פלייאוף 2013 – טייק 2 / יובל עוז

פלייאוף 2013-טייק 2

המשחק השני בסדרת פלייאוף בדרך כלל יותר משקף את המציאות. במשחק הראשון קבוצות עוד מסוגלות להפתיע, להוציא איזה אס מהשרוול, אבל במשחק השני כבר קשה מאוד להנפיץ מיס-מאצ'ים וכל הקלפים על השולחן. וכשהקלפים על השולחן, זה עניין של מי מתפקד יותר טוב, מי חד יותר. ראינו את זה בגיים 2 של ברוקלין-שיקאגו, אבל במיוחד ראינו את זה במשחק השני של הקליפרס מול ממפיס.

הקליפרס היו גדולים על הגריזליז במשחק הראשון, בעיקר ברגעים בהם המחליפים היו על המגרש ובזכות הגנה מצוינת במשחק העומד. במשחק השני ראינו את ליונל הולינס מבצע התאמות ומראה כבוד להגנת חצי המגרש של הקליפרס עם נסיונות חוזרים ונשנים לצאת למתפרצות מיד אחרי ריבאונד ההגנה. כמה פעמים זה הסתיים במפח נפש, אבל הרבה פעמים הדובים יצאו עם סל קל (סיימו עם 13 נק' במתפרצת, בדיוק כמו הקליפרס) והטקטיקה הזו הייתה מה שהחזיר אותם למשחק מ-12 הפרש באמצע הרבע הרביעי.

תמונהCP3 עם הגיים-ווינר

במשחק הזה, בניגוד למשחק הראשון, ראינו את הבדלי הרמות והשוני בין הקבוצות בצורה יותר מובהקת מהניסוי של פבלוב עם הכלבים. כל שחקני החמישייה של ממפיס סיימו את המשחק עם מדד +/- חיובי, לעומת מדד שלילי של כל שחקני החמישייה של הקליפרס. אולם אצל המחליפים, שם טמון היתרון העיקרי של הקליפרס, קיימת תמונת מראה מושלמת, כשכל שחקני הספסל של ממפיס מחזיקים במדד שלילי, בעוד לכל החמישייה השנייה של ויני דל נגרו (למעט ה-1- של לאמאר אודום) יש מדד חיובי. אבל כמובן שהפער הכי קטן, והכי גדול, והכי מובהק, בין הקבוצות הוא בשחקן הטוב ביותר בסדרה הזו, כריס פול.

אחרי ריצת ה-9-0 של הקליפרס בתחילת הרבע הרביעי, שבוצעה ע"י חמישייה שמורכבת משחקני ספסל בלבד, הגריזליז חזרו למשחק בעזרת הרבה החלטות נכונות, הרבה הגנה והעובדה שהקליפרס ביצעו יותר מדי פאולים מוקדם ברבע הרביעי, ובכך שלחו את החברה של ליונל הולינס לקו הרבה מאוד. מייק קונלי (28 נק' ב-50% מהשדה ו-9 אס') העלה את עצמו לאזור הרמה של CP3, צעד מתבקש על-מנת שלגריזליז יהיה סיכוי לנצח בסדרה, אבל ברגעים האחרונים פול העלה את עצמו לרמה שעוד לא הכרנו. המהלך האחרון שלו מיצה את ההבדל בין הקבוצות, בין קבוצה שיש לה סופרסטאר וקבוצה שאין לה. בעוד הגריזליז ירקו דם בביצוע מושלם של התרגיל שהביא את מארק גאסול לדאנק קל במהלך האחרון שלהם, פול פשוט עשה מהלך גדול מול אחד הדיפנדרים הגדולים בליגה, טוני אלן (במשחק מצוין), מהלך שהוכיח שהוא ברמה של הגדולים ביותר. מהלך שנתן נוק-אאוט לגריזליז ושלח אותם לחבלים.

אבל לדובים אין את הפריוולגיה להישען על החבלים. הם חייבים להתאושש מהר במשחקי הבית הקרובים. כדי להתאושש ממפיס חייבת יותר תרומה מזאק רנדולף (13 נק', נקלע לבעיית עבירות לקראת הסיום) וטיישון פרינס (6 נק' ב-20% מהשדה, לא קלע אף זריקה ל-2), ביחד עם שיפור בקליעה המורבידית שלהם משלוש (2 מ-15, 13.3%). במובן הזה, אפשר להגיד שאתמול הורגש, אולי בפעם הראשונה ובתזמון הכי לא נכון, חסרונו של רודי גיי, של שחקן שמסוגל לייצר לעצמו מצב קליעה ומספק נקודות באופן יציב.

תמונהבלטו בחסרונם. רונדו וגיי

אם כבר אנחנו עוסקים בחסרונם המורגש של שחקנים כלשהם, הגיע הזמן לתת נבוט בראש לכל מי שניסה להקביל את ראג'ון רונדו לפטריק יואינג. ברבע השלישי של משחק 2 מול הניקס אתמול הסלטיקס שיוועו למהלך יצירתי שיפתח את ההגנה המצוינת של הניקס. אבל כשרונדו על אזרחי, אין לירוקים יותר מדי מה להציע בהתקפה, במיוחד כשג'ף גרין נראה חיוור כל כך (10 נק' ב-27% מהשדה, 1 ריב', 1 אס' ב-35 דק').

הרבע השלישי הוכיח, בדומה למשחק הראשון, שהדקות הטובות של הניקס מגיעות כשריימונד פלטון טוב (מדד +/- של 22+, כמו מלו. רק אימאן שומפארט עם 24+ יותר טוב). ברבע הזה, בו הניקס ברחו עם ריצת 4-27, פלטון היה היוזם בהתקפה ולא מלו, ובכך אילץ את ההגנה של הסלטיקס להתרכז בו ולהוריד את הלחץ ממלו. האפקט הזה שחרר את הסתימה בהתקפה של הניקס, וכששומפארט דופק 2 שלשות ברצף, קשה מאוד לנצח את בגארדן. בנוסף, ברבע הזה טייסון צ'נדלר נראה כמו טייסון צ'נדלר בהגנה, ועם כל הכבוד לעבודה המדהימה שקניון מרטין עושה מאז שהוא נחת בתפוח הגדול, אין תחליף לצ'נדלר, כמו שקווין גארנט חווה על בשרו אתמול.

תמונהגארנט ופירס. זה לא נראה טוב עבור הסלטיקס

הרגע של המשחק מבחינתי הגיע דקה לסיום. המצלמה התמקדה בפול פירס וקווין גארנט על הספסל של בוסטון, פירס שחרר איזה חיוך מריר וגארנט נראה כאילו הוא מבין שהפעם יכול להיות שזה באמת הסוף. חייבים לומר את האמת, כשקולעים שני משחקים ברצף מתחת ל-30% משלוש, כששוברים שיאים שליליים לקליעה במחצית השנייה ערב אחרי ערב (25 בגיים 1, 23 אתמול) וכשכל השחקנים מסיימים עם מתחת ל-50% מהשדה, זה לא נראה טוב. אם ממפיס על החבלים, בוסטון מדממת על הרצפה. אבל מצד שני, כבר למדנו שאסור להספיד את בוסטון אף פעם, במיוחד כשהיא חיה פצועה. אולי בבית, במשחק הראשון מאז הפיגוע במרתון בוסטון, משהו יתעורר בהתקפה של הירוקים (שקלעו 74.5 נק' בממוצע למשחק בינתיים בפוסט-סיזון).

הסדרה היחידה שמתעקשת לא להתיישר עם התיאוריה לגבי המשחק השני והאמיתות שהוא חושף היא דנבר-גולדן סטייט. דווקא אחרי הפציעה של דייוויד לי, דווקא אחרי שדנבר הגיעה עם מומנטום אדיר אחרי הגיים-ווינר של אנדרה מילר, הווריורס שברו את רצף ניצחונות הבית בן שלושת החודשים ושבוע של הנאגטס בצורה די מדהימה, עם 131 נק', 64.6% מהשדה, 56% משלוש, ניצחון מוחץ בריבאונדים (26-36) וערב גדול של האריסון בארנס.

תמונהבארנס בדאנק המדהים שלו מאתמול

אם לסטפן קרי (30 נק' ו-13 אס'), ג'ארט ג'ק (26 ו-7) וקליי תומפסון (21 נק' ו-83% משלוש!) כבר התרגלנו, בארנס בהחלט נתן את האקס-פקטור עבור מארק ג'קסון אתמול שנתן ללוחמים את הניצחון החלק. דווקא מעמדת הפאוור פורוורד, לא העמדה הטבעית שלו, הרוקי מצפון קרוליינה נתן משחק מדהים של 24 נק', 6 ריב' ודאנק אדיר אחד ברבע הרביעי, ונתן עוד סיבה להאמין שגם אם הווריורס לא יעברו העונה את דנבר, הם עוד יגיעו לסיבובים הגבוהים של הפלייאוף בעתיד.

כעת חובת ההוכחה על ג'ורג' קארל. הווריורס מגיעים עם מומנטום למגרש הביתי שלהם שלא ראה משחק פלייאוף זה 6 שנים (וכולנו זוכרים את הטירוף שהיה שם אז מול דאלאס). כדי להחזיר את יתרון הביתיות לקולורדו יש צורך בהרבה התאמות בהגנה (במיוחד בתחום התפילות, כי לא נראה ששום דבר אחר יכול לעצור את סטפן קרי) אבל בעיקר הרבה עבודה מנטאלית. למשחק האקספלוסיבי של אתמול, ששבר רצף באמת מופלא בפפסי סנטר, יש אופציה להפוך לכדור שלג לאור העובדה שדנבר לא משופעת בוטרנים שהיו במעמדים הללו. הדינמיקה הזו שמה את קארל בתפקיד הילד ההולנדי עם האצבע על הסכר. הגיע הזמן של הפייבוריט לתואר מאמן העונה להוכיח שהוא שווה את התואר.

 באדיבות

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. לגולדן סטייט כל השחקנים קלעו ב-50% או יותר. גם מהשלוש (קרי ובארנס קלעו ב-40%).
    כשהם קולעים ב-65% אחוז, הם קשים לעצירה. אבל…. הם לא יקלעו ככה כל משחק. אני מאמין שדנבר יכולים לנצח 3 ברצף.

    ראנדולף יכול להאשים רק את עצמו בשני משחקים גרועים, ועדיין הם לא היו רחוקים מלגנוב את הביתיות. עכשיו כשהסדרה הולכת לשתי משחקי בית, יש לו אופציה לתקן..

  2. למרות שכתבתי שייתכן סוויפ של מיאמי, המציאות אומרת שיהיה להם קשה מאד להוציא שני נצחונות במילווקי, שעשתה למיאמי את המוות, מלבד בליץ של 3 דקות בו מיאמי שברה אותם.

  3. לדעתי מיאמי תנצח בסוויפ. זה לא שהיה להם קשה, הם פשוט התאמצו רק 3 דקות. הסוויפים האלה באים להם מתי שבא להם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט