מהלך מנצח (11) – ניתוח משחקי הלילה בפלייאוף / נמרוד איתן

בוסטון- פילדלפיה

אז גם בראון נפצע, ושוב כולם קברו את בוסטון. עוד פעם הם פחות מוכשרים מהיריבים, ועוד פעם הם מנצחים.

גם הלילה ראינו את בוסטון של משחקי הבית, שזו קבוצה אחרת לגמרי ממשחקי החוץ. רוזייר נראה כמו רכז טופ 10 בליגה עם קליעה נהדרת מהשלוש, הגנה אגרסיבית, שמונה ריבאונדים ועוד התעלות ברבע האחרון. הורפורד משחק שני ברציפות מזכיר למה הוא אולסטאר כבר כ"כ הרבה שנים בליגה הזאת וטייטום עולה ל0-1 בקרב הרוקיז.

אז מה קרה לפילי הלילה?

נתחיל דווקא מבראד סטיבנס. ראו את זה בתכנית המשחק שלו והוא גם דיבר על זה בין הרבעים. הוא מוכן לתת לאמביד להשתולל בפוסט, הוא לא מתכוון להביא עזרה מהקלעים. הוא סומך על החבר'ה שלו שיעשו לו חיים קשים, יגרמו לכמה החטאות, 2-3 איבודי כדור- העיקר שהקלעים לא יתחממו.

התכנית משחק הזאת עבדה לסטיבנס היום מכמה סיבות. קודם כל פילי לא פגעה היום. הם לא שיחקו שישה ימים והיו צריכים להוריד חלודה. בוסטון נכנסה לקצב ובאה מהטירוף של ניצחון בגיים 7 ושמרה בצורה אגרסיבית על קו השלוש. דיברתי על זה גם בסדרה נגד מיאמי, כשפילי נכנסת לקצב היא קולעת המון זריקות קשות. אבל בימים שהיא לא נכנסת לקצב ומחטיאה את הזריקות הפנויות הזריקות הקשות נראות לא טוב ועוזרות לקבוצה היריבה לקחת ריב' ולצאת להתקפות מעבר בדרך לנקודות קלות.

לגבי בן סימונס. אעלה את אותה נקודה שהעליתי לגבי לברון ויאניס. החבר'ה האלה משחקים המון עם הכדור ואנחנו רגילים לראות אותם מנהלים את ההתקפה ומשחקים את הפיק&רול בעצמם. את בעיית הקליעה של סימונס כולנו מכירים ולכן יותר קל לשמור על הפיק&רול שלו. לסטיבנס יש מספיק שומרים שיכולים לעמוד מולו כשהוא מנסה לחדור וראינו אותם מסתדרים גם עם יאניס. לכן בראון צריך להשתמש יותר בסימונס כחוסם או לסדר בשבילו תרגילים כדי שיקבל כדור בפוסט במצבים נוחים יותר, בטח כשאמביד לא על המגרש אבל אפשר גם איתו בזכות היכולת שלו לקלוע.

דווקא כחוסם כן יש שימוש בסימונס. בעיקר במהלכי האנד אוף עם רדיק ובלינלי מה שמובן לגמרי. הנה ברבע הראשון האנד אוף של סימונס במעבר לרדיק מסדר לסימונס שתיים קלות.

עוד דוגמה למהלך הזה, הפעם למרות שאמביד בסביבה הורפורד מתלבטל לאן ללכת ולא מצליח לעצור את סימונס כשהוא מקבל כדור בתנועה.

לצערי במהלך הבא לא רואים את ההאנד אוף עצמו, אבל בתחילת המהלך היה האנד אוף בין בלינלי לסימונס. הפעם בוסטון הגיבו בחילוף וסימונס ניצל את הכוח שלו מול רוזייר לתפוס עמדה. משם זה מסירה טובה של אמביד ועוד סל קל של סימונס.

תראו איך מהלך כ"כ פשוט מייצר לפילדלפיה נקודות קלות, ויכול להקל על סימונס להיות דומיננטי יותר . אם סטיבנס יחליט שהוא מנסה למנוע מסימונס את הכדור במצב הזה ייפתחו לקלעים אופציות למבטים פנויים לשלשות, מה שהם לא קיבלו מספיק במשחק הראשון בסדרה.

גם לגבי אמביד ראינו במשחק הזה שכשהוא מקבל את הכדור בפוסט מול ביינס/הורפורד לא מעט פעמים זה נגמר באיבוד/זריקה קשה. לעומת זאת אם הוא מקבל את הכדור לאחר תנועה/ חסימות בשבילו הוא מגיע לזריקות מאוד נוחות.

כאן ביציאה מטיימאאוט ברבע הראשון חסימה של רדיק מסדרת לאמביד ג'אמפ קליל.

בסוף הרבע השני במקום להגיע להאנד אוף רדיק מנצל את השמירה של סמארט לפנות לאמביד את הדרך לסל.

ועוד דוגמה ביציאה מטיימאאוט. אין כאן אפילו חסימה , אבל מספיקה התנועה של רדיק ואמביד. ההגנה של בוסטון מנסה להימנע מחסימה שתפתח הזדמנות לרדיק לשלשה ואמביד מוצא את עצמו בעמדה שהוא לא יכול להחטיא ממנה.

סטיבנס לקח לבראון את השלשות במשחק הזה ובראון צריך להגיב. קודם כל הקלעים שלו יקלעו באחוזים גבוהים יותר במשחקים הבאים. אבל יותר חסימות בשביל סימונס ואמביד ושילוב של הקלעים בחסימות האלה גם יסדרו להם מצבים נכון וגם בסופו של דבר ההגנה תטעה. אנחנו רואים את זה במשחקים של גולדן סטייט איך פתאום קלעי נשאר לבד בגלל אי הבנה, או ששני השחקנים יוצאים על הקלעי ואז זה דאנק קליל.  אני בטוח שיותר מהלכים בסגנון הזה גם בסופו של דבר יגרמו לאיזה 2-3 שלשות להיכנס ומשם הכל יכול להיפתח לפילי ולשנות את התמונה.

מילה אחרונה לגבי ניהול המשחק של בראון. הוא חייב להבין שהפלייאוף זה לא העונה הרגילה ולא תמיד יש מקום לרוטציות הקבועות. בתחילת הרבע השלישי אמביד נכנס לקצב, קלע סל אחרי סל בהתקפה ובמקביל ההגנה השיגה עצירות וההפרש ירד לחד ספרתי. אבל אז הגיע הזמן של אמביד לנוח, בראון הוציא אותו לפי הספר והכל קרס לו. זה בדיוק היה הזמן לסחוט את אמביד עוד כמה דקות, להוריד עוד קצת את ההפרש וגם לקוות שמישהו נוסף ייכנס למשחק בזכות הסלים הקלים שאמביד משיג.

לגבי בוסטון אין לי המון מה להוסיף. הם נתנו משחק גדול וקשה להפסיד בבית כשאתה קולע 17/35 מהשלוש. המטרה שלהם הייתה גם להוציא את אמביד מהצבע בהגנה וכל עוד ביינס קולע 2 שלשות והורפורד משחק ככה כשהוא הסנטר היחיד על המגרש זה עבד (שימו לב להגנה הרעה של סימונס שפשוט מלווה את רוזייר ומכריח את אמביד להגיע לעזרה).

דיברתי על ההחלטות של סטיבנס מבחינה הגנתית ויהיה מעניין להמשיך לעקוב אחרי זה אם אמביד ישחק ככה ויקבל יותר כדורים. הלילה בוסטון ניצחו את פילי גם במשחק הריצה כשהם מנצלים את האיבודים שאנחנו יודעים שהם בעיה מרכזית את פילי למשחק ריצה והמון נקודות קלות.

הם ניצלו משחק הגנה נרפה של פילי להגיע לזריקות שלהם ולקלוע באחוזים גבוהים. אני כן מצפה מפילי להעלות את רמת האינטנסיביות במשחק הבאים ולהראות את ההגנה שהייתה מקום רביעי בליגה בעונה הסדירה.  עכשיו סטיבנס צריך להכין את השחקנים שלו לכך שפילי תגיע יותר מוכנה ואגרסיבית למשחקים הבאים כדי שלא ייצפו שהם יטיילו ככה ויגיעו לזריקות שהם רוצים בכזאת קלות.

Tags: 

לפוסט הזה יש 53 תגובות

    1. תראה זה הרכב בעייתי בגלל שלשניהם אין קליעה ובראון שיחק איתו המון בעונה הרגילה אבל בינתיים פחות בפלייאוף.

      אם הוא משחק ככה הייתי שם את סימונס כחוסם באיזור הצבע לקלעים שייצאו לקליעה מה שיכריח את הסלטיקס או להחליף או לנסות לעבור את החסימות ואז ייווצר חצי שנייה של יתרון לאחד השחקנים שמקונל יצטרך למצוא אותו. זאת אופציה לא רעה אם באמת ישתמש בזה בצורה הזאת אבל בכל מהלך אחר יהיה להם קשה לייצר לדעתי בגלל בעיית הריווח

      1. מאוד תלוי בשחקנים האחרים. הרכב של מקונל, רדיק, קובינגטון, סאריץ'/אליאסובה וסימונס יכול להיות בסדר לדעתי. מסכים שסימונס צריך לשחק יותר בלי הכדור בסדרה ובאופן כללי

        1. זה יכול להיות בסדר אם אתה משתמש בסימונס כחוסם אוף דה בול לקלעים כמו שאמרתי. אבל פיק&רול בין מקונל לסימונס לדוגמה יהיה קל לעצור.

          אבל בהרכב כזה סימונס חייב להיות בלי הכדור, כי מצב כמו שבעונה הרגילה ששניהם על המגרש וסימונס מנהל את ההתקפה זה מתכון לכמה דקות בלי נקודות

  1. אני דווקא חושב שבראון עשה עבודה טובה בלייצר מצבים לסימונס מחסימות שלו או מהפוסט ולראיה הוא קלע 18 נקודות.
    למרות ה-31 שלו אמביד לא היה מספיק אפקטיבי כשנשאר לבד מול ביינס (וגם קצת מול הורפורד). זה יאפשר לסטיבנס להמשיך באסטרטגיה הזו במשחק הבא. הוא חייב להעניש אותם מתחת לסל ולא להסתפק בקליעות מיד רינג' שהסלטיקס יתנו לו לקחת כל הסדרה.
    יחד עם כל זה המפתח לכל המשחק היה ההבדל בקליעה מ-3. ברגע שהקלעים של הסיקסרס יקלעו בצורה סבירה כל המשחק ייראה אחרת.
    לטובת הסיקסרס אני מאד מקווה שהם לא מתכוונים להציג כזו הגנה נרפית שוב.

    1. סימונס לא סקורר גדול אבל הוא כן הוכיח שיכול לקלוע יותר כשצריך. 18 נקודות במשחק כזה שהקלעים לא פוגעים פלוס 7 איבודים זה לא מספיק לדעתי. הוא כן ייצר לו מצבים, לא אמרתי שלא- אבל הוא כן חייב להשתמש בו יותר בערבי קליעה כאלה.

      לגבי אמביד אתה צודק וגם ציינתי את זה, וגם פה הוא היה הרבה יותר אפקטיבי כשקיבל את הכדור לאחר חסימות בשבילו/שלו. מה שכן מעודד זה שאולי הוא כן מתרגל קצת למסיכה שהייתה נראית מאוד מפריעה לו בסדרה מול מיאמי במשחק פוסט.

      וכן ההגנה של הסיקסרס באמת הייתה רכה מאוד היום

      1. ניתוח מעולה תודה רבה נמרוד.
        המקבץ של רוזיר מאד מרשים, גם אם נראה שפילי לא היו הכי חדים בהגנה. חתיכת שחקן. הכי אהבתי את הטיפ של ריבאונד התקפה מתחת לסל אחרי שהחמיץ זריקה ראשונה, לא כל יום רואים גארד עושה את זה.

        1. רק אתמול מיטשל עשה אתה זה…
          אותי תפסה דווקא החטיפה של הכדור שניסו להכניס לסימונס לפוסט. הוא ממש טרף אותו ביד אחת.

          1. הקטע המצחיק במיטשל זה כמה אהבה הוא מקבל כשהוא ממש מזכיר את ווסטברוק מבחינת בחירת הזריקות ומוסר מאוד חלש. הוא קולע כל השנה זריקות קשות בטירוף, ראיית המשחק שלו ממש לא משהו והוא מפספס המון מסירות טובות לחברים.
            עדיין שחקן ענק שנותן את אחת מעונות הרוקיז הטובות שאני זוכר, אבל זה תמיד מצחיק אותי איך מה שאנשים שונאים בשחקן אחד, הם אוהבים בשחקן אחר.

          2. דווקא מבחינת בחירת הזריקות הוא מאד השתפר ככל שהתקדמה העונה. אני פחות חשבתי על ווסטברוק יותר על בוקר לדוגמא.
            אנחונ מאד נוטים להשליך את ההצלחה היחסית על הקבוצה על השחקן (זה נכון גם במקרה של טייטום לדוגמא ובראון) ובכיוון ההפוך את חוסר ההצלחה (קח לדוגמא את אינגראם שעשה השנה קפיצה אדירה אבל כולם מתייחיסים אליו כבאסט).
            מה שכן – מיטשל קולע באחוזים שווסטברוק בחיים לא התקרב אליהם. אם הוא יגיע לשם כל הדיבור לגביו ישתנה.

          3. אפלטון, ממש צלם בהיכל אתה עושה לנו….
            א. מיטשל קולע הרבה יותר טוב מראסל בזריקות מבחוץ (לא בדקתי, גילרי – הושיע נא).
            ב. מיטשל צעיר, ראסל כבר לא.
            ג. למעט אינגלס, רוב השחקנים שמשחקים עם מיטשל קולעים פחות טוב ממנו. אצל ראסל זה פחות נכון.

          4. כבר הושעתי במשרד…
            מיטשל קולע 51% אפקטיבי (סביר מאד לרוקי)
            ווסטברוק השנה קלע 48% אפקטיבי (בפלליאוף ירד ל44%) ובקריירה קולע 46% אפקטיבי.

          5. אהה ובכלל דיברת על זריקות מבחוץ.
            מיטשל לשלוש – 34% (שוב – סביר לרוקי)
            ווסטברוק – העונה 31% לשלוש ו-30% לאורך הקריירה

          6. לפי בסקטבול רפרנס –
            לראסל העונה 29.8% מהשלוש בעונה הרגילה.
            30.4% אם מחשבים את העונה הרגילה + הפלייאוף (35.7% מכובדים בפלייאוף השנה).

            בקריירה יש לו 31.1% מהשלוש (עונה רגילה), 30% מהשלוש בפלייאוף.

          7. האמת שלא דיברתי על השלוש ועל הקליעה עצמה. זה אחד התחומים שווסטברוק ממש לא מובן לי. אין סיבה שיהיה קלע כזה גרוע. בכלל לא התכוונתי לביצוע כי יש כאן מדגם מאוד קטן ועונה באמת חלומית של מיטשל, אלא על בחירת הזריקות וכניסות ראש בקיר שהוא מצליח באורח פלא להכניס, אבל נראה לי תמיד שיש לו אפשרויות מסירה הרבה יותר טובות שנפתחו ובמקום הוא הולך על איזה סקופ עקום או עיוות הגוף באוויר כדי להכניס את זה בנס.
            מסכים אבל לגבי מה שנמרוד אמר. לעשות את זה כרוקי זה פשוט אדיר, אם 3-4 שנים יעברו והוא לא ישפר את יכולת המסירה וראיית המשחק, אז נתחיל לשמוע קולות שונים. מזל בשבילו שהוא במסגרת נכונה ונראה שגם הראש שלו מוברג במקומות הנכונים.

    2. אם כבר מחדדים, הכוונה גם ללונג-2. כלומר כל עוד אפשר להיכנס לסל, אני מפרגן לשניהם לקחת את הצ'אנס, אבל כשראסל עולה לזריקות מבחוץ בוא מרבה להחמיץ ואני בדרך כלל נשאר עם התחושה שעדיף היה לעשות משהו אחר, בעוד שמיטשל נראה לי מצליח להכניס אותן, בדומה לקוואי.

      1. ווסטברוק לא קלע כזה גרוע מהמידריינג (קצת פחות מ-40% בקריירה שזה די ממוצע). מיטשל בשנה הראשונה שם 41% מהמידריינג' שלו. ההבדל המשמעותי בין שניהם הוא בכמות הזריקות מהטווח.

        1. אוקיי, זה "עוזר לי" – אפשר לטעון שמיטשל באמת לוקח את הזריקות האלה רק כשאין לו ברירה טובה יותר, וכשיש כזו הוא מעדיף למסור. מניח שאין ממש אפשרות למדוד מה הייתה האפקטיביות של הזריקות שנלקחו כשהעדיף למסור בסיטואציות כאלו, אז הטיעון שלי עדיין חי.

          אפשרות נוספת – האם מיטשל העלה את האחוזים שלו בפלייאוף? במהלך השנה לא עקבתי, אז תחושתי בעניין הצלחותיו מבוססת בעיקר על הסדרה נגד אוק'. עוד זווית – הוא, ויוטה בכלל, התחילו להתפוצץ רק בחצי השני של העונה – הנתונים שלו גבוהים יותר מאז האולסטאר, נניח? השתפרות במהלך השנה היא משמעותית יותר לרוקי מאשר לוטרן כמו ראסל.

          1. מיטשל זורק יותר בפלייאוף אבל מבחינת אחוזים אין הבדלים מהותיים. דווקא את המיד-ריינג' הוא קולע באחוזים מזעזעיים אבל שוב מדובר במעט זריקות כך שהוא למד לצמצם את הזריקות הרעות שראסל מתעקש להמשיך לקחת.
            לגבי ההשוואה לתחילת העונה אז כן – הוא היה מאד לא מחובר למשחק הקבוצתי בהתחלה אבל למד מהר והאחוזים השתפרו עם בחירת הזריקות.

          2. כשרוביו נפצע ואז היה ראש בראש ווסטברוק מיטשל חשבתי על כמה הם דומים. לדעתי היתרון של מיטשל השנה זה שעוד אין לו הרבה אגו אז לא הכל עובר דרכו ואז הוא יכול לשחק קבוצתי. אם הוא ישאר כזה וייתן לפויינט גארד לנהל את ההובלה ויהיה המוציא לפועל הוא יהיה טוב יותר מאשר אם הכל יעבור דרכו כמו ראסל. לדעתי לפחות.

  2. עוד נקודה ששכחתי ותהיה חשובה בסדרה.
    בקרב על קצב המשחק היה פה תיקו כששתי הקבוצות נשארות נאמנות לפילוסופיה שלהם. פילדפיה השתדלו לקצר התקפות ובוסטון להאריך.
    מעניין יהיה לראות אם אחת הקבוצות תצליח להוציא את השניה מסגנון המשחק שלה בהמשך.

  3. תודה מעולה נמרוד. ארשום גם פה כי בטח במעורב של מנחם זה יעלם.
    לקראת סיום העונה בראון עשה נסיונות של סימונס לנהל את המשחק מהבקבוק, עם הרבה הנד אופס וחיתוכים. אמנם אמביד לא היה על המגרש אז הצבע היה הרבה יותר פתוח אבל זה עבד נפלא לפילי, שאפילו הרכבים של סימונס ופולץ לחצו על הכדור הגנתית והריצו את פילי למתפרצות שם הם בזון שלהם.
    מול בוסטון פילי יצטרכו להיות יצירתיים יותר, כי סטיבנס הולך להפריע להם לשחק את המשחק שלהם ולמשוך אותם למשחק התקפה עומד.
    הדרך היחידה של פילי מול בוסטון זה דרך ההגנה. להרים את האינטנסיביות ההגנתית במטרה לכפות איבודים ולרוץ כמה שיותר.
    דווקא האטת המשחק בפוסט אפים של אמביד לא הולך לטובתם.
    עדיין אני הולך עם פילי בסדרה, כי הכישרון הגדול הוא אצלם, אבל הם יהיו חייבים להעז יותר.

    1. לא מסכים. הפוסט אפים של אמביד לא מאטים להם את המשחק. רוב ההתקפות שלהם מסתיימות מהר מאד והם כמעט לא מגיעים לסוף שעון. אמביד לא נתקע עם הכדור שם לנצח.
      גם אתמול שאמביד קיבל את הכדור הרבה הם שיחקו מאד מהר אפילו יותר מכרגיל.

      1. דווקא במהלכים שלא עושים משהו משמעותי לפני אלא פשוט מוסרים לו מול ביינס/ הורפורד הוא כן נתקע קצת היום. אולי זה לא מאט בקטע של להגיע לסוף שעון אבל זה יוצר אווירה של התקפה תקועה קצת ושהוא מכריח. גם איבד 2-3 כדורים ככה לפחות מהזכרון שלי

        1. זה מחיר סביר בעיני. אתה לא יכול לוותר על כח כזה קטלני כשהוא עומד לרשותך. זה גם הופך את ההתקפה שלהם להרבה פחות צפויה.

      2. זה לא עניין של זמן התקפה אלא כיוון התקפה. זה לא חכמה למהר עם זריקות, השאלה כמה יעילות יש בהתקפה . פוסט אפים של אמביד זה לא רע בכלל אבל זה מנטרל הרבה מהיתרונות של סימונס.
        אין ספק שכשזה היתרון היחסי שלך אז תלך על זה אבל רואים שהסלטיקס מנסים לפתות את פילי לפוסטאפים האלה. זה לשחק לתכנית המשחק שלהם.
        כמובן שבהתקפה העומדת זה מהלך טוב ויעיל בהרבה מהמקרים אבל פילי צריכים לצמצם בהרבה את ההתקפה העומדת וזה מתחיל מההגנה.
        אישית הייתי רוצה לראות הרבה יותר פיקנרול גבוה של אמביד וסימונס, אמביד מתגלגל הוא הרבה יותר מפחיד כשגם סימונס מאיים על נתיבי החדירה.

        1. אני חושב שבסופו של יום אמביד ינצל את האחד על אחד הזה באופו שיכריח את סטיבנס לשנות כיוון. אם זה לא יקרה והוא לא יצליח להיות דומיננטי אז אתה צודק.

        2. פיק&רול עם אמביד על הנייר הוא באמת קטלני. השאלה זה איך זה יעבוד עם האין קליעה של סימונס.

          זה בטוח שווה ניסיון ושווה לראות איך ההגנה של בוסטון מגיבה, זה תלוי גם מי שומר את סימונס באותו רגע והאם יש אפשרות לעשות סוויץ'.
          אם אין אפשרות לחילוף סביר שהשומר שלו יילך מתחת לחסימה בכל הזדמנות- פה זה כבר אחריות של סימונס לנצל את היתרון שייצר לו לפתיחת מבערים כדי להגיע לטבעת.

          זה בהחלט יכול להיות מעניין ובראון חייב לנסות את זה, לא בטוח כמה זה יהיה יעיל.

          1. הסיקסרס ניצלו את אמביד כחוסם יותר כשהגדור אצלו והוא נותן הנדאוף או מסירה לאחד הקלעים שעובר על החסימה שלו. זה דווקא יכול להמשיך לעבוד כי הוא יכול גם לקחת את הכדור לסל משם.

    2. רציתי לגעת קצת בנושא של סימונס מהפוסט אבל לא יצא בסוף, אתה צודק לגמרי.

      זה מבחן רציני ראשון לפילי ובראון, מול מיאמי היה רק חימום. עכשיו הם בלי יתרון ביתיות מול קבוצה שהם עדיין יותר מוכשרים ממנה אבל משחק כדורסל נהדר ועם מאמן מעולה וגם יותר כלים ממיאמי.

      בחמישייה של סימונס רדיק בלינלי שאריץ' ואיליסובה הכנסת כדור לפוסט לסימונס (רצוי לאחר חסימה מסויימת שאולי גם תייצר מיס מאץ') יכולה להיות פתרון נהדר לייצור מצבים לקלעים (משהו דומה לגרין בפוסט אצל גולדן סטייט).

      הפוסט אפ של אמביד אכן מאט את המשחק, אבל אם יסדרו לו מצבים כמו שאמרתי עם חסימות לפני ולא פשוט קח כדור וכולם זזים הצידה זה בד"כ נגמר יותר מהר, וזה גם יחייב את סטיבנס להגיב.

  4. ניתוח משובח. לתרגם ולשלוח לברט בראון 🙂
    מה שאני לא מבין – לקחו את מרקל פולץ שיהיה הרכז בפועל…. לא הגיע הזמן לזרוק אותו למים ולהוציא לסימונס את הכדור מהידיים ??
    לא ברור לי

    1. כי גם לפולץ אין קליעה. אסור לשכוח שהוא חזר מפציעה לקראת סוף העונה ובסדרה נגד מיאמי התקשה.
      כמו שניב ציין יכול להיות מעניין לשלב אותו אולי דווקא מהצד ההגנתי כדי לנצל את הסייז והאתלטיות שלו. מבחינה התקפית הוא הראה קצת ניצוצות אבל הוא עדיין לא שם

  5. תודה נמרוד, מצוין.
    גם אני הייתי רוצה לראות פיקנרול בין אמביד לסימונס, כאשר מתבצע עם חסימה לקלע שמחכה למסירה של סימונס.
    לשתי הקבוצות ישנן המון כלים מצוינים כך שכל זיג של מאמן א' יענה בזג של מאמן ב'.
    אני צופה סדרה ארוכה

  6. המשחק היה נוקאווט של סטיבנס לבראון.

    הסיקסרס קיבלו מה שרצו מבחינה התקפית , אמביד שלט במצ'אפ והוריד 31 נקודות (לא מבין איך אומרים שלא היה אפקטיבי!?!?) . הקלעים קיבלו הרבה זריקות פנויות ( שלא נפלו פנימה ) , רק 12 איבודי כדור.

    מה שסטיבנס עשה הוא פיצח את ההגנה של פילי ואת החילופים האוטומטים בהגנת הסיקסרס ותמיד דאג ליתרון של שחקני בוסטון במיסמצ' צועקקקק

    טאטום לרוב נשאר מול בלינלי/רדיק
    רוזייר מול אמביד/איליוסובה
    הורפורד/ מרכוס מוריס על קובינגטון או אחד משחקני הכנף

    בקיצור עשה לבראון בית ספר שלא הגיב להתקפה התזזיתית של בוסטון – להוריד את הכובע!!!
    עכשיו נראה את התגובה של בראון במשחק 2 ( אם הוא מסוגל….)

  7. הרעיון של בימונס כחוסם בפיק אנד רול הוא מצויין. אולי אתה צריך לשלוח TEXT לבראון!
    כל פוסט שלך הוא שעור בכדורסל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט