חג עצמאות שמח לקוראי הופס, למשפחותיהם ולכל בית ישראל!

בעיניי התקופה שאנחנו נמצאים בה מיוחדת במינה. האביב מגיע ומביא איתו את חג הפסח, יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות. ימים של פריחה, לבלוב וגאווה לאומית-קולקטיבית. תמיד נדמה לי שבמועדים האלה, גם ובעיקר בעצובים יותר, העימותים והקונפליקטים זזים הצידה לטובת האחדות והאחווה. סוג של אביב עברי אם תרצו. יום עצמאות 70 הוא חגיגה מיוחדת במינה. תזכורת קטנה-גדולה לעובדה שבסך הכל למרות הקשיים, הבעיות, הויכוחים והמלחמות, קם פה מפעל אדיר מאפס ב-70 שנה בלבד. בינינו, אם נשתדל להסתכל על חצי הכוס המלאה, אפשר להגיד שדי נחמד לנו פה וצריך להגיד תודה שאפשר להתווכח ולהתלונן פה. חלק מהעניין..והכי חשוב: זה המקום היחיד שאפשר להרגיש בו בבית.

רצה הגורל ויום העצמאות ה-70 הוא גם חגיגה פרטית עבורי. אתמול בערב יום העצמאות זכיתי להופיע בבמה המרכזית בבנימינה במסגרת הרכב בו אני חבר, שנקרא "החלונות הקופצים". הרכב הרוק שלנו, שהוקם לפני פחות משנה, כולל אנשים רגילים חובבי מוזיקה, עובדים והורים לילדים, שהחליטו להקים להקה באמצע החיים. פעם בשבוע אנחנו מסתגרים בחדר אפל, מוציאים את העצבים על גיטרות, קלידים, בס ותופים ואחרי שעתיים חוזרים לקרקע. אין תענוג גדול מזה (ומהופס…)!

גם בגזרת הכדורסל יש לנו חגיגה גדולה בדמות פלייאוף הליגה הטובה בעולם שבינתיים לא מאכזב. ומה יותר טוב מלקרוא ולדון בפלייאוף באתר שהוא "מדינת ישראל של תקשורת הספורט" שנבנה מכלום על ידי חלוצי הופס כמו מנחם, חברי הצוות והגולשים?
אז בואו נשים בצד את המחלוקות והירידות הפרסונליות, נהנה ביחד מהמכנה המשותף שלנו לשמו נתכנסנו כאן וניגש לסיקור יום רביעי הראשון של פלייאוף 2018. בברכת "שנזכה לחזות במיגור הטאנקינג עד חגיגות ה-70 של הופס"…

הלילה היו לנו 3 משחקים: קליבלנד ויוטה הצליחו הצליחו להשוות את הסדרות ל-1-1, הטילים של יוסטון שייטו ל- 0-2 . בואו נתחיל!

קליבלנד קאבלירס (1) 100 – אינדיאנה פייסרס (1) 97

כולם ידעו שלברון יגיע במוד רצחני למשחק השני ביודעו שהפסד כאן סוגר את הסיפור שלו ושל קבוצתו ובכל זאת – אף אחד לא הצליח למנוע ממנו לתת הופעה נדירה כשהוא משאיר את הקבוצה שלו בחיים ומשווה את הסדרה לפני שנוסעים לאינדיאנה.

קורבר וסמית פתחו בחמישיה במקום גרין והוד. אולדיפו צבר 2 עבירות מהירות בתחילת הרבע וירד לספסל. בהיעדרו אינדיאנה התקשתה לקלוע ולשמור. לברון פתח את המשחק בטירוף כשהוא קולע את 16 הנקודות הראשנות של הקאבס ובסיום הרבע התוצאה עמדה על 18-33 לקאבס (18-20 ללברון מול אינדי). לברון מסיים את המחצית עם 29 נקודות ושליטה מוחלטת במשחק.

ההפרש הגיע עד 18 אבל בהמשך אינדיאנה התעשתה וצמצמה את ההפרש בהדרגה למרות שאולדיפו משחק מעט דקות. קווין לאב נפצע באגודל קצת פחות מ-4 דקות לסיום ולא חזר עד סיום המשחק. המשחק נכנס לישורת האחרונה והצמודה. 27 שניות לסיום, במצב 3 הפרש לקאבס, אולדיפו מצא את עצמו חופשי לגמרי מקו השלוש אבל הוא החטיא את השלשה ועד הסיום לברון השאיר את הנקודות אצל הקאבס כשהוא קולע 3 נקודות משם בפרק הזמן הזה.

בקליבלנד לברון היה אדיר גם במונחי לברון. הוא סיים 46 נקודות (17 מ-24 מהשדה), 12 ריב', 5 אס' ו-2 חטיפות. חוץ ממנו רק לאב וקורבר קלעו בדאבל פיגרס. הראשון קלע 15 עם 8 ריב' והשני קלע 12, כולן מחוץ לקשת.

באינדי אולדיפו הוביל עם 22, 6 אס' ו-2 חטיפות ב-28 דקות, טרנר 18, קוליסון 16, 5 ריב' ו-6 אס', סטיבנסון 10.

אוקלהומה סיטי (1) 95 – יוטה ג'אז (1) 102

עוד משחק צמוד היה לנו הערב. יוטה גנבה את יתרון הביתיות מאקלהומה סיטי. רוביו ומיטשל חגגו ניצחון פלייאוף ראשון. מיטשל היה בספק למשחק הזה אבל פלייאוף זה לא עונה רגילה וכיש ספק – אין ספק. יוטה בהחלט יכולה להיות מרוצה מההחלטה לשתף את מיטשל, שכן הרוקי האקספלוסיבי והנהדר היה ההבדל ברבע הרביעי וקלע 13 מתוך 28 נקודותיו ברבע זה.

המשחק התחיל ב- 0-9 ליוטה. פייבורס היה האיש שלהם ברבע הזה וסיים אותו עם 9 נק' ו-7 ריב'. עד סוף הרבע אוקלהומה חזרה לעניינים וסיימה אותו בפיגור מינימלי. יוטה הגדילה את היתרון עד המחצית ל-7 בעיקר הודות לפייבורס ורוביו. קצת פחות מ-7 דקות לסיום הרבע השלישי, בפיגור 7, אדאמס מסתבך בבעיית עבירות ויורד לספסל. דווקא אז אוקלהומה פוצחת בריצת 9-21 ומסיימת את הרבע השלישי ביתרון 5 ו-21-33 בסך הכל ברבע השלישי. הג'אז קלעו רק 7 מ-23 ברבע הזה.

גמור? הצחקתם את דונובן מיטשל ששיחק כמו פז"מניק והשתלט על הרבע הרביעי, כשמנגד השלישיה של אוקלהומה לא מצליחה לקנות סל שדה במהלך כל הרבע הרביעי (!) ועושה מעשה תום צ'יימברס ביד אליהו. 0 מ-14 היה להם במשותף ו-2 נקודות בלבד. ביחד. הרבע הרביעי נגמר 16-28 לטובת הג'אז וככה קשה מאוד לנצח משחק פלייאוף נגד יריבה עקשנית כמו יוטה.

ביוטה מיטשל קלע 28 למרות 0 מ-7 מהשלוש (קלע טוב מבפנים), הצלף הספרדי ריקי רוביו קלע 5 מ-8 מחוץ לקשת בדרך ל- 22 נקודות עם 7 ריב' ו-9 אס'. פייבורס רשם שיא קריירה בפלייאוף עם 20 נק' ו-16 ריב'. שר ההגנה הצרפתי סיים עם 13 נק', 15 ריב', 3 בלוקים ו-2 חטיפות. ג'רבקו 10 ב-13 דקות ואינגלס היה חלש עם 3 נק' בלבד.

באוקלהומה השלישיה המובילה חיברה 19 מ-58 מהשדה. ווסטברוק עם 19 נק', 9 ריב', 13 אס' ו-4 חטיפות, פול ג'ורג' 18, 10 ריב' ו-3 בלוקים, כרמלו 17 נק' ו-9 ריב' ו-2 שלשות שהוחטאו בדקה האחרונה. גראנט 13 ו-6 ריב', ברואר 11.

יוסטון רוקטס (2) 102 – מינסוטה טימברוולבס (0) 82

יוסטון עשתה את המוטל עליה. למינסוטה אין כרגע תשובות מול העומק של הטילים. הזאבים היו בעניינים ברבע הראשון וסיימו אותו ביתרון 5, אלא שברבע השני יוסטון נתנה גז וסיימה אותו בתוצאה 17-37. גם את הרבע הבא יוסטון ניצחה (ב-7 הפרש) אחרי שפתחו אותו בריצת 2-10 והמשחק נכנס לגארבג' טיים.

בניגוד למשחק הקודם בו הארדן להט עם 44 ופול ושאר הקבוצה לא היו בפוקוס, הפעם זה היה הפוך: הארדן במשחק חלש אבל פול והספסל של הרוקטס בראשות ג'ראלד גרין נתנו תוצרת יפה. גם הכוכב של מינסוטה לא היה בעניינים, הבעיה שזה קורה לו כבר משחק שני ברצף. 5 נקודות היו לטאונס הלילה (8 בראשון). בניגוד ליוסטון, למינסוטה אין ספסל עמוק ולכן כשהשחקן המוביל שלה מזייף ושני הסקוררים האחרים פושרים, אפשר להגיד שהיא בצרות צרורות.

ביוסטון פול לא נתן לקבוצה ליפול וסיים עם 27 נק', 8 אס' ו-3 חטיפות, ג'ראלד גרין להט עם 21 נק' (5 מ-12 מחוץ לקשת) ו- 12 ריב', אריזה 15, הארדן היה אסון בהתקפה עם 12 (2 מ-18 נהשדה, 1 מ-10 מחוץ לקשת) אבל תרם את שלו באסיסטים (7) ובהגנה (3 חטיפות ו-3 בלוקים). קאפלה קיפל 16 ריב' והוסיף 8 נק'.

במינסוטה בייליצה היה ראש לשועלים עם 16 נק', 8 ריב' ו-2 חטיפות, וויגינס 13 ו-8 ריב', באטלר 11.