשוט יזרוק עוד ועוד – זה דורש תעצומות נפש".
אתה אומר את זה כאילו זה חיובי. זה לא. בטח לא תמיד.
זה יכול להיות דבר הרסני לקבוצות, וזה אכן כך.
הדוגמא הקלאסית היא קבוצתך האהובה.
דוגמא קטנה היא הרבע האחרון של דוראנט.
"נקודות!!!! כל השאר זה בדרגה אחת מתחת (אסיסטים, ריבאונד, האסל, הגנה)."
גם לא מסכים.
זה שונה אבל לא בדרגה מתחת.
שחקן יכול להשפיע ואף להכריע משחקים דרך כל אחד מהסוגים האחרים, גם בלי נקודות.
בסה"כ בשאר יש אמת מסוימת בדברייך.
כל מילה בסלע אשך.
התרבות הקפיטליסטית חדרה לעולם הכדורסל, כל איכות נקבעת על מספרים, בעיקר מספר קליעות.
זה קשקוש בעיניי, יש שחקנים שמשפיעים על משחק בלי לקלוע נקודה, רק מעצם הנוכחות שלהם על המגרש והתנועה שלהם ללא כדור.
מג'יק ג'ונסון הוא בעיני גדול הכדורסלנים בכל הזמנים. האם הוא היה סקורר טוב יותר מדוראנט או לברון או ג'ורדן? כנראה שלא, אבל הנוכחות שלו וההשפעה שלו הייתה אדירה.
וואו לא חשבתי שאיי פעם אני אסכים אם משהו שכתבת.
צ"ל עם. מה יהיה עם! הטעויות היום
אפילו כשאתה מחמיא לו – אתה לא.
לא סותר את דברי. אמרתי ״סקורר״ לא משהו אחר (״גדול״, ״משפיע״)
+ 10
לגיטימי
דה שוט הפלגת בליקוקים לדוראנט שקטף 27 נקודות וכמה זה חשוב לקלוע, קליעות הדבר הכי חשוב יותר מכל דבר ובלה בלה.
נעזוב לרגע את זה שאתה מקשקש… בתוך כל זה היה לך נוח להתעלם מכך שקרי קטף נקודה אחת יותר מדוראנט בפחות זמן משחק על המגרש.
לא קשור לכלום. דיברתי על קריירות של שחקניםואתה מדבר על משחק אחד.
בלי קשר, איך אמרה אמא של סטף? לך תשטוף את הפה עם סבון…
דה שוט אתה צודק לגמרי. מטרת המשחק היא לשים את הכדור בסל
דה שוט הפרספקטיבה שסיפקת על חייו של סקורר מרתקת ומאפשרת להיכנס קצת לנפשו של שחקן כזה שכל העומס ההתקפי נמצא על כתפיו, מישהו כמו קובי. ואני מעריך מאוד את האחריות שקובי לקח על עצמו כשהוא משך אחריו את כל הקבוצה.
אבל כאן אני עם השאר – שחקן אגואיסט שחושב שרק לו יש שכל וביצים יקח על עצמו יותר מדי משום שהאגו שלו מוליך אותו. שחקן מאוזן שרואה את טובה הקבוצה יקלע הרבה במשחקים שצריך וישתף אחרים במשחקים שזה מתאים. בסופו של דבר משחק התקפי קבוצתי הוא מכפיל כוח והרבה יותר קשה לעצור משחק כזה.
בקטע הזה לברון הוא מצוין וקובי היה קטסטרופלי. אצל ווסטברוק זה קצת שונה כי הוא גם מנהל את המשחק אז הוא איפשהו באמצע בין שניהם.
ווסטברוק זה לברון יותר מהיר, יותר קטן בגוף ופחות מוכשר אבל הוא מאד דומה ללברון בסגנון המשחק שלו.
קובי עשה מה שלברון עושה בפלייאוף הזה כל הקריירה שלו, זה היה היכולות שלו בג'אמפ שוט וגם שיחק במערב. לא רוצה לומר מה היה קורה אם קובי היה משחק במזרח משנת 2000.
קובי ומייקל היו סקוררים נטו ושומרים אדירים והתמקדו בזה. גם דוראנט כזה למעט הקטע ההגנתי.
לברון אייברסון וראסל מתמקדים/התמקדו גם בסקורינג וגם בניהול המשחק והם התקפה של איש אחד.
קרי גם כמו לברון וראסל רק שהוא גם שונה מכולם, הוא הסופרסטאר היחיד שעושה תנועה בלי כדור באופן תמידי ובזה הוא חריג גם מבחינה היסטורית בקטע הזה. ויש לו את יכולות הקליעה של הסקוררים הגדולים גם. לצערו הוא נוטה להיפצע הרבה.
+ 100 גם לך
אתה טאקר
ווסטברוק זה לא לברון שניהם אתלטים עליונים וזהו לברון שחקן טוב משמעותית מווסטברוק, בבחירת הזריקות בקליעה (מכל הטווחים) ובניהול המשחק , אני אוהד לייקרס מושבע וקובי לעולם לא התקרב ליכולת שלברון מציג בפלייאוף גם לא בשיאו , שמעון אתה חייב להתייחס לאחוזים אפקטיביים.
+100
+ 100
כרגיל ביחס לתגובותיך בזמן האחרון. אתה כריס פול של הפורום.
לפי פסקה אחת לפני האחרונה שלך הבנתי שאתה משווה בינו לבין ג'ורדן, בסופו של דבר לדוראנט יש ארסנל יותר גדול, יש לו קליעה מכל מקום, גובה וזריזות, אבל בשורה התחתונה ג'ורדן קלע יותר!
מן הסתם אתה כבר יודע את זה, אבל לצורך ההסבר – הוא מחזיק ב10 מלך הסלים, ממוצע נקודות הכי גבוה לעונה הסדירה ולפלייאוף, 50 אחוז מהשדה וכולל שיא נקודות למשחק בפלייאוף, 40+ נק ממוצע בסדרת גמר, ממוצע עונתי השני הכי גבוה בהיסטוריה (לוילט…) ועוד מלא שיאים שאני פשוט לא זוכר כרגע…
למייקל היה נשק עיקרי וזה היכולת חדירה שלו, אתלט נדיר שקיבל פשוט את החבילה המושלמת, ואין מה לעשות, העובדות מוכיחות לנו שהנשק הזה עבד יותר מכל הארסנל של דוראנט.
עוד משהו שאתה שוכח, למייקל יש דברים שלקיידי אין כמו דריבל, וכמובן יכולו חדירה הרבה יותר גבוהות, פיזיות וכו'.
ואני לא ממעריצי ג'ורדן, אני מפרגן לדוראנט ושם אותו בטופ 5 סקוררים בהיסטוריה (כולל מייקל, לברון, בירד והחמישי בספק, אם זה פירגון לוילט או שאק שהשיא שלו קצר, או פשוט כארים).
כל סל הוא סל. מייקל עם הארסנל הפחות מגוון שלו הגיע לממוצע קריירה של מעל 30 נקודות למשחק בעונה הסדירה ומעל 33 בפלייאוף. דוראנט יכול לחלום על מממוצעי קריירה כאלו.
בסופו של דבר מי שצובר יותר נקודות בצורה יעילה הוא סקורר גדול יותר גם אם יש לו מגוון זריקות קטן יותר שאותן קולע בצורה יעילה.
דוק. יוסטון עכשיו יכולה להסתכל בלבן של העיניים לשחקני גולדן .במשחק הזה נשברו הרבה מחסומים פסיכולוגיים… דווקא אחרי התבוסה במשחק שלוש ואחרי פתיחה של 5 דקות ללא סל של יוסטון ופיגור 10 ברבע השלישי יוסטון משיגים ניצחון שהוא הרבה הרבה מעבר לניצחון רגיל עכשיו הם יכולים להאמין שהם טובים לפחות כמו גולדן ושזה תלוי בהם.
אין בסידרה הזאת מחסומים פסיכולוגים. יש קבוצה שהיא טובה יותר ואחת שמנסה לנצח אותה. זה מאד פשוט. אחרי 41 הפרש חבר שלי אמר לי זהו הלך על יוסטון זה ירסק אותם. אמרתי לו זה לא משנה ומשחק הבא יהיה שונה וזה לא מזיז ליוסטון. גם ההפסד היום לא מזיז לגולדן סטייט מנטלית. אף אחד לא מפחד פה. כולם באים לשחק ולנצח. נצחון של גולדן בסידרה זה לא בגלל מחסום פסיכולוגי של יוסטון או הארדן או דאנטוני או פול אלא כי הם פשוט יותר טובים.
+ 100
נכון מאוד.
רוב הסיפורים המנטליים הם בראש של האוהדים ("קוף על הגב")
תמיד אזכור משחק פלייאוף אחד בבוסטון כשמג'יק וחבריו חטפו 42 הפרש, ואז ניצחו את הסידרה להיות אלופי NBA. הייתי שם, בבוסטון, בכל משחק של הסידרה ההיא.
זה היה 34 נקודות הפרש ב"טבח יום הזיכרון" במשחק הראשון בגמר 85' בבוסטון והלייקרס ניצחו במשחק השני בחוץ ועוד שלושה מארבית הבאים וניצחה בשישה משחקים. כארים היה חלש במשחק הראשון והמצטיין בשני ובסדרה כולה.
כריס פול היה מצוין הערב וזו עוד סיבה לתת להארדן את ה-MVP
מאז שלברון חזר, קליבלנד בלי לברון: 4-23. השנה הוא לקח קבוצה של 51 נצחונות, איבדה את קיירי, והביא אותה ל-50 נצחונות וגמר המזרח (לפחות). הארדן הביא את כריס פול שמציל אותו = הארדן MVP
גם הטבלה הזו שמראה על עליונות ברורה של לברון בעונה הסדירה, עוד לפני הפליאוף הפסיכי, היא עוד הוכחה – הארדן MVP
:large
חסרים נתונים לא משמעותיים כמו כמה משחקים שיחק כל אחד מה-2,
וכמה ניצחונות השיגה קבוצתו של כל אחד מה-2.
אולי לברון קלע יותר נק',
אבל הארדן קלע יותר בממוצע למשחק.
אולי לברון הצטיין בצד ההתקפי העונה,
אבל לקבוצה שלו הייתה את ההגנה הגרועה בליגה.
אולי לברון הוא מנהל משחק בחסד,
אבל הארדן הראה השנה שהוא שלצדו מנהל משחק נוסף יכול לפרוח.
לברון אכן הרוויח ביושר את המקום בפיינל 3 של המעומדים לפרס ה-MVP של העונה הרגילה,
אבל הארדן הוביל את קבוצתו למאזן הטוב בליגה,
כאשר הוא מציג נתונים לא פחות טובים משל לברון
(להארדן TS% של 61.9 , ללברון 62.1% , הבדל כמעט ולא קיים).
הארדן בצדק יזכה השנה ב-MVP
(לדעתי, כמובן)
לברון משחק בליגה הצרפתית. הארדן בליגה הספרדית.
שפ.ס.ז (קאבס) יגיעו למפגש מול בארסה/ריאל (גולדן/יוסטון) אתה תראה את לברון האגדי ומה יקרה לו. רמז. 2 משחקים הוא לא יקח.
שמעון,
אז מה שאתה טוען שאם קבוצות הליגה הצרפתית יפגשו את קבוצות הליגה הספרדית, הן ינצחו 48% מהמפגשים?
אני טוען שבארסה תתן 4-0 לפסז. אם היה אינטנסיביות של פלייאוף במשחקים קבוצות הליגה הצרפתית היו מגיעות ל30% מול החטאפה של הספרדית
בארסה קיבלה מפסז 4-0 והייתה צריכה שערוריית שיפוט כדי לעלות בגומלין, אז מה שכתבת לא מסתדר עם המציאות.
מדברים על MVP, שזה most valuable PLAYER
PLAYER
לא מי הקבוצה היותר טובה ומה הסיכוי שלה לנצח. זה אנחנו יודעים. ברצלונה וריאל יותר טובות מחטאפה, יוסטון וגולדן סטייט יותר טובות מקליבלנד.
רק מה זה קשור לשאלה ולתואר.
תענה אתה – מי השחקן הכי valuable בליגה.
דעתי על כך שהשחקן הטוב בליגה הוא לברון, ידועה.
אבל יש הבדל בין MVP לזהות השחקן הטוב בליגה.
אי אפשר לנוח על הפרקט כל כך הרבה, להפסיד כל כך הרבה משחקים, ולתת את ההגנה הגרועה בליגה,
ולטעון שללברון מגיע ה-MVP לפני הארדן (כאמור – לדעתי).
ה-MVP כנראה נקבע לפני הפליאוף, אבל אם היה ספק במהלך העונה הסדירה, הנתונים במאני-טיים פשוט הופכים את השאלה לברון או הארדן, לבדיחה. תראה בעצמך. זה ליגות אחרות
http://insider.espn.com/nba/hollinger/statistics/_/sort/VORP/seasontype/3
אתי, אין לך וויכוח, אם אתה מנסה להראות שמה שלברון מציג השנה בפלייאוף מציב אותו במדרגה (או 2 או 3…) מעל שאר שחקני הליגה.
זה לא משנה את העובדה שפרס ה-MVP הוא פרס של העונה הרגילה.
לפעמים אני נדהם מכמות הסתירות הפנימיות בטיעונים של אנשים. אני רק מזכיר שיוסטון סיימה עם המאזן הטוב בליגה. זה שאנשים לא לקחו אותם ברצינות מעיד בעיקר עליהם. גולדן מאז ומתמיד חיה על ההגנה והיכולת לשים סלים בקצב גבוה. לא פגעו היום בצורה יציבה לאורך המשחק ולא שיחקו הגנה טובה והפסידו על חודה של שלשה לקבוצה עם המאזן הטוב בליגה. אז קרי לא שחקן וקר לא מאמן ושלוש אליפויות בפוקס. אה כן ושכחתי לברון כזה שחקן מעולה שבזמן הזה הוא הצליח לקחת מהם רק אליפות אחת. אה ורגע הם עדיין אלופים וזה בסך הכל 2-2.
דרך אגב כשאתה בוכן אם פול הוא לוזר במקרה של זריקות העונשין אז אין קשר לתוצאה הסופית מכיוון שאת הזריקה שלו הוא החטיא. השאר כבר לא היה תלוי בו. למזלו זה לא השפיע על התוצאה הסופית.
אני מרחם על קורבר ועל הבנות שלו.
צ"ל בוחן
ההגנה של יוסטון היתה המפתח
השנה, בפלייאוף, בקלאצ':
לגולדן סטייט מאזן 2 – 2 במשחקים שהיו בהפרש של 5 נק' או פחות, בכל/חלק מ-5 הדקות האחרונות של משחק פלייאוף.
דוראנט: 1 מ-5 מהשדה (0 מ-1 מהשלוש), 4 מ-5 מהעונשין.
קרי: 1 מ-4 מהשדה (0 מ-1 מהשלוש), 1 מ-1 מהעונשין, איבוד אחד.
קליי: 0 מ-2 מהשדה (0 מ-1 מהשלוש).
ליוסטון מאזן 3 – 0 במשחקים שהיו בהפרש של 5 נק' או פחות, בכל/חלק מ-5 הדקות האחרונות של משחק פלייאוף.
כריס פול: 2 מ-4 מהשדה (1 מ-2 מהשלוש), 3 מ-4 מהעונשין, אסיסט אחד, איבוד אחד.
הארדן: 3 מ-9 מהשדה (1 מ-6 מהשלוש).
גורדון: 1 מ-2 מהשדה (1 מ-2 מהשלוש), 2 מ-2 מהעונשין.
איזה מעורב אדיר מנחם. אני לא אוהב את יוסטון אבל בסדרה הזו אני בעדם, מישהו חייב לתת בראש לגולדן בויז. שימשיכו לשחק קשוח ויש להם סיכוי טוב
סטיב קר מוכיח שוב שהוא לא בנוי למשחקים צמודים
הוא חייב את איגאודלה שהוא כמו מאמן על המגרש
שביקה של הגודלן בויז וכל הכבוד לד׳אנטוני מאמן שזכה להמון ביקורת לאורך השנים הוכיח שיש לו את זה
רואה עכשיו שוב את המשחק..אךךךך הדאנק של הארדן על הפרצוף המאוס של גרין… מאותם רגעים שנותנים לך לחיות עוד כמה שנים עם חיוך.
אף אחד לא מדבר על זה שדוראנט מסר במהלך האחרון במקום לנסות לקלוע ? ולא שזו היתה מסירה למישהו חופשי אלא זה נראה רצון להיפטר מאחריות של החטאה
לגמרי. זה בדיוק מה שאני חשבתי. נכנסו לו לראש עם כל הדיבורים על האיזו.
הסקורר הגדול בכל הזמנים לא היה מפספס כזו זריקה. 😉
זה באמת היה מפתיע ולא אופייני
סטיב קר פשוט פספס את המשחק הזה.
מדהים אותי כל פעם מחדש איך מאמנים ובמיוחד סטיב קר לא תופסים את הקצב של המשחק.
הרי ה 10+ בסוף השלישי היה פייק 10 יתרון. היה צריך להמשיך לדרוך על הגרון של יוסטון.
הוא פשוט חשב שהם יעשו שוב את הריצה הרגילה שלהם בלחיצת כפתור מתי שיצטרכו.
לא נורא טוב שקיבלו בראש.
שיהיה משחק 7
תודה מנחם, האימונים של קורבר מטורפים. כל מי שעסק בצלילה חופשית מכיר את הרגע הזה של ה'זן', שבו אתה מרגיש שעברת את סף היכולת ואז דווקא נוחתת עליך שלווה מדהימה וכל החושים מתחדדים. זה יכול להיות מסוכן בגלל זה צריך גם להכיר במגבלות הגוף ושיהיה לידך עוד בן אדם שיודע מה הוא עושה.
אני מניח שלקלעים במיוחד חשוב מאוד להגיע לנקודה הזאת, בגלל זה דווקא לרוב הקלעים עושים את האימונים המטורפים ביותר. הם חייבים למצוא את הנקודה הזו כשאין להם רגליים ואוויר בריאות.
וואווו. תגובה נפלאה
יש כאן נטייה להתייחס לסדרה כאילו היא בידיים של הווריורס. הערב הזה שוב הדגיש ביתר שאת את העובדה שכל הסדרה בינתיים מתנהלת ב"מגרש" של הרוקטס.
יוסטון לגמרי הוציאו את הווריורס ממשחק ההתקפה שלהם והפכו את הסדרה למאבק של התקפות של אחד על אחד. לווריורס יש מספיק כישרון כדי להתמודד גם בסגנון הזה אבל זה מבטל את היתרון היחסי שאיתו הם הגיעו. כשמוספים לזה את הביתיות יש לרוקטס את כל הסיבות להיות מרוצים.
לצערי סטיב קר נכשל במשחק הזה בגדול והוא חייב להביא את הקבוצה שלו לכפות (לפחות חלקית) את סגנון המשחק שלה. בינתיים קרדיט עצום להגנה של הרוקטס על דבקות בתוכנית המשחק גם כשדוראנט וקרי תופסים את הדקות החמות שלהם.
השאלה איך הם יכולים לעשות את זה?
ההגנה של יוסטון מתמקדת בקווי המסירה והסוויצ'ים מבטלים את היתרון של החסימות אוף דה בול. מדי פעם זה עובד וגולדן סטייט מנצלים טעות ומוצאים חריץ פנוי אבל בסוף ההתקפה לוקחת מה שההגנה מאפשרת, וזה בידודים.
הסיכוי היחידי של שתי הקבוצות זה לצאת למתפרצות מהר לפני שההגנה מסתדרת, וגם בזה שתי הקבוצות היו מעולות היום.
('בזה'- הכוונה לחזרה מהירה להגנה)
זה שההגנה מתמקדת במשהו לא אומר שהיא יכולה למנוע אותו. אז נכון הם צריכים לעבוד יותר קשה ויותר בסבלנות אבל זה יעבוד בחלק מהמקרים. מה שקורה כרגע הוא שהם מראש מתפשרים על הבידודים וזה כמו שכתבתי יוצר מגרש משחקים מאוזן יותר. כשאתה מתפשר על הבידודים אתה גם עולה יותר לאט להתקפה ומוותר על משחק המעבר ובעצם מוותר על הזהות של הקבוצה. תסתכל על איך קליי תומספון נראה בסדרה הזו – תוצאה ישירה של ההתפשרות הנ"ל.
מסכים איתך לחלוטין, הלוחמים יהיו חייבים לרוץ במשחק הבא, בכלל בחירת הזריקות שלהם הייתה לא טובה היום בטח ברבע הרביעי, וכל הכבוד ליוסטון ולדאונתני על כך.
השאלה אם קר מוכן לקחת את הצ'אנס לעוד יותר איבודי כדור שיביאו את יוסטון לרוץ. יש לך את פול, אריזה, והארדן שהם חוטפים מעולים ואז טאקר וקפלה שהם מספיק ניידים לרדוף אחרי כל אחד. זו הגנה שמסוכן להתמסר מולה כשהיא מתואמת.
הגנות כל כך חכמות משנות את הצורה שבה ההתקפה משחקת. ברור שיש לזה פתרונות, ויהיה מעניין לראות מה הם יהיו, אבל כרגע זה קשה לראות.
יוסטון מכתיבה את דרך המשחק, זה בטוח, אבל גולדן סטייט יכולים לנצח גם בבידודים עם הכישרון שלהם וזה היתרון הגדול שלהם.
צודק – אבל הם יכולים גם להפסיד…
ברגע שהם מוותרים על המשחק הקבוצתי זה מצמצם את היתרון שאיתו הם מגיעים.
אתה קלייד דה גלייד מודל 95
נאלץ לתת גם לך + 100
אתה דן מארלי מודל 93
תודה, הספקתי לקרוא רק על קורבר במעורב, ענק, וענקים גם גיא רוזן אפלטון וגילרי שהספקתי, תודה לכם
אחלה מעורב, תודה רבה
רוצים לדעת למה קר הפסיד 2 משחקים בסידרה? אבל סיבה אמיתית?
4 שנים קליי תומפסון מירר את החיים להארדן. קר החליט בסידרה שקליי לא תמיד יקח אותו ורק בסוף המשחק היום הוא קלט את זה וקליי חיסל את הארדן במאני טיים. רוצים לראות הבדלים בסידרה הזאת?
דוראנט שמר על הארדן 74 פוזשנים בסידרה בהם הארדן קלע עליו 32 נק ב-52% מהשדה).
סטף קרי שמר עליו 53 פוזשנים בסידרה בהם הארדן חגג עליו עם 34 נק ב-47.6% מהשדה
מה המצב עם קליי אתם שואלים? ב73 פוזשנים הארדן קלע עליו 11 נק ב-40%.
הבנת את זה אדון קר?
כריס פול ב-94 פוזשנים קלע רק 13 נק על קליי ועל דוראנט 7 נק ב-31 פושנים ובשניהם 50%. כדאי שדוראנט ישמור על פול וקליי על הארדן ואז זה יגמר מהר.
אגב זה לא חכמה בדיעבד זה נכתב עוד מתחילת המשחק הראשון שלפתע הקאפקייק היה על הארדן מלא.
אגב אם אתם לא יודעים דוראנט והארדן הכי אוהבים לשחק אחד על אחד שהם אחד נגד השני. דוראנט אמר את זה בסרט עליו ב2014. אז הם מיישמים את זה גם בפלייאוף. עניין של אגו אני מניח.
כמו שכבר הערתי לך בעבר זה לא קלע עליו. אלא קלע בפוזשנים בו הוא היה השומר העיקרי מולו.
עכשיו זה לא רלבנטי כל כך מי השומר ה"מקורי" כי הרוקטס בוחרים מול מי הארדן ייקח את הזריקה כשהם מביאים חסימה ומכריחים חילוף.
נו שהוא השומר העיקרי זה קלע עליו סלנג של הרחוב. עזוב זה רק מחזק את מראה העיניים, מול קליי הוא מקיז דם, את דוראנט וקרי הוא לוקח לריקודי לורד אוף דה דנס.
מה הוא מחליף חסימות? קליי אפילו לא קרוב להארדן ברוב המהלכים, זה לא שהוא שומר עליו ואז מחליפים שומר בחסימה. קליי שומר על פול לרוב בסידרה הזאת. לי נראה שאחרי היום קר יתפכח וישנה את האסטרטגיה הזאת.
דבר שני זה יפה שיוסטון עושים מה בא להם, אז על מה המאמן מקבל מיליונים אם היריב מחליף על מי שבא לו? בשביל לומר להם וול דאן בויז? ולהריץ צחוקים בטוויטר עם התקשורת ולתת לאיגי לאמן?
הארדן ודוראנט בקרב אישי סמוי בסידרה הזאת, הם לא סתם שומרים אחד על השני גם. הם היו משחקים המון אחד על אחד באימונים ביניהם ודוראנט אמר שהוא הכי אוהב לשחק אחד על אחד מול הארדן עוד ב2014.
אולי אתה קלטת את זה רק בסוף המשחק אבל השומר של הארדן בכל המשחק הזה היה קליי (כשהוא היה על המגרש). במשחקים הקודמים כשאיגי היה אז הוא באמת היה על פול.
אתה מתכוון לנקודות שהארדן עשה והיום הוא בעיקר נטפל לגבוהים שנשארו מול – לוני ובל.
בסוף המשחק שקליי אכן שמר הארדן זרק סלעים.
עד אז הוא חגג על אחרים. על קליי הוא קלע סל אחד. בכל יתר המהלכים זה על אחרים. לקר נפל האסימון כנראה במחצית באופן חלקי אחרי שקיבל 24 נק ואז נפל לגמרי בסוף המשחק.
