הטור של מל לששי בערב: האם ההתחלה בחוץ נגד הטילים היא רק אחת מ-6 בעיות ללוחמים?

*******************

. Phoenix Suns

Deandre Ayton
Arizona
Age: 19.8
C

Height: 7-foot | Weight: 243 pounds

Ayton was beginning to answer some of the questions scouts have had about him since high school with a string of dominant performances down the stretch, before finishing the college season on a poor note in an early NCAA tournament exit.

Physically, he's one of the most gifted prospects we've seen in the draft in the past few years, and he has an impressive skill level, to boot.

Phoenix, the worst defensive team in the NBA, will be right to question Ayton's impact on that end of the floor, but his sheer productivity and overall talent level makes it difficult to not slot him at the top of this class.

Starting salary: $8,095,680


2. Sacramento Kings

Luka Doncic
Real Madrid
Age: 19.1
PG

Height: 6-8 | Weight: 228

Doncic hit a bit of a wall after playing 18 straight months without a break. He still found a way to help Real Madrid qualify for the EuroLeague Final Four, and will attempt to re-establish his candidacy as the potential No. 1 pick in the draft with a strong showing in Belgrade later this week.

He's an electric transition player with elite instincts on both ends, especially creating out of the pick-and-roll.

Starting salary: $7,243,440


3. Atlanta Hawks

Marvin Bagley III
Duke
Age: 19.1
PF/C

Height: 6-11 | Weight: 234

While Bagley has some positional concerns defensively, his athleticism, motor, rebounding, finishing ability and overall productivity will be very attractive here.

He has terrific scoring instincts and likely brings better shot-making potential than he showed in college with more spacing around him at the NBA level.

Starting salary: $6,504,600


4. Memphis Grizzlies

Jaren Jackson Jr.
Michigan State
Age: 18.6
PF/C

Height: 6-11 | Weight: 240

The youngest projected first-rounder, Jackson might have the highest ceiling in terms of his ability to affect the game on both ends of the floor. He has enviable physical tools, including a 7-foot-4 wingspan and tremendous mobility.

Jackson's ability to space the floor (40 percent from 3 and 80 percent from the line), block shots (5.7 per 40 minutes), switch on every screen and, increasingly, put the ball on the floor from the perimeter makes him an ideal fit for the modern NBA.

Starting salary: $5,864,640


5. Dallas Mavericks

Mohamed Bamba
Texas
Age: 19.9
C

Height: 7-foot | Weight: 207

Bamba's rare combination of length, shot-blocking instincts and offensive promise gives him one of the highest ceilings of any prospect in this draft.

He brings a ton of defensive potential, including the versatility to step out onto smaller players, though he also can float at times and doesn't always look engaged on the floor.

Starting salary: $5,310,720


6. Orlando Magic

Trae Young
Oklahoma
Age: 19.6
PG

Height: 6-2 | Weight: 176

Young is a deadly pull-up shooter with deep range who loves transition quick hitters. He would add a much-needed scoring punch to Orlando's backcourt.

While his physical profile for a PG is underwhelming and he struggles to finish in traffic against top athletes, he's an excellent passer who should look even better at the NBA level.

Starting salary: $4,823,520


7. Chicago Bulls

Wendell Carter Jr.
Duke
Age: 19.0
C

Height: 6-10 | Weight: 263

Small forward is a definite position of need, but Robin Lopez and Bobby Portisare entering the final year of their contracts, so it also makes sense to think about drafting a big man who complements Lauri Markkanen on both ends of the floor.

Carter's feel and versatility are promising in a number of ways. He is a physically mature big man with a 263-pound frame and 7-foot-3 wingspan, which will allow him to play center in the NBA with ease.

Carter is a polished player with excellent hands and touch around the basket, and he has demonstrated a nice blend of passing, shot-blocking and perimeter shooting, despite being overshadowed at times by fellow likely lottery pick Bagley at Duke.

Starting salary: $4,403,280


8. Cleveland Cavaliers (via Nets)

Michael Porter Jr.
Missouri
Age: 19.8
SF/PF

Height: 6-10 | Weight: 214

Porter came into the 2017-18 season with hopes of making a run at being the No. 1 pick in the draft. He wasn't able to build his case, however, because of a back injury. Porter's size, shot-creation skill and scoring instincts will nevertheless make him a coveted prospect in June. He is a playmaker on both ends of the floor and is just starting to figure out how to put his talent to full use.

Starting salary: $4,033,800


9. New York Knicks

Collin Sexton
Alabama
Age: 19.3
PG

Height: 6-2 | Weight: 183

Frank Ntilikina has had some nice rookie moments, but the Knicks are finding out that the long-armed, 6-5 guard seems better suited playing alongside a more dominant ball handler and shot creator who can take some of the scoring responsibilities off Ntilikina's shoulders.

Enter Sexton, with his tremendous aggressiveness driving the lane, taking off-the-dribble jumpers and putting defensive pressure on opposing guards. NBA teams have some concerns about Sexton's decision-making and reckless style of play. Fiercely competitive, Sexton has shown enough flashes in the right areas to be comfortably projected as a starting-caliber point guard, with plenty of upside.

Starting salary: $3,708,120


10. Philadelphia 76ers (via Lakers)

Mikal Bridges
Villanova
Age: 21.6
SF

Height: 6-7 | Weight: 200

The 76ers have gotten great production out of JJ Redick and Marco Belinelli, but with both players approaching free agency — and their mid-30s — it makes sense to think about drafting a wing who can complement their building blocks of Joel EmbiidBen Simmons and Markelle Fultz.

Bridges is an easy player to slot on almost any NBA roster, thanks to his multipositional defensive versatility, 3-point shooting and role-player potential. He isn't as gifted a shot creator as you'd like from a top-10 pick, but on this roster, he won't need to be.

Starting salary: $3,522,480


11. Charlotte Hornets

Miles Bridges
Michigan State
Age: 20.1
SF/PF

Height: 6-6 | Weight: 226

Charlotte continues to search for long-term solutions at both forward positions and will likely look to add athleticism to what has become a fairly disappointing roster.

Bridges is a freakish athlete who struggled at times to make the full-time transition to small forward, but he has potential as a two-way wing who can guard all over the floor and give you enough shooting, ballhandling and passing to get by at one of the most important positions in today's NBA.

Starting salary: $3,346,560


12. LA Clippers (via Pistons)

Shai Gilgeous-Alexander
Kentucky

Age: 19.8
PG/SG

Height: 6-6 | Weight: 171

The Clippers could be looking at point guard as a position in need of supplementing, and the size, length and versatility of Gilgeous-Alexander could be attractive here considering the type of lineup flexibility he brings.

The fact that he is 6-6 (with a 7-foot wingspan), instinctual defensively and unselfish makes him easy to slot in alongside virtually any type of player. His offense has made significant strides as the season has moved on, helping him surprisingly emerge as arguably Kentucky's best long-term prospect.

Starting salary: $3,179,280


13. LA Clippers

Lonnie Walker IV
Miami
Age: 19.4
SG

Height: 6-4 | Weight: 206

Walker didn't have a consistent or efficient freshman season, but his talent, combined with the lack of depth at his position, is keeping his name in the lottery conversation. His youth, strong frame, 6-10½ wingspan and ability to shoot with his feet set or off the dribble make him a candidate to rise during the pre-draft process as teams search for upside and diamonds in the rough.

The Clippers' wing rotation is a major work in progress and could certainly use some more shooting, length and perimeter-defensive prowess.

Starting salary: $3,020,280


14. Denver Nuggets

Robert Williams
Texas A&M
Age: 20.5
PF/C

Height: 6-10 | Weight: 237

Williams reminded everyone why he was such a highly touted prospect entering the season with an impressive run to finish the year, helping Texas A&M reach the Sweet 16.

Despite playing out of position all season, he has shown that his game is tailor-made for the NBA as a rim-running, pick-and-roll-finishing, shot-blocker/offensive rebounder in the Clint Capela mold. The Nuggets could use a big man like Williams to pair with defensively challenged Nikola Jokic. Both are centers, but Jokic and Williams complement each other quite well on both ends of the floor.

Starting salary: $2,869,320


15. Washington Wizards

Kevin Knox
Kentucky
Age: 18.7
SF/PF

Height: 6-9 | Weight: 205

With Markieff Morris approaching the final year of his contract, the Wizards could very well start thinking of supplementing their power forward position with a player who fits the modern game.

Knox didn't have an efficient freshman season, partially due to playing out of position, but there's a significant market in the NBA for combo forwards in his mold who can make an open shot, defend multiple positions and offer offensive versatility. He's one of the youngest players in this draft, so he still has plenty of room to grow.

Starting salary: $2,725,680


16. Phoenix Suns (via Heat)

Zhaire Smith
Texas Tech
Age: 
18.9
SF

Height: 6-5 | Weight: 195

Phoenix could continue to add length, athleticism and energy on defense with the long-armed, explosive Smith.

Originally expected to be more of a 2019 draft candidate, Smith accelerated that timeline by helping Texas Tech reach the Elite Eight. Smith needs to continue to develop his ballhandling and perimeter shooting, but he's one of the best athletes in this draft, and his trajectory as a prospect suggests he has considerable upside.

Starting salary: $2,589,480


17. Milwaukee Bucks

Aaron Holiday
UCLA
Age: 21.6
PG

Height: 6-1 | Weight: 187

With Eric Bledsoe approaching the final year of his contract, the Bucks could look at finding a point guard who complements their existing pieces and whom they can build around for the long term.

Holiday had an outstanding junior season, and he would bring a number of attractive traits with his microwave scoring ability, long wingspan and toughness. The fact that he can space the floor and play off the ball is important considering the building blocks the Bucks already have in place.

Starting salary: $2,460,000


18. San Antonio Spurs

Keita Bates-Diop
Ohio State

Age: 22.2
PF

Height: 6-7 | Weight: 235

With the uncertainty about Kawhi Leonard — along with Rudy GayKyle Anderson and Danny Green all potentially entering free agency — the Spurs could use some depth at the forward spots.

With that in mind, drafting a versatile player like Bates-Diop makes sense. He increased his stock dramatically with a breakout season, moving among all of the frontcourt positions for an overachieving Ohio State team. He looks like an ideal fit for the modern NBA if he can find a way to rev his motor into higher gear.

Starting salary: $2,337,000


19. Atlanta Hawks (via Wolves)

Troy Brown
Oregon

Age: 18.7
SG

Height: 6-7 | Weight: 210

With the second of their three first-round picks, the Hawks might look to add some depth on the wing.

Brown's size, multipositional defense and upside could be intriguing at this stage of the draft. He's one of the youngest players in this class and has the type of character and intangibles that bode well for his chances of achieving his full potential. Becoming a better shooter will be a major key for him.

Starting salary: $2,231,760


20. Minnesota Timberwolves (via Thunder)

Dzanan Musa
Cedevita
Age: 19.0
SF

Height: 6-9 | Weight: 195

The Wolves have little depth at the forward spots and might not have the financial flexibility to keep Nemanja Bjelica if his restricted free-agency offers get out of hand.

Musa's size, scoring instincts and aggressiveness could be intriguing at this stage of the draft. He's one of the youngest players in this class but already productive in Europe, playing at a fairly high level.

Starting salary: $2,142,360


21. Utah Jazz

Anfernee Simons
IMG Academy (HS)
Age: 18.9
SG

Height: 6-4 | Weight: 183

The Jazz might look for a versatile guard who can operate in different lineups without dominating the ball alongside Donovan Mitchell. Simons is one of the least NBA-ready players in the draft, but he's intriguing because of his combination of youth, explosiveness and shot-making prowess.

He's a few years away from panning out, but at this stage of the draft, there isn't much risk, and adding a prospect with his upside would be intriguing.

Starting salary: $2,056,680


22. Chicago Bulls (via Pelicans)

Jacob Evans
Cincinnati
Age: 20.8
SG/SF

Height: 6-6 | Weight: 210

Shooting and depth at the wing spots will likely be priorities for the Bulls this offseason (not unlike most teams in the NBA).

Evans is an ultra-versatile player who guards all over the floor, played on and off the ball for Cincinnati and sports a career 38 percent mark from 3-point territory at the college level.

Starting salary: $1,974,480


23. Indiana Pacers

Khyri Thomas
Creighton

Age: 22.0
SG

Height: 6-3 | Weight: 210

Unless a major upgrade at point guard presents itself, shooting and depth at the wing/combo forward spots will likely be priorities for the Pacers.

Thomas is one of the better defenders in college basketball, capable of guarding three positions with his 6-11 wingspan. He's also a willing ball-mover and a promising spot-up shooter and has exactly the type of grit and unselfishness the NBA covets in role players.

Starting salary: $1,895,520


24. Portland Trail Blazers

Chandler Hutchison
Boise State
Age: 22.0
SG/SF

Height: 6-7 | Weight: 193

Portland's wing rotation could use some added depth.

Hutchison made significant strides with his game as a senior. He looks primed to take advantage of the lack of wings in the draft — and the NBA in general — this June. He has outstanding physical tools and is a much-improved ball handler and perimeter shooter.

Starting salary: $1,819,800


25. Los Angeles Lakers (via Cavs)

Mitchell Robinson
College: None
Age: 20.1
C

Height: 6-11 | Weight: 20.1

The Lakers don't have anything in the way of a rim-protector on their roster, with all of their centers being of the skilled-but-lumbering variety. The contract of their starting center, Brook Lopez, is also expiring this summer.

Robinson is one of the most talented prospects in the draft physically — with impressive length, athleticism and shot-blocking instincts — but is far away from contributing. The fact that he elected not to play college basketball this season won't help his NBA readiness, but at some point in the draft, he's worth taking a gamble on as a developmental project.

Starting salary: $1,746,840


26. Philadelphia 76ers

Bruce Brown
Miami
Age: 21.7
SG

Height: 6-3 | Weight: 200

The Sixers are loaded at most positions and might not be looking to add as many rookies to their roster as they have draft picks. If they keep this pick, they'll want to add someone who brings toughness, versatility and defense, and who doesn't need to dominate the ball to be effective, all characteristics Brown seems to possess.

Although he had a disappointing season that ended with an injury, Brown is a willing passer, lockdown defender and gritty rebounder, and he has shown enough promise with his jump shot at times to lead you to believe he will become adequate there eventually. There's a significant market for players in his mold, provided he has a strong pre-draft process.

Starting salary: $1,689,000


27. Boston Celtics

De'Anthony Melton
USC

Age: 19.9
PG/SG

Height: 6-3 | Weight: 195

The Celtics have a tough decision in front of them with Marcus Smart entering restricted free agency and Terry Rozier eligible for an extension, and they might need to find a less expensive backcourt option to avoid luxury-tax issues.

Melton looked to be on the verge of a breakout season for USC before the FBI's investigation into recruiting shut him down indefinitely. His defensive versatility, toughness and intangibles make him a prospect worth investing in.

Starting salary: $1,640,400


28. Golden State Warriors

Jalen Brunson
Villanova

Age: 21.6
PG

Height: 6-2 | Weight: 200

The Warriors are way over the luxury tax and will want to find contributors on cheap rookie contracts.

Villanova's NCAA tournament run and the efficient play of their floor general might cause the Warriors to take a look at the versatility and shot-making prowess of the Wooden Award winner. His leadership, toughness and intangibles could be attractive on a roster that already has quite a bit of talent. The fact that he has shown the ability to operate off the ball certainly helps.

Starting salary: $1,630,320


29. Brooklyn Nets (via Raptors)

Moritz Wagner
Michigan
Age: 
21.0
C

Height: 6-11 | Weight: 231

The Nets don't have much in the way of shooting in the frontcourt and aren't really committed to any 4s or 5s long term besides promising rookie Jarrett Allen and the dead-weight contract of Timofey Mozgov.

Wagner brings floor spacing and a high-energy style of play. He was one of the breakout players of March, leading Michigan to a Big Ten title and a surprise run to the NCAA championship game.

Starting salary: $1,618,320


30. Atlanta Hawks (via Rockets)

Grayson Allen
Duke

Age: 22.5
SG

Height: 6-4 | Weight: 185

With their third and final first-round pick, the Hawks might look to add some backcourt depth, specifically someone who can play behind or alongside incumbent starters Dennis Schroder and Kent Bazemore.

