הנבואה נתנה לשוטים – על ניבוי מהעונה הסדירה לפלייאוף / חגי ניסני, התותח הקטמוני

 

על מנת לא להעמיס על הקוראים חילקתי את הפוסט ל-2 חלקים: בחלק הראשון הוא החלק שעוסק בכדורסל – אילו משתנים שאותם אנו כל הזמן מודדים ומדברים עליהם יכולים להיות מנבאים אמינים יותר או פחות להצלחה בפלייאוף הקרב עלינו לטובה. מי שחפץ רק בכדורסל ולא בדברים בטלים מוזמן לעצור בסוף החלק הראשון. בחלק השני אסביר קצת את החלקים האישיים שלי – מדוע החלטתי לכתוב את הפוסט ועל נבואה בכלל – אין בכוונתי ליצור דיון תאולוגי אלא רק להדגיש חלקים מסוימים שהיו המוטיבציה שלי לכתיבת הפוסט.

א' נתונים מהעונה הסדירה המנבאים הצלחה בפלייאוף
על מנת לאמוד הצלחה בפלייאוף המדידה של הקטגוריות השונות תעשה על ידי 2 פרמטרים מרכזיים:
1 – קורלציה בין מספרי העונה הסדירה לבין הניצחונות שהיו לקבוצה בפלייאוף. כך למשל אפשר לקחת את מספרי העונה הסדירה של כל הקבוצות בעונת 16-17, ולעשות קורלציה בין אחוז הריבאונד בעונה הסדירה למספר הניצחונות בפלייאוף. החיסרון של הפרמטר הזה הוא א' עמימות – מי שלא עוסק בניתוח הסתברות באופן קבוע (כמוני) יתקשה יותר להבין את המשמעות המדויקת של המספרים שהחישוב הקורלטיבי מודד. ב' הוא מושפע מנתונים קיצוניים.
2 – הצלבתי את נתוני העונה הסדירה עם הסדרות בין הקבוצות בפלייאוף; כך למשל אם הנט רייטינג של קליבלנד היה בעונה הסדירה 2.9 ושל בוסטון היה היה 3.1 קליבלנד שניצחה בסדרה בפלייאוף הפסידה בתוצאה של 0.2- לבוסטון בקטגוריה הזו בעונה הסדירה. הפרמטר הזה מודד ניצחון הפסד ושוויון. החיסרון של הפרמטר הזה הוא שהוא לא רגיש להבדלים בניגוד לקורלציה. למשל בדוגמה שהבאתי למעלה המדד לא יודע למדוד האם קליבלנד הפסידו בעשירית האחוז או בעשר נקודות כמו שגם היא לא יודעת למדוד בין סדרות שנגמרו ב4-3 או 4-0. בהמשך הפוסט אשתמש בשיטה זו בלבד על מנת לבחון שילוב של מספר קטגוריות.
אני חושב ששילוב של המדדים הללו ביחד יכולים לתת לנו תמונה בהירה יותר. אשתדל לסקור את הקטגוריות המובילות. הקטגוריות שלא הוכנסו היו זניחות יותר. הקטגוריות שנבחנו הנם: OFFRTG  DEFRTG  NETRTG  AST%  AST/TO  AST RATIO  OREB% DREB%  REB%  TOV%  EFG%  TS%
כשלמעשה זוהי הטבלה הראשית באתר הnba.com לסטטיסטיקה קבוצתית.

כל הנתונים הן מהשנים 2003 – 2017, היות ומעונת 2003 התחילו לשחק סדרות של 7 משחקים כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

 

ניצחונות בעונה הסדירה
קורלציה – 0.62
הצלבה – 165 סדרות עם ניקוד גבוה יותר למנצחת, 50 סדרות עם ניקוד גבוה יותר לקבוצה המפסידה, 10 שוויון בין הקבוצות.
נט רייטינג
קורלציה – 0.618
הצלבה – 165 סדרות עם ניקוד גבוה למנצחת, 58 סדרות עם ניקוד גבוה יותר למפסידה, 2 סדרות בשוויון בין המנצחת למפסידה.
כפי שניתן לראות אלו נתונים כמעט זהים בין הקטגוריות הללו. הדמיון הזה גורם לכמעט זהות ביניהן – ישנה קורלציה של 0.87 בין נט-רייטינג לבין ניצחונות בעונה הסדירה מה שמדגיש עד כמה הנט-רייטינג הינו מדד טוב לניצחון הן בפלייאוף ובטח שלעונה הסדירה. קשה אם כן לראות קבוצה שמנצחת הרבה משחקים בהפרש קטן ומפסידה הרבה בהפרש גדול – הנתון הזה נותן עוד הוכחה לכך שאין קבוצות ווניריות או לוזריות לאורך זמן – ניצחונות דחוקים או הפסדים דחוקים יתאזנו לבסוף אם אנו מקבלים את הנתונים הללו כאמינים.
דיפנסינג רייטינג
קורלציה – -0.335
הצלבה – 147 סדרות עם ניקוד גבוה יותר למנצחת. 76 סדרות עם ניקוד גבוה יותר למפסידה 2 סדרות עם נגמרו בשוויון.
אופנסינג רייטינג
קורלציה 0.298
הצלבה – 140 סדרות עם ניקוד גבוה יותר למנצחת, 84 סדרות עם ניקוד גבוה יותר למפסידה, סידרה אחת נגמרה בשוויון.
נהוג לומר שבפלייאוף מתחילים לשמור – גם מהנתונים נראה שההגנות מעלות הילוכים נוספים שאין להתקפה יכולת להעלות (כמובן זו שאלה של ביצה ותרנגולת).
נשים לב לנתון הבא: הקורלציה בין האופנס-רייטינג לבין הניצחונות בעונה הרגילה היא 0.592, בעוד שהקורלציה בין הדיפנס-רייטינג לניצחונות בעונה הרגילה הוא רק 0.284-. כאשר אנחנו עוברים לפלייאוף דווקא הדיפנס-רייטניג של העונה הוא נתון שמצליח לנבא יותר את הניצחונות בפלייאוף מאשר האופנס. אני חושב שהנתונים הללו יכולים להביא למסקנה, שהתקפה היא הרבה פחות יציבה במעבר בין עונה רגילה לפלייאוף מאשר ההגנה, כמו גם האישוש לאמירה שאכן ההגנות מתהדקות בפלייאוף.