הזריקות שלו בסוף לא היו מול קליי – אלא מול סטף והגבוהים. הוא לא לקח זריקה אחת מול קליי בכל החצי השני. תפסיק לייצר מציאות שלא קיימת.
אני דווקא זוכר שניגבו עם קליי את הפרקט ברבע הרביעי. גם הארדן וגם פול קלעו עליו. אולי זכרוני בוגד בי (?)
פול – שלשה אחת
פול שלשה אחת? סבבה.
"פול ניגב עם קליי את הפרקט"
איך שקליי שיחק הוא ניגב את הפרקט עם עצמו.
בקיצר עידו קליי צריך לחזור לשמור על הארדן כמו שהיה 4 שנים ועבד יופי טופי.
כריס פול לא שחקן ברמה שקליי ראוי לשמור עליו ולבזבז עליו אנרגיה. איגי ודוראנט יקרי יכולים להתסדר נפלא מול פול.
פול עושה את רוב הנקודות שלו בסידרה על גרין ולוני, נגד האחרים הוא די שובק.
כמו שאמרתי לך – הוא שמר עליו היום כל המשחק. הם הפסידו.
עידו אתה בטוח שלא נרדמת?
הנה כל הנק היום של הארדן במשחק. למעט סל אחד שנגמר בשלשת סטפ בק תגיד לי אם אתה רואה את קליי באזור של הארדן
https://www.youtube.com/watch?v=d-FjrDAWKJA
מתוך 30 נק הארדן קלע 3 על קליי. בשאר הנק הוא רקד
אתה ראש קשה אז אני אגיד שוב. ההתקפה מתחילה שקליי שומר עליו (זה המשמעות של מי אתה שם לשמור על שחקן) מכאן הרוקטס מביאים חסימות שמכריחות חילוף כך שבפועל באמת רוב הזריקות לא מגיעות מול קליי.אבל אתה אמרת שקר צריך לשים אותו לשמור עליו – את זה הוא עשה (בגלל אילוץ אבל נשים את זה בצד כרגע).
אולי מה שאתה רוצה להגיד הוא שקליי צריך לעבור מתחת בחסימה אבל אני חושב שאתה מבין את המשמעות של זה – שלשות פנויות.
לי יש פתרונות איך למנוע את החילופים האלו ב2 הקבוצות אגב, אם היה וידאו הייתי מדגים אבל אני לא מקבל 10 מיליון דולר אז שקר יזדיין :)-נוצרים סיכונים אחרים אבל זה המשחק. חלק מהחילופים השחקנים ככ מחליפים בקלות שאפילו לא נלחמים או משקיעים מאמץ.
מה שאתה אומר לא קשור במהלך קליי לא על הארדן בכלל אז הוא לא השומר שלו והארדן מקפיץ שעתיים עד הזריקה וכולם עומדים ומסתכלים 🙂 זה הכי יפה
נו אני לא מקבל שקל אבל אני מקשיב. הבמה כולה שלך.
עידו: "מר שמעון, אם החילופים באים, מה אתה עושה?"
שמעון: "מה שעשינו ב־56'."
עידו: "מה… מה עשיתם ב־56'?"
שמעון: "מה שעשינו ב־48',אין יותר טוב מזה,בטח!."
עידו: "ומה עשיתם ב־48'?"
שמעון: "שלושים שנה, לך תזכור."
אהבתי את הבדיחה גיא.
עידו-אני צריך בשביל זה וידאו כמו שיש להם בטי וי שאתה מסמן שחקנים בעיגול. אם היה לי את זה וקלטות של משחקים (למרות שגם קטעי יוטיוב יכולים להיות בסדר) הייתי מעלה על זה פוסט.
אגב יש לנו פה מאמן נמרוד לא? אז בואו נמרוד בלוחמים ותרימו פוסט על זה.
נו אני בטוח שאתה יכול גם בלי לשרטט לתת תיאור מבחינת הרעיון.
תתאמץ קצת.
אין דרך למנוע את החילופים האלה, והתקפת היוסטון בנוייה להתמודד בדיוק נגד מה שהגנת החילופים מנסה לגרום לך, ללכת לבידודים. הדרך היחידה לעבור מתחת לחסימה אבל בדיוק כמו שציינת זה יגמר מהר מאוד בשלושות חופשיות של יוסטון. שמעון צודק בדבר אחד קר בהחלט הפסיד את המשחק הוא נתו ליוסטון לכפות עליהם את הסגנון משחק שלהם, לא ראיתי משחק ריצה מהלוחמים ובטח לא ניסיון לשחק במשחק החסימות שלהם.
רק תן לשמעון וידאו ועט אלקטרוני של פרשנים והוא כבר מסביר לך…
ברוך בטח שיש דרכים, לא למנוע אבסולוטית אבל להקשות הרבה הרבה יותר מהקלות של גולדן. הם נותנים את זה ליוסטון בקלות וכנ"ל בצד השני לדוראנט.
דווקא יש לא מעט מקרים שהווריורס מנסים להילחם ולמשל היכנס בתוך החסימה (כלומר להיכנס ברווח בין השחקן עם הכדור לחוסם לפני שהוא מגיע לשם) ולמנוע את החילוף. אבל כאמור כשמבצעים את זה נכון קשה למנוע זאת.
במקום לדבר באויר תכתוב מה ההצעה שלך כבר.
נכון שמעון – יוסטון אלופים בלבחור את השומר של הארדן.
קוון לוני, סמול פורוורד זכה ל-26 דקות משחק. האם עומרי כספי היה תורם יותר?
אין שום דבר סמול בלוני.
באתר אי. אס. פי. אן. ובוויקיפדיה רשום שהוא סמול פורוורד.
כמו כספי, שניהם 2.06 מ'. אבל כספי שוקל 102 קילו לעומת רק 100 של לוני.
אין מצב שלוני שוקל פחות מכספי. אם כן אני כנראה צריך משקפיים או שיש לו עצמות גדולות :). קשה לי להאמין שהנתונים האלו מדוויקים. בגובה זה בהחלט ייתכן שהם זהים. אבל לוני לא סמול בכלל עזוב צה רשום, יש שם הגדרות תפקידים של הרבה שטויות.
זה לא משנה את העובדה שהוא מעולם לא שיחק סמול פורוורד בווריורס.
מעולם לא ראיתי את לוני משחק.
סמול פורוורד משחק עם הפנים לסל ומניח את הכדור על הרצפה.
פאוור משחק עם הגב לסל וחופר בפוסט-אפ.
בסדרה הזו הוא משחק בעיקר סנטר וגם במהלך העונה הוא מחלק את הזמן כביג-מן בין סנטר לפאואר פורוורד.
מנחם, תודה על מעורב נפלא כרגיל.
ראית את זה:
https://nba.sport5.co.il/HTML/Articles/Article.403.284112.html
לברון רץ בפלייאוף במהירות ממוצעת של כ- 6 קמ"ש.
איך אתה מסביר את זה? זה ממש איטי. בערך המהירות שסבתא שלי צועדת בה כשיוצאת לצעדה על שפת הים (ברצינות)
זו טעות להסתכל על זה כמהירות שבה הוא רץ. זה למעשה מדד לעד כמה הוא נייד. אתה צריך לזכור שזו מהירות ממוצעת כלומר יש המון רגעים שבהם הוא עומד במקום. המשמעות של הנתון הזה (והיא לא מפתיעה) שלברון יודע לנוח על המגרש.
http://www.espn.com/nba/story/_/id/23384071/lebron-james-plays-rests-keep-cleveland-cavaliers-hopes-alive
לפעמים לברון מקבל כדור ופשוט עומד ועומד ועומד ועומד ועומד ועומד ועומד עד שהוא זז.
לא הבנתי למה זה חשוב. הוא יכול גם לשבת על כיסא נח עם שמשיה ואבטיח אם הוא ימשיך לקלוע ולמסור כמו שהוא עושה עד עכשיו.
לא בטוח שחשוב – פשוט מעניין ומוזר. אם הייתי צריך להמר הייתי בטוח שרץ הרבה יותר. תחשוב, אם הוא נע במהירות ממוצעת של 6 קמ"ש, נניח 45 דקות על המגרש, זה אומר שהוא רץ כולה 4.5 ק"מ במשחק. זה כלום.
תזכור שזה על שטח די קטן בסופו של דבר.
בוא נעשה תרגיל מחשבתי. כמה אתה חושב שסטף קרי רץ במשחק?
זה ממד 'ממוצע' של דרך חלקי זמן. זה לא אומר כלום. הריצה שלו היא או ספרינט או הליכה. אתה לא עושה 'ממוצע' על שני משתנים שונים לחלוטין
תודה מנחם על המעורב המושקע (כרגיל).
האימונים של קייל קורבר מסקרנים. העניין של עינוי גופני כדי להגיע לנירוונה/הארה נפשית וכ"ו עתיק כמו התרבות האנשויץ. אנשים הלכו להסתגף במדבר.
יש לי מיזוגי חדש בשביל קייל קורבר – שיבוא לחפור בורות עם טוריה בנטיעה של שטח בננות חדש בעמק הירדן באוגוסט. מתחילים יום ב 6:00 וגומרים ב 14:00. אספקת המים והכפפות חופשית. זה אתגר פיזי שאפילו בצבא אין הרבה כאלה.
קורבר הצפונבון חי בנירוונה כמו מיליונר שנה שלמה, ואז יום אחד הוא מתאמץ.
חייל חי"ר עושה את המיזוגי הזה 3 שנים ברציפות.
+1
ופה אתה נכנס לנקודה אחרת – הסבל שקורבר עובר הוא חד פעמי. ישנו סבל אחר שהוא יומיומי ודורש חוסן נפשי וצורת התמודדות אחרת לגמרי. (כאן כל אחד יכול להכניס את הדברים שמעצבנים אותו באתר הופס.קו.איל 🙂 )
המיזוגי הזה כלל הליכה במים עמוקים מיכולתך ללכת על הקרקעית, עם סלע של 20 ק"ג (משקלו במים) בערך 9 קילומטר. זה הכל כמה צעדים תחת המים כל עוד יש לך אוויר, ואז ניתור למעלה לשאיפת אוויר וירידה חדשה לעוד כמה צעדים. אף חייל חי"ר לא עושה דבר כזה קיצוני
לפחות החום יבש…
בשטח פתוח הלחות בינונית (בעמק הירדן יש לא מעט לחות בגלל החקלאות) אבל השמש מכה בך בצורה מטורפת.
בתוך המטע הלחות קרובה ל 100% בעיקר ב 6 בבוקר, בשל ההשקיה. אבל אז אין הרבה שמש
מכיר גייגר? תמיד סיפר שהיה עובד הבננות הכי חרוץ בעמק הירדן…
1. אם פול מחטיא בכוונה את הזריקה השניה השעון מתחיל לרוץ ברגע הפגיעה בטבעת ועד שמישהו לוקח ריבאונד המשחק נגמר.
זה שגם פול וגם דאנטוני לא חשבו על זה…. מדהים בעיני. אם סטף איכשהו קולע (זריקה קשה מאוד) אז על זה היו מדברים כרגע.
2. הארדן פשוט נתן להם את המשחק ברבע האחרון – מזל שלפעמים הוא נתן לכריס פול להוביל את ההתקפה. יותר מדי התפשר על זריקה מבחוץ ויותר מדי החטיא את הזריקות האלו ברגעי ההכרעה
רק בNBA שחקן ב0.4 שניות ו-0.6 יכול לתפוס כדור להסתובב ולזרוק 🙂
הכל בשביל השואו.
סטף שחרר את הכדור אחרי הזמן.
זה לא היה נחשב בכל מקרה.
אני חשבתי על זה. אבל כששעון הזמן הוא ביתי, אסור לסמוך על כך
לגבי נקודה 1 – אני בטוח שהוא היה מחויא בכוונה לו היה קובר את הראשונה. משזה לא קרה, טוב שהוא קלע את השנייה, לך תדע אם הפסק זמן לא היה ניתן מבלי שהטיקים יירדו (כמו שמנחם אמר, קשה לסמוך על זה אם אתה משחק בבית זר).
2 – לא הבנתי מה אנשים יותר מדיי ירדו על הארדן חזק. דווקא כן היה לו לייאפ חשוב שהוא קלע ברבע הרביעי, שאם אני לא טועה העלה את היתרון ל-5 באותה נקודה.
וכמו שרשמת בעצמך, הוא ידע לא לכםות את המשחק ולתת גם לפול להוביל את הכדור ברוב ההתקפות.
הוא לא זרח ברבע הרביעי, אבל לדעתי הוא לא היה כזה גרוע גם..
גולדן נראו כמו תרנגולות בלי ראש בסוף המשחק
התמונה של החמישייה עם קורבר – כל אחד מהם נראה כמו שני יפנים.
הרוקטס הודיעו שמשחק הבא אנדרסון ישחק
https://www.youtube.com/watch?v=p6vpUkCQ79U
פשוט ענק
לגמרי. אין פה את הקטע המלא זה חתוך. המלא זה שהכוכב שלהם בריאן נפצע ושבר את הידיים במשחק ואז בסוף הוא בא עם הגבס ועולה לשחק ונחומי נשאר לשבת על הספסל 🙂
פשוט נפלא
תודה מנחם על ההשקעה וכל הסרטונים. הכל היה יכול להגמר אחרת וכו', כנראה שאיגי חסר הרבה יותר כפי שכתבת, מעיין שחקן שהגנתו חוסכת אנרגיה לאחרים שיכולים להתעסק בקליעה. לוני היה ממש לא בעניינים וכמובן דוראנט לא יחזור על אחוזי קליעה כאלה.
משהו קטן על השיפוט, אולי זה מובן מאליו שם אבל כשאני רואה משחק שבו שחקנים נכנבים ל
לכל אוהדי גולדן, די להתבכיין, "איגי היה חסר" so fucking what?. הקבוצה שלכם מעולה, הייתה בעמדה מצויינת לנצח, הובילה בהפרשים גדולים ושבקה בדקות האחרונות. זה לא קשור לאיגי, או לשופטים, או לפציעה של קרי שבאופן תמוה מופיעה ונעלמת בין רבעים. שיחקתם, הפסדתם, קורה. כל ההתבכיינויות האלה לא מוסיפות כלום לקבוצה הבאמת אדירה שאתם אוהדים.
נכנסים לסל וכל הזמן דוחפים את המגן עם היד בלי הכדור זה כבר הופך לאבסורד, לפעמים הכניסה היא לא עם היד אלא עם הגוף, יש רשיון לא כתוב לשחקנים"מסוימים" לעשות את העבירות הללו מבלי תגובה וכצופה זה פשוט לא מתקבל על הדעת. מזכיר לי שבשבוע שעבר ראיתי בחולון את ג'ורדן המילטון להבדיל אלף אלפי הבדלות, עושה את הדבר הזה או מנסה לעשות את זה שלוש התקפות ברציפות- כאן בארץ שרקו לו תוקף אחת, פעם איבד כדור ופעם אחת הוציא כדור קשה לאחר מכן. השיפוט הזה שמתיר לשחקן ההתקפה את היתרון העצום הזה וטוען שכמעט כל פעם מגן שעף אחורה עושה פלופ זה הכל חוץ מספורט.
בדיוק כמו השטות הזו של סלים 0.4 שניות מכדור מהצד כששחקן תופס כדור, לא ייתכן, ותאמינו לי שאם הכדור של קארי היה נכנס זה היה נחשב והיו עושים אלף שידורים חוזרים ורואים שהאור האדום לא נדלק בדיוק כמו בסל המפורסם ההוא של דרק פישר.
צודק
קורי הוא לא שחקן קלאצ'. הוא יכול לנסות גם עוד אלף פעמים והכדור לא יכנס.
כמו שמנחם אמר האחוזים באימונים מרשימים רק את המעריצות.
שחקן הקלאץ הטוב בפלייאוף ב5 השנים האחרונות. בדקנו את זה כבר.
שימון קלאצ' ומנהיגות זה הרבה יותר ממספרים יבשים ואחוז קליעה באימון או במשחק לא קובע.
הדרוג שלך לא היה מספיק אמין כדי לקבוע שקורי בטופ 5.
אז רק משחק פלייאוף שההפרש הוא עד 5 לכל צד לא קובעים?
שימו לב איך פישר משפיל את אחת הקבוצות האפורות ביותר שידעה הליגה.
ב-0.4 שניות בלבד על השעון:
https://www.youtube.com/watch?v=p-u4pIQyjfE
כמובן שעברה יותר משנייה מהשנייה שתפס את הכדור הסתובב וזרק. אחד הבזיונות הגדולות בתולדות הליגה. בכלל רק בNBA אפשר לתפוס כדור להסתובב ולזרוק ב0.4 השנייה. הכל בשביל השואו גם אם זה אחרי הזמן.
בדרוג הבא אפשר להוסיף אותו.
פישר אחד הגדולים זאת לא הקליעה היחידה שלו.
וואו איזה נוסטלגיה תודה! אם אני לא עושה סלט עם סדרות אחרות, נדמה לי שזה היה ניצחון שלישי רצוף ללייקרס אחרי שהספרס פתחו את הסדרה 2-0 ובסוף נגמר ב6 ללייקרס. אבל בסוף הם רק דחו את הקץ לפירוק של השושלת המדהימה הזאת עד הגמר.
לגבי קורבר, מנחם אתה הייתי הראשון שכתב על קורבר והאימונים האלה ויצא לי לקרוא, אני מעריך אותו ואת השקט שלו בכל קבוצה שעבר. אבל שתי הערות, יום אחד בשנה קשה ככל שיהיה לא נשמע לי רציני, דברים מתחילים להיות קשים שאתה נכנס לשגרה כזאת של כמה ימים לפחות, בלי שינה ומנוחה מספקת, אוכל בעייתי ותנאים פיזים קשים. כמו שבמכוון עושים בגיבושים ומסלולים בצבא. ואולטרא מרתוניסטים למשל מבחירה עושים דברים משוגעים כאלה שנמשכים כמה ימים.
ודבר שני, עזוב את הילדות, אין להם עונת NBA להתכונן אליה יש דרכים בריאות יותר לטפח נפש של ילד.
אני לא מאמין שהוא התכוון למה שמר עם הילדות, אבל כנראה התכוו להתחיל להכניסן למאמצים גופניים בדרגה קשה מהרגיל לילדים. לך תדע.
אבל זה לא 'יום בשנה'. הוא מתאמן יומית קשה ביותר לפי מה ששמעתי.
עיניים להם ולא יראו…
איך? איך אתם לא רואים את החזון שלי מתגשם לכם מול העיניים?! אין מתוסכל ממני, כמו קופרניקוס, גליליי, ברונו – אין עם מי לדבר.
בשנה שעברה היה שידוך בין דוראנט לקרי, באדיבות גרין. הם לא ביקשו את זה אבל זה מצא חן בעיניהם.
ירח הדבש היה נהדר, פירגון הדדי, קבוצה אימתנית שדרסה את הליגה, 16:1 פסיכי, הכל היה נהדר.
החגיגה הייתה בשיאה, אבל אז הגיע התפוח של אריס, אלת המריבה, ״ליפה בנשים״, FMVP.
השנה הכל אחרת, ומה שחזיתי לגמר, התחיל כבר אתמול. שיתוף הפעולה בין השניים הלך והמאבק הפנימי ביניהם – גלוי או סמוי – הפך את אותו הצוות של 16:1 למשהו חלש בהרבה.
זהו מאבק בין טיטאנים שמסרבים לוותר איש איש על מקומו – בדיוק מה שניתן היה לצפות מהם אחרי השנה שעברה.
תענו בכנות:
1. האם הם מוסרים אחד לשני כפי שעשו בשנה שעברה? אתמול ספרתי בקושי 10 מסירות ביניהם, רובן סתמיות על קו החצי.
2. האם מישהו מהם מתנהג כמו מנהיג?
3. האם מישהו מהם מקריב למען האחר או הקבוצה?
4. האם הם מוותרים על זריקות?
5. האם הם מעודדים זה את זה ומפרגנים זה לזה במהלך המשחק?
6. האם אין תחושה שהאחד חוגג כשהאחר נח?
7. האם הם לא מרגישים יוצר בנוח כשהאחר נח?
8. למה דוראנט לא רצה לנוח במשחק 1?
9. למה סטף התפרץ כפי שעשה במשחק 3?
10. ושאלת השאלות: האם ג״ס השנה משחקת אחרת מהשנה שעברה? ואם כן – אז מה הסיבה?
אני יודע שאתם צוחקים אבל אני בטוח שרק בקיעים פנימיים אפשרו ליוסטון לחלץ את הניצחון ההירואי של אמש, מתוך הקריסה המדהימה של הלוחמים ברבע הרביעי.
אחרי ירח הדבש אשתקד – ניכר בבירור שדוראנט וסטף לא נהנים לשחק יחד.
זה לא אומר שזה לא ישתנה במשחק הבא, אם תהיה התפוצצות ביוסטון – אבל אם כן, זה יהיה רק למראית עין, ויכין את הקרקע לשידור חוזר בגמר הכללי (שפתאום לא נראה כל כך בטוח).
נקודה יפה ומעניינת. אבל לא נראה לי שיש עניין – זו הקבוצה של קרי וזה בדיוק מה שמתאים לדוראנט ומה שהוא חיפש, להיות שחקן מעולה אבל לא כזה שמצופה ממנו להנהיג במכונה משומנת היטב
דה שוט, אני אוהד את יוסטון אז יש לי כל תמריץ שאפשר לקפוץ בשמחה על מה שאתה אומר. רק שפשוט אני לא רואה את זה. יכול להיות שזה שם אבל בשבילי זה סמוי. ההתנהגות של סטף והחגיגות שלו – אני לא יודע אם אתה צודק או שזו סתם התנהגות מאוסה טבעית אצלו.
האם יכול להיות שהנקודות והבקיעים שאתה מציין נובעים מכך ששניהם פשוט לא משחקים הכי טוב ביחד כי כל אחד מהם מגה סטאר ומתאימים לסגנונות שונים, בלי קשר למאבק סמוי? ובפרט במשחק צמוד בקבוצה כמו ג"ס אין היררכיה (כי כל מטאטא הוא תותח) ולכן הם לא מתפקדים במאני טיים. בקאבס זה פשוט – תן את הכדור ללברון (או קובי, או מייקל, מי שלא יהיה)
נו מה יהיה פייק ניוז?
24 מסירות עברו אתמול בין השניים (טיפה מעל הממוצע) וגם זה לא אומר כלום.
תודה. לא הצלחתי למצוא בעצמי ברשת. מה היה הממוצע בשנה שעברה? בלי קשר, רוב המסירות היו בסגנון הנד-אוף באיזור החצי
אין לי בעיה להראות לך איך…
תיכנס לדף של דוראנט או סטף באתר הליגה.
תבחר באופציית הטראקינג
עכשיו תבחר במסירות ולמעלה באופציות את המשחק האחרון בלבד (או טווח תאריכים/משחקים שבו אתה מעוניין)
עכשיו יופיעו לך כל המסירות שהשחקן מסר/קיבל מחברי קבוצתו.
תודה, אבדוק
וכן אלו לא היו בדיוק מסירות שמייצרות מצבים אבל כבר הסברתי לך את הסיבה – ההתקפה של הווריורס עוברת דרך גרין.
אין נביא בעירו 🙂
אני מתחיל להבין את מוחמד
דה שוט , לדעתי אתה צודק. נראה שיש בקיעים ביחסים בין השניים , אבל מי שסובל זה השלישי – קליי תומפסון . במשחק 1+2 דוראנט השתלט על המשחק . משחק 3+4 זה היה קרי . קליי נראה אבוד בסדרה ונאלץ לייצר לעצמו את הנקודות ובזה הוא פחות טוב מאשר קטצ' אנד שוט . ההתקפה האחרונה במשחק הפתיעה אותו בעצמו וכך הוא גם הסתבך עם הכדור.
אנחנו באמת לא יודעים מה קורה מאחורי הקלעים ובתוך חדר הלבשה , אלא מה שרואים על הפרקט. ויכול להיות שהמשחק הזה מסמל צומת דרכים לגבי העתיד של דוראנט בקבוצה , ואולי זה רק למראית העין והכל בסדר שם .
נחכה במתח למשחק 5
+ 1
מסכים לגמרי. ללא ספק קליי נפגע מחוסר הפרגון הכללי בקבוצה, שמתחיל מהשניים. הוא זקוק יותר מכולם למשחק הקבוצתי – כדי להביא את היכולות שלו לידי ביטוי.
חחחחחחחחחח קופרניקוס, מוחמד, גלילאו גליליי…
יהללוך זרים ולא פיך.
דה שוט אתה במדרון תלול למחלקת ההזויים, הישמר לך.
כן, יצאתי קצת לא צנוע (אני סטיב קר), אבל זה בגלל התסכול מזה שאנשים לא רואים את המובן מאליו.
אל תדאג, במשחק 5 זה יהיה יותר ברור
דבר נוסף שאני רואה שחוזר לא מעט, הניסיון הזה להפוך את קארי ללוזר , צ'וקר , שחקן בינוני , לא מופיע למשחקים חשובים, בור בהגנה וכו וכו' רק מוכיח עד כמה השחקן הזה עצום. הרי אם היה מדובר באמת בשחקן כל כך חלש לא היו צריכים לגמד אותו ולחפש אותו בכל רגע.
נכון הוא לא שחקן ההגנה הכי טוב על המגרש ואפילו לא קרוב לכך, נכון שיש משחקים שהוא מחרב ושאתה רוצה שיעוף החוצה, ונכון שהוא אחראי להפסדים קריטיים וכן הוא "שבק" במשחק שבע המפורסם , אבל בשבילי לפחות הוא השחקן הכי מהנה לצפייה בליגה הזו וכשהוא בשיאו אין דבר יפה ומהפנט יותר מהתופעה הזו וכל שנותר זה רק לחייך, השחקן הכי קרוב אליו מבחינת ההנאה הוא מאנו ג'ינובילי.
ועוד משהו בהקשר הזה- בחירת ה MVP באיגי היא אם יורשה לי אחת הבחירות המגוחכות ביותר, אולי במספרים קארי לא היה מבריק בכל המשחקים אבל הוא היה הלב והראש של אותה קבוצה. ולא רק זה הוא גם קלע 10 נק' בממוצע יותר ועוד נתון קטן למי ששכח במשחק חמש קריטי של אותה סדרה קארי קלע 37 נק'..
קבוצת ה 73-9 הייתה של קארי , אותה קבוצה שחזרה מ1-3 ומשחק שש המפורסם של האחים ספלאש, כנראה שגם זה משחק לא ממש קריטי וחשוב, או גם משחק ארבע עם ה38 נקודות בפיינלס מול הקאבס שבו לברון בכח בסוף הצליח להעיף את גרין עם ההחלטה ששינתה את כל הגמר הזה(ומזכיר גם את משחק שש עם שש העבירות של קארי ששלוש מהן היו מאוד מפוקפקות) וניסה גם לעשות משהו דומה עם קארי עם העבירה והטלטול. כן אותו לברון העצום והענק שרגע לאחר המשחק התלונן מיד על השיפוט .
אז נכון לברון הוא השחקן הגדול בדורו ואין לו תחרות מבחינת המון אלמנטים של המשחק, אבל אין צורך כל הזמן לגמד את האחרים.
אל תדאג, הגימודים האלו נעשים גם להארדן, לברון, ווסטברוק, פול וכל כוכב בליגה בערך. רק משום מה דוראנט יוצא טפלון מכל מאבקי האוהדים. נראה שמקבל יותר רעל מאוהדי הלייקרס/גולדן סטייט מאשר מאוהדי הקבוצות היריבות.
אף אחד לא מנסה לגמד את מה שאין לקורי.
היו המון גארדים טובים בעבר עם משחק התקפי לא פחות מלהיב כמו נאש,דיוויס,מקגרידי. כשרונות לא פחות מלהיבים.
סביר להניח שהם היו מצליחים לקחת אליפות עם 3 אולסטארים וקבוצת ספורטים מסביבם.
ההישג של ה73-9 בעונה הרגילה הוא יפה כמו השיא האישי של ראסל והטריפלים.
אין לו שום משמעות ליכולת של סטפן במעמדים חשובים,בפלייאוף ובגמר הנבא.
איגאדלה היה ראוי לתואר לא רק בגלל המספרים החלשים ולקיחת המנהיגות. בעיקר בגלל ההגנה שלו על לברון ג'יימס.
הקביעה שלך בעצמה מגמדת את השחקן שהיה אחראי לאליפות הראשונה של סטפן.
סטפן קרי קלע 26 נק' למשחק ב-TS% של 58% (אם אני זוכר נכון).
איגודאלה קלע 10 נק' פחות, ולא היה לו את החלק שהיה לקרי בניהול המשחק, או ביצירת מצבים לחבריו לקבוצה.
הבחירה באיגודאלה הייתה נטו פופוליזם.
קרי היה הפיינלס MVP האמתי.
השיטה הזו, של ללכת עם העדר ולמזער את כל מי שמזעורו תורם לאג'נדה הממלכתית,
זו שיטה שפוגמת ביכולת לנהל דיון אמתי.
עזוב שכמעט כל התקפה שמרו על סטפן 2 שחקנים בדאבל טים ולא נתנו לו לנשום והימרו על איגי כל הסידרה.
גיא אתה לא החלטי או שכן כשזה קשור בלברון.
בדיון למעלה אתה בוחר בארדן בגלל נתונים לא חשובים בהגנה.
ופה אתה מתעלם מההשפעה ההגנתית של איגאדלה על המספרים של לברון.
עגל צודק.
אם בוחרים לפי מספרים בהתקפה אז לברון ג'יימס היה צריך להבחר.
הכי החלטי שיש.
אני מתבונן במכלול הנתונים, לא רק אלו שמתאימים לאג'נדה שלי,
ומשתדל שהמסקנה תהיה אובייקטיבית ככל האפשר.
הארדן הוא ה-MVP השנה, ובפער לא קטן ממתחריו.
וקרי, הוא קופח כאשר לא זכה בפיינלס MVP ב-2015.
(כל ההצהרות הנ"ל הן נטו דעות אישיות, ונשפטות על פי קנה מידה אישי שלי – כזה שלוקח בחשבון הישגים קבוצתיים, ואת 2 צדי המשחק)
גילוי נאות –
אני אוהד של לברון. ואת גולדן סטייט אני לא מחבב במיוחד.
זה לא אומר שאני מתיישר אוטומטית
(בדרך כלל) (תלוי את מי אתה שואל)
לימינו של המלך.
צודק.
אבל ה MVP של הגמר בשנת האליפות הראשונה של ג"ס הגיע ללברון
מסכים
מגמדים רק את מי שהוא ענק מלכתחילה.
סטף קרי אינו צ'וקר בכלל. הוא אחד הקלעים המעולים בהסטוריה – אולי המעולה ביותר – והוא אף פעם לא יהסס לקחת את הזריקה האחרונה.
תודה דוק.
מעורב ארוך ומושקע.
יהיה מסקרן לראות יום אחד את לברון ג׳וניור.
יהיה ממש מגניב אם יהיה כוכב
לי נראה שהוא בדרך, אבל כמובן אין לדעת לאיזה מין גוף הוא יגדל להיות. מבחינת כשרון כבר יש לו את זה.
רק כדי לסגור את פינת המנגב היומית עבור שמעון.
בסדרה הנוכחית פיזור הנקודות של פול הוא מול מגוון שחקנים בכל זאת יש שלושה שהוא עשה 15 נקודות מולם -קליי,גרין ולוני. היעילות שבא נקלעו הנקודות הנ"ל (ב-TS):
לוני -44%
גרין – 58%
קליי – 68%.
לא הייתי עושה מזה עניין כי בסך הכל מדובר רק ב-15 נקודות על פני 4 משחקים וגם רוב הזריקות הנ"ל היו קשות. רק בוא לא נזרוק לאויר סמרטוטים וניגובי רצפה.
תודה.
לוני (40 – 50) לחץ את ידיו אחרי המשחק.
גרין (50 – 60) לחץ את ידיו אחרי המשחק, ואז ניגב אותם עם מגבון.
קליי (60+) לחץ את ידיו אחרי המשחק, ואז קרצף אותן עם חומר חיטוי.
קטגוריה חסרה:
(X<40) לחץ את ידיו אחרי המשחק, ולא שתף אותן אחר כך שבוע.
(מתוך: "מילון שמעון לניגובים". פרק י"א: מדגמים קטנים)
עוד פעם סטטיסטיקה תיאורטית אתה מביא לי ל100 פוזשנים?
ילד הולף לאבא שלו ושואל אותו אבא מה ההבדל בין תיאוריה למציאות? האבא עונה: בני לך תשאל את אמא ואחותך אם היו שוכבות תמורת 1000 ש"ח עם הדוד משה ותחזור אלינו עם תשובה. הילד רץ ושואל את אימו והיא עונה "בטח", גם אחותו עונה "בטח". הילד חוזר לאביו ואומר לו שהן ענו בטח שכן.
האבא אומר: בני בתיאוריה יש לנו 2000 ש"ח במציאות, במציאות יש לנו 2 זונות בבית.
במציאות לפי אתר הליגה
דוראנט שמר על הארדן 74 פוזשנים בסידרה בהם הארדן קלע עליו 32 נק ב-52% מהשדה).
סטף קרי שמר עליו 53 פוזשנים בסידרה בהם הארדן חגג עליו עם 34 נק ב-47.6% מהשדה
מה המצב עם קליי אתם שואלים? ב73 פוזשנים הארדן קלע עליו 11 נק ב-40%.
כריס פול ב-94 פוזשנים קלע רק 13 נק על קליי ועל דוראנט 7 נק ב-31 פושנים ובשניהם 50%.
כלומר פול הוא זונה של קליי במציאות. בתיאוריה פול מנגב איתו את הפרקט.
טוב ניסיון אחרון לפני שאני מוותר עליך סופית.
אין פה שום דבר תאורטי. פשוט חישוב של כמה נקודות הוא עשה לפוזשנים שהיו לו.
נחמד שאתה מביא את הנתונים של אתר הליגה בלי להבין מה הם אומרים. אני אנסה להגיד את זה שוב כדי שאולי תפנים. הנתונים הנ"ל מתייחסים לשחקן שהיה בממוצע הכי הרבה זמן בפוזשן נתון מול שחקן אחר (יעני שומר עליו). הם לא מעידים על מי נלקחה הזריקה בפוזשן נתון (למרות שיש קורלציה).
קליי היה השומר העיקרי של פול בסדרה ולכן רוב הפוזשנים היו מולו (למעט המשחק האחרון בו הוא היה השומר של הארדן).
זה שהוא שמר עליו מלא פוזשנים לא הופך אותו לזונה שלו. הרבה מהם היו בידודים של הארדן בהם קליי לא נדרש לעשות כלום.
בפועל (דהיינו במציאות) כשפול זרק על קליי הוא קלע באחוזים גבוהים (6 מ-10).
עידו גילרי – שוטטתי קצת במחוזות הסטט' המתקדמת, הנה כמה נתונים מעניינים:
בשנה שעברה גרין מסר לקרי 25 מסירות למשחק בעונה הרגילה, ו-24.5 בפלייאוף
בשנה שעברה גרין מסר לדוראנט 7(!) מסירות למשחק בעונה הרגילה ו-8.3 מסירות בפלייאוף
השנה, גרין מסר לקרי 14.4 מסירות למשחק בעונה הרגילה ו-15.2 מסירות בפלייאוף
השנה גרין מסר לדוראנט 12 מסירות למשחק בעונה הרגילה ו-22.4 מסירות בפלייאוף
פלא שסטף צעק "זה הבית שלי"?
חחח. הכניס פורץ לבית עם כובע גרב מתאים לדוראנט כובע גרב. ברור שזה היה חייב לבוא על חשבון קרי וקליי מה דוראנט יעשה יהיה האריסון בארנס? זה חלק מהויתורים שידעו מראש. גרין מה אכפת לו גם באורלנדו גם בדרים טים וגם בגולדן יתן אותו דבר.
אגיד מה שאמרתי בזמן חתימת דוראנט בגולדן. אוק אולי הפסידה אליפויות וגולדן אולי הפכה לאחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה אבל הפסדנו את סטף קרי בדרך להיות אחד הגדולים בראשמור אולי. סטפן גם מנטלית לא אותו דבר כמו לפני דוראנט כי הוא יודע שיש על מי לסמוך ולא רוצח כמו פעם. גם הפציעות שלו זה עניין מנטלי שהוא יכול להרשות לעצמו פסיכוליגית. אם היה כמו לברון לבד היה נלחם כמו אריה כמו לפני הגעת דוראנט. הפסדנו שחקן בקנה מידה היסטורי שהעולם טרם ראה אף שחקן למעט מייקל לא שלט באימה כמו השלטון של קרי בשנים 15 ו16 למרות הפסד האליפות בגיים 7 כי היו גם מולו ענקים אחרים. זה לא קרי הפסיד זה לברון וקיירי ניצחו כמו שהיה עם בירד ומגיק. מה שסטפן עשה בשנתיים האלו שום שחקן בשיאו למעט מייקל לא התררב לשליטה כזאת. היו שומרים עליו 2 שחקנים על קו החצי. היום בגולדן זה כמו דרים טים ארהב אף אחד שם לא בא מנטלית בטופ אלא יודעים שהם הכי טובים יש על מי לסמוך ויהיה בסדר.
איזה קשקוש. סטף סבל מפציעות משמעותיות כבר מראשית הקריירה שלו, אין שום קשר לפסיכולוגיה וקשקושי דוראנט.
פלוס גדול. יש הרבה מאוד אמת בדבריך.
Have we really reached the point where shimon and the shot are sixty-nining each other?
err… wouldn't it be much more quiet here if they did?
https://getyarn.io/yarn-clip/3f8955c6-865e-42fa-a7d2-b1650dda5616
זה
חחחחחחחחח ואני חשבתי שאני חובב קונספירציות.
בטח אתה מאלה שמאמינים שפול מקרטני האמיתי מת, ושאלביס חי על אי נידח איפה שהוא ליד ניו זילנד.
למה החיכוכים האלה לא יוצאים מחוץ לחדר ההלבשה לתקשורת? למה אף פרשן ספורט לא נוגע בעניין הזה?
הרי טיבם של חיכוכים כאלה להגיע מהר מאוד לתקשורת.
אתה מקרה קלאסי של אדם המושפע עמוקות מהאמריקנזציה בתצורה הנוראה ביותר שלה, בדבר בפאתוס קיטשי.
יודע מה? אני גם לא מאמין לך שאי פעם שיחקת כדורסל מקצועי, מתערב שאני קורע אותך במשחק אחד על אחד.
היום במצבי – אתה בטוח מנצח אותי
🙂
ללא ספק זה מעיד כי יש שינוי בסגנון המשחק של הווריורס אבל לאו דווקא במרכזיות של קרי. גרין הוא לא היחיד שמוסר אליו כדורים אתה יודע.
בסך הכללי לא הייתה ירידה בכמות המסירות שמגיעות אל קרי בשנתיים האלה וגם לא בפלייאוף שעבר. הפלייאוף הזה הוא סיפור קצת שונה כי באמת הולכים הרבה יותר על דוראנט בגלל ההגנה שהיריבות מראות.
(אני מזכיר גם שבסדרה שעברה סטף רק חזר מפציעה והיה מוגבל מבחינת הדקות שלו).
אם אתה באמת רוצה לראות נתון משמעותי עבור הווריורס תסתכל על מספר המסירות שמגיע אל דריימונד גרין בסדרה הזו.
זה פחות או יותר מה שניסיתי לומר – בשנה שעברה, לעומת השנה, סטף קיבל הרבה יותר כדורים, בעיקר מכיוונו של מגרין – הדיסטריביוטר הראשי בקבוצה. אין כאן קונספירציה וכפי שציינת – זה בעיקר שינוי בסגנון ששם את דוראנט (עם הסגנון הסטטי שלו) יותר במרכז.
אנשים כאן לוקחים אותי יותר מדי ברצינות ודברים קצת יוצאים מפרופורציות. השפה נהייתה לא משהו ופתאום מסתבר שבכלל הפכתי לטרול (זאת לא אשמתי, אין לי עם מי לשחק).
אי לכך ובהתאם לזאת, אני מודיע שיש לי פציעה בברך ועל כן לא אשחק במשחק 5 ביוסטון.
אתה גם הפסיכי שמגיע פה להכריז שעופר שלח מנסה לרצוח אותו? כי שניכם ממציאים מציאות הזויה וחוזרים עליה כמו תוכי למרות מה שקורה באמת ולמרות שאנשים אומרים כמה אתם טועים.
פתאום העכברים יצאו מהחורים. איפה הייתים עד עכשיו שהווריורס ניצחו? קבוצה אדירה עם שיטה אדירה. קורה שמפסידים ושאפו ענק ליוסטון על הניצחון. שתיהם קבוצות אדירות. פעם ב הווריורס מפסידים ופתאום הם נחנקים במאני טיים? זה יפה.
עוד משהו קטן במהלך האחרון גרין מבקש טיימאאוט כשהוא ראה שתומפסון נתקע, משהו כמו ארבע שניות לסיום. אריזה התחיל עם הגנה מעולה וידע עם כל הניסיון גם לעשות את עבירה הקטנה הזו שרב הסיכויים שלא ישרקו כי"נותנים לשחקנים להכריע". לא בגלל השופטים הלוחמים הפסידו אבל השיפוט ממשיך להיות קטסטרופה אחת גדולה, שמה שבולט יותר מכל זה חוסר השוויוניות. הפארסה בסיום עם ה"עבירה" בריבאונד גם היא לא מתחום הכדורסל אלא מתחום שמירת עוד קצת מתח. והשטות של פול לקלוע את העונשין במקום להחטיא זה דבר שאני עדיין מאוד מתקשה לקלוט.
"אנשים כאן לוקחים אותי יותר מדי ברצינות ודברים קצת יוצאים מפרופורציות. השפה נהייתה לא משהו ופתאום מסתבר שבכלל הפכתי לטרול (זאת לא אשמתי, אין לי עם מי לשחק). אי לכך ובהתאם לזאת, אני מודיע שיש לי פציעה בברך ועל כן לא אשחק במשחק 5 ביוסטון." (דה שוט)
הלו הלו… שלא תהיה לאף אחת כאן טעות. דה שוט הוא חבר יקר ורצוי בכל עת ובכל מקום!
חייב להגיד. אני כמו ארבע שנים פה, אולי יותר. זה המעורב הכי טוב שקראתי. (חוץ מסיפורי התיבה שהם דרגה בפני עצמם)
מגניב קליל וכיפי.
כריס פול חתיכת שחקן נשמה, כיף לראות אותו על המגרש.
הוא נותן עוד עובדה שקללת הקליפרס קיימת ואסור לאף שחקן להתקרב לקבוצה הזאת!