אז מתח לא היה לנו הלילה, כששני המשחקים הסתיימו בפועל הרבה לפני הבאזר האחרון ודקות רבות של גארבג' איפשרו לארבעת המאמנים לתת דקות לא שגרתיות להרכבים שונים. כצפוי נצחונות גדולים לשתי המובילות במערב שכעת צפויות להיפגש… רגע, אומרים לי באוזניה שזאת הפלקינס שדרסה את הווריורס ולא להיפך. אם כן יש לנו שתי סדרות במערב עם 1-2 לטובת הקבוצה עם יתרון הביתיות, ומשחק 4 הולך להיות קריטי לגבי השאלה האם אנחנו דוהרים לעבר גמר המערב לו חיכינו עונה שלמה או שיוטה והפלקינס מכינות לנו עוד דרמה בפלייאוף הזה.

ניו אורלינס פלקינס (1) 119 – גולדן סטייט ווריורס (2) 100:

אז נכון שאף פעם אי אפשר להספיד את גולדן סטייט והם יכולים לצבור כמות נקודות מטורפת בטווח קצר, אבל אחרי הרבע השלישי במשחק הזה לכולם היה ברור שהסדרה לא תסתיים לפני שנחזור לפחות עוד פעם אחת לקליפורניה.

ניו אורלינס שהייתה מתוסכלת מאוד מההפסד במשחק 2 הראתה התאוששות מנטלית מרשימה. גם הפעם גולדן סטייט הלכה הרבה יותר לקו (12-26), אבל ניו אורלינס לא נתנה לזה להפריע לה, כשהגנה נהדרת של המארחים כפתה על הווריורס 29% מהשלוש לעומת 45% לפלקינס שגם שלטו בריבאונד וכך מנעו מגולדן סטייט את המתפרצות שהיה הכלי המרכזי בו הם הצליחו לשים נקודות על הלוח הלילה.

דיוויס נתן שורה מפלצתית נוספת עם 33 18 ריבאונדים ו-4 חטיפות, הולידי היה סולידי עם 21 וקלארק הוסיף 18 איכותיות מהספסל אבל אולי סיפור המשחק הזה מהצד של ניו אורלינס היה רז'ון רונדו עם 21 אסיסטים ו-10 ריבאונדים עם רק 4 נקודות בדאבל דאבל לא שגרתי וסופר מרשים עבור השחקן הזה ששוב מעלה את הרמה שלו בצורה מטורפת בפלייאוף.

המשחק היה צמוד במרבית המחצית הראשונה, אבל ברבע השלישי הפלקינס עלו ליתרון דו ספרתי ולא הסתכלו יותר לאחור כשהרבע הרביעי היה גארבג' טיים מתמשך.

בצד השני, תומפסון סיים עם 26, דוראנט הוסיף 22 ביום חלש מחוץ לקשת (1 מ-6), וקארי הוסיף 19, כשהווריורס מאוד מתקשים למצוא את ההתקפה שלהם וכעת משחק מספר 4 הופך להיות סיפור מרתק.

יוטה ג'אז (1) 92 – יוסטון רוקטס (2) 113:

משחק פנטסטי של הרוקטס מהשניה הראשונה, כשהניסוי של מיטשל בפוינט גארד נכשל כישלון חרוץ, וסניידר שזכה להרבה מחמאות העונה יצטרך למצוא פתרונות טובים יותר לחיסרון של רוביו אם הוא רוצה שהקבוצה שלו תתעודד מהתבוסה שחטפה הלילה בבית מול הטקסנים.

למן השניה הראשונה היה ברור שהעסק הזה לא עובד, מיטשל לא הצליח לנהל את המשחק, החטיא המון, יוסטון עם הגנה רצחנית חטפה ורצה ופשוט גמרה את המשחק אחרי כמה דקות של כדורסל, כשהיא קולעת באחוזים נהדרים מהשדה (עם אחוזים בינוניים משלוש) ומשיגה לא פחות מ-70 נקודות במחצית הראשונה.

הארדן הוביל עם 25 נקודות ב-30 דקות פושרות במונחיו (2 מ-8 משלוש), פול הוסיף 15, קאפלה סיים עם 11 אבל גם 4 חסימות נהדרות ובלט מאוד בהגנה, וגורדון סיים עם 25 מהספסל כולל 4 מ-8, ובמילים אחרות הרוקטס לקחו את עצת הפריביו, חילקו את הזריקות מאוזן יותר בין שלל הקלעים המוכשרים שלהם וקצרו דיבידנדים.

בצד השני מיטשל קיבל שיעור רב ערך עם 4 מ-16 מהשדה, ל-10 נקודות רובן בגרבג', אוניל הפתיע עם 17 נקודות ב-29 דקות ומשחק נהדר לרוקי, ובארקס הוסיף 14 מהספסל שאולי יגרמו למאמנו לשקול שינוי לקראת משחק מספר 4.

וזה נכתב לפני המשחקים:

אחרי שבלילה הקודם שתי סדרות המזרח הלכו ל-0-2 נטול דרמות, הלילה הווריורס ינסו לעשות 0-3 ולעשות צעד לעבר טאוטא הפלקינס, ויהיה בכך משום תועלת משום שזה יפנה את הבמה כולה לסדרה שעל פי שני משחקיה הראשונים מסתמנת כפוטנציאל אמיתי לסדרה גדולה באמת, כאשר הג'אז חוזרים הביתה, ויתרון הביתיות באמתחתם אותו ינסו לגנוב מחדש היוסטון רוקטס.

אז בואו ניגש לאקשן!

ניו אורלינס פלקינס (0) – גולדן סטייט ווריורס (2) 3:00:

בשני המשחקים הראשונים הסיפור היה ברור, ההגנה של הפלקינס לא מסוגלים לעצור את ההתקפה של גולדן סטייט, עם או בלי סטף קארי, ואחרי שראינו איך סן אנטוניו מגבילה את ההתקפה של הווריורס, הפלקינס חטפו מהם 121 ו-123 נקודות בשני המשחקים הראשונים, וכבר לא שומעים הרבה דיבורים על צמד ההגנה המצוין של הפלקינס בקו האחורי.

אחד הדברים שהפלקינס כן לוקחים כמעודדים, לפחות ממשחק 2 הוא השליטה המוחלטת שלהם בצבע, והעובדה שבאופן מוזר הם לא הלכו לקו במשחק הזה (59-20 לווריורס בזריקות עונשין), מה שכמובן הביא לבכי רבתי על השיפוט מהכיוון של הפלקינס, הלחץ שהם מפעילים יחד עם העובדה שהמשחק הבא יהיה בבית צפוי להביא שורה סטטיסטית מאוזנת יותר, בצדק או שלא בצדק.

לקארי היה מאזן של +27 כשהיה על המגרש, במשחק בו עלה מהספסל והוא צפוי לפתוח בחמישיה במשחק מספר 3 מה שנותן עוד יתרון מנטלי קטן לווריורס. כאשר הוא, ודוראנט שקולע עד כה 27.5 נקודות למשחק בכושר קשה מאוד להאט את הווריורס, ושימו לב לכך שקליי תומפסון עם 18.5 נקודות ו-30% בלבד מחוץ לקשת עוד לא ממש הגיע לסידרה הזאת.

מי שלעומת זאת מרשים מאוד ולא מדברים על זה מספיק הוא דריימונד גרין. עם ממוצע טריפל דאבל (18 נקודות 12 ריבאונדים ו-11.5 אסטסים) אף אחד לא מפקפק בחשיבות האדירה של גרין שמהווה סוג של ברומטר, עבור הווריורס בנוסף להיותו מנהיג של ממש, האם הפלקינס מסוגלים לתת לו תשומת לב משמעותית בהגנה כשהם מנסים להתמודד עם עומס הכישרון המטורף של הווריורס?

בצד השני בין אם זה בעזרת עבירות שלא נשרקות או באופן אחר, הווריורס הצליחו להגביל את דיוויס ל-23 נקודות בלבד, ובאופן הזה קשה מאוד לפלקינס לצבור דיי נקודות כדי להתקרב לקצב של גולדן סטייט. חלק מהעניין הוא הקליעה החלדשה של הולידיי שזורק ל-23% משלוש בסידרה, שיפור שלו בקטגוריה הזאת יסייע לפתוח את הצבע ולתת יותר הזדמנויות לדיוויס הלילה.

הימור: הווריורס, קל זה לא יהיה, ב-5

יוטה ג'אז (1) – יוסטון רוקטס (1) 5:30 שידור בערוץ 5:

אחרי לילה שבו ליריבו על תואר רוקי העונה היה משחק מזעזע, דונובן מיטשל ינסה להוכיח שהוא רוקי בשם בלבד, כשקבוצתו תנסה להגן על יתרון הביתיות אותו השיגה במשחק מספר 2 כשהיא חוזרת לביתה.

מיטשל שנאלץ לשחק כפוינט גארד בשל הפציעה של רוביו, חילק 11 אסיסטים, מה שסייעו לקבוצתו לקלוע באחוזים נהדרים, כולל 15 מ-32 מחוץ לקשת בדרך לניצחון כשמעל כולם בלט ג'ו אינגלס עם 7 מ-9 בשלוש כשגם שחקני משנה נוספים כמו ג'יי קארודר ואלק בארקס תורמים את שלהם.

יוטה גם הראתה חוסן מנטלי מרשים כאשר שרדה קמבאק של יוסטון מפיגור 19 ליתרון 5, זה שליוסטון יש את הכישרון הזה, ואת ההתקפה האקספלוקסיבית לא היה כל ספק, הם יעשו ריצות כאלה, העובדה שליוטה יש את הקשיחות להתמודד ולשמור על חוסן מנטאלי זה כבר באמת מרשים.

בצד השני דווקא הקבוצה הביתית התקשתה מאוד מחוץ לקשת כשפול והארדן קולעים 4 מ-15 לשלוש, מה שהיקשה על קבוצתם להיכנס לקצב על אף עוד משחק נהדר של קלינט קאפלה. השוויצרי עם ממוצע דאבל דאבל בשני המשחקים הראשונים וממשיך להראות כדורסל סופר מרשים בגילו הצעיר (23), הוא גם מוביל את קבוצתו בחסימות ואם ישתפר מעט בקטגוריה הזאת יהפוך למפלצת בשני צידי המגרש, אז תמשיכו לעכוב.

יכול להיות שג'יימס הארדן יעשה טוב אם יחלוק יותר מהנטל עם חבריו. הוא קולע 36.5 נקודות למשחק בשני המשחקים הראשונים, הישג מזהיר, כשפול ומסיף 20 וקפלה 18.5, אבל מתחת לשלישיה הזאת יש בור מסויים ובלי סיבה טובה. גורדון, טאקר ואריזה עומדים כולם על מעל 40% מחוץ לקשת ויכול להיות שחלוקת זריקות שוויונית יותר תועיל לרוקטס ביוטה, שם יוסטון לא הפסידה מזה מעל שנתיים.

בג'אז לעומת זאת עם כל המחמאות למיטשל צריך לזכור שהוא זורק 3 מ-15 מהשלוש בסידרה, על אף היכולת המזהירה של אינגלס במשחק מספר 2, מיטשל הוא התורם ההתקפי המרכזי של הקבוצה הזאת ואם הוא לא ישפר את יכולת הקליעה שלו ליוטה יהיה קשה מאוד כי בעוד גובר ופייבורס הם שחקני הגנה נהדרים בהתקפה ליוטה עדיין יש מחסור בכישרון בהשוואה ליריבתה.

בהרגשה שלי, ואני מקווה להתבדות, זה תחילת הסוף של סיפור הסינדרלה הזה, ויוסטון תתחיל לדהור לכיוון גמר המערב מכאן והלאה.

הימור: הרוקטס ב-15