מעורב הופס ליום רביעי / מנחם לס

1. האם המרוויחן הגדול מ'הטרייד הגדול' הוא ג'יי אר סמית?



אתם זוכרים את המשחק השביעי ב-2016? אני לא מדבר על "החסימה" של לברון, "העצירה" של קווין לאב, או "THE SHOT" של קיירי מאירוינג.

אני מדבר על לפני זה כשהווריורס הובילו ב-7, ונראו בדרך לנצחון.

לפתע הכל השתנה עם 3 שלשות רצופות של ג'יי אר סמית'.

אם זכרוני אינו מטעני (תסלחו לי על העברית הזאת) היתה זו שירת הברבור שלו, כמו שאומרים החברים שלי מכרם התימנים.

עוברים שנתיים וחצי קדימה. ג'יי אר מפשל. ג'יי אר לא קולע. ג'יי אר בדכאון הופסי. ג'יי אר מחפש משהו שברח לו. ופתאום הוא הגיע: "THE GREAT TRADE". לא יודע מה, מי, ולמה, אבל מאז הטרייד נולד ג'יי אר חדש. הוא נראה עם אנרגיה כאילו השיל 10 שנים מגילו. הוא נראה שהוא משחק באושר.

טיירון לו קלט זאת. בשני המשחקים האחרונים (סלטיקס ו-OKC) ג'יי אר היה על הפארקט בדקות האחרונות. מתי לאחרונה ראינו אותו בסופי משחקים? לעתים רחוקות מאד. הוא ישב כאילו כועס על כל העולם, וכאילו שהדבר האחרון בעולם שהוא רוצה זה לשחק.

הערב הוא נתן עוד משחק בריא מאד. בנוסף ל-18 נקודות (3 מ-3 בחצי הראשון מה שעושה ממנו 13 מ-13 מהטריי בחמשת המשחקים האחרונים בחצי הראשון), הוא גנב כדור קריטי. הוא קטף 6 ריבאונדים. הוא חילק 3 מתנות. הוא הציל כדור קריטי שהיה בדרך החוצה מהבייסליין של הקאבס, והוא זרק זריקת FULL COURT חשובה ביותר ללארי נאנס  שהסתיימה בדאנק 11 טיקים לסיום, שסגר את המשחק עם הובלה של 119-112.

הוא נתן נשמתו על הפארקט.

הוא סיפר ל-ESPN:

"It's crazy," Smith told ESPN after Cleveland's 121-99 rout of the Celtics on Sunday. "We were on the plane on the way [to Boston] and I just started looking around and only really [four] seats are still the same from when we, like you said, won the championship. … I just told the guys, 'Man, this is crazy. We really like, got a whole new, a whole new team.' And I looked across and Bron was just shaking his head like, 'Yeah, yeah, but we got a f—ing squad, too.'"

ג'יי אר הוא שחקן רחוב. הוא כנראה השחקן הבלתי ממושמע ביותר ב-NBA, מין טיפוס המזכיר את אלן אייברסון שלא שם קצוץ על שום דבר, רק משחק את משחקו. אבל ג'יי אר לא טיפש. הוא ידע שרודני הוד הוא שוטינג גארד בגובה 2.03 עם יד זהב, ואם הוא – ג'יי אר – לא משנה את משחקו, גם טיירון לו לא שם קצוץ על שום דבר, וג'יי אר יבלה על הספסל פי שלוש זמן מאשר על הפארקט אם הוא לא ישתנה, מיד, ב-180 מעלות, ומהטיפוס הזועף והמדוכדך, עליו להשתנות מיד לג'יי אר של 2016, והוא עשה זאת בצורה הנעלה ביותר שיכול היה.

הוא שוב הפך לרוח החייה בקבוצה אחרי לברון (ואגיד לכם מה: גם לארי נאנס נתן את נשמתו, ומשחק כזה טוב שהייתי מגדירו כ-"איש המשחק") ושוב זכינו לסמית הנותן נשמתו, מנתר לריבאונדים, שומר, וקולע.

טיירון לו אמר אחרי המשחק:

"JR's done a lot for us," Lue said. "If it wasn't for JR in '16 making those eight straight points coming out in the third quarter, we don't win the championship. People saying, 'Quit on JR, give up on JR.' It's not right. And he gives us effort and energy every night. Sometimes your shot is going to come and go, that's just part of the game. For the most part, his effort is there every night. That's why I wanted to stick with JR and I don't want to lose JR. Make sure [to] keep him in good spirits, going in the right direction. He's big for us. When he's making shots, when he's being aggressive, our team is a whole different team."

סמית' הוא שחקן של "WHEN IN DOUBT – SHOOT!". קווין לאב אומר עליו:

"When he is a knockdown shooter, we're a completely different team," Love said. "When he's on, that ball has so much energy and it picks up the rest of us.".

סמית' מסיים (הוא גנב לי את המילים מהפה:):

"I mean, with the new guys coming in and still having I would say somewhat the core of what we've had the last three years, the sun is definitely starting to come out in Cleveland for sure," Smith said. "We've just got to stay with it."

*


*

2. תגידו אתם, כי אני לא יודע: מה יהיה סוף הסיפור עם דאנדרה ג'ורדן?

*

Imagine you're searching for a new apartment because you think there's a better living situation out in the world. You're done with your roommate and ready to see what's available. But the longer the search goes, the more you realize there's not a great deal to be found. So you stick with your old roomie, pretending you wanted to stay there all along. And now the rent has gone up, and it's due soon. Awkward, right? 

Congratulations, you are the Clippers, and your roommate is DeAndre Jordan.

ג'ורדן רצה לעבור והקליפרס הסכימה להעבירו לאן שהוא, אבל כמובן במחיר ראוי ודי הוגן.

לפי ESPN's Brian Windhorst הקליפרס היו בטוחים עד יום חמישי שעבר – הדדליין לטרייד -שיש להם דיל עם הקאבס, אבל אז הסתבר להם שהקאבס הולכים – כמו שאומרים החברים שלי מתל חנן – לכיוון אחר. אז אחרי כל השמועות הקליפרס נשארה כפי שהיתה, לטוב או לרע. למה? כי ג'רי ווסט מאמין שג'ורדן הוא בעל ערך רב, והוא לא הסכים לתת אותו לאיזה סקרמנטו עבור איזה ג'ו-שמו. הוא רצה עבורו לפחות בחירת דראפט 1-4, או משהו בכיוון.

הווה אומר? הווה אומר שג'ורדן עדיין לובש את מדי הקליפרס, ירצה או לא ירצה.

איך אני יודע שהוא לא רוצה להיות שם? כי ג'רי ווסט הציע לו הארכת חוזה והוא סרב.

לג'ורדן יש בלב משהו 'לא חיובי' בואו נאמר,  בקשר להנהלת הקליפרס.  הוא מאשים אותם במר גורלו. הוא נתן להם 5 שנים עם לפחות 77 משחקים לעונה, והוא מיד אחרי אנדרה דרמונד בריבאונדים והוא בין מובילי הליגה ב-league leaders in points off putbacks. מה הם לא נתנו לו? הם לא נתנו לו (לדעתו) מספיק שחקנים שהוא יוכל לנצח איתם (אפשר לחשוב איזה כוכב התקפה נוצץ הוא, אבל זה סיפור לפוסט אחר).

לג'ורדן ישנה אופציה לעונה הבאה עם 24.1 מיליון מובטחים, אבל הוא יכול לומר לקליפרס, "היי, שכר הדירה עלה עכשיו, ויש לכם ברירה: או להוסיף איזה שישייה או אני עוזב לבית דירות אחר".

הקליפרס יחשבו פעמיים. או שלוש. או אחת עשרה פעמים: ג'ורדן הוא בן 30. להשתפר הוא לא ישתפר, לקלוע הוא לא ילמד, ואיתו הם היום מקום 9 במערב. הם רק חתמו חוזה ארוך עם לו ויליאמס. האם ג'רי ווסט רוצה לדפוק את המסמר האחרון עם פטישו על "LOB CITY" ולהקים קבוצה אמיתית  מהיסוד – ללא מעופפים, אבל עם שחקנים כפי שהוא היה, וכפי שהוא בנה את הלייקרס עם מג'יק ג'ונסון?

לך תדע. בינתיים יש בעל בית עם דייר לא מרוצה. זה לא טוב. גייל ואני היינו פעם SLUM LORDS בהמפסטד, לונג איילנד, והרשו לי לומר לכם: דייר לא מרוצה ומתלונן על 'יותר מדי חם' או 'יותר מדי קר' הוא PAIN IN THE ASS ברמות.

 

3. לקראת הפלייאוף, רק להזכיר: תחרות הדאנק הגדולה מכולן (2016: זאק נגד ארון)

*

*

4. מה הבעייה של דטרויט (בין השאר)?

את הבעייה שלהם הסברתי כבר מזמן: סטן ואן גנדי הוא מאמן גרוע.

את הבעייה גיליתי כבר במיאמי כשהוא אימן את הקבוצה, וכל יום שני וחמישי היה עולה בהרכב שונה, ולא היה כל סדר הגיוני ברוטציה. אותו דבר קורה עתה בדטרויט. אחרי התחלה טובה מאז הגיע בלייק גריפין, הקבוצה הפסידה שלושה רצופים, והבלגן בקבוצה חוגג. הוא משחק שחקן אחד ערב אחד ושחקן שני ערב שני. הוא לא מסביר למה ומדוע, איך ומתי. פשוט מוחק שם ומוסיף שם אחר. אולי הוא רוצה שיחשבו שהוא השקיע מחשבה והגיע למסקנה.

לי יש רושם שבמקום להסתמך על קבוצתו והטלנט שיש לשחקניו, הוא מסתכל על היריבה ומנסה להרכיב את המץ'-אפ הטוב ביותר, במקום לסמוך על הטלנט שלו ולתת לאוייב להסתדר עם השחקנים שלך, הוא מנסה להסתדר עם השחקנים שלהם…

קחו לדוגמה את מה שקורה עם ה-PG: רג'י ג'קסון פצוע. ואן גנדי מעלה את איש (ISH) במקומו. מי הבקאפ של ISH? ערב אחד זה לנגסטון גלוויי. ערב שני זה דווייט ביאקס. במשחק האחרון ראיתי את ג'מיר נלסון.

בפרונטליין יש לו את בלייק גריפין ואנדרה דרמונד, הצמד שהייתי לוקח לפני כל צמד גבוה אחר בליגה לקבוצתי. מה הבעייה? לסטן ואן גנדי אין מושג כיצד לשחק איתם ומתי לשחק איתם, מתי להפריד ביניהם, וכיצד להפריד ביניהם. הכל נראה שנעשה ברנדום. פעם ככה ופעם ככה, כפי שנראה לשמן הצרוד.

כשבלייק הגיע, השמן החליט שדרמונד משחק רק 6-7 דקות של הרבע הראשון ואז הוא מוציא אותו. אחרי 2-3 דקות בלייק יוצא ודרמונד ניכנס לסיים את 2-3 הדקות האחרונות של הרבע הראשון.

למה ומדוע? לאלוהים פיתרונים. ברבע השני זה הפוך: שניהם מתחילים. בדקה ה-6-7 בלייק יוצא. בדקה ה-9-10 דרמונד יוצא ובלייק ניכנס. ברגעים החמים שניהם על הפארקט ביחד, אבל הרגעים הלא חמים הם הסוד הכמוס של השמן.

אתם יודעים מה הוא החלק העקבי ביותר ב-GAME PLAN של השמן? רג'י בולוק וסטנלי ג'ונסון. הוא הכניס את השניים לחמישייה  בולוק לפתע הפך לקלעי חם, וג'ונסון הפך לשחקן התקפה מצויין יחד עם הגנה טובה יותר משבעבר. הצרה שההתקפות של דטרויט לא מתחילות איתם אלא עם בלייק, ובלית ברירה  עם דרומונד.

הפיסטונס אינם במצב של פניקה עדיין – זה יגיע אחרי האול-סטאר – אבל עד אז מישהו חייב לשבת עם השמן וללמד אותו כדורסל, ואת החשיבות של עקביות.

5. הדרלינג החדש של וושינגטון

התאמינו שווניל אירופאי הפך לדרלינג של הויזרדס? לא ביל ולא ג'ון וול הפצוע, אלא תומאס סטורנסקי בן פראג, שהוא ס"ה הצ'כי הרביעי לשחק ב-NBA (שאלה: כמה רומנים שיחקו בNBA?). מה הוא עשה שלשום? רק 10 מ-12 ל-25 נק'. סוף-סוף הוא מתחיל להרוויח את אמון השחקנים והמאמנים בו, כשהקהל כבר נישבה באישיות החביבה שלו. הוא לא קיבל הרבה הזדמנויות, אך בכל פעם שקיבל, הוא יצר. אני מאמין שסוף-סוף הוא יצק את מעמדו בבטון מהמלט הטהור ביותר של בית החרושת 'נשר' כשחקן אירופאי עם נשמה של שחקן NBA שניתן לסמוך עליו שהוא יביא רק בשורות טובות.

6. אנס קנטר – שהפך ל'מלך הטוויטרים' של ה-NBA אכל אותה עם הטוויטר שלו

הוא שלח את הטוויטר עם התמונה למטה להסביר כמה קשה לו לשחק בניקס. הוא כתב:

"I BECAME KOBE"

 

רודי גובר ענה לו:
*


*

7. הבאזר עצר את השלמת הקאמבק של מיאמי:

*

*

8. רנדולף מוביל את המלכים לניצחון חוץ בדאלאס:

*

*

9. הארדן שם 34 בניצחון על הזאבים:

*

*

10. כריס מידלטון היה האיש של מילווקי (על אטלנטה, במשחק מאד SLUGGISH)

*

*

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 57 תגובות

  1. במי ירה גי אר?? נראה לי אחרי איזה חשיש הוא נזכר בתקופה בניקס ואז חלםצשהוא באריזונה זורק כדורים על קקטוסים או בקינגס מחמם ספסל ואז הוא קם עם זיעה קרה.

  2. נאנס הוא מסוג השחקנים, שככל שהקבוצה שמקיפה אותם היא טובה יותר, התרומה שלו גדולה יותר.
    הוא נתן האסל בכל אחת מדקותיו על הפרקט, הוא משחק כל הזמן עבור הקבוצה, ולא עבור הזריקה הבאה שלו.
    יש לי תחושה שמהר מאוד הוא הולך להפוך ליקיר האוהדים בקליבלנד.
    העבר של אבא שלו בקבוצה, זה רק בונוס.

    תודה, מנחם.

    1. הלייקרס מכרו את ההווה המבטיח לטובת עתיד מעורפל.
      ממש חבל.
      קבוצה יכולה לצמוח לאט לאט ובשלבים ולא חייבים לעבור בבום מנמושה לקונטנדרית.
      והם היו בדרך הנכונה.

  3. דטרויט קבוצה לא מאוזנת. הכישלון שלה עמוק. הוא מתחיל מבחירות דראפט גרועות ביותר, חלק מזה כמובן על ואן גנדי.
    מ-2013 עד היום היו להם 3 בחירות לוטרי. הם נעשו לוק קנארד האפור, שנבחר אחד לפני ובמקום דונובן מיטשל… לפני כן היה סטנלי ג'ונסון הבאסט, בתפקיד החשוב של SF. ולפניו KCP שבינתיים כבר סולק.
    דטרויט גם איבדה בחינם שחקנים שבחרה בדראפט, כמו ספנסר דינווידי שעכשיו פורח, ולפני זה כריס מידלטון (שעבר בטרייד על ברנדון ג'נינגס). למען האמת אנדרה דראמונד הוא הפגיעה היחידה של הצוות המקצועי. הוא ודארקו מיליצ'יץ'.
    קבוצה שלא מושכת כוכבים בפרי אייג'נסי מסתמכת מאוד על הדראפט, ופה מתחיל הכישלון.
    עכשיו אין לקבוצה הזו בית אמיתי, אין לה פוינט גארד שהיא סומכת עליו (רג'י ג'קסון היה חצי עונה מועמד לטרייד ואף אחד לא רצה), ואף קלע עם קבלות. הקבוצה צריכה עכשיו לעשות טנקינג כדי לשפר סיכוי בדראפט הקרוב, כי המרחק לכניסה לפייאוף כבר גדול מדי, ואין בו ממילא טעם.

    1. בעקרון רשמת פה דברים נכונים, אבל בשורה התחתונה זה קצת מוזר ולא מסתדר להגיד שקבוצה עם קו קדמי של דראמונד וגריפין צריכה ללכת לטנקינג, למרות כל המגרעות שציינת.

    2. דראפט זה מזל ובהתחשב בזה שלרוב המנגרים בליגה אין מושג או לצוות היועצים לא יודע (מי שבסוף צופה בשחקנים האלו) אז הסיכוי להיות גאון דרפט יורד משמעותית.

      2 הקבוצות היחידות שאפשר לומר שבחערות הדראפט אצלן זה לא רק מזל אלו הספרס ואוק.

      פרסטי בחר את הארדן, ווסטברוק וןאיבאקה שאחרים לא היו בוחרים אותם ומדלגים עליהם.

      ספרס הביא את קאווי גינו ופרקר ואת כל קבוצת הנגרים שיש לו עכשיו.

      השאר זה הכל לוטו, פילי מתוך מיליון בחירות דרפט פגעו ב-2 גם תרנגול עיוור מוצא גרגיר. ככה זה רוב הקבוצות, זה נטו לוטו.

      1. לחזק את דבריך –

        ההצלחה של פרסטי עם אדאמס (יש WS גבוה מלכל 11 השחקנים שנבחרו לפניו, כאשר אין אחד מהם, אפילו לא מקולם, שהייתי בוחר לפניו),
        ואם איבאקה ב-2008 (בחירה 24, רק לאב ווסטברוק שחקנים שבברור טובים יותר),
        לצד בחירות נמוכות נוספות שתרמו מידית (ג'קסון בחירה 24, אברינס בחירה 32),
        ולצד 100% הצלחה בבחירות הגבוהות,
        מציבה אותו בטופ של "הבוחרים".

        1. כן פרסטי תותח (או שזה אנשים שעוקבים ומדוחים או גם וגם), פרסטי הראה עליונות מרשימה על הליגה בבחירות דרפט ולא ייתכן שיש לו כזה מזל. זה הדבר היחיד שמעודד באוק

      2. ספרס זה לא הבחירות, תשים שם את כספי, אייזאה וטריסטן תומפסון והם עם הדיפנסיב רייטינג הטוב בליגה… פופ יהפוך כל שחקן בינוני לאולסטאר

  4. בשקט בשקט לקינגס נבנה באק קורט צעיר ומקסים.
    פוקס , מייסון, הילד ובוגדנוביץ.
    תענוג לראות אותם משחקים.
    לוקה דונציץ אחד בדראפט הארי גיילס כמו בפרסומות ובהדלפות והקינגס על הגובהה.

  5. 1. ג'יי אר סמית הוא אחד הכישרוניים ב-NBA מבחינת כישרון ואתלטיות נטו (יכול גם להכניס לקטגוריה את ביזלי) שהראש הדפוק פשוט עושה את שלו.
    הבנאדם מוכשר בטירוף אבל חייב איזה "שליט" שיחזיק אותו קצר. במקרה זה לברון שפשוט החייה לו את הקריירה והחזיר אותו לרלוונטיות. הבנאדם כישרון התקפי מטורף ואתלט מפלצתי שעבר איזה מטמורפוזה במשחקו משחקן יוצר ולשחקן שזורק רק שלוש.
    2. אם זה נכון ודיאנדרה ג'ורדן לא רוצה להיות בקליפרס הוא יכול להאשים רק את עצמו אחרי שחזר מההתחייבות שלו עם דאלאס ונשאר שם. קשה לי להאמין שיוותר על אופציית שחקן של כל כךהרבה כסף, כי לדעתי החוזה הבא שלו לא יהיה כזה גדול. ולא רואה קבוצה שתשלם לו כל כך הרבה (יקבל חוזה ארך בשווי האופצייה השנתית).
    מעריך שימשיך עם האופציית שחקן ויקבל אחר כך חוזה הגיוני בעוד שני קייצים.
    3. הבעיה בדטרויט שאין כלום מלבד דראמונד וגריפין. אין שום שחקן ראוי לחמישייה בעמדות 1-3. איש סמית' זה אחלה רכז מחליף, לא חמישייה.
    4.וול יחזור וסאטורנסקי יזכר איך מרגיש הספסל. אם סנונית אחת לא מבשרת את בוא האביב – אז גם כמה משחקים טובים שלו לא מבשרים על כך שהוא יהיה כוכב ב-NBA.
    5. קאנטר ענק – סוף סוף יש עניין בניקס…

    1. אוי מייקל ביזלי, המוח המוח דפוק מהסמים. יש לו כישרון לעשות נקודות כ"כ בקלילות, בלי מאמץ בכלל.
      במכללות הוא נתן אותם מספרים כמעט כמו דוראנט באותו קונפרנס, גם באןביאיי הוא עושה נקודות כמו כלום אבל הראש אוי הראש והוא ככ דומה לכרמלו, אחד המפגרים והמבוזבזים. בקרוב בסין

      1. לא בדקתי – אבל לדעתי ביזלי נתן אפילו מספרים טובים יותר מאשר דוראנט.
        אני גם חושב שהם חברי ילדות (ממרילנד)

    2. אני בדעתך לגבי דטרויט. הם לא היו מאד עמוקים בכישרון עוד לפני הטרייד ולאחריו נשארו עוד יותר דלילים. זו פשוט לא קבוצה מספיק טובה וגם כשג'קסון יחזור אני לא חושב שיש להם מספיק לעבור סיבוב בפלייאוף (או להיכנס אליו).

      1. דטרויט אכלה אותה, היא הולכת להיתקע במקום 9, מאוחר מדי ליפול למטה, ופער גדול מדי להיכנס למעלה
        רק קריסה (לא בלתי הגיונית) של צעירי פילדלפיה והרגליים של אמביד תיתן לה מקום, כל היתר (מיאמי, אינדיאנה, מילווקי, וושינגטון, ו-3 הבכירות) פשוט יותר טובות ממנה. חבל, היו צריכים לטנקק את העונה

  6. קנטר אדיר בניקס,מקווה בשבילו שישאר שם.
    דטרויט קבוצה עם פוטנציאל לא רע, במזרח הם שווים פלייאוף רק לא בטוח שהם יצליחו. לא הייתי מתנגד לאיזה בוסטון דטרויט בסיבוב הראשון

  7. מעורב מצוין וגדוש בכל טוב.

    ג'יי-אר חזר לעצמו עוד לפני הטרייד. הוא איפס את הידית והטרייד רק חיזק את זה.
    מאז ומתמיד טענתי את מה שלאב אמר עליו, שג'יי-אר הוא הקטליזטור של קליבלנד מ-3 והוא זה שהפך אותם לקבוצת 3 קטלנית בעונות הקודמות – כשהוא נכנס לזון, כל הקבוצה הלכה אחריו וזאת הייתה קריעה.
    כשהוא לא היה פוגע – הם היו סתם קבוצת 3 ממוצעת (אז ניסו להתווכח איתי עם סטטיסטיקות, כרגיל).

    לגבי וושינגטון, יש לי תחושה שהולכים לעשות סוויץ' בראש ולעשות טרייד על ג'ון וול (שתמיד טענתי שהוא אוברייטד מטורף ואדם מאוס), ולהפוך לקבוצה רצינית.

      1. הוא ענה כבר בפוסט עצמו איפשהו שהוא חושב שהם יצאו גאונים עם הטריק של " כן וויתרנו על 2018 אבל שיקרנו ואכלתם את הפיתוי ועכשיו אנחנו קיבלנו גם בחירה וגם נפטרנו ממה שרצינו" במידה וזיכרוני לא בוגד בי

      2. שיחוק שחבל על הזמן.
        השיגו מעל ומעבר.
        אף קבוצה אחרת לא השיגה בחירת סיבוב ראשון בדד ליין הזה, והרבה הציעו שחקנים מצויינים בנסיון להשיג אחת.

        אז הלייקרס גם פינו משכורת, גם השיגו בחירה, וגם לא ויתרו על אף שחקן מהגרעין העתידי של הקבוצה ?

        שיחוק שמזכיר את הטריידים המעולים של קאפצ'ק.

    1. סטיבן איי דיבר בהגיון (יחסית לעצמו).
      ועדיין שני הדוברים אמרו משהו כמו "מה אתם רוצים, פיניקס מסריחים את הפארקט, אז כן, זה זלזול, אבל זלזול מוצדק".

        1. אני מבין אותו לגמרי. לוקחים משהו קטן ומנפחים אותו לרמות, זה כבר מזמן יצא מפרופורציה

    2. אני לא אובייקטיבי אבל מסכים. מצחיק שאוהבים אוקלהומה למשל נעלב בשם הסאנס ואילו אוהד הסאנס מסביר לו שזה בסדר.

      איך הם אמרו בוידאו? לא מעניין אותם הסאנס אלא משהו קצת יותר גדול מזה, אז שיפסיקו כולם להיות ילדות קטנות עם קוקיות. אם הסאנס כל כך היו נעלבים היו צריכים להתאמץ יותר ולא לקבל 46 הפרש מכספי וחבריו

  8. אנדריי דראמונד לטעמי הוא חידה גדולה, המספרים שלו מרשימים הרבה יותר מההשפעה שלו.

    הגשר בשיניים גם לא מוסיף לנוכחות, הוא נראה כמו ילד מתבגר ולא כמו אחד שיכול לנצל את הנתונים שלו בצבע.

  9. אני דווקא מעריך, ותמיד הערכתי את סטן ון-גנדי, בתור מאמן עם דרישות גבוהות שלא מתפשר על בינוניות ותמיד מנסה להוציא מהסגל שלו את המקסימום. לא תמיד זה עומד במבחן המציאות, לפעמים הוא לא מצליח להנהיג את השחקנים לאותה מצוינות ובדרך כלל הוא נראה מגוחך תוך כדי…

  10. עם 6 מ-10 אתמול ועם ממוצע העונה של 4.1 שלשות למשחק, ג'יימס הארדן ממצב את עצמו כאחד מגדולי קלעי השלשות בהיסטוריה של הליגה. בעתיד ידברו על הזריקה המיוחדת שלו כמו שמדברים על הזריקה של סטף קארי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט