1. וילנובה הוכיחה שמגיע לה נמבר 1!

המשחק ששוחק בבוסטון שלח את וילנובה לסן אנטוניו לשבוע הבא. היא תשחק נגד עוד נמבר 1, קנזס.

וילנובה ניצחה את טכסס טק שנתנה לה קרב שהיה קרוב יותר מהתוצאה 59-71. אז שנתיים אחרי שוילנובה ניצחה את אליפות ה-NCAA ביוסטון, טכסס, היא תנסה לעשות TWO IN A ROW בסן אנטוניו, טכסס.

וילנובה פתחה חזק והובילה כבר ב-15 במחצית הראשונה אך הרד ריידרס רגילים לכך כשחזרו מ-10 דפיציט 11 פעמים העונה. וילנובה – קבוצת קליעה מרחוק מצויינת, היתה ביום של פאנק, ומה שהציל אותה היו 12 זריקות רצופות מהקו בסיום המשחק, שהיא קברה את כולן.

 2. קנזס מנצחת את דוק במשחק הטוב ביותר עד עתה (מכולם!) ב-OV!

*

ייתכן שהמשחק בין קנזס לדוק לא היה רק הטוב ביותר עד עתה בטורניר ה-NCAA 2018. ייתכן והיה זה אחד ממשחקי המכללות הטובים ביותר ששוחקו אי-פעם.

*

רפי ההבנה והטרולים הנכנסים לבקרים לאתר יכולים  להתחיל בהעלבות ולכלוכים. אני מדבר אל אנשים כזיו, ג'ון, גיא, אפלטון, עידו גילרי, מתן, מידן ועוד איזה 20 קבועים שאני מאד מעריך את הידע שלהם וכמובן כל האחרים שמופיעים לא קבוע ואני  מעריך את הבנת הכדורסל שלהם: היה זה משחק מכללות ברמה הגבוהה ביותר. כמעט בכל: בקליעות מרחוק ומקרוב. כניסות לסל. פיקים אנד רולים. חסימות. קצב נפלא.

*

ההפרש נע לשלוש נקודות לפה או לשם. אני הפסקתי לספור אחרי 17 החלפות של הקבוצה המובילה. קנזס ניצחה 81-85 אחרי שהמשחק הסתיים 72-72 בזמן החוקי.

*

uke

Starters	MIN	FG	3PT	FT	OREB	DREB	REB	AST	STL	BLK	TO	PF	PTS
W. Carter JrF	22	3-9	0-3	4-5	0	2	2	1	2	1	2	5	10
M. Bagley IIIF	44	5-9	1-1	5-8	4	6	10	2	0	0	2	0	16
G. AllenG	45	3-13	2-9	4-4	1	3	4	4	4	0	1	3	12
T. DuvalG	43	9-16	2-6	0-0	0	1	1	6	2	0	4	5	20
G. Trent Jr.G	44	7-18	2-10	1-1	1	2	3	0	1	1	0	2	17
Bench	MIN	FG	3PT	FT	OREB	DREB	REB	AST	STL	BLK	TO	PF	PTS
J. DeLaurierF	13	2-2	0-0	0-0	2	1	3	0	0	0	2	1	4
M. BoldenC	12	1-3	0-0	0-0	1	0	1	0	0	1	0	0	2
A. O'ConnellG	2	0-0	0-0	0-0	0	0	0	0	0	0	0	0	0
TEAM	30-70	7-29	14-18	10	22	32	13	9	3	11	16	81
42.9%	24.1%	77.8%

Kansas

Starters	MIN	FG	3PT	FT	OREB	DREB	REB	AST	STL	BLK	TO	PF	PTS
U. AzubuikeC	19	4-6	0-0	1-2	5	3	8	2	1	0	1	5	9
D. GrahamG	45	4-10	3-8	0-1	2	4	6	6	0	0	2	0	11
S. MykhailiukG	42	4-10	3-9	0-0	3	7	10	5	1	1	4	3	11
M. NewmanG	44	8-19	5-12	11-12	2	5	7	2	3	0	1	1	32
L. VickG	41	6-16	2-7	0-0	1	2	3	2	0	1	5	2	14
Bench	MIN	FG	3PT	FT	OREB	DREB	REB	AST	STL	BLK	TO	PF	PTS
S. De SousaF	26	2-3	0-0	0-0	1	9	10	1	0	1	3	1	4
M. GarrettG	8	2-5	0-0	0-0	2	0	2	2	0	0	1	2	4
TEAM	30-69	13-36	12-15	17	30	47	20	5	3	18	14	85
43.5%	36.1%	80.0%

בשניות האחרונות גרייסון אלן פרץ מצויין וכדורו הסתובב והסתובב על החישוק. אילו ניכנס דוק הייתה מנצחת.

בהארכה קנזס שלטה ודוק עשתה הכל כדי להשוות ולנצח, אבל הריבאונדים של קנזס (47 נגד 32) ניצחו לה את המשחק.

גבור המשחק היה מאליק ניומן, שאחרי עונת פרשמן מצויינת במיסיסיפי סטייט עבר לקנזס. הוא חייב היה לשבת עונה שלמה (העונה שעברה) בחוץ ולחכות לעונה זאת. כשפרשן במיסיסיפי הרבה דיברו על ה-1.92 מ' הזה כבחירת לוטרי עתידית, אבל הישיבה בחוץ הוציאה אותו ממחשבת הסקאוטים. ישנה לו עוד בעייה: הוא 'טווינר' – שוטינג גארד בגוף של פוינט גארד.

אבל המשחק הערב צריך להוציא הרבה ספקות מראשי סקאוטים. אמנם היה זה משחק אחד, אבל אתה לא יכול לשחק אפילו משחק אחד כזה מבלי שיהיה לך את כל מה שמחפשים ב-NBA. זהו מבחן ענק על כמה טורניר ה-NCAA יכול לשנות דעות מומחי ה-NBA למעלה או למטה. לדעתי מאליק ניומן קנה היום את עתידו.

האוקראיני Sviatoslav Mykhailiu – גובה 2.03, שמר טוב מאד על באגלי, ואז קלע את הסל החשוב ביותר עבור קנזס ששלח את המשחק להארכה.

מאליק ניומן קלע את כל 13 נקודות קנזס בהארכה. הוא קנה אותי.

מה שלא הבנתי הייתה ההגנה האזורית של דוק בחלקי משחק כל כך רבים. השמירה האזורית נתנה מרחב ל-13 שלשות, כמה מהן פתוחות לחלוטין.

3. סטף קרי הוא ה-ESSENCE של גולדן סטייט!

(הוא המהות והתמצית של הקבוצה יותר מכל אחד אחר, כולל קווין דוראנט)

השחקן החשוב ביותר בגולדן סטייט. יותר חשוב מקווין דוראנט!

*

בלעדיו,  התזמורת מזייפת ולא מסוגלת לנגן

מיהו השחקן הטוב ביותר של הגולדן סטייט ווריורס?

אני משער לעצמי שיתפתח ויכוח נוקב בין אוהדי סטפן קרי ואוהדי קווין דוראנט.

כמובן שחשוב גם להגדיר למה הכוונה ב-"הטוב ביותר".

אז עם יד על הלב, אני עצמי לא מסוגל לענות על שאלה זאת, אלא אם-כן השואל מגדיר את כוונתו.

אבל אגיד לכם מי הוא השחקן  ה-ח-ש- ו-ב  ביותר בקבוצה: סטפן קרי.

ואם אתם רוצים גם הגדרה ל"חשוב" אז אין לי בעייה עם זה: עבורי השחקן החשוב ביותר הוא זה שאיתו הקבוצה משחקת יותר טוב.

כמובן שאמשיך עם נושא זה, אבל עלי לעצור לרגע ולהסביר מדוע אני מתעסק בכלל עם הקבוצה הזאת.

ד"כ אני מעדיף לכתוב על קבוצות סימפטיות, חינניות, וחפות מפשע כמו הקליבלנד קאבס ולא קבוצות מגובבות, מוגזמות, ומנופחות כמו גולדן סטייט ווריורס. כפי שרובכם יודעים אני קשיש שקט ורגוע שכל דבר בומבסטי מעלה לו את לחץ הדם, גורם לרוק ליזול מפיו, וידו השמאלית מתחילה לרעוד. לעתים, כשקבוצה כמו הווריורס עושה יותר מדי רעש, הפיפי מתחיל לנזול דרך התחתונים, לעבר המכנס, ואז הנוזל יורד לגרב ולכף הרגל.

ת'אמת? זה עדיין לא קרה לי אף פעם, אבל כמה זקנים הזהירו אותי שזה דבר שעומד לקרות ממילא תוך כדי השנים, אז למה למהר עם כתיבה על קבוצות כמו הווריורס?

כי כבעל האתר עלי לדאוג לשיווי משקל בין הטובות והרעות. בין 'קבוצות הנשמה' ו'קבוצות הרשע', במיוחד כשיש סיכוי שאוהבי הווריורס פלוס שונאי הקאבס WILL OUTNUMBER את שונאי הווריורס ואוהבי הקאבס!

לפני שאגש לנושא העיקרי – סטפן קרי – עלי לומר כמה מילים על קבוצתו: הדבר החשוב ביותר שקרה ב-NBA העונה (לדידי לפחות) הוא שלכל הקבוצות – ללא יוצא מין הכלל – עבר ונעלם הפחד מפני הלוחמים.

*בארבע השנים האחרונות הם קיבלו איזו שהיא רפיוטציה של סופר-טים. בינך לביני? הגיע להם. המוניטין של קבוצה עליונה מכולם (אפילו שבגמר אחד פישלו נגד הקאבס) לא נידבק לה סתם ככה.

* אלף, הם באמת היו הקבוצה הטובה ביותר, ובית, אם לקבוצה הטובה ביותר – היודעת שהיא הטובה ביותר – מתווספת שחצנות, גנדרנות, ורברבנות, וזה עם חיוכים מגעילים כמו של דריימונד גרין או חיוכים תינוקיים עם מגן שיניים המשתרבב בין השיניים של סטף קרי, ואתה לא יכול לעשות מאומה בנידון, זה מתכון לשנאה אמיתית, אבל שנאה מהולה בפחד זה הדבר הגרוע והמשפיל ביותר.

המורה שלנו קווינט לימד אותנו בכיתה ד' שהדבר הגרוע ביותר הוא לשנוא בלי יכולת לעשות מאומה בנידון. כי אז השנאה הופכת לכאב. אז או שתלמד לעשות משהו בנידון, או שתצטרך לחיות עם השנאה ולסבול אותה. זה היה המצב בארץ הקודש המון שנים עם מכבי כדורסל, או בתפוח הגדול עם היאנקיס של העבר.

*

זה מה שקרה להרבה מאיתנו עם הווריורס. שנאנו את השחצנות והמאצ'ו של הלוחמים, ובלענו אותה בשקט. כי לא היתה לנו ברירה.

לא עוד.

העונה השתחררנו מהשנאה העיוורת כי הם הפכו לעוד קבוצה טובה. וכשהיא פצועה הם עוד קבוצה המסתבכת עם הפורטלנד'ים של העולם. המעצבן מכולם – אבל הוא גם החשוב מכולם שם – ניפצע נגד ההאוקס.

*הוא יהיה בחוץ roughly six weeks. באנגלית ROUGHLY יכול להיות גם 7. או 8. כמה שיותר – יותר טוב (הנה, אתם רואים? הדוק שוב מראה את האכזריות הטבועה בו ואת חוסר הספורטיביות שבנפשו. מה הפלא? הוא הרי מפקד כיתת היורים בנידונים למוות בגרינוויל – אפילו אם הם חפים מפשע, שאז הוא נהנה לירות אפילו יותר – ומכוון את הרובה לא לליבם אלא לנקודה בין עיניהם).

*

הנה עובדה: אין דרך שסטפן יחזור לשחק כפי שהיה לפני הפציעה נגד ההאוקס.

*בואו אגלה לכם סוד ביומכני:  פציעת MCL היא גרועה לכל אחד אבל במיוחד ליורים מהפרימטר. למה? כי רצועות ה-MCL הן האחריות על ה-WELL-BEING והאינטגריטי של LATERAL MOVEMENTS. (הופ, קופצים למילון והפרוש הוא תנועות צדדיות).

כלומר: הכדור בידו של סטף. הוא מסתכל על יריבו. ואז תנועה ימינה. תנועה שמאלה. ימינה ושמאלה. הכל שינוי כיוון בחיפוש פתח כניסה. מחפש את השנייה לפריצה. הכל לטרלי – מאומה וורטיקלי. ופתאום רצועת המידל קולטרל מתחילה להציק.

למה? כי זאת פציעה חוזרת.

הווריורס הפסידו את הסדרה אחרי שהובילו 3-1. ייתכן מאד שהסיבה היתה סטף קרי לא בריא ב-100% או שלא היו מפסידים אותה. אין מצב שבפלייאוף העונה יחזור אותו סטפן קרי לשחק.

אולי שכחתם אבל היה לו קרע חלקי ב-MCL בפלייאוף של 2016 שגרם לו להחסיר כמה שבועות מסוף העונה ושבועיים מהפלייאוף. כשחזר לשחק הוא עדיין שם מספרים נאים אבל בשום צורה או אופן הוא לא היה עצמו. אתם זוכרים את סוף המשחק בו היה על סטף לנוע ימינה ושמאלה להשיל מעצמו את קווין לאב שנשאר לשמור עליו ??? – זוהי בדרך כלל משימה קלה של גארד נגד פורוורד כבד – ועדיין הוא לא הצליח. התנועה הלטרלית פשוט לא היתה חדה ובמיטבה וזה ברור מהסרטון:

*

*

בנוסף, פעם בשיעור פסיכולוגיה למתחילים למדנו שאם אתה חוזר מפציעה, מוחך מתרכז בדבר אחד: למנוע פציעה חוזרת! ואז אתה משנה את תנועותיך הטבעיות, ומגדיל סיכויים לפציעה אחרת. ובכלל, היכן כתוב שקרי כבר עבר את תקלות פציעת העקב שלו שבגללה ישב בחוץ עד שחזר? ה-"ROUGHLY" דיבר רק על פציעת ה-MCL. מה עם פציעת העקב? האם הוא החלים ממנה לחלוטין?

אני מאמין שלא, ועתה מנוחה של 6-8 שבועות תגרום לעקב STIFFNESS חדש שיפריע.

אני לא מנסה ללמד אתכם רפואה כאן. אני סתם מעביר אינפורמציה, ומה שאני יודע כפרופסור לביומכניקה.

מובן שגם ללא סטף יש להם את קווין דוראנט, קליי ת'ומפסון, ודריימונד גרין, אבל גם הם זה עתה חזרו מקופת חולים עם סדק בצלעות לראשון, שבר באצבע לשני, וחבטה בדרגת CONTUSION בירך של השלישי, ועדיין, כפי שאני מנסה לומר כאן שוב ושוב  – הוא יכול בלי כל אחד מהם. הם לא יכולים בלעדיו.

לסטף קרי אין תחליף. אם הוא לא חוזר בזמן ולא חוזר קרוב ל-100% הווריורס בצרה צרורה, וזה למעשה הוא ה-ESSENCE של פוסט זה. ללא קווין דוראנט הווריורס יכולים עדיין להסתדר, כפי שהסתדרו בעבר כי סטף קרי ישנו, ואיתו הם נשארים אותם ווריורס. אותה קבוצה. אבל ללא סטפן קרי הם לא יכולים להסתדר כי בלעדיו הם לא אותה קבוצה! בלעדיו הם חוזרים להיות קבוצה רגילה ללא תנועה ללא כדור וללא מסירות שרק כשקרי נמצא על הפרקט הן מבוצעות.

הוא הגארד מס' 1 בליגה בקומבינציה של פליימייקינג ויעילות בקליעה, ותנועתו ללא כדור היא ללא אח ורע בליגה. הווריורס הם 14.3 נק' + ל-100 פוזשיונס כשקרי על הפארקט. זה הבדל עצום "עם" או "בלי", וזה כשהשלושה הם כן יחדיו על הפארקט!!! (https://www.theringer.com/nba/2018/3/25/17161214/steph-curry-mcl-warriors-kevin-durant)

מה כל זה אומר?

זה אומר שהווריורס הם קבוצה אחת כשסטפן קרי משחק, וקבוצה אחרת כשהוא לא משחק. אפילו ללברון אין השפעה מכרעת כזאת על קבוצתו!

אני לא מדבר על מספרים ונצחונות. אני מדבר עתה על סוג משחק וכיצד היעדרו של אחד השחקנים משנה את סגנון המשחק של קבוצתו. הקאבס ללא לברון או הווריורס ללא דוראנט הן בוודאי פחות טובות, אך משחקן נשאר דומה מבחינת סגנון. ללא קרי כל משחק הווריורס משתנה. כשהוא על הפרקט קורה משהו שקשה להסביר: פתאום כל החמישייה משחקת טוב יותר. המסירות נעשות חדות יותר, התנועה ללא כדור משתפרת, ולפתע אפילו ה-ISOLATIONS של דוראנט וקליי נעשים גם פחותים יותר, וגם נראים חלק מהמשחק. שחקנים שללא קרי הם בינוניים כאנדרה איגודלה, שון לוינגסטון, דויד ווסט, ואפילו ניק יאנג נראים ממש טוב, וכחלק אינטגרלי של ווריורס גדולה – איתו.

במילים אחרות, עצם היותו על הפארקט מעלה את רמת כל הקבוצה. בלעדיו הם נראים מילווקי. איתו הם נראים ווריורס עליונה. השחקן היחידי שגרם לקבוצה שלמה להתחיל לשחק מצויין עם תנועה ללא כדור ושטף משחק עם מסירות חדות עד שנמצא האדם הפתוח היה לארי בירד בבוסטון. אני מאמין שזאת מין ייראה מהמנהיג, והצורך להרים את רמת המשחק כדי לא לאכזבו.

באתר "ניקוי הזכוכית"  מדווחים שכשקרי נמצא על הפרקט, רק 28.9% מהזריקות באות ממיד-ריינג'. כשהוא לא על הפארקט? אחוז הזריקות ממיד-ריינג' עולה ל-42.9%, וזה הבדל עצום כי זריקות ה-MID-RANGE הן הפחות יעילות מכולן. עם קרי? הרבה יותר זריקות תחת הסל וזריקות לשלוש! איתו על הפרקט הם הקבוצה השנייה מהתחתית בזריקות מיד ריינג'. בלעדיו? הם הקבוצה הרביעית מהטופ במספר זריקות ממיד ריינג'!!! זה הבדל דרסטי.(https://www.cleaningtheglass.com/stats/team/10)

איך ולמה?

צורת משחקו משנה את כל סגנון המשחק של הווריורס!

אם סטפן קרי לא חוזר ביעילותו הרגילה, הווריורס תצטרך להראות שהיא יכולה לנצח גם בלי הספייסינג שהוא יוצר, בלי כניסותיו, בלי השלשות שלו, ובלי ששאר השחקנים משנים את משחקם כשהוא איתם על הפרקט. אז, או אז, הם עדיין קבוצה טובה מאד, אבל קבוצה רגילה.