Allen is a big-time shot-maker who should be ready to contribute fairly soon as one of the lone NCAA seniors projected to be picked in the first round.

Starting salary: $1,606,680

*********************

סטיב קר מחפש אתגרים לקבוצתו? לי ישנם די והותר!

משך חודשים, כשזה ניפצע ואז זה ניפצע, אלופי ה-NBA שיחקו עם הידע שהם לא משחקים על יתרון הבית, אלא משחקים כשהמטרה היא לדעת כיצד לנצח את המשחק הראשון בחוץ, כי העובדה שהם פיספסו את המקום הראשון במערב ניקבעה – ואין להם דבר לעשות בנידון – לפי טור הנצחונות וההפסדים שלהם נגד אלה של היוסטון רוקטס.

אנטוני סלטר הידוע כותב בבלוג שלו כותב שהידע הזה שימש עבורם כ-TARGETING, NOT FEARING שהמשחק הראשון מתקיים ביוסטון ולא באוקלנד ביום שני בערב.

סטיב קר יודע את צאן מרעיתו והוא אמר כבר כמה פעמים שהבעיה הגדולה שלו היא למצוא אתגרים חדשים עבור קבוצתו.

לי ישנם 6 אתגרים עבורו:

  1. כריס פול
  2. ג'יימס הארדן
  3. כיצד לעזור לקווין דוראנט
  4. P.J טאקר
  5. קלינט קפלה
  6. משחק חוץ

האתגר הראשון?

כריס פול מעולם לא הגיע לשלב הזה, והוא יתן  א-ת   כ-ל   מ-ה   ש-י-ש   ל-ו. כריס פול הוא גם כנראה המגן הטוב ביותר על סטפן קרי שישנו ב-NBA. המשחק האחרון שלו בו קלע 41 (כולל 8 מ-10 מה-3) מראה באיזה STATE OF MIND הוא מגיע לגמר המזרח. הוא מגיע TO KICK ASS. הוא לא הובא ליוסטון  כדי לעזור לאחרים. הוא הובא כדי שהם יעזרו לו (!) והמסר הזה סוף-סוף ניכנס לראשי שאר השחקנים.

לי ישנו רושם – אני מדבר על הרגשה, לא הוכחה – שכריס פול הוא השחקן היחידי בכל ה-NBA הגורם לקרי מין רגשי נחיתות. כשקרי למד בשרלוט, כל מה שהוא שמע וקרא הוא מה כריס פול עושה בווייק-פורסט השכנה. שרלוט-ווייק פורסט-דווידסון זה הכל מין ת"א-חולון-הרצליה. אותם ערוצי טיווי, אותו עתון (אוקיי, לוינסטון-סיילם, העיר בה שוכנת האוניברסיטה, יש עתון מצ'וקמק משלה, אבל חצי ממנו הן פרסומות ל-BI-LO, PUBLIX, ו-INGLES – שלושת הסופרמרקטים ב-TOWN). דוידסון? מין סביון כזה עם אוניברסיטה קטנטונת עם מסורת כדורסל.

אז סטף הלך לאוניברסיטת דוידסון שניתן להכניסה שלוש פעמים אל תוך ווייק פורסט ועוד יישאר עודף, כשכריס פול הוא הדבר, כולל בחירת דראפט מס' 4 ב-2005. זה מה שסטף שמע בכל שנותיו בתיכון וזה ניכנס עמוק עמוק בנפשו.

העונה כשכריס פול שמר על סטף קרי, הוא צימצם אותו ל-16.0 פוזשיונס ממוצע למשחק, בהן הוא חנק את 'מגן השיניים' ל-38.5%. ברגע שמייק ד'אנטוני החליף אותו באריק גורדון, סטף קלע באותו פרק זמן, ב-17.0 פוזשיונס ממוצע למשחק, 66.7%.

הווה אומר: כריס פול יכול לנטרל את סטף. אני מקווה שד'אנטוני – שאני לא מאמין שהוא בין חריפי המוח שבין המאמנים – יודע ומבין זאת.

האתגר השני הוא ג'יימס הארדן.

מה שקורה כאן הוא מין ABERRATION: כשהארדן אינו טוב במיוחד  (קולע פחות מ-40%), כל השחקנים האחרים פתאום עולים ברמתם, והם 3-12 במשחקים בהם הארדן קולע פחות מ-40%. החשש הוא שקליי ת'ומפסון ישמור אותו צמוד ויגרום לו למינוס 40%? היי. זה אולי יתרון, ובמיוחד לכריס פול הקולע במשחקים הללו 26.8 נק' ב-48.8%, וגם שאר השחקנים משתפרים במשחקם.

האם אני ממליץ להארדן להחטיא בכוונה?

כמובן שלא.

אני רק אומר שהרוקטס לא חייבת את את הארדן במיטבו כדי לגבור על הגולדן סטייט.

כמובן שכשהוא במיטבו, לסטיב קר ישנו יותר מסתם אתגר מול עיניו. מה שיש לו מול עיניו הוא הפסד ב-7 משחקים.

 

האתגר השלישי הוא העזרה לקווין דוראנט.

אני רק מעתיק מהמשחק הראשון העונה, המשחק היחידי בו טרבור אריזה שמר על דוראנט: הוא שמר עליו בשעה שדוראנט היה עם 27 פוזשיונס. ב-27 הפוזשיונס הוא הצליח לזרוק לסל רק 14 פעמים:

(ספורטינגניוז, https://mail.google.com/mail/u/0/#inbox/1634fb9883dc0113)

כמה קלע בהם עם יד מושטת של אריזה? 28.6%.

אריזה הוא ארוך, אתלטי, עם 14 שנות נסיון בליגה. הוא יפריע מאד-מאד לדוראנט לזרוק חופשי לסל כפי שהוא רגיל, ויש לי עוד חדשה מספורטינגניוז: מאז שהפלייאוף החל, דוראנט הוא רק 28.1% מה-3 – אחד מהקלעים בבור הצואה מה-3. עוד חדשה מעניינת: ספורטינגניוז גם מדווח שהקפקייק היה 30.9% מה-3 ב-9 משחקי העונה האחרונים.

אז לך תדע. אולי 'השלשה' נעלמה מאצבעותיו הארוכות והרזות של קווין דוראנט?

האתגר הרביעי הוא סתם אתגר שאני חושב שהוא אתגר מבלי שתהיינה לי הוכחות, ולאתגר קוראים טי.ג'יי טאקר.

מה שטאקר מביא ליוסטון הם שרירים, כוח, דינמיות, וגבריות. הוא האדם שלא היה להם כדי לאלף את דריימונד גרין, ואני מאמין שטאקר הוא הטוב ביותר – אולי בכל הליגה – לעשות זאת.

האתגר החמישי של מיסטר סטיב קר הוא קלינט קפלה.

בואו נגיד קצר ולעניין שלקר אין סנטר שיכול להתמודד נגדו כי…כי לגולדן סטייט אין סנטר ממש, אלא אם-כן אתם מכנים את 'האיש שלי' שבאל מגי "סנטר".

 

kevin-durant-ftr-050818.jpg

האתגר הששי לא צריך הרבה מילים: הגולדן סטייט כבר שכחו מה זה להתחיל גמר קונפרנס בפלייאוף במשחק חוץ!

סטיב קר אמר על המצב: "אני מחפש אתגרים ומשחק חוץ ראשון הוא אתגר אמיתי. הקבוצה שלי היא במיטבה כשניצבים מולה אתגרים:

 Kerr said. “I think our guys are taking the challenge, embracing it. …We seem to be at our best when we’re threatened. That’s been the m.o. of this team. And we’re definitely threatened.”

הרוקטס היו לפני הווריורס ב-7 משחקים שלמים. זה 7 משחקי נצחון יותר ו-7 משחקי הפסד פחות. כשזה נאמר לדריימונד גרין הוא הגיב?

. “Fourteen? no kidding? We’re definitely looking forward to see what we can do about those 14.

אני שמח שסטיב קר כה בטוח בעצמו. ציטטתי אותו מספיק. הנה ציטטה אחרונה:

“I like where we are. Our guys have rings,” Kerr said. “That’s a good position to be in. To me, the hardest championship is the first one — as an individual player and as a team. You don’t know. You don’t quite know if you can do it.

