הספרס – תמונת מצב נכון להיום והעתיד האפשרי/ מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

הגולש הנהדר "מאנו דה מאן" (לשעבר מיקי) חוזר לכתוב לנו, כאשר הפעם הוא כותב לנו בשני חלקים על הספרס כיום (חלק א' הנוכחי), ועל שלושה תרחישים עתידיים (יופיעו מחר בחלק ב'). תהנו.

"בקיץ הזה תלבשי לבן, תחשבי מחשבות בהירות

אולי תקבלי מכתב אהבה, אולי נעשה בחירות.

אני אבחר בך ואת בי תבחרי, וביחד נהיה לרוב

אם בקיץ הזה תלבשי לבן, ותתפללי לטוב.

בקיץ הזה תלבשי לבן, וככה תצאי לבלות

בקיץ הזה נעשה חתונה, ויהי חלקך עם הכלות.

נצא מן הדעת בקיץ הזה, ואחר כך נדע שלווה

יקרה לנו נס בקיץ הזה, אם רק תלבשי לבן.

אני אבחר בך ואת בי תבחרי, וביחד נהיה לרוב

אם בקיץ הזה תלבשי לבן, ותתפללי לטוב"

נעמי שמר, שכתבה את השיר "תלבשי לבן" בשנת 1985, צפתה בדיוק מדהים את מצבם של הסאן אנטוניו ספרס בקיץ 2018. הספרס מסיימים עונה מסויטת, לא רק משום ריבוי הפציעות, אלא גם ובעיקר משום שלראשונה בעשרים ומשהו השנים האחרונות, המועדון נמצא במצב של סחרור ואי וודאות בנוגע לעתידו.
בשונה מקיצים קודמים, בהם יכולנו להסתפק בקיטורים על חוזהו של פאו או שחרורו של ספליטר/דדמון/אחר, ובהמתנה להחלטתו השנתית של מאנו, בקיץ הזה חלק מאבני הבניין המרכזיות במועדון עלולות לעבור טלטלה.

לכן "נצא מהדעת בקיץ הזה", מדאיגה ככל שתהא, היא בהחלט אפשרות סבירה. ועם זאת, המשוררת רומזת לנו כיצד יש לפעול – "לחשוב מחשבות בהירות" – לנסות להבין מה יכול לקרות, וגם אם אין לנו השפעה על כל הפרמטרים השונים, לנסות להבין מה אפשר וכדאי לעשות בהינתן התרחישים השונים.

האם גם בקיץ הזה ילבשו לבן?

אבני הבניין המרכזיות

לא פחות משלוש אבני בניין רועדות כיום בסאן אנטוניו. לא פחות משלושה גורמים שונים צריכים לבחור במועדון, והמועדון בהם, והחלטותיהם של הגורמים הללו בהחלט יושפעו זה מזה. ואלה שמות:

פופוביץ' – על תרומתו וחשיבותו של האיש למועדון אין צורך לפרט. מכיוון שלא פרש יחד עם דאנקן, נראה היה שפופ רוצה להמשיך ולהתקדם עם קבוצה הנבנית סביב קוואי, למרקוס ותערובת של זקנים וצעירים. עם זאת, העונה האחרונה מאיימת להוציא את קוואי מהמשוואה, וכשמוסיפים לכך את הזדקנות הזקנים – אותה תופעה חמקמקה שמביאה לכך ששחקן שגם ככה זקן מכדי לשחק בנ.ב.א הופך גם לזקן מכדי לשחק בסאן אנטוניו – אפשר בהחלט להעלות את האפשרות שפופ לא ייקח על עצמו את הבניה המחודשת של הספרס ביום שאחרי קוואי, אלא יסתפק באימון הנבחרת הלאומית ואולי בתפקיד מוגבל במועדון. האובדן שספג פופ בחייו האישיים גם הוא יכול להביאו להחליט על שינוי על מנת להקדיש יותר זמן לעצמו ולמשפחתו.

הולט – משפחת הולט, פיטר הולט ואשתו ג'וליאנה, מחזיקה ברוב הבעלות על הספרס מאז 1996.
בדומה לפופ, ביופורד וטימי גם להם חלק ביצירת סיפור ההצלחה של הספרס בעשרים השנים האחרונות. המשפחה מתגוררת בסאן אנטוניו מזה כ-85 שנה והרחיבה במהלך השנים את אחזקותיה למועדוני ספורט נוספים בעיר ובהם קבוצת הפיתוח (אוסטין ספרס), קבוצת הנשים (אוסטין סטארז) ואף מועדון ההוקי המקומי.

עד כאן הכל טוב ויפה, ומאד ספרסי, אלא שגם בגזרת הבעלים האדמה רועדת – ג'וליאנה, שהחליפה את פיטר כיו"ר ומנכ"ל משותף של הספרס ב-2016, מתגרשת ממנו. בשלב זה לא ידוע האם הגירושין יאפשרו לשניהם להמשיך ולהחזיק במועדון, האם אחד יקנה את השני/ה, או שיחליטו למכור את המועדון. מועדון יכול להחליף בעלות מבלי לעבור תהפוכות (ע"ע יוסטון הקיץ), אבל חוסר הוודאות בעניין, והדוגמא של הלייקרס בעידן יורשי ג'רי באס, אינם מוסיפים וודאות למועדון שממילא נמצא במערבולת.

קוואי – כולם מכירים אז לא אפרט, אבל בתמצית – חוסר הוודאות סביב מצבו הבריאותי של קוואי, הן מבחינת קצב ההחלמה והן מבחינת הדיאגנוזה הבסיסית (לפי המאמר האחרון של רמונה שלבורן יש אפשרות שהבעיה אינה בקוואד), גורם/תורם/נוסף לכך שצל הוטל על יחסי קוואי (ומקורביו) עם המועדון. שני הצדדים אינם מתקשרים באופן בהיר בסוגיה, על כן אנחנו ניזונים בעיקר משמועות רבות, וסותרות בחלקן, ובהן:

  • שקוואי נפגע מהטיפול הרפואי, הלא מספק בראייתו, לו זכה במועדון.
  • שקוואי מתכוון לדרוש סופר מקס.
  • שקוואי מבקש לעבור לשוק גדול יותר ולכן לעזוב את הספרס.
  • שהמועדון נפגע מכך שקוואי לא הסכים לשחק למרות האישור הרפואי מהצוות.
  • שהמועדון נפגע מהיחס של מקורבי קוואי ומהנתק של קוואי מאז ינואר ובפרט בתקופת הפלייאוף.

לא ידוע מתי וכיצד הסאגה הזו תסתיים אבל נדמה שמעטים יחלקו על הקביעה שהספרס ללא קוואי הם קבוצת כדורסל מוגבלת להפליא, כפי שניתן היה לראות במהלך השנה החולפת, ולפיכך למרות שמדובר בשחקן בודד, גם שאלת קוואי היא אבן בניין מרכזית במועדון.

כאמור, כל שלוש אבני הבניין הללו רועדות, כל אחת בפני עצמה, והן בהחלט משפיעות זו על זו, כמו גם על השורה התחתונה. המשכיות של כל שלוש אבני הבניין תביא לתוצאה שונה לחלוטין מיציאה של שלושתן מהמערכת. אין לי יותר מדי כלים לדבר על סוגית הבעלות, ולמעשה גם על החלטתו של פופ, ולכן אתמקד בסוגית קוואי.

התשמיע קול?

סוגית קוואי לנארד

למרות כל השמועות, האינדיקציות וה"עצבים" בקרב אוהדי הספרס בעניין קוואי בשבועות האחרונים, אני לא חושב שהסבירות להישארותו נמוכה, וזאת מהסיבות הבאות:

  1. נראה שהשורש הראשוני למשבר הוא רפואי. אם וכאשר קוואי יחלים, חלק מהבעיה, או לפחות מחוסר הוודאות, ייפתר וניתן יהיה לגשת בראש צלול לשאר העניינים.
  2. פופ כבר הוכיח שהוא מסוגל לשקם משברים עם שחקני מפתח. כולנו זוכרים את הסאגה עם למרקוס בקיץ הקודם, שכללה רצון מפורש לטרייד משני הצדדים, אך נפתרה בסופו של דבר והביאה לשיפור מרשים ביכולתו (ובאשכיו) של למרקוס.
    אם פופ הצליח לעשות זאת עם "שחקן חיזוק" כמו למרקוס, יש בסיס להעריך שיצליח לעשות זאת גם עם "שחקן בית" שגידל וטיפח כמו קוואי.
  3. לא בטוח שקבוצות יהיו מוכנות לקחת על עצמן את הסיכון שקוואי, שכמעט ולא שיחק בשנה החולפת, אכן יהיה מסוגל לשחזר את יכולתו אצלן. לכן שוויו בטרייד יפחת, ועוד יותר מכך, נכונותן להעניק לו חוזה מקסימום לשנים ארוכות. הישארות בספרס, לפחות לשנה נוספת, תאפשר לקוואי להוכיח שהוא עדיין אחד השחקנים הטובים בעולם, ולשפר סיכוייו לחוזה מקס בכלל, וסופר מקס בספרס בפרט.
  4. מי שאולי יהיו מוכנות לקחת את הסיכון על קוואי הן בעיקר קבוצות שאין להן אופציה טובה להביא שחקן ברמתו מכיוון שהן משוק קטן או מכיוון שאין להן רוסטר ברמה גבוהה. אליבא דרוב העדויות על אופיו של קוואי הוא אינו "גולדיגר" אלא יותר "נעול" על לזכות באליפויות נוספות, והסיכוי שלו לעשות זאת במועדונים חלשים הוא נמוך בכלל ונמוך מהספרס בפרט.
  5. למרות כל העצבים… לספרס אין תחליף של ממש לקוואי, ולכן גם מצד הספרס יש אינטרס ברור ליישב את הסכסוך במידת האפשר. אם גילברט וספולסטרה הצליחו לבלוע את כל העיזים שלברון האכיל אותם במהלך השנים, גם פופ ואר.סי יכולים להתגבר על הכעס ולהתמקד בהצלחת המועדון בעתיד.

לאור כל הנ"ל, אני מאמין שבמידה והמצב הרפואי יתבהר ויוסכם על שני הצדדים שקוואי כשיר, ניתן יהיה להביא להסדרה מחודשת של היחסים המקצועיים לתועלת שני הצדדים.
יכולות להיות מספר אופציות חוזיות לכך – המשך החוזה הקיים ודחיית הדיון בחוזה הבא לחלון החורף או לקיץ הבא, הארכת חוזה בקיץ הקרוב (אולי לרמת סופר מקס, אולי לא) הכוללת אופציות יציאה כאלה ואחרות של השחקן ו/או המועדון וכו'. אני לא מבין מספיק מה בדיוק ניתן לעשות ומה לא, אבל מאמין שכאשר שני הצדדים רוצים להישאר ביחד קרוב לוודאי שתימצא הדרך.

יתר הרוסטר

אז אחרי שדיברנו על אבני הבניין המרכזיות, בואו נסתכל על שאר הרוסטר במספר חתכים ונראה מה אפשר לעשות.

מחלקת האולסטארז –  מחלקה מצומצמת למדי בספרס בימים אלו וכוללת למעשה רק את למרקוס.
השיפור של למרקוס בעונה האחרונה בהחלט גרם לנו לחשוב איך הקבוצה הייתה נראית עם קוואי בריא.

מצד אחד, אין סיבה להניח שעם שובו של קוואי למרקוס מיד יאבד את האשך שמאנו תרם לו, מצד שני יש מקום לשאול האם חזרת קוואי לא תפגע בדומיננטיות של למרקוס, ובעיקר עד כמה מתקיימת סינרגיה בין שני השחקנים הללו. גם אם אני לא יודע לענות השאלה הזו, אני נוטה להאמין שהמערכת – פופ, או מחליפו – תדע לשלב בין שני השחקנים באופן שיממש את הסינרגיה ביניהם באופן שאולי לא יהיה מושלם אבל יהיה טוב יותר מבעבר.

 

 

המחלקה הגריאטרית  – במהלך השנים השכילו הספרס לנצל את המשחק הקבוצתי שלהם על מנת להפיק הרבה משחקנים מבוגרים ומנוסים באופן שלא תמיד רואים במועדונים אחרים. עם זאת, אפילו פופוביץ אינו מסוגל לעצור את הזמן ובמוקדם או במאוחר גם הספרס צריכים לשלוח לווטרנים פטור ממילואים.

כמו שמאיר אריאל (המגיב, לא הזמר, ולא המגיב שמשתמש בתמונה של הזמר בגראווטאר שלו…) היטיב לנסח: "גאסול נותן משחק סביר אחד על כל ארבעה מזעזעים".
אכן, לעתים יש ניצוצות, הראש עדיין עובד, אבל בסך הכל ניכרת ירידה משמעותית – האיטיות משפיעה בהגנה, בהתקפה ובמשחק מעבר, האחוזים ל-2 ירדו ל48% וגם השלשות צנחו השנה ל35% ,(מ-53% פסיכי בשנה שעברה).
זה לא נראה כמו משהו שאפשר לתקן על ידי ניהול של דקות משחק, גאסול נראה רע גם כשהוא משחק מספר דקות מוגבל (23 דק' למשחק בעונה האחרונה). הוא אולי יכול להספיק כסותם חורים בעונה הרגילה אבל לפלייאוף זה כבר לא מספיק.

"זרעי קיץ, נישאים ברוח מעירים זכרונות, מעוררים ערגונות זרעי קיץ, באים בנחיריים ורומזים איזה קיץ, הולך להיות" מאיר אריאל ופאו גאסול הצעיר

בניגוד לגאסול, מאנו ג'ינובילי מצליח לתרום יפה גם בגילו המתקדם.
הוא אמנם לא משחק הרבה דקות, אבל בדקות שהוא משחק הוא נע בין לא רע בחלק מהמשחקים לבין מצוין במשחקים אחרים, ובעיקר ברגעים הקובעים. לחכמת המשחק, התחרותיות והקשיחות של מאנו אין אח ורע ברוסטר הקיים של הספרס, וספק אם יש ברוסטרים אחרים בליגה. גם הקליעה לשלוש סבירה יחסית לרוסטר של הספרס (33% בפלייאוף האחרון, יחסית ל25% של גרין ולטוני שלא זרק כלל…).

https://www.youtube.com/watch?v=ZOlUHQpNsFY

ומה עם טוני פארקר?

שנה קשה עברה על כוחותינו. הירידה לספסל, בפני עצמה, אינה בעייתית ואף סבירה לחלוטין. הבעיה, כמו אצל גאסול, הייתה ברמה שהפגין בדקות ששיחק. אם בתחילת העונה עוד ניתן היה לייחס זאת לחזרה מפציעה, בהמשך העונה ובפלייאוף כבר אפשר היה לראות שזה לא זה. הקליעה הייתה במצב קשה (eFG% 47%, הנמוך ביותר מאז עונתו הראשונה בליגה), ובפרט משלוש (27%, הנמוך ביותר בקריירה).
טוני מסיים חוזה שבו קיבל 15 מיליון דולר בעונה האחרונה. למרבה המזל, בניגוד לגאסול, במקרה של טוני הספרס יכולים להחליט מה לעשות. לסיכום המחלקה הגריאטרית – לדעתי למאנו נשארה עוד עונה במיכל, לטוני ולגאסול כנראה שלא.

"לפרוש, או לא לפרוש, זאת השאלה"

מחלקת הגארדים – בנוסף למאנו וטוני שוהים במחלקה הסגורה שני גארדים וותיקים בדמותם של דני גרין ופאטי מילס, ברנדון פול מפאתי הספסל, ונציגי אגף האפרוחים – דג'ונטה מורי, ברין פורבס ודרק וייט.

דני גרין ממשיך להיות הדני גרין של השנים האחרונות – מצוין בהגנה אבל מחמיץ בהתקפה. אם בעונת האליפות ב-2014 קלע ב-42% לשלוש, העונה ירד ל-36% בלבד. בפלייאוף הפער גדול עוד יותר – מ-48% ב-2014 ל-25% בלבד העונה. זה עדיין יותר טוב מאנדרה רוברסון, אבל לגמרי לא מספיק. כשהאיום המרכזי שלך לשלוש קולע באחוזים כאלה, קשה מאד לנצח בליגה של ימינו. בשלב זה של הקריירה נראה שגרין יכול להפוך לגארד מחליף סביר, ועשרה מיליון דולר לשנה עבור שחקן כזה זה לא מעט. להערכתי גם גרין חושב כך ולכן יממש את האופציה שלו להארכת החוזה בשנה אחת, אלא אם יקבל הצעה לחוזה ארוך טווח בשכר נמוך יותר בספרס או במקום אחר.

פאטי מילס נתן עונה סבירה אך לא ברור שהוא יכול להמשיך ולהשתפר מכאן, בעיקר לא כשחקן חמישיה ומוביל כדור מרכזי. פאטי שיחק 25 דקות למשחק במהלך העונה, עליה של 4 דקות משנה שעברה, אבל מספר האסיסטים שלו דווקא בירידה (מ-6 אס' ל-36 דקות בשנה שעברה ל-4 העונה). האחוזים שלו ירדו קצת, גם ל-2 וגם ל-3, יתכן מאחר והוא נדרש לקחת זריקות קשות יותר עקב העדר אלטרנטיבה אחרת (קוואי פצוע, גרין נחלש).
בסיכומו של דבר, נראה שמילס מצוין בתפקידו המסורתי – גארד מחליף שיודע להגן, לקלוע ולהביא אנרגיות, אבל ספק אם יוכל להפוך לגארד פותח ומנהל משחק ברמה גבוהה בליגה. כמו במקרה של גרין, 11 מיליון דולר לעונה לגארד מחליף טוב זו לא גניבה אבל גם לא מעט.

מורי התפתח בשנה האחרונה, גם אם עדיין אינו נראה כפוינט גארד מוביל בליגה. על מנת שזה יקרה מורי חייב לשפר את הקליעה מבחוץ. בעונה האחרונה 40% מהזריקות שלו היו ממרחק של עד 3 פיט מהסל, כלומר בחדירות וטיפים של ריבאונד התקפה. זריקות לשלוש היו 6% מסך הזריקות שלו ונכנסו ב-27% מהמקרים. והוא קולע רק 70% מהקו. תמונות קשות. בנוסף נדרש לשפר את קבלת ההחלטות ולהפחית באיבודים. את ווייט בקושי ראינו כך שקשה לומר. שני הצעירים בחוזה רוקי ומושכים שכר מינימאלי (כ-1.5 מיליון דולר כל אחד).

בניגוד למורי, ברין פורבס הוא צלף (39% ל-3, 45% ל-2), אבל קלע רק 7 נקודות ב-19 דקות למשחק. בחלקים ניכרים של העונה נראה היה שפופ לא סומך על פורבס. כרגיל אצל פופ, יתכן שהסיבה היא הגנה, קבלת החלטות, או שתיהן, אבל בכל מקרה במצב הנוכחי קשה לראות אותו הופך לגארד מוביל במועדון. החוזה שלו הסתיים, ואני לא בטוח שהוא ימשיך בקבוצה.

כשמסתכלים על כל השביעיה הזו ביחד, נראה שיש הגנה טובה, אבל היכולת ההתקפית מוגבלת מאד בעיקר בכל הקשור לקליעה משלוש. הגארדים המובילים הזקנים (מאנו, טוני) אולי עדיין טובים כמחליפים, אבל הגארדים המחליפים (גרין, מילס) כנראה לא מספיק טובים להוביל. בשלב זה מורי וברין גם הם (עדיין?) לא מספיק טובים כמובילים, ועל ווייט, כאמור, אנחנו לא יודעים כלום.

מחלקת הפורווארדים – שנה לא פשוטה במחלקה.
קוואי נעדר למשך מרבית השנה, אבל מכיוון שלא ניתן היה לדעת מתי והאם הוא חוזר, לא הובא מישהו אחר במקומו. גם גיי היה פצוע תקופה לא קצרה (שיחק ב-70% מהמשחקים העונה), וחלק גדול מהעומס נפל על כתפיהם של סלו-מו וברטאנס, שניהם, אם יורשה לי, לא המועמדים הראשונים שקופצים לראש כשאתה מנסה לחשוב על פורווארדים מובילים בליגה.

גיי, כשהיה בריא, עשה עבודה לא רעה בכלל, ה eFG% שלו, 0.506, הוא השני בטיבו בקריירה שלו, עם 19 נקודות ל-36 דקות, ועבודה טובה בריבאונד. גם בהגנה, שלא נחשבה לצד החזק שלו רוב הקריירה, הוא היה בסדר.

סלו-מו הוא שחקן שקשה להבין בכלל ובאמצעות המספרים בפרט, אבל בכל זאת ננסה – פתח ב-80% מהמשחקים, כמעט הכפיל את דקות המשחק (מ-14 ל-27 העונה), ה-eFG% שלו מצוין – 0.549 (למרות 33% משלוש). אם עוזבים רגע את המספרים, האיש עשה הגנה טובה בוודאי יחסית למישהו שבקושי מסוגל לרוץ אחרי השחקן שלו, והבריק, כהרגלו, בקבלת החלטות. אחלה עונה לסלו-מו.

ברטאנס שיחק קצת יותר, וקלע קצת יותר, אבל ביעילות מופחתת (eFG% ירד מ0.588 ל0.568, בעיקר בגלל ירידה מ-40% ל-37% לשלוש). כמו במקרה של פורבס, העובדה שכמות הדקות שלו לא גדלה משמעותית, למרות שהקבוצה שיוועה ליצרני נקודות, מרמזת שהוא כנראה לוקה בחלקים אחרים של המשחק.

כשמסכמים את פועלה של שלישית הפורווארדים התמונה המצטיירת דומה לזו של מחלקת הגארדים – מדובר בשחקנים מחליפים טובים יחסית, שכל אחד מהם יודע להוסיף משהו לקבוצה כשהוא על המגרש, אבל הם לא שחקנים מובילים בליגה, ואינם מסוגלים להחליף את קוואי כפורווארד מוביל.

מחלקת הגבוהים – על למרקוס וגאסול כבר דיברנו. ג'ופרי לוברן אינו המחליף הטוב ביותר בליגה. גם לא מקום שני. יתכן שהפרידה מדדמון בקיץ האחרון הייתה מחויבת המציאות, יתכן גם שלא, אבל גם בעולם של סמול-בול אין ספק שהמחלקה הזו סובלת מקושי משמעותי.

כאן תם לו חלק א', בחלק הבא נבחן שלושה תרחישים עתידיים שונים.

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור הקולגות שלו. עוד יותר נדיר שמישהו יהפוך לדוגמא עבור אנשים בכלל, ובשבילי, זה מאנו. כשאני רואה את מאנו משחק כדורסל, אני רואה לא רק איך שחקנים צריכים לשחק כדורסל אלא גם איך אנשים צריכים להיות. תודה רבה מאנו על הדוגמא וההשראה.

לפוסט הזה יש 59 תגובות

    1. סופר כתבה! ממש נגעת בכל אספקט חשוב בחלק הזה של הכתבה.
      אני מסכים אתך (אמנם אני לא בטוח שאמרת זאת חד וחלק!) שהגיע הזמן של פופ לתת את המושכות למישהו אחר.

      מסינה?

      BY NOW פופ מכיר ויודע מי הוא והשחקנים יודעים ומכירים אותו. אם כולם בעדו – אין מתאים ממנו. אם ישנם דברים על מסינה שאנחנו לא יודעים – ישנם מספיק מאמנים אחרים שמאד יתאימו. לך תדע, אולי אפילו הנקבה החמודה שלהם המון (המונד?).

  1. כאוהד הספרס בכיתי שראיתי את שמותיהם של סלו-מו וברטאנס.
    המועדון בבעיה לדעתי. אי אפשר שלא יהיה לך סטארטר אחד רציני חוץ מלמרקוס והצעירים לא משהו

  2. מעולה מיקי!
    יהיה קיץ סופר מעניין לספרס.
    ממש קשה לי להאמין שקאווי יסרב להצעה של חוזה סופרמקס אבל זה חוזה כל כך בעייתי מבחינת הקבוצה הביתית שאני רואה את הספרס מהססים לתת לו את זה מה שיוביל לטרייד.
    מאנו ממשיך לעונת פרישה או שיתן איזה הודעה לקונית בסגנון ספרסי שהוא תולה את הנעליים ויעלם אל תוך החושך?

  3. סיקור מעולה, לדעתי אתה יותר מידי אופטימי בקשר לקוואי, יש לי הרגשה שהוא יגיע לאחת הקבוצות הגדולות בליגה (גם אם לא כרגע, היסטורית וכו').

  4. תודה רבה, סיכום מושלם.

    מסכים לגבי מאנו, טוני ופאו.

    קוואי יישאר והוא מעולם לא היה בדרך החוצה.

    מילס דווקא נתן עונת שיא. הוא לא היה ולא יהיה מנהל משחק. הוא שוטר נהדר ובמיוחד בקאץ אנד שוט, אשר מסוגל לעזור בהובלת הכדור.

    מוריי לא חומר לפוינט פותח מוביל בליגה.
    הייתי שמח לראות אותו משחק מחליף או שותף בחמישייה לצד שחקן כג'רו הולידיי למשל.

    פופ היה על האדים כבר לפני האובדן.
    השאלה האם הוא יגרום לו דווקא למשוך עוד שנה או לחתוך.
    לא אתפלא לראות את מסינה מחליף אותו כבר השנה, אני חושב שזה סביר מאוד.

    גרין… מה נעשה איתך גרין. כזה ספרסי חביב ובעל זכויות אבל כ"כ חסר תועלת (כמו פארקר).

    נראה שהספרס בדרך לבינוניות בשנים הקרובות.

    1. בנוגע למילס – מסכים בגדול, אבל הבעיה היא שהוא הגיע לתקרה שלו. הטענה שלי היא שאי אפשר להתבסס עליו, על מאנו ועל מורי כגארדים הפותחים שלנו. חייבים חיזוק.

      בנוגע לפופ – אם היינו מדברים בקיץ הקודם הייתי מסכים איתך. פופ היה משאיר אחריו מועדון יציב וטוב. הבעיה היא שכרגע, בשל פרשת קוואי, המועדון במערבולת ופופ לא נראה לי אחד שישאיר בלגן מאחור וטעם רע בפה. במצב כזה מנסים לדחות את החלפת המשמרות עד שתושג רגיעה בגזרה. לכן לדעתי, אם אכן אפשר יהיה להגיע להסדר עם קוואי, הוא ישאר כדי לראות שהעסק מתייצב, ויעביר יותר אחריות במהלך השנה. אם לא, הסיכויים לעזיבתו גוברים.

      בנוגע לבינוניות – הסוגיה תידון באריכות מחר, אבל בינתיים – אם קוואי חוזר ומחזקים את הקבוצה בקיץ, אין סיבה שהקבוצה לא תגיע רחוק. אם קוואי עוזב – זו בדיוק החרב מתהפכת מעל ראשינו. מה שכן, גם במקרה שקוואי עוזב אני מסרב לראות בה גזרת גורל, והפוסט של מחר יתאר את האפשרויות כיצד להימנע ממנה. פה זה לא שרלוט – אסור להיכנע לבינוניות

      1. מסכים שחייבים חיזוק בגארדים.
        קוואי לא הולך לשומקום, ניפחו את העניין מעבר לכל פרופורציה.
        הוא איבד המון נקודות מצוות האימון, השחקניח ואוהדים, אבל זה ישתקם באופן טבעי כשישחק וישחק טוב.

        1. ככתוב דלעיל – אני מסכים איתך, אבל מאחר שגורל הקבוצה מונח על כתפינו, אנחנו צריכים להערך גם לתרחישים נוספים במקרה שהערכתנו תתבדה.

  5. את פורבס, ברטנס, אנדרסון והרוקי אני אוהב, ומלבד אנדרסון כולם סבלו מנחת ידו של הפופ שידוע כמייבש סדרתי ללא הסברים.
    אשמח לראות את המאמן הבא (מסינה?) נותן להם יותר ביטחון.

  6. תודה, מיקי. פוסט נהדר!

    אין ספק שהתשובה לשאלת קאוויי תשפיע לא רק על עתיד הספרס,
    אלא גם על איך שהליגה תראה בשנים הקרובות.
    לדוגמה:
    קאוויי בסיקסרס. הופך את הסיקסרס לקונטנדרית בו במקום.
    קאוויי + לברון בלייקרס. הלייקרס הופכים לקונטנדרים בו במקום.
    קאוויי בסאנס. טוב, זו כבר נטו פנטזיה של אוהד…

    1. תודה רבה גיא,
      בפוסט של מחר נדון באופציות השונות להטרדת קוואי, אבל בינתיים – לא מעט מועדונים יהיו מוכנים לתת הרבה עבור קוואי, בעיקר אם יצליח להוכיח שהוא כשיר (לא משימה קלה כשאין משחקים תחרותיים בקיץ) ולהסביר מה הייתה הבעיה בקשר עם הספרס (לא משימה קלה כשאתה קוואי, מסתבר), אבל שאלה מרכזית תהיה השפעת הנכסים שיכולים להתקבל עבורו על הספרס לטווח הקצר והארוך, ולדעתי אין הרבה מועדונים שיכולים להציע חבילה משמעותית אם הספרס רוצים להישאר רלבנטיים בשנים הקרובות.

      1. לפני הפוסט של מחר,
        צריך לזכור שאת המחיר (הפוטנציאלי) על קאוויי קבעו ג'ורג' וקיירי.
        כוכב שלא רוצה להמשיך בקבוצה שלו (אין לי מושג אם זה המקרה. כמו כולם אני ניזון משמועות), כוכב שנמצא בשנה האחרונה בחוזה שלו –
        לקבוצה יש מעט יכולת תמרון לגביו.
        עקרונית, אפשר לשלוח אותו בטרייד לכל המרבה במחיר,
        אבל מי תסכים להרבות במחיר עבור שחקן שמצהיר שהוא לא ימשיך לשחק בשורותיה?
        כך שהמשוואה היא שמצד אחד זה צריך להיות מחיר מספק עבור הספרס,
        ומהצד השני זו צריכה להיות קבוצה שקאוויי מסכים לשחק בשורותיה,
        ותמורת מחיר שלא יגרום לאותה קבוצה להגיע למסקנה שעדיף להמתין לקיץ הבא (אז קאוויי יהיה שחקן חופשי).

        מחכה בקוצר רוח לפרק ב',
        יהיה מעניין להשוות בין הרשמים שלך,
        לניחוש שלי.

        1. מסכים בהחלט עם הניתוח, אבל גם שאלת הנכונות של קוואי להישאר בספרס, ולחתום במועדון אחר, תלויה מאד באופציות שיהיו לטרייד. גם אם הוא רוצה לעזוב, אני לא חושב שזה בכל מחיר ולכל מקום. והשאלה לאן יטרידו תלויה גם בספרס, במה הם מקבלים עבורו, ומה הם יכולים לעשות עם זה.

          אני חושב שהדוגמאות של ג'ורג' וקיירי הן מצוינות, אבל המסקנות מהן קצת הפוכות – אני לא בטוח שג'ורג' שמח על השנה הזו באוקלהומה. לדעתי הטרייד היה טוב לאינדי (למרות שלכאורה ג'ורג' כופף להם את היד), מאכזב לאוקלהומה, ולא טוב לשחקן. האם המקרה של ג'ורג' עשוי להגביר את נכונותו של קוואי להשאר בספרס? לדעתי כן. עדיף לו לשחק עוד שנה בספרס מאשר ללכת לכל מיני מקומות מוזרים כתחנה זמנית.

          אצל קיירי – הטרייד היה טוב לבוסטון, טוב לקיירי ורע לקאבס.

          יתכן שחלק מהאשמה נופלת על האופן שבו הקאבס ניהלו את הנכסים שקיבלו, ואפשר לטעון שהספרס יעשו עבודה טובה יותר, אבל גם כאן יש לקח אפשרי לספרס – אם אתה מקבל בטרייד שחקנים שאולי נחשבים לטובים (אייטי, קראודר) אבל הם לא רוצים או לא מתאימים לשחק אצלך, כבר עדיף לקבל חבילה שאולי נומינלית שווה פחות, אבל בפועל תוכל להפיק ממנה יותר (למשל צעירים מוכשרים, כמו במקרה של דיפו וסאב-2).

          לכן השאלה היא עד כמה בוסטון, נניח, תהיה מוכנה לשלם עבור קוואי. אני לא רואה את פופ ואר.סי נופלים לעסקאות גרועות עם איינג'. פופ אמר ללמרקוס ישירות שהוא לא ישוחרר ללא תמורה הולמת, שאם הספרס יקבלו הצעה להצרחה עם דוראנט, פופ יסכים ואף יסיע אותו לשדה 🙂 אבל אם לא אז לא. ואכן למרקוס לא הוטרד.

          אם השחקן מוכן לשלם כל מחיר עבור הטרדתו אז הכח הוא אצלו, אבל מכיוון שבכל זאת מאד משנה להם איפה ישחקו, אני לא חושב שזה תמיד מדויק.

    1. 🙂
      אני נוטה להסכים איתך, וחשוב מכך – אני חושב שפופ נוטה להסכים איתך, ושהוא ילך רק אם ירגיש שאין ברירה אלא ללכת לריבילד ואז הדבר הנכון הוא לתת למישהו אחר להוביל את הפרויקט ארוך הטווח הזה.

  7. אחלה פוסט! אם הספרס מוצאים איכשהו דרך לצאת מהזוועה שנרקאת "החוזה של פאו גאסול" זה יהיה נס יותר גדול משלשה של מארי😞

  8. המקרה של לנארד דורש וועדת חקירה, או לפחות התלהמות בריאה כזו עם קלשונות ולפידים ואיכרים עם שיניים רקובות.
    זה ממש אבסורד שעד היום הציבור (מלבד לנארד ואנשי המועדון) נותר באפלה.

    פופ חידה גדולה יותר, בטח לאור התאלמנותו. האם יישקע בעבודה כדי לא לחזור לבית ריק? האם להיפך? התחושה הכללית שדי נמאס לו עוד לפני…

    כל הכבוד שאתה נותן קרדיט לפאטי, אם כי במשחקים שראיתי העונה הוא פשוט…בינוני עד זוועה. יכולת תנועה עם כדור מאוד מוגבלת, רץ מצד לצד ומוסר על הפרימטר, ממש ממש לא מישהו שהייתי סומך עליו כפוינט גארד ועוד נותן לו סכום לא פעוט.

    הייתי רוצה לחשוב בלבן…לצערי, מטבעי אני לא 🙁

  9. אחלה פוסט מאנו. (את גם מספיקה להגיש חדשות? פשש), סתם צוחק.

    לא יודע מה יהיה עם קאווי עד העקיצה של פופ הייתי בטוח הכל זה שטויות ובדיות של עיתונאים ושיהיה עד סוף הקריירה בספרס. אחרי העקיצה של פופ והאסיפה הקבוצתית הייתי די בטוח שהוא לא ימשיך בספרס.

    כרגע לא יודע מה לחשוב, זה עמום אצלי כמו כל הסיפור שלו. עדיין יש לי טיפה נטייה לזה שהוא לא ימשיך בספרס.

    אם זה אכן המצב הספרס חייבים לארגן חבילה עם בוסטון. בוסטון יכולה ללת הכי הרבה ואת הנכסים הכי שווים יותר מכל הקבוצות. גם קאווי לטעמי לא יתנגד לבוסטון.

    אחרי בוסטון אלו פילי והלייקרס.

    הספרס חייבים גארדים נורמלים, בליגה הנשלטת עי גארדים אתה לא יכול לשחק עם שחקני יורוליג עם כל הכבוד. דני גרין ודגונטה מורי זה אולי מהקווים האחוריים החלשים בליגה. אם אני ספרס הייתי הולך על חוזה לעונה של 10 מיליון לאיזייה תומאס, הוא יותר טוב מכל גארד שם גם אם חור בהגנה אבל גם פטי מילס לא שוס גדול. גם עם קאווי בשיאו הספרס לא קבוצה לאליפות.

    אתה חושב שהחוזה של פאו נוראי? יש יותר גרועים בליגה (ראה מטה).

    בלי קשר הסתכלתי על סך המשכורות של יוסטון ואתם יודעים מי המרוויח השני הכי גדול בקבוצה עונה הבאה אחרי ה30 מיליון של הארדן? פאקן ריאן אנדרסון עם חוזה מעל 20 מיליון דולר!!! OMG מה שנקרא עשה להם כרמלו ויותר נוראי? עונה אחכ שכרו עולה ל21 מיליון.

    חצי קבוצה ביוסטון מסיימת חוזה שם ועם כמה טריידים הם יוכלו להנחית את פול גורג ולברון יחד עם הארדן בתיאוריה אבל אין באמת שום סיכוי שיחתמו ביוסטון.

    אני בכלל רואה את יוסטון הולכת לפירוק אלא אם כן המסיימי חוזה יחתמו שם בגרושים. לא כדאי להחתים את כריס פול שיהיה בן 34. אגב פול בשכר זול (סביבות ה12 מיליון) יכול להיות נפלא לנ"א.

    אני במקום AD מציף את פול גורג וכריס פול בטלפונים חמישייה של פול הולידיי גורג מירו ודיוויס יכולה לעשות דברים יפים אבל יצטרכו קצת לוותר על דולרים.

      1. חח הסתכלתי ואתה צודק. אז נשאר לעשות ביי אאוט על סולומון היל (1כ-13 מיליון דולר לכל עונה, מי מחתים על החוזים יאללה פשוט זכה בלוטו), איטוון מור 9 מיליון (עוד זוכה לוטו) ואג'נסה 5 מיליון (עוד זוכה לוטו) סה"כ מפנים 27 מיליון+5 של תקרת השכר.

        או לעשות בהיי אאוט על החוזה הפלצתי של הוליד'ידיי (לא נראה לי יקרה).

        1. ביי אאוט לא משחרר כל כך הרבה מקום מתחת לתקרת השכר –
          הקבוצה משלמת לשחקן ששוחרר, והסכום אותו היא משלמת, נחשב לצורכי חישוב תקרת שכר.

          אז למה קבוצות עושות ביי אאוט?
          א. בגלל שאם זה שחקן שלא משתמשים בכישוריו, עדיף לנסות ולקבל "הנחה", ואז להקטין את ההוצאה (ואת המקום מתחת לתקרת השכר).
          לדוגמה:
          אז'ינסה. הוא חתום בשורות הפליקנס בעונה הקרובה. נגיד והם מגיעים למסקנה שהוא לא הולך לשחק אפילו דקה,
          הם יכולים לנסות ולהגיע אתו לסכום על ביי אאוט, כך שהוא יקבל קצת פחות מה-5 מיליון שהם חייבים לו –
          אם הם מסכמים שהוא משתחרר תמורת 4 מיליון, הם חסכו מיליון, ונוסף להם מיליון בחישוב כמה יש להם מתחת לתקרת השכר.
          אם אז'ינסה חותם בקבוצה אחרת, אז הסכום אותו יקבל, אם הוא גבוה מהמינימום, אז החוזה החדש פחות שכר המינימום חלקי 2 יורד ממה שהם משלמים לשחקן, ומגדיל את המקום מתחת לתקרת השכר.
          לצורך החישוב:
          נגיד ואז'ינסה חותם על חוזה של 3.2 מיליון בקבוצה חדשה. בגלל שהמינימום לשחקן בוותק שלו הוא (בערך) 2.2 מיליון, אז ההפרש בין החוזה החדש (3.2 מיליון) פחות המינימום (2.2 מיליון) יוצא מיליון, אותו מיליון חלקי 2 נותן את הכמות אותה הקבוצה יכולה להפחית מתשלום הביי אאוט (במקום 4 מיליון, הסכום הוא 3.5 מיליון).

          דבר נוסף שהקבוצה יכולה לעשות אם החוזה של שחקן ששוחרר בביי אאוט, זה "למתוח" אותו. באנגלית – stretch provision

          קבוצה ששיחררה שחקן בביי אאוט, יכולה במקום שכל הסכום יתפוס מקום מתחת לתקרת השכר של העונה הנוכחית, לפרוס את הסכום ל-"תשלומים".
          כמות התשלומים היא לפי חישוב של כמות השנים שנותרו בחוזה של השחקן המשוחרר, כפול 2, פלוס שנה.
          נחזור לדוגמה של אז'ינסה –
          לו נותרה שנה אחת. ולכן אפשר לפרוס את הסכום ל-3 חלקים (פעמיים מכמות השנים שנותרו פלוס שנה אחת, שווה ל-3 שנים. שחקן שנותרו לו שנתיים בחוזה, אפשר לחלק את המקום שהחוזה תופס ל-5 שנים).
          ואז במקום 3.5 מיליון בעונה אחת אחרי ניכוי החוזה החדש, עכשיו במשך 3 שנים, החוזה הישן שלו יתפוס 1.17 מיליון בכול שנה, מה שמגדיל את המקום מתחת לתקרת השכר לשנה הקרובה בעוד 2.34 מיליון.
          כך שבסך הכל, ביי אאוט על אז'ינסה לפי הדוגמה שהבאתי, מאפשר לשנה הקרובה תוספת של 3.84 מיליון מתחת לתקרת השכר.

          הבעיה היא עם שחקנים עם חוזים ארוכים. אז לקבוצה יוצא לשלם סכומי עתק על שחקן שלא משחק בשורותיה, ולכן ביי אאוט מסוג שכזה, כמעט ולא רואים.

          השורה התחתונה –
          זה רחוק מאוד מלהיות מעשי, לשחרר את היל ומור בביי אאוט.

  10. סיקור מפורט!
    שנה הבאה הם עושים טנקינג בכל תסריט שתבחר.

    הבעיה שלהם היא שהחוזה של לאונרד מסתיים בסוף העונה ולכן הערף שלו יורד.

    1. לא מסכים – אם קוואי נשאר או מוטרד עבור חבילה שוות ערך, אין סיבה לעשות טנקינג וגם כמעט אי אפשר – קוואי+למרקוס+פופ = לפחות ארבעים וחמישה נצחונות לעונה. אי אפשר לעשות ככה טנקינג. אם קוואי עוזב, ולא מצליחים להשיג חבילה מתאימה, טנקינג הוא בהחלט תסריט אפשרי.

  11. טוב כהרגלך מאנו!
    נראה לי שהספרסים לוקים בנוסטלגיה אובדנית וגם אתה לא מצליח לחמוק ממנה, גרין בכל מועדון אחר אחרי תצוגת ההחטאות שלו בפלייאוף נשלח עם מסדר כבוד הרחק כנ"ל טוני -רק לטוני צריך טקס טקס- שלא לדבר על פאו, עם מצליחים להשתחרר מאחד משלשת המוהיקנים יש להם כסף לא רע להביא שחקנים משמעותיים.

  12. מצוין מיקי.
    תיארת יפה את מצבת השחקנים. הבעיה היא לא תיאור המציאות איתם אלא לאן מועדות פניו של קוואי. איך אפשר לתכנן משהו כשהחתיכה המרכזית של הקבוצה לא מסגירה מה היא רוצה לעשות?

    1. מסכים. לכן הפוסט הבא יעסוק בתרחישים שההבדל העיקרי ביניהם הוא שאלת הישארותו של קוואי ומה ניתן לקבל עבורו אם הוא אכן עוזב.

      1. אני רואה את קוואי משחק שנה הבאה עם לברון.
        אם לברון יחתום בלייקרס אז קוואי יעבור בטרייד תמורת אינגראם קוזמה[לצערי] והשלישי יהיה או רנדל דרך סיין אנד טרייד או אפילו לונזו פלוס בחירת דראפט.
        אם לברון יחתום בפילי קוואי יעבור בטרייד יחד עם עוד שחקן סטייל מילס תמורת פולץ שאריץ קובינגטון ובחירות דראפט

  13. לפי דעתי הספרס צריכים לשקול טרייד עם פילי וככה לקבל את הבחירה(10) פולץ וקובינגטון על קוואי .
    זה יוכל להיות טרייד טוב לשני הצדדים קוואי ישחק בסופרטים ואולי לברון יצטרף ופולץ יפרח תחת פופוביץ וחסר קלעי לספרס ככה שקובינגטון יוכל למלא את המקום הזה

  14. תודה מיקי מאוד מעניין!

    אין ספק שרואים שאתה אוהד לפי כמות הפעמים בה אתה מאמין שהמערכת תדע מה לעשות… אני חושב שזו פעם ראשונה שהם דורכים על קליפות ביצים ברמה כזו ולכן הם עלולים גם לטעות, בדיוק כמו שהם טעו בהתנהלות מול דוד של קוואי ובהערכת ההשפעה שלו…

  15. מעולה, מיקי דה מאן (מאנו שחקן לשעבר?).
    סקירה נהדרת, ואחכה לחלק השני כדי לשמוע על האפשרויות שאתה חושב שיהיו.
    בינתיים אגיד שלדעתי פופוביץ', כמו פרגוסון (שפרש לאחר מות אישתו), הוא לחלוטין האדם שיסכים להיכנס ולהתחיל להריץ תוכנית בנייה מחדש גם אם הוא יודע שלא הוא יהיה זה שיסיים אותה. רק שאני מקווה שרשימת היורשים שם כבר מוחלטת מראש, ולא יהיה אף בנקאי שיזרוק את ביופורד ויחליט לשרוף אותה.

    השאלה של הכיוון האפשרי תלויה במערכת של המועדון, ויש סיבה שאתה מאמין בהם. הינקי היה אומר למכור כל שחקן (או "נכס") תמורת בחירות דראפט, לעלות שנה הבאה עם פופוביץ', האמונד ומסינה בחמישייה ותוך 5-32 שנים יש אליפות. פרסטי היה מעביר חצי סגל מבטיח תמורת ג'ון וול, החצי השני תמורת לילארד, וכולם מתפלאים איך פורבס פתאום הופך לשחקן ענק בזמן שוול ולילארד מנסים לפתח זריקה שבה ארבע ידיים זורקות בבת אחת, בלי לעזוב את הכדור. דני איינג' היה שולח את דני גרין לקליבלנד תמורת בחירת הדראפט של ברוקלין, שולח את גאסול ומכתב הפרישה של מאנו למג'יק תמורת כל בחירות הדראפט אי פעם וה-GM של אורלנדו עוד היה אומר שהוא מרגיש שהוא שודד את איינג', אולי תרצה את הבן שלי גם?
    אצלכם השיטה עד עכשיו הייתה לקחת איזה בלנקי מקמיזהבכלל, ותוך שנתיים על הספסל הוא היה הופך לאחד השחקנים המעניינים בליגה.

    אני מקווה שנראה יום אחד את קוואי ודז'ונטה הופכים לצמד הגנתי שאסור להתקרב אליו.

    1. תודה רבה ליוש,

      בעניין פופוביץ' – מסכים עם העקרון שבדבריך – הוא יעשה את מה שטוב לארגון. אני פשוט לא בטוח שטוב לארגון שפופ יתחיל בתהליך ואז מישהו אחר יסיים אותו. מטעמי סמכות ואחריות ניהולית נראה לי נכון שאם פופ יחשוב שעדיף שבן אדם אחד יקח את זה A TO Z, אז הוא יעבור לתפקיד אחר במערכת או ישמש כיועץ חיצוני למחליפו ככל שידרש.

      בנוגע להאם אפשר יהיה להמשיך עם השיטה שעבדה עד היום – נדבר על זה מחר… 🙂

  16. חתיכת פוסט דפקת פה! נהניתי מאוד לקרוא.
    אם אני לא טועה נראה לי שלא התייחסת לקייל אנדרסון שבהיעדרו של קוואי בהחלט סיפק את הסחורה. אני הייתי ממשיך איתו בעונה הבאה גם אם קוואי, גיי ולמרקוס יהיו כשירים. גם פטי מילס, מאנו ומורי באים בחשבון כגארדים מחליפים. כל השאר – חושך…

    1. אנדרסון עדיין בדרכו למתפרצת נגד גולדן סטייט… לפיכך גם ההתייחסות אליו תגיע מאוחר יותר 🙂 האמת שבאופן טבעי קייל נידון בפוסט תחת כינויו "סלו-מו", ואני מסכים שהוא אחלה השנה, גם אם הוא קצת מוגבל מטבעו.

  17. פוסט נפלא וניתוח מצויין של מצב הספרס . לדעתי הספרס בדרך למטה אני לא מצליח לראות איך הם מצליחים להתמודד עם ההזדקנות , חוזים גרועים , עזיבה של פופ\קוואי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט