https://www.facebook.com/NBAintheholyland/

מאת יובל בנשלום

עד סוף הקיץ, נדע את התשובה

תקציר: סיום פגרת האולסטאר הוא זמן טוב לשאול את עצמינו – מה באמת הולך לעניין אותנו עד סוף העונה הנוכחית. להלן, 6 קווי עלילה עיקריים, ברורים מאליהם יותר או פחות, שיהיה שווה לעקוב אחריהם.

כל קבוצה שיחקה (פחות או יותר) 60 משחקים, האולסטאר חלף הלך לו, הדד-ליין גם כן, ואפשר להיכנס לפאזה החדשה, של סוף העונה הרגילה והציפייה לקראת הפלייאוף. אז אילו סיפורים ילוו אותנו בחודשים האחרונים של העונה הרגילה?

1. האם יש קבוצה שיכולה לאיים על הווריוס?

לכולנו ברור שהלוחמים הם המועמדים הבטוחים לתואר. יש להם את הסגל הכי טוב, ניסיון, ואת הסגל הכי טוב כבר אמרנו? קשה לדמיין קבוצה שתנצח אותם 4 פעמים מתוך 7 משחקים. אולם, זה לא אומר שעדיין אי אפשר לקוות. בין אם אתם אוהבים את גולדן סטייט או רוצים בנפילתה של האימפריה, מותר לפחות לצפות לסדרה אחת או שתיים שיאתגרו את החבורה מהמפרץ. כרגע, המועמדות העיקריות הן יוסטון, קליבלנד, ואוקלהומה. בסדר הזה. יוסטון, בגלל שהם נותנים פייט אמתי על המקום הראשון, השילוב הקטלני בין הארדן, כריס פול וקלינט קאפלה שמביא אותם לרקורד של 1-27 כשהחבורה הזו ביחד על המגרש, הרוחב היחסי של הספסל, בעיקר אחרי צירופם של ג'ו ג'ונסון וברנדן רייט, והיכולת לתפוס כמה משחקים חמים במיוחד של קליעה ל-3. הם היחידים שיכולים לנצח את הווריוס במשחק המהיר שלהם. הקאבס קיבלו מרץ אחרי המהלכים שלהם בטרייד דד-ליין, אבל נבנים קודם כל על העובדה שמשחק אצלם לברון ג'יימס. הת'אנדר הם הג'וקר של העונה הזו – לפרקים נראים כמו קבוצה שתתפרק בסיבוב הראשון, ולפרקים נראים כמו הקבוצה היחידה שיש לה מספיק כישרון, הגנה ורצון לנקום בלוחמים, שיכול אולי להביא דווקא אותם אל הארץ המובטחת. התקווה לאופוזיציה אמתית לווריוס נשענת על העונה הפושרת (יחסית) שהם חווים עד כה, כולל עונה פושרת במיוחד של מספר שחקני מפתח. אנדרה איגואדלה לא פוגע כל העונה, ואולי התחיל סוף סוף להזדקן באמת, דריימונד גרין לא מוצא את הידית, חלק מהצעירים/שחקני החיזוק לספסל לא נותנים תפוקה יציבה או טובה כפי שציפו מהם (כן, כולל כספי).

ועדיין, הווריוס נראים פשוט טובים מדי. יש להם הגנה שהוכיחה את עצמה בעונה שעברה, שניים מחמשת השחקנים הטובים בליגה, שחקן ההגנה הטוב ביותר, והקאץ' אנד שוט פלייר הטוב ביותר בעולם, שהוא גם סקורר רב-גוני וסטופר הגנתי משובח. כשכל זה מתחבר במשחק קבוצתי, ניסיון מצטבר, מספר שחקני ספסל שכן פוגעים ורעב שיגיע לעשות ריפיט ראשון, עדיין סביר להמר שהאימפריה תכה שנית. בתכל'ס, רק יוסטון נראית כמו איום רציני אמתי. גם זה לאחר כמה כוסות ויסקי.

2. לברון, קליבלנד, לברון: טייק 21854.

קליבלנד חזרה מהאולסטאר. הפסד לוושינגטון, ללא ג'ון וול. "רואים שהם לא באמת עשו קפיצת מדרגה". אחר כך, מביסים הפרשים את הגריזליס החלשים. "סימנים לאופטימיות זהירה". הדרמה תלווה את הקאבס עד סוף העונה, גם אם בעוצמות חלשות יותר. בפלייאוף, כל משחק וסדרה ינותחו למכביר, כשברקע חשרת העננים שנקראת הפרג אייג'נסי של לברון ב-2018. אף אחד לא ידע מה יעשה לברון עד סוף העונה, אבל זה לא יפריע לכולנו להמשיך לנחש, לשנות דעה, ולנחש שוב.

3. פול ג'ורג', אוקהלומה, פול ג'ורג', טייק 18905.

אוקלהומה והכוכב המשני שלה גם ייבחנו בזכוכית מגדלת. איפה הם ממוקמים במערב, כבר סיבובים הם יכולים לעבור, איזה מבטים עוברים בין ראס לפול ג'ורג' בין פסקי הזמן בפלייאוף? כמה משחקים הם יכולים לקחת מהווריוס, האם דוראנט וווסטברוק יריבו מכות, יעני אשכרה מכות, בפלייאוף? (כן!), האם מג'יק ג'ונסון במקרה יופיע במשחקי הפלייאוף של הת'אנדר? אותו דבר כמו לברון, רק בקטן יותר.

4. הספרס יגיעו לפלייאוף?

אני אוהד ספרס, ולכתוב את המלים האלה קשות עבורי, והיו נראות דמיוניות עד לפני חודש. הספרס עדיין במקום השלישי המערב, אך נמצאים כשני משחקים בלבד לפני ניו אורלינס שבמקום השמיני, ושלושה משחקים בלבד לפני הקליפרס שבמקום התשיעי. לטקסנים נותרו 22 משחקים, 17 מתוכם מול קבוצות עם מאזן חיובי. בבוקר יום שבת, ראיתי את הספרס בסוף המשחק הצמוד שלהם מול דנבר. פשוט נראה שאין להם מספיק כוח אש. הפציעה של קוואי, והסאגה המתמשכת בינו לקבוצה, בנוסף לפציעות מרובות אחרות שסיבכו את הרוטציות של הקבוצה, מביאים את הטקסנים עייפים וחסרי אנרגיה לישורת האחרונה. שפנים נוספים שייצאו מהכובע של פופ, ואולי חזרה של קוואי, שכרגע לא נראית באופק, ייתכן וישאירו את הספרס בתמונת הפלייאוף. עם זאת, קשה כרגע להמר על עוד עונה של 50 ניצחונות, כפי שהתרגלנו מפופ וחבורתו מאז סוף שנות ה-90.

5. טורונטו ובוסטון רבות על הבכורה/סגנות לקליבלנד (בעונה הרגילה/הפלייאוף).

או…..

אלא אם כן הסגל החדש של לברון יתרסק, קליבלנד עדיין תהיה הפייבוריטית במזרח, אך התחרות על ראשות הקונפרנס היא לא חסרת ערך. קודם כל, המקום הראשון מזמן בינתיים מפגש עם מיאמי או דטרויט, שהן קבוצות נוחות בהרבה מאשר לקבל את פילדלפיה הצעירה והמוכשרת או את יאניס ומילווקי (כרגע מקומות 7 ו-6 בהתאמה). חשוב מכך, המשמעות של המקום הראשון היא ככל הנראה מפגש עם לברון רק בגמר המזרח. מעבר לענייני מיקום, יש כאן גם עניין של יוקרה. טורונטו ובוסטון רוצות להראות לכל הליגה שהן הולכות לדבר חזק בעונות הבאות, ולא רק בעונה הנוכחית. מי מהן שתגיע למקום הראשון, המוליך בוודאות קרובה לגמר הקונפרנס, תעשה צעד נוסף לעבר כתר המזרח הנכסף, גם אם לא בעונה הזו.

6. המירוץ לתחתית צמוד-צמוד. אזהרת טנקינג!

למרות שמדובר בשנה האחרונה לפני יישום רפורמת הדראפט, שתפחית את התמריצים להחל ב"תהליך" סטייל פילדלפיה של טנקינג אינסופי, ולמרות  מה שמסתמן כמחזור דראפט איכותי, נמושות הליגה עד כה, לפחות לפרקי זמן מסוימים, הצליחו לשחק כדורסל בשביל לנצח. קשה להאמין שאחת מקבוצות הליגה תסיים עם פחות מ-20 ניצחונות, אם כי יש כמה מועמדות לכך (בעיקר ממפיס, ואורלנדו ופיניקס, לפי דעתי). יש כרגע 6 קבוצות עם 18 ניצחונות וברוקלין ושיקאגו גם כן לא רחוקות מהצמרת עם 19 ו-20 ניצחונות בהתאמה. קיצר יהיה מעניין שם בתחתית. אבל הצפיפות היחסית יכולה דווקא לאתחל את תהליך הטנקינג במלוא עוזו. ההבדל בין המאזן השמיני הגרוע לראשון יכול להיות ההבל בין סיכוי טוב לפרנצ'ייז פלייר לבין סיכוי טוב לשחקן טוב מאוד, שסיכוייו להפוך להיות ה-כוכב נראים על פניו נמוכים (אם כי כמובן, תמיד אנחנו מופתעים לטובה/לרעה מחלק מהבחירות – מישהו אמר דונובן מיטשל/מרקל פולץ?). לכן, לא מן הנמנע שהקבוצות הגרועות של הליגה ייהפכו לשטיח לקבוצות הפלייאוף במזרח ובמערב, שיתקוטטו מצדן על שיפור עמדות לקראת המאני טיים.

• לא, לא שכחתי את הבחירה של ברוקלין שתעבור לקליבלנד. זה חלק מסיפור לברון שהוזכר פה ובכל מקום אחר. ברוקלין תנסה לפחות לשחק כדורסל, ולכן לדעתי לא תסיים בין חמשת הקבוצות הגרועות ביותר.
• לא, לא שכחתי את הלייקרס, שהבחירה שלהם תעבור לפילדלפיה או לסלטיקס (תעבור לבוסטון רק במיקומים 2-5). כרגע לוס אנג'לס עם המאזן העשירי בליגה, והחבורה של לוק וולטון הראיתה שיפור לפני האולטסטאר. נראה שהבחירה שלהם תגיע לפילי, וסביר שלא קיים סיכוי שתהיה גבוהה מדי – שילוב של קבוצה משתפרת עם תמריץ לשחק חזק עד סוף העונה.

7. סיפורים נוספים/נחתך על רצפת העריכה.

במזרח: אמביד יגמור את העונה? במידה וכן, עד כמה פילדלפיה תהיה חזקה בפלייאוף אם יופיע לכל המשחקים? איך החזרה של ג'ון וול תשפיע על הוויזארדס? ואיך הקבוצה הזו תיראה בפלייאוף לאחר שיחזור? אינדיאנה יכולה להיות מעבר לקבוצת עונה רגילה, ויקטור אולדיפו ייתן את אותה תפוקה בפלייאוף, או שיחזור לשקשק כמו בימיו בשנה שעברה באוקלהומה? ומה עם יאניס ומילווקי, יתחילו סוף סוף לממש את הפוטנציאל אולי דווקא בפלייאוף השנה? האם נראה מץ' אפ של לברון מול יאניס (כן!)

במערב: מי תסיים במקום השלישי? מינסוטה תחזור לשחק בהתאם לפוטנציאל שלה? (רק שג'ימי באטלר לא ייפצע), אנתוני דיוויס ימשיך במסע האישי שלו להחזרת הפליקאנס לפלייאוף? נמשיך לפנטז על מה היה קורה אילו קאזינס לא היה נפצע? דנבר תמשיך להלהיב, או ששוב תיפול? מה קורה שם עם פורטלנד, הם ישחקו קצת הגנה? דמיאן לילארד יתחיל להיראות מרוצה? האם תהיה קבוצה אחת, פרט לאוקלהומה, שניתן יהיה לדמיין אותה נותנת פייט ליוסטון/גולדן סטייט ? (לא….)