ניו אינגלנד פטריוטס (13 – 3) – ג'קסונוויל ג'אגוארס (10 – 6)
(יום א', 22:05)
שאלת המפתח לפני המשחק:
טום בריידי. הוא ככל הנראה ישחק, אבל השאלה היא עד כמה הפציעה בידו תפגום ביכולתו.
2 נתוני המפתח לפני המשחק:
35 פעמים העונה בריידי הופל בסאק. מבין 8 הקווטרבאקים שהופלו בסאק יותר פעמים, רק אחד שיחק השנה בפלייאוף, וגם אז אולי המילה "שיחק" היא קצת מוגזמת (טיירוד טיילור, באפלו בילס).
55 סאקס השיגה הגנת הג'אגוארס העונה. שניים רק ל-56 של הסטילרס.
זה מפגש מרתק, בין ההגנה הנהדרת של הג'אגוארס, לבין ההתקפה החזקה החזקה בליגה.
בעיקר בגלל שהפטס, הם יודעים לתקוף את החולשות של היריבות,
והג'אגוארס –
הם היו קצת פחות מבריקים בהגנה במשחק הניצחון מול הסטילרס.
התחזית:
הג'אגוארס מגיעים למשחק כאשר הם מקרינים הרבה מאוד אמונה בעצמם. הקבוצה האחרונה שיצאה למשחק בניו אינגלנד, כאשר היא מציגה אמונה, או אולי נכון יותר יהיה לכתוב "סוואג", זכתה באותה שנה באליפות (הרייבנס בעונת הפרישה של ריי לואיס).
בשנים בהם הפטס מאפשרים להגנות היריבות להגיע לבריידי כל כך הרבה פעמים,
והם פוגשים בפלייאוף הגנה שפאס ראש זה הבונטון שלה?
זה בדרך כלל לא נגמר בטוב (עבור הפטס…)
זה היה נכון לפלייאוף 2016 אז וון מילר שלט במשחק. זה היה נכון לפלייאוף 2013 אז אד ריד שלט במשחק.
אם קמבל (14.5 סאקס העונה), בוייה, ורמזי (10 אינטרספשינס, לצמד הקורנרים הנהדר העונה), יצליחו לגרום לבריידי להאט,
אז ההתקפה שחגגה מול הגנת הסטילרס בהחלט מסוגלת להפתעה מרעישה.
הניחוש שלי?
אני מאמין שזה יהיה משחק צמוד במיוחד. ובסופו, לא מעט בגלל השילוב הלא מוצלח של גיל + פציעה מצדו של שחקן המפתח של הפטס, הג'אגס יעפילו לסופרבול.

פילדלפיה איגלס (13 – 3) – מינסוטה ויקינגס (13 – 3)
(01:40 לפנות בוקר יום ב')
בשבוע שעבר, האיגלס הראו לעולם הפוטבול, שהם קבוצה. שחקן המפתח שלהם (הקווטרבאק הצעיר והנהדר, וונץ) פצוע כבר כמה שבועות, אבל הם עלו למגרש מול הפיינליסטית של העונה שעברה, ושלטו. לא דרך ההתקפה שהייתה המרכיב בהצלחה שלהם עד לפציעתו של וונץ –
דרך ההגנה שעצרה את אטלנטה פעם אחר פעם על סף האנד זון,
הגנה שהשאירה את הפלקונס עם 10 נק' בלבד במשחק.
הבעיה של האיגלס?
הויקינגס נראים כמו משוכה גבוהה אפילו יותר.
הויקינגס מציגים העונה התקפה יעילה מאוד, כזאת שמצליחה להימנע מטעויות, כאשר העונה קו ההתקפה של מינסוטה מצליח לשמור על קיינום היטב (22 סאקס העונה), והוא מצליח להימנע מטעויות (רק 7 אינטרספשינס העונה).
ואז כאשר משווים את ההגנה של הויקינגס לזו של אטלנטה, אז מתברר למה המשוכה כל כך גבוהה.
275.9 יארד למשחק, ספגו הויקינגס בממוצע למשחק, העונה. הנתון הטוב בליגה.
15.8 נק' למשחק, ספגו הויקינגס בממוצע למשחק, העונה. הנתון הטוב בליגה.
והכי מרשים ?
העובדה שהקבוצה מצטיינת בהגנה על משחק הריצה (מס' 2 בליגה) ועל משחק המסירה (מס' 2 בליגה) באותה המידה.
התחזית:
פילדלפיה באמת קבוצה נהדרת. אבל החד ממדיות של ניק פולס (מוסר לא רע בכלל. אבל לא נייד, ותחת לחץ נוטה לטעויות), מול ההגנה החזקה של מינסוטה,
משמעותה (לדעתי), שהויקינגס בדרכם למשחק ביתי בסופרבול.