מינסוטה בפלייאוף, יוטה נשרה למקום החמישי – סיקור משחקי יום ד' / פאוור 6

בוקר יום הזכרון לשואה ולגבורה בישר גם את סיומה של העונה הסדירה.

במשחק המרכזי של הערב, מינסוטה ניצחה את דנבר והבטיחה העפלה לפלייאוף, ובמשחק המרכזי השני של הערב, פורטלנד ניצחה את יוטה, והבטיחה את המקום השלישי ואת הביתיות בסיבוב הראשון.

אתם מוזמנים לקרוא את הסיקור אותו הכינו רון, עידו, עידן, ראובן, דובי ואנוכי. אנחנו מאחלים לכם קריאה נעימה.

מינסוטה טימברוולבס (35-47) 112 – דנבר נאגטס (36-46) 106

גיים 7 של העונה הרגילה הבטיח וגם קיים. אחרי רבע ראשון צמוד שנגמר ביתרון 3 לוולבס, המקומיים ברחו לנאגטס עם דקות נהדרות של קארל אנטוני טאונס וג'ימי באטלר האדיר (16 נק' כ"א) . למרות הבריחה של מינסוטה, הנאגטס הצליחו לשמור על פער סביר של 8 נקודות במחצית בעזרת 29 נקודות משותפות של הג'וקר ובארטון.

מה אני אגיד לכם, ניקולה יוקיץ' הוא תופעה. נכון שהוא לא בין השומרים הטובים שראינו, התנועה שלו גמלונית, הוא לא אתלט גדול אבל כשרואים אותו משחק ותופר שלשה אחר שלשה, או נותן עוד איזה אסיסט גאוני אתה מבין שהוא פשוט שחקן כדורסל ענק עם יסודות שאין ללא מעט שחקנים אחרים בליגה. הג'וקר נכנס לזון ברבע השלישי עם 17 נק' אדירות שהביאו אותו ל-30 נקודות והחזירו את הנאגטס למרחק של 3 נקודות מהזאבים שנעזרים בדקות גדולות של וויגינס וטאונס בשביל לסיים את הרבע ביתרון 5, 86-81.

אחרי רבע שלישי של 2 נק' בלבד, ג'ימי באטלר חזר לעניינים, ובגדול. ג'ימי באקטס היה בכל מקום על הפרקט ועם מהלכים מרהיבים עזר לקבוצה שלו לעלות ליתרון 8, עם קצת יותר מארבע דקות לשחק. ג'מאל מורי רואה מה באטלר עושה לקבוצה שלו ומחזיר לו באותו מטבע. הרכז המצויין קולע 4 נקודות רצופות בסטפ בק, משווה את התוצאה ומאלץ את ת'יבודו לקרוא לפסק זמן.

במצב של שוויון 101, המשחק נכנס לדקה האחרונה שלו והמתח בשיאו. שתי הקבוצות הולכות לשחקנים המובילים שלהם אבל לא מצליחות "לקנות סל". בהתקפה שאמורה להיות האחרונה שלהם במשחק, הוולבס הולכים לג'ימי באטלר שמוריד יותר מדי זמן מהשעון ומגיע לזריקה רעה, כדור של דנבר עם 4.4 שניות על השעון. הנאגטס הולכים לג'וקר שתוך כדי ניסיון זריקה מאבד את הכדור לטאג' גיבסון הענק. כשעל השעון נותרו 1.6 שניות לשחק הוולבס מוציאים את הכדור לג'מאל קרופורד אחרי תרגיל חוץ לא מוצלח, הוא מחטיא ואנחנו הולכים להארכה.

עם קצת יותר משלוש דקות לסיום ההארכה הנאגטס עולים ליתרון נקודה, לראשונה מאז הובילו 19-18 אי שם ברבע הראשון. בדומה לסיום הרבע הרביעי, טאג' גיבסון עושה עבודה הגנתית אדירה על יוקיץ' ועוזר לקבוצה שלו לעלות ליתרון נקודה עם 54.8 שניות לסיום. אחרי שבאטלר סחט עבירה וקלע 1 מ-2 מקו העונשין, הנאגטס יצאו להתקפה גורלית שהסתיימה בזריקת פלואטר של בארטון שהלכה החוצה והכדור אצל מינסוטה. וויגינס הולך לקו עם לחץ עצום על הכתפיים הצעירות שלו ובקור רוח קולע 2 מ-2. הנאגטס מוציאים את הכדור בצד השני למורי שמחטיא שלשה ואחרי 13 שנה הטימברוולבס חוזרים לפלייאוף !

ג'ימי באטלר הוביל את הזאבים עם 31 נק', 5 ו-5, טאונס היה עצום עם 26 ו-14, ו-וויגינס היה מעולה עם 18 נק'.

ניקולה יוקיץ' היה גדול במשך ארבעה רבעים עם 35 נק' אבל נעלם (הרבה בזכות גיבסון) בהארכה, בארטון ומורי הוסיפו 24 ו-20 בהתאמה.

אורלנדו מג'יק (57-25) 101 – וושינגטון וויזארדס (39-43) 92

לוויזארדס הייתה הזדמנות מעולה לשפר מיקום מול המג'יק החלשים. אולי מתוך הנחה שהניצחון בכיס אפשרו לוול שחזר מפציעה ולפורטר הפצוע קלות לנוח. לרוע מזלם זה עלה להם ביוקר כשכעת יאלצו להיפגש עם טורונטו המדורגת ראשונה.

המג'יק מצידם לא ממש התכוונו לנצח כשארון גורדון, ניקולה ווצ'ביץ' ודי ג'יי אוגוסטין סיימו את חלקם אחרי רבע אחד של משחק אותו המגי'ק סיימו ביתרון 23-26.  אבל גם לשחקנים מחליפים יש רצון לנצח ושאיפות טנקינג כאלו ואחרות לא ממש מעניינות אותם.

רבע שני טוב של ארון אפללו עם 12 נקודות אפשר למג'יק לרדת למחצית ביתרון 45-55. הוויזארדס לא ויתרו ואיזנו ל81-81 7 דקות לסיום. כאן קצה הספסל של המג'יק השתלט על המשחק כשרודני פרביס קולע 9 נקודות וקם בירץ' 6. יחד עם ג'אמל ארטיס, אייק איוונדו ומריו הזוניה הם רצו ל11-20 עד לסיום.

המג'יק סיימו עונה די עצובה עם יום טוב מחוץ לקשת של 13 מ-32. בחלוקה די מאוזנת של נקודות הקבוצה קיבלה 16 נקודות מרודני פרביס, 15 מהזוניה, 13 מבירץ', 12 מאפללו ו-11 מגורדון.

בוויזארדס בלט גו'די מיקס עם 18 (5 מ-10 לשלוש) כשבראדלי ביל ביום חלש של 13 נקודות ב4 מ-15 מהשדה.

קליבלנד קאבלירס (32-50) 98 – ניו יורק ניקס (53-29) 110

בוקר טוב ניקס שלי, ניצחתם הבוקר את קליבלנד בהרכב מלא, עם לברון, בחוץ. ניליקינה קלע 16 וחטף ארבע, ברק שיחק 42 דקות וקלע 19 עם שישה אסיסטים והקלע המוביל שלנו היה בכלל לוק קורנט, פאוור במקצועו, ששם 7-4 מהשלוש. עוד יכול מישהו להתבלבל ולחשוב שאתם קבוצה צעירה ולוחמת עם שלד צעיר ומבטיח שנותן תקווה לעתיד.

אז אתם לא.

אתם קבוצה אומללה בלי תקווה. כי היקס ודוטסון נתנו משחק ראוי מהספסל, אבל הם אייזיאה היקס ודיימון דוטסון, שיימוגו לחשיכה בסוף העונה. וקורנט הוא לא קווין לאב צעיר כמו שניליקינה הוא לא טוני פרקר, אלא רכז צעיר וגבוה שקרטע כל העונה. ואם ברק יהיה המנהיג שלנו בהמשך אנחנו ניראה… כמו שנראינו השנה.

אז צאו לחופש ניקס שלי. ותעשו טובה, אל תעשו חושבים. כי בכל הפעמים האחרונות שעשיתם חושבים יצא לכם גרוע. פשוט תזרמו… בעצם גם זה בדרך כלל לא עובד כל כך טוב.

יודעים מה, פשוט צאו לחופש, כרגיל, באמצע אפריל. ניפגש בעונה הבאה.

וקליבלנד? היא עלתה למשחק כדי שהקינג יוכל לרשום ברזומה עונת 82 משחקים ראשונה בקריירה, לקלוע בספרות כפולות כדי לא לפגוע ברצף ולהתיישב על הספסל לצפות בהנאה בניקס מספרים לעצמם שהם קבוצה.

הולנד עם 21 וזיזיץ עם 20 הובילו את קליבלנד. אוסמן עם 18 השלים את התמונה של קבוצה שלא באמת התכוונה ברצינות במשחק הזה.

 

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (34-48) 137 – ממפיס גריזליס (60-22) 123

ניצחון של הת'אנדר היה בגדר הימור בטוח הלילה, אז מה שבאמת יצר עניין במשחק הזה הוא ממוצע הטריפל דאבל של ראסל ווסטברוק. לרכז האדיר של הת'אנדר היו חסרים 16 ריבאונדים בשביל לסיים עונה שנייה ברציפות ! עם ממוצע של טריפל דאבל, מדהים. להוציא את העובדה שאת המחצית הראשונה ראס סיים עם 12 אס' ו-11 ריבאונדים, הנתון המפתיע של המשחק במחצית הראשונה היה שהוא קלע נקודה אחת בלבד במהלכה. למזלו של ווסטברוק יש לו צוות מסייע לא רע השנה בדמות פול ג'ורג', כרמלו וסטיבן אדאמס שקלעו 51 נקודות מתוך ה-77 נקודות של הקבוצה, 20 יותר ממה שקלעה ממפיס במחצית.

בזמן שאדאמס וג'ורג' ממשיכים לקלוע ו-ווסטברוק מגיע ל-18 ריב' ומסיים עוד עונה סדירה עצומה, ממפיס לא מוותרת וחוזרת למשחק עם דילון ברוקס הקנדי, אחד מגניבות הדראפט האחרון שנותן הצגה עם 32 נק' בשלושה רבעים וזה רק 9 לת'אנדר. החזרה של ממפיס למשחק לא ערערה את הת'אנדר שעם רבע רביעי מצויין ניצחו את המשחק.

פול ג'ורג' הוביל את הת'אנדר עם 40 נק', ווסטברוק סיים עם 6 נק', 20 ריבאונדים ו-19 אסיסטים וסטיבן אדאמס קלע 24 משלו.

בצד השני דילון ברוקס בלט עם 36 נק'.

בוסטון סלטיקס (27-55) 110 – ברוקלין נטס (54-28) 97

בוסטון שיחקו ללא אירווינג, הייווארד, הורפורד, סמארט, רוזייר, ת'ייס, טייטום, מוריס ובראון. הנטס, לעומת זאת, שיחקו ללא קארול, אוקאפור, לין, דינווידי, האריס ו-ווייטהד. איך זה נגמר? התוצאה לפניכם.

הנטס עוד הובילו בתחילת הרבע הראשון, ונראה היה שהראש של בוסטון כבר בפלייאוף. אלא שמאותו הרגע, שחקני בוסטון התעוררו.

בוסטון החלה לרוץ, כשההפרש מגיע בנק' מסוימת ל-12 הפרש לטובתה של בוסטון. ואז ברוקלין החלה לחזור, כשריצה משלה קובעת יתרון 28-27 שתי דק' אל תוך הרבע השני.

בוסטון לקחה חזרה את היתרון, ושוב הובילה ביתרון דו ספרתי. ברוקלין עוד הצליחה לעשות קאמבק אחד לקראת סיום המחצית, אך לא הצליחה להפוך את התוצאה. ומכאן והלאה, המשחק היה כולו של בוסטון.

אצל בוסטון בלט לטובה ארון ביינס, שסיים את המשחק עם 26 נק' ו-14 ריב'.

אצל ברוקלין ניק סטאוסקוס היה הקלע המוביל עם 18 נק', 4 ריב' ו-3 אס'.

פילדלפיה סבנטי-סיקסרס (30-52) 130 – מילווקי באקס (38-44) 95

זה היה אמור להיות אחד המשחקים המעניינים של הערב. פילדלפיה עלתה להילחם על המקום השלישי ומילווקי על מיקום ובחירת הדראפט שלה. הבאקס קיבלו בחזרה את יאניס כמו גם את דלבאדובה שהיה פצוע תקופה ממושכת ומהצד השני הסיקסרס נתנו לרדיק לנוח.

למרות כל זאת המשחק נגמר מהר מאד. הסיקסרס קפצו על הבאקס מהפתיחה כשסאריץ' ובלינלי מטווחים אותם מבחוץ ועלו ל6-20 אחרי 5 דקות. סימונס נאלץ לצאת עקב פאול שני ונראה היה שלמילווקי הזדמנות טובה לחזור למשחק אבל המחליפים בהנהגתו של פולץ המשיכו את ההתעללות והעלו ל18-46 בסוף הרבע. שאר המשחק היה גארבג' טיים ארוך בו ההפרש חצה אפילו את רף 40 הנקודות (29-70 חמש דקות למחצית).

אצל הסיקסרס המחליפים נתנו את הטון כשמרקל פולץ מנווט ורושם טריפל דאבל של 13 נקודות יחד עם 10 ריבאונדים ואסיסטים.  ג'סטין אנדרסון  צלף 25 ורישון הולמס תרם 19 נקודות. טי ג'יי מקונל היה טוב גם הוא עם 16 נקודות 7 אסיסטים, 6 ריבאונדים ו-4 חטיפות. בין שחקני החמישיה בלט סאריץ' עם 24 נקודות .

מילווקי תיאלץ להמתין להטלת מטבע עם מיאמי אותה תקווה להפסיד שתקבע את גורל בחירת הדראפט שלה. בבאקס ניתן לציין לטובה רק את ג'אברי פארקר שרשם 25 נקודות. יאניס אנדטקומבו היה חלש עם 10 נקודות (5 מ-13 מהשדה) ו-5 איבודים ב-22 דקות.

ניו אורלינס פליקנס (34-48) 122 – סן אנטוניו ספרס (35-47) 98

הפליקנס אירחו את הספרס כשעל הכף מיקום סופי במערב הצפוף. הפרס למנצחת :הבטחת מקום 4-6 והמנעות ממפגש עם יוסטון או גולדן סטייט בסיבוב הראשון.
מירוטיץ ומור הובילו את הפליקנס בפתיחה והשיגו יתרון מהיר של 7 נקודות .פארקר ורודי גיי עלו מהספסל ויחד עם אולדריג' סגרו את הפער. 27-26 לפליקנס בסיום הרבע.
אחרי המיני קאמבק של הספרס נראה היה שהמשחק יהיה צמוד ומותח עד הסוף.מירוטיץ חשב אחרת ויחד עם דייויס והולידיי פתחו מסיבת לייאפים ודאנקים מתחת לסל של הספרס.הפליקנס יורדים למחצית ביתרון שיא של 18. במגרשים האחרים אוקלהומה ו מינסוטה מובילות ונכון להפסקה, הספרס יסיימו במקום השביעי בדרך למפגש מול הווריורס. תחילת הרבע השלישי נראה בדיוק כמו הקודם ,דיוויס והולידיי המשיכו לקלוע ללא הפרעה מתחת לסל של הספרס ופתחו יתרון שיא של 23 . המחליפים של הספרס בראשות פורבס הצליחו לצמצם והרבע נגמר בשוויון 29 הפליקנס עדיין מובילים ב 18.
אם זה לא הספיק לספרס ,דנבר החלה לצמצם את הפער מול מינסוטה ואיימה לדחוק אותם עוד מקום אחד למטה בדרך למפגש מול יוסטון.
הספרס לא התאמצו יותר מידי ברבע האחרון ,השלימו עם ההפסד והלכו לצפות בהארכה של מיניסוטה דנבר.
ג'רו הולידיי הוביל את הפליקנס שיפגשו את הבלייזרס בסיבוב הראשון עם 23 נקודות. דיוויס ומירוטיץ קלעו 22 ו21 והוסיפו 15 ריבאונדים כל אחד. רונדו חילק להם 14 אסיסטים וגם התפנה לקלוע 19 משלו.אולדריג' מורי ופארקר קלעו 11 כ"א לספרס שיקווו שקוואי יחליט לחזור בדיוק בזמן כדי לנקום בזאזא.

מיאמי היט (38-44) 116 – טורונטו ראפטורס (23-59) 109

אחד המשחקים הטובים של הערב.

טורונטו הובילה לאורך רוב המשחק, כשמיאמי לוקחת את ההובלה לפרקים קצרים ברבע הראשון, השני והרביעי.

היתרון של הקנדים עמד כבר על יתרון של 11 נק' באמצע הרבע השלישי. אלא שההיט עשו קאמבק לאחר מאמץ קבוצתי נהדר בהתקפה ובהגנה גם יחד.

המשחק המשיך להיות צמוד עד סוף הזמן החוקי. כשסל של אלינגטון 18.8 שניות לסיום קבע 105-103 להיט, וסל של פולטל 08.4 שניות לסיום קבע שוויון 105-105. ג'ונסון ניסה להכריע את המשחק על הבאזר עם פיידאווי, אך לא הצליח, הולכים להארכה.

בהארכה לטורונטו כבר לא נשאר כוח בקנה, ומיאמי השתלטה. דרוזן עוד ניסה "להציל" את טורונטו, אך החטיא נסיון, אחר נסיון, אחר נסיון. והמשחק נגמר בתוצאה 116-109 להיט.

את מיאמי הוביל ווין אלינגטון עם 32 נק' ו-3 ריב'.

את טורונטו הוביל קייל לאורי עם 28 נק', 10 ריב' ו-9 אס'.

שיקגו בולס (55-27) 87 – דטרויט פיסטונס (44-30) 119

גם בעונה עגומה, אוהדי הבולס הגיעו העונה ליציעים בהמוניהם, ולבטח ציפו לסיום יפה יותר.

זה לא קרה, כאשר דטרויט שייטה לניצחון קליל ביותר, כשלוק קנארד (23 נק'), אנטוני טוליבר (18) ואריק מורלנד (16 נק', 17 ריב', 4 אס' חט' וחס') חוגגים על חשבון השוורים.

את הבולס הוביל לאורי מרקנאן עם 20 נק'.

לוס אנג'לס קליפרס (40-42)  100- לוס אנג'לס לייקרס  115 (47-35)

לראשונה מאז שנת 2005, לוס אנג'לס לא שולחת נציגה לפלייאוף, ורגע לפני שהקבוצות יצאו לפגרה ארוכה, גארי פייטון השני הסיר את הכפפות בדרך לערב שיא של 25 נק' ו-12 ריב'.

מי שעוד ניצל את הבמה היה ג'וש הארט, שצלף שיא קריירה של 30 נק' כולל 7 שלשות מ-9 ניסיונות.

אצל הקליפרס, דיאנדרה ג'ורדן סיים עונה מרגיזה עם 6 נק' ו-9 ריב', ריברס קלע נקודה בודדת ב-20 דק', ומי שכן הגיע לשחק היה טוביאס האריס עם 23 נק'.

יקיר האתר, בובאן מריאנוביץ, סיים עם 12 נק' ו-10 ריב' ב-12 דק' בלבד, ונקווה לראות אותו משחק יותר בעונה הבאה.

פורטלנד טרייל-בלייזרס (33-49) 102 – יוטה ג'אז (34-48) 93

פורטלנד ניצחה את יוטה במאבק ישיר על המקום השלישי ודחקה אותה למקום החמישי במערב וללא יתרון ביתיות בסדרה מול אוקלהומה.
לילארד הוביל את הבלייזרס עם 36 נקודות ו 10 אסיסטים . דונבון מיצ'ל הוביל את יוטה עם 17 נקודות באחוזים נוראיים.ריקי רוביו קלע גם הוא 17 ולקח 11 זריקות פחות ממיצל.
עוד על המשחק תוכלו לקרוא  בסיקור של ראובן מהמגרש .

סקרמנטו קינגס (55-27) 96 – יוסטון רוקטס (17-65) 83

סנסציה! אוקיי, לא באמת, אבל לפחות סקרמנטו תוכל לספר שניצחה את שתי הקבוצות הראשונות במערב.

קאולי-סטיין הצטיין עם 22 נק' ו-11 ריב', באדי הילד תרם 12, וכך גם וינס קארטר, אולי במשחקו האחרון בסקרמנטו.

אצל הטוענת לכתר, הכוכבים וראיין אנדרסון קיבלו מנוחה, מה שהותיר את הבמה לג'ראלד גרין (31 נק'), אר ג'יי האנטר (19 נק') וג'ו ג'ונסון, שקיבל 28 דק' (קלע 4 נק'), ועדיין לא נראה מוכן לפלייאוף.

לפוסט הזה יש 195 תגובות

  1. תחזית :
    רבע אזורי:
    טורונטו -וושינגטון 0:4
    בוסטון- מיאמי : 2:4
    פילי-באקס: 1:4
    קאבס-אינדיאנה : 1:4
    יוסטון-מיני: 0:4
    גס-ספרס-0:4
    פורטלנד-פלינקס: 2:4
    אוק-יוטה: 2:4
    חצי אזורי:
    טורונטו-קאבס: 4:1
    בוסטון -פילי: 4:3
    יוסטון-אוק : 2:4
    גס-פורטלנד : 1:4
    גמר אזורי :
    פילי-קאבס: 4:1
    יוסטון-גס: 2:4
    גמר כללי:
    יוסטון-קאבס 3:4

    1. קלעת בול לניחושים שלי (לפחות לרגע זה . . .)
      חוץ מ-
      יוסטון-מיני: 4-1
      פילי-קאבס: 2:4
      יוסטון-ג"ס: 4-3

    2. אני איתך, למעט זה שבסיבוב הראשון אני חושב שאינדיאנה הספרס והבאקס ישיגו ניצחון אחד יותר ממה שנתת להם, ובסיבוב השני פורטלנד תיתן עוד ניצחון, ובגמר האיזורי פילדלפיה תשיג עוד ניצחון.
      או בשורה התחתונה יהיו כאן סדרות יותר קשות וקשוחות לכולם.

  2. תודה רבה.

    אגב ויגינס היה השחקן הפעיל עם כמות המשחקים ה-11 בגודלה (מרחק משחק 1 מהמקום העשירי) שעדיין לא שיחק משחק פליי'.- הנתון על שם עומרי.

    הוא מסמל כ"כ חזק את העונות האחרונות של מיניסוטה ואת ה"הצלחה" בעונה הזו. והוא גם ישמל את הכישלון בפליי' ובעונה הבאה ובזו שאחריה….

  3. סיבוב ראשון פלייאוף NBA – הימורים:
    (אל תרשמו)
    מזרח:
    טורונטו דינוזאורים-וושינגטון קוסמים – 1:4
    בוסטון קלטים-מילווקי איילים – 3:4
    פילדלפיה ע"ו-מיאמי חום – 1:4
    קליבלנד פרשים-אינדיאנה מכתיבי קצב – 2:4

    מערב:
    יוסטון טילים-מינסוטה זאבים – 1:4
    גולדן סטייט לוחמים-סן אנטוניו דרבנות – 0:4
    פורטלנד סוללי דרכים-ניו אורלינס שקנאים – 1:4
    אוקלהומה רעם-יוטה ג'אז – 2:4

  4. מכיוון שמסובך לי למלא ברקטים הנה הם כאן עד הסוף.
    סיבוב 1.
    מזרח :
    טורונטו -וושינגטון 2-4
    בוסטון -מילווקי 2-4
    פילי -מיאמי 1-4
    קליבלנד -אינדיאנה 1-4

    מערב :
    יוסטון -מינסוטה 1-4
    ג.ס -ס.א 2-4
    פורטלנד -ניו אורלינס 2-4
    אוקלהומה -יוטה 4-2

    חצי גמר אזורי מזרח

    טורונטו -קליבלנד 4-2
    בוסטון -פילי 4-2

    חצי גמר אזורי מערב .
    יוסטון -יוטה 1-4
    ג. ס -פורטלנד 1-4

    גמר מזרח :
    פילי -קליבלנד 1-4 מוחץ ! (אם אמביד וכולם בריאים וזה אם גדול).
    יוסטון -ג.ס 2-4 .

    גמר כללי :
    יוסטון -פילי 1-4 .תואר ראשון להארדן .

  5. חברים מתי מישהו מעלה פה בראקט? אבל בראקט כזה שיהיה ניקוד גם למי שקרוב או פוגע בתוצאת הסדרות למשל מי שהימר על 5 משחקים בסידרה ויצא 6 משחקים מקבל יותר ניקוד מזה שהימר סוויפ למשל. יש אופציה כזאת?

    עד אז הימורים שלי:

    מזרח

    טורנטו 4- 1 וושינגטון
    בוסטון 4- 1 מילווקי
    פילי 4 – 2 מיאמי
    קאבס 4 -0 אינדי

    טורנטו 2- 4 קאבס
    בוסטון 2- 4 פילי

    פילי 3- 4 קאבס

    מערב

    יוסטון 4- 0 מיני
    גולדן 4- 1 ספרס
    פורטלנד 4- 2 נ"א
    אוק 4 -1 יוטה

    יוסטון 3- 4 אוק
    גולדן 4- 0 פורטלנד

    גולדן 4- 2 אוק

    גמר

    גולדן 4- 0 קאבס

  6. תודה על הפריוויו ותודה לכל המסקרים.
    אנשים לא מבינים לאילו תעצומות נפש נזקק ראסל כדי לסיים שתי עונות רצופות עם ממוצע TD, זה מרתון כפול שתיים, לא ספרינט. השנה זה נראה לכולנו אבוד – לא לו. הוא נלחם ונלחם, השיג את המטרה ועל הדרך סחב את אוק' למקום רביעי שמקנה יתרון ביתיות חשוב.
    באופן אבסורדי, אם ג"ס לא ישיגו עוד כמה טבעות גרנדיוזיות, בהחלט ייתכן שראסל ייזכר בדפי ההיסטוריה לא פחות מדוראנט ומסטף. לא הכל זה טבעת.

        1. המשחק של הקבוצה מושפע מאיך שהשחקנים שלה משחקים וזה כולל גם את ווסטברוק. אם כמו שאתה טוען המטרה שלו היא קודם כל להשיג ממוצע טריפל דאבל לעונה ורק אחר כך לנצח מחשקים אז יש כאן בבירור סדר עדיפויות שאינו אופטימלי לקבוצה ומשפיע על כמות הנצחונות שהקבוצה תשיג.

          1. יש הבדל מהותי בין מנצחים 82% כשהוא משיג ט"ד ולחימה עיקשת עבור ממוצע עונתי של ט"ד. נראה לי שאחוזי ההצלחה של הקבוצה בשנתיים האחרונות למרות אחוז הנצחונות הגבוה כשהוא משיג ט"ד מעיד על כך שזה לא בדיוק עובד.

        2. עם הסגל שהוא קיבל השנה, היה צריך להיות שיפור גדול יותר בכמות הניצחונות, מה שקרה בפועל הוא שהם ניצחו משחק אחד יותר מהעונה שעברה, כששנה שעברה מגיע כל הכבוד לראסל על זה שהוא השיג 47 ניצחונות עם סגל יחסית מוגבל, השנה היה לו סגל מצוין ששוה הרבה יותר מניצחון אחד יותר.

      1. על מה נסמכת ההנחה שלך שהטריפלים לא מסייעים לקבוצה לנצח? יש נתונים?

        זו אמירה שחוזרת הרבה אבל לא ראיתי מישהו מנסה לתמוך בה ברצינות. לא ראיתי את המשחקים שאוקלהומה הפסידו כי ראסל גנב ריבאונד מאדאמס או מסר מסירה מיותרת לאסיסט, או סטטיסטיקה שמראה את כמות ההפסדים הגבוהה במשחקי טריפל דאבל.

        1. 91 נצחונות ב-112 TD לראסל

          כל המשחקים של ה TD בסדר יורד בנקודות

          https://www.basketball-reference.com/play-index/pgl_finder.cgi?request=1&match=game&year_min=2009&year_max=2018&age_min=0&age_max=99&season_start=1&season_end=-1&pos_is_g=Y&pos_is_gf=Y&pos_is_f=Y&pos_is_fg=Y&pos_is_fc=Y&pos_is_c=Y&pos_is_cf=Y&player_id=westbru01&is_trp_dbl=Y&order_by=pts

          נצחונות

          https://www.basketball-reference.com/play-index/pgl_finder.cgi?request=1&match=game&year_min=2009&year_max=2018&game_result=W&age_min=0&age_max=99&season_start=1&season_end=-1&pos_is_g=Y&pos_is_gf=Y&pos_is_f=Y&pos_is_fg=Y&pos_is_fc=Y&pos_is_c=Y&pos_is_cf=Y&player_id=westbru01&is_trp_dbl=Y&order_by=pts

          לשם השוואה פלייאוף+עונה סדירה (נתונים רק מ-1963-פיספסו את ביג או בשנות השיא שלו)

          מג'יק עם 168 טריפל דאבלים ו-132 נצחונות=78.6%

          קיד עם 118 TD ו-83 נצחונות=70.3%

          לברון עם 92 TD ו-69 נצחונות=75%

          לארי בירד 69 TD ו-58 נצחונות= 84%

          ג'יימס הארדן 37 TD ו- 30 נצחונות=81%

          מייקל גורדן 30 TD ו-23 נצחונות= 77%

          כלומר ראסל שני בהיסטוריה באחוזי הצלחה בטריפל דאבל אחרי לארי בירד מכל המובילים ההיסטורים.

          יותר מזה בילי דונובן אמר אתמול בריש גלי שזה חלק משיטת המשחק של אוק ומתוכנן שהוא יוציא את ההתקפות מהר יותר.

          לא להפריע להם במנטרה, הוא מנפח סטטיסטיקות, כ"כ קל לנפח את זה שהקינג 15 עונות לא הצליח לנפח את זה והשנה ניסה בכל הכוח לסיים עונת טריפל דאבל וגם כשל.
          גם מי שרוצה לנפח לא יכול להגיע לזה.

        2. זו לא הייתה התייחסות להאם הטריפל דאבלים מסייעים או לא מסייעים לקבוצה לנצח. זו הייתה התייחסות לסיפורו של דה שוט על המלחמה העיקשת של ווסטברוק להשיג את ממוצע הטריפל דאבל כנגד כל המכשולים בדרך, והערה על כך שבעקרון הרעיון במשחק כדורסל הוא שהמלחמה העיקשת הזאת תהיה עבור נצחון במשחק ולא עבור הישג סטטיסטי אישי כלשהו.
          אם אתה חושב ש48 נצחונות זה מה שהסגל של התאנדר שווה בליגה של היום ושגם אם הלחימה העיקשת של ווסטברוק הייתה מכוונת למטרה המטופשת הזאת של נצחונות במקום לממוצע הטריפל דאבל לעונה הם לא היו מנצחים יותר אז סבבה, איזה כיף לו, אבל אם אתה חושב שהם שווים יותר אז אולי יש טעם בכיוונון האנרגיה הלוחמת העיקשת הנ"ל.

          1. ראסל לא בא בתחילת עונה ומתכנן את זה, זה תוך כדי עונה יוצאים מספרים קרובים ממשחק שוטף, לקראת הסוף שקרובים לזה ברור שמנסים לעשות את זה! רק מפגר לא היה מנסה להגיע לTD או להישג כזה שהוא קרוב לזה בסוף.

            אתה חושב ששחקן בליגה יהיה עם ממוצע 39.9 נק למשחק וישארו 3 משחקים לסוף, הוא לא ינסה לשבור את השיא?

            יודע כמה משחקים היו לראס שהוא היה צריך עוד נקודה, או עוד אס או עוד ריב לטריפל? היו לו 10 כאלו לפחות העונה כולל היום, אם היה רודף אחרי זה היה מוצא זמן לקלוע עוד 4 נק היום בגארבג מול ממפיס והיה אוסף עוד טריפל דאבל.

            אין שחקן שסטט אישי לא מעניין אותו, הגדולים רוצים לנצח ולהעמיד סטט אישי מדהים, זה מה שעושה אותם גדולים, וזה מה שראס עושה, שיגיעו גם מסביבו אם יגיעו מאמן ושחקנים מתאימים שישימו אותו פייבוריט מול גולדן סטייט ויוסטון והוא יכשל אז נדבר ואודה שהוא נכשל.

            אם הוא עף סיבוב 1 מול יוטה זה כשלון מהדהד. נגד יוסטון וגולדן כולם מצפים שיעוף, אפשר לחולל רק סנסציה.

          2. "השנה ניסה בכל הכוח לסיים עונת טריפל דאבל וגם כשל"
            "ראסל לא בא בתחילת עונה ומתכנן את זה"
            מאיפה אתה יודע שאחד מהם ניסה (וכשל) והשני לא ניסה (ובמקרה הצליח)? עזוב יודע – על מה אתה מבסס את דעתך שזה המצב?

          3. מתן- ראו את זה בכל תנועה ומהלך של לברון לנסות להגיע לממוצע TD לא במקרה השיג הכי הרבה העונה (18) מכל הקריירה שלו. זאת הייתה עונה שהוא יודע שהכל אבוד והוא לא ימשיך שם אז ניסה למקסם סטט רצח

          4. 'ראסל לא בא בתחילת עונה ומתכנן את זה, זה תוך כדי עונה יוצאים מספרים קרובים ממשחק שוטף, לקראת הסוף שקרובים לזה ברור שמנסים לעשות את זה!'

            זה לא מה שדה שוט טוען בסיפור שלו.

            'אתה חושב ששחקן בליגה יהיה עם ממוצע 39.9 נק למשחק וישארו 3 משחקים לסוף, הוא לא ינסה לשבור את השיא?'

            כן, אם כי זה תלוי באופי של השחקן והקבוצה שלו. ראה לארי בירד או דומיניק ווילקינס כדוגמה (עם 30 נקודות) או ווילט (45 נקודות)

            'יודע כמה משחקים היו לראס שהוא היה צריך עוד נקודה, או עוד אס או עוד ריב לטריפל'

            אין קשר בין זה ובין לרדוף אחר הישג של ממוצע ט"ד לעונה

            'אין שחקן שסטט אישי לא מעניין אותו, הגדולים רוצים לנצח ולהעמיד סטט אישי מדהים,'

            ט.ד. (אני מניח שאתה מסוגל לנחש מי זה)(באופן משעשע גם ראשי התיבות של ההישג)

            'שיגיעו גם מסביבו אם יגיעו מאמן ושחקנים מתאימים שישימו אותו פייבוריט מול גולדן סטייט ויוסטון והוא יכשל אז נדבר ואודה שהוא נכשל.'

            מי בדיוק אשם בזה שהוא לא פייבוריט כרגע (או לפני שנתיים פלוס עם דוראנט והשאר)?
            מה לא כשלון ב48 נצחונות עם הסגל שלהם העונה? התאנדר לא נכשלו בעמידה בציפיות מהם העונה? לווסטברוק אין חלק בזה?
            מה הפואנטה אם תמיד יש שעיר לעזאזל או תירוץ?

            'אם הוא עף סיבוב 1 מול יוטה זה כשלון מהדהד.'

            שמור בבקשה בזכרון עבורנו את מה שכתוב בתגובה הזאת ואת המקום בו היא רשומה.

          5. טים דאנקן מעולם לא היה עם רצון להוכיח משהו או התחרה על היותו GOAT. ראסל והארדן משחקים על מנת להוכיח, עם רגשי נחיתות, אין להם את "הכפית זהב" שהיה ללברון, דוראנט או סימונס לצורך העניין. הם באו מלמטה והם מרגישים כאלו גם שהם טובים וזה למה הם כ"כ טובים.

            טים דאנקן הוא יחיד כזה והוא היה תוצר של מערכת משומנת של פופ ולא היה מצליח ככה במועדון אחר לדעתי (אבל נעזוב את זה זה באמת אם לסבתא היו גלגלים). הבאת טימי אחד ומה עם כל השאר?

            מייקל, קובי, בירד, שאקיל וכו וכו? כולם שיחקו בשביל הסטטיסטיקה. אני זוכר כמה היו מלכלכים על שאק שאין לו את זה בשנותיו באורלנדו למרות ששחט את הליגה עם סטט מפלצתי ואמרו עליו שמשחק בשביל עצמו ולא רציני ולא משקיע והכל התברר כבולשיט אחד גדול.

            מייקל עד שבנו לו קבוצה והליגה נחלשה מה עשה? עף כל הזמן מהפלייאוף, למה? כי לא היו סביבו מספיק טובים ולא כי הוא לא היה טוב, הוא היה פאקן חולני.

            אליפות זה לא רק תלוי בשחקן גם אם הוא הכי מוכשר בעולם, צריך מזל של מאמן נכון, שחקנים נכונים ושכולם באים בשיאם. הרי קובי ושאק נחנקו מול דטרויט, לברון נחנק מול המאבס ועדיין בסוף זכה.

            אנשים רוצים שראס יקח אליפות? יש מישהו שחושב פה שהקבוצה שלו טובה מהלוחמים? למה הוא לא לקח באוק? 3 שנים פציעות. שהיו יחד נחנק יחד עם דוראנט אבל זאת קודם כל הייתה הקבוצה של דוראנט, לא לשכוח ולברוח מזה, הרי אם היו זוכים באליפות את מי היו מכתירים? את דוראנט אז כנ"ל בכישלון.

            לראסל לטעמי נשאר עוד שנתיים במיכל ברמות האלו, נראה מה פרסטי יצליח לעשות.

          6. אפשר בבקשה לקבל את הפריימר שאתה מנוי אליו שבו מפורט כל מהווי שחקני הליגה כיום ובעבר. נראה לי לא הוגן שרק אתה זכאי לקבל את המידע על איזה שחקן רצה/רוצה, ושאר ירקות של מניעים הפסיכולוגיים.

            על איזה סגל שחקנים תהיה מוכן לומר שווסטברוק זוכה לתמיכה לה הוא זקוק על מנת שיוכל להתמודד שווה בשווה על אליפות?

            בתחילת השנה, כמה ניצחונות חשבת שהתאנדר הולכים להשיג, איזה מיקום הם יהיו בליגה ולאיזה שלב בפליאוף הם יגיעו? איך חשבת שהם יראו בתור קבוצה?

      2. כבר דיברנו על זה ראסל ניצח 91 משחקים מתוך ה112 טריפלים שלו בקריירה כולל פלייאוף. אחוז ההצלחה שלו הוא השני בהיסטוריה אחרי לארי בירד.

        81%+ אין מאמן בעולם או קבוצה שלא קונה את זה. אם תמצא שלי שיטה שמביאה אחוז הצלחה גדול יותר אוריד את הכובע בפניך

        1. שמעון ודה שוט אני אתכם מאלף ועד תו. הוויכוח הזה מיותר לדעתי כמו הוויכוח האם לברון השחקן הכי טוב באן בי איי בעשר השנים האחרונות.
          כבר כתבתי בבלוג החי שהרגעים האלה תמיד יהיו זכורים. האיש הוא תופעת טבע ולנו נשאר לשבת ולהנות (או לסבול למי ששונא את ראס כי הפרצוף שלו לא משהו והוא נראה זחוח לפעמים! אגב יש אנשים שרסמי שונאים את נתניהו בגלל החיוך בזווית הפה ואומרים זו שחצ'נות!) מכל רגע.

          1. לציין את הבעיתיות במשחק של ווסטברוק זה לא לשנוא אותו.
            הוא שחקן מהפנט אבל יכול להגיע להרבה יותר עם הקבוצה שלו אם יעשה שינוי לא יותר מדי גדול בגישה.
            אגב להגיע לממוצע טריפל דאבל עונה שנייה רצוף לא הופך אותו לשחקן הגדול שהוא (זה תוצר לואי).

          2. זה בסדר, ניקח עוד חמש דקות ונמצא מישהו שיספר לנו שאנחנו בוגדים וישלח אותנו לחזור לעיר אירופאית שמעולם לא היינו בה רק כי אנחנו לא מסכימים עם משנתו הפוליטית של האדם היושב בראשות הממשלה. (אי הסכמה שמקורה כמובן בשנאה שמקורה בשטיפת מוח שעשו לנו גורמים של השמאל העולמי שמטרתו לחרב את תרבות המערב ולפנות מקום להשתלטות הפונדמנטליזם האיסלמי)

  7. אחלה סיום עונה מותח מהרגיל.

    כל הכבוד לדנבר על הסטרץ' האחרון של העונה (דלי). נלחמו בסיכויים שלהם (דלי?), והעלו אותם מ-11% ועד לנפילה בבידודים מוזרים של יוקיץ' על חיית המחמד של הנקרומנסר בהארכה של המשחק האחרון (דלי!). חבורת הילדים עשתה מעשה בלתי אפשרי אחרי מעשה לא הגיוני, הגיעו מרחק ניצחון אחד, עצירה אחת, סל אחד… דלי אחד.

    עכשיו קיץ של החלטות קשות וקלות. להמשיך להריץ את מאלון, בתקווה שהשנה הוא לא ימחק את כל ההתקדמות וינסה להתחיל, שוב, מההתחלה ו,שוב, רק בסוף ינואר יבין שיוקיץ' מסוגל לתת התקפה, להאריך את החוזה של יוקיץ' (הוא אמר והסתכל קדימה, אל האוויר, בנחישות. האוויר הזיז את ראשו בבושה), להמשיך את הפיתוח של מארי, להבין מה עושים עם צ'נדלר (אפס נקודות לי יש, משחק מכריע הורסות הן) ומה עושים עם החוזה של פלאמלי, איך מוציאים את הפנים של פאריד מקרטון החלב ומחפשים עוד טורי קרייגים.

    בצד השני – מזל טוב למינסוטה. מקווה שזה לא ימנע מהם לבעוט את התיבודו שלהם החוצה.

    וג'יש, רבע רביעי והארכה בלי אף זריקת עונשין לדנבר?

    1. מביאים SF נורמלי דבר ראשון.
      מה שקרה השנה זה שכר לימוד.

      צ'אנדלר ופאריד צריכים להגיד שלום תמורת כמה שייותר שאפשר להשיג עליהם (לא מאמן שהרבה).
      יכול להיות שאם גארי האריס היה בריא זה היה נראה אחרת

    1. זה היה ידוע מראש.
      השאלה היא האם ילכו על דייב בלאט. אני כל כך אשמח לשמוע שהוא חוזר לאן בי איי. ואם אזדמן במנהטן אנסה לקנות כרטיס למשחק ב MSG ואגיע עם דגל ישראל 🙂

        1. אחי, רק טוב יצא לך (רציתי לכתוב להם 🙂 ) מזה . אתה יכול להתחיל לפנטז על שיתוף פעולה של בלאט עם פרוזינג ובניית סגל לוחם נוסח בלאט. מאמין שהוא למד לקח מעבודתו בקבס וידע איך להתמודד עם התקשורת של מנהטן. דובי, רק אל תגיד לי שאתה אחד מההייטרים של בלאט. אולי הוא צריך לבוא ולהכניס אותם קודם לפליאוף בשנה הבאה ואז תהיה מרוצה 🙂

    2. וגם קורט "משולש" ראמביס הלך איתו.
      עכשיו מתחיל הריקוד מחדש. לראות את הניקס בוחרים בבחירה היחידה הלא נכונה, או בוחרים את הנכון ומוצאים כל דרך להפריע לו. אני קורא לזה "מחול הפיגיונות". זה כמו התרגיל ההוא עם חץ וקשת ותפוח, רק שאתה עושה את זה לעצמך, עם סכינים, בעיניים עצומות, בלי להתאמן.

  8. תחזית :
    רבע אזורי:
    טורונטו -וושינגטון 0:4
    בוסטון- מיאמי : 4:2
    פילי-באקס: 1:4
    קאבס-אינדיאנה : 2:4
    יוסטון-מיני: 0:4
    גס-ספרס-4:3
    פורטלנד-פלינקס: 4:2
    אוק-יוטה: 4:2
    חצי אזורי:
    טורונטו-קאבס: 2:4
    פילי-מיאמי: 1:4
    יוסטון-יוטה : 1:4
    ספרס-פליקנס : 4:3
    גמר אזורי :
    פילי-טורונטו: 2:4
    יוסטון-פליקנס: 0:4
    גמר כללי:
    יוסטון-פילי 3:4

  9. ממסגר את ההישג של RW ותולה על הקיר. לא יאומן!!!!!!!!!! גם אם הוא פורש מחר המקום ב-HOF כתוב על שמו. לא מעניין אותי עכשיו בראקטים ולא הורנסקים ואפילו לא יהודה שישליקים. ממוצע TD עונתי פעם שניה ברציפות? תחזיקו אותי אני מתעלף.

    1. חולני!!

      מה אתה אומר הבאה? מספיק פסיכופת לעשות 3 עונות? לדעתי הריב' יקבע הוא יעשה מעל 25 נק ו-10 אס בודאות גם עונה הבאה.

      נראה מה יהיה עם הריב'. לדעתי יהיה קרוב

        1. מסכן לברון, אם היה יודע בצעירותו עד כמה השטות הזאת של TD חשובה, אז היה מסיים עשור עם TD. שלא לדבר על לארי שבקלילות היה יכול לסיים עם טריפל-דאבל כמעט כל משחק.

          ה NBA מרוב פופולריות והייפ גרם לאנשים שאין להם טיפת עניין אמיתי בכדורסל, לכאילו להתלהב מהמשחק ולהתעסק בענייני סטטיסטיקות שרובן מיותרות.

          1. קבל נקודת השקפה אחרת:

            TD זה לא משהו "חשוב" ששחקן שואף להגיע אליו אלא ציון בדיעבד של מה שעשה. ודאי באופן מצטבר. ממש לא "שטות" כדבריך אלא הסיכום הכי נאמן של "מה השחקן הביא למגרש".

            מרשל מקלוהן אמר "הגודל הוא המסר" וזה נכון גם כאן: הצטברות סטט' בשלושה קריטריונים אלה גדולה בהרבה מסכום חלקיה. שחקן שמסיים משחק עם TD הוא שחקן עם סימן קריאה.

            לברון לא הביא יותר TD כי הוא לא הצליח. תהיה בטוח שהוא רצה. לארי בירד אני בספק אם היה יכול להעלות את כמות האסיסטים שלו מעבר למה שהצליח.

          2. חשבתי שמרשל מקלוהן אמר "המדיום הוא המסירה הנוספת כשאתה פנוי לגמרי בשביל להשלים עוד אסיסט לסטטיסטיקה".

  10. תודה על הסיקור!

    לא יודע כמה אני מבסוט ממפגש מול מינסוטה בסיבוב הראשון, וככל הנראה ממפגש עם הרעמים בסיבוב השני, אבל היי, לפחות סוף סוף הפלייאוף מתחיל!
    זה היה ממש מעייף לעבור על כל התרחישים האפשריים של מיקומי המערב, ואיך אומרים לילדים? מה שיוצא – אני מרוצה!

    1. אין לכם סיבה אמיתית לחשוש כאן, אתם תלויים בעצמכם. תשארו בריאים תשחקו את הכדורסל שלכם והשמיים (או ווריירס בריאים ובכושר) הם הגבול.

      1. במקרה של מינסוטה אני מניח שאין באמת מה לחשוש מדי, וסך הכל זה עדיף מלקבל את הספרס.
        לגבי אוקלהומה – צריך לזכור שלמרות ה4-1 של שנה שעברה, הסדרה הייתה צמודה מאוד. נכון ש-2 הקבוצות השתנו מאוד, אבל המצ׳-אפ של הרעמים, לפחות ברמת החמישייה, הוא ככל הנראה הכי קשה לרוקטס במערב (אחרי הווריורס כמובן).

        אבל אין ספק שיוסטון קודם כל תלויים בעצמם, כשכמובן יתרון הביתיות לא מזיק.

  11. קצת מרגיז אותי ה20 ריב' של ווסטברוק.
    לא ראיתי את המשחק, אבל אני מוכן להתערב שרובם היו מלאכותיים.
    סיפור דומה עם לברון, מה הקטע? בשביל שתהיה לו עונה מלאה ברזומה?
    כל מרדפי הסטטיסטיקה האלה הפכו למרגיזים.

          1. היחיד שהתמקד בסטטיסטיקה ובמורשת מגיל 18 זה הקינג הדגול ובצדק. יותר מלאכותי מהקינג לא היה בכל האול אראונד. לא שיש לי בעיה עם זה כן, זה טוב ועובד שיהיה לבריאות.

            גם מסי ורונלדו מייקל וקובי מנפחי סטטיסטיקה מלאכותית כולם 🙂

          1. בוידאו הספציפי הזה אני לא רואה שחקנים בורחים מהכדור רק כדי שדראמונד יקח ריבאונד, אבל אם זה קורה גם בדטרויט (או בפלקינס), אז זאת בדיוק אותה הבעיה!
            אולי זה קצת נאיבי מצידי, אבל אני מאמין ששחקן צריך להיות קודם כל מחוייב לקבוצה, לא לסטטיסטיקה אישית.

          2. תן מבט שוב בוידאו אתה בטוח? תראה איך כולם בורחים שאין איש סביבו. ואתה רואה את הבחורים הלבנים ליד איך הם עם הידיים באוויר? שנייה 0:10, 0:14, 0:18 תסתכל טוב

      1. את המשחק לא ראיתי (קצת קשה לראות משחק כשעוד לא נולדת…), אבל אם זה נעשה באופן מלאכותי (נגיד קלע 100 עגול ובכוונה לא קלע יותר, או קלע 98 ולקח זריקות רעות בכח כדי להגיע ל100), אז בטח שזה בעייתי.

        אז נכון שאחרי 60 שנה שוכחים איך הגיעו לנתון הזה, ורק מתפעלים מההישג, ועל זה ראסל מסתמך, אבל בכאן ועכשיו, הקבוצה שלו נפגעת.

        1. מן הסתם גם אני לא ראיתי…
          אבל לפי כל הדיווחים זה היה די פארסב שבה כל הכדורים מאמצע הרבע השלישי בערך הלכו אליו. השחקנים אפילו עשו פאולים מכוונים על שחקני היריבה כדי שיהיו מספיק פוזשנים להגיע ל-100.

        2. עקרונית אין לי בעיה עם במשחק חסר חשיבות הוא עושה את זה. כמו גם ה-11 דקות של לברון כדי לרשום עונה מלאה. אני חושב שלפעמים מותר לשחקנים לחשוב גם על הרקורד האישי שלהם. אבל אני ממש מסכים איתך שאסור לזה לחצות אתהגבול ולבוא על חשבון טובת הקבוצה.
          הכי זכור לי זה כששחקני הספרס עשו הכל כדי שרובינסון יזכה בתור מלך הנקודות. זה לא פגע בקבוצה כי לא היה ממש על מה לשחק.

          1. מסכים איתך.
            במקרה של לברון באמת לא היה נזק לקבוצה, אבל במקרה של ווסטברוק, לדעתי לפחות, יש פה נזק מתמשך.

  12. מזרח

    טורונטו 4- 3 וושינגטון ( בהנחה שוושינגטון בריאה )
    בוסטון 4- 3 מילווקי ( רק בגלל הביתיות )
    פילי 3 – 4 מיאמי ( כי יש כח עצום לניסיון ואין אמביד?? )
    קאבס 4 -0 אינדי ( נו באמת, הפתעתם זה יפה אבל עכשיו פלייאוף )

    טורנטו 2- 4 קאבס ( מפרגן לצפוניים )
    בוסטון 4- 3 מיאמי ( רק בגלל הביתיות והמסורת )

    בוסטון 2- 4 קאבס ( כי לברון לוקח ביתיות )

    מערב

    יוסטון 4- 2 מיני ( כי באטלר גבר )
    גולדן 4- 1 ספרס ( אולי נגנוב אחד במקרה )
    פורטלנד 4- 3 נ"א ( לילארד בשלשה בסיום 7 )
    אוק 4 -2 יוטה ( הכי ריסקי מכל ההימורים )

    יוסטון 3- 4 תאנדר ( ריבאונד ושוב ריבאונד )
    גולדן 4- 2 פורטלנד ( מפרגן למקולום )

    גולדן 4- 3 תאנדר ( שובו של סטפן? )

    גמר

    גולדן 4- 2 קאבס – קלאסיקה

    1. אני אלך אתך לגבי המזרח. בוסטון יעברו לדעתי את מילוקי. הם קיבלו באמת את הקבוצה הכי קלה בשבילהם. אני חושב שגם מיאמי תעיף את פילי אבל אם זה קורה אני חושב שהם פוגשים את טורונטו ולא את בוסטון. תקן אותי עם אני טועה ונמק. אם אתה צודק ובוסטון פוגשת את מיאמי אז לדעתי מיאמי תעלה בגלי שספולס עד היום עושה עבודה מצויינת בתקיעת מקל בגלגלים של סטיבנס. הוא מאמן נפלא. בגמר של מיאמי מול הקבס הכל יכול להיות אבל אני הולך על מיאמי וחושב שהם מסוגלים אולי ללכת עד הסוף השנה. אם הם יעשו את זה אז ספולס גאון הדור 🙂

  13. טורונטו – וושינגטון 4 :2
    בוסטון – מילווקי 4 :2
    פילי – מיאמי 4 :3
    קאבס – איננדי 4 :0

    טורונטו – קאבס 1 : 4
    בוסטון – פילי 4 :1

    בוסטון – קאבס 2 :4

    יוסטון – מיני 4 : 1
    ג"ס – ספרס 4 : 1
    פורטלנד – נ"א 4 : 3
    אוקלהומה – יוטה 3 : 4 (יוטה היחידה שתיקח סדרה נגד הביתיות)

    יוסטון – יוטה 4 : 2
    ג"ס – פורטלנד 4 : 0

    יוסטון – ג"ס 1 : 4

    ג"ס – קליבלנד – לא מתנבא על התוצאה , אבל ריפיט .

    1. אני חושב שאתה טועה בגדול לגבי בוסטון-פילי.
      אבל לא חשוב. נעלמת בזמן האחרון, מעניין אותי לשמוע האם אתה חושב שישנם בקיעים אמיתיים בשיריון של ג"ס או שהיא תתאפס על עצמה?
      דעתי האישית שהסדרה מול הספרס היא מתנה משמיים כי ס"א לא איום אמיץי. סטף כנראה יחזור לסיבוב השני והקבוצה תתחיל לחזור לעצמה. צפוי גמר מערב לוהט

      1. שאלת , ועל כן אענה .
        הרבה מההימורים הם בקלפים סגורים בגלל הפציעות . במקרה בוסטון -פילי , אני מניח שאמביד לא חוזר , ולקח בחשבון את מה שנקרא שכר לימוד של משחקים בפלייאוף . פילי לא היתה שם הרבה זמן . לעומתה בוסטון מנוסה , ועם הגנה חונקת .
        לגבי לוחמים – דורבנות , כתבתי שאני מרוצה , כי הסכנה הגדולה לג"ס נטולת סטף , ואולי גם בירידה כללית , היא מקבוצות עם קליעה יעילה מבחוץ וגובה ואתלטיות מתחת לסל . טוב שאין לנו את יוטה , OKC ואפילו מיני בסיבוב הראשון . פורטלנד דווקא יריבה נוחה יחסית כשסטף משחק , אבל מסוכנת לנו בהיעדרו .
        אני גם מרוצה מכך שהמנצחת בין יוטה ל-OKC תשחק עם הטילים ולא איתנו . לדעתי הטילים הולכים למצוא את הסדרה הזאת קשה מהצפוי . הימרתי על כך שיוטה תעבור ותיקח מהם שניים , אבל היא יכולה לקחת גם יותר , וכך גם OKC אם תעבור את יוטה .
        לגבי חצי הגמר שלנו , אם סטף חוזר בכושר סביר אני לא חושש מאף אחת . ואם הוא בריא לגמרי לגמר המערב וכך גם 3 המוסקטרים האחרים , אנחנו נלמד בגמר את המזוקן המתחזה מאיזה עץ עושים חליל . או נכון יותר – איך קולעים בלי לדחוף .

  14. תודה על סיקור כל העונה!
    אני חושב להמר שמיני תעשה חיים קשים ליוסטון, למי שצופה במשחקים יוסטון בשבעות האחרונים פחות לוהטת, מיני עם התקפה מאד מגוונת יכולה לעשות חיים קשים אבל יוסטון תנצח עם ההגנה והניסיון
    מיני תיקח לפחות משחק אחד.
    יוטה אוק', אני רואה את אוהדי הת'אנדר חוגגים אבל אני חושב שזאת עלולה להיות סדרה אסונית, אוק' נדלקים מול מול האריות רוקטס וג"ס ורופסים מול קבוצות הבטן של המערב יוטה היא הכי איכותית מבינהן והכי פחות סטארית ומדליקה מתכון לא טוב לת'אנדר.
    הלוואי ואתבדה.
    לא מבין את ההימור על ג"ס, דוראנט ענק אבל כל השאר בירידה אדירה
    הספרס יכולים בהחלט להפתיע ולהדיח מהמקום השביעי!
    פורטלנד גם לא עדיפים בהרבה על דיוויס ורונדו עם כל הכשרון והנסיון [בהתאמה}
    בקיצור מה יוצא? המיקום השנה פחות קובע במערב
    כל קבוצה יכולה להדיח כל קבוצה
    או לכל הפחות לעשות חיים קשים.
    המזרח סיפור אחר.

    1. מסכים שיוסטון במשחקים האחרונים נראים לא טוב, אבל כמה טוב אתה יכול להיראות כשבערך מאמצע מרץ אתה מבטיח את המאזן הטוב במערב, לקראת סוף מרץ גם את של הליגה, כך שאין לך יותר על מה לשחק?
      זה פחות או יותר שווה ערך למשחקי הפרקטיס-סיזן בתחילת אוקטובר.

  15. טוב הנה הסיכומון
    מאמן העונה שלי קייסי. מה לעשות וטורונטו בנוייה יותר טוב לאורך ולרוחב והשיטההשנה הוכיחה את עצמה עד כה.
    רוקי השנה לדעתי סימונס וזה אחרי שהלכתי חצי עונה עם מיטצל.
    טאטום בחמישיית הרוקים במקום השלישי (יותר מבחירות 1 ו 2 של השנה)
    השחקן הטוב ביותר גיימס הארדן, שני לברון ושלישי ראס.
    רס השחקן המרגש מבחינתי.
    שנה עם המון פציעות מטרידות.
    איפה היו היום הפליקנס עם קאזינס???? אלוהים יודע!
    שנה הבאה הוא יחתום שוב וגם רונדו. השלישייה הזו תדבר באן בי איי הרבה שנים.
    בוסטון ומיאמי מול הקבס הלילה. השתיים הראשונות נלחמו בחירוף נפש על הניצחון. למיאמי היה עדיף לתפוש את בוסטון הפצועה ולא ויתרו למרות שיכלו אולי בהפסד לברוקלין לתת לקבס בחירה של מקום אחד פחות טוב (לא בדקתי מה בין ברוקלין לניקס). לסלטיקס המשחק לא היה חשוב ובכל זאת נלחמו. הקבס הפסידו מרצון. תחליטו אתם מה דעתכם על שתי הגישות.
    ההפתעה: המיקום הסופי של ס"א
    תקווה?
    בוסטון מגיעים לגמר ולוקחים אותו ב 7 🙂 וולק מנהל ביצפר או לא מנהל ביצ'פר?

    1. מה הכוונה בנלחמו לעומת הפסידו מרצון?
      אתה מסתכל על מבחן התוצאה. הסלטיקס לא נלחמו – הם העלו את הקצה של הספסל. פשוט הם קבוצה מאומנת והשחקנים האלה רגילים לראות מגרש אז הם שיחקו טוב וניצחו.
      בקאבס לברון לא שיחק וזה הספיק כי אף אחד שם לא רגיל לשחק בלעדיו.

    1. כן דדי

      אול דה ווי, אל תשכח את ווייד עם הברכיים והמון המון ניסיון בפליאופים.
      אגב הייתי אצל ההורים אתמול ובדיוק נזכרנו בתלומי ובצפע שניסית לתפוש במעזבה. תלומי ברח לי פעם בבית וזה סיפור שרץ במשפחה ואצל חברים כבר קרוב ל 40 שנה עם ההופעה המיוחדת באמצע הסדרה דאלאס. היו זמנים

  16. ואלה שעות:

    יום שבת:
    22:00 ג"ס-ס"א
    00:30 טורונטו-וושינגטון
    03:00 פילי-מיאמי
    05:30 פורטלנד-נ"א

    יום ראשון:
    20:00 בוסטון-מילווקי
    22:30 קאבס-אינדי
    01:30 אוקלהומה-יוטה
    04:00 יוסטון-מיני

  17. חייבים הימורים לפלייאוף עכשיו? רגע אחרי שהעונה נגמרה? שיהיה, תרשמו:

    טורונטו – וושינגטון: 3 מבטים מפוחדים של לאורי – 4 מבטי נעלבי של ג'ון וול.
    קליבלנד – אינדיאנה: 1 עז שתוקרב למען האל היחיד – 0 ניסיון, תודה שבאתם, הלוואי שתלכו רחוק.
    פילדלפיה – מיאמי: 3 אפים שבורים וקטנה לגב של אמביד – 7 אנחות הנאה למשחק של אוהדי סימונס.
    בוסטון – מילווקי: 0 שחקנים מוכרים – 1 יאניס.

    יוסטון – מינסוטה: 932 -0 שלשות למשחק.
    אוקלהומה – יוטה: 4 כדורים לקבוצה אחת – 1 קבוצה.
    פורטלנד – ניו אורלינס: 1 דיימו אלוהינו – 1 קאזינס מקנא מהיציע.
    גולדן סטייט – ספרס: 3 שחקנים שמנסים לצאת מקומה – 1 מוקד לזאזא.

  18. טורונטו על וושינגטון ב-5
    בוסטון על מילווקי ב-5
    פילדלפיה על מיאמי ב-7
    קאבס על אינדיאנה ב-7

    טורונטו על קאבס ב-5
    פילדלפיה על בוסטון ב-7

    טורונטו על פידלפיה ב-6

    יוסטון על מינסוטה ב-5
    גולדן סטייט על הספרז ב-4
    פורטלנד על ניו אורלינס ב-5
    אוקלהומה על יוטה ב-6

    יוסטון על אוקלהומה ב-5
    גולדן סטייט על פורטלנד ב-5

    גולדן סטייט על יוסטון ב-6

    גולדן סטייט על טורונטו ב-5

  19. ובלי קשר, אני רוצה למסור תודה לצה"ל ומשטרת ישראל. רגע אחרי הצפירה החלטתם שדחוף לכם לתרגל את המטס של חיל האוויר ליום העצמאות מטרים מבתים של אנשים, בלי אף הודעה מראש, ושלחתם את ניצול השואה בן ה-97 מהבניין ליד להתקפל לתוך כדור בפינת הבית ולמלמל "הם באו. הם באו. הם באו". רגיש במיוחד מצדכם.
    למי שהוא לא משטרת ישראל ומסוגל להרגיש אמפתיה או דאגה, הוא הצליח להירגע, וכנראה יהיה בסדר.

      1. קליפארי.
        אם כבר נכנסת לפינה הוא כבר אמר לא מזמן שפחות חשוב מי יהיה המאמן ויותר שידאגו לסגל עם כישרון. קצת מדאיג בעיני שהילד לא חושב שמשנה מי יהיה המאמן אבל הוא צעיר יש לו מה ללמוד.

  20. כן לרגע חשבתי שזה הסורים על הגדרות.
    בכל אופן האניגמה של העונה :
    איך לעזאזל בתור הזהב של הרכזים בנבא לפרנצ'ייז הכי מצליח בליגה (הספרס ) אין רכז ברמה סבירה כבר 3 שנים ???

    1. אני חולה על זה שאתה קורה לו 'קורי'. זה הרבה יותר נאמן למקור. קרי מזכיר משהו מגיל ההתבגרות וקארי זה השם של ההיא בסקס והעיר הגדולה.

  21. לגבי ראס והטריפל דאבל. הסכנה בסטטיסטיקה היא שהמספרים נראים לנו אובייקטיבים ומשקפים ולכן אחיזת העיניים כה מהירה ומבלבלת.

    המאזן של ראסל בטריפל דאבל. האם בודדתם משתנים אחרים? למשל מהו המאזן שלו כאשר יש לו מעל 10 אסיסטים (ללא קשר לריבאונדים). למה זה חשוב? כי אולי הריבאונדים שלו הם החלק הלא רלוונטי בסיפור. אולי כשהקליעה לא נכנסת הוא מסתער על הריבאונד ומאפשר לאחרים לקלוע…

    אגב כשהוא לוקח 10 ריבאונדים אבל פחות מ10 אסיסטים OKC במאזן 10-10. כנראה שהנתון החשוב הוא האסיסטים בשילוב של קליעה

    בואו נדבר על קליעה. כשראס קלע השנה מעל 50% מה2 ומסר 10 אסיסטים ומעלה OKC היא 16-2. כשראס זרק פחות מ18 זריקות למשחק OKC היא 20-2. אפשר להמשיך.. אבל אתם מבינים לאן אני חותר.

      1. באופן מתמטי אסיסטים הכי מלמד על יעילות, כי כל אסיסט זה נקודות.
        2 או 3. במאה אחוז מהמקרים.
        מריבאונד הגנה לא יוצא בד"כ כלום, מריבאונד התקפה נגיד בחצי מהמקרים יש נקודות, ונקודות נקלעות באחוז של הזורק. כלומר 50 % את בסט.

        1. דווקא אסיסט הוא אחד הנתונים המוערכי יתר הכי גדולים בעיני. במקרה של ווסטברוק אבל זה נראה לי נתון חשוב כי הוא מסדר מצבים ממש טובים לשחקנים האחרים.

    1. משתנה נוסף שהייתי מודד לפיו זה דקת המשחק בה הוא הגיע לטריפל דאבל. לראות אם במשחקים בעונה הקודמת (שרדף אחרי השיא של אוסקר) שהגיעו לרבע אחרון צמוד מה המאזן..

    1. יש ניקוד על תוצאה גם? הרי מי שפגע בסידרה בול צריך ניקוד בהתאם.

      לדעתי פגיעה בול תהיה 4 נק, פספסוס במשחק 1=3נק, פספוס ב-2 משחקים=2 נק פספסוס ב-3 משחקים=1 נק

      מעבר כל סיבוב 5 נק.

  22. הבראקט שלי-תלוי בזה שקארי חוזר לסיבוב השני.
    אם הוורירס היו פוגשים גם את יוסטון וגם את אוקלהומה כפי שפחדתי כל השנה הוורירס היו נופלים באחת הסדרות מכיוון שאוקלהומה בצד של יוסטון שיתישו אחת את השניה וקארי יחזור בתחילת הסיבוב השני אז אני מהמר על הוורירס כאלופה בפעם השלישית בארבע השנים האחרונות.במידה וקארי לא חוזר או לא חוזר כשיר אז האלופה תהיה המנצחת בין אוקלהומה ליוסטון וההימור שלי הוא אוקלהומה.

    סיבוב ראשון מזרח
    טורונטו-וושינגטון-2-4
    בוסטון-מילווקי-2-4
    פילדלפיה-מיאמי-4-3
    קליבלנד-אינדיאנה-1-4

    חצי גמר המזרח
    טורונטו-קליבלנד-4-2
    בוסטון-מיאמי-4-3

    גמר המזרח
    קליבלנד-מיאמי-1-4

    קליבלנד אלופת המזרח

    סיבוב ראשון במערב

    יוסטון-מיניסוטה-1-4
    גולדן סטייט-סן אנטוניו-2-4
    פורטלנד-ניו אורלינס-3-4
    אוקלהומה-יוטה-1-4

    חצי גמר המערב

    יוסטון-אוקלהומה-4-3
    גולדן סטייט-פורטלנד-2-4

    גמר המערב
    גולדן סטייט-אוקלהומה-2-4

    גמר הנבא בפעם הרביעית ברציפות

    גולדן סטייט-קליבלנד-1-4

    במידה וקארי לא חוזר אז אוקלהומה-קליבלנד-1-4

    1. אני רואה שאתה ועוד הרבה מגיבים, שמו ניצחון של אוקלהומה מול יוסטון ב-7 משחקים.
      לא שאני מזלזל באמונה שהרעמים יכולים לקחת אותנו, אבל עד-כדיי כך הביתיות של יוסטון לא שווה בעיניכם? מילא להמר על הרעמים ב-6, אבל כל כך הרבה ז׳יטונים על הרעמים ב7?
      נכון שלאורך העונה הקהל היוסטוני מעט שקט, אבל בפלייאוף הוא דווקא יודע לתת תצוגות ולדחוף את הקבוצה, אתם תראו 🙂

  23. יוצא מהנחה שקרי חוזר בסיבוב השני בכושר של 2016… קרי של לפני הפציעה ושל שנה שעברה משנה את התמונה הסופית

    בגדה המזרחית

    טורנטו 4 – 2 וושינגטון
    בוסטון 3 – 4 מילווקי
    פילי 4 – 3 מיאמי
    קאבס 4 -1 אינדי

    טורנטו 4 – 3 קאבס
    פילי 4 – 2 באקס

    פילי 3- 4 טורונטו

    בגדה המערבית

    יוסטון 4 – 1 מינסוטה
    גולדן סטייט 4 – 1 ספרס
    פורטלנד 4 – 2 ניו אורלינס
    אוק' 3 – 4 יוטה

    יוסטון 4 – 2 יוטה
    ג"ס 4 – 2 פורטלנד

    ג"ס 3 – 4 יוסטון

    גמר

    יוסטון 4- 3 טורונטו

  24. תודה על הסיקור. יוקיץ', למרות שנראה שמשקיע מאמצים, צריך להיכנס לכושר (גופני, לא משחק) אם הוא רוצה להוביל קבוצה עמוק בפלייאוף בעתיד

  25. טורנטו 4 – 1 וושינגטון
    בוסטון 4 – 2 מילווקי
    פילי 4 – 1 מיאמי
    קאבס 2 – 4 אינדי

    טורנטו 4 – 1 מיאמי
    פילי 4 – 3 בוסטון

    פילי 3 – 4 טורנטו

    יוסטון 4 – 1 מינסוטה
    גולדן סטייט 2 – 4 ספרס
    פורטלנד 3 – 4 ניו אורלינס
    אוק' 4 – 1 יוטה

    יוסטון 3 – 4 אוק'
    ניו אורלינס 4 – 2 ספרס

    אוק' 4 – 2 ניו אורלינס

    אוק' 4 – 2 טורנטו

    1. תגידו מה שתגידו אבל ראס הוא אחד השחקנים שיגיעו עם 110% לכל משחק,לא מעניין אותו החיבוקים והנשיקות לפני שריקת הפתיחה בין השחקנים ולא מעניין אותו חיבוקים גם שנייה אחרי שריקת הסיום.

      ראס בא לעבוד כל ערב בכל הכח
      ראס יקח לך ריבאונד אם אתה לא זריז מספיק
      כמה כדורי 50/50 הוא לקח רק בגלל הרצון והאתלטיות?
      למה הוא מדורג כלכך גבוהה לגובה שלו בהורדת ריבאונד התקפה?

      האם יש שחקן שהיה מוותר 1-2 משחקים לסוף על שיא כלשהו כי הוא כזה "קבוצתי"?
      למה לברון שיחק 10 דקות וירד מיד לספסל בדיוק אחרי שהגיע ל10 נקודות?

      ברור שבהמשחקים האחרונים המאמץ להשיג את הריבאונדים היו חלק מהמחשבה..
      האם מישהו היה מוותר על הישג היסטורי שכזה כי איזה חמור בתוכנית ספורט כלשהי מבלבל במח על "ניפוח סטט'"?

      מה בדיוק ההישגים בפליאוף של אהוב התקשורת וחלק רב משונאי ראס הלא הוא כריס פול עם כל הנתוני הרייטינג ואחוזי הבלה בלה למיניהם?
      למה הוא השחקן המושלם? את מי הוא הוביל לאן שהוא בדיוק עם המשחק "החכם" והIQ "הגבוהה" שלו?

      קיצר,ראס הוא השחקן ההוא שאתה יודע שיתן 110% מעצמו ואם זה הדבר שמשניא אחרים לגביו אז הוא צריך לישון בשלווה עם חיוך מאוזן לאוזן כי אותם אנשים לא מבינים על מה הם מקשקשים.

      אלו אותם אנשים שמדברים על דרימונד גרין כגדול יותר מצ'ארלס בארקלי כי גרין לקח אליפות חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

      1. 110% כל משחק??
        זה קוואי אולי.
        בהגנה הוא אולי ב-20% ובהתקפה כשהכדור לא אצלו ביד כנ"ל.
        110% זה רק בלקפוץ לקחת ריבאונד (עם עזרה בבוקס אאוט מאחרים וכשהוא זונח את שחקנו), לקפוץ על שחקנים אחרים בדרך לסל ולנסות להגיע לטבעת.

  26. אולי אני לא בעניינים, אבל מה נגמר בין קרי לאיישה בה הוא בגד עם הדוגמנית ההיא? אישתו סלחה לו או מה?
    ואם כבר, אז מה נגמר עם גומא אגיאר, הוא נעלם וזהו?! הבן אדם באמת התאבד בים?

    1. נסגר בשקט מופתי… שבוע לאחר מכן כבר עשו סבב תוכניות טלוויזיה והעניין נעלם באפלה
      גומא אגייר הוכרז מת לפני כמה שנים… או שלא. אולי הוא עלה על ספינה ששטה לאי הסודי והצטרף לאלביס וטופאק

  27. * טורנטו – וושינגטון – הרבה יותר שקול מ-1 נגד 8 טיפוסי
    * בוסטון – מילווקי – 2 הקבוצות שמחות לקבל אחת את השנייה, אין סיבה שהבאקס לא יקחו את זה מול בוסטון הפצועה
    * פילי – מיאמי – בין ווייטסייד ואמביד כבר יש דם רע וחוסר הערכה הדדי, אם לא אלופה לפחות קצת מכות אולי יצאו לנו מהמזפח 🙂
    * קאבס – אינדי – כאילו מעניין, אבל לא באמת. מה סטיבנסון כבר זומם?

    * יוסטון – מינסוטה – הרוקטס זה לא דנבר והארדן זה לא מארי
    * גולדן סטייט – ספרס – האלופים ממשיכים להיות הקבוצה הכי מזליקית שהייתה בפלייאוף
    * פורטלנד – ניו אורלינס – סדרה טובה של הולידיי וזה יהיה מעניין מאוד
    * אוק' – יוטה – הג/אז יכולים להיות הסיפור של הפלייאוף לדעתי, אבל אני גם מאמין של-PG13 יש יותר מדי כבוד בשביל לתת לזה לקרות

  28. למי שמעוניין לקבל עוד אינפורמציה בנוגע למאזני הקבוצות ולראות את "מאזן השיויוניות" לפי חלוקה מזרח-מערב, ולהתבונן במגמות:
    http://www.bgu.ac.il/~tsori/images/NBA_east_west_standings.png

    א. המזרח יותר שיויוני מהמערב, והמערב יותר שיויוני ממה שהיה אשתקד.
    ב. הפער בין מזרח למערב נשמר למרות שבתחילת העונה המזרח היה חזק יותר.
    ג. החל מהשבוע ה-17 לערך התחיל מחול הטאנקינג והמערב נפרד ל-3 קבוצות איכות.

  29. חברה פתחתי לנו קבוצה ב-NBA בברוקטולוג'י כמו שנה שעברה. מלאו שמה את הבראקטס שלכם. פתחתי פוסט שמסביר איך למלא ולהצטרף לקבוצה שלנו.

  30. שמעון, הרגת אותי.
    הסרטון של דרומונד?
    בדיוק מראה ומוכיח את כל מה שבעייתי בווסטברוק.

    אם תשים לב, באחוז גדול (מכריע) של הריבאונדים בהגנה שדרומונד קטף, הוא חסם לפני כן לריבאונד.
    שלא לדבר על הפער הדרסטי באחוז רב' ההתקפה מסך הריבאונדים שלו.
    ווסטברוק?
    רואים קטעים ארוכים מאותו משחק, בו אחרים חוסמים בשבילו.
    רואים קטעים בהם רואים בבירור איך הוא נוטש את השחקן שלו ונודד לכיוון הריבאונד.
    והכי ברור, אי אפשר שלא להרגיש רע עבור אדאמס…

    (דרך אגב, אני לא חושב שניפוח סטטיסטיקת הריבאונדים מצדו של ווסטברוק פוגע הת'אנדר. הבעיה שלהם הייתה ונשארה בחירת הזריקות של ראסל, וכמות הזריקות שהוא לוקח)

    1. גיא אני מתפלא עליך כל הסרטונים האלו היו בשביל הציניות. אני לרגע לא חושב שמישהו מנפח מספרים באופן קבוע. כל הקטע היה לצחוק על זה. נראה לך אני מאמין שראסל או דראמונד מנפחים מספרים?

      1. אוהב אותך שמעון. אתה היחיד שמכניס פה למאפיה של הגילרי'ז והמנטרות של ההייטרים.
        אני חייב לדעת- השיטה שלך של להבין רק את החצי שאתה רוצה להבין ממה שאומרים לך היא מכוונת? אתה בטח רואה חשבון מעולה. מראה ללקוחות רק את הרווחים. אין הוצאות. הכל מושלם.

          1. שמעון, תגיד יפה להתראות לכלבי השמירה של הדמוקרטיה העממית של סין מטעם עצמם. לא מבינים שהם הובסו במקום היחיד שחשוב. העם איתי.

          2. הפצת פרופוגנדה שקרית – ✔️
            גמישות מטורפת עם המציאות – ✔️
            התקרבנות משולבת עם תקיפה -✔️
            גיוס ה"עם" לצידך – ✔️

            יפה מאוד, ציון 7.8 במדד הצביעות של תגובה. אבל כבר היו לך ציונים טובים יותר בעבר, תמשיך להשקיע ותוכל לחזור לרמה הגבוהה ביותר, אנחנו מאמינים בך.

          3. ליפול בהטרלת סטוקטון שגרתית.
            שים לב שהוא כבר לא מגיב בעצמו. רק באובססיה על הלוויתן הלבן שלו.
            להגידל את המינון.

          4. לשמעון אגב אין מושג. היה צפוי שסטוקטון יחטוף את הג'נאנה מכניסת אווזה חדשה ללול. שמעון – צפה פגיעה.

          5. באיזה עולם לא מתאים לי להיות מוטרל? אני אולי המגיב הכי מוטרל פה אחרי גיא, אם לא הייתי לוקח הפסקות ארוכות מביקורים וקריאה וכתיבה באתר הייתי עוד נאלץ להתחרות בכמות התגובות שלו.

    1. 90% מאותם הריבאונדים הפכו לפאסט-ברייק וסלים קלים.

      כמה טמטום יש באנשים.
      חוץ מזה מה הבעיה שהבן אדם שיודע שמספיק לו מספר מסוים של ריבאונד בשביל סטט' היסטורי לא ינסה להשיג זאת?

      האם מישהו שואל למה לברון שיחק 10 דקות ,השיג את 10 הנקודות שלו ויצא?

      לפי הקשקושים שלכם אפשר לומר שאוסקר היה אחד ממנפחי הסטט' הגדולים ביותר (וכמוהו צ'מברלין)

      1. לברון שיחק 10 דקות ויצא אך ורק בשביל שבדף הסטטיסטיקה יהיה רשום שהוא שיחק 82 משחקים.

        השאלה היא, האם העובדה שהוא שיחק 10 דקות ויצא, משנה משהו לקאבס?
        לדעתי התשובה היא לא.
        גם זה שווסטברוק "הלך על זה" במשחק מול ממפיס, במטרה להגיע לרף ה-TD, לא פגע בת'אנדר.

        אבל הסרטון המדובר, הוא לא דן רק במשחק נגד ממפיס, אלא על כל העונה.
        ואם נהיה כנים, קשה להתעלם מהעובדה שבמהלך השנתיים האחרונות, ווסטברוק לא פעם "נודד" לריבאונד, ומשאיר את השחקן שלו ללא כיסוי.
        כאשר רוברסון היה כשיר, זה פחות הורגש. אחרי הפציעה שלו?
        פתאום חלק מהשמיכה שהייתה לווסטברוק נעלמה, ואת ההשלכות הרגישו בתוצאות ההגנה של הת'אנדר (כמובן שזו לא רק אשמת ווסטברוק, אפילו לא בעיקר אשמתו. כאשר מאבדים שומר עילית כמו רוברסון, זה רק צפוי שיהיו השלכות על ההגנה).

        השורה התחתונה?
        האמת היא שהמרדף אחרי הריבאונד לא פגע בת'אנדר. אין באמת הבדל בתוצאות הקבוצה בין משחקים בהם לקח יותר מ-10 ריבאונדים, לבין משחקים בהם לקח פחות.

        1. יש משהו לגבי זה שהוא מתרחק לפעמים מהשחקן היריב (במיוחד כשהוא רואה שהכדור נמצא בפינה הנגדית או הרחוקה מהשחקן אשר הוא שומר).
          הבעיה שמפמפמים נרטיב קצת לא הוגן לגביו כאילו כל הריבאונדים שלו זה מהחטאות קו עונשין של היריב ,חסימות של חברים והזנחת התוקף למען הריבאונד ולא בגלל שברוב הפעמים זה בגלל הרצון הגדול שלו,האתלטיות וגם החוש לריבאונד ומעל הכל זה בגלל שהקבוצה חושבת שטוב עם ראס ישיג את הריבאונד ויריץ את ההתקפה מיידית (לדעתי אדאמס מרוויח המון בגלל אותו פאסט-ברייק כאשר הוא מגיע כטנק מאחרי ראס)

          1. מה שמשגע אותי לגבי ראסל ווסטברוק זה שהוא לא מנצל אפילו 50 אחוז מהכשירון הנדיר והחד פעמי שלו, לא היה גארד בהיסטוריה ששילב כזאת אתלטיות אקפלוסיביות ויכולת מסירה שמאפשרת לו לבצע כל מהלך אפשרי עם הכדור הכתום באתלטיות מדהימה ובלתי עצירה. אף אחד לא טוען שכל הריבאונדים שלו באים רק כי הוא עוזב את השומר שלו,אנחנו טוענים שאם ייותר על המרדף המטופש אחרי הטריפל דאבל וישיג רק 7 ריבאונדים ויציג איזה שחקן הגנה נפלא הוא יכול להיות (הארדן לא יצא יומיים מטקסס אחריו). אם יוותר על הבידודים, אוקלהומה מקום 2 בבידודים למרות יעילות עלובה של המהלך, ואם יוותרועל קבלת החלטות המוטעה שקשורה בעיקר לבחירת הזריקות שלו הוא יהיה בלתי עציר עכשיו הוא מציג .479אחוז אפקטיבי שזה עלוב בטח לשחקן כל כך כישרוני כמוהו. יש משחקים שהוא עושה את זה והוא בלתי עציר

  31. מצחיק
    בלי סוף קבוצות באירופה ובNBA הגבוהים חוסמים לגארדים הזריזים לריבאונד להריץ התקפה
    זה כל מה שרואים בסרטון !
    הסרטונים של "את תרצו" יותר הוגנים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט