תודה מתן!

אני חושב שבכוונה או שלא אתה נוגע בשאלה יותר מורכבת של למה בכדורגל לא מסתמכים יותר על סטטיסטיקות מתקדמות שבטוח היו מלמדות על פנדלים יותר.
בכלל לי עושה רושם שהמדידה של כדורגל באמצעות שערים של שחקנים לא מלמדת אותנו מספיק ומוטה לגמרי בשאלה מי נחשב גדול.
זאת אומרת, האם מסי באמת יותר גדול מאינייסטה? מבטיח לכם שהייתי בוחר בספרדי על פני הארגנטינאי לקבוצה שלי בלי ספק.
לצערי, הם עוד די דפ"רים שם בשאלה מה גורם לקבוצות לנצח.

חוק 2 צריך לבוא יחד עם אכיפת צלילות והתחזויות מאיימת. אחרת במקום להתחרות על מי בועט את הפנדל, יתחרו על מי משיג אותו.

בניגוד להסכמה הרווחת פה לשינוי, אני דווקא שואל – אז מה?
אז מה אם שחקן רוצה לבעוט פנדל כדי להעלות את מאזן השערים שלו? אז נכון, יש חריגים כמו השוערים רוג'ריו סני (40+ שערים בקריירה, שיא עולמי כמדומני) הברזילאי או צ'ילאברט הפראגוואי שהיו הבועטים הקבועים בקבוצה ובנבחרת בהתאמה, אבל זה שהסקורר המוביל, מישהו כמו זהבית ירצה להבקיע כדי להגיע לשיא כיבושים כזה או אחר, או להכניס עוד סכום ממענק, זה לא בדיוק פסול ספורטיבית.. כמו שראינו את דייויד רובינסון קולע 73 נק' שהיו חסרות לו למלכות הסלים אי שם בשנות ה90. תחושתית, יותר פעמים יש קורלציה חזקה בין בועטי פנדלים לכובשים מובילים.

אני לא חושב שהצעה 1 או 2 ישפרו איכשהו את המשחק.
1 פשוט יוריד מספרים וזהו, 2 יגרום לזה שקבוצה תתבאס מזה שמי שהוכשל זה קרלוס מהתגובה של הד"ר ולא יכולה לשים בועט טוב, אבל בניגוד לכדורסל – יש הגבלה על חילופים אז גם אין פה משהו טקטי שאפשר לעשות.

שכל קבוצה תבחר לעצמה מה נכון לה – בועט קבוע, רוטציה, מי שהוכשל, מי שמוביל בכמות השערים, הטלת מטבע.. החלטה של הקבוצה ושהיא תתמודד עם ההשלכה.

אני לא רואה פה רווח למשחק, אז למה בעצם לשנות?

2 נקודות חשובות שכן העלית ראויות ומחויבות שינוי – הצלילות והענישה הכפולה במקרים של שחקן אחרון.
– להכניס, ומהר, הרחקה ממשחק, בדיעבד ועל סמך צילומי טלוויזיה, על צלילה והטעיית שופט מוצלחת (כי על לא מוצלחת כבר נענשים). ששחקנים לא יחפשו ליפול במגע, אלא להמשיך את המהלך ולהבקיע, למשל דיבאלה בגול בדקה 93 נגד לאציו, ולא שכטר בכל פו שעושים עליו ברחבה.
– לחשוב מה עושים עם הענישה בהכשלה. אין לי פתרון בראש, אבל שחקן שמכשיל שחקן אחרון, גם מקבל אדום וגם פנדל, זו ענישה כפולה על עבירה. אולי זה קצת מוגזם