יוטה מבטיחה את מקומה בפלייאוף והסיקסרס מגיעים ל-50 ניצחונות בסיקור יום ראשון / החמישייה

 

 

 

ערב צנוע של שבעה משחקים הסתיים, וגולת הכותרת – יוטה הבטיחה את מקומה בפלייאוף!
ללא ספק, הישג נהדר לחבורה של קווין סניידר, שכמובן, עדיין לא יודעת את מי תפגוש, ועדיין יכולה לסיים במקום השלישי במערב.

 

שארלוט הורנטס (46-35) 117 – אינדיאנה פייסרס (33-48) 123

שארלוט הובילה 10-9 07:57 דק' לסוף הרבע הראשון, וכאן זה בערך נגמר.

אינדיאנה שלטה לאורך כמעט כל המשחק, כשאולדיפו וסאבוניס (איפה הייתם בשנה שעברה?!) קולעים 57 נק' משותפות ביחד ב-69.4% מהשדה. וככה, אי אפשר להפסיד.

היתרון של אינדיאנה כבר עמד על 15 הפרש בפרקים מסוימים ברבע השני, ולאחר קאמבק של שארלוט הוא עלה שוב לעשרים הפרש בתחילת הרבע הרביעי. ואז בא מאליק מונק – 22 נק', כשמתוכן שש מגיעות ברגעים קריטיים במיוחד עזור לשארלוט לצמצם את הפער לכדי ארבע נק' בלבד מאינדיאנה. שנחנקה ונראתה חסרת אונים לדקה-דקה וחצי בסוף הרבע הרביעי. למזלה, בוגדנוביץ' וקורי ג'וזף התעלו בדק' הסיום, ועם ארבע קליעות עונשין מוצלחות קבעו שהניצחון ילך אל הפייסרס.

אצל שארלוט מאליק מונק בלט לטובה עם 22 נק', 5 אס' ו-2 חט'.

אצל אינדיאנה סאבוניס סיים עם 30 נק', 8 ריב', 3 אס' ו-3 חט', ואולדיפו סיים עם 27 נק', 3 ריב', 5 אס' ו-3 חט' משלו.

בוסטון סלטיקס (26-54) 106- אטלנטה הוקס (57-24) 112

טאורן פרינס. תזכרו את השם. אבל בואו ונתחיל מההתחלה. קשים חייו של מסקר משחק מסוג זה, שבו לשתי הקבוצות אין רצון או אינטרס להתאמץ בכדי לנצח. שני המאמנים עשו מה שאפשר על מנת להפסיד את המשחק. בראד סטיבנס, ניסה קצת יותר. בוסטון שלטה במרבית המשחק, עד שסטיבנס החליט להוריד את הורפורד, רוזייר, טייטום ובראון ולא לשתף אותם ברבע הרביעי. או  אז צעירי אטלנטה בראשות טאורן פרינס הנהדר, איזאה טיילור וג'ון קולינס לקחו את המתנה של סטיבנס בשתי ידיים. במצב של 6 הפרש לטובת הירוקים, 7 דקות לסיום, טאורן קלע 8 נק' רצופות, ולאחר מהלך 4 נק' של מייק מוסקלה, אטלנטה השוותה לראשונה מאז היה 2-3 לטובתם בפתיחת המשחק. איזאה טיילור ודוויין דדמונד הגדילו את היתרון ונתנו ניצחון לא צפוי לניצים הצעירים.

לאטלנטה: פרינס עם 33 נק' (7 מ-8 מהשלוש) ו-8 ריב', 14 נק' לדיימון לי ו-13 נק' לאיזאה טיילור מהספסל.

לבוסטון: טייטום עם 19 נק', הורפורד עם 16, רוזייר עם 10 נק' 9 אס' ו-8 ריב', יחד עם 17 נק' של מונרו.

 

פילדלפיה סבנטי-סיקסרס (30-50) 109 – דאלאס מאבריקס (57-24) 97

בפעם ה-14 ברציפות (הרצף הארוך בליגה), החבורה של בן סימונס השיגה את ה-W, ואפילו פתחה פער של משחק מקליבלנד הרביעית.
בן סימונס הצטיין כרגיל עם 16 נק' (70% מהשדה), 7 ריב', 9 אס' ו-4 חט', כשמי שמסייעים לו יותר מכולם הם רוברט קאבינגטון (15 נק' ו-10 ריב'), ג'יי ג'יי רדיק (18 נק'), ושחקני החיזוק בלינלי (15 נק') ואילאיסובה (11 נק', 12 ריב') שהשתלבו בקבוצה בצורה מדהימה.

מרקל פולץ, למי ששאל, תרם 8 נק' ו-3 אס' למאמץ ב-21 דק'.

בצד של המפסידה, שכבר מתה להצטרף לנוביצקי על אזרחי, בארנס קלע 21 נק', ודניס סמית' ג'וניור ניסה להוסיף לעצמו קולות לחמישיית העונה של הרוקיס עם 20 נק', 5 ריב' ו-11 אס'.

ממפיס גריזליס (58-22) 130 – דטרויט פיסטונס (42-38) 117

במשחק בין שתי קבוצות נוספות שכבר מחכות לפגרה, ממפיס שימחה מעט את הקהל הביתי, עם אחד ממשחקיה הטובים ביותר העונה (לא כזו חוכמה, אבל בכל זאת).

מי שהוליכו פעם נוספת את הגריזליס היו "הברוקסים", הלא הם הרוקי המצוין דילון ברוקס במשחק גדול של 22 נק', 8 ריב' ו-8 אס', כאשר מרשון ברוקס המשיך את הקאמבק המוצלח לליגה עם 25 נק' מהספסל.
מארק גאסול היה מצוין עם 20 נק', 9 ריב' ו-9 אס', והרוקי קובי סימונס ניצל את ההזדמנות כדי לקלוע 20 נק' משלו.

אצל המפסידים, אנטוני טוליבר הוביל את רשימת הקלעים עם 19, לוק קנארד צלף 18 משלו, והנרי אטנסון האלמוני עלה מהספסל ותרם 17 נק'.
דראמונד סיים עם 12 נק', ועם 18 כדורים חוזרים, הוא נמצא בדרכו להפוך לשחקן הראשון מאז דניס רודמן לסיים עם ממוצע של לפחות 16 ריב' למשחק.

טורונטו ראפטורס (58 – 22) 112 – אורלנדו מג'יק (24 – 56) 101

סיכום המשחק במשפט אחד:

(בתמונה: ספסל טורונטו. ממתינים לפלייאוף)

תחרותי, המשחק לא היה. ב-8 הדקות הראשונות אורלנדו עוד עשו רעשים של לנסות ולהפריע, ספסל טורנטו לא היו זקוקים ליותר מ-3 דקות בשביל להפוך פיגור של נקודה ליתרון של 9 נק' בסיום הרבע, יתרון שצמח ל-15 נק' במהלך הרבע השני, ואשר הפך את מה שנשאר מהמשחק ל-"זמן זבל".
ההפרש של "רק" 11 נק' בסיום? הוא מרמה. טורונטו כבר הובילו ב-22 הפרש, 6 דקות לסיום המשחק.
לא במפתיע, זה שחקן ספסל של טורנטו שהוביל את קלעי הקבוצה –
מיילס שסיים את המשחק עם 22 נק' (אחד מ-3 שחקני ספסל של טורונטו שסיים את המשחק בדאבל פיגרס),
לצדו בלט אנונובי, שפתח הלילה במקומו של דרוזן (לא שיחק – מנוחה), וסיים את המשחק עם 21 נק', ו-8 רב'.
גורדון (16 נק') היה הקלע המוביל של אורלנדו במשחק.

 

לוס אנג'לס לייקרס (46-34) 97 – יוטה ג'אז (33-47) 112

נתחיל בתאור קצר של המשחק –
הלייקרס לא הובילו אפילו פעם אחת במהלך המשחק. הם רדפו אחרי הג'אז, ובמשך 3 רבעים הם אפילו הצליחו להיות קרובים –
צמצמו מ-15 ל-4 במהלך הרבע הראשון,
צמצמו מ-9 ל-2 במהלך הרבע השני,
וצמצמו מ-11 ל-3 במהלך הרבע השלישי.
את הבריחה הבאה של הג'אז, ששוב עלו להפרש דו ספרתי לפני סוף ברבע השלישי, הלייקרס כבר לא הצליחו להדביק.
בינינו?
הרבה ספק לא היה, בכל הקשור לזהות המנצחת במשחק הלילה. לא כאשר יוטה זקוקים לניצחון בשביל להבטיח את מקומם בפלייאוף, ובשביל לשפר עמדות בצמרת המערב,
לא כאשר הלייקרס משחקים עם חצי הרכב, כאשר אינגראם, קוזמה, בול, וקולדוול-פופ, לא משחקים.
בשורות יוטה בלט (שוב) דונובן מיצ'ל. 28 נק', 9 רב', 8 אס', היו למיצ'ל, כאשר שוב הוא הקלעי המוביל של יוטה במשחק. לצדו של מיצ'ל, הצטיין הלילה ג'ו "האיש של רועי" אינגלס (22 נק', 10 אס').
הארט (25 נק') היה הקלע המוביל של הלייקרס במשחק.

אם במיצ'ל עסקינן, אז עוד כמה מילים עליו, ועל יוטה:

20.4 נק', 3.7 רב', 3.6 אס', 50.5% אפקטיבי, יש למיצ'ל העונה.
ל-17 רוקים הייתה עונת רוקי של 20+ נק', 50%+ אפקטיבי.
10 האחרונים הם (לפי סדר כרונולוגי) :
ראלף סמפסון, אלאג'ואן, ג'ורדן, רובינסון, אלונזו מורנינג, שאקיל, דאנקן, בלייק גריפין, אמביד, מיצ'ל.
זו רשימה מכובדת למדי.
6 הראשונים כבר חברים ב-HOF, אחד בוודאות יוביל את המחזור שלו ברגע בו יהיה זכאי להיבחר (דאנקן), גריפין הוא 5 פעמים אולסטאר, 4 פעמים בחמישיית העונה (רף שכל מי שהגיע עליו נבחר ל-HOF), וזה משאיר את אמביד ומיצ'ל, שחקנים השנה הראשונה/שנייה שלהם, כבאים בתור שינסו להיות חלק מהגדולים ביותר.
השורה התחתונה (לכל ההקדמה היבשה הנ"ל) ?
יש 2 כאלו, למעשה.
קודם כל, כל מי שחושב שזה של סימונס (תואר הרוקי), צריך להבין שיש מועמד נוסף יותר מראוי.
מיצ'ל הפך לשחקן מפתח בקבוצת צמרת, והוא הגיע למעמד הזה משום מקום. מי האמין לפני העונה שאנחנו נראה עונה שכזו מצדו של מיצ'ל?


(מיצ'ל, לפני העונה)


(מיצ'ל אחרי העונה)

הלילה זו הייתה הפעם ה-19 העונה שמיצ'ל מסיים משחק כקלע המוביל במשחק, הכי הרבה מבין שחקני יוטה. היכולת שלו להיכנס לנעליים הגדולות שהשאיר גורדון הייוורד, ולהפוך לשחקן ההתקפה המרכזי של הקבוצה,
היכולת שלו להגיע פעם אחר פעם לשיאו במאני טיים, ולקלוע כבר בעונת הרוקי כמות לא הגיונית של סלי קלאצ'
(מיצ'ל מוביל את הרוקים בסלי קלאץ' (5 דקות אחרונות, לא יותר מ-5 הפרש) עם 34 כאלו, אחריו טייטום עם 30 וקוזמה עם 26), הופכות אותו לאחד מהרוקים הדומיננטיים שהשפיעו הכי הרבה על הצלחת קבוצתם, שיצא לנו לראות בשנים האחרונות.
שורה תחתונה מס' 2?
שלראשונה מזה הרבה זמן, יוטה מגיעים לקיץ אופטימיים במיוחד. הם בזכות מזל, סקאוטינג טוב, ואימון מצוין, מצאו את שחקן העתיד שלהם בעונה שהם היו אמורים להתפרק.
וזה כוכב שלא צריך לשכנע להישאר –
הוא רק על חוזה הרוקי שלו.
אשריכם, אוהדי ג'אז.

 

פיניקס סאנס (61-20) 100 – גולדן סטייט ווריירס (23-58) 117

במשחק הכי צפוי של הלילה, גולדן סטייט הגיעה לאריזונה בשביל להשיג עוד ניצחון שבמידה וטורונטו יפסידו משחק אחד עד לסיום העונה, יהיה להם יתרון ביתיות עליהם אחרי שניצחו אותם פעמיים השנה. הווריורס התחילו את המשחק בטירוף ובווריורס אני בעצם מתכוון לקליי תומפסון. מס' 11 של הקבוצה מאוקלנד צלף 22 נק' ברבע הראשון בדרך ליתרון 4, 33-29.

אחרי שהשאיר לתומפסון את הבמה בתחילת המשחק, קווין דוראנט נכנס לעניינים באמצע הרבע השני וקלע 11 נקודות עד סוף הרבע ועם עזרה של קווין קוק ה"לוחמים" סיימו את המחצית ביתרון 14. בתחילת המחצית השנייה הסאנס שחסרו היום את בוקר וג'קסון עוד הצליחו להוריד את ההפרש לדו ספרתי אבל זה פחות או יותר היה הסוף בשבילם, 117-100 בסיום.

תומפסון סיים את המשחק עם 34 נק' ב-60.9% מהשדה, דוראנט הוסיף 17 נק' ו-9 אס' ודריימונד את קוק קלעו 14 כ"א.

דנואל האוס הוביל את הסאנס עם 22 נק', בנדר הוסיף 14 ו-14 וטיילר יוליס הוסיף 10 אס' ל-15 נקודות שקלע.

 

לפוסט הזה יש 62 תגובות

  2. שלהבת

    9 אפר 2018 07:14:46

    תודה רבה! אגב, איפה מוצאים את סטטיסטיקת קליעת הקלאץ? ואגב, אפשר למצוא שם נתונים לסלי ניצחון או גרירת הארכה? יכול להיות שגם ד'ארון פוקס אחד הרוקיס הטובים בקטגוריה האחרונה בנוסף למיטשל.

    2. גיא הרשע

      9 אפר 2018 08:15:34

      הנתונים של פוקס אכן מרשימים.
      בדקה האחרונה של משחקים (בחרתי טווח זמן ארוך יחסית, בכדי שיהיה מדגם גדול יותר), בזריקה בשביל להשוות או לעלות ליתרון, הנתון שלו הוא 5 מ-9 (למרבה הפלא – ללא ניסיונות מ-3).

      (המקור: בסקטבול רפרנס. חיפש נתוני זריקה לסל בעמוד השחקן)

      https://www.basketball-reference.com/play-index/shot_finder.cgi?player_id=foxde01

  3. גיא הרשע

    9 אפר 2018 07:15:33

    הניצחון של ממפיס, לצד ההפסד של הסאנס, מבטיח שהסאנס מסיימים את העונה עם המאזן הגרוע בליגה,
    ו-"זוכים" בסיכויים הגבוהים ביותר לבחירה גבוהה בלוטרי הקרוב.

    3. עידו גילרי

      9 אפר 2018 08:03:54

      זה המקום אולי להזכיר שבפעם היחידה שהסאנס הצליחו לזכות באחת הבחירות בלוטרי לקחנו במקום ה-2 את ארמן "הפטיש" גיליאם כשעל הלוח היו עוד סקוטי פיפן, רג'י מילר, קווין ג'ונסון (לפחות את הטעות הזו תיקנו די מהר) או סתם הוראס גראנט.
      אולי גם כדאי לציין שבפעם האחרונה שהיה לנו את המאזן הגרוע בליגה הפסדנו את הטלת המטבע על הבחירה הראשונה ולקחנו בבחירה ה-2 את ניל "אוי כמה שהשם הזה אירוני" ווק. אהה כן בבחירה הראשונה הבאקס לקחו את קארים. יחי ההבדל הקטן.

          2. שמעון

            9 אפר 2018 13:10:10

            עידו תזהר מהסטטיסטיקה של בחירה 2 ועוד עם השילוב של הבחירות שלכם, לפעמים עדיף אולי 3, אני רק אומר. את דונציץ לא יגנבו בבחירה 2 אל תדאג. בחירה 2 חייב להיות איזה פלופ מהסוג של מוחמד במבה.

          3. שמעון

            9 אפר 2018 13:17:59

            היסטוריה של בחירות 2 מ1980:

            Lonzo Ball 2017
            Brandon Ingram 2016
            DAngelo Russell 2015
            2014 Jabari Parker
            2013 Victor Oladipo Indiana Orlando
            2012 Michael Kidd-Gilchrist Kentucky Charlotte
            2011 Derrick Williams Arizona Minnesota
            2010 Evan Turner Ohio State Philadelphia
            2009 Hasheem Thabeet Connecticut Memphis
            2008 Michael Beasley Kansas St. Miami
            2007 Kevin Durant Texas Seattle
            2006 LaMarcus Aldridge Texas Chicago
            2005 Marvin Williams UNC Fr. Atlanta
            2004 Emeka Okafor UConn Jr. Charlotte
            2003 Darko Milicic Serbia 1985 Detroit
            2002 Jay Williams Duke Jr. Chicago
            2001 Tyson Chandler Dominguez HSSs. LA Clippers
            2000 Stromile Swift LSU So. Vancouver
            1999 Steve Francis Maryland Jr. Vancouver
            1998 Mike Bibby Arizona Vancouver
            1997 Keith Van Horn Utah Philadelphia
            1996 Marcus Camby Massachusetts Toronto
            1995 Antonio McDyess Alabama LA Clippers
            1994 Jason Kidd California Dallas
            1993 Shawn Bradley Brigham Young Philadelphia
            1992 Alonzo Mourning Georgetown NO Hornets
            1991 Kenny Anderson Georgia Tech New Jersey
            1990 Gary Payton Oregon State Seattle
            1989 Danny Ferry Duke LA Clippers
            1988 Rik Smits Marist Indiana
            1987 Armon Gilliam Nevada-Las Vegas Phoenix
            1986 Len Bias Maryland Boston
            1985 Wayman Tisdale Oklahoma Indiana
            1984 Sam Bowie Kentucky Portlandl
            1983 Steve Stipanovich Missouri Indiana
            1982 Terry Cummings DePaul San Diego
            1981 Isiah Thomas Indiana Detroit
            1980 Darrell Griffith

        1. עידו גילרי

          9 אפר 2018 12:28:52

          זה בגלל שכל פעם שהיה לנו צ'אנס הפסדנו אותו למישהו אחר – ראה שני המקרים הנ"ל. דווקא את הסנטר הכי טוב שהיה לנו בחרנו בדראפט.

  5. אהרון שדה

    9 אפר 2018 07:44:31

    מצוין .
    הרבה שנים לא הייתה תחרות כזו אל רוקי העונה .
    ישנם צדדים לכאן ולכאן .
    אבל בשורה התחתונה .
    סימונס הנפלא לקח את פילי לפליאוף אך לא כשחקן הכי מרכזי בקבוצה (אמביד ) וגם במזרח ללא התחרות
    (ומצד שני הוא מסיים עונה בצורה פנטסטית עם 14 ברצף לפחות ואולי מקום 3 ).
    מיטשל לוקח ככינור ראשון בלעדי את יוטה לפליאוף מאזור המערב הפרוע והחזק מאד ועוד אחרי חצי עונה חלשה בו הקבוצה לא הייתה בכיוון .
    לכן יש כאן 2 שאלות קשות ביותר .
    1. מי ייבחר לרוקי העונה ?
    2. מי יעשה קריירה יותר נהדרת
    ימים יגידו .
    האחרונים שזכו בדיון שכזה בקרב ראש בראש בהיותם רוקים היו היל וקיד חברי היכל התהילה הטריים שנאבקו על כך בשנות ה90 (וזכו אגב במשותף בתואר רוקי העונה ).

    1. ערן

      9 אפר 2018 07:50:01

      מדהים לראות כמה הרוקיז השנה יותר טובים מאלו שלו שנה שעברה. נכון שאמביד היה פצוע, אבל גם איתו, בערך עשרת הרוקיז הטובים השנה יותר טובים מהזוכה שנה שעברהץ. בוודאי עם תקרה יותר גבוהה

      1. Benjo

        9 אפר 2018 09:22:22

        אהרון רציתי לכתוב אבל כתבת במקומי… 🙂 זאת עונת רוקי נפלאה אני בצד של מיטשל לתואר רוקי העונה למרות שאני ממש אוהב גם את סימונס בעיקר בגלל קליעה מכל הטווחים וגם בגלל שאף אחד לא ציפה ממנו.
        ועוד דבר אם כבר דיברנו על הרוקיס אז זה ממש נחמד בזמן האחרון לשמוע על הביצועים של מאליק מונק . הצרעות ייבשו אותו כל העונה הזאת אבל סוף סוף נותנים לו קצת לשחק והוא גם מחזיר. הלילה היה הקלע המוביל שלהם
        תודה על הסיקור הנהדר תומר

          1. דינגו

            9 אפר 2018 13:43:31

            הכל נכון למעט הסימן בסוף כל משפט שלך.
            משפט מסיימים בנקודה.
            סימן קריאה, במיוחד באינטרנט, משמש תחליף לצעקה (ע"ע 'קריאה').
            זה מאוד מציק בעין.

  8. ולדי קוגן

    9 אפר 2018 08:05:35

    כפיים לפיניקס שהבטיחו את המאזן הגרוע בליגה, נחכה לראות מה יבחרו בבחירה השלישית.
    יוטה גדולים, טוב שהם יהיו שם.ממש לא בא לי לפגוש אותם בפלייאוף,קבוצה שקשה לנצח.

  9. ד"ר רזי הופמן

    9 אפר 2018 08:10:06

    המשחק האחרון, ברביעי הקרוב, של הסלטיקס הוא מול ברוקלין.
    לדעתי הסלטיקס יפסידו בכוונה ויתנו למחליפים יותר זמן משחק משתי סיבות. לא לחזק את הקבס בבחירה טובה בדראפט וכמובן לא לסכן את החמישייה לקראת הפליאוף.

  10. ד"ר רזי הופמן

    9 אפר 2018 08:13:26

    מסכים לגמרי עם הניתוח שלכם לגבי הסלטיקס-הוקס.
    הסלטיקס פשוט לא רצו לסכן את החמישייה שנשארה להם. ככה לא מנצחים.

  11. Berch

    9 אפר 2018 08:37:34

    סימונס ומיצ'ל כל כך טובים ובצורה כל כך שונה…… ממש קשה לבחור (למי שלא אוהד פילדלפיה, כמוני).
    יש מצב לתת את הפרס לשניים ? זה קרה פעם ?

    2. Benjo

      9 אפר 2018 10:24:21

      חושב שזה מה שיקרה . יתנו לשניהם. יש כבר תקדימים לזה בעבר אז זה הרבה יותר קל לעשות את זה שוב והשנה ממש קשה להחליט.

      1. שמעון

        9 אפר 2018 12:41:57

        אני שונא תיקו ומקווה שלא יהיה תיקו ויבחרו אחד מהם.

        למה סימונס? אם בהתקפה זה פחות או יותר זהה אז הגנה, בכמה רמות מעל מיטשל ומקום 3 כנראה במזרח.

        למה מיטצ'ל? כי הוא במערב, בקונפרס קשה יותר ועוד עלול לסיים מקום 3. כי הוא מוביל קבוצה שמעטים האמינו שיכנסו לפלייאוף וכי יש לו קליעה.

        כל אחד מהם לגיטימי.

        אני באופן אישי עם סימונס בגלל ניהול המשחק וההגנה האדירה שלו (כבר הפוינט גארד ההגנתי הטוב בליגה וחמישיית ההגנה הראשונה של העונה לטעמי)

        1. השרת

          9 אפר 2018 13:22:21

          לא מבין מה מפריע בתיקו בחלוקת פרס רוקי העונה.

          בעונה כזו ששני שחקנים מתבלטים כל כך הרבה מגיע לשניהם לקבל. לא הגיוני שאחד מהם אחרי עונה כזו לא יקבל את הפרס בעוד שמלקולם ברוגדן מחזיק פרס זהה בארון.

        2. Benjo

          9 אפר 2018 19:44:52

          שמעון אין ספק יש טיעונים לכאן ולכאן. הם לא זהים בהתקפה למיטשל יש קליעה לסימונס לא. ההגנה של סימונס יותר טובה. סימונס יותר אלגנטי תענוג לראות את הזרימה של התנועה שלו בעין. אני בוחר במיטשל. אבל מסכים איתך שגם סימונס יכול לקחת. שניהם נפלאים עניין של טעם של הבוחר כנראה.

  12. הינקי צדק

    9 אפר 2018 08:46:34

    מדהימה הטבעיות שבה לא רק הקבוצות – גם האוהדים מקבלים ומבינים ומצדיקים ושמחים מהפסדים מכוונים.
    פיניקס משביתה הרכב שלם ומפסידה בלי מאמץ וזה טוב, בוסטון תפסיד בכוונה לנטס כדי להחליש את הבחירה של קליבלנד וזה טוב, סקרמנטו בונה מתחילת העונה על הרבה הפסדים וזה טוב, ופילדלפיה חוגגת עונות רצופות של מיליון הפסדים והחלשת קבוצה מכוונת – ומסתבר שה ממש ממש הולך טוב.
    השיטה של הליגה כ"כ רקובה שקשה להאמין כמה.

  14. גיא הרשע

    9 אפר 2018 09:32:00

    ספרתי בסיקור 10 רוקים שעשו עונה כמו של מיצ'ל.

    גם לסימונס מגיע –

    עונה כמו שהוא נתן העונה, היו בעבר רק עוד 9. לא רוקים, בכלל.
    15+ נק', 8+ רב', 8+ אס', 50%+ אפקטיבי.
    עונה כזו הייתה בעבר רק ל-
    מג'יק (3)
    לברון (2)
    ווילט
    אוסקר רוברטסון
    ג'ורדן
    הארדן
    ועכשיו גם לסימונס.

    4 HOF, עוד 2 שבוודאות יהיו HOF. וסימונס. מרשים.

    1. הציפור הנדירה

      9 אפר 2018 10:25:42

      כמה היו עם עונות של
      20, 10, 5 (5 לבירד)
      25, 9, 6 (4 לבירד)
      28, 9, 6 (3 לבירד)
      28, 9, 7 (1 לבירד)
      29, 9, 6 (1 לבירד)
      23, 11, 5 (1 לבירד)?

        1. שחר

          9 אפר 2018 10:50:09

          יצא לי אתמול בדיוק לראות על מיצ'ל שהוא החמישי שמוביל את הקבוצה שלו בנקודות בעונת הרוקי, בקבוצה עם למעלה מ45 ניצחונות, הארבעה הנותרים הם ווילט, קארים, בירד, ורובינסון, גם נתון מרשים עם רשימה מכובדת מאוד.
          עד לפני חודשיים הייתי עם מיטצ'ל אבל סימונס נתן עוד שיפור במשחק שלו מאז, ממשיך לנצח בלי אמביד ומדהים שהוא ממשיך ככה בלי קליעה, מעניין אם בפלייאוף הקבוצות יגיעו מוכנות והוא יפגע מאוד מהחולשה הזאת. מבחינת כדורסל כרגע נוטה לסימונס עם כל חיבתי למיצ'ל, מה שיכוללהטות את הכף בעייני זה שסימונס לא ממש רוקי אחרי השנה שעברה שכבר שיחק בליגת הקיץ והמשיך להיות חלק מהקבוצה ולחוות את הNBA מאחורי הקלעים.

          1. גיא הרשע

            9 אפר 2018 10:57:11

            אם לי הייתה הצבעה, לא יודע במי מה-2 הייתי בוחר.
            2 שחקנים מיוחדים, שכל אחד מהם מביא משהו שונה ומיוחד לפרקט.
            אני מאוד אשמח אם ישוחזר מקרה קיד/היל.

      2. שם (נחוץ)

        9 אפר 2018 11:29:03

        עונות של 5-5-25 לפחות, היו 84 במספר:

        ג'יימס, 14
        רוברטסון, 9
        ג'ורדן, 8
        בראיינט, 7
        ווסט, 6
        בירד, 4
        הארדן, 4
        מגריידי, 4
        דוראנט, 3
        ווסטברוק, 3
        דרקסלר, 3
        בארי, צ'מברליין, קארי, הבליצ'ק, וויד – 2 כ"א
        קארים, ברקלי, ביילור, קאזינס, אנגליש, גארין, היל, מרביץ', מאלין – פעם אחת
        וזהו

  15. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    9 אפר 2018 12:10:07

    תודה על הסיקור המהיר לערב די משמים.
    את אף אחד כבר לא מעניינים המשחקים בפני עצמם, אלא רק הדירוגים לפתיחת הפלייאוף (ואוהדי פיניקס חושבים איזה רכז יבחרו בדראפט . . .)

  16. אשך טמיר המקורי

    9 אפר 2018 15:01:17

    תודה רבה לכם

    מיצ'ל הוא ללא ספק רוקי העונה.
    זה דוויין ווייד עם קליעה ואופי נוח.
    זה רוצח קר מזג שאני עדיין מתעורר בבעתה מהסיוט שהוא רודף אחרי, אחרי צפייה ביוטה-ספרס האחרון.
    זה שחקן שיהיה אחד הכוכבים הגדולים בליגה לשנים רבות ויוביל את יוטה להיות קבוצה קבועה בצמרת המערב הגבוהה בשנים הקרובות.

    סימונס? זה המון הייפ (שימו לב כמה מעט הייפ יחסית מקבל מיצ'ל לעומתו), המון סטטיסטיקה מחמיאה בגלל סגנון המשחק ע"ש לברון את ווסטברוק (הכל עובר דרכי), והמון בעיות לעתיד.
    כוכב ענק הוא לא יהיה, ואני סבור שאתם תראו את מגבלותיו היטב בפלייאוף הקרוב.

    מלבד דעותי האישיות – לא ניתן לערער על העובדות הבאות כדי להכריע מיהו רוקי העונה:
    1. מיצ'ל הוא הקלע המוביל של הקבוצה והאיש הבלתי מעורער שלה. בפילי זה אמביד.
    2. סימונס לא באמת רוקי – הייתה לו שנה להתאקלם בקבוצה וליגה, גם אם מהספסל.
    3. סימונס נגר (מה לעשות, הבנאדם לא מסוגל לקלוע ממטר, זה עובדה) והטכניקה שלו לקויה כ"כ שלא נראה שהוא בכלל בכיוון לשפר זאת.
    4. מיצ'ל משחק בקונפרנס חזק הרבה יותר
    5. מיצ'ל משחק בקבוצה שאיבדה את כוכבה
    6. סימונס נגר גם מהקו ולא יוכל לשחק בדקות ההכרעה במשחקים צמודים

    מ.ש.ל

    1. גיא הרשע

      9 אפר 2018 15:19:59

      מיצ'ל קולע 20 וקצת נק' ב-50.6% אפקטיבי.
      סימונס קולע 16 נק' ב-54.7% אפקטיבי.

      נראה לי "נגר" זה או מחמאה לנגרים, או הגזמה, ככה בקטנה…

      1. אשך טמיר המקורי

        9 אפר 2018 15:55:08

        דיאנדרה ג'ורדן קולע כמעט ב-65%! הבנאדם צלף מטורף!! איך מדברים על קארי, תומפסון והארדן ולא עליו?!

          2. גיא הרשע

            9 אפר 2018 16:57:41

            טמיר, פחות לצפות במשחק דרך שוט-צ'ארטס, ויותר לצפות במשחקים…
            וקצת יותר ברצינות –
            אתה רציני???
            אלא אם דאנדרה למד בשנה האחרונה להוביל כדור, ולנהל פיק אנד רול (אני מודה, לא צפיתי מספיק במשחקי הקליפרס העונה…),
            ההשוואה מעט, אבל רק מעט, מופרכת…

    2. פינוקיו

      9 אפר 2018 15:38:40

      לגזור ולשמור לסוף העונה הבאה.
      אינסטוש: 3 שחקנים מציגים טבעת נוצצת (הראשונה בשושלת) –
      שמשון סימונס ויובב אמביד בשני הצדדים, ובמרכז סבא ג'פטו לברון.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט