מרפקים, נגיחות, דחיפות, אגרופים לפרצוף, פגיעה באזורים מוצנעים, הטחות באוויר, רגליים מתחת לזורק, בעיטות קונג פו, נעילת מרפקים, חסימות פוטבול, משיכות חולצות/מכנסיים, פרובוקציות והנאה עילאית מכל הנזכרים לעיל.

ברוכים הבאים לעולמם של המחסלים. מעט מאד מחסלים אמיתיים הסתובבו בליגה במהלך השנים כאשר שניים מהם הגיעו לדרגה של מחסלי עילית ( T-1000) וכאן המקום להיזכר בשחקנים יחידי סגולה בתחומם שגרמו לכוכבים לרעוד מפחד, לאוהדים לקלל, למאמנים שמנגד לצאת מכליהם ואף הגיעו לעימות חזיתי אחד עם השני.

חוקי הליגה כיום כבר אינם מאפשרים למחסלים להתקיים עוד ולכן יש לחזור לעבר על מנת לשנות את העתיד (למנוע מג'ון קונור, אה סליחה דיויד סטרן את השמדת המחסלים).

ביל למביר

שיחק בשנים: 1980-1993

קבוצות: פיסטונס, קאבס.

ממוצעי קריירה: 12.9 נק', 9.7 ריב', 2.0 אס', 3.4 עבירות.

למבייר היה ללא ספק מחסל מסוג T-1000. הוא נבחר בבחירה ה-65 בדראפט 1979 מאוניברסיטת נוטרדאם ע"י קליבלנד קאבלירס והועבר ב-1982 בטרייד לפיסטונס, שם שיחק עד סוף הקריירה.

לא סתם קראו לפיסטונס של שנות ה-80 ה"בד בויז", הם היו מלוכלכים, אגרסיבים ולא בחלו בשום אמצעי (חוקי ולא חוקי) לאמלל את שחקני היריב כאשר הפנים של התדמית היה הילד הרע מכולם. אין כוכב בשנות ה-80 שלא חש בנחת זרועו של למביר, הרפרטואר המגוון  שלו כלל מרפקים, כניסות חזקות בשחקנים באוויר, אצבעות ואגרופים לפרצוף, חניקות, תרגילי בושידו, נפילות על הרגליים של שחקנים, פלופים וחיוך זדוני שהראה כי הוא נהנה מכל רגע. נוסף על כן הוא נבחר 4 פעמים למשחק האולסטאר, זכה ב- 2 אליפויות וקלע אף יותר מ-200 שלשות בקריירה.

עד כמה למביר היה מחסל טוב? בשנת 1991 פיתחה חברת נינטנדו משחק כדורסל בדיוני המתקיים בשנת 2030 הנקרא  Bill Laimbeer's Combat Basketball כאשר במשחק עצמו אין שופטים, אין עבירות ומותר להשתמש בכלי נשק.

המיטב של למביר:

https://www.youtube.com/watch?v=PTyVvpAE4Eg

ברוס בואן

שיחק בשנים: 1997-2009

קבוצות: מיאמי, בוסטון, פילדלפיה, סן אנטוניו.

ממוצעי קריירה: 6.1 נק', 2.8 ריב', 1.2 אס', 2.2 עבירות.

בואן הינו המחסל השני מסוג T-1000 שדרך על הפרקט בליגה הטובה בעולם. בואן לא נבחר בדראפט 1993 ושיחק מספר שנים בליגה הצרפתית וב-CBA עד שבעונת 1997-1998 הוא חתם בבוסטון ושם ביסס עצמו כשחקן NBA לגיטימי כאשר בעונת 2000-2001 הוא נבחר לחמישיית ההגנה השנייה של העונה כשחקן ההיט. עם סיום אותה עונה הוא חתם בספרס שם נבחר 8 פעמים לחמישיית ההגנה של העונה וזכה ב-3 אליפויות עימה.

ההגנה של בואן לא הייתה רק הגנה טובה אלא היא כללה תרגילי Ankle breaker על בסיס תמידי והיווה את אימת הכוכבים. גדולי הכוכבים של שנות ה-2000 מבריאנט, אייברסון ועד וינס קרטר הרגישו את נחת רגלו. יש המגדירים אותו כ- Ankle breaker הטוב בתולדות המשחק. אולם לא רק שם הייתה מומחיותו אלא גם בברכיות, צביטות ובעיטות קונג פו שלא היו מביישות את ברוס לי. הוא זכה בתמיכה מלאה ממאמנו המיתמם ומעולם לא הוענש ע"י הליגה בגין התרגילים הנ"ל.

המיטב של בואן:

K.O+Fatality

https://www.youtube.com/watch?v=edb6bz_C9ms

https://www.youtube.com/watch?v=KubRIzcLIA4

דיקמבה מוטומבו:

שיחק בשנים: 1991-2009

קבוצות: דנבר, אטלנטה, פילדלפיה, ניו ג'רזי, ניו יורק, יוסטון.

ממוצעי קריירה: 9.8 נק', 10.3 ריב', 1.0 אס', 2.8 עבירות.

דיקמבה נבחר בדראפט 1991 בבחירה ה-4 מג'ורג'טאון ע"י דנבר. הוא נבחר 4 פעמים לשחקן ההגנה של העונה, מדורג שני בחסימות בכל הזמנים ונחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים אי פעם.

נוסף על כן מוטומבו מוכר כאחד השחקנים הנחמדים בליגה עם החיוך שלו אבל זהו חיוך של מתנקש המכונה בפי "מרפק הזהב" מכיוון שמרפקיו גרמו נזקים משל היה מייק טייסון.

להלן רשימת החיסול של הקונגולזי:

April 20, 2004    Kenyon Martin, hit in the eye and retaliated by clubbing Mutombo across the arm. Received a technical foul

March 31, 2003 Yao Ming, hit in the throat. Mutombo assessed flagrant foul

Feb. 4, 2002      Vince Carter, hit in the gut

May 16, 2001    Vince Carter, hit in the head. Carter did not return to Game 6 of the Eastern Conference playoffs

May 6, 2001      Chris Childs, broken nose

Feb. 26, 2001    Ray Allen, broken nose

Jan. 13, 2001     Corey Maggette, eye trauma

Dec. 28, 2000    Chauncey Billups, hit in the mouth, four stitches, fractured front tooth

Feb. 6, 1999      Jayson Williams, broken nose

May 4, 1999      Mark Strickland, broken nose

May 8, 1999      Lindsey Hunter, left eye

May 8, 1999      Christian Laettner, cut on face

April 9, 1999      Chris Childs, lost a tooth; Marcus Camby, shot to throat; Larry Johnson, hit in the head; Patrick Ewing, hit in the head

March 4, 1999   Kevin Willis, injured shoulder. Missed several games

May 6, 1997      Dennis Rodman, retaliated and ejected with second technical foul

April 12, 1997    Tom Gugliotta, broken nose

Jan. 30, 1997     Antoine Carr, knocked senseless

Jan. 4, 1997       Charles Oakley, four stitches to the lip

Oct. 22, 1996     Michael Jordan, bloodied nose (preseason game)

April 10, 1994    Robert Horry, hit in the head, fell to the floor

Dec. 30, 1993    Chris Webber; Mutombo later ejected for taunting Chris Gatling

Dec. 28, 1991    Robert Parish, hit the floor

Nov. 29, 1991    Ricky Pierce, 12 stitches in forehead

לא האמנתם שהוא מסוגל לזה אה?

מוטומבו המיטב:

https://www.youtube.com/watch?v=fZfv-VJx61U

דניס רודמן:

שיחק בשנים: 1986-2000

קבוצות: דטרויט, סן אנטוניו, שיקאגו, לייקרס, דאלאס.

ממוצעי קריירה: 7.3 נק', 13.1 ריב', 1.8 אס', 3.1 עבירות.

ה"תולעת" (כמה שהשם הזה מתאים לו) נבחר מסאות'רן אוקלהומה סטייט בבחירה ה-27 בדראפט 1986 ע"י הפיסטונס. במהלך השנים זכה ב-5 אליפויות, פעמיים שחקן ההגנה של העונה, 7 פעמים חמישיית ההגנה של העונה, 7 פעמים מלך הריב' של הליגה ופעמיים אולסטאר.

אולם רודמן מעולם לא היה טיפוס נורמלי והתמחה גם בלהרגיז את שחקני היריב תוך הפעלת כל טריק אפשרי החל מצביטות, נגיעות במקומות אינטימים, משיכות חולצה ומכנסיים, מרפקים, הטחות לריצפה, חניקות וטראש טוק.

רודמן המיטב:

https://youtu.be/8p1r_DMbErU?t=30s

קארל מלון

שיחק בשנים: 1985-2004

קבוצות: ג'אז, לייקרס.

ממוצעי קריירה: 25.0 נק', 10.1 ריב', 3.6 אס', 3.1 עבירות.

מלון נבחר ממכללת לואיזיאנה טק במקום ה-13 בדראפט 1985 ע"י יוטה. לימים הפך לאחד השחקנים הגדולים בתולדות המשחק למרות שמעולם לא זכה באליפות המיוחלת. הוא נמצא במקום השני ברשימת קלעי כל הזמנים, פעמיים MVP עם 14 הופעות אולסטאר, 11 פעמים חמישיית העונה, 3 פעמים חמישיית ההגנה של העונה.

ה"דוור" היה השחקן עם אחוז השרירים הגבוה בליגה וידע לשלוח מרפקים אימתניים שהפילו קורבן יותר מ-5,000 שחקנים במהלך הקריירה כאשר ג'ורדן והאדמירל קיבלו נוק אאוט (מצ"ב מטה) וכל מי שנאבק מולו בריבאונד ידע שסיכון התפרים קיים, נוסף על כן הוא היה גם מלוכלך לא קטן שאהב לבצע עבירות חזקות וכניסה בשחקנים שהם באוויר.

מלון המיטב:

https://www.youtube.com/watch?v=P0RGcMhGMk4

https://www.youtube.com/watch?v=4ZIiY0LwMzA

קווין גארנט

שיחק בשנים: 1995-2016

קבוצות: מיניסוטה, בוסטון, ברוקלין.

ממוצעי קריירה: 17.8 נק', 10.0 ריב', 3.7 אס', 2.5 עבירות.

כולם מכירים את ה"ביג טיקט" כאחד הפאוור פורוורדים הגדולים בכל הזמנים ואחד משחקני ההגנה הטובים אבל הוא היה גם אחד השחקנים המלוכלכים בכל הזמנים והטראש טוקר אולי הגדול מכולם ולא מדובר בטראש טוק רגיל אלא בזה החורג מגבול הטעם הטוב.

KG נבחר במקום ה-5 בדראפט 1995 הישר מהתיכון ע"י מיניסוטה ובאמתחתו MVP של עונת  2003-2004, שחקן ההגנה של עונת 2007-2008, 7 פעמים חמישיית ההגנה של העונה, אלוף NBA ו-15 פעמים אולסטאר.

אולם לגארנט היו תחביבים נוספים שהבולט שבהם היה למצוא שחקן לבן כלשהו ולהתחיל איתו מכות וטראש טוק על מנת לסמן טריטוריה כאילו הוא נמצא בכלא, עוד הוא אהב לתת מרפקים ולבצע חסימות קשות עם תיקול בשחקנים כאשר יתר אנרגיית המשחק שלו הושקעה בטראש טוק שהזכור מכולם היה מול כרמלו אנתוני שגארנט אמר לו שאשתו טעימה כמו צ'יריוס וכרמלו הלך בסוף המשחק לחדר ההלבשה של הסלטיקס ללכת מכות כאשר מאבטחים במקום מנעו קטטה. כמה חולני היה הטראש טוק שלו? סטיבן אדמס העמיד פנים שאינו דובר אנגלית שלא יצטרך לשמוע אותו, גרם לאנדרה בלאץ' ולחבר קבוצתו גלן דיוויס לבכות, הוא איחל לצארלי וילאנובה סרטן ואמר לו שהוא נראה חולה סרטן, הוא השחקן הכי שנוא על טים דאנקן וג'ואקים נואה שגדל כמעריץ שלו וזה מה שהיה לו לומר על גארנט:

"He's a very mean guy," Noah said of the future Hall of Famer in 2010. "Where's the love? None at all. Ugly, too."

גארנט גם היה אחד השחקנים הכי שנואים בליגה ע"י השחקנים.

גארנט המיטב:

https://www.youtube.com/watch?v=DQFRnOAcG-0

https://www.youtube.com/watch?v=Wtga2nsvSvw

צ'ארלס אוקלי

שיחק בשנים: 1985-2004

קבוצות: שיקאגו, ניו יורק, טורנטו, וושינגטון, יוסטון.

ממוצעי קריירה: 9.7 נק', 9.5 ריב', 2.5 אס', 3.4 עבירות.

אוקלי נבחר ע"י הקאבס עבור הבולס ממכללת וירג'יניה יוניון במקום ה-9 בדראפט 1985.  הוא נבחר פעם אחת לחמישיית ההגנה של העונה (1994), אולסטאר פעם אחת והיה אחד השחקנים הפיזים והקשוחים בליגה שבעיקר אהב להתקוטט ובזמנו הפנוי שלח אגרופים, מרפקים, זרק אנשים ומשך בחולצות. כיום ממרום גילו הוא מציין שהליגה רכה וחלשה מאד (תנו לו לריב למה לשחק כדורסל?) ולאות הזדהות הוא הצליח להתחיל קטטה במדיסון סקוור גארדן גם בגילו המתקדם לפני יותר משנה.

אוקלי המיטב:

https://www.youtube.com/watch?v=F5tQN7Wvqac

רון ארטסט (או מטה וורלד פיס אם זה עושה לכם טוב)

שיחק בשנים: 1999-2017

קבוצות: שיקאגו, אינדיאנה, סקרמנו, יוסטון, לייקרס.

ממוצעי קריירה: 14.1 נק', 4.7 ריב', 2.9 אס', 2.7 עבירות.

ארטסט נבחר ממכללת סנט ג'ון במקום ה-10 בדראפט 1999 ע"י הבולס. אמתחתו כוללת אליפות, שחקן ההגנה של העונה, פעמיים חמישיית ההגנה של העונה והופעת אולסטאר בודדת.

כמו רודמן, גם לגבי ארטסט לא ידוע אם היה בקו הבריאות הנפשית במהלך השנים ששיחק אבל ששיחק תמיד היה אקשן. הוא אהב לעשות טראש טוק, ללכת מכות, לשלוח מרפקים, לנגוח, ושאר להיטים. מה שאהבתי אצלו שהוא כמעט לא היה גם מתווכח עם השופט. שיא הקריירה שלו הגיע ב-2004 באולם באוברן הילס בדטרויט.

ארטסט המיטב:

https://www.youtube.com/watch?v=mvu4nUJVQl4

https://www.youtube.com/watch?v=7cTZsqxPVHo