המרחק בין הבית שלי בפיטסבורג ל-Q הוא 140 מייל, שזה 225 ק"מ, רחוק יותר מהמרחק בין תל אביב ומטולה, שזה 194 ק"מ בלבד.

לנסוע בצהרים למשחק, ואז לנסוע בחזרה באותו היום ועוד בלילה- זה קשוח. בגלל זה תמיד הייתי זהיר לאיזה משחקים ללכת לסקר ומתי. בפליאוף, בגמר המזרח, היה ברור לי שאני צריך להיות גם במשחק 3 וגם במשחק 4, ובגלל שיש רק יום הפרש בין המשחקים, לקחתי מלון לשני לילות בפאתי העיר.

ולמה אני מספר לכם את כל זה? רק כדי להגיד שאת המשחק של הלוחמים מול הטילים ראיתי ב Rival Sports Grille, שזה בר ספורט מקומי. ישבתי שם עם עוד 4 אמריקאים בני המעמד העובד, כאלה שיש להם להגיד משהו על כל דבר, ואכלתי מנה שנקראת King James. מפאת הרגישות של שומרי הכשרות לא אספר מה בדיוק היה שם, אבל אלוהים זה היה טעים.

בניגוד למשחק 3 ואווירת הנכאים שלו, הפעם נרשמה אופטימיות זהירה. בחוץ היה יום נעים, אנשים זרקו לסל, אכלו כלב חם, ובפנים היו חיוכים.

חימום

כולם מתחממים באולם, מוכנים להצגה. רוזייר נתן תחושה שיהיה לו משחק טוב היום. ספרתי לו אולי 5 החטאות מכל הטווחים. סמארט לעומת זאת פגע פחות, אבל זה לא חדש. מהצד השני מחליפי קליבלנד קרעו את הצורה של המאמנים שלהם במשחק 3X3.

לברון בינתיים הסתגר בחדר הכושר שיש באולם והזיע קצת. לא נותנים למדיה להכנס לאיזור הזה, אבל במקרה "הלכתי לאיבוד" באיזור בדיוק כשהוא סיים ויצא משם לכיוון חדרי ההלבשה. לפעמים סולחים לך אם אתה מדבר אנגלית עם מבטא מוזר.

מסיבת העיתונאים

במשחק הקודם לו הגיע נונשלנט וסטיבנסון משוחרר, מצחיק וקליל. היום לו היה המצחיק. כשאחד מהכתבים שאל שאלה באורך הגלות ועוד כמה דקות, על המשחק של הלוחמים מאתמול- לו ענה שהוא לא ראה את המשחק. הכתב שאל אז למה לא עצרתה אותי לפני חמש דקות? לו אמר שהוא לא רצה להפריע לו.

סטיבנטון לעומת זאת לא דיבר. שאלו אותו 3 שאלות, 2 מתוכן זהות לחלוטין, הוא ענה שהם יעלו למשחק עם חמישה שחקנים ויצא. שני המאמנים הקרינו המון ביטחון והמון שלווה.

ככה פותחים את המשחק בפליאוף 2018 בקליבלנד. אחרי הכל גם הקהל צריך להתחמם, לא רק הרקדניות והשחקנים.

רבע 1, תומפסון וביינס, משחק שחמט

הקהל בעניינים, עומד, מנפנף במגבות, כולם עם חולצות וכולם צועקים, על בוסטון, על השופטים ועל העולם באופן כללי.

המשחק נפתח עם הגנות סזיפיות. זה עובד לטובת בוסטון שנשארים צמוד צמוד לגופיות של להקת לברון, וגם על לוח התוצאות.

הקבס נותנים ללאב ותומספון כדורים בפוסט על רוזייר- זה לא באמת עובד. מה שבאמת עובד זה ג'י אר סוויש שבא לתת עבודה. קליבלנד רצים ל 6+, וסטיבנסון לוקח פסק זמן.

המשמעות של משחק בית, במיוחד באולם כל כך ביתי, עם קהל קולני ואקוסטיקה משובחת, זה שעל כל פעולה קטנה, מינורית לשטף של המשחק כל כך שתהיה, יותר מעשרים אלף אנשים מגיבים בשאגות שמחה. 8+ למקומיים

2:30 לסיום הרבע, והמשחק הופך להיות קומי. לו מוריד את תומפסון לספסל. סטיבנסון מריח דם, והוא מעלה מיד את ביינס.

לו מיד מחזיר את תומפסון למגרש. סטיבנסטון מוריד את ביינס לספסל ונשאר עם הורפורד כגבוה יחידי.

לו מוריד את תומפסון שוב לנוח- אז סטיבנסטון מחזיר את ביינס. ומה לו עושה? נכון, מחזיר את תומפסון.

הרבע נגמר ב 16+ לקבס ואיזה רעש יש באולם, אלוהים ישמור.

רבע 2, קורבר כאן, קורבר שם, קורבר בכל העולם

הרבע נפתח בגג של קורבר על בראון. כשבחור בן 37, קלעי, לבן ולא אתלטי מתחיל לחלק גגות- אתה יודע שהקבוצה שלו הולכת לנצח היום.

בוסטון משחקים ברבע הזה לא רע בכלל, למעט הורפורד שלא באמת הגיע לאולם. קליבלנד פשוט משחקים טוב יותר. ההפרש מתייצב באיזור ה 10+ למקומיים.

קורבר ממשיך להוביל את הקבוצה שלו משל היה לברון ג'יימס. הוא מסיים את הרבע עם 12 נקודות ב 100%, גג, חטיפות, זינוקים על הפרקט, וכל כך הרבה הגנה.

לקליבלנד יש שחקנים טובים יותר מאלה של בוסטון- אבל לבוסטון יש מאמן ממולח יותר. השחקנים מנצחים בינתיים את המאמן. נגמר 15+ לשחקנים.

רבע 3, ה MVP האמיתי של הליגה

בוסטון יוצאים מחדר ההלבשה לפני הקבס. לו לוקח פסק זמן מהיר כדי לבלום את המומנטום הירוק. זה עובד חלקית. 7:40 לסיום הרבע לאב יורד לספסל עם העבירה החמישית ונותן את האות ללברון להתחיל לעשות את מה שהוא יודע.

השופטים שורקים לשני עבירות שלא היו לג'י אר ומחממים את הקהל המקומי, החם ממילא. הבימאי לא טומן את ידו בצלחת, ומראה את העבירות שלא היו שוב ושוב ושוב ושוב. לא יודע מי זה, אבל הוא גאון. לא שמעתי רעש כזה מימי. אפילו לו, במסיבת העיתונאים אחר כך, אמר שהיום היה משהו אחר.

לברון לוקח על עצמו את המשחק בעיקר בהתקפה, ואני עדין מחפש את השופטים של המחצית הראשונה. אלה של השניה רק נראים אותו דבר. הם פשוט שורקים לרעת כולם, בעיקר לרעת בוסטון. בסיום המשחק שאלו את סטיבנסון מה הוא חושב על שיפוט, והוא ענה שיש להם עבודה מאוד מאוד קשה והוא לעולם לא יגיד עליהם מילה רעה.

בוסטון ממשיכים לשחק טוב ומצמצמים ל 9.

כל מי שחושב שבוסטון לא צריכה את קיירי או את היוורד, שיראה את הרבע הזה. בוסטון מאומנת נפלא, אבל חסרה בשחקנים בקליבר של קיירי או היוורד. שחקנים בקליבר של אליפות. נגמר 13+ למקומיים.

אהה, ומי שחושב שהרדן הוא ה MVP, לא מבין גדולה גם כשהיא עומדת מולו בגובה… מעל גובה העיניים.

רבע 4, ג'ורג' היל הוא בן זונה קשוח

הרבע נפתח עם ים ירוק מול ג'ורג' היל אחד. זה מספיק לכמה דקות של מנוחה למלך ו 7+ למקומיים.

סטיבנסון עושה טעות ענקית ומוציא את ביינס שפתח את הרבע הזה מאוד טוב, ומאוד יעיל בהתקפה ובהגנה. הקבס מיד רצים ל 4 רצופות.

4:23 לסיום המשחק וזה רק 7+ למקומיים. לא ברור לי איך, כי אין אף שחקן ירוק שאני יכול להצביע עליו שמתעלה.

זמן לברון והיל מתחיל, הם נלחמים, שורטים ולא נותנים למשחק לברוח להם מהידיים. לראות את היל חוסם את סמארט, זה מפתיע. לא ידעתי שיש גרדים קשוחים יותר מסמטרט.

נגמר 9 הירואי לקבס.

הפוגה קומית- תתחילו את מסיבת העיתונאים של לו בדקה ה 4:20, ותראו איך נראה מאמן שעכשיו ניצח:

הסיכום שלי, איפה קיירי?