“Once you get the first one, it’s a little bit of house money, but you want it again because it’s an unbelievable feeling. So I like our position. We’re going to go in here knowing we’re the defending champs, have a couple championships the last few years. Let’s go get another one. It’s a nice feeling to have.”

שיהיה לו לבריאות. הנה המילים מפי החמןר עצמו:

 

וואווו. איזו הפתעה מחכה למאמן הבלונדיני הזה המלא בטחון כרימון, ששבעה משחקים – והביתה – יסחטו ממנו את כל המיץ וימחקו את החיוך המסויים הזה מפניו!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 62 תגובות

  1. כמעט לא מגיב כאן אבל מנחם תודה רבה על האתר על המעורבים (ועוד כמה בכל יום!) האתר בהחלט מעשיר את צפיית החוויה באנביאיי
    שיתחיל כבר הגמר.

  2. תודה על הטור
    אני לא יודע אם צריך לשים את כל הצ'יפים על המשחק הראשון, זו כנראה הולכת להיות סדרה ארוכה. אם קבוצה אחת גונבת משחק, גם השנייה יכולה…

  3. האולם של יוסטון מאוד לא ביתי, לא הייתי דואג. גם הסטטיסטיקות מהעונה הרגילה לא כל כך משקפות לדעתי, בכושר הנוכחי הווריורס צריכים לקחת את הסדרה.

  4. אחלה מעורב דוק

    יהיה מעניין בלי ספק, cp3 בשלב ההוכחה שהוא אכן שייך לליגה של הגדולים באמת ונראה אם אכן יעמוד באתגר.

    להערכתי, הלוחמים ינצחו כבר במשחק הראשון
    יש מצב שבקלות מפתיעה.

    בלי ספק חגיגה 🙂

  5. תודה על ההשקעה והטורים מנחם, זה מעסיק ומעביר את הזמן שאין משחקים כרגע.

    בנוגע ליוסטון, האולם שלהם זה כמו מגרש נייטרלי, הקהל שם מת יותר מאצל מירי אלוני בנחלת בינימין.

    המתכון לניצחון של גולדן הוא פשוט לשתק את אחד מהארדן ופול, לא באמת אפשר לשתק אותם אבל בשביל שליוסטון יהיה סיכוי שניהם צריכים להופיע בגדול ביחד, והדגש הוא על ביחד, הפעם זה לא יספיק כמו מול יוטה או מיניסוטה שרק אחד מהם יופיע,גם כאשר התעלות של הצוות המסייע לא תספיק אם שניהם לא במיטבם.

  6. תודה רבה מנחם
    לדעתי קר לא בדיוק האיש שיגיע עם תוכנית מסודרת
    יש לו את הסגל הכי טוב בליגה עם השחקן הכי טוב בקונפרנס והסגן שלו
    אם יוסטון רוצים לקחת את זה שיכנסו ל דרימונד גרין לוורידים
    הוא מסוגל להוריד ברך לפי ג׳יי טאקר

  7. תודה מנחם,

    קשה לי לדמיין תסריט שיוסטון לוקחים, אפילו עם היתרון הגדול שלהם בעמדת הסנטר. כנראה שקפלה יעשה נזק מסויים בהתקפה אבל בהגנה אני מאמין שהם יריצו אותו ויוציאו אותו מהצבע.
    מפגש כל כך מרתק בגלל השוני הקיצוני בשיטות המשחק.

    לגבי המצ'אפ בין פול לקארי, זוכרים את זה?

    https://www.youtube.com/watch?v=LHdahxlUPac

  8. אחלה מעורב תודה רבה מנחם.

    1. ממש מקווה שכריס פול לא יאכזב הפעם, אחרת הסדרה יכולה להיגמר מהר מאוד.

    2. מסכים שיוסטון פחות תלויים בהארדן משנה שעברה, אבל מול הלוחמים הם יצטרכו את המקסימום מכולם – הארדן, פול, קפלה וכל שאר הרוסטר.

    3. נתונים מפתיעים, לדעתי, אולי קשור להעדרות של סטף? ההגנות מתמקדות יותר בדוראנט?

    4. לגמרי.

    5. לגמרי.

    6. יש ליוסטון סיכוי לשמור על הבית, לפחות כל עוד אנדרסון לא משחק בבית… 🙂

    עוד אתגרים:

    7. עומק – ליוסטון יש ספסל מצוין, אצל הלוחמים זה בעיקר איגי, שון (לפעמים), וג'ורדן בל (הוא החלים כבר?). לא יודע אם האחרים מתאימים לרמות האלה. קר יצטרך לנהל בזהירות את הדקות של הכוכבים שלו.

    8. גם עומק – אבל מהזווית ההפוכה… אם דאנתוני "יתפתה" לקצר שוב את הרוטציה, יוסטון תגיעה עייפה לסופי משחקים ולמשחקים האחרונים. קר צריך לחשוב איך גורמים לדאנתוני "להבין" שאין לו ברירה אלא לקצר את הרוטציה שוב. אולי לעשות איזה "חיסול ממוקד" לשחקן ספסל של יוסטון (9 נקודות רצופות על אחד מהם, נניח), ככה שדאנתוני יוציא אותו מהרוטציה.

    9. לטפח את הקוף – נצחון במשחק הראשון, בחוץ, יכול לגרום לשדי העבר של הארדן ופול לצוף מחדש. כמה חסימות רצופות על הארדן. כל מיני מבצעי לוחמה פסיכולוגית כאלה. אם קר יצליח לפגוע להם בבטחון במשחקים הראשונים זה יכול להיות משמעותי בהמשך.

  9. כפי שכתבתי, אני מאמין שלכריס פול קיימת יראה, AWE, REVERENCE מפני כריס פול. מין יראת כבוד של תלמיד אל הרבי

    1. כן, לקרי יש יראה מפני פול… כזאת שגרמה לו לבצע עליו את מיטב ההיילטס של הקריירה שלו. עם קרוסאוברים שגרמו לפול להתגלגל על הרצפה כמו לו טיירון.

      נראה לי בדיוק הפוך כשקרי רואה את פול הוא מגיע לטרוף. מאמין שיגמר מהר מהצפוי.

      1. 100+
        אני קורא את המעורב ואת מה שמנחם כותב על פול וקרי וכל מה שאני יכול לחשוב עליו זה זה: https://www.youtube.com/watch?v=L4iC0bQQHt4
        ואז אני חושב איך הקליפרס של פול שימשו כילד כאפות של הווריורס של קרי.
        ואז אני חושב על זה שקרי לקח פעמיים MVP והגיע שלוש פעמים רצוף לגמר וניצח פעמיים בעוד שכריס פול מגיע לגמר האזורי בפעם הראשונה בחייו.

        ואז אני חושב, על מה לעזאזל מנחם חשב כשכתב את מה שכתב?

  10. מעורב מעולה מנחם, תודה.

    המשחק הראשון בסדרה בהחלט הולך להיות מלחמת עולם, ואחריו נוכל להיות יותר חכמים לגביי המשך הסדרה.

    אני בטוח שקר צודק בכך שהטבעות אליפות מביאות לשחקנים שלו יותר ביטחון ונינוחות. אבל בסופו של דבר יש גם דבר שנקרא ״תיאבון״, ואת זה בהחלט יש לשחקני יוסטון, וכמו שציינת – במיוחד לפול.
    אם הוא יצליח לשמור על הזון שהיה לו במשחקים 4 ו-5 בסדרה מול יוטה גם מול הווריורס, בהחלט יש כאן סיכוי להפתעה.

  11. מנחם קרי מתעלל שנים בפול, להגיד שהוא יכול לעצור אותו זה לעצום עיניים, אם קרי חוזר לכושר (לא נראה טוב בכלל במשחק השישי בזריזות הרגליים) אני מרחם על פול. אריזה לבד בטח שלא יכול לשמור על דוראנט, המזל שליוסטון יש עוד המון גופות אתלטיות שיכולות להאט אותו עדיין דוראנט הוא שחקן שובר שוויון.
    מצד שני הלוחמים יתקלו בהארדן אחר השנה הארדן שהוסיף את הסטפ בק הקטלני מ3, הארדן שיכול לנוח בחלק מהמשחק ולתת לפול להיות המנוע המרכזי של ההתקפה. המאצאפ של הארדן נגד קליי מעניין מאוד מצד אחד מדובר בעילוי התקפי שאין לו חולשה אחת במשחק, מצד שני מדובר בשומר הפרימטר הטוב בליגה עם עבודת רגליים מדהימה. אין ספק שהלוחמים עדיפים מבחינת כישרון על כל קבוצה בליגה, אבל ליוסטון יש מאצאפ מדהים מוחם

    1. זוכר את שניהם, חשבתי שטורנטו תקשה על קליבלנד ותהיה מצויינת או כמה טעיתי, חבורה של לוזרים שרועדות להם הרגליים ברגע שרואים את לברון, לא הגיוני שקבוצה תתפרק ככה בחצי גמר לקבוצה שלפני כמה ימים הייתה בסכנת הדחה., כשאגיע לארץ בעוד חודשיים אזמין את שניכם לארוחה באיזה מסעדה שתבחרו

      1. לגבי בוסטון סטיבנס מדהים וקוסם ובין המאמנים הטובים בליגה וכל המחמאות אליהם, ההתאמות שהוא עשה פשוט גאוניות אבל זה היה ניהול סדרה כושל לחלוטין של ברט בראון. ההתקשות על סימונס הרוטציות המקובעות, יש בנתיים שני מאמנים שעושים עבודה פשוט יוצאת מן הכלל בפלייאוף, הראשון זה סטיב קר שמה שהוא עושה צריך ללמד לדורות ההתאמות שהוא עושה לכל סדרה הכיסוי על דיוויס, והשני זה סטיבנס שממשיך בקסמים שלו ועם סגל שנופל בכישרון (מחשיב את הפציעות) ממילווקי ומפילי עושה עבודה יוצאת מן הכלל.

  12. סטיב קר יחייך בסוף ,וזה יהיה קל יותר משנה שעברה .
    יש לא מעט מאמנים חמורים בליגה , קר הוא מהיותר אינטליגנטים , וגם עם שתי טבעות אליפות ועוד אחת בדרך .
    כריס פול ? לא באמת מהווה בעיה לסטף . ההיפך הוא הנכון .
    טאקר ? אתגר לווריורס ? באמת ?
    הבמות באוקלנד מוכנות שוב , גם המצעד השנתי הקבוע

    1. קל יותר משנה שעברה? השנה שעשיתם 16-1 בפלייאוף?
      כמה בא לי שיהיה נס ויוסטון יסתמו לכל אוהדי מכבי הזחוחים את הפיות אחת ולתמיד.

      1. אפלטון – ג"ס אינה בשום אופן מכבי , למרות הדימיון בתלבושות . אין לה יותר כסף מהמתחרות האחרות ( הבעלים הוא עם כיסים עמוקים פחות מרוב הבעלים האחרים ב-NBA ) , היא נבנתה מדראפטים ולא מקנית כל מה שזז והאירגון לה רחוק מלהיות כוחני. הוא פשוט אירגון מוצלח, וזה חטאה הגדול בעיניך ובעיני אחרים .

      2. הייט, כפי שאמרתי 1000 פעם. אין לי בעיה עם גולדן סטייט כארגון. רק עם האוהדים שלה שמתנהגים ומדברים כמו אוהדי מכבי בשנות ה90. ההגעה של דוראנט לקבוצת ה73 נצחונות, לגמרי הפכה את גולדן סטייט למכבי מבחינת דומיננטיות, אבל אין דרקון שאי אפשר להביס.
        כמה כיף היה להיות באולם בכפר בלום בעונת הדובדבנים. לשחוט את הדרקון ולראות את האוהדים הצהובים שותקים סופסוף.
        כמה אני מקווה שנעשה את הנס גם השנה, אבל זה באמת מצריך נס. ואני כמוך, מקווה שזה יקרה רק על המגרש, בלי פציעות ובלי תירוצים.

  13. אני לא אתן wishful thinking , אלא אכתוב כאן מאמר מנומק על יחסי הכוחות והצפוי בסדרה.

    2 הסנט שלי על עימות גמר המערב :
    כל מה שאכתוב – בהנחה שאין פציעות מהותיות ב-2 הצדדים . כבר היו לג"ס כאלה מול הרוקטס . ובעוד ולצ'וניאניס כבר לא איתם , מה שאולי מרגיע קצת את סטף , הרי שאריזה, שניסה לבחון בברכו את חוזק גולגלתו של הטוסטר , עדיין חי ובועט ביוסטון .
    סגנונות :
    יש הבדל בסיסי מהותי בהתקפת 2 הקבוצות . בעוד הווריורס משחקים מהר עם הרבה מסירות וזורקים מוקדם , הרוקטס משחקים לאט , בדרך כלל ב-ISO של דוראנט או פול ואח"כ בפיק אנ'רול , ולוקחים כמעט את כל שעון השניות לפני הזריקה . הם מדורגים אחרונים בליגה ( 30 ! ) בזריקה לפני תום השעון . יוסטון גם אחרונה בליגה במסירות לסלים , וראשונה בסלים ממהלכי איזו.
    מהנקודה הראשונה, "אכילת" השעון , עולים היתרונות והחסרונות של הרוקטס. כשזורקים קרוב לסוף השעון , בהכרח נלחצים , כי צריך לזרוק גם זריקות לא טובות . חוץ מזה, הגנת היריבה במצב טוב יותר לקחת ריבאונדים מהחטאות היריבה , כי היא מאורגנת . מצד שני, הקצב האיטי של הרוקטס בהתקפה וגם האיזו התכוף , גורמים להם כנראה להתעייף פחות . הם פשוט לא מתרוצצים הרבה כל המגרש. מעניין אם יש סטטיסטיקה כמה מיילאג' עושה כל קבוצה על המגרש למשחק בממוצע. נראה לי שיוסטון בין האחרונות.

    דברים שראיתי בסדרה הקודמת של השתיים :
    ג"ס מול נ"א
    נ"א , היריבה האחרונה של הלוחמים , שיחקה בעונה הרגילה ב- PACE המהיר בליגה .
    עד כדי כך מהיר, שקליי התלונן על מחסור באויר .
    יוסטון , למרות היותה קבוצת התקפה מצויינת , משחקת בקצב איטי בהרבה , והיא רק תשיעית השנה. הווריורס , אגב ממוקמים 3 , כשהשניה היא מיאמי. הקצב הזה נוח ללוחמים יותר מאש זה של חד-גבה וקבוצתו. בהנחה שהלוחמים ישחקו בחוכמה ויימנעו מהרבה איבודים שמובילים למתפרצות , הם יספיקו להיות מאורגנים בהגנה.
    חטיפות – הסעיף הקודם מוביל אותי לנוכחי . נ"א , שכתשה את פורטלנד בלחץ חזק וגרמה לה לאיבודי כדור , לא הצליחה לעשות את זה כמעט מול ג"ס . אין כל סיבה שיוסטון הפחות אגרסיבית בהגנה תצליח יותר. הרוקטס נשענים על ההתקפה שלהם , וגם על ריבאונדים בהגנה בהנחה שהיריבה לא קולעת . לכן אני צופה שג"ס תוכל לפתח את משחק ההתקפה הרגיל שלה ולהגיע למצבי זריקה סבירים . מכאן זה כבר עניין של אחוזים .

    יוסטון מול יוטה :
    לא התרשמתי במיוחד מיוסטון . הפרשנים עשו מיוטה יריבת על בהתבסס על סוף העונה הסדירה. אבל העונה הסדירה , כבר למדנו , לא מנבאת יותר מדי. יוטה מוגבלת במספר עמדות . גם ביותר חזקות שלה אין לה שחקני-על . גובר יודע לעמוד מתחת לסל וליירט כל מה שבסביבתו הקרובה, אבל הוא לא שולט בכל הרחבה וגם לא איום התקפי רציני . אינגלס שחקן חביב , אבל לא מי שיוביל קבוצה לטופ , אקסום מוגבל וגם נפצע . קראודר שחקן טוב , לא יותר , ופייבורס מעולם לא הגשים את הפוטנציאל . מיטשל , רוקי אדיר, עדיין רק רוקי ויש לו עוד הרבה ניסיון לרכוש. ובכל זאת , יוטה הקצת מוגבלת הזאת , וללא הרכז הפותח שלה , היתה צמודה ליוסטון ברוב המשחקים בסדרה. לולא הפציעה של מיטשל המתעורר במצב של כמעט שיוויון בראשית הרבע האחרון , אולי היא היתה מחזירה את הסדרה למשחק שישי ביוטה .

    ורסטיליות ועומק :
    ההבדל העיקרי בין הרוקטס לווריורס הוא במידת רוחב השוליים של הטעות כשהדברים לא הולכים .
    כדי שיוסטון תנצח משחקים בסדרה, היא צריכה כושר מצויין , בפרט באחוזי הקליעה, של הקו האחורי שלה. היא יכולה לנצח משחק רק אם גם המזוקן וגם פול תופסים יום קליעה גדול. אחד מהם בלבד, כמו במשחק האחרון שלהם מול יוטה , לא יספיק. לעומת זאת הלוחמים יכולים להרוג במיגוון דרכים רחב יותר , גם אם הם לא פוגעים מהשלוש. בצד השני של המגרש הם ישחקו הגנה רצחנית (עוד אגיע לזה ) ואין לי ספק שהם יורידו ברוב המשחקים את הרוקטס הרבה מתחת לאחוזי העונה הרגילה שלהם וגם מתחת לממוצע הנקודות שלהם למשחק. ואז , גם אם הם יתפסו יום לא טוב מבחוץ , הם יקלעו סלים רבים ל-2 באמצעות הנעת הכדור הבלתי פוסקת שלהם . כמובן יש גם את דוראנט למקרה שההתקפה נתקעת .
    וכאן אני מגיע לעימות המכריע בסדרה. המאבק מתחת לסל של הלוחמים . כי בלי הנקודות של קפלה, ורצוי הרבה מבחינת יוסטון , אין לה סיכוי גם ביום טוב של הקו האחורי. המזוקן ופול ינסו , בהנחה שהלוחמים ישמרו חזק מבחוץ , לעבור את השומר בצעד מהיר ולהכניס את הכדור מתחת לסל לקפלה , תוך ניצול דאבל טים על החודר או יציאה של דריימונד לעברו . אני חושב שסטיב קר לא יתפתה .
    גרין לא יופקד על המזוקן בשום שלב – זאת תהיה העבודה של איגי , דוראנט וקליי לסירוגין.
    הם ישמרו על אבו-זקן ללא עזרה – והם יכולים לעשות את זה לא רע . ואם הוא יעקוף אותם , וזה יקרה , יחכה לו מתחת לסל דריימונד . קפלה יקבל ליווי של דוראנט כל עוד הוא בחוץ . וכשהוא יגיע לעמדה מתחת לסל , דוראנט יגיע איתו . חגיגות כפי שהוא עשה מול יוטה מתחת לסל שלה קפלה יזכה לעשות הרבה פחות מול ג"ס.
    אני צופה שקר ישתמש לא מעט ב- Death line-up . כשההרכב הזה ישחק , הייתי שם את איגי על המזוקן , את קליי על פול , מחביא את סטף על מבאה-מוטה או טאקר , גרין על קפלה ודוראנט על אריזה.
    גם ללוני ולג'ורדן בל יהיה תפקיד חשוב מתחת לסלים . אני צופה שבל יקבל דקות מול קפלה כשגרין ינוח.

    ראש בראש :
    באיכות החמישיות זו מול זו ליוסטון נחיתות ברורה. נניח שצמדי הקו האחורי מנטרלים זה את זה, למרות שלדעתי סטף בריא (עד עכשיו הוא עוד שיחק בהילוך נמוך ) וקליי יותר טובים וורסטיליים מאבו-זקן
    ו- CP3 . בעמדה 5 , עם כל הכבוד לקפלה שהתפתח להיות סנטר מצויין , אין לו את הגיוון וראית המשחק של גרין . בעמדה 4 בהרכב המוות של הלוחמים משחק איגי , והוא טוב ומנוסה ממ'באה מוטה . על עמדה 3 ( דוראנט מול אריזה ) אין בכלל מה להרחיב את הדיבור .
    קשה יותר להשוות את הספסלים , אבל אני חושב שהם פחות מהותיים בפלייאוף , כשיש יותר מנוחה בין המשחקים והרוטציות מתקצרות . ובכל זאת , אני לא חושב שג'רלד גרין , גורדון , אנדרסון , פי.ג'יי טאקר וננה הם ספסל איכותי יותר משון , לוני , ג'ורדן בל , מקגי , סוואגי פי וקווין קוק . את זאזא אפילו לא כללתי – יצא מהרוטציה ולא נראה לי שהוא יקבל הרבה דקות אם בכלל . פט מקאו היה משחק , לולא וינס קארטר סיים לו את העונה.
    למי שעדיין יש ספק לאן הסדרה הזאת הולכת , שיסתכל בהשוואה הבאה. לפני פחות משנה שיחקה קליבלנד מול הווריורס בגמר . השוואה קטנה בין קליבלנד של אז לרוקטס של עכשיו :
    לברון מול המזוקן – אין בכלל תחרות . קיירי מול פול – פעם פול נחשב רכז עילית . זה היה לפני העליה של קיירי לבמה. בוודאי שבפלייאוף קייאי הוכיח לאורך השנים.שהוא טוב יותר מפול . הוא חודר טוב יותר וקלע טוב יותר. פול רכז טהור יותר , אבל עדיין קיירי עדיף לדעתי. לאב מול… מי ? אין ליוסטון תשובה. קלעים ל-3 – קליבלנד ריכזה סוללה כזאת , בדיוק כמו הרוקטס עכשיו . היתרון היחיד של יוסטון – קפלה טוב מ-TT . עדיין יוסטון לא מדגדגת את קליבלנד של הפלייאוף האחרון . אני גם בספק אם היא טובה יותר מקליבלנד של הפלייאוף הנוכחי. אז מאיפה המחשבה שהיא תעשה את מה שקליבלנד נכשלה לעשות בגמר האחרון , ותעבור את ג"ס בסדרה ?
    תחזית :
    יחסי הכוחות נוטים לדעתי בבירור ללוחמים , וזה תלוי בהם הרבה יותר מאשר היריבה . דריימונד ניסח את זה בצורה אחרת במסיבת העיתונאים האחרונה לאחר הניצחון בסדרה מול הפליקאנס , כשאמר שלא משנה ללוחמים היריבה – זה משנה רק ליריבה האובססיבית שמולם .
    אני מפרגן ליוסטון שיקחו אחד ביום בו הכל הולך להם, בפרט באחוזי הקליעה משלוש, ועדיין יחטפו סוויפ ג'נטלמני, כמו היריבות של הלוחמים ב-2 הסדרות הראשונות שלהם .
    הרבה תלוי במשחק הפתיחה. אם הלוחמים לוקחים אותו , זה בוודאות לא יעבור חמישה , אולי אפילו פחות.
    וכל זה – טפו-טפו , חמסה חמסה , knock on wood , קין ניינעהורע או בכל שפה ותרבות שתרצו – בלי פציעות . לא רק לנו – גם לטילים שאנחנו עומדים לקרקע . כדי שלא יהיו תירוצים לאיש.

    1. " בלי פציעות . לא רק לנו – גם לטילים שאנחנו עומדים לקרקע . כדי שלא יהיו תירוצים לאיש. "
      קצת משעשע שזה בא מהבחור שעדיין מתרץ את ההפסד מול קליבלנד בזה שהכוכב שלו חזר מפציעה שבועיים לפני ועוד הספיק לפני הסדרה (של 7 משחקים) לדפוק משחק של 38 נקודות.
      ולא נגיד בזה שאותו כוכב איבד את הראש במשחק 7, זרק כדור מאחורי הגב לחוץ וחטף שלשה מנצחת אליפות על הראש.
      לפחות אנחנו מסכימים על דבר אחד שהוא התקווה שלא יהיו פציעות.

      1. מה בדיוק אתה רוצה לומר, ומה הקשר ? סטף , לאחר שחזר מפציעה כפולה בסדרת הפתיחה מול הרוקטס, לא היה אותו סטף . הוא חשש לחדור ולהעמיס על הרגל שלו . הוא חזר מהר מדי מחוסר ברירה , מכיוון שזה היה כבר בתוך הפלייאוף , במצב 2:1 מול הטרייל בלייזרס אחרי שהלוחמים הפסידו את הראשון בפורטלנד. היותו לא כשיר לגמרי היתה אחת הסיבות למה הלוחמים כמעט הודחו ע"י הרעמים בגמר הקונפרנס, ולמה הם איבדו את האליפות מול קליבלנד. כמובן שזו לא היתה הסיבה היחידה – כולנו יודעים מה קרה עוד.
        פציעות משנות הרבה . כמובן שג"ס נהנתה שנה קודם לכן מהיעדרם של לאב וקיירי מסדרת הגמר. ולכן כתבתי שאני מקווה שלא תהיינה הפעם פציעות לאף צד.

    2. ניצוח מעניין אבל לדעתי אתה שוגה בעניין המ״מ׳אפים. גרין לא יכול להתמודד עם קפלה (או עם הארדן או עם פול). הוא פשוט לא בגבהים האלה. קליי ישמור על הארדן וכנראה גם איגי. אלא אם כן הוא יתפוס יום רע יהיה להם קשה מאוד לעצור אותו ללא עזרה. סטף יתקשה עם CP3 ואני צופה שגם גורדון יעשה ללוחמים בעיות. בניגוד לשקנאים, לרוקטס יש את מי לזרוק על הקאפקייק. אריזה, מבה א מוטה וטאקר יכולים להקשות עליו, למרות שבכושר הנוכחי שלו אי אפשר לעצור אותו לגמרי.

      1. גרין הולך להתמודד מצויין עם כל מי שיגיע מתחת לסל של הלוחמים . כמובן שזה יותר קשה אם יש שניים מולו אחרי שהשומר של אחד מהם איבד איתו.
        אבל אין בכל ה-NBA שחקן כמו דריימונד שיודע לשמור על רחבת הסל . אני חושב שלברון יכול, אם היה רוצה, אבל הוא לא רוצה לאבד כוחות מיותרים כי הוא זקוק להם בהתקפה. . דריימונד , בניגוד ללברון , הוא לא אופציה ראשונה בהתקפה, וגם לא שניה או שלישית, ולכן הוא נותן בהגנה את כל מה שיש לו.
        ואם אתה חושב שהוא לא יכול להתמודד עם קפלה, תסתכל איך הוא מירר ל-AD את החיים בסדרה האחרונה. לא כל הזמן – אבל מספיק כדי להפחית הרבה מיעילותו ההתקפית של דיוויס. שגבוה ממנו ב-7 ס"מ.

    3. כשאתה מבצע את ההשוואות בין הלוחמים לרוקטס, יש 2 דברים דיי מהותיים שלא לקחת בחשבון:

      1. בשלב מסויים זלזלת בהגנה של הרוקטס, ועוד הגדלת לרשום שהיא תהיה פחות אגרסיבית לעומת מה שחוויתם מול השקנאים. אני לא אכנס עכשיו להשוואות של 2 ההגנות – הרוקטס לעומת השקנאים, אבל פשוט ארשום בקצרה שזה ממש לא נכון להניח דבר כזה, ומצפה לך אכזבה אם אתה חושב שהגנת הרוקטס תהיה פחות אגרסיבית.

      2. ברור שבהיבט הבלתי תלוי, כלומר ניתוח של הכלים שיש לווריורס, ניתוח של הכלים שיש לרוקטס, ואז ביצוע ניתוח השוואתי, רוב האנשים יגיעו למסקנה שהווריורס מוכשרים יותר וצריכים לנצח את הסדרה.
      אבל חשוב לזכור שדריל מורי האובססיבי הזה, ניסה לבנות קבוצה שתוכל באופן ספציפי לנצח את הווריורס. מעבר להבאתו של פול לקבוצה, גם החתמות קטנות יותר מהקיץ כמו טאקר ומבה א-מוטה, נעשו במחשבה של כיצד ניתן לשלב אותם בסדרה מול הווריורס.

      אז אולי לדעתך הרוקטס עד כה בפלייאוף פחות הרשימו ממה שהווריורס. יודע מה? אני דיי מסכים עם זה אפילו.
      אבל זה לא בהכרח אומר כלום על מידת ההתאמה של הרוקטס ללוחמים.

      1. בובי – אני לא מזלזל ברוקטס. ברור שהם קבוצה יותר טובה, וגם עמוקה, מזו שהיתה להם בעונות הקודמות.
        אבל עדיין , לדעתי 2 הנושאים הבאים יכריעו :
        1. עם כל ההתחזקות של יוסטון , היא עדיין לא מספיק טובה, והמחשתי את זה לא רק בהשוואה ללוחמים אלא גם בהשוואה לקליבלנד של סדרת הגמר בשנה שעברה.
        2. קבוצות התקפה מצויינות בזכות מיומנות קליעה גבוהה בעונה הרגילה לא מעידות על הפוסט סיזן שלהן אם אין להן גם הגנה ברמה גבוהה. .
        לא צריך ללכת רחוק יותר מפיניקס של ד'אנטוני כדי להבין את זה.
        בדיוק מהסיבה הזאת יוסטון מרשימה עד כה פחות בפוסט סיזן .

        1. בוא נתעכב רגע על הנקודה השנייה –
          למה אתה חושב שליוסטון עד כה בפוסט סיזן אין הגנה טובה?
          3 מתוך 8 הניצחונות של יוסטון בפלייאוף היו ניצחונות שמה שבלט בהם היה קודם כל ההגנה (גיים 2 מול הוולבס, גיים 3+4 מול יוטה).
          ודווקא ההפסדים בכל אחת מהסדרות היו במשחקים עם קצב גבוה, בהם ההגנה של יוסטון פחות עבדה ומנגד היריבות קלעו באחוזים ממש גבוהים.

          ההגנה של יוסטון עד כה מופתית, ומה שאתה כנראה לא מבין זה שדאנטוני כלל לא במשוואה פה, אלא ג׳ף בזדליק.

          1. כתבתי את הנקודה השניה לא מדוייק . התכוונתי יותר להתקפה של הרוקטס, כתבתי לא פעם שבפלייאוף ההגנות הופכות קשוחות יותר . השומרים מתאמצים יותר ונותנים פחות מרחב לקליעה. התוצאה היא שקבוצות שחיות על קשת השלוש נפגעות יותר.
            בג"ס עשו את השינוי , והולכים הרבה יותר פנימה מבעבר . ומכיוון שהיא מעולה במשחק מסירות ויצירת מיסמאצ'ים וחללים פנויים , היא תלויה בקליעה מבחוץ הרבה פחות מאשר יוסטון .
            מה שהפך את יוסטון לקטלנית בעונה הרגילה זו ההתקפה שלה – לא ההגנה. אני חושב שגם אתה תסכים לכך .

          2. אז שוב, אני לא מסכים.
            ההתקפה של יוסטון אכן קטלנית, אבל העונה, בניגוד לעונה שלפניה לדוגמה, דווקא ההגנה של יוסטון הייתה מעולה וסייעה ללא מעט ניצחונות.
            כאן הדמיון בין הווריורס והרוקטס – שתיהן קבוצות שמאופיינות בהתקפה קטלנית, אך במקביל לשתיהן הגנה טובה שיודעת לחפות על מקרים בהם היאיבה שמנגד מקשה על המשחק ההתקפי השוטף.

        2. מה שמנסים להסביר לך זה שיוסטון קבוצת הגנה מעולה לא פחות מזה שהיא קבוצת התקפה מצויינת, וזה באמת ההבדל משנים קודמות. לא רק שלהארדן יש עזרה אמיתית כשיש מי שיקח על עצמו את המשחק כשפחות הולך לו בהתקפה, אלא יש קבוצה שמשחקת את ההגנה מספר 1 בפלייאוף (גם מס' 1 בהתקפה).
          זו היריבה הכי חזקה שגולדן סטייט התמודדה מולה בשנים האחרונות. האם הם עדיין פייבוריטים ברורים? לא חושב שיש מי שיגיד שלא, אבל הם קבוצה הרבה יותר טובה מקליבלנד של השנה ושל שנים קודמות, ולו רק בגלל ההגנה.

  14. מצחיק שכולם זוכרים את שני המהלכים הגדולים של קרי מול פול (מוריד את הכובע, באמת מהלכים אדירים הלוואי והיה הפוך).
    אבל מזה להסיק שקרי מת על המאצ' אפ? שהוא מתעלל בפול? בחייאת, צריך קצת יותר עומק מזה.
    כי את העצירות יותר קשה לזכור.כמו למשל
    https://m.youtube.com/watch?v=9KjpqQz9hFE#
    (מי שמתכנן לצעוק שהיה פאול שיזכור שהיה גם פאול תוקף שלא נשרק וזה לא משנה כי הוא שמר אותו מעולה)
    בלי קשר אין מהלכי היילייט של פולעל קרי מהסיבה הפשוטה שמחביאים את קרי בהגנה.
    קליי שמר את פול כשהיה בקליפרס, קרי את רדיק.
    גם עכשיו אני משוכנע שקליי ייקח את הארדן ואיגי את פול. אם לא אז דורנט את הארדן וקליי את פול. קרי יילך להתחבא על אריזה.

    1. 1 – אני חושב שהכניסה לראש היא לא אותו מהלך אלא המאזן בין הלוחמים לקליפרס מאז שסטיב קר התחיל לאמן אני לא זוכר בדיוק מהו אבל די גבוה לטובת הלוחמים.
      2 – מזיכרון שלי קרי שמר לא מעט על פול ודי הסתדר איתו במפגשים הללו.

  15. אריזה אחד השחקנים המלוכלכים בליגה.. משום מה זה תמיד מתחת לרדאר..
    בצד השני יש את גרין, שחקן מצוין אבל "שכונה "

    צופה עימותים בסדרה…

  16. תודה מנחם על עונג שבת.
    פול – אני חושב שאם כבר קרי נכנס לו לראש – כל כך הרבה השפלות בשנים האחרונות בקליפרס יכולות לעשות את שלהן כולל המהלך המפורסם ההוא שפול נופל אחרי קרוס של קרי עליו (כשהוא דורך לו על הרגל) מבחינת השמירה אני לא חושב שקרי יתקשה מולו – הוא לרוב מתקשה מול גארדים גדולי מימדים או במקרה אם קוראים להם קיירי אירווינג.
    הארדן הוא אולי שובר השיוויון היחידי שיש לטילים על הלוחמים (כולל קאפלה) הוא שחקן שבדומה ללברון אפשר אולי רק להאט אבל לא לעצור.
    אריזה על דוראנט – הלוואי שאריזה יאתגר אותו אבל זה נראה לי לא כוחות.
    מאצ'-אפ מול קפלה יכול להיות מגי אבל אז זה יוצר בעיה לא פשוטה בחילופים. אני חושב שג'ורדן בל הוא האפשרות הטובה ביותר לשמור על קאפלה מצד אחד ולאפשר הגנת חילופים על הארדן מצד שני. במקרה כזה, גרין שומר על טאקר ונותן עזרה בהגנת חילופים – הכיסוי על טאקר לא צריך להיות מושלם היות ועל אף יכולת הקליעה שלו הוא לא קלעי טבעי ונותן צעד קטן לפני הזריקה באופן די קבוע מה שנותן להגנה את החצי שניה – שניה נוספת בכיסוי עליו.

  17. אם קרי בריא, הסדרה הזאת ממש לא תהיה צמודה – היא תהיה שחיטה.

    אם קרי מוגבל, הכל פתוח.

    הארדן כבר הגיע לשלב הזה בפלייאוף שהוא נחנק מהמעמד וחונק איתו את הקבוצה.
    השנה יש לו את קליף פול להישען עליו.
    לא משענת אמינה כ"כ.
    ממה שראיתי את יוסטון וג"ס זה פשוט לא כוחות. יוסטון לא משחקת כדורסל טוב בכלל. שום שיפור מעונה שעברה.
    אפשר לסמוך על דאנטוני שיישאר לנצח בקבעונות שלו, וייקווה שהפעם התוצאה תהיה שונה.

    1. מעניין מה יוסטון צריכים לעשות בפלייאוף כדיי קצת לפקח לך את העיניים, כי השיפור לעומת שנה שעברה הוא מאוד ניכר.
      מה שעצוב הוא שעושה רושם שמבחינתך כנראה הסדרה הזאת תהיה סוג של מבחן, בעוד שבתכליס להיכשל במבחן שכזה לא אומר כלום, בהתחשב בחוזק של הווריורס.
      כמו שאי אפשר להגיד שהספרס של שנה שעברה היו כישלון, כך גם לא ניתן יהיה להגיד את על הרוקטס. אבל אתה כמובן כבר מכין את זיקוקי ה״אמרתי לכם״.

      וואלה, מקווה מאוד שקרי יהיה בריא, כדיי שלא יהיה מצב שאם יוסטון ינצחו את הסדרה אפשר יהיה לבוא ולהגיד ״לא חכמה, קרי לא היה 100%, יוסטון לא שווים כלום, ותראו איך הארדן ייחנק מול לברון/בוסטון״.

      1. מה הם עשו עד כה שהראה את השינוי הנ"ל?

        מינסוטה – קבוצה טיפשה של מאמן נחשל. לא ציפיתי מהם מכלום, למרות הסגל הנוצץ.
        יוטה – אחלה קבוצה. למרות הסגל המוגבל. אבל באו לסדרה בלי הרכז הפותח, כשהעול על מיצ'ל הופך כבד מנשוא ומוציא אותו מפוקוס. ועוד משחק בלי אקסום, שהתעלה בהיעדרו.

        יוסטון גם בשנים קודמות דרסו והגיעו עם רוח וצלצולים וגם בשנים קודמות קרסו וקמלו בסוף.
        הסיבות – הארדן לא שחקן של מעמדים גדולים, הוא לא מנהיג וכשנהיה קשה הוא חוזר לראש בקיר אגואיסטי ומוריד את הקבוצה איתו.
        סיבה שנייה – הקבעונות והקיצוניות של דאנטוני.

        כל שנה אני "אומר לכם" ובאמת זה מה שקורה.

        השנה עם פול שיחפה על הארדן דווקא הצבתי אתכם (בהיעדר הכוכבים הראשיים בספרס ובוסטון) כקבוצה השנייה בטיבה בפלייאוף, ואף הימרתי עליהם כאלופים בבראקט – כי חשבתי שבלי קרי בריא ג"ס לא תהיה מספיק חזקה.
        אבל בינתיים נראה שקרי מספיק בריא ויוסטון, ממה שראיתי אותה, ממש לא הרשימה אותי נגד יוטה.

        מה שעצוב הוא שאתה עושה מהסדרה סוג של מבחן רק מבחינתי.
        כל הקיום של יוסטון בערך זה להגיע למבחן מול ג"ס ולנצח אותו.
        זה אומר הכל עבורם.

  18. מעניין אם ג"ס יעשו פיק אנד רול של קרי דוראנט למהלך הזה יש פוטנציאל להיות הכי קטלני בתולדות הליגה (אם הם יעשו אותו טוב)

  19. פול השומר הכי טוב על קרי?
    קרי כבר שלוש שנים משמיד אותו כל משחק

    השומר הכי טוב שראיתי על קרי הוא בברלי

  20. תודה על המעורב.
    קר vs דאנטוני הוא המאץ' אפ החשוב.
    דאנטוני הוא אולי אבות הכדורסל שגולדן סטייט משחקת, מי שייסד את השיטה הזאת בפניקס, אבל מעולם לא הצליח בה.
    קר הוא מאמן הרבה יותר גמיש זידע לא לשחוק את הקבוצה שלו לקראת הגמר האמיתי.

    בדרך כלל, לא נהוג לייחס חשיבות גדולה למאצ' אפ הזה. אבל הסדרה בין בוסטון לפילי מדגימה את חשיבות האיכות והניסיון.
    הלוחמים ב-6.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט