1. שיא עולמי מהמם ב-DEADLIFT
*
כוכב הקולנוע וה-"STRONG MAN" האיסלנדי הפור בג'ונסון – ששיחק את ה-'MOUNTAIN' בסרט 'Game of Thrones' שבר ביום ראשון האחרון את השיא העולמי ב-DEADLIFT כשהרים 1,041 פאונדס – 472.19 ק"ג בתחרות ARNOLD STRONGMAN CLASSIC 2018.
כפי שתראו בסרטון הוא עשה זאת במאמץ, אבל לא בהרס עצמי כמו יריבו (בסרטון הבא):
*
*
יריבו בגמר, מיכאיל שיבליאקוב, הרים 426 ק"ג, אבל מרוה מאמץ שגרם ללחץ דם גבוה ביותר, התפוצצו לו וורידים סאף ובפנים, והוא ויתר על המשך התחרות. הסיכון, כמובן, הוא שטף דם במוח.
מטורפים.
*
*
2. אין, ולא היה (ומי יודע מתי יהיה) אחד כמו וילט צ'מברליין
בתחילת השבוע היה יובל 56 השנים ליום בו קלע וילט צ'מברליין 100 נק' נגד הניקס במשחק בהרשי, פנסילבניה. הייתי השבוע ב-2 למרץ בפלורידה, וגם חשבתי שנמאס לכם לשמוע שוב את סיפור המשחק בו הייתי. אז רינה ואני למדנו בווסטר, אוהיו, וניצלתי כל הזדמנות לראות משחק NBA 'בסביבה'. הייתי אז מין עופר עידן, ובנוסף הייתי תמיד (עד היום) חולה שוקולד, וסופר לנו שביקור בבית החרושת הענק 'הרשי' אוכל למלא את הטראנק בשוקולדות חופשי שנקבל כתיירים בבית החרושת לשוקולד הגדול בעולם הזה. כמובן שלא האמינו לי, אבל כבר אז הייתי רגיל לזה.
התגלגל אלי סרטון המראה את גדולתו של צ'מברליין שהיה לא רק שחקן כדורסל מהמם, אלא גם אתלט עליון ששיחק כמקצועני כדורעף, והיה אחד הטובים ב-PUDDLE-BALL (מין משחק דומה במקצת ל'סקוואש'). הוא השתתף גם בקרב 10 כשהיה סטודנט באוניברסיטת קנזס.
אנשים שלא ראו אותו לא מתארים לעצמם איזה מפלצת גופנית הוא היה. לא רק שהיה 2.17 מ', אבל בנוסף היו לו מוטות זרועות וגודל ידיים עצום. ברוב המשחקים שראיתי אותו בשנתי בניו יורק, ואז בכל הזדמנות באוהיו ובסביבה, ובסופו של דבר שוב בניו יורק כשהוא היה כבר שחקן הלייקרס, היה נדמה לי שהוא משחק במן חצי מאמץ. רק במשחקים נגד ביל ראסל הוא ניסה לעשות הכל, אבל לביל היה את המספר שלו, ולמרות שוילט – לרוב – ניצח את הקרב האישי, ביל ניצח את המשחק.
אני מנסה לחשוב כיצד הוא היה היום. כיצד? הוא לא היה לוקח את ג'ואל אמביד לבית הספר. הוא היה לוקח אותו לגנון. הדבר היחיד שלא היה לו כי אז סנטרים לא חלמו ללמוד את היכולת הזאת היתה קליעה מרחוק. למעשה אני לא יודע אם היתה לו או לא היתה לו, כי אז סנטרים לא זזו מהצבע. אבל היום, בצבע, הוא היה ממשיך לשלוט עם 35-40 נק' למשחק. לכן יריבו היחידי היה יכול להיות הגבה עם הקליעה שלו מרחוק.
תנו מבט בסרטון ותגלו גם אתם איזו מפלצת אתלטית הוא היה. שימו לב לחסימה שלו על בייל ראסל. איתו בצבע כל האזור היה סתום לקלעים. הוא היה גם מוסר מצוין, והבין את המשחק הרבה יותר טוב מרוב הסנטרים. הוא היה מוכשר, נקודה, בכל ספורט שתלמד אותו, אפילו רכיבה על סוסים. ועל 20,000 הנשים אני לא רוצה לפתוח את הג'ורה. כמה מהן הודו שהסיבה היחידה שהסכימו לשכב איתו היתה שהן לא האמינו שיש לו אבר מין שנשים העריכו בין 12 ל-15 אינטשים והן רצו להתנסות בדבר עצום כזה. (אגב, סיפרו על 20,000 הנשים פגע בו ובמורשתו בצורה רצינית ביותר, והוא בילה את שארית ימיו בניסיון להסברים, תירוצים, והכחשות).
אפילו לרקוד הוא יכול היה כמקצוען!
אל תתעצלו ותנו מבט בכל הסרטון. הוא יסיים כל ויכוח.
*
*
3. רגע שישנה לו רק הגדרה אחת: HILARIOUS!
*
שאק ישב לו בניחוחו הרגיל, מוכן לתת ביס בעוגת היום-הולדת ש-TNT הכינה עבורו לקראת השידור, כשלפתע נכנסה אימו…
הוא היה ממש מוכן לתת ביס ב-TOPPER של העוגה ולהרוס אותה (טוב, זה לא מגיע לרמה של מה שעשה פעם הפיצ'ר של היאנקיס ספארקי לייל כשהתיישב ערום על ה-BIRTHDAY CAKE שהכינו לבעל הקבוצה ג'ון סטיינברנר. זה אותו ספארקי לייל שכתב את הספר BRONX ZOO על היאנקיס של אז) כשאמו נכנסה בהפתעה והוא ניסה במהירות לשים את ה-TOPPER חזרה כדי שאימו לא תתחיל עם נאום של MISBEHAVING…ממש רואים מין פחד לשנייה בפניו של שאקיל המופתע…
When your mom gets home early and catches you eating dessert before dinner…
We had to hook @SHAQ up with a little birthday surprise! 😉pic.twitter.com/XmJHE6vIFJ
— NBA on TNT (@NBAonTNT) March 7, 2018
4. עתה הגיע תורו של כריס בוש להיפתח ולדבר על כאביו
Chris Bosh's search for that feeling he once had as an NBA star
הוא אמר לג'קי שהוא "NOT DONE PLAYING BASKETBALL" ושהוא מאמין שהוא יכול לעזור מאוד הן לטורונטו והן לגולדן סטייט בריצה העונה לאליפות.
עבורי הדבר העצוב וכמעט הטרגי ביותר הוא לראות אדם שסיים, והוא לא מסכים ומקבל את מר גורלו.
הוא אמר לה:
"Too difficult," he says. "Too painful."
אני הייתי עונה לו, "YOU BETTER LEARN TO DEAL WITH IT!"
הוא אומר שהוא לא יכול להסתכל על משחקים. Couldn't bear to watch. חסרה לו ההליכה על המרבד האדום לבית הלבן. חסרה לו ה-GALA.
היי, ישנם חיילים המאבדים רגל באפגניסטן. גם הם היו רוצים לחזור לזמנים שהיו להם שתי רגליים. אבל גדולת האדם נמדדת ביכולתו לקבל מצבים שאין לו שליטה עליהם, ואחרי שנתיים של ישיבה בחוץ, וקריש דם בריאות, הוא לא יכול לחזור לשחק כדורסל ב-NBA. הוא לא מייקל ג'ורדן, ומה שג'ורדן עשה כשחזר אחרי שנתיים לוושינגטון לסיים עם 20 נק' למשחק, אף אחד אחר – כולל בוש – לא יכול לעשות.
לפני שנתיים התגלה אצלו קריש דם בריאות, ו-JUST LIKE THAT. IT WAS OVER.
Just like that, it was over. No more championship trophies to hoist, no more All-Star teams to make, no more gold medals or endorsements or private jet excursions with the guys. Bosh retreated home to his wife, Adrienne, and their four small children, plunked himself on his leather sofa and asked aloud, "What the hell just happened?"
הוא אמר לה:
"It's pretty much like cruising along, going 150 miles an hour in your Porsche — and then you fall into a hole," Bosh says.
"I watch the whole small ball thing and say, 'Damn, I worked my whole career to play in an environment like this. These are my skills. These are my moves.' But I can't use them."
מה שאני לא מבין זה אם הוא היה בריא מספיק לשחק, למה שמיאמי לא ינסו אותו? לפני שהוא קופץ לטורונטו או גולדן סטייט, שיראה שנישאר לו כדורסל ליד ביתו במיאמי.
מיאמי לא רוצים אפילו לשמוע על חזרתו. זה מסוכן מדי. אפילו אם נשאר לו כדורסל, אף מנכ"ל ואף בעל קבוצה לא ייקח איתו צ'אנס, ומיאמי SEALED את כל הדו"חות הרפואיים עליו ולא מוכנים לשתף אף אחד עם תכולתם.
בוש אומר: "אני מסתכל על הכדורסל החדש. ה-SMALL BALL. כל חיי חלמתי על כדורסל כזה. זהו בדיוק המשחק התפור עלי".
בתיאוריה כן. אבל למעשה היו עשרות שחקני כדורסל שניסו לחזור אחרי שנה ולא הצליחו. הוא רוצה לחזור אחרי שנתיים, ועוד בגילו? הוא אומר:
"They don't understand," Bosh says. "I watch the whole small ball thing and say, 'Damn, I worked my whole career to play in an environment like this. These are my skills. These are my moves.'
"But I can't use them. And that's why I couldn't even watch or talk about it for a while."
בוש בא לעולם ממשפחה טכנולוגית. אמו היתה עובדת מחקר ב-Texas Instruments. הוא עצמו חבר ב-National Society of Black Engineers and threw his weight behind Code.org, a non-profit that advocates for computer coding in schools. הוא בעל חברת טק מצליחה מאד Max Deal Technologies, והוא הציל 800 DOMAIN NAMES של שחקני כדורסל מ cyber squatte.
הוא מצוין בכל הקשור לעולם הטכנולוגי המודרני והוא GEEK של מחשבים וסמארטפונים.
זה ייעודו בחיים.
BASKETBALL IS OVER וכמה שמהר יותר יקבל את האמת המרה הזאת – ויקבל את מר גורלו כגבר (שהוא גם מולטי-מיליונר גדול) כן ייטב עמו.
תודה רבה על המעורב. בוש אמיץ שדיבר על זה בדומה לדרוזן, לאב ופאוול. ראוי להערכה. הוא משתתף בפודקאסט חדש של סימונס שכדאי לשמוע – מדברים שם על הסל האגדי של ריי ריי
מה יש לפאוול? עליו לא שמעתי
סרטון אדיר על ווילט!
תודה, מנחם.
כן, אבל לא מאוד מרשים. לראות אותו מתרוצץ מסביב לנבחרת רואי החשבון שהם הכדורסלנים של פעם… האמת, אנטי קליימקס
12 אינטש זה גדול?
אחי זה 30 סנטימטר
אינטשים ???
מומי מודד בדצימטרים
הרבה חציל
את שלי מדדו פעם בצולים
הסרטון של וילט ענק. מעורב מדהים
תודה ולדי
תודה על המעורבב מנחם
ווילט ענק הענקים לא יהיה שחקן שיהיה קרוב להשיגו 30 אלף נקודות 20 אלף ריבאונד ו 20 אלף אישה
אם כל הנשים שווילט פינק היו מחזיקות ידים אפשר היה להגיע לירח
ווילט היה ידוע בין הסדינים בתרגיל הידוע קפיצת הבנג׳י פאנג׳י
הבחורה עומדת לווילט על הראש וקופצת כשהיא קשורה לחציל של הווילט
היא חוזרת על הפעולה מספר פעמיים עד שלבסוף היא חוטפת מקלחת ומשחררת את אחיזת הווילט
יש את זה ביוטיוב ?
מומי, אתה גדול. דיברו על הנקניק שלו. מעניין מה גודל החציל. חצי קילו?
מעורב מעולה. הסרטון על ווילט באמת מופלא. וואו. הלאונרדו דה וינצ'י של הספורט 🙂
אחלה מעורב מנחם ! הסרטון של ווילט מדהים ! כואב הלב על בוש אבל אסור לו לחזור
ווילט צ'מברליין לא שכב עם 20 אלף נשים ולא עם עשירית מזה.
דבילי לחזור על המספר הזה. כי זה אומר, 30 שנות פעילות מינית רצופה, ובכל יום לשכב עם 2 נשים שונות וחדשות.
הצ'ברליין היה נופל לו אחרי חודש אחד כזה. סתם בולשיט
הוא טען בתחילה שיום אחד שכב עם 9 נשים, היה לו מלאי של זרע, וכולן הגיעו לאורגזמה הכי גדולה שחוו אי-פעם! אבל אחרי ביקורות איומות הוא קצת התמתן.
לא עם עשירית מזה? מג'יק עצמו הודה ששכב עם אלפיים, וצ'מברליין הוא לא היה, עם צינור של עשרה צול
וזה נשמע לך אמין? אז אמר. חרטה בפיתה
הסרטון של הבחור המדמם מטורף
הספורט הזה מסוכן מאוד
יש המון פציעות ביזאריים בתחרות האיש החזק בעולם
מידן, רק לחשוב שהם מרימים כמעט חצי טון….
470 קילו?!
רחמים על הברכיים שלו…
מעורב מצוין!
*משחקי הכס זו סדרה ולא סרט
צ'מברלין אולי שיחק מול רואי חשבון אבל הכישרון שלו עם התכנולוגיה,הרצינות,המקצוענות של היום הוא היה יכול עדיין אחד הגדולים.
אנשים אוהבים לומר "אהה המשחק אז לא דומה להיום והם שיחקו מול שחקנים לא מקצוענים…"
אני חושב שכל הנפילים של שנות ה60/70/80 היו יכולים להיות גדולים גם היום ואולי אפילו גדולים מהשחקנים של היום.
רמת האימונים והמקצוענות של היום היו הופכים שחקנים כמוזס מלון וד"ר ג'יי או ג'רי ווסט לעילויים של ממש בליגה היום.
הפת'ור ענק. עד חצי הת'ור.
קשה הסיפור של כריס בוש. קראתי לאחרונה דברים שכתבה מארה ווילסון (מתהילת "מטילדה", "גברת דאוטפייר" ו-"תומאס ומסילת הקסמים") על שחקנים ילדים ועל הקושי שלהם לצאת מהעסק כשהוא כבר לא עובד לטובתם. לרובם אין השכלה מחוץ למקצוע והם גאים ורגישים. במשך 20 שנה כריס בוש יצר חיים שסובבים סביב דבר אחד, כל מי שהוא מכיר נמצא שם, וקשה לפרוש ממנו. הרבה יותר פשוט עבורם להחזיק בכוח במה שהם עשו בעבר ולנסות לחיות ככה. בשביל בוש זה אפילו יותר גרוע. ההחלטה לפרוש לא הגיעה ממנו, והוא בטח אפילו לא מרגיש איזושהי בעיה שמפריעה לו לשחק. הוא פרש כי ככה רופאים אמרו לו. קשה להפנים איום שאי אפשר לראות או להרגיש.
עלתה לאחרונה רשימה שמראה את כמות טעויות השיפוט לקבוצות במשחקים צמודים. אולי פספסתי והעלו לפה כבר, אבל רק עכשיו נתקלתי בשינוי קטן לרשימה ההיא – דירוג לפי אחוזי הטעויות: https://twitter.com/Herring_NBA/status/969655547531288576/photo/1
הדירוג החדש משאיר את ברוקלין גבוה בצמרת הקבוצות שטועים לגביהן, אך מקפיץ את דנבר ויוטה מעליה כקבוצות שלא מקבלות שום כבוד. מבין הקבוצות הגדולות, אוקלהומה, יוסטון (אבל היו לה כמעט הכי מעט מקרים כאלו) ופורטלנד חוטפות הכי הרבה טעויות, גולדן סטייט וסן אנטוניו ממוקמות במרכז הטבלה קליבלנד תופסת את המקום ה-8 ברשימת הנהנות, מינסוטה במקום החמישי, ניו אורלינס חוגגת במקום ה-2, ו-"מה זה משחק צמוד? סוג של קסם?" אורלנדו במקום הראשון.
הדירוג עדיין לא מתייחס ליריבה באותם משחקים צמודים.
אחלה מעורב
הסרטון של צ'מברליין ענק, ומה שהכי מרשים בו זה אורך הרגליים שלו. זה נראה כאילו המפשעה שלו בגובה 1.80 (יש אגדה/ סיפור על גארד ישראלי, אולי אפילו ארואסטי, שניגש פעם לטקצ'נקו האגדי וזרק לו: היי מה מזג האוויר שמה למעלה. לזה ענה טקצ'נקו: מצויין, הרבה יותר טוב מליד הביצים שלי)
אתה בטוח שזה לא היה סאבוניס, בתמונת הפרופיל שלך?
אני זוכר את הסיפור על טקצ'נקו. אבל הזכרון שלי לא שווה הרבה…
הפטור ביורנסון ממש לא קבע שיא עולמי.
הוא קבע שיא של תחרות "ארנולד", שאגב היא תחרות סגורה ולא משתתפים בה המתחרים החזקים בעולם.
השיא שייך לאדי הול האנגלי – 500 ק"ג.
אגב ביורנסון אף פעם לא הצליח לזכות בתחרות הגדולה של האיש החזק בעולם. בד"כ מסתובב סביב המקום השלישי.
אם כל המתחרים במצב ללא פציעות, ביורנסון בסיביבות 4-5 בעולם.
תודה על האינפורמציה. אני לא עוקב אחרי הספורט הזה, והכנסת לנו קצת ידע