ג'יימס 'ביג גיים' וורת'י / מנחם לס

 

כשכתבתי את המעורב להיום נזכרתי פתאום בג'יימס וורת'י, שהיה ה-MVP של  אליפות המכללות בשנת 1982, שלושה שבועות אחרי "השהיית הכדור הגדולה" נגד וירג'יניה שתיארתי במאמר. בגלל מיעוט הכתבות היום החלטתי להכניס כתבה שכתבתי עליו לפני כמה שנים בפרוייקט '50 האגדות'. בסוף המאמר נתתי לקוראים של אז לבחור את חמישיית מכבי של כל הזמנים, עם 7 שחקני ספסל. מאז אני לא מאמין שאיזה שהוא שחקן היה ניכנס לקבוצה מלבד אנטוני פרקר. אז אם בא לכם, הכניסו בתגובות את הקבוצה האולטימטיבית של מכבי, ואז אכניס את הקבוצה שבחרו הגולשים של אז!

ג'יימס "ביג גיים"  וורת'י


אין שום הפתעה בזה שג´יימס "BIG GAME” וורת´י הוא האחרון בין 50 האגדות.הוא תמיד היה אחרון אפילו כשהיה למעשה ראשון, או קרוב לראשות. כי ג´יימס הוא השחקן הטוב בעולם בין אלה שלא נחשבים לסופר שבסופר מהסוג של מייקל ג´ורדן, מג´יק ג´ונסון, או לארי בירד. הוא השחקן הלא ידוע ביותר מבין כל כוכבי הכדורסל הגדולים בהיסטוריה. הוא תמיד היה אחד האהובים עלי למרות שהרבה מדי פעמים הוא נטרל את השחקן שפעם הערצתי יותר מכולם – לארי בירד!

האגדה האחרונה: השחקן הכי אנדרייטד בעולם

כשג´יימס וורת´י החליט לפרוש לפני פתיחת עונת 1994-1995, מג´יק ג´ונסון אמר על השחקן שהיה המטרה מספר אחת שלו בפאסט-ברייק המושלם בהיסטוריה של הלייקרס איתו, ועם קרים, מג´יק, סקוט, ומייקל קופר: “ג´יימס וורת´י היה אחד מעשרת – לא, סליחה, אחד מחמשת – השחקנים הטובים בהיסטוריה במשחקי פלייאוף. לכן כינויו "BIG GAME”.

הוא היה השחקן האולטימטיבי ששיפר משחקו ב-50% בכל פעם שהמשחק היה חשוב. במשך העונה הרגילה במשחק נגד אטלנטה האוקס באטלנטה לעיני 1,500 צופים כשהלייקרס מובילה בעשרים, הוא היה מסוגל להירדם בעמידה על הפארקט. הוא היה מתרגש לפני משחקים כאלה כפי שמתרגשת נערת ליווי לפני פגישה עם מיליונר זקן. אז יכולת לומר על משחקו מה שאמר שייקספיר ב-”קינג הנרי ה-IV: “אלוהים, אלוהים! ראה איך העולם מתפשר עם בינוניות!”

אך תן לו משחק בבוסטון גארדן לעיני 19,000 צופים מטורפים כשלארי בירד הוא הירוק שבו עליו לטפל, ולפתע ראית מפלצת כדורסלנית.

פעם שאלו את וורת´י אם הוא מפחד לפני משחק נגד הסלטיקס כי הוא יודע שלארי בירד הוא השחקן ´שלו´ הוא ענה: “הדבר היחיד בעולם ממנו אני מפחד הוא רופא השיניים שלי". הוא היה השחקן שלארי שנא הכי הרבה לשחק נגדו: “אין בליגה שחקן ששומר עלי כמו ג´יימס", לארי אמר פעם. לא חשוב שממוצעו של לארי במשחקים בהם שמר עליו וורת´י היה 24.4 נק´ ו-8.7 ריב´. זה עדיין קטן מממוצע נקודותיו וקרשיו של הציפור במשחקים בהם לא שמר עליה וורת´י. אבל כדי לעשות את ה- 24.4 וה- 8.7 ריב´, לארי חייב היה להשקיע אנרגיה פי שלוש מבכל משחק אחר. ואותו דבר ג´יימס. פעם, אחרי משחק פלייאוף נגד לארי, וורת´י אמר לעיתונאים (אני הייתי שם ושמעתי זאת בעצמי): “קואץ´ ריילי חושב שישנן לי שתי ריאות…!” חוש ההומור היבש שלו הוא תכונה נוספת שלא ידעו עליו!

הוא פחות ידוע מחברי קבוצתו מג´יק וקרים. אך תשאל כל עכבר כדורסל שראה את משחקי הפלייאוף בין הלייקרס והסלטיקס בשנות ה- 80 (אני הייתי בכולם בבוסטון , וברבים בלוס אנג´לס) – כולל שחקני הסלטיקס ובעיקר לארי בירד – מי היה השחקן החשוב ביותר בשלושת האליפויות ב-1985, 1987, ו- 1988, והתשובה תהיה "BIG GAME” וורת'י !

=================================================
וורת´י הנער
=================================================

ג´יימס אגר וורת´י נולד ב-27 לפברואר 1961 בעיר גסטוניה בצפון קרוליינה, העיר בה גר היום בני קני וששת ילדיו. עיר קטנה שהדבר הרב ביותר בה הם תחנות דלק (ולכן קני גר שם; מקצועו הוא מנכ"ל חברת הדלק ´אקסון´ בגסטוניה שם יש לה 12 תחנות דלק). פעם גסטוניה הייתה העיר הקשה ביותר לשחורים. עד היום קוראים הרבה מתושביה לשחור ´ניגר´. לא תוך כדי העלבה. פשוט מסורת. שם שחור היה ניגרו. ניגר. עד היום, אפילו שראש העיר הוא שחור, ושקבוצת התיכון עולה עם 4 שחורים וסנטר לבן ושהיא זכתה באליפות התיכוניים של צפון קרוליינה בעונה שעברה, זוהי מין עיר ´גזענית´, אם-כי הגזענות של היום היא יותר היסטורית מאשר עובדתית.

הוא שיחק בתיכון ´אשברוק´ על שפת אגם גסטוניה, אגם יפהפה שם היה אביו דייג שדג ´קט-פיש´ וכלכל את משפחתו בכבוד. לג´יימס הייתה סירה שהוא וחבריו בנו כבר בעממי, ועד היום ההובי הגדול שלו הוא דיג (הוא אחד משחקני הכדורסל הבודדים שלא חיים ומתים על גולף). הוא היה ´אול-אמריקן´ כבר בשנת הג´וניור שלו, ופעמיים הוביל את בית ספרו לפיינל-פור של התיכונים בצפון קרוליינה. בשנת הסניור שלו באשברוק הוא קלע 21.5 נק´ עם 12.5 ריב´ בליגת התיכוניים הקשה ביותר במדינת הכדורסל צפון קרוליינה, אבל כמו תמיד בעממי, בתיכון, במכללות, ובנבא, שמו היה פחות פופולארי מאחרים. צניעותו? ביישנותו? מין אופי מתחבא מעיני הבריאות? אינני יודע. אבל כוכב-העל הזה אף פעם לא היה נומרו אונו בעיני צופים ומאמנים. רק בעיני השחקנים ששיחקו נגדו ושאותם קבר בשקט ובביישנות.

לכן רק אוניברסיטת צפון קרוליינה הציעה מלגה לשחקן הנפלא הזה. אחת הסיבות הייתה שמאמנו שם, לארי רודס, היה אחד משפוטי דין סמית´, מאמן הטאר-הילס של צפון קרוליינה יוניברסיטי, ומאמן בקייטנת הקיץ שלו. הכוכבים האחרים בתיכוניים נחטפו ע"י המכללות השונות. את וורת´י איש לא חיפש. ככה זה היה כל ימי הקריירה שלו: הוא היה שחקן שהפך להיות כוכב. האחרים בגילו היו כוכבים שניסו – והרבה פעמים לא הצליחו – להפוך לשחקנים. אולי אחת הבעיות שלו היה מבנה גופו. הוא היה כה רזה וצנום בתיכון שמאמן יריב, מאמן התיכון "ויינה" נגדה שיחקה גסטוניה בגמר אליפות צפון קרוליינה, תיאר אותו כ- “צילום רנטגן מהלך על שתיים".

=================================================
אליפות כטאר-היל יחד עם אלוהים
=================================================

דין סמית´ ראה אותו בקייטנה בת השבוע אליה באו כמבקרים מאמני אוניברסיטאות מכל ארה"ב, ואחרי יום אחד החליט להחביא אותו. הוא לא החביא אותו באורווה באחת החוות, אלא שלח אותו ואת מאמנו רודס לכמה ימי נופש במלון הילטון שעל שפת הים בצ´רלסטון כדי שייהנו מהשמש והאוכל, והעיקר שאף אחד לא יראה אותו יותר!

כשהוא פרשמן באוניברסיטת צפון קרוליינה הוא החליק ונגרם לו שבר קשב בעקב. חשבו שבזה סיים את קריירת הכדורסל שלו. זה קרה באמצע העונה והוא החמיץ את 14 המשחקים האחרונים עם סיכוי גדול שבזה סיים את חלום ההופס שלו.

במקום לבכות ולקלל את רוע מזלו, הוא החליט לפתח דברים אחרים ולמצוא תחביבים אחרים באוניברסיטה, ואפילו למשחקי הקבוצה לא הצטרף. הוא לקח קורסים מיוחדים במוסיקה, פוליטיקה, ופילוסופיה, והחל לפתח חלומות להמשך לימודים וקריירה אקדמאית. דין סמית´ תמיד דחף את שחקניו ללמוד, אך לא עד כדי כך… הוא חשש שאפילו עם "ביג-גיים ג´יימס" יחלים, הוא יעדיף להיות פרופסור למדעי המדינה במקום שחקן כדורסל.

אך העקב הבריאה מהר משציפו, והוא חזר לשחק בעונת הסופומור שלו כשבתוך-תוכי ליבו המחשבות האקדמאיות לא הלכו לעולמן אלא פשוט לקחו חופשה. הוא סיים את עונת הסופומור עם 14.2 נק´ ו-8.4 ריב´ כשהוא עולה בחמישייה של דין סמית´ כסמול פורוורד. אצל דין סמית´ איש לא קולע יותר מ- 10-15 אלא אם-כן שמו מייקל ג´ורדן, כך שה- 14 נק´ היו תוצרת מצוינת אצל המאמן הקשוח ש"משחק קבוצתי" היא דיברה מספר אחת עשרה.

אבל הייתה זאת שנת הג´וניור שלו בה הוא פרץ שחקים. העונה בה נעשה LEGENDARY. הייתה זאת עונת 1981-1982 בה היה בחמישייה הגדולה אולי בהיסטוריה של קולג´ הופס עם סם פרקינס ופרשמן בשם מייקל ג´ורדן. וורת´י ניבחר לחמישיית אול-אמריקן כשהוא קולע 15.6 ב- 58% מהשדה עם 6.3 ריב´ ו-2.4 אס´. הוא ניבחר ל-´שחקן השנה´ במכללות, תואר בו התחלק עם הענק ראלף סימפסון. אגב, סיפור שלא אשכח מאותה תקופה היה הקטע שניכתב ע"י עיתונאי ספורט משרלוט: “סקנדל באוניברסיטת צפון קרוליינה! אחד הסטודנטים גילה שראה שם בספרייה במכה אחת את פרקינס, וורת´י, וג´ורדן. מה הם עושים בספרייה במקום לקלוע הופס?”

הקבוצה עלתה לגמר המכללות נגד ג´ורג´טאון עם פטריק יואינג. משחק הגמר נתן חותמת לסוג הכדורסל שישחק וורת´י בנבא: תמיד מתבלט במשחקים החשובים ביותר, ומכאן כינויו "BIG GAME JAMES”. למרות שגיבור המשחק היה – כאילו – מייקל ג´ורדן עם סל הניצחון האדיר שלו בשנייה האחרונה, היה זה ג´יימס עם 28 הנקודות שלו ב- 13 מ- 17 וחטיפת כדור מפרד בראון שאפשרה לאלוהים לקלוע את סל הניצחון. וורת´י היה גיבור המשחק, וזכה בתואר ה-MVP של הפיינל-פור. אבל, כמו בכל קריירת הכדורסל שלו, הסל האלוהי של ג´ורדן בסוף ידוע יותר מתהילת המשחק כולו של ג´יימס, ואח"כ בלייקרס עם מג´יק וקרים, תמיד היה מישהו שנחשב גדול ממנו.

 

 

=================================================
קריירת-על בנבא כולל 3 אליפויות
=================================================

ב-1982 הלייקרס זכתה באליפות הנבא , אך כמה מהלכים גאוניים שהתחילו כבר ב- 1979 – עוד לפני הגאוניות של ג´רי ווסט – הביאו לה בחירת דראפט ראשונה. ב- 1982 היה לה סמול-פורוורד נפלא בשם ג´מאל וילקס. הלייקרס החליטה ללכת על ג´יימס וורת´י שהסכים לוותר על שנתו האחרונה בצפון קרוליינה. הוא היה בחירת הדראפט הראשונה של הלייקרס מאז 1960, השנה בה החליטו לעזוב את ערבות הקרח של מינסוטה ולעבור לעיר המלאכים.

בלוס אנג´לס קיללו את הבחירה: "מי צריך סמול פורוורד כשהטוב בנמצא כבר משחק בקבוצה?”, אמרו. וילקס היה בטופ של משחקו כסמול פורוורד עם 21.1 נק´ ממוצע, אול נבא, אול סטאר, ומה לא. רק קרים עבדול ג´אבר ונורם ניקסון קלעו יותר ממנו. אז מי צריך עוד סמול-פורוורד? בכל קבוצה אחרת בליגה, ´ביג-גיים´ היה הופך כוכב מיידי. בלייקרס של אז הוא חייב היה לעבור זמן טירונות על הספסל. מג´יק כתב בספרו: “הצורה שג´יימס התנהג בעונתו הראשונה איתנו הראתה את בגרותו המנטאלית ולא רק הפיסית. הוא עשה כל מה שביקשו ממנו בלי להוציא מילה. לא שמעתי טרוניה אחת ממנו. הוא רק עמד עם עיניים פקוחות ובלע וקלט כל מילה שנאמרה".

 

 

אין ולא היו הרבה בחירות מס´ 1 בתולדות הליגה שהפכו לשחקני ספסל לעונה שלמה. הנהלת הלייקרס אמרה לקבוצה שהם מתכננים לקבוצה "ספסל חדש". כשהעונה התחילה, באמת היה ספסל חדש: במקום ספסל מעץ אלון הביאו ספסל חדש בנוי מעץ אורן. אבל על הספסל ישב וורת´י שהחליט שהוא מקדיש את העונה ללמידה מוילקס. אבל בכ"ז הייתה לו עונה מכובדת: הוא שיחק 77 משחקים לפני ששבר את עצם הטיביה ברגל התחתונה עם ממוצע של 13.4 ב- 58% דיוק עם 5.2 ריב´, וניבחר כמובן לאול-רוקי. אבל את הפלייאוף נגד פילדלפיה (שניצחה את הלייקרס בסוויפ) הוא החמיץ בגלל השבר ברגל. ממוצע הקליעות שלו (58%) הוא עד היום שיא לרוקי בנבא.

לפני עונת 1983-1984 הלייקרס ביצעו טרייד עם סאן דיאגו קליפרס כשהם מעבירים את ניקסון שעבורו הם מקבלים את הסנטר הענק סוון נדר וזכות בחירה שהביאה את ביירון סקוט. וורת´י עלה סוף-סוף בחמישייה ב-53 משחקים והלייקרס בנתה את הגרעין שיביא לה שלוש אליפויות בשש השנים הבאות כשוורת´י הוא חלק חשוב ביותר בגרעין.

ב-1984 הלייקרס הפסידה לסלטיקס בשבעה משחקים קוצצי ציפורניים. הייתה זו אחת הסדרות הנהדרות ביותר בהיסטוריה של הנבא. היריבות בין לארי בירד וג´יימס וורת´י הגיעה לשיאה. בירד הוא שחקן עליון על וורת´י – ועל כל סמול פורוורד אחר אי-פעם – אך ללא השמירה הנהדרת של וורת´י הסלטיקס היו מנצחים בהרבה יותר קלות. בירד אמר, “אני שונא את הקרצייה הזאת ששמה ג´יימס וורת´י", אבל מיד הוסיף "אבל מחוץ לפארקט הוא האדם שהייתי סומך עליו ביותר אילו נתקעתי בסערת שלג בהימלאיה. אני אוהב אותו כבנאדם!” כרגיל בכל הקריירה, וורת´י העלה את רמת משחקו בפלייאוף כשהוא קולע בממוצע 17.7 עם 2.7 אס´ כשממוצעו באותה עונה היה 14.5 ו- 1.7 אס´.

באחד המשחקים בגארדן בבוסטון הוא נחת על פדחתו ונשכב ללא נוע משך כמה שניות כשרופאי הסלטיקס ממהרים אליו. ישבתי לא רחוק משם אבל כמובן לא שמעתי מה נאמר, אך ד"ר אלן בונשט רופא הסלטיקס סיפר לעיתונאים שהוא שאל את וורת´י שחשבו שהוא מחוסר הכרה אם הוא יודע היכן הוא נמצא. “כן", הוא לחש, “אני נמצא על הפארקט בגארדן בבוסטון והסלטיקס קורעת אותנו ב-17 הפרש…”. לוורת´י השקט והביישן תמיד היה חוש הומור יבש, מטרף.

שנה אח"כ הלייקרס עם וורת´י, סקוט, ומייקל קופר הממלאים את הקווים כשקרים קוטף את האשכוליות ומג´יק מריץ את השואוטיים, הלייקרס לקחו את האליפות די בקלות. ללייקרס היה את הפאסט-ברייק הטוב שהיה עד אז, ומי יודע אם נראה כמוהו שוב. היה זה פאסט-ברייק שנכתבו עליו ספרים ושהוא משמש כדוגמא לפאסט-ברייק אולטימטיבי בכל קורסי המאמנים בעולם. וורת´י קלע בסדרת הגמר 21.5 נק´ והיה פשוט נפלא!

וורת´י טוען עד היום שהייתה זאת הסדרה הגדולה ביותר שלו כי "כולם אמרו שהסלטיקס יאכלו אותנו". הוא לא כתב זאת בספרו. וורת´י לא כתב "עדיין" ספר. למה? לספורטינג ניוז הוא אמר: “אני לא מאמין ששחקן כדורסל צריך לכתוב ספר ביוגרפיה על עצמו עד שהוא מת…”

העונה הבאה הייתה שייכת שוב לסלטיקס אם כי לוורת´י הייתה עונה אישית טובה ביותר כשהוא מסיים את עונת 1986 עם 20.0 ממוצע ב- 58% נהדרים, וכמובן ´אול-סטאר´ (אחד מ-7 אול-סטאר רצופים).

אח"כ באו שתי עונות אליפות. ב-1987 הם גברו על הסלטיקס בששה משחקים כשלאחריהם פט ריילי "הבטיח" אליפות רצופה שנייה. הוא עמד בדיבורו כשהלייקרס גוברת על הבד-בויס של דטרויט ב- 1988, כשוורת´י קולע בשתי סדרות הגמר של 1987 ו- 1988 22.4 נק´ למשחק עם 3.5 אסיסטים. אחרי הניצחון השני (על דטרויט) כשפט ריילי החל לדבר במיקרופון והתחיל לומר "אני מבטיח אליפות…" מיהר אליו מג´יק וסתם לו את פיו במגבת לפני שהספיק לומר ”THREEPEAT” שבאמת לא קרה.

וורת'י´ היה אדיר במשחק הפלייאוף האחרון נגד דטרויט כשהוא קולע 36 עם 16 קרשים ו- 10 בונבונים. הייתה זאת אחת מהופעות הגמר הטובות ביותר בהיסטוריה , בכיתה של וולט פרייזר נגד הלייקרס במשחק השביעי או מייקל ג´ורדן נגד פורטלנד ונגד יוטה.

1988 הייתה האליפות האחרונה של קבוצת השואוטיים. ב- 1989 הבד-בויס עשו עליהם סוויפ, וב- 1990 הם הפסידו לסאנס בחצי גמר אליפות המערב. ב- 1990 הגיע ילד חדש לשכונת הפלייאוף של הנבא בשם מייקל ג´ורדן, וזה היה הסוף של תהילת מג´יק-וורת´י-קרים.

זאת הייתה התחלת הדיינסטי של הבולס. דווקא אז ב- 1991 באה עונה בה עשה וורת´י שיא עונתי אישי (21.4 נק´ ממוצע), אך נגד הבולס כבר לא היה ללייקרס המזדקנת סיכוי. הוא שיחק עוד שלוש עונות עד שפרש אחרי עונת 1994-1995 אחרי 16,320 משחקים אותם סיים עם ממוצע של 17.6 נק´ עם 5.1 קרשים ו- 3.0 חפיסות שוקולד.

בנשף הפרישה אמר עליו פט ריילי: “אני לא מאמין שהיה, או יהיה, סמול פורוורד טוב מג´יימס. לארי בירד היה גם פאוור-פורוורד. אבל פיור סמול-פורוורד? ג´יימס הוא מספר אחד. הוא היה שחקן שקט בעל אופי שקט, אבל כשהיה בשיאו – אני מבטיח לכם – לא היה אף אחד שיכול היה לגעת בו".

כשג´יימס נישאל באותו נשף מדוע החליט לפרוש דווקא אחרי אותה עונה הוא ענה שלפני כמה חודשים, אחרי משחק ניצחון של הלייקרס בו הוא קלע 16 עם 4 ריב´, ניגש אליו ילד כבן עשר וביקש חתימה. “שאלתי אותו למה הוא לא מבקש חתימה משחקנים טובים ממני בקבוצה. אז מה ענה לי הילד? הוא אמר ´כי אבא שלי אמר שאתה הולך למות ובקרוב החתימה שלך תהיה שווה הרבה כסף…”

=================================================
לא טלית שכולה תכלת
=================================================

רק שלא תחשבו שג´יימס וורת´י היה טלית שכולה תכלת. שקט? כן. ביישן? כן. פוסי קט? לא!

ב- 1990 הוא נאסר ביוסטון על כך שפעמיים שכר זונות לחדר מלונו. היה זה מין סט-אפ, אך לא משנה. הוא עשה זאת. הוא ענה על האשמה ב-”NO CONTEST” (“אין לי מה לומר”, שזאת לא הודעה רשמית באשמה) וניקנס באלף דולר, תקופת מבחן של שנה, ו- 50 שעות עבודה ציבורית. למה אני מספר לכם ספור זה? סתם להבהיר שאפילו ג´יימס וורת´י איננו מלאך. הוא היה אחד משחקני הנבא המוערכים ביותר, אך הוא היה בשר ודם כמו כולנו.

בשנים האחרונות הוא משמש כאנליסט הלייקרס בטיווי (תחנת KCAL-TV) וכששמעתי אותו נדהמתי מעומק הידע שלו ובהירות מחשבתו. הוא מנכ"ל חברתו "WORTHY ENTERPRISES” העוסקת בשיווק וגם בעזרה למוסדות צדקה באיסוף תרומות וקידום פרויקטים. הוא מקדיש הרבה מזמנו לפרויקטים של צדקה, והוא היום סגן נשיא של האגודה "BIG BROTHERS OF AMERICA” שמטרתה לקדם את נערי הגטו השחורים.

הוא נשוי לאנג´לה ווילדר כבר מ-1984 ויש להם שתי בנות, סייבל וסיאנה.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 41 תגובות

  1. MBK

    8 מרץ 2018 06:53:31

    וורתי היה שחקן ענק
    שיחק תמיד במין אדישות והיה מתעורר בפלייאוף
    את הטריפל דאבל הראשון שלו השיג באותו משחק שציינת מול דטרויט
    ביג טיים וורתי !

    החמשייה הטובה ביותר של מכבי
    קשט
    שארס
    פארקר
    קווין מגי
    ווציץ
    ספסל
    מיקי
    דורון
    נייט האפמן
    דווין סמית
    דרק שארפ
    ארל ווילאמס
    ג’ים בוטרייט

      1. MBK

        8 מרץ 2018 16:01:49

        גם ג׳רי ווסט על הלוגו של ה NBA
        אבל לקובי מקום בחמשייה של הלייקרס לפניו
        ווסט כמו מיקי אייקונים
        ברקוביץ המכביסט מספר 1 בכל הזמנים אבל האתגר של מנחם העה להרכיב את החמישיה המנצחת של מכבי

        1. הציפור הנדירה

          8 מרץ 2018 23:39:41

          מיקי הוא גם המנצח הגדול ביותר והכדורסלן הישראלי הגדול ביותר ואין מצב של שחקן ישראלי שיכול להיות לפניו.

  2. הערבי

    8 מרץ 2018 09:02:15

    מנחם קשה לי להאמין שבה גסטוניה קוראים לשחורים נ*** ואף שחור לא נעלב. אם זה היה קורה כל מהדורות החדשות בארה"ב היו נפתחות בסיפור הזה…
    …………………
    הסיפור הכי מעניין לגבי וורת'י הוא בכלל שהליקרס רצו את ראלף סימפסון ולא אותו..
    בזמנו היה נהוג להטיל מטביע בין שתי הקבוצות בעלות שני המאזנים הכי גרועים כדי לקבוע מי בוחר ראשון.
    שתי הקבוצות הללו היו הקליפרס וקליבלנד (הבחירה היתה שיכת לליקרס). שני השחקנים הכי טובים במכללות היו ראלף סימפסון וג'ימס וורת'י, כל הליגה ידעה שראלף לא רצה לשחק בקליפרס ושקל ברצינות להסיר את עצמו ממנו מהחשש לסיים בקליפרס.
    ג'רי באס הציע לדונלד סטרלינג דייל שבו הליקרס בוחרים ראשון והקליפרס שניים כך שתי הקבוצות יהנו משני השחקנים הכי טובים בדראפט דונלד סירב וראלף הסיר את מעמדותו והליקרס זכו בבחירה הראשונה הקליפרס בחרו שניים את טרי קאמינגס שהיה שחקן טוב אבל לא כזה שבוחרים בבחירה כל כך גבוה

  4. Berch

    8 מרץ 2018 09:10:45

    תיארת אותו במדוייק. אני ממש זוכר איך אני כמעט לא זוכר אותו…
    מין רוצח שקט
    אם אני לא יכול להכניס את האחים בלול כי הם שיחקו בחולון ולא במכבי אז אני לא משתתף באתגר 🙂

  5. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    8 מרץ 2018 09:14:49

    אחלה פוסט על אחלה שחקן. המאבקים של האייטיז בין הלייקרס לסלטיקס היו תקופה שאני לא יודע אם נראה כמוה בעתיד. כמי שאהד את הציפור וחבורתו אני זוכר שלעתים וורת'י היה זה שעשה את ההבדל לטובתם.

  9. הציפור הנדירה

    8 מרץ 2018 11:10:40

    הנבחרים של מכבי:

    שאראס, מיקי, פארקר, מגי, ויליאמס.
    ספסל: שפר/גודס, דורון, בוטרייט, הנפלד, וויצ'יץ'.
    נוספים (לפי עמדות): מקדונלד, שארפ, שטרקמן, סימס, צימרמן, קטש, רלף קליין, סילבר, בלותנטל, דווין סמית', מיצ'ל, שלף, מוטי דניאל, ברד ליף, האפמן, לי ג'ונסון, תנחום כהן מינץ, מרסר, באסטון, סופו, אברהם שניאור. ועוד

  11. הציפור הנדירה

    8 מרץ 2018 11:23:37

    בעונתו השנייה הוא דווקא כן שיחק פאוור ודווקא לא היו לו את האחוזים מהשדה הגבוהים בקריירה אלא "רק" 55.6%.
    בהגנה אישית הוא דווקא כן היה טוב יותר מלארי.
    גם כס"פ טהור בירד עדיף כי כשהוא שיחק בעמדה זו עשה זו כס"פ טהור לכל דבר, ולמעשה כך בכל עמדה שבה היה משחק והיה יכול לשחק היטב בכל העמדות כמג'יק ולא רק בעמדות הפורוורד.

  13. הציפור הנדירה

    8 מרץ 2018 11:29:43

    לגבי באותה כיתה, מפני שהוזכר בירד, היהמרום להזכיר בהקשר זה את בירד נגד הלייקרס ב-84' כשבאותו גמר השיג בממוצע 27, 14, 3.6, 2.1 (הגמר הוזכר קודם בקשר לשמירה של וורת'י) ונגד הרוקטס ב-86' כשבאותו גמר השיג 24, 9.7, 9.5, 2.7.

  15. שמעון

    8 מרץ 2018 13:42:23

    טור אדיר, היה תענוג לקרוא, היה שחקן ענק ואכן אנדרייטד.

    חמישיית מכבי: שאראס, קטש, פרקר, מגי (לא ג'אוול כן?), וויציץ.

  16. חגי - התותח הקטומוני

    8 מרץ 2018 16:45:18

    וואו מנחם תודה רבה.
    ג'יימס וורטי תמיד יהיה לי ג'יימס מוטי (בגיל 5 לא הבנתי כל כך איך מבטאים את השם שלו) – אחד השחקנים הכי מוכשרים במשחק המחשב של הלייקרס נגד הסלטיקס והשחקן המשלים האולטמטיבי.
    חמישיית מכבי:
    1 שמעון מזרחי.
    2 רענן כץ
    3 דייויד פדרמן
    4 הבן של דיוויד פדרמן.
    5 עוד חברי הנהלה ובנים שלהם.
    כולם צדיקים ישרים וטובת הכדורסל הישראלי אל מול ענייהם. שוחרי פיצות שכמותם. על מוני פאנן אני לא אדבר מפאת כבודו של המת והטרגדיה האישית המשפחתית שלו.

  17. שמייקל

    8 מרץ 2018 17:00:52

    מייקל ג'ורדן בחר את החמישייה זהאת לגדולה בכל הזמנים: מג'יק, מייקל(עצמו),פיפן, וורת'י והאקים. האמת רביעייה לא אגואיסטית מושלמת לצד מייקל ויש מצב שהחמישייה הזאת מנצחת כל דבר אפשרי.

  18. שמייקל

    8 מרץ 2018 17:05:19

    החמישייה הכי גדולה של מכבי היא: קטש, מיקי, ג'מצ'י, קווין מגי, ווייצ'יץ'!!!
    בספסל, שאראס, פארקר, שארפ, האפמן, דייויד בלו, ארל ווילאמס ועומרי כספי.

  19. דדי

    8 מרץ 2018 17:14:15

    חולה חולה חולה על השחקן הזה.
    כמה שמוערך – עדיין אנדררייטד.
    הצעד הראשון הכי מהיר שראיתי על מגרש כדורסל.

    הלייקרס היו מדהימים כבר לפניו עם מג'יק, קארים, ו-ווילקס,
    אבל "שואוטיים" נולד כשוורת'י עם המהירות המדהימה יחסית לעמדה ולגובה הגיע לקבוצה.
    (אוקיי, בעונה השנייה בגלל הפציעה בעונה הראשונה והתוספת של סקוט).

  20. Shaq

    8 מרץ 2018 22:21:51

    חמישיה של מכבי –
    שאראס
    מיקי
    פארקר
    מגי
    וויציץ

    החמישיה הכי טובה לפי עמדות, בספסל קשה לבחור יש עשרות שחקנים שיכולים להכנס ומפתיע שלא רשמו פה את ברודי…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט