ארז הלוי שר פלייאוף / אשך טמיר המקורי

חזרנו ל"שרים הופס"!

והפעם מתארח בפינה – ארז הלוי המיתולוגי.

לא רבים מכירים את ארז הלוי, זמר שפרץ בשנות ה-80 עם אלבום אחד שזכה להצלחה גדולה ("הלילה"), ומאז דעך ונשכח ולא הצליח לשחזר את הצלחתו הראשונית.
את האלבום הנהדר הזה כתב והלחין בעצמו, תוך שהוא נעזר במתי כספי, שהפיקו, ביצע את העיבודים וניגן בו בכלי הנגינה השונים.

הוא המשיך להוציא שירים ואלבומים לאורך השנים ועדיין פעיל כיום, אך אף אחד מהם לא הגיע לקדמת הבמה ולהצלחה של האלבום הראשון והמצוין, שבזכותו הוא כאן.

מה שבאמת מייחד את האלבום הזה הוא שברטרוספקטיבה, כשקוראים בקפידה את המילים ואף בין השורות, רואים בבירור שארז (חובב הופס שרוף ונביא חובב בין יתר מעלותיו) הותיר בו רמזים דקים לגבי המתמודדות בפלייאוף ה-NBA לשנת 2018, ואת הגיגיו עליהן.

אז מבלי להמשיך ולחפור, ואף מבלי להציג ליין ראוי להימורי הפלייאוף המתקרב, הבה נהנה כולנו משיריו הנפלאים מן האלבום ההוא, וננסה לפענח את צפונותיהם.

הירח שר לך ואותך אוהב
צעד הוא פוסע, מתקרב
הירח שט לו ואיתך חולם
צעד הוא פוסע, מתאהב

איזה ירח
איך הוא שט לו
איך הוא שט
ונעלם

בשיר הפותח ארז מציג בפנינו את נושא האלבום – הירח.

מי תיגע בירח?

בשפתו הציורית של הלוי, גביע האליפות של הליגה הוא "הירח".
כל הקבוצות שואפות לגעת בירח ולהשיגו.
אך רק אחת תזכה לעשות זאת בתום הפלייאוף.

לעיתים נראה שהוא מתקרב, לעיתים מהבהב, אך כל הקבוצות חולמות יחד איתו ומאוהבות בו.
כמעט כולן אהבתן תהיה נכזבת.
רק אחת היא האהובה האמיתית – מי זו תהיה?

אם תצאי אליו
הוא ידליק בך את האש

 

כשנפגשנו שנית
את היית לבדך
לא היתה לי סיבה לקנא

אבל מה זה עוזר
ושוב זה חוזר
כמו אותה מנגינה ישנה
אבל מה זה עוזר
ושוב זה חוזר
מין אותה הרגשה מוזרה

בשיר השני ארז מתחיל וסוקר את מתמודדות הפלייאוף, ובאופן טבעי מתחיל עם שתי הפיילניסטיות הקבועות בשנים האחרונות, קליבלנד וג"ס.

בפעם הראשונה שנפגשו, לברון היה לבדו, עם קיירי ולאב פצועים בצד.
בפעם השנייה ללברון כבר לא הייתה סיבה לקנא – בצד שלו כולם היו בריאים ואילו ג"ס שיחקה עם קרי חצי פצוע, גרין מורחק, והכי חשוב – לבדה, עדיין ללא דוראנט.

בפעם השלישית הקנאה כבר אכלה כל חלק בגופו ובנשמתו כשהוא ראה שהפעם ג"ס כבר לא הגיעה לבדה, אלא הביאה חבר – קווין דוראנט שמו – שדפק לו שלשה על הפרצוף ולקח ממנו את האליפות, כמו גם את MVP הגמר.

https://www.youtube.com/watch?v=erhTGctW8eI

האם אותה הרגשה מוזרה תופיע בפעם הרביעית?
האם אותה מנגינה ישנה תחזור ונראה עוד שחזור של הגמר?

האשך חושב שלא, אבל אולי ארז הלוי רומז לנו כאן שדווקא זה יקרה.

 

טיפה של חום מתוך האהבה שלך
אם רק תביאי,
טיפה של חום מתוך האהבה שלך.

טיפה של סוד מתוך החדרים שלך
אם תגלי לי,
טיפה של סוד מתוך החדרים שלך.

ונעבור למיאמי היט.

הקבוצה שממוקמת נכון לכתיבת שורות אלה במקום ה-7, ושרק הלילה נתנה בראש לכוכבה שזנח אותה, עושה פלאים ומעמידה קבוצה תחרותית ומצוינת המורכבת משמות אלמונים, מלחמה, והרבה עבודת אימון מצויינת של ספולסטרה.

הפיליפיני, שהאשך היה בטוח בעבר שהביאו אותו כעובד זר עבור ריילי המזדקן, עושה חיל ומוכיח שהוא מאמן מצוין שיכול להצליח גם בלי כוכבים.

מה הסוד שלו?
האם יש ביכולתו להגיע לסיבוב השני ולהפתיע יריבה חזקה יותר? אולי אפילו להיות זו שתדיח את קליבלנד?
ספולסטרה מחזיק בידיו את הסוד להצלחתה של הקבוצה, למשחק ההגנה המצוין ואולי גם את המפתח להדחתה של המנצחת הקבועה של המזרח.
מה שבטוח – קל לאף קבוצה לא יהיה מול מיאמי בפלייאוף הזה.

 

יש לי סיבה טובה, טובה, לאהוב אותך

ונעבור למערב.

ארז מציג בפנינו את היוסטון רוקטס.
המילים הן פשוטות, אך הוריאציות משתנות.

איך מסבירים את השילוב המוצלח בין הארדן ופול? מה הסיבה שהם אוהבים אחד את השני?
איך מסבירים את הסיבה שאוהדי יוסטון נהנים לראות את משחקם השבלוני והמגעיל, המעוטר ברמאויות של הארדן?

מה שבטוח הוא, שלכל מי שנמאס לראות את ג"ס לוקחת שוב אליפות, יש סיבה טובה טובה לאהוב אותה.
כי היא מסתמנת כמתמודדת הראשית להדיח את האלופה, גם כשהיא בהרכב מלא של ארבעת האולסטארים, ובטח ובטח אם אחד מהם יחסר או לא יהיה כשיר לחלוטין.

תודה לך ארז שאמרת כל כך הרבה בכל כך מעט.

 

ציפור זרה שינתה כיוון
וגם אני איתה פתאום.
אל תוך הלילה האפור
ביקשנו –
שאלנו.

על פני הרים וגאיות,
בין אהבות שקטות בוכות,
חיפשנו האמת לשווא.
אבדנו.

קוואי לנארד תמיד היה ציפור זרה בליגה.
בליגה של אגו, כוכבנות, פוזה ודיבורים, קוואי הוא כוכב על שתקן, מתבודד, שפשוט בא לשחק חזק בשני הצדדים ותמיד נותר נאמן לקבוצתו.

אך לפתע הגיע הלילה האפור (העונה הקשה של הספרס, הלוי נותן רמז לפי צבע מדיהם), והציפור שינתה כיוון.

מה קורה עם קוואי?
ביקשנו – שאלנו.
עדיין אין תשובות.
אוהדי הספרס בוכים בשקט באתר, וליבם נשבר.

האם הציפור אכן הולכת לעזוב את הקן?
או שאולי הכנף תתאחה, ונחזור להמריא אל השמיים.

 

כך ברא אותך הטבע
עם קצת דמיון ומחשבה חופשית
אז תן לזה לגדול מהתחלה בבקשה

אל תנסה להילחם בזה
אל תנסה להשתנות
כי זה תמיד יבוא מהתחלה פתאום

השיר הזה יחסית קל לפענוח.
הלוי מדבר על עוד מתמודדת מהמערב, ועל כוכבה – ראסל ווסטברוק.

ארז גורס, כמו חלק מאוהדי אוקלהומה באתר, שזה מה שיש ורק כך אוקלהומה תצליח.
ראסל – אומר ארז –  אל תנסה להילחם בזה!
אל תנסה להשתנות.
כי כמו שאנו רואים שוב ושוב, זה תמיד יבוא מהתחלה, פתאום.

אז ראסל תשתולל!
תיקח את הכל עליך כמו שאתה רוצה!
הסר את מעט המושכות והמחסומים שאתה שם עליך, ושחק בראסל מוד כל הזמן!

כי כך ברא אותך הטבע, ורק כך אוקלהומה יכולה להצליח.
(האשך חושב שזה מתכון לאסון אבל מי אני שאתווכח עם הזמר ועם שמעון אוהדי אוק')

 

הלילה אנגן לך בכינור אדום
הלילה על כנף ציפור נרחיק לנדוד
אך אם תעזביני, אנא הביני
אין לילה בו תוכלי אלי לבוא

ארז ממשיך וסוקר את משתתפות הפלייאוף במערב, והפעם שר על ניו-אורלינס פליקנס.

אין קאזינס? אין בעיה.

אבל מה יקרה אם לא יהיה אנטוני דייוויס?

ארז חושב שזה יהיה הסוף של ניו-אורלינס.
ללא הכוכב השני, דייוויס העלה רמה ובמקום שהקבוצה תנשור לתהומות הלוטרי היא העלתה הילוך (כמו שהאשך ניחש! גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום) ותהיה כנראה בפלייאוף, על אפן וחמתן של הקליפרס ודנבר.

ארז רומז שהגעה לפלייאוף היא לא סוף הפסוק מבחינת דייויס והשקנאים.
החד-גבה ינגן בכינור האדום, והם יכולים עוד להרחיק ולנדוד על כנפי השקנאי הרחבות שלו.

אך שיבינו היטב – ביום בו הוא יבחר לעזוב, אין להם מה לחפש בשלב הזה של העונה.

אנטוני דייוויס מנגן בכינורו האדום. ירחיק לנדוד גם בפלייאוף? 

 

במצב ביניים שכזה
שניים פה יושבים בבית קפה
מביאים לך משחק יפה
מן מצב ביניים שכזה

חוזרים למזרח ולא סתם למזרח – למדורגת מס' 1, טורונטו ראפטורס.

כבר שנים שטורונטו נמצאת במין מצב ביניים שכזה.
טובה בעונה הרגילה, מג'עג'עת בפלייאוף ובסוף לא מגיעה לכלום.
השניים – דה-רוזן ולאורי – לפעמים מביאים משחק יפה, אבל אם לברון מופיע מולם בפלייאוף הם נראים יותר כאילו הם יושבים בבית קפה, רגל על רגל, ומחכים לחשבון.

הנה בא לו סוף, למחזה
על שניים שישבו בבית קפה.

מה ארז אומר לנו כאן בעצם?
האם הוא מתכוון לכך שהצמד הנ"ל אכן שינה דרכו וישחק כמו שצריך בפלייאוף הזה?
או שאולי הם שוב ייתפסו רגל על רגל בבית הקפה והמחזה ייסתיים סופית עבור יושבי העגלה של טורונטו?

בקרוב נדע.

 

הדייגים יצאו להם לים
ואל תשאל אותי מה להם שם
הדייגים
יצאו לים
ואל תשאל אותי מה להם שם

לסיום עוזב הלוי את שוכנות הפלייאוף ופונה להסתכל אל דרות הלוטרי.

הדייגים – הג'יאמים של קבוצות הלוטרי – מתכוננים לצאת שוב לים ולנסות לדוג דג שמן.

ארז, ממש כמו הדוק שלנו, לא ממש מבין מה להם שם.
נראה שהוא לא מבין את שיגעון הטנקינג המתרגש על הליגה, וסבור שהכל שטויות במיץ ושזה לא שווה את זה.

קבוצות כמו אינדיאנה, ניו-אורלינס, סן-אנטוניו, טורונטו, יוסטון וגם בוסטון הוכיחו שאפשר לבנות מחדש ולהצליח בעזרת הטריידים הנכונים, המאמן הנכון, והכימיה הקבוצתית הנכונה.

שחקנים טובים ישנם בכל רחבי הליגה, ורק מחכים להזדמנות המתאימה להאיר ולהצליח.

תפסיקו לכוון ללוטרי! קורא ארז.
תתחילו להתנהל בספורטיביות ותמיד תשאפו להצליח!

רק כך תגיעו רחוק.

תודה לך ארז על מסר זה, ובכלל על כל האלבום הנהדר הזה על שלל רמזיו!

אשך טמיר המקורי

was born, sort of living, will die somewhere in the future

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. מצויין!
    יש לי תחושה שלברון נופל כבר בסיבוב הראשון אם הוא מתמודד מול פילי.

    יש לי עוד תחושה והיא לגבי השקנאים:
    ההרגשה שלי שהגבה יבוא להוכיח שהגיע זמנו לעבור סיבוב והפעם יש לו גארד שגידל ביצים (הולידי) והתפתח , ומעל הכל יש להם את רכז (קצת פצוע ראש) שקורא את המגרש על עיוור ותמיד מעלה הילוך בפוסט סיזן.

    אני לא רוצה לפגוש אותם ומעדיף את יוטה/ס"א/מיני

  2. אשך, אל תצחיק אותי, אוקיי? בשנות ה-80 בתי למדה בניר העמק ע"י עפולה. יום אחד חניתי ליד התחנה המרכזית שם כי הייתי רעב ובא לי חומוס. ראיתי אחד עם מגש של טייפים. שאלתי אותו "כמה עולה?" הוא אמר לי 'חמש שקל כל טייפ'. אמרתי לו "500 שקל על כל המגש בלי לספור?".
    הוא חשב, חשב, חשב, ואז אמר "עשינו דיל". אז יש לי זמרי חתונות שאף אחד בארץ לא מכיר. יש לי ארז הלוי ועוד רבים. אני לא יכול להקשיב להם יותר במכונית, רק בבית שם אני שומר עדיין טייפ רקורדר

  3. מילות השירים מדברות בעד עצמן
    לדעתי הפרשנות מיותרת אבל אולי היא תעזור לאלה שאינם בקיאים בנבכי השפה העברית….
    כמו מנחם 🙂

  4. אשך. ג'וני אומן הקרנטרי החביב עליי. וארז הלווי הזמר הישראל החביב עליי!!

    (השלישייה הפותחת שלי זה ארז הלווי – שבק בכנען 2000 – ויעל הלוי)

    זה כבר 2 מ – 2.

    הבא בתור קלאסיק רוק?? (רמז ____ וגנבים. מלך ו____ והילד הנ___) .

    טעם מוזיקלי משובח. שעומד בסטירה קורעת לב ל IQ כדורסל נמוך במיוחד.

  5. יא אללה אשך הזכרת לי שבכיתה ט' נסענו למשחק כדורסל ולי היה כתוב על המחברת "הלילה אנגן לך בכינור אדום" והייתי מבסוט על זה כי כתבה את זה תמה, שהייתה שאפה בלונדינית בול בטעם של מנחם והאשך ומומי, ואני שמעתי ארז הלוי בווקמן וידעתי שאני קול, הייתי מעט בטוח, אבל אז נאד אחד מהקבוצה שלי שלא היה מסוגל לקנות סל גם אם היה מיליארדר ובטח שומע שלמה ארצי עד היום זרק לי "מה אתה הומו?" ואני כרגיל הייתי פוץ ולא ידעתי מה לענות ובטח מלמלתי משהו מתחת לשפם הנעורים הדו צדדי שלי. אבל אל תדאג אשך, במשחק אני דפקתי כרגיל מספר נקודות סביר ונהניתי מכל רגע, והממורמר ההוא המשיך לתת איירבולים מתחת לסל למרות שכבר אז היה גבוה כמו ג'ירפה וגם פגשתי אותו מאז כמה פעמים והוא ממשיך להיות ממורמר זקן כנראה ברצף מגיל 15. מישהו צריך לחקור פעם את הקשר בין שלמה ארצי לאיירבולים. תודה וחג שמח.

  6. "אשך טמיר המקורי" (שי מאיו) מוריד על דעת עצמו הערות ביקורתיות כלפיו? יפה יפה. כמה אפס אפשר להיות. מסתבר שיותר.
    דוקטור לס – עושים צחוק מהאתר שלך.

    נ.ב: אני סכיזופרן פרנואיד ומתנצל בפני כולם שאני מטריל אתכם במגוון זהויות, אין לי שליטה על זה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט