ידוע שדין אוליבר פיתח את סטטיסטיקת ההגנה הנפוצה כיום בכדורסל (Defensive Rating) והדבר אומץ בחום ע"י אנשי המקצוע אך לעניות דעתי הנוסחא שלו כוללת חורים רבים ולא מתחשבת בהרבה משתנים. בתור רואה חשבון ובוגר תואר שני במימון הרשיתי לעצמי לחשוב על סוגייה זו ולחפש את הנוסחא האולטימטיבית שתייצג בקירוב אופטימלי את יכולת הערכה של שחקן הגנה. נוסחא טובה ככל שתהיה לעולם לא תוכל לשקף במאת האחוזים משום שיש משתנים תוך כדי משחק מעבר לנתונים היבשים כמו "להרגיש את המשחק", קבלת החלטות הגנתיות במאני טיים, הגנה קבוצתית ועוד. אנחנו לא פה בשביל לומר מה אי אפשר אלא מה אפשר כן לשפר ולמצוא את הנוסחא הטובה ביותר ולכן אפרוס את המשתנים שלטעמי יש לקחת בחשבון וכיצד הן יכללו בנוסחא. אדגיש שמכיוון שאנו חיים כיום בעולם סופר טכנולוגי ומתקדם הכל הוא בר מדידה (התחילו למדוד "סקרינים" של שחקנים אז הכל אפשרי), יצטרכו אולי יותר סטטיסטיקאים ובעיקר מנתחי וידאו שינתחו מהלכים פרטניים לחילוץ סטטיסטי אבל זה אפשרי בהחלט.

1. דקות משחק (M)- זהו אלמנט חשוב ביותר משום שייתכן ששחקן מסויים ישחק 15 דקות ויספק את שיא המאמץ בדקות אלו ויהיה עם נתונים טובים אולם אם ישחק 30 דקות הוא ירד דרסטית כי כושרו הגופני לא יאפשר לו להתמיד בכך. כתוצאה מכך כל דקת משחק של שחקן תהיה שווה נקודה אחת. משמעות הדבר היא שבמידה ושחקן שיחק 30.6 דקות יהיו באמתחתו 30.6 נקודות. כמו כן, שחקן המשחק יותר דקות עלול לעשות יותר טעויות הגנתיות שיורידו לו מפרמטרים אחרים ולכן זה מעט בא לאזן.
2. ריבאונד הגנה (DR)- כאשר שחקן לוקח ריב' הגנה הוא מונע את הכדור מיריבו ותורם לקבוצה בכך שלא תספוג סל או תאפשר הזדמנות שנייה. כל ריבאונד הגנה יחשב ל-3 נקודות.
3. חסימות (B)- חסימה מונעת סל של היריב ועוזר בהגנה לקבוצה. כל חסימה תקבל 3 נקודות.
4. חטיפות (S)- חטיפה מונעת כדור מהיריב ותורמת להגנה. כל חטיפה תקבל 3 נקודות.
5. איבודי כדור (TO)- איבוד כדור שגורם המגן למתקיף הינו מהלך הגנתי (כגון סחיטת עבירת תוקף). כמובן שמסה"כ איבודי הכדור שגרם המגן יש להוריד את החטיפות למניעת כפילות. נטו של איבודי כדור בניכוי חטיפות יהיה שווה 2 נק.

6. עבירות (F)- עבירה גורמת לעיתים לבעיית עבירות אצל השחקן מה שפוגע בקבוצה או לבעיית עבירות קבוצתית (הליכת היריב לקו) ולכן כל עבירה= מינוס נקודה אחת.
7. עבירה טכנית (TF)- גורמת לזריקת עונשין אחת ולכן= מינוס 2 נקודות.
8. עבירה בלתי ספורטיבית (UF)– גורמת לשני זריקות עונשין ולכן= מינוס 3 נק.
9. קליעות/החטאות של היריב ורמת שחקן היריב (PDR)- כאן טמונה לב ההגנה האישית וגם עבודה רבה לאנשי הוידאו והסטטיסטיקאים. משתנה זה בלבד הינו היחיד הנכלל בנוסחאת ה- Defensive rating של דין אוליבר כאשר הוא לוקח את מספר הנקודות שהיריב האישי קלע על המגן חלקי מספר הפוזשנים של היריב כפול 100 כאשר הוא מראה כמה נקודות המגן מאפשר ליריב פר 100 פוזשנים.

אני מציע משהו אחר, משקף יותר. פרמטר אחד יהיה ה-NMP. בכל מהלך של מגן מול יריב כל נקודה שהיריב יקלע (MS) כולל זריקות עונשין יהיה שווה מינוס נקודה אחת (לדוגמא אם קלע סל אחד זה 2 נק אז יהיה מינוס 2 נקודות). כל זריקה שהוא יחטיא (MIS) יהיה שווה 3 נקודות. כלומר MIS-MS=NMIS. מסה"כ הנקודות של ההחטאות נקזז את סה"כ הנקודות שקלע היריב והנטו יהיה NMP. לדוגמא לברון ג'יימס קלע סה"כ העונה 27 נקודות על קליי תומפסון ב-10 מ27 מהשדה. סך הזריקות שהוחטאו הינם 17 ולכן את זה נכפיל ב-3, נקבל 51 נק. מתוך 51 הנק' נוריד את 27 הנק שקלע לברון ונקבל 24 נק' ונכפיל ב-3, כלומר NMP=72. כך יהיה על כל שחקן ונסכם הכל יחד בסוף וזה יהיה ה-NMP השנתי של המגן.

אמנם זה משקף יותר לטעמי אך הבעיה הגדולה הקיימת בכל הנוסחאות היא אי לקיחת זהותו של היריב עליו המגן שומר. אבהיר למה הכוונה קחו לדוגמא את קליי תומפסון ששומר ערב ערב אחרי מיטב כוכבי הליגה ומן הצד השני את לברון ג'יימס ששומר על שחקנים הרבה פחות טובים. אי קביעת זהות היריב מהווה את הבור הכי גדול בנוסחאות ועלול ליצור את העיוות הגדול מכולם, אין דין שמירת הארדן כדין שמירת קורטני לי.

ישנם פתרונות לבעיה זו, פתרון אישי שלי הוא שקבוצה באופן אישי יכולה להחליט בתוכה (בתוך צוות האימון) לדרג דרגות שחקנים מ-1 עד 10 או אפילו פרטני יותר בהתאם לצרכי הקבוצה. שחקן 10 כוכבים יהיה למשל לברון, הארדן וכו', הבנתם את הרעיון (כל צוות אימון לפי השקפתו). ואז לדוגמא אם מגן שומר את הארדן (דרגה 10) ל-20 פוזשנים אז הניקוד יהיה 20*10=200 נקודות. זה טוב למדידה פנים קבוצתית.

מה לגבינו האוהדים? אנחנו גם רוצים משהו שיהיה נגיש לכולם. יש מספיק אנשים בליגת ה-NBA שיכולים ליצור מחירון יצחק לוי לשחקני NBA ולדרג אותם לפי דרגות בתחילת כל עונה. לכן הנוסחא תהיה מספר הפוזשנים שהמגן שמר על היריב(P)*דרגת היריב (RAP).

סה"כ:

 RAP+ NMP=נקודות (PDR).

וזה למשל מה שיופיע באתר NBA.COM ויהיה רשמי. הדבר גם יפתור עיוות נוסף של מה קורה אם למשל שחקן הגנה משחק מול חמישיית מחליפים ושומר שחקנים פחות טובים בדקות מסויימות.

עד שזה יקרה החלטתי בעצמי לעשות דירוג של שחקני איכות (הודות לסטטיסטיקת המאצ'אפים שהליגה הוציאה העונה).

https://stats.nba.com/player/203954/matchups/?Season=2017-18&SeasonType=Regular%20Season&PerMode=Totals&Matchup=Defense

כדי לא לסבך את העיניינים יצרתי 3 קבוצות איכות: 25 שחקני ההתקפה הטובים בליגה, 25 שחקני ההתקפה דרג שני בליגה (מכיוון שקאווי והיוורד היו פצועים הכנסתי עוד 2 שחקנים) וקבוצה 3 היא כל יתר הליגה. שחקנים מקבוצה אחד יהיו שווים 6 נקודות, כלומר על כל פוזשן שמגן שמר אותם יתווסף לו 6 נקודות. שחקני קבוצה 2 יהיו שווים 3 נקודות ושחקנים מקבוצה 3 יהיו שווים נקודה אחת.

לדוגמא קליי תומפסון שמר על לברון ג'יימס (קבוצה 1) 10 פוזשנים במהלך העונה אז ה-RAP שלו יהיו 10*6=60. אם הוא שמר 10 פוזשנים על ג'אמיר נלסון אז ה-RAP שלו יהיה 10*1=10.

בדוגמאות שהבאתי לעיל סה"כ ה-PDR של קליי תומפסון יהיה שווה ל-60+24=84.כך נחבר את כל השחקנים לאורך העונה שהוא שמר עליהם ונקבל PDR עונתי כולל. את זה נחלק בסך המשחקים ששיחק ונקבל PDR למשחק.

מכיוון שרוב השחקנים בקבוצות 1 ו-2 הינם גארדים/סמול פורוורדים ייתכן כי יווצר עיוות לטובת שחקני הגנה מעמדות אלו משום שהם יקבלו ניקוד גבוה כי הם שומרים הרבה על השחקנים היותר טובים. עיוות זה מתקן את העיוות הקיים כיום ששחקנים לא גבוהים מקבלים קרדיט נמוך באופן יחסי וגם אם סנטר שומר רק שחקנים חלשים אז זה צודק שהוא יפגע מכך. יש לזכור שזהו מדד המתמקד בהגנה האישית בלבד וגם אז זה לא בהכרח מראה מי שחקן ההגנה הטוב ביותר. לדוגמא אם יאניס העונה קלע יותר מלברון זה לא הופך אותו לשחקן טוב מלברון.

להלן הקבוצות (הסדר הינו אקראי):

קבוצה 1:

קבוצה 2:

10. דאבל טים/עזרה הגנתית קבוצתית (TD)- כאן מתחילה בעיה ממש קשה כי אני מנסה לכמת את תרומתו של היחיד להגנה קבוצתית. אין פתרון יותר מידי טוב לכמת דבר שכזה וכל פתרון הינו מופשט אבל אני לא רואה פתרון טוב יותר (אתם מוזמנים לעזור). אני מניח שכאשר מאמן שולח שחקנים שלו לדאבל טים או לעזרה הוא שולח את השחקנים שלדעתו יבצעו את זה הכי טוב מאשר שחקנים אחרים ולכן יש למדוד את מספר הפעמים שהשחקן מגיע לעזרה על היריב ועל כל פעם כזה הוא יקבל נקודה אחת (אם הוא משאיר "בור" לשחקן המקורי שהוא שמר עליו ומקבלים סל זה כבר נלקח בחשבון בסעיף 9 לעיל, אל תשכחו אז הוא לא יכול לרמות בדאבל טימים על מנת להוסיף לעצמו ניקוד).
11. התמודדות מול פיק אנד רול (PRD)- כפי שאתם רואים בעיית הכימות מתחילה להיות קשה יותר ויותר. בעידן של היום הפיק אנד רול הפך לקטלני וכלחם והחמאה של ההתקפה. קשה מאד להגנה להתמודד מולו ושחקן הגנה שיודע להתמודד עם זה הוא נכס חשוב. כאן נדרשת עבודה נוספת לאנשי הוידאו והסטטיסטיקה כאשר יבדקו כמה פיק אנד רול'ס הצליח השחקן להתמודד ולהרוס וכמה לא. עד אז הודות לסטטיסטיקות המתקדמות באתר ה-NBA ניתן לראות בכמה פיק אנד רולים השתתף שחקן מסויים בתור מגן ואת אחוזי הצלחה/אי הצלחה בסיום המהלך (האם הסתיים בסל, איבוד כדור וכו', לצורך נוחות רק סל יחשב כהצלחה ולהיפך). הצלחה=2 נקודות, כמו כן, ישנו משקל לאחוזי מניעת הצלחה בפיק אנד רול ולכן השחקנים ידורגו לפי סדר של מי שמנע הכי הרבה ומטה ובהתאם יהיה ניקוד בהפרשים של 5 נקודות בין מקום למקום.                                                                 ניתן לראות בלינק הבא:                                                                                                                                                                                                                                        https://stats.nba.com/players/ball-handler/#!?Season=2017-18&SeasonType=Regular%20Season&PerMode=Totals&OD=defensive&sort=Poss&dir=1
12. מספר משחקים (GP)- מספר המשחקים ששחקן שיחק. משתנה זה הינו המכנה של כל המשתנים שלעיל והוא יעזור לנו להגיע לממוצע.

להלן הנוסחא:

M+DR+B+S+TO+F+TF+UF+PDR+TD+PRD)/GP)

בעיות שהנוסחא לא עונה עליהם:

1. תחושת משחק/מראה עיניים- ישנם מהלכי הגנה שלא ניתן לכמת כמו טראש טוק שעבד על יריב, פעולה נכונה של הובלה של שחקן למשל לפינה לשחקנים אחרים, פעולות מאני טיים ו"הרגשת המשחק".
2. שינויי זריקה שלא נכנסים לסטטיסטיקה- למשל שחקן אוטם את הצבע ומשנה זריקות של אלו שלא שמר עליהם ומהווה איום בצבע שיריבים לא רוצים להיכנס לשם ומעדיפים לזרוק מבחוץ.
3. "הירדמות" בשמירה קבוצתית/אינטילגציה הגנתית- הכוונה אינו לשחקן שנרדם בשמירה על שחקן שלו שברח לו (על זה הוא נענש בסעיף 9) אלא לתרגיל קבוצתי שהוא לא הגיע לשחקן של מישהו אחר למשל או נתן לו לזרוק בחופשיות כדי להישאר על שחקן שלו, כלומר דברים הקשורים לאינטילגנציה הגנתית.
4. "האקינג"- מכירים את התופעה שמאמן דורש משחקנים לבצע האק א סימונס/דיאנדרה/רוברסון? לכאורה הדבר פוגע בנתוניו של שחקן ההגנה אולם טוב לקבוצה. ניתן לבודד את העבירות והנזקים שקרו כתוצאה מהאקינג למגן והנוסחא תהיה בניכוי "נזקי ההאקינג".
5. בריחה מהכדור של היריב – לעיתים ישנם מגינים כאשר היריב רואה אותם הוא ישר משחרר את הכדור למישהו אחר ולא מעיז כמעט לעשות פעולה מול המגן, זהו "אפקט הפחד". קשה לכמת פרמטר זה למרות קיומו.