יוסטון עולה לסיבוב השני, אוקלהומה נשארת בחיים בקאמבק היסטורי, לברון מנצח את אינדיאנה וטורונטו מנצחת בבית ביום רביעי דרמטי ונדיר / עמית טבול

 

וואו, איזה ליל משחקים מטורף היה לנו!

הפלייאוף המצוין ממשיך להבטיח וגם לקיים. הסיבוב הראשון השנה הוא אחד הטובים שיצא לי לראות.

מיד נתחיל בסיקור אבל קודם כל אציין שלפני פחות משבוע הלך לעולמו הדי.ג'יי האגדי טים ברגלינג המוכר בשם הבמה שלו: אביצ'י.

השבדי המוכשר מת בעומאן בנסיבות מסתוריות כשהוא רק בן 28 (לפחות שרד את גיל 27..). לפני שנתיים הודיע אביצ'י על פרישה בשיא הקריירה ואף הופיע בראשון לציון באחת מהופעותיו האחרונות. לצערנו לא נשמע ממנו את צמד המילים I'm back .

בדרך כלל אני בקטע של רוק וגיטרות. לא יוצא לי כל כך להתעמק במוזיקה אלקטרונית מסוג האוס/דאנס, אולם במקרה של אביצ'י הסיפור היה שונה מכיוון שהוא ידע לשלב בין סגנונות רבים תוך כדי שיתוף פעולה עם די.ג'ייז וזמרים רבים שגררו את הטובים שבשיריו היישר למיינסטרים והותירו חותם בכל אירוע – מבת מצווש באולם המתנ"ס הקהילתי בחדרה ועד מסיבת פול מון בקופנגן.

השירים שלו ילוו את הסיקור הנוכחי בתקווה שאצליח למצוא הקשרים כמו ההוא מהפריוויו של מוצ"ש.

מוקדש לכל אלה ששומרים בלילה/קמים בלילות להרגיע תינוק שצורח/צופים בפלייאוף ה-NBA:

טורונטו ראפטורס (3) 108 – וושינגטון וויזארדס (2) 98

כצפוי, טורונטו מנצחת בבית ועולה ל- 2-3. הקנדים לא הפסידו העונה 3 משחקים ברצף וזה מה שקרה גם הפעם.

קל זה לא היה. הקבוצות ירדו למחצית ביתרון נקודה לטורונטו וזה היה גם היתרון שלהם בסיום הרבע השלישי. ברבע הרביעי וושינגטון עלתה ליתרון 5 קצת פחות מ-9 דקות לסיום אבל ריצת 0-6 של טורונטו החזירה להם את היתרון.

וושינגטון החטיאה בלי סוף ולא קלעה במשך 4 דקות עד לסל של בראדלי ביל, 16 שניות לסיום. במהלך הרבע הזה הם קלעו רק 8 מ-24 ברבע האחרון ו- 1 מ-10 משלוש (5 מ-26 מחוץ לקשת במשחק כולו). קייסי ניסה חמישייה שלא שיחקה הרבה ביחד העונה: דלון רייט, לאורי, דרוזן, מיילס וולנצ'יונאס. זה השתלם לו ובגדול. רייט קלע 11 נקודות ברבע הזה והיה אחד הגורמים העיקריים למיני בריחה בדקות הסיום.

טורונטו התקשתה בריבאונד – 35 מול 50 של המכשפים אבל איבדה רק 10 כדורים לעומת 15 של וושינגטון.

בטורונטו דרוזן הוביל עם 32 נק' ו-5 אס', רייט 18, לאורי 17, 10 אס' ו-3 חטיפות, ולנצ'יונאס 14, 13 ריב' ו-2 בלוקים.

בוושינגטון וול עם 26 נק', 9 ריב' ואס' ו-3 בלוקים, ביל 20, אוברה 14, גורטאט 10 ו- 12 ריב'.

 

קליבלנד קאבלירס (3) 98 – אינדיאנה פייסרס (2) 95

קליבלנד עדיין Waiting for (Kevin) Love שממשיך להתקשות (קלע רק 2 מ-11 מהשדה). מזל שיש לה את קייל קורבר. וגם את לברון ג'יימס. הקאבס עלו ליתרון ראשון בסדרה לאחר משחק דרמטי עם סיום דרמטי לא פחות.

הקבוצות ירדו למחצית כשאינדיאנה ביתרון 7. ברבע השלישי בו הקאבס בדרך כלל מתקשים, הם דווקא מהדקים את הצבת ועוצרים את אינדיאנה על 17 נקודות בלבד. אולדיפו לא פוגע בכלום והקאבס מסיימים את הרבע ביתרון 8. אינדיאנה לא מוותרת וחוזרת למשחק עם קליעות מהקו וסלים של יאנג.

33 שניות לסיום סאבוניס קולע סל קל מ-5 מטר לאחר אסיסט של קורי ג'וזף ומשווה את התוצאה ל-95-95. בהתקפה הבאה לברון מאבד את הכדור שהחליק לו מהיד סמוך ל – Base Line.

אינדיאנה יוצאת להתקפה שיכולה לגמור את המשחק ואת הסיפור של לברון. אולדיפו לוקח את הזמן, מכדרר וחודר לסל. לברון לא מתבלבל ומשבש לו את התוכניות עם חסימה אדירה שגם לאחר 30 צפיות בהילוך החוזר מהזוויות שצולמו, קשה לי להחליט אם קרתה אחרי שהכדור פגע בלוח או לפני (אולדיפו זורק את הכדור טיפה אחורה וקשה מאוד לראות מהזווית הזו אם הכדור תפס את הכיוון לסל מהזריקה או מהקרש. רק צילום מהפינה יכול להראות את זה).

בכל אופן השופטים לא נותנים סל לאינדיאנה וקליבלנד לוקחת טיים אאוט 3 שניות לסיום. הכדור מגיע ללברון שמכדרר ועולה לשלשה קשה ממרכז הקשת. הכדור צולל פנימה, האולם רועד משאגת הקהל ואפילו השדר צורח ומחזיק את עצמו מלסנן קללה עסיסית

כשהוא זועק:  "Oh my god! What the…Playoff winner"  – קורע..

קליבלנד חוגגת ואולדיפו פותח קבוצת וואטסאפ שנקראת "איגוליפו" שמאגדת את כל חסומי לברון במאני-טיים.

בקליבלנד לברון הפגיז 44 נק' (15 מ-15 מהעונשין), 10 ריב', 8 אס' וסופר בלוק. קורבר 19 (5 מ-9 מהשלוש) ו-6 ריב', לאב 11 ו-10 ריב'.

באינדיאנה סאבוניס עם 22 (8 מ-12 מהשדה), יאנג 16 (8 מ-9 מהשדה) ו-6 ריב', אולדיפו 12 (2 מ-12 מהשדה) ו-11 ריב', סטיבנסון 12, בוגדנוביץ' 11.

 

אוקלהומה סיטי רעמים (2) 107 – יוטה ג'אז (3) 99

כן רבותי, אוקלהומה סוף סוף התעוררו.

"תן למוזות קצת לרעום" – זה כל מה שרצה ראסל ווסטברוק. והלילה הוא ופול ג'ורג' רעמו כמו שצריך, בערך כמו מכת הברד שנחתה עלינו אתמול כרעם ביום בהיר.

מתחילת המשחק השני בסדרה רבע אחרי רבע אחרי רבע יוטה התעללה באסופת הכוכבים הנופלים של אוקלהומה. עד הרבע השלישי במשחק 5.

את מה שקרה שם אף אחד לא יוכל להסביר. אולי כריס פול והקליפרס.

משחק הדחה בבית. יוטה מובילה 1-3 בסדרה ויורדת ביתרון 15 למחצית. בתחילת הרבע השלישי יוטה רצה 1-8 ושלשה של קראודר המצוין קבעה 46-71, 8 וחצי דקות לסיום הרבע השלישי. מהלך שלוש של ג'ורג' ו-2 שלשות רצופות של ווסטברוק הורידו את ההפרש ל-13.

גובר הסתבך עם עבירה חמישית. בהיעדרו ובהיעדרו של כרמלו אנטוני, אוקלהומה מצאה את הסל פעם אחר פעם והקאמבק המדהים הושלם כשווסטברוק קולע שלשה שקובעת 78-78, רק 8 וחצי דקות אחרי שפיגרו ב-25. מדהים! (אני יודע שהשתמשתי במילה מדהים לפני שורה אחת אבל באופן מדהים אין לי בעיה להשתמש במילה מדהים שוב פעם…)

הצ'יטה המשיך את הרבע הרביעי באותו אופן בו הסתיים השלישי. צמד שלשות שלו ושל אברינס העיפו את אוקלהומה קדימה כששחקני יוטה ניגפים בפניהם ללא יכולת לעצור את כדור השלג. בסיום אוקלהומה מנצחת ומחזירה את הסדרה לחיים.

באוקלהומה ווסטברוק קלע 45 נק' (33 מהן במחצית השניה, 17 מ-39 מהשדה, 5 מ-9 מהשלוש) עם 15 ריב' ו-7 אס', פול גורג' עם 34 ו-8 ריב', כרמלו עם 7 בלבד ב-25 דקות.

ביוטה קראודר עם שיא קריירה בפלייאוף הוביל עם 27 נק' ו-8 ריב', מיטשל 23 ו-3 חטיפות, אינגלס 16, גובר 11 ו-10 ריב', רוביו (12 ריב', 7 אס') ופייבורס עם 10.

 

יוסטון רוקטס (4) 122 – מינסוטה טימברוולבס (1) 104

יוסטון ומינסוטה לא באותו Level.

הטילים כצפוי סוגרים את הסיפור בבית ושולחים את הזאבים למאורה.

בשלבים הראשונים של המשחק הארדן ופול החטיאו בסיטונאות אבל קאפלה המשיך ביכולת המצוינת שלו בסדרה ושמר אותם בתמונה, הגנתית והתקפית. מינסוטה הובילה ב-4 במחצית ואז הגיע רבע שלישי חזק של יוסטון שקלעו 30 לעומת 15 בלבד של מינסוטה כשהארדן קולע 15 מתוך ה-30 של יוסטון. מינסוטה ניסתה להתקרב אבל כל פעם נתקלה בריצות נגד של הטילים.

ביוסטון קאפלה הוביל את הקלעים עם 26 נק' (12 מ-14 מהשדה) ו-15 ריב', הארדן קישט את הבוקס סקור עם 24 נק', 5 ריב', 12 אס', 2 חסימות ו-2 חטיפות, אריזה 16, טאקר 15, כריס פול עם 12 נק', 9 אס' ו-5 ריב'.

במינסוטה טאונס עם 23 ו-14 ריב', קרופורד 20, טיג 17 ו-7 אס', וויגינס 14, רוז 12, גיבסון 10.

 

 

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 106 תגובות

  1. תודה על הסיקור המצוין.
    החסימה של לברון הייתה לא חוקית באופן ברור, גם הוא עצמו הודה בזה. לברון מדהים, אבל קליבלנד לא תוכל להתקדם כשחוץ מלברון וקצת קורבר כולם נראים זוועה. הבראקט שלי בסכנה…
    יוטה בעטה בדלי. פשוט איבדו את הראש, וכמובן תצוגה משוגעת של ווסטברוק במחצית השנייה. יחד עם זה, okc קבוצה קפריזית מדי, לא רואה אותם מביאים שני משחקים מספיק יציבים כדי לעבור. אני עדיין עם יוטה.

    1. ישר לעניין וקולע בול בכל הנקודות החשובות. וגם הכרתי דיגיי שמעולם לא שמעתי עליו.
      תודה עמית על סקירה מדוייקת ביותר של ערב משחקים קשה מאד

  2. תודה על סיקור המשחקים.
    פי ג'יי טאקר חביב הפחים השאיר חותם על המשחק והסוויפ אליו פיללנו (שמינסוטה תטאטא את יוסטון 4-0) לא קרה כך שבפועל חזרה של טאקר לחולון כדי להיות חלק מחגיגות האליפות לא ריאלית בשום קונסטלאציה.
    תודה לכל אלה שתמכו ברעיון, בין אם כספית או ברוחם. 🙂

  3. תודה רבה עמית על סיקור מעולה, לאחד מלילות הפלייאוף הגדולים שנראו כאן בשנים האחרונות!

    הקאמבק של אוקלהומה – פשוט וואו. לדעתי זה הדבר הכי טוב שיכל לקרות להם, לנצח בקאמבק עצבני ואינטנסיבי, במקום ניצחון של דומיננטיות רציפה לאורך המשחק כמו בגיים 1. ככה הם יגיעו עכשיו עם מומנטום אדיר ליוטה למשחק 6, ויוטה לעומת זאת בטוח איבדו הרבה בטון הלילה, מה שלא היה קורה בהפסד ״רגיל״.

    כמובן שגם המשחק של לברון אההה קליבלנד, אהה בעצם לא – לברון, מול אינדיאנה היה עם סיומת פסיכית.
    זה כאילו לא משנה מה, קליבלנד ינצחו סדרה אחרי סדרה, לא משנה כמה רע הם ייראו.
    דווקא קבוצה כמו פילי לדעתי יוכלו להדיח אותם, הרבה בזכות הכשרון והחוצפה של אמביד. יש להם את החוצפה והתעוזה להסתכל למלך בעיניים ולהגיד לו ״הקבוצה שלנו טובה משלך, לך הביתה״.
    טורונטו היא קבוצה הרבה יותר טובה ושלמה כקבוצה מקליבלנד, אבל אף אחד שם לא יכול על לברון.

    ברכות ליוסטון על הניצחון! המחצית הראשונה הייתה קצת קשה לצפייה. רשמתי עוד בפוסט של הבלוג החי, שעיקר השינוי במחצית השנייה היה בהגנה של יוסטון על ה-3 – הם לא אפשרו למיני להגיע לזריקות נוחות, לעומת המחצית הראשונה בה הם פשוט לא הגנו על קו ה-3, ונענשו כל פעם מחדש.
    מת כבר לדעת אם נקבל את אוקלהומה או יוטה. מה שבטוח שסדרת חצי הגמר תהיה לא פשוטה, שתיהן יריבות מעולות.

  4. חוצמזה עם כל החיבה לויקטור ואינדי החסימה של לברון היא מספיק גבולית בשביל שלא ישרקו על זה בפלייאוף. נראה שאינדיאנה מתעקשת להפסיד את הסדרה עם שטויות בדקות האחרונות.
    באוקלהומה נראה שנגמר קצת הקרדיט לכרמלו והתקווה שהוא יתעלה בפלייאוף די נגוזה. וטוב שכך.
    ועל טורונטו וושינגטון אין הרבה מה לומר שלא נאמר. כשהם לא משחקים בידודים הם מנצחים. פשוט. השאלה אם ימשיכו לעמוד בלחץ של וושינגטון שנראים הרבה יותר קרובים ברמה מאשר הבדלי המיקום בין הקבוצות

  5. אם צריך כזאת התעלות של לברון פעם אחר פעם בסיבוב הראשון, אין מצב שיישאר לו דלק להמשך.
    איזו נפילה של יוטה, אם הם לא עוברים סיבוב הם לוקחים את תואר הבועטים בדלי מהקליפרס.

  6. אחלה סיקור תודה רבה עמית.
    כל הכבוד לאוקלהומה, על הנחישות והקשיחות. מעריך שזה עדיין יגמר במשחק הבא ביוטה (הברק לא מכה פעמיים), אבל לך תדע. סדרה מעולה, ובכלל סיבוב ראשון מצוין.

  7. 1) בעניין בועטים בדלי ברואר היה שם גם בפעם הקודמת.
    2) דווקא רוביו ומיטשל עמדו בלחץ ועוד יום כזה לא בטוח יחזור. אינגלס וקראוד הם המפתח – אם יחטיאו אוקלהומה תנצח

  8. תודה על אחלה סיקור.
    איזה משחק מרגש – מאז פלייאוף 2016 לא היה לנו כזה.
    1. היה תענוג לראות את הכימיה בין ראסל וג'ורג'. חילקו ביניהם את הנטל, סמכו אחד על השני, פירגנו וראו שהם מנסים להשלים אחד את השני לפי מצב הכוח והמומנטום. לדעתי שניהם לא נחו בחצי השני (כל הכבוד דונובן). לא ידוע לגבי העתיד – הלילה הם לגמרי התחברו.
    2. אדאמס ואברינס בתצוגת מחוייבות אדירה בשני צידי המגרש, בהגנה ובחסימות (אדאמס). אפילו כרמלו נתן את המקסימום וכפי שציין עידו גילרי – הדביק לגובר שתי עבירות בחצי הראשון.
    3. ההפרש נבנה משלשות – וירד משלשות. הכל התחיל משתי שלשות של ראסל – מדהים כמה הקליעה היא זאת שקובעת בסוף את זהות המנצחת.
    4. מהלך נהדר של ראסל ברבע הרביעי – אחרי חטיפת כדור – ראה שאין לו רגליים, עצר ולקח פסק זמן. גדול.
    5. מהלך נוסף גדול של ראסל – מאבק חסר פשרות על ריבאונד התקפה בסוף, הוציא מרוביו פאול שהשאיר את הכדור אצל אוק' סיטי.
    6. ג'ורג' באחד המשחקים הכי טובים שלו בקריירה – חדירה אחרי חדירה, ניצול מושלם של הגוף הגדול ויכולת התנועה עם הכדור – סלים אדירים בצבע וכל זה בתוספת הגנה מעולה על אינגלס בחצי השני. יילך או יישאר – בינתיים הוא שלנו.
    7. כשראסל פוגע מחצי מרחק – אי אפשר לשמור עליו. גם אם גובר היה במגרש זה לא היה עוזר כי הוא קלע גם 5 שלשות. מה שכן – מסכים עם כל המנתחים לגבי העבירות של גובר – ההיעדרות שלו גורמת להגנה של יוטה לקרוס.
    8. יום אחד, אדיסו ושמעון – הייתם גיבורים, עקבתי אחריכם כל החצי השני, לא הגבתי כי לא רציתי לנחס את הריצה המדהימה, העזתי להגיב רק כשהמשחק היה גמור.
    9. בינתיים – הגראווטאר של כרמלו מניו יורק במאזן 1:0
    כרמלו כרגע במצב הכי טוב – אף אחד לא מצפה ממנו לכלום, והוא מבין שאפשר גם לספסל אותו ומקבל את זה. לדעתי – הוא יהיה גורם משמעותי במשחק 6.
    we live to see another day my friends
    דווקא עכשיו, אחרי הלילה המדהים הזה, פתאום כואב יותר ללכת מוקדם מהצפוי. יאללה, נוסעים ליוטה, על המגרש משחקים רק חמישה מכל צד והמשחק מתחיל ב-0:0
    הכל אפשרי.

    1. נמצאה הסיבה להפסדים שהיו…
      היו 2 דרכים לפטור את הקללה אחת לשים תמונה מדנבר ואז הוא גם היה קולע. השניה לשים תמונה מניו יורק שהיא רק ממזערת נזקים… אפשר לתת לו לנוח דק' נוספות וכו'. אני לא בטוח שהתמונה הזאת תספיק לנו במשחק הבא בבית של יוטה.

      1. + 100
        חתיכת דילמה חבריקו – אתה ללא ספק האחראי הראשי על הניצחון הלילה. נראה לי שיותר מזל מזה אין. אהבתי יותר את כרמלו של ניו יורק מזה של דנבר; יותר אנושי. יש עוד יום וחצי להחליט

    2. הפאולים על כרמלו היו בתחילת הרבע השלישי. בכלל משהו כמו 3 דקות לסוף החצי הראשון גובר היה עם אפס עבירות די חסר אחריות הקטע הזה של לעשות 5 מהן כל כך מהר. הוא קיבל על הראש מרוביו אחרי ה-5.

  9. ולפינת התגובה הלא קשורה…

    אביצ'י ליווה ומלווה אותי הרבה בהליכות\רכיבות.

    נדמה לי עמית שהוא נפטר בעומאן שבמפרץ הפרסי ולא בעמאן בירת ירדן.

  10. על הנייר כל הביתיות ניצחו,אבל בתכלס אחד הימים המדהימים.הקאמבק של אוקלהומה היה לא הגיוני,הקבוצה כבר הייתה מוכנה להתפזר לכל הכיוונים.אולי יווצר פה איזשהו מומנטום להמשך,מי יודע.
    לברון היה ענק אין דברים כאלה,אבל אינדי יצאו פארשים.3 שניות,עבירה לתת וכולם יודעים מי יקבל את הכדור,והם לא עשו כלום כמו שצריך.נראה לי שקליבלנד סוגרים את זה בשש.

  11. תודה סיקור מדהים מדהים!
    זה היום שמותר לכל אוהדי ווסטברוק לצעוק ולצחוק על כל ההייטרים.
    תנצלו את זה חברים, אחרי כל החרא שהוא אכל כאן מגיע לו צעדת ניצחון.
    ואין גולטנדינג. אולאדיפו עושה תנועת גלגול עם האצבע שמשנה את תנועת הכדור וגורמת לזה להיראות כאילו נגע בקרש. לא נגע.

        1. אחרי 8,000 צפיות חוזרות ונשנות,
          על פניו, זה נראה כמו גולטנד.

          עבירה לפני כן הייתה.

          מה שעוד היה, ומשום מה עד עכשיו אף אחד לא מזכיר, זה איבוד הכדור של לברון בפוזשין הקודם.
          הכדור בכלל לא היה צריך להגיע לידי הפייסרס,
          היות ובבירור הכדור קפץ על הקו.

          מה שעוד יותר מוזר, זה שלא היה ריוויו באותו מהלך, בגלל שזה מהלך שבהחלט ניתן (וצריך) היה לבדוק.

          לגבי המשרוקית הדוממת –
          ניתן להבין למה לא הייתה שריקה על גואלטנדינג.
          קראתי בשעות האחרונות אלפי דעות חלוקות על "כן היה, לא היה", כולל של אנשי מקצוע.
          יש מי שטוענים שהכדור חוזר אחורנית בגלל הפינגר רול,
          יש מי שטוען שזה בגלל מגע עם הקרש.
          לצפות מהשופט שידע להצמיח עין ביונית, זה קצת מוגזם…

          העבירה?
          זה מגע שכאשר הוא לא משנה את מהלך המשחק (שחקן ההתקפה לא מאבד את הכדור), אני זוכר מעט מאוד פעמים בהם הייתה שריקה.

          השורה התחתונה –
          מה שצריך לעשות זה לשנות את כללי הריוויו, ודחוף.

          1. אם אנחנו עוסקים באיזונים אנחנו צריכים לעבור על כל המשחק ולגלות שחצי מהשחקנים שהיו על המגרש בסופו היו צריכים כבר להיות בחוץ עם שש עבירות.

            'זה מגע שכאשר הוא לא משנה את מהלך המשחק (שחקן ההתקפה לא מאבד את הכדור)'

            לא משנה את מהלך המשחק? זה שינה לגמרי את היכולת והתזמון של אולדיפו בעליה לסל ובלי זה לברון כנראה לא היה יכול בכלל לנסות לחסום את הזריקה

          2. במקרה כזה גם הריוויו לא היה עוזר.

            אם היו הולכים לריוויו היינו עד עכשיו צמודים למסכים ומחכים להחלטה.

          3. ומה על פניו?
            תביט בקישור בתגובה 15 שחיפשתי רק בגלל שביקשת. אין כאן ספק.
            הפעם אפילו מקור מוסמך בא וכתב לך כתבה שלמה על זה פה בהופס.
            גם כאן אתה צריך את רוני נאן?

          4. ISH תגיד לי אבל מה הנקודה? נניח שהיתה טעות נוראית שהרסה את המשחק, ואולי הרסה את הסדרה. אז מה אפשר לעשות? אלה כללי המשחק וחוץ מלקטר פעם אחת או פעמיים אין מה לעשות. ההנחה היא שהשיפוט לא מגמתי לאף כיוון.
            לפני כמה שנים נהגתי בכביש רטוב ופתאום הגיחה מכונית מהנתיב השני ונכנסה בי ב-90 מעלות לכיוון הנסיעה. 100% באשמתה של הנהגת. במזל אף אחד לא נפגע בצורה רצינית. בעיני זה אותו דבר

          5. העניין הוא שאנשים מנסים למצוא תירוצים ללמה זה בסדר שהשופטים טעו.
            זה לא בסדר.
            זה קורה, ואנחנו צריכים לחיות עם זה.
            לפעמים זה חרא לפעמים זה מאוד חרא ולפעמים זה חסר משמעות.

            וההנחה שהשיפוט לא מגמתי היא הרבה פעמים שגויה. קצת הבנה של איך מתנהל העניין הזה של השיפוט בליגה סוגר לכל מי שרוצה להתעמק בנושא את הפינה.

          6. אתה מנסה בכח להוציא דברים מקונטקסט. זה היה חלק מתגובה כללית על השיפוט בליגה בתגובה לתגובה של עגל.

            חסרים לנו דברים להתווכח/להתדיין עליהם שאתה מנסה לייצר עוד יש מאין?

  12. דקות המשחק של לברון עד עכשיו:
    משחק 1: 44
    משחק 2: 40
    משחק 3: 42
    משחק 4: 46
    משחק 5: 42

    וכל זה מספיק בקושי להובלה של משחק אחד מול אינדיאנה.
    בינתיים לברון נראה טוב, אבל הוא כבר לא ילד, ואין סיכוי שהוא יחזיק פלייאוף שלם ב40+ דקות משחק לערב.

    שלטון המונרכיה של קינג ג'יימס מגיע השנה לסיומו.

    1. אל יתהלל חוגר כמפתח.
      לברון נראה טוב כבר 15 שנה, אנד קאונטינג…
      נדע שזה נגמר רק אחרי שזה באמת יגמר.

      1. תרשום לך ביומן, ב31 במאי (תאריך משוער לתחילת סדרת הגמר), לברון יושב בבית ורואה את פילי מול הווריורס.
        כה אמר פינקי!

  13. אחרי הלינק של ISH נראה לי שכן היה גולטנדינג. במקרה זה התוצאה כנראה לא היתה משתנה (?) לא שזה משנה – שופטים עושים טעויות כל הזמן.
    אוקלהומה – כל הכבוד להם על הלב הגדול וההצלחה אבל יש לראות זאת על רקע המחצית הראשונה הביזיונית, אז המשחק היה מאוזן. כל הכבוד ליוטה על 3.5 משחקים מושלמים (2, 3, 4 וחצי המשחק החמישי).
    לגבי המפגש מול יוסטון בשלב הבא – יוטה מפחידים כי הם קבוצה מאומנת היטב ומסונכרנת, לא מפחדת ולא נשברת, שיודעת מה צריך לעשות.
    מצד שני, מה ששבר את אוק' עד כה, רודי גובר, הוא כלי כמעט חסר ערך מול יוסטון (יוסטון תדע להעניש מהשלוש, מה שאוק' לא יודעת, וגם לקלוע לא רע מהמיד-ריינג')

    1. גובר זוכה לגדולה כי אוק לא פוגעים חצי מרחק ושלשות. כמו שאמרת מול יוסטון הוא יהיה אוויר ארובות השמיים יפתחו והשלשות יומטרו, יוטה לא יצליחו לעמוד מול המשחק של יוסטון, שם אין ברואר וכרמלו

    2. לא חסר ערך, מאפשר לך לצאת לקלעים בצורה יותר אגרסיבית, מאפשר להם לחדור לסל יותר בקלות, אבל גובר מחכה שם.
      ליוסטון פשוט יש יותר כלים, היעילות של המסירות של הארדן ופול לקאפלה והיכולת של פול לעבור שחקן ולעלות מהמיד ריינג' רחוק מגובר.

      אבל חכה, יוטה עוד לא עברו את אוקלהומה (אולי יש לבראקט שלי עוד צ'אנס…)

  14. טוב אחרי שראיתי בריפליי את המשחק של אוקלהומה-יוטה, כמה רשמים:
    1) ממש לא אותו דבר לראות משחק שאתה יודע את התוצאה הסופית שלו. הקטע של הnba לעשות שני משחקים במקביל בפלייאוף זה לא כיף.
    2) השלשות של ווסטברוק פתאום התחילו להיכנס. יותר מזה, הוא פתאום התחיל לזרוק אותם, מה שמראה שווסטברוק צריך להיות ווסטברוק. לטוב ולרע, אין לו אופציה אחרת. כמו שכריש יודע להיות רק כריש, זה ווסטברוק. לא יודע כמה זה יקח את הקבוצות שלו רחוק, אבל זה יתן לנו חווית צפיה שאין כמוה.
    3) בקאמבק אוקלהומה התחילו לעשות הרבה יותר סוויצ'ים בהגנה לפתות את יוטה למשחק אחד על אחד. זה חשף את החולשה העיקרית של יוטה בהתקפה- מחסור בשחקנים יוצרים. זו גם הסיבה שאני מעדיף לקבל את יוטה בסיבוב השני על פני אוקלהומה.
    ההגנה של יוסטון דוחפת את היריבות לאחד על אחד. הם הובילו את בליגה בתחום הזה, גם לגרום ליריבות לשחק מולן בסגנון הזה וגם להגן עליו. אוקלהומה הרבה יותר מפחידה מיוטה בסגנון בסגנון משחק כזה.
    יהיה מעניין לראות אם דונובן יתמיד בהגנה הזאת והאם יש לכרמלו מקום בהגנה כזו, והאם סניידר ידע ללמד את הקבוצה שלו לשחק בהתקפת המיסמצ' של יוסטון כדי להביא את מיטשל אל מול כרמלו פעם אחר פעם. כשגרנט בהגנה במקום כרמלו אז יוטה כבר בבעיה יותר גדולה.

    1. ווסטברוק היה ווסטברוק גם בדקות לפני שהובילו ל-25 הפרש. אתה לא יכול לסמוך על הזריקות שיתחילו להיכנס פתאום. היה כאן אפקט משמעותי נוסף והוא שהאמצע נפתח ואפשר את החדירות שלא היו להם לפני זה.

      1. גובר שחקן שחקן ויוטה קבוצה שמתמחה בהגנה בלי עבירות, אבל אם ווסטברוק היה כזה אגרסיבי ואסרטיבי בהתקפה גם גובר לא היה עוזר, העבירות היו מגיעות בכל מקרה.
        עם ה2 שלשות האלו של ווסטברוק ממש ראית מחסום מנטלי נשבר וקיבלנו את ווסטברוק נגד העולם, מה שלא ראינו ממש בסדרה עד עכשיו. לא אומר שזה טוב לאוקלהומה שהוא ככה אבל כשזה עובד זה הכי כיף לצפייה.
        מה שהכי מפריע לי לגביו זה איך הוא שעובד כל כך קשה על האתלטיות והכוח המתפרץ שלו, עוד לא ישב קיץ שלם כדי להפוך לקלע שלשות אמין. כשהן נכנסות הוא ממש בלתי עציר.

        1. ציפיתי לסל של מלו מול אינדיאנה

          אתה חייב לעשות פאוזה לקליפ לראות איפה קרייג אילו נמצא ברגע שחרור הזריקה של ג'ורדן, זה קומי בטירוף

          1. אני מתכוון שהוא כבר חצי מטר הצידה ועם רגליים על הרצפה ולא מהווה שום הפרעה לזריקה וזה אמור להיות מגן העל שג'ורדן קלע עליו את ה"shot"

          2. אני חושש שאתה טועה מאוד. הוא ממש על הזריקה מה שמכריח את מייקל לדאבל פאמפ מההייפוסט – דרגת קושי מהגבוהות ביותר

          3. דווקא הגנה מעולה של אילו. על הקליעה לגמרי, עם מייקל בתנועה ובקפיצה הצידה כך שאין מגע לאפשר שריקת פאולי

          1. 1) אל תדאג, עוד מעט זה כבר יהיה צריך להיות גם כל פעם שמוזכרת המילה "לברון"
            2) יש פה טרנד של אנשים שלא מבינים (אז אני מרגיש שיש צורך לציין במפורש)

  15. לברון ענק, וקליבלנד תעבור, אבל בלי עזרה מהחברים זה לא יספיק. אם לא בחצי הגמר אז בגמר המזרח, ואם לא שם אז בגמר ה-Nba.

    קורבר נכנס לעניינים אבל לאב וג'יי אר עדיין לא פוגעים. קליבלנד חייבת את הנקודות שלהם בשלבים הבאים.

  16. ובפינת הנקודה שאולי לא שמים אליה לב:

    שנה שעברה בטורונטו נורמן פאוול היה מצויין בפלייאוף, סוג של פריצה עבורו. השנה הוא בקושי אורה מגרש ומשחק מאט מאוד דקות (אין לי מושג למה?)
    מצד שני, דילון רייט נותן םפלייאוף מצויין עד כה

    1. נורמן פאוול בחצי השנה האחרונה זורק באחוזים מזעזעים ונראה כמו שחקן שלא מתאים לnba. ושיש לך כלכך הרבה שחקנים טובים מהספסל כמו שיש לטורנטו לא צריך אותו.

  17. 1.הזריקה של לברון לי היא מזכירה את הזריקה ההיא של קובי על וויד
    אין מה לומר, אותה אישיות שגורמת ללברון להיראות פתטי מחוץ למגרש נותנת לו להיראות אדיר ועל זמני במגרש, אין מה לעשות זו החבילה.
    2."להתחיל הכל מהתחלה
    כמו לנשום בפעם הראשונה
    אני כאן אני לא מתבזבז יותר!" {אמיר דדון במקור ראסל אתמול בתחילת הרבע השלישי}

    1. חבר – אנחנו בחיים, לא ייאמן.
      נתון מעניין – ראס וג'ורג' אתמול ביחד 79 נק' ביחד – שיא לזוג בפרנצ'אייז, ת'אנדר וסופרסוניקס.

        1. חכה, יש לפחות עוד משחק אחד
          ד"א, אף אחד לא אמר מילה על 15 ריב' של ראסל. אתמול זה בטח לא היה ניפוח סטטיסטיקה, וגם לא נגד ממפיס (פייבורס – שני מטר אלף, גובר – שני מטר אלפיים).

        2. האמת שמכל האוהדים אני היחידי שנשארתי אתמול ב 25 הפרש בבלוג החי, לא יודע היתה לי תחושה שלא יכול להיות שזה יסתיים ככה ברגע שווסטברוק קלע את השלשה הראשונה ידעתי שהלך להיות מעניין , הוא פשוט היה צריך שמשהו אחד יעבוד לו אחרי שכל הסדרה הכל הלך נגדו ,החטאות לייהפים, זריקות טובות מחצי מרחק שהלכו החוצה ,מלו, אדאמאס, בלי אסיסטים, זה היה חייב להתאזן עם איזה נתון הפוך כמו האחוזים ל3 שיעלו כשזה התחיל אז זה איזן את החושך של כל הסדרה.

          עדיין אני כבר ירדתי כבר מהרכבת של העונה
          אתמול זה היהבונוס ,בונוס מטורף של שעה של אקסטזה וטירוף חושים.
          אם תהיה הפתעה בשבת זה יהיה…

          1. אני נשארתי רק בשידור ושתי השלשות השאירו אותי עוד קצת, ואז, כשהתחיל לרדת אמרתי שלא אפתח את הבלוג כדי לא לנחס, מה עוד שהפסקתי לתפקד. אני מחשיב עצמי אדם נאור אבל יש לי נפילות כאלה. כל הכבוד לך ולאדיסו ולשמעון ששרדתם בבלוג. איך אפשר לכתוב במתח כזה?
            סיכומים נעשה כשהשמנה תשיר. בלי קשר – ההספדים הפאטאליים לא במקום – יש שלד טוב, רוברסון יחזור ואם ג׳ורג׳ יילך, פרסטי יביא כוכב אחר.

        1. חח דה שוט
          אף אחד לא אדם נאור במאני טיים…אתה רואה שחקנים מלטפים את הכדור לפני זריקות מכריעות, מדברים איתו שיכנס בפנים משתחווים עושים תנועות הזויות זה אחד הדברים הקורעים בספורט הדבר הזה!

      1. מנחם
        אני מתכוון ל"קינג ג'יימס" ולכל דיבורי האהבה העצמית ,ההתעסקות שלו עם התקשורת והעסקת כתבי חצר וכל הפוליטיקה שהוא מנהל בקליבלד,
        נאמר זאת כך הוא מדבר מחוץ למדרש הרבה יותר מקובי או מייקל.

  18. סיקור תענוג ללילה תענוג של כדורסל.

    אלה הם 4 הסנטס שלי מהמשחקים של אתמול.

    1. לברון מדהים. הוגלטנדינג (תודה ISH) מתקזז עם האאוט בפוזשן הקודם. השופטים לקחו מלברון את הכדור בטעות והחזירו לו אותו אחרי זה גם בטעות.

    2. לא מבין למה אולדיפו מכדרר את עצמו למוות כל כך הרבה, יש התקפות מעבר שהוא פשוט נעצר ומכדרר ופשוט מחכה שההגנה תסתדר ורק אז מתחיל את הפיק-נ-רול או את האחד על אחד.

    3. ההגנה של וולנצונאס על הטבעת אתמול היתה מדהימה. הוא ממש נעל את הצבע ואפשר להם לשחק כמעט כל הרבע הרביעי עם 4 נמוכים פרט אליו.

    4. הדלי של יוטה זה סיפור סיפור ואם הוא ימשיך להתמלא במשחק הבא, הנבואה של מנחם תתממש כנראה במשחק 7, וגם הבראקט שלי יזכה בעוד בול ויעמיד אותי במצב טוב להמשך.

    1. 5. זה נדמה לי שפליאוף יש הרבה יותר תוקפים. בעונה הרגילה אני בקושי זוכר עבירות תוקף, ועכשיו כמעט בכל חדירה יש איזה מגן שמנסה לשים את הגוף בדרך

  19. אני ארצה לדבר על כמה נקודות שראיתי אתמול בערב
    קליבלנד- אינדיאנה:
    1. למה למען השם נותנים לשופטים ריוויו כל המשחק שהם לא משתמשים בו לפושיזונים הקריטיים? לא הגיוני שב5 ו10 שניות האחרונות לא ישתמשו בריוויו, היה גולטנדינג לפני זה הכדור היה צריך להיות של קליבלנד . הטכנולגיה קיימת היום אבל השימוש בה מחפיר צריך להגביל את השימוש לרוויו רק בפושיזונים קריטיים ולא על כל עבירה.
    2. לברון גיימס הוא פתח נפלא את המשחק, והתעייף נורא בסוף אני לא בטוח שהם מגיעים לגמר השנה הוא זקוק לעוד מוביל כדור לצידו, רק דבר אחד להביא עליו דאבל טים יגמר בשלושה פנוייה מהפינה, מדובר באחד המוסרים הטובים בליגה.

    אוקלהומה- יוטה
    1. ראסל ווסטברוק- התמונה של הסטטיסטיקה מראה לנו 17-39 ו5/9 וחלק מהמגיבים יגידו שראסל צריך להמשיך לזרוק 40 פעם בכל יום שזוהי הדרך היחידה לנצח זה לא נכון. כשמסתכלים על הסטטיסטיקה במשחק צריך לפרק אותה לשני חלקים ראסל בתחילת המשחק שקלע באחוזים מחרידים פתח את המשחק עם 5-15 (33%), וראסל של המחצית השנייה שקלע 12-24 (ו5-9) מ3 (50 % מהשדה, 55.6% מ3) שראסל תופס יום קליעה אין דרך לעצור אותו בטח כשהוא קולע את השלושות על שומר ואת זריקות המידריינג האלה,זוהי הסיבה היחידה שאפקט ווסטברוק עבד אתמול יעילות.

    2. הנקודה השנייה מתקשרת לראשונה וזוהי גובר ופייבורס, ובעיקר הראשון מהם כשגובר יצא ההגנה של יוטה התפרקה רשמית, ראסל וגורג יכלו לחדור בקלות והמומנטום ישתנה, ואחר כך ראסל וגורג היו חמים מדי שזרעו כזאת פאניקה בהגנה שגם החזרה של גובר לא הייתה יעילה.

    3. ההגנה של אוקלהומה- במשך 3 רבעים זוהי הייתה תצוגת ההגנה הטובה ביותר שלהם, הגנה לוחצת אגרסיבית מתואמת שקוראת את החסימות בזמן, שהתיאום ההגנתי בא מופלא אם הם יצליחו לשחזר אותה המשחק הבא ויכול להיות הסדרה בידיים שלהם.

  20. אוק'
    האמת שלי יש פנטזיה מהמשחק השלישי שראסל יעלה עם רביעיית הנגרים {כלשונו הזהב של שמעון} של עונה שעברה היינו אדאמס יוסטיס אברינס גרנט רובם מגנים אדירים {גם אברינס יודע לשמור למשל אתמול] שכמו נגרים יעשו הגנה חזקה על החמישיה הראשונה של יוטה כשיוסטיס נדבק למיצ'ל לגופיה וגרנט ואדאמס בצבע עושים חיים קשים לגובר
    וג'ורג' ומלו ברואר עולים מול המחליפים של יוטה ועושים התקפה,
    קצת הזוי אבל יכול להפוך לגמרי את הסדרה!

  21. הגעתי למסקנה מאוד מובחנת (לדעתי) וחבל שדונובן לא הגיע אליה לפני או שאם הגיע, חבל שאין לו ביצים ליישמה.

    כבר כל העונה שאני אומר שעדיף שגרנט יעלה בחמישיה במקום מלו. הרוב פה מסכימים על הורדתו של כרמלו לספסל, חלק (רפי ההבנה) יעדיפו את פטרסון בחמישיה על גרנט. אני לא, פטרסון זה שחקן לשנה שנתיים, גרנט זה ל4-5.

    אחרי אתמול אני גם בטוח שאברינס צריך להעלות כשוטינג גארד. הוא צריך לשאוף למבטים כמו של קליי ורדיק. תנועה כזאת שלו מבלי כדור בחמישייה הראשונה תפתח שם את כל הפקק.

    מלו יעלה מהספסל מה שכולם רואים בבירור שצירך לקרות, וברואר (שהגיע רק לאחרונה וחבל שדונובן לא קידם את אחד מהשחקנים האחרים לחמישייה) יתפקד כמחליף למשימות מיוחדות של לחזור מסדרה שהייתה בה בפיגור 3-1 ומינוס 20+ רבע שלישי במשחק חמש כמו שהוא יודע טוב מאוד לעשות עוד מתקופתו ביוסטון (נגד הקליפרס).

  22. תודה רבה על הסיקור המצויין.
    גם אינדיאנה וגם יוטה הפסידו בגלל החטאות של זריקות פנויות (אולדיפו, בוגדנוביץ, ואינגלס וקראודר),
    יום טיפה פחות גרוע מהשדה, והם היו מנצחים.

    גם אולדיפו וגם דונובן מיטשל ניסו לקחת את המשחק על עצמם במהלכי הירו בול, העניין הוא שמולם עמדו שחקנים מנוסים משמעותית לברון, פול ג'ורג ווסטברוק, שבנוסף לניסיון מקבלים קרדיט מהשופטים.

  23. מסכים עם השרת. זה היה התפקיד ברואר בלייקרס: להגיח מהספסל ולתרום אנרגיות והאסל. הוא עשה זאת בהצלחה די רבה

  24. אני בעד זה שאוקלהומה תנצח את יוטה, אני גם בעד זה שאוקלהומה תנצח את יוסטון.
    לא יהיה ניצחון גמר מערב מתוק יותר מזה שהלוחמים יבעטו לראסל בתחת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט