מעורב הופס ליום ראשון (כולל היום לפני 55 שנה) / מנחם לס

1. האם הגיעה תורה של  'הקבוצה שאף פעם לא נפצעת'?

אתם רוצים לדעת את דעתי?

כן. קבוצה לא יכולה לשחק כל כך הרבה כמו הווריורס מבלי שתסבול פציעות כמו שאר הקבוצות.

האם אני שמח שהיא סוף-סוף נפצעת?

אני צריך לחשוב. זאת שאלה לא קלה. 

אוקיי. חשבתי. כן, אני רוצה שתיפצע.

אבל לצערי כל הפציעות עד עתה הן יותר מטרד מפציעות אמיתיות. אני לא רוצה חס וחלילה פציעה רצינית מחסלת קריירה, אבל איזה שבר קטן באצבע היד לסטף או לקליי שישבית אותם עד יולי, ושבר יותר גדול בעצם הזרוע, נניח בהומרוס, לדריימונד גרין שיושיב אותו באזרחי למשך 5 חודשים? לא הייתי מתנגד. למעשה הייתי מברכו.

הבעייה היא שאלוהים לא בדיוק שומע מה שאני מבקש.

התקווה היא שסך החלקים של פציעות הווריורס 'המטרידות' יתווספו למשהו מבורך. לדוראנט יש סדק בצלע. סדק, לפעמים, היא פציעה מסובכת יותר להבראה משבר. למה? כי לא יודעים בדיוק מתי הסדק מתאחה, ולעתים רבות מתחילים לשחק לפני הזמן ואז הפציעה הופכת ליותר כרונית. בעייה נוספת היא שאת החזה לא ניתן להגביל בתנועה עם גבס, וידוע על פציעות בצלע שנימשכו חודשים על גבי חודשים. דבר נוסף הוא שעתה הסדק הוא החולייה החלשה בשרשרת והוא מזמין פציעה נוספת.

לסטפן קרי יש נקע ברגל. נקע קורא לעוד נקע לקרות. באותו מקום כי המפרק בו קרה הנקע לעולם לא יחזור ליעילותו וחוזקו לפני הפציעה. נדמה לי שזהו הנקע הרביעי או החמישי (כמה שיותר – יותר טוב לנו, השונאים) של סטפן באותו מקום. אם יישמע קולינו ויהיה נקע ששי באותו מקום? הליגמנטס הם כבר ארוכים יותר משאלוהים תכנן עבורו ולכן העקב פחות יציב. עכשיו זוהי בעייה. הוא יהיה חייב לעשות טייפינג רציני לפני כל משחק או ללבוש גרב פלסטית רצינית שעוצרת את זרימת הדם ופוגעת בגמישות, אבל עדיין כל סיבוב רציני בעקב שלפני הנקעים היה עובר כלא מורגש – עתה הנקע יחזור, והוא יצטרך לשבת עוד שלושה שבועות…

לדריימונד גרין נגרם DISLOCATION רגעי של מפרק הכתף. הכתף חזרה למקומה, והוא נראה בסדר. אבל הנזק נעשה: בזמן הדיסלוקיישיון, כמה מרצועות הכתף נמתחו מעל סף הבטיחות שלהלן, ולא חזרו לאורכן האופטימלי. הווה אומר שלגרין ישנן עתה רצועות כתף שהן ELONGATED. עד כמה? אני לא בטוח, אבל כמה שיותר – יותר טוב.

בקיצור, תקוותנו לא אבדה עדיין!

2. מק מקלאוד – התקווה הלבנה הבאה? תנו מבט בתיכוניסט. הוא משהו לא רגיל! (והשחקן הלבן הראשון המשמעותי באוניברסיטה הלבנה הזאת שמאמנה לשעבר ג'ון ת'ומפסון הצהיר ללא בושה ש-'ג'ורג'טאון בסקטבול איז בלק בסקטבול', ורק בעונה הבאה המאמן פט יואינג ישבור את המסורת. הגיע הזמן!)

*

*

הוא בשמינית של גייט סיטי היי בגייט, וירג'יניה, והוא בחר בג'ורג'טאון להיות האוניברסיטה שלו כי הוא גם תלמיד מעולה. כינויו GATE CITY GOAT!

מה המיוחד בכל העסק? ג'ורג'טאון, אוניברסיטה פרטית קתולית היא רובה ככולה לבנה. היא בין האוניברסיטאות הטובות והיקרות בארה"ב. רק שיהיה לכם מושג על האוניברסיטה הקתולית-ג'זואית הראשונה בארה"ב, תנו מבט:

  • Ranking: #20 National University (2018)
  • Acceptance rate: 17.00% (2016-17)
  • Tuition: $52,300 USD (2017)
  • Undergraduates: 7,453 (2017)
  • Enrollment: 18,525 (2017)
  • Motto: Both into One

זוהי אוניברסיטה שיש לה יותר GRADUATE STUDENTS לתוארי מסטר ודוקטורט (11,000) מאשר UNDERGRADUATES (בערך 7,500) לב.א מאחר והיא ידועה כ-RESEARCH UNIVERSITY.

מאמנה הידוע, HOF ג'ון ת'ומפסון, היה מאמנה שהצהיר – מילה במילה https://www.casualhoya.com/2014/10/21/7025783/georgetown-basketball-and-race שהאוניברסיטה היא אולי 'לבנה' אבל הכדורסל שלה יהיה 'שחור'.

אלן אייברסון היה המודל שעליו רצה ת'ומפסון לבנות את הטרנד.

 

בנו, ג'ון ת'ומפסון ג'וניור שהפך למאמן אחרי אביו המשיך במסורת: קבוצה שחורה לחלוטין. היו משחקים שקהל הצופים שרק בוז לקבוצתו הוא כי מלבד אליפות אחת של ג'ון ת'ומפסון עם פטריק יואינג, ג'ורג'טאון די נעלמה ממפת המצטיינות בהופס בין המכללות.

היום המאמן הוא פט יואינג שהחליט לשבור את המסורת המטומטמת, והצליח לדוג את אחד השחקנים הלבנים הטובים בארה"ב.

זה שהוא מנתר ומדנקק כמו האבא של הברת'רס, זה כבר עניין אחר!

3. דוק בסוויט 16

מייק ששבסקי חייב להירגע מעט. הוא מתנהג כמטורף ממש על הקווים כשכל שריקה נגד קבוצתו מקפיצה אותו מהספסל עם טענות לשופטים. זה כבר מזמן הציק לי, אבל נדמה לי שהוא נעשה גרוע יותר ויותר עם הזמן.

לדעתי לדוק ישנה את החמישייה הטובה ביותר בטורניר עם מרווין באגלי המצויין, וגריסון אלן שמוביל ומנהל את הקבוצה באומנות ממש. הכל פשוט, אבל נכון. זוהי הפעם הראשונה שאני רואה את גריסון משחק כאשכרה פוינט גארד ולא מתפתה להיות פוינט גארד שהוא למעשה שוטינג גארד. הוא שלט לחלוטין במשחק של היום.

*

 

 

*

Rhode Island
Starters MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF PTS
A. BerryF 17 3-9 0-0 2-2 5 3 8 2 0 0 5 2 8
J. DowtinG 30 5-10 0-0 0-0 0 0 0 9 1 0 1 1 10
E.C. MatthewsG 36 9-19 4-8 1-4 2 5 7 1 1 0 0 2 23
S. RobinsonG 22 0-1 0-0 1-2 2 2 4 1 1 0 2 3 1
J. TerrellG 35 4-13 1-5 1-2 0 2 2 0 0 1 1 3 10
Bench MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF PTS
M. LayssardF 1 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
N. AkeleF 2 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
C. LangevineF 27 2-3 0-0 0-3 2 2 4 0 1 1 1 2 4
M. TertseaC 1 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
J. GarrettG 16 0-4 0-2 0-0 1 1 2 0 1 0 1 1 0
E. DadikaG 1 0-0 0-0 0-0 0 1 1 0 0 0 0 0 0
F. RussellG 12 2-4 2-4 0-0 0 0 0 2 0 0 1 5 6
TEAM 25-63 7-19 5-13 13 16 29 15 5 2 13 19 62
39.7% 36.8% 38.5%
Duke
Starters MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF PTS
W. Carter JrF 19 6-6 0-0 1-1 1 5 6 3 0 1 3 4 13
M. Bagley IIIF 35 8-10 1-2 5-7 4 5 9 1 0 0 2 2 22
G. AllenG 37 3-6 3-4 1-1 0 1 1 3 2 0 1 2 10
T. DuvalG 32 3-10 1-4 4-5 0 1 1 7 0 0 1 1 11
G. Trent Jr.G 34 5-13 4-9 4-4 0 5 5 4 3 0 1 0 18
Bench MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF PTS
J. WhiteF 4 1-1 0-0 0-0 0 1 1 1 0 0 0 0 2
J. DeLaurierF 18 2-2 0-0 2-4 1 6 7 0 0 0 2 3 6
J. RobinsonF 3 0-1 0-1 0-0 0 0 0 0 0 0 1 0 0
M. BoldenC 11 0-1 0-0 2-2 3 3 6 1 0 0 2 3 2
J. GoldwireG 3 1-1 1-1 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 3
A. O'ConnellG 4 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
TEAM 29-51 10-21 19-24 9 27 36 20 5 1 14 15 87
56.9% 47.6% 79.2%

4. גונזגה עשתה זאת לאוהיו סטייט ועלתה לסוויט 16

זאק נורוול עם 28 נק' ורואי הצ'ימורה עם עוד 25 ניצחו את אוהיו סטייט בקרב המדורגות 4 ו-5 בתוצאה 84-90, ועלו לסוויט 16 מהמערב.

5. קנזס בסוויט 16 עם עצירת קמבק של סיטון-הול

*

*

6. וילנובה חזתה בבוקר בהיילייט של ניצחון UMBC על וירג'יניה והחליטה שלה זה לא קורה. גם היא ב-16

מיקל ברידג'ס היה הדואג הראשי עם 5 שלשות  בדרך ל-23 נק' כשאברי (מיקרוייב) ג'ונסון עומד אובד עצות כשקבוצתו נאכלת 58-81 ע"י קליניקת קליעה של וילנובה:

*.

 

 

7. צעירי קנטקי משתפרים ממשחק למשחק בהגעתם לסוויט 16

*

*

רוב צעיריה – רביעייה מהחמישייה וויניאן גבריאל (מניו המפשייר) הספסל – הראו התקדמות מדהימה ממש מאשר משחקה לפני כחודש. שי גילגוס-אלכסנדר היה אש, הוביל את כולם עם 27, בניצחון מדהים של 20 נקודות על בופלו המפתיעה שכולם הגדירו כקבוצה מצויינת.

 

Buffalo
Starters MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF PTS
I. SmartF 6 2-2 0-0 0-0 1 1 2 0 0 0 1 4 4
C. MassinburgG 35 4-11 3-6 7-9 4 4 8 1 1 0 1 2 18
D. JordanG 12 0-2 0-1 0-0 0 1 1 0 0 0 1 3 0
W. ClarkG 35 9-19 4-10 4-4 1 2 3 6 0 1 2 3 26
J. HarrisG 38 4-12 0-5 2-4 1 2 3 0 0 0 2 0 10
Bench MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF PTS
N. PerkinsF 30 3-10 0-4 2-4 1 2 3 0 0 0 2 3 8
M. McRaeF 8 0-1 0-1 0-0 0 0 0 0 0 0 1 2 0
G. AgoriogeF 0 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
D. JohnsonF 0 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
B. BertramC 0 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
C. MoultrieG 0 0-0 0-0 0-0 1 0 1 0 0 0 0 0 0
J. GravesG 12 1-4 0-3 0-0 1 2 3 1 0 0 0 1 2
J. ReeseG 1 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
D. CaruthersG 23 3-6 0-1 1-1 1 2 3 0 3 0 0 3 7
TEAM 26-67 7-31 16-22 14 16 30 8 4 1 10 21 75
38.8% 22.6% 72.7%
Kentucky
Starters MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF PTS
K. KnoxF 28 4-10 0-3 0-0 0 3 3 4 0 0 4 4 8
N. RichardsF 8 1-2 0-0 0-0 1 1 2 0 0 0 0 2 2
P. WashingtonF 26 4-7 0-0 4-5 3 4 7 2 2 0 2 3 12
H. DialloG 35 9-12 1-1 3-6 2 6 8 1 1 2 2 2 22
S. Gilgeous-AlexanderG 39 10-12 2-2 5-7 1 5 6 6 2 0 3 2 27
Bench MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF PTS
S. Killeya-JonesF 11 1-1 0-0 0-0 0 1 1 0 0 0 1 4 2
W. GabrielF 33 5-11 3-5 3-3 5 7 12 0 1 2 0 2 16
B. CalipariG 0 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
D. PulliamG 0 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
J. DavidG 0 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
Q. GreenG 20 2-9 1-4 1-2 0 0 0 3 0 0 1 1 6
TEAM 36-64 7-15 16-23 13 29 42 16 6 4 13 20 95
56.3% 46.7% 69.6%

8. לויולה הפצפונת עולה ל-16 עם ניצחון על טנסי הגדולה, 55 שנה אחרי שוותיקיה עשו זאת בגמר לסינסינטי

(היא עושה זאת ב-10 הדקות האחרונות)

*

*

9. היום לפני 55 שנה: לויולה הפצפונת מנצחת את סינסינטי של 'ביג O' בגמר המכללות

אתמול כשכתבתי שהחמצתי משחק היסטורי כשלא התחשק לי לעשות את השעתיים נסיעה לשרלוט כשבני החורג קני הזמין אותנו לוויקאנד לחגוג את יום הולדתה של גייל אשתי, וכצ'ופר היה לו כרטיס עבורי למשחק וירג'יניה המדורגת 1 בין כל המכללות לבין UMBC שדורגה אחרונה באזור הדרומי הסתיים בהפתעה הגדולה ביותר בתולדות הכדורסל, חובבים או מקצוענים, הסברתי שהחמצתי הזדמנות להיות במאורע ספורט היסטורי שני. הראשון היה משחק 100 הנק' של צ'מברליין.

הייתי ס"ה ב-5 אולימפיאדות (3 מהן ככתב ידיעות ומעריב) וראיתי מאורעות ספורט שניתן לכנותם כ'היסטוריים' כגון ריצת ה-100 מ' של בן ג'ונסון בסיאול, או הדרים-טים בברצלונה. חזיתי בכמה וכמה שיאים עולמיים ובכמה משחקי NBA ו-NCAA המוכרים והידועים בייחודם, ואני מעריך שזה מספיק כדי להגדירם כ'היסטורים', אבל כמו בכל דבר, הכל עניין של מיקום בסולם החשיבות.

לדעתי המשחק הזה שראיתי אישית – גמר המכללות בין לויולה של שיקגו וסינסינטי – יכול להיחשב כהיסטורי בגלל חשיבותו מעל ומעבר כדורסל. המאמר הזה נכתב לפני כמה שנים ל'מעריב' והוכנס כפרק בספרי 'חיצים ובונבונים'.

********************

הכרטיס (גוש P, שורה 15, כיסא 27) שמור אצלי למזכרת עד היום. כרטיס ממשחק גמר אליפות המכללות הראשון שראיתי. גם היום, אחרי שחזיתי בגמר NCAA בכדורסל שש פעמים נוספות ו-28 פעמים בטלוויזיה, אני קובע ללא היסוס שהיה זה הגמר הגדול מכולם. רק שנים אחר כך התברר שהוא היה גם אחד החשובים, גמר שהכתיב היסטוריה. היה זה משחק הגמר שגרם למהפכה בכל הדרום הגזעני, כנראה שני בעוצמתו רק ל"צעדת החופש" של מרטין לותר קינג שנים אחדות מאוחר יותר.

זה היה הרבה יותר ממשחק כדורסל. זו הייתה הפעם הראשונה שבה משחק כדורסל במכללות או במקצוענים נשלט על-ידי שחורים: בחמישיות הפותחות עלו ארבעה בלויולה יוניברסיטי (שיקגו) ושלושה בסינסינטי, מהפכה אמיתית באותם הימים. זו הייתה הפעם הראשונה שהטלוויזיה גילתה בגדול את כדורסל המכללות והתקיפה מכל עבר עם 12 מצלמות בפריים טיים. זה היה המשחק האחרון עד שנת 1989 שהסתיים בהארכה, והיה זה גם המשחק האחרון לפני תחילת השושלת של U.C.L.A, ששלטה במכללות ב-12 השנים הבאות (10 אליפויות, שבע מהן רצופות), תחילה עם לו אלסינדור ואחר כך עם ביל וולטון.

אמנם גם לפני גמר 1963 הופיעו במכללות שחקנים שחורים מצוינים: ביל ראסל וקייסי ג'ונס באוניברסיטת סן פרנסיסקו, וילט צ'מברליין באוניברסיטת קנזס ואוסקר רוברטסון בסינסינטי. אלא שעד 1963 לא אפשרו לשחורים להופיע יחד ככוח וכגורם קבוצתי. "היה חוק בלתי כתוב – מין 'הסכם ג'נטלמני' בין המאמנים", סיפר לי פעם מאמן הכדורסל של סיינט ג'ונס יוניברסיטי בניו-יורק, לוּ קרנסקה. "מקסימום שני שחורים בחמישייה במשחקי חוץ – כשהקהל הביתי אינו רואה – ושחור אחד בבית". אלא שמאמן לויולה הקתולית, ג'ורג' איירלנד, לא התחשב ב"הסכם הג'נטלמני". הוא העלה בחמישייה ארבעה שחורים. לא מכיוון שהיה שוחר שוויון שחורים – איש לעולם לא יידע את דעתו בנידון – אלא מכיוון שהיה מאמן שרצה דבר אחד בחיים: לנצח משחקי כדורסל. שום דבר אחר כנראה לא עניין אותו.

זו הסיבה שבגללה כולם שנאו אותם. אפילו הכמרים בבית, שהריצו את האוניברסיטה. "גילו לנו", מספר ג'רי ליין, עוזר המאמן של איירלנד, "שפעם ראה האב האנטר (נשיא האוניברסיטה) מדונה שחורה בחלומו. 'ראו את מי מביא לנו איירלנד עכשיו', אמר בסלידה".

כששיחקו בניו אורלינס לא הורשו שחקני לויולה להיכנס למסעדות והיו חייבים לעשות את צרכיהם בצדי הכביש. במשחקה של לויולה באליפות אזור המיד-איסט נגד מיסיסיפי סטייט יוניברסיטי (51-61 ללויולה בסיום) נכחו שוטרים וחיילי המשמר האזרחי במספרים גדולים 'רק למקרה'…

 

סיפור המשחק בין לויולה למיסיסיפי סטייט בסיבוב השני של הפלייאוף הפך אותו להרבה יותר מ"עוד משחק": כשנודע למושל מיסיסיפי שהקבוצה תשחק באחד השלבים נגד קבוצה שבה מככבים שחקנים שחורים, הוא אסר על הקבוצה להופיע בטורניר ה-NCAA. מאמן הקבוצה "בייב" מקארת'י ושחקניו החליטו בכל זאת להופיע לטורניר, עם או בלי רשותו של המושל (שנים אח"כ נודע שנשיא האוניברסיטה הלבן ידע – ועזר – למקארת'י בתוכניתו הסודית). בעקבות הלשנה ממאמן הכושר של הקבוצה, נודע למשרד התובע הכללי על כוונת הקבוצה להופיע למשחק, וזה הוציא "צו עיכוב" לקבוצה. המשמעות: טיסתם למשחק תיחשב לעבירה פלילית. אבל הצו חייב להינתן למאמן הקבוצה אישית כדי שיהיה בתוקף. שיחת טלפון נוספת, הפעם למאמן מקארת'י מאחת המזכירות במשרד התובע הכללי, מנעה את קיום הצו. היא הסגירה למאמן את שעומד לקרות בשדה התעופה למחרת בבוקר. המאמן ושחקניו מיהרו להיכנס באמצע הלילה לשני מיניבוסים – טיסת בוקר לא באה בחשבון – ולצאת מגבולות מיסיסיפי לפני שיגישו למאמנם את צו העיכוב.

עוד לפני זריקת הביניים נפגשו קפטן לויולה ג'רי הרקנס וקפטן מיסיסיפי סטייט דאג גולד היהודי, ולחצו ידיים. האומה כולה חזתה במחזה הזה בטלוויזיה, בכלל זה תושבי מדינת מיסיסיפי. המושל התפוצץ מכעס וציווה על השחקנים לחזור מיד הביתה. הם לא נענו. "לא שמענו שום דבר כזה", אמרו השחקנים אחרי שהפסידו ללויולה ונשארו יום נוסף בשביל לגבור על בולינג גרין יוניברסיטי 60-65 ולסיים במקום השלישי בטורניר המיד-איסט. כשחזרו הביתה כבר לא ניתן היה לעשות נגדם מאומה, זה היה מאוחר מדי: שחקני מיסיסיפי סטייט ומאמנה פתחו את השער לשיתוף שחורים בכדורסל המכללות בדרום הגזעני.

(הרקנס וגולד לוחצים ידיים לפני פתיחת המשחק)

לעומת לויולה, לאוניברסיטת סינסינטי היה קל יותר לעלות עם שלושה שחורים. אחד משחקני הכדורסל הגדולים בכל הזמנים, אוסקר רוברטסון, סיים זה לא מכבר את לימודיו במכללה, והמראה של שחור מככב במשחק ה"הופס" לא היה זר לקהל אוהדיה. אתו שיחקה אוניברסיטת סינסינטי את המשחק המהיר במכללות, עם ממוצע של יותר מ-90 נקודות למשחק – ממוצע גבוה ביותר לימים ההם, לפני כניסת השעון המגביל את זמן ההתקפה. אבל אפילו עם רוברטסון הם לא ניצחו את אוהיו סטייט יוניברסיטי בגמר אליפות המכללות.

המאמן החדש של סינסינטי, אד ג'אקר, הביא שינוי דרסטי במשחקה, ועם שחקנים אלמונים כטום תאקר, פול יו, קרל באודין וטוני ייטס, הוא גבר בגמר אליפות המכללות של 1961 על אוהיו סטייט עם ג'ון הבליצ'ק, ג'רי לוקאס, מל נואל, לארי סיגפריד (כולם כוכבי NBA עתידיים) ובובי נייט (שהיה שחקן ספסל). תוצאת המשחק, 65-70 (אחרי הארכה), הייתה ניצחון על הקבוצה שרבים מחשיבים כטובה אי פעם באחת מהפתעות כדורסל המכללות הגדולות ביותר. שנה מאוחר יותר, ב-1962, שוב גברה סינסינטי על אוהיו סטייט בגמר אליפות המכללות 59-71, כשהבליצ'ק, לוקאס ונואל שוב חסרי אונים.

מאמן לויולה, איירלנד, היה טיפוס קשה, אגו-מניאק, ושלרטן. כדי לגייס שחקנים ולשכנע אותם לבוא לשחק במכללה שלו הוא היה מוכן לעשות הכל. "הוא הראה לנו תמונות של אגם לורנץ הנפלא בשווייץ ואמר לנו שזה אגם מישיגן שבו שוכנת שיקגו, ועל גדותיו כמובן אוניברסיטת לויולה", סיפר רון מילר, השחור מהברונקס (קלע בגמר נגד סינסינטי שש נקודות ביום גרוע של 3 מ-14). "אף אחד לא אהב אותו. הוא היה אדם קשוח. המילים הראשונות שאמר לנו היו שהוא לא נמצא כאן כדי לאהוב אותנו ושהוא לא מצפה שנאהב אותו. כל מה שהוא רוצה, אמר, זה שננצח במשחקי כדורסל בשבילו. לא בשביל האוניברסיטה ולא בשביל עצמנו, השחקנים. בשבילו!". הוא היה דיקטטור כדורסלי אבל כמרי הכנסייה סבלו אותו כי הוא הביא לאוניברסיטה הישועית הקטנה כבוד, הילה, והעיקר: כסף.

הרקנס (14 נקודות בגמר), אף הוא שחור מהברונקס: "בכל משחק הוא רצה שנשחק במוטיבציה כאילו אנחנו חיילי מארינס. הייתה לו רגישות של פיל. אבל הוא היה גאון כדורסל. כשאמרנו שאנחנו קטנים בגוף לעומת סינסינטי, הוא ענה שאם גודל היה שולט בעולם, הפרה תמיד הייתה צריכה לנצח את הארנבת". כשהפורורד ויק ראוס (גיבור משחק הגמר עם 15 חיצים ו-12 קרשים) נפל על הפרקט וסבל זעזוע מוח, הגיב המאמן לאחר ששמע את החדשות מבית החולים: "טוב שזאת לא הייתה הברך". לשחקניו אמר שהוא אוהב ומעריך רק ארבעה אנשים בעולם: אשתו, שתי בנותיו ובנו. אחרי משחקים קשים, כשהקבוצה ועוזרי המאמן ביקשו להירגע על בירה או שתיים, הוא היה נעלם. תמיד מתבודד, תמיד כועס, תמיד לבד.

"למסכן אין לאן ללכת", אמר עוזרו דייל ריורדן, "בגן העדן לא רוצים אותו ובגיהנום חוששים שייקח מנהיגות". אבל HOOPS הוא ידע, ועוד איך ידע. גאון בהגנה אזורית לוחצת וענק בהוראת "פאסט ברייק". היה לו גם חוש הומור מוזר. משהו מהסוג שאחדים צוחקים ממנו, אבל הרוב לא מבין או נעלב. במשחק נגד מיסיסיפי סטייט הוא הבטיח למאמן מיסיסיפי בייב מקארת'י שהשחורים מלויולה "לא ינשמו על הלבנים שלך". הייתה זו מכה מלוכלכת מתחת לחגורה: מקארת'י היה מוכן לשים את כל הקריירה שלו על כף המאזניים בכך שברח עם שחקניו בניגוד להוראות המושל ובא לטורניר ולא הגיעה לו הערה מנוולת כזאת. אבל אצל איירלנד לא שיחקו רגשות. כל מה שהוא רצה היה להעליב את מקארת'י ושחקניו בתקווה שההעלבה תביא לו עוד ארבע נקודות לניצחון. אחרי שמיסיסיפי סטייט בנתה יתרון של 4-10 בשלוש הדקות הראשונות, לקח איירלנד פסק זמן וכל מה שאמר לשחקניו היה "לכו תנשמו עליהם".

אד ג'אקר, מאמן אוניברסיטת סינסינטי, היה שונה מאיירלנד כמו שחיפה שונה מתל-אביב: איש עבודה, אנושי, מלומד, רגיש, פילוסוף ובעל חוש הומור שאמרותיו היו לחלק מהלקסיקון האמריקאי. אלא שבניגוד לאיירלנד, חוש ההומור שלו היה מהסוג הבריא ולא המזיק. לפני המשחק המכריע נגד לויולה אמר לשחקניו דבר שלמד מרד אורבך: "זכרו שהגנה טובה תמיד גוברת על התקפה טובה, וגם ההיפך הוא נכון". לעיתונאים הקשים של סינסינטי אמר פעם שהוא אינו פוחד ממשחקי חוץ, "כי אני משחק טוב בחוץ כמו בבית. הצרה היחידה שלי היא, שהקבוצה לא משחקת כמוני". בשיחה עם שחקניו, לפני משחק הגמר נגד אוהיו סטייט ב-1962, סיכם ש"אין לי מה לומר עוד, ואני אגיד זאת רק פעם אחת". ללארי שינגלטון (אִכזב עם ארבע נקודות בגמר), שנשא אישה חודש לפני הפלייאוף, נתן עצה: "תזכור, בני, שנישואין זה לא עניין של 50-50 בסיכוי להצלחה. זה יותר 100-0 יום אחד ו-0-100 ביום השני".

שחקניו אהבו אותו וכיבדו אותו מאוד, אבל למי שלקח את ג'אקר בקלות, ציפתה הפתעה רבתי: הוא קיבל את סינסינטי מהמאמן הקודם, ג'ורג' סמית, בלי אוסקר "O BIG" רוברטסון, אולי השחקן הגדול אי פעם שסיים את הלימודים. סמית – עם רוברטסון – לא לקח אליפות. ג'אקר, בלי " BIG O ", לקח שתי אליפויות רצופות.  BIG O  גם הביא כ-8,000 צופים בממוצע שבאו לחזות במשחק מהיר, וירטואוזי ומלא התלהבות. ג'אקר הכניס שיטה, ביקורת ומשמעת קבוצתית. לא היה אכפת לו שבתחילה רצו אוהדי סינסינטי לקוברו.

חזרה לגמר של 1963. שוב שתי אוניברסיטאות קתוליות קטנות יחסית הגיעו לגמר, והן הראו לכל האוניברסיטאות הציבוריות העצומות בגודלן שבכדורסל, כל מה שאתה צריך הוא חמישה שחקנים טובים, ולא חשוב אם הם באים מקרב 50 אלף הסטודנטים של אוהיו סטייט או ה-1,700 של לויולה. ההצלחה של המכללות הקתוליות בכדורסל מדהימה: ג'ורג'טאון, וילאנובה, מרקט, סן פרנציסקו, לויולה, סינסינטי, סיינט ג'ונס, סיטון הול, פרובידנס, נוטרדאם, גונזגה, סיינט ג'וזף, בוסטון קולג' ועוד – כולן מכללות קטנות עד בינוניות, קתוליות מאוד ומצליחות מאוד בכדורסל.

לארי שינגלטון, ה"פוינט-גארד" (רכז) הנמוך (הלבן) של סינסינטי, סיפר שנים אחרי המשחק שהשניות האחרונות בגמר מול לויולה נראו אז כנצח. הכל נע בהילוך אטי. העולם כאילו נעצר לרגע וחיכה לראות מה יקרה. על שינגלטון שמר הפוינט-גארד הלבן (הלבן היחיד בקבוצה) של לויולה, ג'ון איגן. שניהם 1.78 מטר, מהירים כשדים, שעלו בחמישיות הפותחות, כי אז עדיין היתה הסטיגמה שלשחקנים שחורים אין די אינטליגנציה להוביל כדור ולנהל קבוצה מעמדת הרכז. (קייסי ג'ונס מאונ' סן פרנציסקו האלופה לשעבר היה הראשון להצליח ביותר כפוינט גארד שחור)

ג'אקר לא האמין שלאיש בלויולה, שחור או לבן, יש אינטיליגנציה. "ננצח אותם עם שכל", הוא אמר לשחקניו דקותיים לפני הפתיחה. "הם חמישייה, שאם הייתה להם אינטליגנציה נמוכה יותר בחמש נקודות מה-IQ שלהם, הם היו תרנגולים". לא הייתה זו גזענות, אלא סתם ניסיון לשחרר את קבוצתו מהמתח. השחקנים פרצו בצחוק, המתח נשבר. מנגד, אמר איירלנד לשחקניו מלויולה: "הם כבר ניצחו פעמיים והם שבעים. אנחנו מעולם לא היינו כאן בגמר. אנחנו מייצגים את כל השחקנים השחורים בעולם. אנחנו היום הדויד שחייב להתמודד נגד גוליית. המשחק הזה חשוב הרבה יותר מחיים ומוות".

איירלנד, שאיש בקבוצה לא אהב, הצליח בכל זאת לשמש קיר מגן לשחקניו מפני כל הקריאות הגזעניות, הקללות הנוראיות, ההתקפות של כנופיות לבנות גזעניות (כמו שקרה במשחק נגד מרשל יוניברסיטי), האיסור להיכנס למסעדות בדרום וההערות כמו "לחבורת שחורים מטומטמים אין סיכוי לנצח" שהופנו נגד קבוצתו – כל אלה שימשו אותו כמכשיר לבניית מוטיבציה: "בואו נראה להם מי אנחנו; בואו נוכיח מי החכם ומי הטיפש", היה אומר באסיפות קבוצה. לויולה שלו שיחקה משחק מהיר, משחק של השכונה. הוא כינה ברבים את צורת משחקו כ-‘ORGANIZED CONFUSION’ (בלבול מאורגן). שחקניו הובילו את המכללות במספר נקודות למשחק בגלל משחקם הפרוע והזריקות לסל מכל מרחק, אך בתוך הבלאגן הזה הייתה גם שיטה, סדר ותכנון. עצם הגעתה לגמר המכללות היה הישג עצום ולא צפוי לחלוטין.

לויולה קיוותה רק לא לבייש את המכללה הפצפונת לפני האומה כולה בגמר נגד סינסינטי הגדולה. עם כל המוטיבציה של איירלנד, השחקנים לא ממש האמינו שיש להם צ'אנס כלשהו. "כל מה שרצינו היה למנוע הפסד מביש. כל מה שחיפשנו היה רספקט", אמר הרקנס שנים אחר כך. כשסינסינטי הוליכה 34-40 תריסר דקות לסיום, נראה שכל תקוותיה של לויולה הקטנה "לא לבייש" עומדות לטבוע בנהר אוהיו הקרוב.

19,153, שיא צופים של אז, היה כמעט כולו של סינסינטי. כדי להגיע ללואיוויל השכנה, קהל סינסינטי היה צריך בסך הכל לחצות את נהר אוהיו על כביש RIVER ROAD ולנסוע מרחק קצר יחסית במורד הנהר, בדיוק כמו שעשיתי אני – אבל לא מסינסינטי הקרובה, אלא מווסטר קולג', 150 מייל משם. מלבד 12 שחקני לויולה, מאמניה, כמה אוהדים ובת-גלימי אחד, לא הייתה נפש חיה באולם שהאמינה כי ללויולה יש סיכוי.

15 נקודות הפרש לסינסינטי כשנותרו 12 דקות לסיום. הנה חלומותיו הזוועתיים ביותר של הרקנס עומדים להפוך לעובדה, אך איירלנד, להפתעת כולם, היה רגוע ובטוח: "רק תישארו רגועים. הם עומדים לשגות". וסינסינטי החלה לעשות שגיאה אחר שגיאה. ג'אקר החליט להשהות את הכדור נגד הפנתרים של לויולה; להרדים את המשחק עד שהזמן ייגמר. וזו הייתה השגיאה שאיירלנד חיכה לה.

עד לבואו של ג'אקר נחשבה סינסינטי לקבוצת הכדורסל המהירה במכללות. עם אוסקר רוברטסון היא רק רצה וקלעה, רצה וקלעה. כשרוברטסון סיים את לימודיו הפך ג'אקר את סינסינטי "ברקאטס" (כינויה של הקבוצה – חיית טרף מהירה החיה בטיבט) לקבוצה אטית, מבוקרת ומתודית. הקהל של סינסינטי שנא זאת, עד שג'אקר הביא שתי אליפויות NCAA, ועם שתי אליפויות קשה להתווכח. סינסינטי כולה נעשתה מכורה למשחק השבלוני. גם הפעם, כשג'אקר התחיל עם המשחק האיטי, החל הקהל לצרוח, "הרדימו אותם, הרדימו אותם!" איירלנד אמר שנים אחרי המשחק שכאשר החליטה סינסינטי להרדים את המשחק, "ידעתי שמרים הקדושה שמעה את תפילותי. כשאתה מוביל ב-10 אתה חייב לשחק כדי להוביל ב-20, לא להרוג את הזמן עד הסוף ולקוות שעשר נקודות הפרש יספיקו".

כל משחקה של סינסינטי השתנה לחלוטין. פתאום היא נאלצה להיזהר בהגנה. היא גם החלה לאבד כדורים במסירות טיפשיות. בדקות האלה היא כאילו הרגישה שפנתרים עומדים לטרוף אותה, אבל במקום להילחם בהם היא העדיפה לברוח. ותוך כדי בריחה מעדה שוב ושוב.

ההפרש הצטמק  ל-48-39 ואז ל-48-43. 2:35 דקות לסיום הייתה התוצאה 45-48 לסינסינטי. על המגרש שיחקו בשביל לויולה ויק ראוס, לס הנטר, ג'ון איגן, רון מילר וג'רי הרקנס, וסינסינטי עם רון בונהאם, טום תאקר, ג'ורג' וילסון, לרי שינגלטון וטוני ייטס. כשהתוצאה הייתה 50-53 לסינסינטי צמצם האנטר ל-52-53, אבל הכדור היה אצל שינגלטון מסינסינטי, 12 שניות לסיום. מישהו מלויולה היה חייב לעשות עבירה על קלע העונשין מספר 1 במכללות (93 אחוזים) כדי להותיר לה סיכוי כלשהו.

הרקנס ביצע את העבירה. שינגלטון הלך ל"אחת ועוד אחת" (זריקת עונשין אחת שאם יקלע, יקבל עוד אחת כבונוס, על פי החוק שהיה נהוג אז). "הרגשתי בטוח", אמר 25 שנה אחר כך, "כאילו שיחקתי 'חיובים' במגרש המשחקים. הרגשתי שאני מסיים את המשחק עם שני הפאולים בפנים".

לויולה לקחה פסק זמן כדי ששינגלטון ישקיע יותר מחשבה בזריקות העונשין. הזריקה הראשונה השמיעה רק "סוויש". הוא הסתכל על הקהל וחייך. התוצאה עמדה על 52-54 והייתה לו עוד זריקה אחת. סוף הסיפור? הכדור פגע בחישוק, קיפץ, קיפץ ולא נכנס. האנטר קטף את הריבאונד ומסר במהירות להרקנס. כולם ידעו שהרקנס יזרוק את הזריקה האחרונה. ארבעה "טיקים" נשארו, וזה בדיוק מה שעשה הרקנס: כששני שחקני סינסינטי ניתרו איתו הוא שלח את הכדור שנראה חסר תפילה מרחוק והכדור צלל פנימה. בתוך כל ההמולה לא לקחה סינסינטי פסק זמן כדי לארגן זריקה אחרונה. 54-54. הארכה.

בהארכה נענה כל סל בסל בצד השני. ואז, כשהתוצאה 58-58, היה הכדור של לויולה. כמו שקרה קודם לכן, הכל ידעו שהכדור יילך להרקנס. וזה בדיוק מה שקרה. הוא כידרר, כידרר, אבל לא היה יכול להשתחרר מבונהאם, שסגר אותו הרמטית. הוא בכל זאת עלה לקליעת ניתור, בונהאם נגע בכדור, אבל הרקנס עצמו השתלט על הריבאונד. בחצי עין ראה את האנטר הפנוי והכדור נשלח אליו. האנטר עלה לג'אמפ. השעון הראה 00:04 כשהאנטר התרומם ושחרר את הכדור אל הסל.

המשחק כאילו קפא. נשימתי קפאה אף היא. ייכנס או לא ייכנס? האם יקרה הפלא? האם מרים הקדושה נענתה לתפילת שחקני לויולה, שביקשו את עזרתה בפסק זמן הקודם והמאמן איירלנד רק אמר לשחקניו בקול יבש: "אתם יכולים להתפלל, אבל היא תאזין רק אם תילחמו על כל כדור בהגנה ותנצלו רק זריקה בטוחה".

00:04 שניות לסיום.

הכדור שזרק האנטר פגע בחישוק וקפץ ימינה והחוצה היישר אל ידיו של ראוס, שעלה לניתור גבוה. טאקר מסינסינטי התרומם לחסום. ראוס שחרר כדור גבוה, קשתי. השעון הראה 00:00. הכדור בפנים! 58-60 ללויולה! טירוף חושים על הפרקט. משחק המכללות הרציני הראשון שראיתי. נדלקתי והפכתי שפוט למשחק המכללות לנצח.

לויולה עשתה זאת!  הפתעת משחק הגמר הגדולה ביותר.

(איירלנד וחבורתו)

**********************

ג'אקר המשיך שנתיים נוספות באוניברסיטת סינסינטי לפני שמונה למאמן סינסינטי רויאלס ב-NBA, וכך זכה אחרי הכל לאמן את רוברטסון. כעבור שנתיים יצא לפנסיה ועבר לפלורידה, שם הוא משחק גולף עם שחקני העבר שלו עד עצם היום הזה. איירלנד המשיך לאמן את לויולה עד 1976 וסיים קריירה עם רקורד מצוין של 261-331, כשלויולה משחקת בליגה הראשונה נגד הגדולות והטובות במכללות. הוא הלך לעולמו ב-2001. למרות שכל שחקניו "שנאו" אותו, תשעה משחקני קבוצת 1963 באו ללווייתו.

שינגלטון היה לבעל חברת תובלה גדולה. ייטס קיבל עם השנים את משרת מאמן סינסינטי. טאקר הפך לבעל חברת בתי דפוס. הוא שיחק כמה עונות עם אינדיאנה פייסרס, אלופת ה-ABA ב-1970, ועם סלטיקס בשנת האליפות שלהם – 1968. וילסון ובונהאם היו למורים לחינוך גופני ומאמנים בתיכון. הרקנס שיחק בניקס ובפייסרס וכיום הוא שדר ספורט. האנטר הוא בעל רשת מסעדות, אחרי שבע שנים ב-ABA וב-NBA. איגן הוא עורך דין מצליח בשיקגו. כל עשרת השחקנים בחמישיות סיימו את ה-B.A, ומתוכם ארבעה (שינגלטון, איגן, טאקר וראוס) המשיכו לתואר ה-M.A. ראוס המשיך עד לדוקטורט, וכיום הוא פרופסור באוניברסיטת מרילנד. כל השחקנים בשתי הקבוצות במשחק האליפות שומרים על קשר עד עצם היום הזה.

שלוש שנים לאחר אותו משחק התקיים משחק גמר המכללות ב-1966 בין טקסס ווסטרן יוניברסיטי (ששינתה את שמה לטקסס-אל-פאסו) לאוניברסיטת קנטקי. הגמר הזה נחשב למשחק ששבר סופית את האפליה נגד הכדורסלנים השחורים. קנטקי עלתה עם חמישה לבנים – פאט ריילי היה אחד מהם – ומאמנה היה הרודן והגזען הידוע אדולף ראפ, שלמרות אישיותו הדוחה נחשב לאחד מגדולי המאמנים בכל הזמנים. טקסס ווסטרן, מנגד, העלתה חמישייה שכולה שחורה ואלמונית, שניצחה וזכתה באליפות. גם אם אליפות 1966 נחשבת למשחק ההיסטורי שבו נשברה האפליה של שחקנים שחורים, יש רבים המצביעים על משחק 1963 כמשחק האמיתי שעשה זאת, המשחק שהכין את הקרקע לגמר של 1966.

 


מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 76 תגובות

    1. IHater

      18 מרץ 2018 06:09:34

      צודק, זה מעט מדי. מאחל למטוס שלהם להיפצע.

      מנחם אל תאכל את הבלוף של גולדן, הקבוצה עושה צחוק מכולם, חצי עונה במנוחה. זה היתרון של קבוצה עם ספסל ארוך ומיליון אולסטארים, אפשר לנוח ולטרוף את הפליאוף בזלזול.

      תרשום –
      1 הפסד בשני הסיבובים הראשונים
      1-2 הפסדים בגמר המערב
      0-1 הפסדים בגמר

      אליפות עם 4-16 במקרה הגרוע, הפעם סטף יקבל פיינאלס mvp כי נהיה לא נעים

  2. זיו פנמה

    18 מרץ 2018 06:26:43

    מכללות..
    פשוט לא ייאמן..
    יוסטון מובילה 2 הפרש, 3.4 שניות לסיום. כדור שלה, שחקן שלה על קו העונשין ל2 זריקות. עד אז הוא עם 7 מ8 מהעונשין. מחטיא את שניהם. מישיגן לוקחת ריבאונד ומייד לוקחת טיים אאוט. הוצאת חוץ מתחת לסל של מישיגן שצריכה לעבור מגרש שלם ולהשוות או לזרוק שלשה משוגעת. וזה מה שקורה.. שחקן השנה הראשונה מקבל את הכדור 1.3 שניות לסיום, משחרר שלשה משוגעת עם שמירה צמודה עליו – ובזריקה הראשונה שלו במחצית השנייה הוא משחיל שלשה שגומרת את המשחק ואת הטורניר של יוסטון.

    ועל זה נאמר – איי איי איי..

  4. שמעון

    18 מרץ 2018 06:52:07

    אגב מנחם אל תאכל את הבלוף של גולדן. חוץ מכספי אף אחד לא פצוע שם. כולם נחים בשביל לרמוס את הפליאוף. עוד 4 משחקים כדאי ליוסטון גם להתחיל "להיפצע"

    1. עידו גילרי

      18 מרץ 2018 09:53:58

      אהה באמת? טוב לדעת שעברת הכשרה בתחום. קרי לא סובב את הקרסול קליי לא נפגע באגודל ודוראנט לא באמת נפדע בצלעות. זה הכל מכונת התעמולה של הווריורס?
      יש לי שאלה גם בבוסטון אף אחד לא פצוע?

  5. dror2

    18 מרץ 2018 06:55:05

    אני אוהב את הכתיבה שלך ואת האתר אבל הפעם קיבלתי בחילה. זה רק ספורט. לא מאחל פציעה לאף אחד אף פעם ולא מאמין שאתה עשית את זה

    1. IHater

      18 מרץ 2018 07:17:15

      מה ההתייפיפות הזו? כולם עם אותו משפט של חנה בבלי, "לא מאחלים פציעה", אפשר לחשוב על איזו פציעה מדובר, לא פיגוע דריסה ולא נזק מוחי.
      למה לא בעצם? פציעה קטנה לדוראנט או קארי, שתפתח את הליגה המשעממת הזו. מה יש? מה עדיף? עוד טיול בפארק, או סופסוף פאקינג עניין בליגה הזו? גם ככה גולדן חזקים ומועמדים לאליפות.
      אוהדים אומרים הרבה דברים, גם נגד שחקנים וקבוצות שהם שונאים, כאן באתר הזה יש כת של אנשים עם שינאה מטורפת לשחקנים וקבוצות מסוימות.
      אז נגעו לכם קצת בקאפקייק? תתמודדו. יאללה דוראנט, תחזור להיות האפס שאתה.

        1. IHater

          18 מרץ 2018 07:54:18

          אין שום בעיה, מוכן שתאחל לי דבר דומה ואני אשתדל להיזהר. כמו שאתה עושה וכל בנאדם אחר עושה.
          כמו שגם השחקנים האלה עושים כל יום. רק הם עוד מקבלים מיליונים כדי לשחק את המשחק הזה, שבו "פציעות הן חלק מהעניין". וזה נכון – לא עוצרים ליגה על פציעה ולא מבטלים אליפות.
          אז אם פציעות הן חלק מהעניין – מותר גם לקוות לאחת כזו. מה יש? זה ההבדל בין מחשבות ואיחולים, לללכת ולפצוע מישהו בכוונה. מחשבות? כולם חושבים.
          די להתחסד, מנחם מדבר לא PC אלא בתור אוהד אמיתי שרוצה סופסוף אקשן, וזה אחלה.
          מנחם – העם איתך!

          1. האווי לאסוף

            18 מרץ 2018 10:37:36

            מתאים למי שבוחר בהייטר ככינוי שלו לחשוב כך. הרבה יותר קל ליחל לפציעה של מישהו, מאשר לנסות למצוא דרך לנצח אותו על המגרש.
            איזה חבל שג'ורדן לא גמר את הקריירה בפציעה מוקדם, במקום לשלוט על הליגה. וגם צ'מברליין, שבוע לפני משחק 100 הנקודות. ובעיקר, למה אף אחד לא התנקש בביל ראסל וחבריו, הם לא השאירו אליפויות לאף קבוצה אחרת?
            בתור אחד לא מחבב את לברון, בחיים לא אאחל לו להיפצע, לא שריטה באצבע ולא נקע. לא לאהוב מישהו זה בסדר, לרצות שייפגע זה כבר משהו אחר

          3. השרת

            18 מרץ 2018 16:06:42

            אין פה התייפיפות, יש פה אהדה לכדורסל נטו, ואיחול לראות את הטובים בעולם מתחרים אחד בשני על אליפות.

            ולמי שנמאס מהווריורס מה יותר טוב מלראות אותם מודחים בהרכב מלא ובלי פציעות ותירוצים ?

            אלופה מכהנת מדיחים רק בקלפי, לא תופרים לה תיקים ופציעות.

  7. לירון

    18 מרץ 2018 07:29:52

    פעם ראשונה שלא הייתי מסוגל להמשיך לקרוא את המעורב אחרי הפתיחה המגעילה. הגיל לא עושה לך טוב. לא סובל את הארדן, ווסטברטק והלפלופ אבל מאחל לכולם שיגיעו לכל משחק ויסיימו אותו בריאים.

    יצא ממך רעות ורשע…. איחס

  9. ברוך רובין

    18 מרץ 2018 08:02:38

    מנחם פשוט נהדר,נהניתי מכל רגע אני לא מאחל ללוחמים פציעה אלא הגרלה קשה מאוד מאשר ההגרלות הנוחות שהם קיבלו עד עכשיו ב3 שנים האחרונות (עדיין מדובר בקבוצה הטובה בהיסטוריה ואין להוריד מהישג) מקווה שיוסטון סוף סוף תנצח את המפלצת מהמפרץ.
    מעורב נפלא

  10. ולדי קוגן

    18 מרץ 2018 08:32:56

    אהבתי את הסיפור של סינסינטי, יש שם פרטים שאתה לא מאמין שקרו באמת.
    אני אמנם לא מאחל לאף אחד פציעות רציניות, אבל כדי שהפלייאוף יהיה פתוח אני מקווה שקרי/דוראנט/קליי לא ישחקו. אחד מהם מספיק, לא משנה לי מי

    1. בוני

      18 מרץ 2018 08:39:50

      כולם ישחקו אל תדאג.

      הפציעות של הגולדן הם בדיחה, אם לדורנאט היה שבר בצלעות הוא היה מסיים את העונה וגם קורי וטומפסון היו חוזרים במידית לפלייאוף.

    2. האווי לאסוף

      18 מרץ 2018 10:40:36

      צודק. כדאי גם שנקשור משקולת לרגל של כל שחקן שקולע חמש נק' יותר מהממוצע. באיזו חוצפה מישהו פה מעיז להיות טוב יותר? (יאללה, אפשר גם להיכנס ביוסטון, הם טובים מדיי. אולי תאחלו להארדן כריתת רגל כתוצאה מנמק? לא משהו רציני, הוןא ימשיך לחיות)

  11. בוני

    18 מרץ 2018 08:37:13

    דורנאט "שבר בצלעות",קורי "נקע את הרגל",טומפסון "עיקם את האגודל"…

    מנחם אני מתפלא על התמימות שלך,הגולדנים בצורה מסריחה מזייפים פציעות לפני הפלייאוף.

    1. MBK

      18 מרץ 2018 10:11:48

      קארי נפצע
      אולי לא ראית אבל הוא עיקם את הקרסול
      אין פה שום זיוף זו פציעה שמוטב לנוח ככל האפשר לפני חזרה אחרת אוכלים אותה עם נקעים חוזרים

  12. Berch

    18 מרץ 2018 09:08:29

    אייברי ג'ונסון היה הגנרל הקטן
    וויני ג'ונסון היה המיקרו-וויב והקדים את אייברי באיזה 20 שנה 🙂
    חוצמזה מעורב פצצה.
    הסיפורים מהתיבה זה תענוג גדול

  13. עידו גילרי

    18 מרץ 2018 09:51:10

    מעבר לתחושת הבחילה הקלה, להגיד שהווריורס הם "הקבוצה שאף פעם לא נפצעת" זו עצימת עיניים.
    כל העונה הזו הם סובלים מפציעות של הרבה מאד שחקנים. אבל גם בעונות הקודמות.
    דוראנט לא נפצע אחרי האולסטאר בשנה שעברה?
    קרי לא שיחק בפלייאוף לפני שנתיים פצוע כמו גם איגודאלה?
    לפני שלוש שנים הפציעות של דיוויד לי ובוגוט היו די משמעותיות למרות שהשינוייים בעקבותיהם עשו רק טוב לווריורס.
    בקיצור זו קבוצה שנפצעת לא פחות מאחרות.

    1. MBK

      18 מרץ 2018 10:10:34

      הפציעה של קארי עלתה להם באליפות
      הוא לא חזר ליכולת לפני הפציעה ואם לא פלייאוף הוא היה נח יותר לפני החזרה
      נראה לי שהדוק שיחרר קצת ארס על המקלדת להרים את ממוצע התגובות ,זה הטריק הישן בספר ( אחרי פוסט נאצה ללייקרס שהפסיק לעבוד ב 2016 )

      2. הציפור הנדירה

        18 מרץ 2018 23:42:35

        הפציעות של הקאבס ב-2015 עלתה להם באליפות כשבגמר לא שיחקו שני הטובים ביותר אחרי לברון ועוד שחקן ספסל חשוב.
        כך שזה התאזן ב-2016.

  14. עידו גילרי

    18 מרץ 2018 10:11:05

    הכדורסל של ג'ורג'טאון בהחלט מבוסס מאז ימי ג'ון תומפסון על שחקנים שחורים אבל זה לא שהם לא מקבלים שחקנים לבנים לקבוצה. גם הילד הזה שאני לא מתיימר להבין עד כמה טוב הוא מקליפ קצר של הטבעות. לא נחשב לאחד הפרוספקטים המבטיחים במדינה. לא הייתי בונה עליו להפוך לכוכב.
    דרך אגב לגבי תומפסון – אייברסון הוא דווקא היוצא מן הכלל שלו. הוא תמיד היה טוב בלגייס את הביגמנים ולבנות את הקבוצה סביבם: יואינג, מוטמבו, מורנינג, הרינגטון. גם הבן שלו המשיך את המגמה עם היברט ומונרו.

  15. MBK

    18 מרץ 2018 10:14:29

    לאלו שחושבים שגולדן סטייט מזייפת פציעות בכדי לנוח …
    זה טיעון קלוש אין מצב שכולם יישחקו ויחזרו לכושר שיא בפלייאוף
    זה נקרא הסרת חלודה
    אם מעכבים קצת את החזרה של השחקנים על מנת לאפשר מנוחה זה תהליך נכון ,נקע היא פציעה טורדנית כנ״ל סדק בצלעות
    בכל מקרה ימים יגידו

  16. רפיקי

    18 מרץ 2018 10:15:55

    א.לא מאחלים פציעה לאף אחד,גם למי ששונאים
    ב.גולדן מזייפים פציעות זה שקוף,קרי כבר הבריא ופתאום הושבת שוב
    דוראנט אם היה סודק את הצלע לא היה חוזר לפלייאוף ולכן אני לא מאמין גם שקליי שבר אצבע
    כנראה גם את כספי הם שומרים שחלילה לא יפצע לפני הפלייאוף 🙂
    בכל מקרה אני מוכן לשים ככסף שהם מסיימים הכי הרבה 16-3

  17. john

    18 מרץ 2018 10:24:34

    אין מה לאחל לג"ס פציעות… אפשר לנצח אותם. זה לא שהם לקחו 7 אליפויות עם החבורה הזו. אני מעדיף עוד אליפות פייר אנד סקוויר של ג"ס מאשר אליפות של יוסטון או טורונטו כאשר סטף ודוראנט היו בחוץ וכל הזמן נודניקים יזרקו כוכביות לאויר. זה מרגיז אותי בדיוק כמו הכוכביות שאוהדים מסויימים זורקים לאויר לגבי האליפות של 2015. אם קוואי יחזור, אז יש מצב שג"ס יצטרכו לעבור את ס"א + פורטלנד המשודרגת + יוסטון עד הגמר. ואם הם יפגשו קבוצה כמו טורונטו בכושר זה יכול להיות מעניין. אני לא חושב שיש אוהד כדורסל אמיתי שרוצה לראות גמר מערב של הארדן פול אריזה אנדרסון וקפלה מול לוינגסטון, קוק, סווגי פי, דריימונד גרין וג'אבל מקגי.

    גרייסון קלע כמה שלשות מטורפות ונתן כמה מסירות יפות אך טרייבון דובאל שלט מצויין בקצב של המשחק וקיבל החלטות נהדר. באגלי הראה לי במשחק הזה כמה מובים שלא ראיתי ממנו שגורמים לי להיות אופטימי. גם צריך לזכור שזאת הייתה רוד איילנד.

    וילנובה דרסה את אלבמה במחצית השנייה בזכות הגנה חונקת שגרמה לה לשרוף את הפרקט במעבר. מיקל היה חלש עם 3 נקודות במחצית הראשונה אבל התפוצץ עם 20 בשנייה. דונטה ד'וינצ'נזו הצלף (ועוד נצר מהאליפות של 15-16) שנתן עונה מדהימה אך נחלש מאוד במשחקים האחרונים עלה מהספסל והחזיק את הווילדקאטס במחצית הראשונה בסדרת צליפות יפייפיות. סקסטון סיים ללא אוויר. זה טורניר קשה לסחוב לבד כשיש קבוצות עמוקות, בוגרות וחזקות ממך לילה אחרי לילה.

    קנטאקי סוס שחור השנה. היא כל כך צעירה והעמדות של השחקנים היו כל כך לא ברורות שקאוץ' קאל הודה שלקח לו 3 חודשים רק להגדיר לכל אחד היכן לשחק ומה התפקיד שלו. כדאי להמשיך לעקוב אחרי אלכסנדר. דיאלו גם יבחר בסוף הסיבוב הראשון או בשני. קווין נוקס נתן משחק לא טוב אבל בתקופה האחרונה הוא מצויין ואני חושב שנראה התאוששות ממנו במשחק הבא

  18. האווי לאסוף

    18 מרץ 2018 10:49:02

    מנחם, בדרך כלל אני מברך על כל טור, בלי קשר למה אתה כותב בו, אבל היום אני לא יכול. אני לא אוהד של גס (אם כי מחבב אותם), אבל אני לא מאחל פציעות לאף אחד.
    מעבר לשנאה שמפעפעת מאמירות כאלו, זו הדרך שבה אתה רוצה לעצור קבוצה גדולה? לא על המגרש? היית מעדיף שג'ורדן יגמור את הקריירה באיזו פציעה מחרידה בגיל 27? שההישגים של בוסטון הגדולה של שנות ה60 לא יקרו בגלל פציעה של ראסל?
    אני יודע שחלק גדול מהטורים משלך נכתבים במטרה לעורר אמוציות אצל הקוראים, ולרוב אתה גם מצליח, הייתי רוצה להאמין שזה גם המקרה הפעם

  19. בוני

    18 מרץ 2018 11:05:20

    האוי-
    זה מה שצריך לאחל לקבוצה שנותנת מנוחה מכוונת לשחקנים שלה ,מזייפת פציעות תוך כדי שהיא מזלזלת בליגה והקהל הרחב שקנה כרטיסים.

    2. john

      18 מרץ 2018 11:12:54

      האם אתה טוען שהם מזייפים פציעות שלא קיימות בכלל? או שהם מעצימים פציעות קיימות ונוקטים זהירות בלו"ז החזרה?

    3. האווי לאסוף

      18 מרץ 2018 12:35:40

      בוני, כל קבוצה נותנת מנוחה לשחקנים בשלהי העונה, זה נושא ידוע וותיק. טענות אתה יכול להפנות לפופוביץ'. מזייפים פציעות? יש לך אישור מהרופא? מישהו שמה נותן גימלים מלחיילים בריאים? ולא משנה לך שחלק מהפציעות קרו אל מול המצלמות?
      ונגד מה בדיוק שטרן היה פועל? תשאל את פופוביץ כמה פעמים הוא הפריע לו לשים חצי הרכב במנוחה לפני משחקים חשובים. אתה יכול לא לאהוב את זה, אתה יכול לחשוב שזה זלזול בצופים, אבל כל עוד יש ליגה כזו ארוכה, וקבוצות שהשיגו את מטרתן, מנוחות יזומות ימשיכו לקרות

  20. shohat

    18 מרץ 2018 11:12:56

    מנחם, עד היום יש לי הסווצ'ר של ה-Hoyas שקניתי ב1988 כשהייתי בכיתה י'. מורנינג, מוטמבו, ג'ארן ג'קסון, צ'ארלס סמית' הקטן והנהדר. הביג איסט של פעם והיריבות מול סיראקיוז. מי זה אייברסון? 🙂 בקיצור, הפתעת.

      1. Shohat

        18 מרץ 2018 18:39:39

        ברור. הגבתי בקריצה. וכי אני מאוד אוהב את הסווצ"ר המרופט הזה.
        הייתי נהנה מאד לקרוא פוסט שלך על ימיו היפים של הביג איסט.

  21. אפלטון

    18 מרץ 2018 11:33:12

    מנחם לא צריך לאחל פציעות, שזה לא יהיה התירוץ שלהם. יוסטון עשתה את הבלתי יאומן ומאתגרת את אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של המשחק, לא צריך עכשיו שיקחו את זה ממנה בתירוץ של פציעות.
    אמנם פציעות זה גורם מכריע בזכיות באליפות, וגולדן סטייט היו בצד המרוויח של זה יותר פעמים מאשר לאו, אבל הרבה יותר מתוק להביס אותם כשכולם בריאים.
    בלי ההצטדקויות בתחילת העונה טענתי שבלי פציעות לא יהיה מצב לנצח אותם, ואפשר להגיד שקיוויתי לפציעה (קטנה, קטנה מה אתם עפים כאן?) כדי שיהיה פלייאוף קצת פחות משעמם מהקודם, אבל עכשיו מרגיש לי שכל מה שצריך לקוות לו הוא שיהיו בריאים ולא יהיה להם ולאוהדים שלהם (שנדם קולם, או שכולם חזרו לאהוד את הלייקרס) תירוץ.

  22. אפלטון

    18 מרץ 2018 11:39:30

    הסיפור על המשחק של לויולה טנסי פשוט גדול מהחיים.
    'למסכן לא יהיה לאן ללכת. בגן העדן לא רוצים אותו, ובגיהנום חוששים שיקח מנהיגות'. משפט ענק 😂
    אי אפשר לא לאהוב את המרץ' מדנס. הנה ההתרשמות שלי מסוף המשחק אמש בין לויולה וטנסי, ומתברר שזה אפילו לא היה המשחק הכי דרמטי אתמול.

    וואו עשו את זה. ובצורה הכי מרץ' מדנסית.
    לויולה הובילו 60-51 שלוש וחצי דקות לסיום. זה הפרש עצום בשעון של כדורסל מכללות. טנסי עשו ריצה ו20 שניות לסוף עלו ליתרון נקודה ממהלך של סל ועבירה.
    התקפה אחרונה של לויולה, כמעט מאבדים את הכדור. ריוויו של השופטים בסוף נותנים להם את הכדור.
    3 שניות לסוף הרכז הגמד של לויולה. קלייטון קאסטר, אחד שאין באמת סיכוי שישחק כדורסל מקצועני, כנראה ברגע הכי גדול של החיים שלו, עולה לזריקה. הכדור קופץ, מתגלגל ונכנס פנימה.
    לויולה בסוויט סיקסטין, כנגד כל הסיכויים.
    איך אפשר שלא לאהוב את המרץ' מדנס?

  24. אורי

    18 מרץ 2018 12:43:00

    צלחתי את הפתיחה הגרועה (עם כל חוסר האהדה שלי לקבוצה), כדי לקבל את הסיכום הממש ממש מרתק הזה.

    ממש חומר לסרטים, עשו על זה משהו?

  26. השרת

    18 מרץ 2018 14:25:49

    לא מכבד את האתר שהעורך הראשי שלה מתחיל באיחולי פציעות לשחקנים את המעורב היומי שלו.

    מנחם אתה מתגאה שהליגה כבר מכירה את הופס, שאשת הקשר של הליגה ציינה בפניך שהופס הוא האתר הלא מסחרי הכי פעיל בעולם, אתה גם מציין שהשחקנים עצמם כבר מכירים את הופס סי או איי אל כשחברי הצוות ניגשים לראיינם. אז מה לדעתך הם יחשבו אם יגלו שהאתר הזה מקדש קריאות לפציעתם ?

    כל שאר המעורב נהדר.

  27. מנחם לס

    18 מרץ 2018 15:28:27

    היססתי בקשר לכתיבת הפציעות אבל הדגשתי שוב ושוב שאני מתכוון לפציעות מטרידות יותר מאשר רציניות. אולי אסור לי לכתוב דברים כאלה ואמנע מכך בעתיד.

  28. השרת

    18 מרץ 2018 16:13:55

    חזק מק מקלאוד הזה.

    בואנה איזה אלי הופ 180 עם דאבל פאמפ הוא הביא שם בתנועה זורמת וחלקה באויר, הוא נראה כל כך רדנק, ופתאום מביא לך דאנק בין הרגליים בשיא הקלילות והפינס תוך כדי משחק תיכונים.

    מהקטעי ראיונות בסרטון עושה רושם שיש לו גם אופי על הכיפאק, צנוע אבל עם ביטחון שעובד קשה, אולי נראה אותו בתחרות ההטבעות עוד 3 שנים ? אם יגיע לליגה זה יהיה חובה, מי לא רוצה לראות לבן שקוף מטר שמונים לוקח את תחרות ההטבעות בין כל האתלטים השחורים בליגה, זה ווייט מן קנט ג׳אמפ קלאסי.

  29. עידן עופר

    18 מרץ 2018 17:15:56

    פנטסטי מנחם. טורניר המכללות נהדר ומפתיע במיוחד..לא זכור מתי בפעם האחרונה כל כך הרבה שחקנים שמיועדים להיבחר בטופ 10 עפו כל כך מוקדם.

  30. Benjo

    18 מרץ 2018 22:04:53

    מנחם תודה על הפוסט המצוין הזה כולל הפציעות שאיחלת ללוחמים . אני בתור מישהו שאוהב לראות את הכדורסל שלהם כמובן לא מאחל להם להיפצע ולא לאף אחד אחר . די ברור לי שכל זה נכתב בסוג של חצי בדיחה כמו שאוהדים מדברים ולא באמת מתכוונים לזה. למי שמכיר אותך ואת הרוח הספורטיבית המוחלטת שלך זה ברור לכן חלק מהתגובות כאן קצת מוזרות לי לקחו אותך יותר מידי ברצינות בקטע הזה. הקרב במכללות מעניין בטירוף חודש מרץ במיטבו

      1. הציפור הנדירה

        19 מרץ 2018 15:56:29

        ראשית, חשבתי שמדובר בשם משפחה שמופיע בטבלת הנתונים במלואו
        שנית, השם הוא גרייסון.
        מפני שהבנתי שמדובר בשם פרטי אז כמובן שמדובר במי שמופיע כג' אלן.

    1. מנחם לס

      19 מרץ 2018 01:20:00

      ראיתי כמעט הכל עד שיצאנו לדינר. הפאטים שלו ב-GREENS היו לא יאומנים ממש. לא ראיתי את הסוף, אבל אילולא טייגר פישל בחור ה-16 הוא היה 2 מהובלה, אבל הרגשתי מהחור ה-5 בסיבוב ה-4 שמקלרוי עומד לטרוף את הביי היל. הפאטים שלו לבירדיס היו מטריפים ממש.

  34. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    19 מרץ 2018 16:32:52

    אני מקווה שננצח את האימפריה הצהובה כשכולם בריאים.
    לא איכפת לי אם יוסטון תדיח אותם או שבגמר אלה יהיו קליבלנד/בוסטון/טורונטו. העיקר קצת עניין

כתיבת תגובה

סגירת תפריט