EFG%
קורלציה – 0.314
הצלבה – 137 סדרות עם ניקוד גבוה למנצחת, 86 סרות עם ניקוד גבוה יותר למפסידה, 2 סדרות נגמרו בשוויון בין המנצחת למפסידה.
TS%
קורלציה – 0.323
הצלבה – 135 סדרות עם ניקוד גבוה למנצחת, 82 סדרות עם ניקוד גבוה יותר למפסידה, 8 סדרות נגמרו בשוויון בין המנצחת למפסידה.
הקטגוריות הבאות גם הן נמצאות כמעט זהות במדדים השונים. אפשר לומר שהן קצת "מאכזבות" ואני ציפיתי למצוא אותן קצת יותר גבוה מבחינת הקורלציה וההצלבה. מצד שני הן הקטגוריות הגבוהות ביותר מבין הקטגוריות הרגילות (אחוזים ריבאונד אסיסטים וכו') נראה שהן כמו האופנס-רייטניג מתקשות יותר לשחזר את ההצלחות שישנן בעונה הרגילה לפלייאוף, וכאשר ההגנות מתהדקות הנתון הזה לא מופיע באותה הצורה. דבר זה בולט גם בירידת הממוצעים בעונה הרגילה האחוז האפקטיבי הממוצע הוא 50.2% בעוד בפלייאוף הוא 48% .
REB%
קורלציה – 0.208
הצלבה – 131 סדרות עם ניקוד גבוה יותר למנצחת, 91 סדרות עם ניקוד גבוה יותר למפסידה, 3 סדרות נגמרו בשוויון בין המנצחת למפסידה.
שאר הקטגוריות הנן בעלות השפעה די זניחה לכן לא התייחסתי אליהם במיוחד.

מפגשים ישירים בעונה הסדירה
זוהי קטגוריה שלא קיימת במסד הנתונים הרגילים ולכן עברתי ובניתי אותה מנתונים שמופיעים באתר basketball-reference.
הנתונים שנאספו מלמדים שמכל הסדרות ששוחקו ב15 השנים האחרונות 124 סדרות הסתיימו גם בניצחון בעונה הסדירה 60 סדרות הסתיימו בשוויון ו41 סדרות נגמרו בהפסד בעונה הרגילה. אין קשר בין ניצחון בהפרש גדול בסדרה לבין ניצחון בהפרש קטן. כך למשל סדרות שנגמרו בתוצאה 4-3 היו 16 תוצאות שוויון ו7 הפסדים, בעוד לסדרות שנגמרו בתוצאה 4-1 היו 17 תוצאות תיקו ו8 הפסדים. נחזור לקטגוריה הזו בהצלבה. החיסרון בקטגוריה הזו היא שבניגוד לרוב המוחלט של הקטגוריות האחרות שאין כמעט תוצאת שוויון כאן יש 60 סדרות שהסתיימו בשוויון מה שמקשה על יכולת הניבוי בשיטת הבדיקה הנוכחית.
בהקשר הזה אוכל לומר שלא מצאתי גורמים מנבאים לסדרה צמודה שנגמרה בתוצאה 4-3.

הצלבה בין קטגוריות
על מנת לחדד את הסיכויים אני חושב שניתן לצרף כמה קטגוריות ולראות מה קורה כאשר קבוצה ניצחה בכל הקטגוריות שנבחנו. המתודה היא לבחון מה קורה אם קבוצה מנצחת ב2 הקטגוריות או מפסידה ב2 הקטגוריות – כך למשל, אם 50 סדרות נגמרו בניצחון של אסיסטים וריבאונדים, 50 סדרות נגמרו בהפסד והשאר נגמרו בזה שקבוצה אחת ניצחה באסיסטים והשניה בריבאונדים, אז התייחסתי אך ורק ל100 הסדרות הללו ולא לשאר 150 הסדרות שכביכול נגמרו בשוויון.
– אביא כאן את הנתונים שבלטו ביותר מההצלבות שעשיתי:
נט-רייטינג+ ניצחון בסדרה בעונה הרגילה – 100 סדרות הסתיימו בניצחון, 17 סדרות הסתיימו בהפסד. סה"כ אחוזי הצלחה: 85.4% . הקטגוריה של מפגשים ישירים בעונה הסדירה מספרת שרק 41 סדרות מתוך 225 הסתיימו בניצחון לקבוצה שהפסידה יותר מפגשים בעונה הסדירה – כאשר מצרפים את הנתון הזה לנתון הנט-רייטינג זה אפילו מגביר את יכולת הניבוי לכדי יותר מ85%. אם נוסיף לנתונים הללו גם ניצחון או הפסד בreb% נקבל 62 סדרות בהם המנצחת בקטגוריות ניצחה בסדרה לעומת 9 סדרות שבהם המפסידה בקטגוריות נצחה בסדרת הפלייאוף מה שנותן 87%.
נט-רייטינג+ REB% – ישנן 99 סדרות בהם המנצחת בקטגוריות ניצחה בסדרה, 24 סדרות שבהם המפסידה בקטגוריות ניצחה בסדרה – סה"כ אחוזי הצלחה 79.8%. כל פעם מפתיע לגלות עד כמה הוא חשוב. הנתון הזה עובר את החשיבות של האחוז האפקטיבי שהשילוב שלו עם נט-רייטניג נותן תוצאה של 119 סדרות בהם המנצחת בקטגוריות ניצחה בסדרה לעומת 39 סדרות בהם המנצחת בקטגוריות הפסידה בסדרה (75.3%).

מיקום בקונפרנס
אליפות – 9 פעמים לקחה הקבוצה שהגיע למקום ראשון בקונ' 3 פעמים קבוצה שהגיע למקום השני בקונ' ו3 פעמים קבוצה שהגיע למקום השלישי בקונ'.
גמר כללי – 3 פעמים הגיע קבוצה מהמקום הראשון בקונ' 10 פעמים קבוצה שהגיע מהמקום השני בקונ' פעם אחת קבוצה שהגיע מהמקום השלישי בקונ' ופעם אחת קבוצה שהגיע מהמקום הרביעי.
גמר איזורי – 13 פעמים הגיע קבוצה שהגיע למקום הראשון בקונ' 8 פעמים קבוצה שהגיע למקום השני בקונ' 5 פעמים קבוצה שהגיע למקום השלישי בקונ' 3 פעמים קבוצה שהגיע למקום ה4 בקונ' ופעם אחת קבוצה שהגיע מהמקום החמישי בקונ'.

אם ויקטור או דיימו קוראים את הפוסט אז הם יכולים להיות אופטימיים. יש להם סיכוי יחסית לא רע לאליפות.
כמו שאנו רואים לקבוצות שהן לא במקום השלישי ומעלה בקונ' שלהם יהיה מאוד קשה לעשות משהו שישאיר חותם בפלייאוף. אני חושב שאין כאן יותר מדי מה להרחיב והמספרים מדברים בעד עצמם.

 

 

חלק ב' – הנבואה נתנה לשוטים: מה בין קליבלנד לרב הנזיר.
"א"ר יוחנן מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות" (מסכת בבא בתרא יב:) האמירה הזו של ר' יוחנן מבטאת זלזול במוסד הנבואה ומתארת אותו כשייך לנחלת העבר (באופן כללי כדאי להיחשף לדמותו של ר' יוחנן, כך למשל מסופר עליו שהיה נוהג לשבת ליד המקווה כך שהנשים שהיו טובלות שם יראו אותו כאשר הן יוצאות ויצא להם בנים יפים כמוהו. תמהני איך הדבר היה מתואר היום).
האובססיה להצליח לנבא את העתיד מלווה אותי מאז שאני זוכר את עצמי. השיא של האובססיה הגיע בזמן היותי תלמיד ישיבה – כאשר פגשתי את הכתבים של הרב דוד כהן – הרב הנזיר. הרב הנזיר היה דמות ייחודיות במגוון הדמויות הייחודיות שהקיפו את הרב קוק. הוא היה פילוסוף מיסטיקאי ושמר על כללי נזירות. האובססיה שלו לנבואה הייתה גדולה בהרבה משלי. באחד מן הכתבים שלו שלא פורסמו בחייו, הוא מעיד על עצמו שהוא לא הצליח להתנבא והתייסר בשל כך מאוד. ייתכן והרב הנזיר שהיה מדעי להפליא ומדויק עד כדי קטנוניות, היה על רכבת הניבוי בלי לשים לב?
הרצון לנבא את המציאות קיים בכולנו – כך למשל סליגמן בסדרת ניסויים (די אכזריים עלי לציין) הידועה בכינוי "חוסר אונים נרכש" הוכיח בין השאר, שחיות אשר מקבלות שוק חשמלי ולא יודעות שהן הולכות לקבל את השוק – מפתחות סימפטומים גופניים חמורים בהרבה מחיות אשר קיבלו את אותו השוק אך ידעו באמצעות צליל שהן הולכות לקבל אותו. המדע עצמו גם כן עסוק באובססיית הניבוי בצורך שלו להכיר יותר ויותר את ההתנהגות אותה הוא חוקר ויהא זה כלכלה פיזיקה או עבודה סוציאלית.
ואז באו הקליבלנד קבלירס וניפצו כל ניבוי שנראה לעין – במעבר חד הקבוצה הזו הצליחה להסתגל לכמעט כל משבר שפקד אותה – פציעות של שחקני מפתח ב2015, פיגור של 3-1 ב2016, דיפס-רייטינג נוראי ב2017. היא צפצפה על הרבה מאוד תחזיות ועשתה ככל העולה על רוחה כמעט.

אז האם השנה נגמר הסוס של קליבלנד? האם כל המספרים המלומדים שנכתבו למעלה מעידים על כך שזוהי סופה של האימפריה? או שמא גם השנה לברון יגיע לגמר?

 

לפוסט הזה יש 55 תגובות

    1. מנחם לס

      15 מרץ 2018 16:10:31

      פוסט מושקע ביותר. עם כמה תיקונים קטנים "קלקולוס" היו שמחים לפרסם אותו. כשיתפנה לי זמן – אולי באוף-סיסון? – אחזור למאמר הזה ואציע כמה שינויים ואולי תוכל לשלוח אותו ל'קלקולוס'. אם האנגלית שלך בינונית אני אשמח לתרגם כי אני עם תואר שני ל-M.A בסטטיסטיקה.

  2. מתן גילור

    15 מרץ 2018 09:46:41

    תודה חגי.
    לא ממש הבנתי את החלק של "מיקום בקונפרנס".
    אם אנחנו מדברים על 15 עונות, האם לא אמורות להיות 30 פיינליסטיות? כי ב"גמר הכללי" יש פירוט ל-15 מיקומים בלבד.
    מה אני מפספס?

  3. שמעון

    15 מרץ 2018 09:52:18

    אחלה פוסט וכולנו אוהבים להתנבא כמובן, זה כמו הימור וזה הכיף, לא מעבר לזה (באופן אישי בכל אופן).

    הסטטיסטיקה מראה שאין יותר מידי ניסים (מי שבונה על התאנדר למשל לקחת אליפות או על הקאבס) ונכון שהיו מקרים חריגים כמו יוסטון וניקס שהגיעו לגמר המזרח ממקום 8.

    אולם הסטטיסטיקה היא לא מהות הכל ומראה עיניים קובע הרבה יותר אצלי מכל סטטיסטיקה, סטטיסטית לברון עם קבוצה חלשה ומאכזב אבל שאתה עובר על יריבות במזרח אני לא רואה מי מנצח אותו בסידרה (בקרוב נדע מה שווה טורנטו).

    גם במערב אני לא רואה את הטילים בפלייאוף לוקחים יותר מ-2 משחקים מול הלוחמים (ואני לארג'-סתם תחושת בטן או נבואה) והלוואי שאטעה בקשר לזה.

  4. Berch

    15 מרץ 2018 09:57:40

    פוסט מושקע ביותר.
    נבואה זה תחום מאד מתעתע…. משהו בין כוחה של האמונה לאלכימיה 🙂
    התחום היחיד שמצליח לפרוח בתוך מכלול סוגי הנבואה הוא דווקא התחום הבין אישי.
    "אמרתי לך" הוא אחת ההוכחות הנפוצות לכך שהנבואה קיימת, נפוצה ואף משמשת ככלי מניפולאטיבי נפוץ בקרב זוגות, חברים ובהתקשרויות עסקיות.
    ישנה גם האחות החורדת – החוכמה שבדיעבד אבל לא רבים הם אלו המסכימים שהיא עומדת בכל הקריטריונים של נבואה אמיתית.
    אחלה טור 🙂

  5. עידו גילרי

    15 מרץ 2018 09:59:58

    חגי לא כל כך הבנתי לאן אתה חותר. אתה רוצה לתאר הצלחה בפלייאוף כפונקציה של העונה הסדירה? כלומר אם ננסה להיות יותר מדויקים מה אתה מודד? מצד אחד אתה מדבר על ניצחונות בפלייאוף אבל אז אתה משווה תוצאות בסדרה. בקיצור בוא תנסה להגדיר מה המטרה – לאיזה ניבוי אתה חותר. זהות מנצחת בסדרה? באליפות?

      1. עידו גילרי

        15 מרץ 2018 10:28:51

        אבל אם אנחנו רוצים לנסות באמת לייצר משהו מהותי בוא תנסה להיות ספציפי. מה אתה רוצה לתאר כתלות במה.

        1. חגי - התותח הקטמוני

          15 מרץ 2018 10:49:38

          עידו – אני חושב שעל מנת שעל מנת לתת תשובה צריך לחדד את השאלה – כך למשל אפשר לענות בצורה לא רעה על השאלה מה הסיכוי של אוקלהומה למשל להגיע לגמר או לזכות. אפשר גם לענות פחות או יותר מה הסיכוי של מילוואקי למשל לעבור את טורנטו בסדרה. אם אני לא טועה מילוואקי הפסידה לטורנטו העונה במפגשים הפנימיים ובתוספת זה שטורנטו מעליהם בנט-רייטינג זה מאפשר לענות בצורה די יציבה שטורנטו תנצח בסדרה במידה ויפגשו.
          הפוסט הזה הוא כלי להערכה על שאלות שונות בפלייאוף שניתן להסתמך עליו כאשר באים לשאול שאלות מסויימות. כמובן שבמגבלות של פוסט כתחביב – זה לא מדגם מספיק גדול באמת ואני אישית גם לא מבין מספיק בניתוח הסתברותי על מנת להבין עד הסוף את המשמעות של קורלציה לדוגמה.

          1. עידו גילרי

            15 מרץ 2018 11:05:41

            תראה כבר יש לך את הנתונים על הסדרות ב-15 שנים האחרונות לא? אז אתה יכול די בקלות לבנות מודל סטטיסטי שיוכל לחזות תוצאות סדרה בין קבוצה א לקבוצה ב.

          3. חגי - התותח הקטומוני

            15 מרץ 2018 13:20:41

            עידו – האמת שאני לא יודע איך לבנות את המודל הסטטיסטי שאתה מדבר עליו. אם תרצה אשמח לכתוב איתך עוד פוסט ביחד.
            מה שאני מתכוון לומר שלדעתי הניתוח הזה יכול ברמה בסיסית נותן כלים מסויימים לתחזית לפלייאוף – ולא רק להסתמך על מראית העין. כך למשל אני יכול להעריך יותר בקלות את החשיבות של קטגוריות סטטיסטיות מסויימות. למשל AST/TO אינה שורה שהייתי מביא על מנת להוכיח עד כמה הקבוצה יעילה היות ואין לזה כמעט כל ביטוי לניצחון בסדרה בסופו של דבר.

          4. עידו גילרי

            15 מרץ 2018 13:33:37

            הנקודה שלי היא הזה לא באמת נותן לך כלים להעריך.
            אם אני נותן לך סידרה שלקבוצה א יש 51 ניצחונות ונט רייטינג של 3.4 ולקבוצה ב יש 47 ניצחונות ונט רייטינג של 3.1 אתה יכול להגיד לי מה הסיכוי שקבוצה א' מנצחת או קבוצה ב?
            מודל סטטיסטי הוא שם מפוצץ למשהו שמעריך את הסיכויים בתאם לתוצאות העבר. אם יש לך את כל הנתונים של כל הסדרות והקבוצות זה לא יהיה מסובך.
            אני רק חייב להגיד שיש כאן פרמטר אחד חשוב שהתעלמת ממנו והוא הביתיות. כלומר קבוצה עם יותר ניצחונות תזכה לביתיות. זה אמנם רלבנטי רק בסדרות שהולכות עד הסוף אבל חשוב לדעתי.

          5. חגי - התותח הקטומוני

            15 מרץ 2018 13:42:46

            יכול להיות שאני לא מבין אותך ואת הנקודה שלך או שאני מחשב לא נכון – כי בעייני זה די מובן. בדוגמה שנתת אני חושב שניתן לעשות חישוב של מספר הסדרות שהקבוצות שהיה להם ניקוד בשתי הקטגוריות וניצחו בסדרה לעומת סדרות לעומת קבוצות שהיה להם ניקוד נמוך יותר בקטגוריות והפסידו בסדרה. – למשל הבאתי למעלה מה קורה כאשר קבוצה הינה בעלת נט-רייטינג גבוה יותר בעונה הסדירה וגם ניצחה במפגשים הפנימיים מהחישוב שאני עשיתי 85.4% מהסדרות הסתיימו בניצחון לקבוצה בעלת הניקוד הגבוה בנט רייטינג ושניצחו בעונה הסדירה.
            איפה אני מפספס אותך כאן?

          8. חגי - התותח הקטומוני

            15 מרץ 2018 13:56:42

            אני לא יודע איך להגדיר "לחזות", אבל בוא נגיד ככה: אם אני צריך לשים את כספי בהימור של 1:1 או בירה על בירה ללא ספק שאני מהמר על הקבוצה עם היותר נצחונות ועם נט-רייטינג גבוה יותר, למעט מקרים חריגים – בהימורים על טורנטו מלוואקי למשל אין לי צל של ספק שהיום אני מהמר על טורנטו בעיניים עצומות – וזאת למרות ששנה שעברה מילוואקי לא היו רחוקים מלהדיח אותם. מול בוסטון לצורך העניין – זה כבר סיפור אחר ואת זה אני לא יודע לחזות. דבר נוסף אין לי כלי להעריך באיזו תוצאה תגמר הסדרה אלא רק בניצחון או הפסד של סדרת הטוב מ7 משחקים.

          9. עידו גילרי

            15 מרץ 2018 14:03:45

            אז כשההבדל ברור וחד זה קל. אבל אז אין שם ממש דילמה. ומה אם נשנה לך עכשיו את יחסי ההימור. עם זה 5:1 לוקח? או מה עם ההבדלים הם לא עצומים? עד כמה זה מהותי אז? אתה רוצה משהו שייתן לך יותר מאינפורמציה טריוויאלית כמו שקבוצה עם 60 ניצוחונות ונט רייטינג של 10כמעט בודאות תנצח קבוצה של 44 ניצחונות עם נט רייטינג של 1.
            אז אם אני מנסה לזקק את המטרה שלך כמו שהבנתי היא כזו.לדעת מה הסיכוי של קבוצה אחת לנצח קבוצה שנייה בהתאם ליכולת שהציגו במהלך העונה הסדירה. נכון?
            אם כן אז באמת התוצאה היחידה שמעניינת אותנו היא התוצאה בסדרה – ניצחון או הפסד. אז זה ה"אאוטפוט של המודל"- הסיכוי לניצחון.מה שנכנס לתוכו הם הפרמטרים של שתי הקבוצות בעונה הסדירה.

          12. חגי - התותח הקטומוני

            15 מרץ 2018 14:16:59

            אני כל הזמן מרגיש שאני מפספס את הנקודה שלך – אני לא מבין את ההבדל בין מה שאתה אומר, לבין מה שעשיתי עד עכשיו – בכל מה שנוגע להמרה של סיכויים ולא של 1:1 את זה אני לא ממש יודע איך עושים.
            אם תרצה זה המייל שלי – hanissani בג'ימייל. אשמח להבין בדיוק למה את מתכוון

  7. סכין בגב האומה

    15 מרץ 2018 10:14:41

    מאמר מעולה. עדיף בעיניי בהרבה על דירוגים אישיים שלא אומרים הרבה – הם כן מעניינים, אבל הם קצת חסרי משמעות.

    הערות: 1. רוב הקורלציות כאן הם מאוד נמוכות, ואני לא יודע אם בחינה של המובהקות שלהם הייתה מראה תוצאות חיוביות.
    2. בתור פרסום בחינם זו כתבה מאוד מושקעת אבל בתור משהו לקחת ממנו זה מאוד חסר. לדוגמא, הייתי רוצה לראות מה המאפיינים של הקבוצות שנכנסות לפלייאוף ברגע האחרון על חשבון קבוצות אחרות. הנקודה היא שהקבוצות האלו לייקלי טו לוז (בגלל ההגרלה, איכות הסגל והחוסר מנוחה לעומת מי שכבר הבטיחה מקום) את הסדרה, ואם יש להן מאפיינים ברורים אז זה ישפיע על הסטטיסטיקה של הפלייאוף. כלומר, תכונה שעוזרת לקבוצה בינונית להתעלות ולסיים במקום ה 7-8 תיחשב כתכונה שלילית (או לא חיובית מובהקת) עקב ההפסדים של הקבוצות האלו בסיבוב הראשון.

    בכל אופן, כתבה מצויינת. אולי בעתיד יהיה אפשר לייסד דטה בייס בהופס לניתוחים וכל אחד יוכל להוסיף את ה 2 שקל שלו.

    1. חגי - התותח הקטמוני

      15 מרץ 2018 11:02:16

      אכן רוב הקורלציות נמוכות ביותר – ותחשוב שאת שלא הכנסתי עוד יותר נמוכות כגון AST%. ביומן המצוין של תומר על טורנטו (תקרא בלי קשר) הוא מציין שטורנטו שיפרו משמעותית העונה את הנתון הזה וניתן לחשוב שזוהי אינדקציה טובה גם לפלייאוף. אבל אני לא בטוח עד כמה השיפור הזה הוא זה כשלעצמו שמעיד על השיפור הכללי של טורנטו העונה בפלייאוף הקרב עלינו לטובה

      1. סכין בגב האומה

        15 מרץ 2018 15:16:11

        א. קראתי את היומן של תומר. במקרה של טורונטו אני דווקא נוטה להאמין שזה כן ישפר את הסיכויים שלה בפלייאוף, כי השיפור נבע משינוי של שיטה, אבל זה מקרה פרטני, בגדול אני מסכים שזה לא הפקטור המנבא הכי מוצלח שיש.
        ב. אם אתה מתכוון להמשיך עם הניתוחים הייתי משמיט את המשחקים בעונה הסדירה נגד קבוצות של פחות מ 45-50% נצחונות, כלומר קבוצות שלא עולות לפלייאוף. סיכויי ההצלחה של יוסטון לנצח את ג"ס או אוקלוהומה בסדרה של 7 כנראה לא קשורות לכמה עליונות הם הראו מול פניקס או שיקאגו, וכנראה קשורות לפחות חלקית לתוצאות מול דנבר או אינדיאנה

  8. MBK

    15 מרץ 2018 10:24:09

    תודה רבה על הפוסט
    השקעה מטורפת
    אני חושב שדאלאס היא המדורגת 3 היחידה שלקחת אליפות ב 13 השנים האחרונות
    שאר הקבוצות היו 1-2 בקונפרנס.

  10. גיא הרשע

    15 מרץ 2018 11:17:30

    תודה, חגי. פוסט נהדר.

    לגבי מה שרשמת על טורונטו. AS% לשם עצמו, לא מלמד כלום.
    מספיק לראות את הפער בין אטלנטה (מקום 4) לבין פורטלנד (מקום 30. אחרון בליגה).

    חסר קונטקסט.
    טורונטו שיפרו את האופנסיב רייטינג שלהם מ-109.8 בעונה שעברה, ל-111.3 העונה. הדרך לאותו שיפור, היא המשמעותית.
    הם לא צרפו איזה סופר קלע, הם לא וויתרו על הגנה בשביל לחזק את ההקפה.
    הם פשוט בחרו לשנות את איך שהם משחקים, את בחירת הזריקות.
    זה גרם לשיפור באחוז האפקטיבי, לשיפור באופנסיב רייטינג, ולשיפור בנט רייטינג.
    והנט רייטינג?
    הוא כבר כן יכול ללמד אותנו על סיכויי קבוצה להצליח בפלייאוף.

    1. חגי - התותח הקטומוני

      15 מרץ 2018 13:26:52

      גיא דבר ראשון תודה רבה על העזרה והליווי בכתיבה – זה עזר לי מאוד.
      אני לא בטוח שהבנתי – אתה אומר שזה לא גורם אחד אלא כמה גורמים? – יכול להיות אבל מהו התמהיל וכמה אחוזים יש למשל לAST% – חובת ההוכחה היא על מי שאומר שיש לזה חשיבות גדולה כי על פי מה שאני הראיתי בפוסט – אין לזה יותר מדי משמעות. אגב אין לי בעיה לפרסם כאן את הטבלה עצמה כך שכל אחד יוכל להתרשם בעצמו ולעשות ניתוחים נוספים

      1. גיא הרשע

        15 מרץ 2018 13:41:44

        בכיף.

        אני אומר שהנתון בהעדר קונטקסט, הוא נתון לא רלוונטי.
        פורטלנד מצויינת למרות נתון AS% נמוך.
        אבל טורונטו, הנתון הזה שמראה חלקית את השינוי בסגנון משחקה, כן משפיע על אופנסיב רייטינג גבוה יותר, ולכן גם על נט רייטינג גבוה יותר.

        אם הייתי מחפש נוסחת "זהב" שתנבא הצלחה, אז לא הייתי מייחס חשיבות לנתון ה-AS%.
        הייתי מתחיל בהפרש סלים מותאם לחוזק התחרות (בבסקטבול רפרנס זה SRS), והייתי מנרמל אותו ל-100 פוזשנים.

        1. חגי - התותח הקטומוני

          15 מרץ 2018 14:02:11

          גיא – באופן כללי אין נוסחאות "זהב"; לסטר לקחה אליפות באנגליה; מבטיח לך שגם אם משה רבנו בודהה אריסטו אנשטיין ועוד כל מיני אישים מכובדים היו יושבים ודנים באפשרות הזו הם לא היו רואים את זה מגיע. אנחנו כן יכולים לראות הצטרפות של גורמים ולנסות להעריך את זה.

          1. גיא הרשע

            15 מרץ 2018 14:06:17

            זה ברור.
            אין אסופת מספרים שיכולה להפוך מישהו מאתנו לאורקל מדלפי…
            השאלה היא האם יש מבט שיכול לעזור ולצפות קבוצות כמו דטרויט 04', או דאלאס 11'.
            2 הקבוצות הנ"ל הן דוגמאות טובות לקבוצות שבחינה מעמיקה של הנתונים המתקדמים שלהן, הראתה שיש להן יותר סיכוי ממה שמאזנן רמז.

          2. עידו גילרי

            15 מרץ 2018 14:07:06

            אתה מדבר כאן על מאורע בהסתברות נמוכה. אני מניח שכל מי שהיית הולך אליו היה אומר לך שהסיכוי שלסטר תיקח אליפות נמוך. חשוב להבין שחיזו סטטיסטי לעולם לא יעבוד עבור מקרה בודד. תיקח עכשיו את על המקרים בהם קבוצות היו "דומות" ללסטר ותראה כמה מהן זכו באליפות. זה החיזוי היחידי שנתונים סטטיסטיים יכולים לתת לך. מה הסבירות שמשהו יקרה.

          3. חגי - התותח הקטומוני

            15 מרץ 2018 14:12:32

            מסכים לגמרי. מה שכן אחרי איסוף הנתונים הזה אני מדיר את עצמי מלהיכנס לbasketball-reference לזמן מה 🙂

  11. אפלטון

    15 מרץ 2018 12:40:25

    תודה חגי מצוין.
    קודם כל כתוב מעולה ומעניין והצלחת לשמור על זה פשוט מספיק שלא נלך לאיבוד במספרים, שזה חשוב מאוד בכתבה מהסוג הזה.
    יש כאן כמה נתונים מעניינים מאוד, וברור שתמיד יגידו שאפשר ללכת יותר עמוק או יותר מדויק, אבל כדי להבין את הג'יסט כמו שאומרים, זה אחלה.
    קודם כל, כמו שאנחנו כבר יודעים, אין כלי יותר טוב מהנט רייטינג כדי להעריך עצמה או הצלחה עתידית. אני עוקב על זה כבר כמה שנים וכמעט תמיד הדירוג במהלך העונה מתיישר לפי הנט רייטינג ולא ההפך.
    גם השינוי בקורלציה בין אופנסיב התקפי והגנתי בפלייאוף הוא מעניין.
    אותי ספציפית מעניין לבדוק עוד כמה דברים שלא קשורים ישירות לפוסט הזה בין מעבר מעונה רגילה לפלייאוף, אבל קשורים לאמונה רווחת והאם היא מתאימה למציאות:
    1) האם הקצב באמת יורד בפלייאוף.
    2) האם נשרקים פחות פאולים בפלייאוף.

    1. גיא הרשע

      15 מרץ 2018 12:55:07

      לגבי הפאולים –
      נשרקים יותר פאולים בפלייאוף מאשר בעונה הרגילה.
      בדקתי את זה בעבר עבור העשור האחרון, והפער הוא כמעט 10% יותר שריקות בפלייאוף.

        1. גיא הרשע

          15 מרץ 2018 13:36:20

          שאלה טובה.
          אני מנחש שהעובדה שיש הרבה פחות משחקים "מתים" (כאלו שלתוצאה אין משמעות, ושהשחקנים רק ממתינים לבאזר בשביל לסיים את יום העבודה שלהם), מהווה חלק לא קטן בנתון.

    2. חגי - התותח הקטומוני

      15 מרץ 2018 13:48:03

      תודה ניב.
      לגבי הקצב (אם אני מבין טוב זו הקטגוריה שמוגדרת כPACE) זה 94.6 בעונה הרגילה ו92.7 בפלייאוף בעונות הללו.

      1. אפלטון

        15 מרץ 2018 13:58:13

        ומה בחמש שנים האחרונות? האם יש שינוי במגמה? לי יש הרגשה שלמרות שאומרים שהקצב מאט וכל פוזשן חשוב, בכלל לא בטוח שזה המצב במציאות.

          1. אפלטון

            15 מרץ 2018 14:15:15

            תודה, אז כן אפשר לראות שבמקרה הזה באמת הקצב יורד, וגם השינוי במגמה הוא זניח.
            לא יודע עד כמה זה משנה במשחק אבל זה עדיין הבדל.

  12. Yamani1000

    15 מרץ 2018 16:04:57

    סחתיין על פוסט שההשקעה ניכרת בו, אבל נדמה לי שאולי בלי כוונה בלבלת בין חיזוי העתיד למושג נבואה במקרא (וביהדות בכללי) שלא קשור לזה. נביא הוא מי שמביא את דבר האל, לרוב חווייה רוחנית עוצמתית, והיא יכולה לעסוק בעבר, הווה, אישי, לאומי, חוקים מפורטים או סתם חזיונות לא ברורים. כמובן שלעיתים דבר האל עוסק בעתיד, כמעט תמיד הקרוב אגב.

    אם לנסות לחבר בין 2 חלקי הפוסט הזה, כמו שבחלק על הכדורסל "כוחותייך הנבואיים" הובילו למסקנה המתבקשת שהאלופה תגיע מקבוצה עם נט-רייט גבוה שמדורגת ב-3 המקומות הראשונים בקונפרנס ("Surprise Surprise"), כך גם נביאי המקרא ידעו שנבואה טובה עדיף שתהמר על מה שממילא צפוי להתרחש עם אסונות כגון בצורת, רעידת אדמה, ארבה ומתקפה של אימפריות שהתרחשו אז (חלקם עדיין) מעת לעת, ולא תשמע את עמוס או ירמיה מאיימים על העם החוטא בסופת טורנדו, גשמי מונסון חזקים במיוחד או פלישה של שבטים ברבריים לממלכה.

    1. חגי - התותח הקטמוני

      15 מרץ 2018 16:28:03

      תודה.
      אני לא מסכים איתך האמת היא שלפחות על פי תיאורי הרב הנזיר והרמב"ם במקומות שונים הנביא מצטיין בראיה חודרת – זו אשר היא מעבר למציאות של עיני הבשר. נכון שהנביאים היו אלו שנותנים את דברי המוסר אבל התוקף שלהם היה מתוך הבנת חוקי המציאות – הם אלו אשר הבינו את דבר האל והצליחו להתאים אותו למציאות, וללא ספק היו גם נותנים ניבויים על העתיד במידה והעם ימשיך להתנהג בצורה כזו או אחרת. משה חוזה את קללות שונות ושוגה קצת באזימוט – ובמקום לגלות למצרים עם ישראל גולה לבבל, ירמיהו מתנבא על חורבן, ובאופן כללי כל אחד מנחש קדימה עד היכן שהוא רואה.

  13. מנחם לס

    15 מרץ 2018 16:11:55

    למקרה שהחמצת את המסר שהכנסתי בהתחלה אז הנה הוא שוב:

    פוסט מושקע ביותר. עם כמה תיקונים קטנים "קלקולוס" היו שמחים לפרסם אותו. כשיתפנה לי זמן – אולי באוף-סיסון? – אחזור למאמר הזה ואציע כמה שינויים ואולי תוכל לשלוח אותו ל'קלקולוס'. אם האנגלית שלך בינונית אני אשמח לתרגם כי אני עם תואר שני ל-M.A בסטטיסטיקה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט