אחרי שדיברנו על הפתיחה של הג'ירו בארץ הקודש, הגיע הזמן לומר כמה מילים על המירוץ עצמו. אז לאחר הפתיחה מחר בירושלים, ואח"כ בקטעים שלאורך החוף ובנגב, המירוץ ימשיך לעוד 18 ימי תחרות באיטליה. עיקר העניין מטבע הדברים יהיה בקטעי הטיפוס במירוץ, להם תהיה מירב ההשפעה על זהות הזוכה. ישנם שישה או שבעה כאלו (ישנם כמובן יותר, אך מדובר על קטעי הטיפוס מהדרגה הגבוהה), אולי מעט פחות ממה שהתרגלנו אליו מהמירוץ הזה בשנים האחרונות. כמה מהם הם בפירוש מיתיים. את הר האתנה שבסיציליה למשל, כל חובב של הג'ירו זוכר מהניצחון של קונטאדור במירוץ של 2011. גם בשנה שעברה הקטע נכלל במירוץ, אך אז הוא לא הניב דרמות מיוחדות. קטע 9 מביא לנו 50 ק"מ רצחניים של טיפוס לגראן סאסו דאיטליה, בסיום קטע ארוך של 224 ק"מ. עוד פסגה אלמותית שנקבל במירוץ היא הזונקולן. זהו אחד הטיפוסים הקשים ביותר בעולם, עשרה ק"מ ב-12% טיפוס בממוצע, משהו שכמעט לא רואים בשום מקום. באמצעו של קטע 19 נקבל את הקולה דל פינסטרה שבאלפים, היא ה"צ'ימה קופי" (הפסגה הגבוהה ביותר, על שמו של פאוסטו קופי) של המירוץ, כשהקטע הרצחני יסתיים בפסגה פסיכית נוספת – הברדונקיה. קטע 20 כולל את הטיפוסים האחרונים במירוץ, ויש שלושה כאלו ברצף המסתיימים בצ'רביניה, לא בדיוק תענוג גדול לסיים עימו את המירוץ. המירוץ כולל גם שני קטעי נג"ש. הראשון והקצר (10 ק"מ) בירושלים, והוא צפוי להיות טכני למדי, כפי שיידע כל מי שמכיר את בירתנו. השני והארוך יותר (35 ק"מ) יהיה בקטע 16. בניגוד למירוץ של השנה שעברה, בו קטע הנג"ש היה בשלב מוקדם, מה שהביא ליתרון מוקדם של דומולאן במירוץ, כאן התזמון המאוחר של הקטע יביא לדינמיקה שונה לגמרי. שאר הקטעים יתחלקו בין קטעי מיאוץ לקטעים בקושי בינוני.

המתמודדים במירוץ יגיעו מבין 176 רוכבים, 22 קבוצות המונות שמונה רוכבים כ"א. המירוץ הזה הוא הגראנד טור הראשון הכולל שינוי שעבר מעט מתחת לראדאר – הורדת מספר הרוכבים בקבוצות המתחרות בגראנד טורים מתשעה לשמונה (במירוצים אחרים של העונה זה אף פחות). היו מספר סיבות לכך, החל מהעומס הרב שנוסף על הקבוצות עקב הוספת מירוצים רבים ללוח השנה, וכלה בחוסר הרצון לראות קבוצות על המשתלטות על מירוצים. במירוץ זה, כך נדמה, תהיה לשינוי הזה פחות השפעה, מסיבות אותן נראה מייד.

מבין המתמודדים, השם הראשון העולה הוא כמובן כריס פרום. פרום קיבל, כך לפי דיווחים בלתי רשמיים, כשני מיליון יורו על מנת להשתתף במירוץ. אולם זו כנראה לא הסיבה היחידה שבגינה הוא משתתף במירוץ. זכייה שלו במירוץ, שתגיע לאחר הזכיות בוואלטה ובטור דה פראנס, תהפוך אותו לאחד הבודדים בהיסטוריה הזוכים בכל שלושת הגראנד טורים. יתר על כן, הוא יהפוך לראשון בהיסטוריה הזוכה בשלושתם ברצף, מה שיחזק את מעמדו כאחד הרוכבים הגדולים אי פעם. עדיין, זכייה שלו במירוץ עשוייה להביא להרבה פרצופים חמוצים. הסיבה היא פרשת הסלבוטמול, בה התגלה שפרום לקח מינון גבוה מהמותר של חומר המיועד לטיפול באסטמה בוואלטה האחרונה. טחנות הצדק טוחנות מאד לאט במקרים אלו, מה שמביא לכך שעדיין לא ברור אם הוא יימצא אשם או לא. אם כן, זכייה שלו בג'ירו הנוכחי עשוייה להישלל ממנו, כפי שגם קרה לאלברטו קונטאדור ב-2011. גם בכל הקשור למירוץ, פרומי לא מגיע במצב אידיאלי אליו. כאחד הרגיל להשתתף (וגם לזכות) בטור, הוא בד"כ בונה את כושרו בהדרגה במהלך העונה, עד להגעה לשיא בטור. עם ההתחלה המוקדמת של העונה הנוכחית הוא נראה רחוק מכושרו הרגיל, כמו למשל בטור האלפים האחרון, בו לא היווה תחרות לשאר המטפסים, או בוואלטה של אנדלוסיה, בה לא הרשים אף בקטעי הנג"ש. בנוסף, העובדה שבחר לא לוותר גם על הטור השנה עשוייה להיות בעוכריו. מדובר בעיקר בסיוע אותו יקבל מחברי קבוצתו, שייאלצו להתפצל בין המירוצים. מבין הדומסטיקים בקבוצה, המטפס הגדול היחיד הוא וואוט פולס, לו יסייעו בטיפוסים דייגו רוסה וקני אליסונד. די רחוק מנבחרת הכוכבים הנוצצת אותה אנו רגילים לראות מקיפה את פרומי. לפני שנספידו עדיין כדאי לזכור שמדובר ברוכב הטוב והשלם של דורנו, אחד ששולט בכל הדיסציפלינות של הרכיבה, מה שהופך אותו בכל זאת למועמד הראשי לזכייה במירוץ.

המתחרה הראשי של פרום במירוץ הזה הוא ההולנדי טום דומולאן. זוכה השנה שעברה ואלוף העולם בנג"ש הוא הרוכב המושווה ביותר לפרום בשנים האחרונות. גם כאן מדובר במטפס מצויין ובאחד השענים הטובים בעולם, תכונה נדרשת למירוץ זה (גם אם פחות מאשר בזה של שנה שעברה). קווי הדמיון בין השניים העונה רבים – שניהם מיעטו להתחרות (דומולאן אף פחות מיריבו), ושניהם הולכים על דאבל ג'ירו-טור. לדומולאן בכל זאת יתרון גדול המתבטא בכך שהוא משוחרר מהלחץ הגדול המושת על יריבו העיקרי. מלבד הפרשיות השונות, הזכייה של ההולנדי בשנה שעברה שמה אותו במעמד של אחד שכבר עשה זאת, ומצד שני הוא אפילו לא מגיע כפייבוריט הראשי למירוץ. אולי הלך הרוח המושלם להגיע איתו למירוץ כמו הג'ירו.

עוד אחד שימשוך תשומת לב הוא תיבו פינו. הצרפתי מגיע בכושר מצויין למירוץ, ותעיד על כך זכייתו בטור האלפים, טור שכולו טיפוסים. פינו למד לקח מההתפרקויות בטורים. כאחד שסובל הן מהלחץ מהקהל הביתי והן מהחום, הוא העביר את הפוקוס לג'ירו (כבר מהשנה שעברה), ונראה שהדבר בהחלט משרת את האינטרסים שלו. הבעייה אצלו מאז ומתמיד הייתה הנג"ש, נקודת תורפה רצינית, שעד שלא יתקנה, הוא יסבול מול המועמדים המובילים. בהקשר הזה מעניין לראות איך יתפקד בקטע הנג"ש בירושלים, ביום בו החום הולך להיות כבד מנשוא.

את התקוות המקומיות למירוץ יישא פאביו ארו. כמו פינו, גם ארו הוא מטפס מוכשר עם נטייה להתפרקויות וחולשה גדולה בנג"ש. המעבר שלו העונה לקבוצת האמירויות טרם הוכיח את עצמו, וזכייה שלו במירוץ הזה תהווה הפתעה. את מקומו של ארו בתפקיד המוביל בקבוצת אסטנה תפס מיגל אנחל לופז. "סופרמן" לופז הוא מהמטפסים המוכשרים ביותר בנמצא. עוד תכונה המאפיינת את הקולומביאני המצויין הזה היא הגישה ההתקפית, מה שמכניס הרבה עניין לקטעים בהם הוא משתתף. הוא בהחלט יכול להיות סוס שחור במירוץ הזה. שניים שיובילו במשותף את קבוצת מיצ'לטון סקוט הם אסטבן צ'אבז וסיימון ייטס. עוד צמד שהפער בין הכישרון הגדול שלו בטיפוסים לחוסר היכולת בנג"ש זועק לשמיים (כשהדברים בעיקר נכונים לגבי הקולומביאני). רוכבים נוספים שעשויים לדבר ב-GC הם דומניקו פוצוביבו, רוהאן דניס, מייקל וודס, ג'ורג' בנט ולואי מנקיז. את סייקלינג אקדמי יוביל הבלגי בן הרמאנס, אך לא מדובר במטפס מהליגה של הגדולים, וכניסה לעשירייה המובילה תהיה הישג מרשים מאד מבחינתו.

הקטעים השטוחים לא ממש משכו את צמרת המאיצים בענף. הורדת מספר הרוכבים בקבוצה אילצה את הקבוצות עוד יותר להתמקד בהצלחה של רוכב מוביל אחד, מה שאומר שקבוצות עם מועמדי GC לא יכולות להרשות לעצמן לשלוח גם מאיצים. אחד שוודאי יהיה המועמד המוביל לזכות ברבים מקטעים אלו הוא אליה ויוויאני. לאיטלקי עונה מצויינת בינתיים, מאז שעבר לקבוצת קוויק-סטפ (שלא לדבר על הקבוצה עצמה). הקבוצה החליטה לא לשלוח מוביל ל-GC, ולהתמקד בנצחונות בקטעים של ויוויאני, מה שאומר שההימור עליו כזה שיחגוג בתל אביב ובאילת וברוב הקטעים השטוחים הוא יותר מסביר. סם בנט, ג'אקומו ניצולו, דני ואן פופל וסאשה מודולו צפויים להתחרות על השאריות.

ופינת הקוריוז: בשנה שעברה התמודדו במירוץ הזה וינצ'נזו ניבאלי ונאירו קינטאנה ראש בראש. השנה החליטו שניהם להתמקד בטור. משפחותיהם בכל זאת ייוצגו בטור באמצעות אחיהם אנטוניו ניבאלי ודאייר קינטאנה. מדובר בפועלים זוטרים של קבוצות די חסרות שאיפות במירוץ הזה, כך שלא כדאי לצפות שמי מהשניים יעשה משהו מיוחד כאן.

המירוץ יכוסה בשלמותו ביורוספורט כרגיל, והפעם גם בערוץ הספורט מטבע הדברים. ושוב – תהיה למי שגר פה הזדמנות לראות את הדמויות הפועלות בלייב. תבואו. תהיה היסטוריה.