יומן קבוצה – דטרויט פיסטונס / הברון מקריית אקרון

1948 הייתה שנה חשובה מאוד בהיסטוריה, כמו שכולם יודעים, ובעוד בתל אביב הכריז בקולו המרגש דוד בן גוריון על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, מעבר לים קבוצתה של פורט ווין פיסטונס הצטרפה אל ליגת הכדורסל הטובה בעולם ה-NBA.

ב-1957, הקבוצה שנוסדה ושיחקה תחילה באולם התעמלות של תיכון באינדיאנה, עברה לדטרויט, עיר המכוניות, עיר, שתאמה הרבה יותר, יש לציין, את שם הפרנצ'ייז – "הבוכנות".

הכתבה הראשונה שפרסמתי באתר תיארה את ההתאהבות שלי עם משחק הכדורסל, ועם חברי ה- BAD BOYS של הפיסטונס בשנות ה-80. למעשה, כשהייתי בן 5 אני זוכר במדויק את הצפייה בסדרת גמר המזרח בין הפיסטונס, של אייזיאה תומאס, לבולס, של מייקל ג'ורדן, ועד כמה התלהבתי מהכוח והאגרסיביות של האדומים-כחולים מדטרויט. אמרתי לעצמי, שקבוצה שמשחקת עם כול כך הרבה התלהבות ותשוקה – ומצליחה לנצח את ה-שחקן, שאבא שלי אמר לי שהוא השחקן הכי טוב בעולם – ראויה להערצה שלי והפכתי לאוהד לכול החיים.

תאכלס, גילאי 5 ו-6 שלי, היו השנים של תור הזהב של הילדים הרעים ושל הקבוצה, ולקח בדיוק 14 שנים בין 1990 ל-2004, עד שהתגבשה לה חבורה של שחקנים, ששוב הביאו גאווה לקבוצה. אז, היו אלה צ'ונסי בילופס, ריצ'רד "ריפ" המילטון, טיישון פרינס, ראשיד וולאס וכמובן, בן וואלאס, שחקן שהיה משתלב בקלות רבה גם בקבוצה של הילדים הרעים של סוף שנות ה80'. לא היה שמיניסט גאה ממני באותם הימים, ובאמת שאני לא זוכר אף אחד מחבריי, שאהדו כדורסל, שהיה אוהד של הדטרויט פיסטונס, חוץ ממני.

למה אני מספר לכם את כול זה? אם קראתם טוב את המספרים, וחישבתם את השנים, עברו בדיוק 14 שנים מאז 2004 והנה אנחנו כאן ב-2018. האם ההיסטוריה הולכת לחזור על עצמה ובסוף השנה תהיה לנו אלופה מהמזרח, שאיננה מובלת על ידי קינג ג'יימס?? כנראה שלא.

תחילת העונה דווקא סימנה רוחות של תקווה, כאשר החתמתו של אייברי בראדלי, שהגיע בטרייד מבוסטון תמורת מרכוס מוריס, הוכיחה את עצמה כשהשקעה נבונה ביותר. פיסטונס פתחו את העונה בניצחון ולאחר 15 משחקים הם היו במאזן מרשים של 10-5, עם רצף של חמישה ניצחונות בתוכם. לאחר מכן, את 15 המשחקים הבאים הפיסטונס סיימו במאזן שלילי של 7-8, בעיקר עקב רצף של שבעה הפסדים. כיום, אנחנו ביום המשחקים ה-43 מבחינתה של הפיסטונס והיא שוב במצב מאוזן של 8 הפסדים לעומת 5 ניצחונות, טרם המשחק נגד וושינגטון ב-20.1.18.

כלומר, רק בעקבות פתיחת העונה הטובה של הבוכנות, הם נמצאים כרגע במקום ה-8 במזרח, כזה שיאפשר להם להתמודד מול בוסטון, המובילה נכון לעכשיו את המזרח בבטחה.

סקירה קצרה של מצב הבתים במזרח: בבית האטלנטי, בוסטון וטורונטו מובילות את כול המזרח עם מאזנים יפים של יותר מ-30 ניצחונות. מאחוריהן, יש את פילדלפיה והניקס, שנאבקות עם הפיסטונס על המקום ה-8 במזרח. ברוקלין נטס, החלשה, סוגרת את הבית האטלנטי, והיא לא תהיה בפלייאוף בשום צורה, וזאת הבטחה. בבית המרכזי, זה שבו משחקת דטרויט, עדיין יש מלך אחד, וקליבלנד קאבלירס של קינג ג'יימס, מובילה את הבית הזה, והיא במקום ה-3 במזרח כולו. אינדיאנה, שנהנית מעונה מדהימה של ויקטור אולדיפו, ומילווקי, עם השחקן הכי טוב ב-NBA השנה לדעתי, הגריק פריק, נמצאות מעל דטרויט, אהובתי, ובמצב הכללי של המזרח הם במקום ה-6 וה-7 אחרי מיאמי ו-וושינגטון, מהבית הדרום-מזרחי, שנמצאות המקום ה-4 וה-5 במזרח. רק לשם סגירת תמונת המצב במזרח, שארלוט מהבית הדרום מזרחי, ושיקגו מהבית המרכזי, רודפות אחרי פילדלפיה וניו יורק בניסיון לתפוס מקומות לפלייאוף ואטלנטה ואורלנדו מהבית הדרום-מזרחי לא יגיעו השנה לפלייאוף מהמזרח, די בוודאות. ואת כול זה אני אומר ומספר, כאשר ברור לכולנו שהדרך עוד ארוכה מאוד, חצי עונה עוד לפנינו, ודברים יכולים להשתנות, ללא ספק.

קצת סטטיסטיקות:

נקודות: כקבוצה אפשר להבין איך המאזן של הפיסטונס כול כך מאוזן אם מסתכלים על שורת הסטטיסטיקה. היא קולעת בממוצע העונה 102.4 נק' למשחק, אבל, סוגפת 101.9 נק' מהיריבה בממוצע. ההפרש הכי קטן בליגה, שתואם לגמרי את המאזן הכללי של הניצחונות מול ההפסדים, 22-20, (מאזן 52.4%). הפיסטונס היא קבוצה ביתית מאוד, אולי בגלל המעבר לאולם הליטל סיזרס ארינה, החדש. בבית יש לה 13 ניצחונות מול 6 הפסדים בינתיים השנה, כאשר בחוץ היא מנצחת רק תשעה משחקים ומפסידה ב-14. חוץ מזה בליגה, הפיסטונס מצליחים להרשים רק באחוזים מהשלוש, שם הם שניים רק לאלופה מאוקלנד, עם 38.4% מהשלוש.

כמה מילים על שחקני הקבוצה:

אייברלי ברדלי – אחד השחקנים האהובים עליי ב-NBA, עוד בטרם הגיע לקבוצה. לאחר 7 עונות במדים הירוקים של הסלטיקס, פיסטונס הנחיתו את שחקן הנשמה הזה והוא שדרג את משחקו בהתאם. הוא משחק יותר דקות מאשר ברוב הקריירה שלו, קולע טוב יותר מהשלוש, ובאופן כללי קולע יותר (15.8 נק' למשחק, קריירה 12.4), מוסר טוב יותר וממשיך להיות הכוח ההגנתי שהוא. פגשתי אותו כמה פעמים בשנה שעברה, והוא אחד השחקנים היותר נחמדים שדיברתי איתם. כול פעם שהייתי פוגש אותו הוא היה נזכר בתקופה הקצרה, ששיחק בישראל. אחלה גבר שבעולם ואני מאוד שמח שהוא הצטרף לפיסטונס.

טוביאס האריס – ספק הנקודות הראשי של הפיסטונס, גם כן נמצא בסוג של עונת שיא מבחינתו, עם 18.1 נק' למשחק ושיפור משמעותי בזריקה מחוץ לקשת. מי שרוצה להבין איך שחקן NBA, שהוא אולי לא השחקן הכי מוכשר או צבעוני, מתכונן לעונה ומגיע לתוצאות – מוזמן לראות את הסרטון הזה.

אנדרה דראמונד – האולסטאר היחידי בסגל של הפיסטונס – לפחות אני מקווה שהוא ייבחר למשחק האולסטאר, כי בהחלט מגיע לו. הביג מן של הפיסטונס נותן עונה נהדרת! הוא מוביל את הליגה בריבאונדים, עם 15 כדורים חוזרים למשחק, נותן הגנה נהדרת בחסימות ובחטיפות והנתון המפתיע ביותר ללא ספק הוא השיפור בזריקה מהעונשין! לאחר שקבוצות מיהרו בשנים האחרונות לשלוח אותו לקו העונשין, שם היה קולע בממוצע "מדהים" של 40.5%, השנה הבחור קולע 62.5% מהעונשין, וזה גורם לשחקני הקבוצות היריבות לחשוב פעמיים לפני שהם מבצעים עליו עבירות. חייב להיות באולסטאר, ולייצג את הבוכנות.

https://www.youtube.com/watch?v=ZPm8uYfVtiw

רג'י ג'קסון – הרכז הפותח של הקבוצה, ולדעתי, השחקן המאכזב שלה. הוא חייב להשתפר משמעותית בניהול המשחק שלו, ביכולת שלו להיות הgo to guy, של הקבוצה. מתחילת השנה, לא ראיתי שיפור ביכולת שלו, גם אם מבחינה סטטיסטית הוא בסה"כ מספק את מה שהיה עושה במהלך הקריירה שלו וטיפה אפילו מעלה את הנתונים (קצת יותר נק', קצת יותר אסיסטים)… ולפני שלושה שבועות, ברגע לא קל לצפייה, הוא גם נפצע בקרסול, והוא אמור לחזור באמצע פברואר. בשביל שהפיסטונס יוכלו לקפוץ מעבר ליכולת הממוצעת-בינונית שהם מציגים, הרכז שלה חייב לחזור כמו שצריך מהמפציעה ולהעלות רמה! איש סמית' הוא רכז לא רע, אבל לא כזה שיכול לקחת את הקבוצה למאזן נצחונות חיובי, ובטח שלא להצלחה בפלייאוף.

אלו הם ארבעת השחקנים הכי מוכשרים בסגל של הפיסטונס, כאשר חוץ מהם יש תנועה של רג'י בולוק, סטנלי ג'ונסון, אנטוני טוליבר בהשלמה למי שחקן החמישייה הפותחת ומי השחקנים מהספסל שיכולים לתת אקסטרא. גם ג'ון לואר ולוק קנארד מביאים פה ושם משחקים ששווים אזכור. אבל, הסגל של הפיסטונס הוא פשוט לא מספיק מעניין, או מרגש לצורך העניין, כדי שהקבוצה תוכל להותיר חותם על הליגה השנה. פלייאוף הוא לגמרי שאיפת כול השאיפות, ואם הפיסטונס יצליחו להשתחל לפלייאוף זאת תהיה הפתעה נהדרת.

תחזית שלי להמשך השנה? MORE OF THE SAME, דראמונד, כול עוד יישאר בריא, ימשיך להיות אחד הסנטרים הטובים בליגה וכול עוד הוא קולע ככה מהקו, הוא פקטור מאוד רציני בהצלחה של הפיסטונס. אם הפיסטונס יתחברו טוב, ברדלי, ג'קסון והאריס יצליחו להעלות רמה – הפיסטונס יהיו בפלייאוף – זאת התקווה שלי, ולכן זאת תהיה גם התחזית שלי – מקום 7-8 במזרח – הדחה בסיבוב הראשון. והלוואי שאהיה מופתע!

גו פיסטונס!!!

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. יומן נהדר! די מסכים עם התחזית הסופית. אני חושב שהעמדה הכי בעייתית כרגע היא הפוינט גארד, סמית' אחלה גיבוי אבל מעונה לעונה התחושה שלי לפחות שג'קסון לא בנוי להוביל קבוצה.

    1. אולי ג'קסון וסמית' הם צמד פוינט גארדים לא רעים אבל לא מתאימים לקבוצה החושבת על לעלות דרגה ולהיחשב לבין הטובות!
      יומן מצויין. תודה לברון

  2. נהנתי להיזכר ! עבר עלי תהליך דומה בפער של כמה שנות גיל ומאז כל בוקר אני מתעורר עם תקווה (שלרוב עוברת עם צחצוח השיניים). שווה להזכיר כמזרח ומערב את צ'ק דיילי כנגד SVG… לטעמי עד שהאחרון לא יזוז לכסא הפרשן קולגייט תמשיך לשמש אותי בנאמנות.

  3. תודה ברון. עם הנאחס שלכם גם קנארד גמר את העונה.
    אני קצת מפחד שדטרויט יגלשו מטה במורד אל המקום שמחוץ לפלייאוף. כל פעם קורה שם משהו והמון חוסר וודאות בגזרת הטריידים מה שתמיד מוציא קבוצות מפוקוס.

  4. דראמונד בשבילי לנצח יהיה השחקן המשתפר של השנה בגלל האחוזים מהעונשין.
    האק א דראמונד נהיה שגור בפי כל כמעו כמו האק א שאק…..
    אם הייתי מצליח להשתפר ככה מהקו (או לצורך העניין מכל נקודה אחרת) הייתי לבטח הכוכב הבלתי מעורער של הליגה למקומות עבודה 🙂

  5. ואן גנדי מנסה את אותה השיטה של האוורד והמג'יק עם דראמונד והפפיסטונס, אבל דראמונד לא הופך למפלצת סוגרת הרחבות שהארווד היה.

    בראדלי הוא תוספת מצויינת והשאלה אם ישאר שם לאחר העונה ולא ילך לקבוצה יותר תחרותית. אני מניח שחוזה גדול וארוך טווח יעשה את העבודה. השאלה אם הפיסטונס רוצים לשלם לו חוזה כזה כי הוא שחקן טוב מאוד אבל לא שחקן של כסף גדול.

    הבעיה העיקרית זה ההימור של רג'י ג'קסון. מדובר ברכז מחליף מצויין ולא אחד להוביל קבוצה. הבעיה של הפיסטונס שהם נתקעו עם החוזה העצום שלו ואי אפשר לעשות איתו כלום.

  6. תודה רבה

    קבוצה מאכזבת, משעממת וחסרת השראה, באיצטדיון חצי ריק.
    דווקא ג'קסון עשה שיפור גדול, למד למסור והיה בשיא האישי והקבוצתי כשהגיעה הפציעה.
    ג'ונסון נגר ויש להטרידו.
    קנארד, לואר, בובאן ואלנסון שחקנים טובים שיכולים לתרום יותר אבל לא מקבלים מספיק הזדמנויות.
    אני אוהב את ואן-גנדי, אבל השיטה שלו משעממת וסכמתית מדי בשבילי.

    אני מאמין שג'קסון יוטרד בקרוב עם ג'ונסון תמורת הגמד משארלוט.
    השינוי האמיתי צריך להגיע על הקווים – הייתי רוצה את פיזדייל ואז היה אפשר להתחיל להתקדם הלאה.
    לא יקרה לצערי, אז אין למה לצפות מהם.
    כנראה שלא יהיו בפלייאוף.

  7. קבוצה קצת מתסכלת.יש להם שחקנים טובים אבל עדיין נראה שהתקרה שלהם היא מקום 6 גג.מועדון עם היסטוריה כזו צריך שיהיה בצמרת.אני שומע על דיבורים של קמבה לדטרויט, הוא אכן שדרוג על גקסון, אבל לא בטוח שזה מה שיביא את הגאולה.

  8. אחלה יומן, תודה שי.

    זו שנה שנייה שאני מחזיק את אנדריי הענק בפנטזי.
    חוץ מהשיפור המדהים שלו באחוז מהעונשין,
    הנתון שהכי מרשים אותי הוא דווקא האסיסטים 3.9 למשחק.
    .מקום 5 בסנטרים.
    מקום 20 ומשהו בפורוורדים.
    מעיד על הבנה של המשחק ויכולת חיפוש של שחקן פנוי.

  9. תודה על היומן!

    התחלה חלומית עם התרסקות גדולה. בהחלט דראמונד הוא האור והשיפור מדהים מהקו מהאסיסטים. הוא ממש משחק אחרת השנה. הוא לא הולך יותר לפוסט-אפ עם הגב. הוא מראה שליטה בכדור. מה שמבאס שהוא לא זורק מספיק למשחק. מחכה לטריפל דאבל שלו.

    לוק (הרוקי מדוקי) מראה ניצוצות אבל כמו האשך אני מפחד מSVG שיוריד אותו כמו שהוריד את סטנלי…

    והלוואי שברדלי ישאר… וש SVG יעזוב ויגיע ביל למביר להפוך את החברה לbad boys

  10. יומן אדיר של אוהד אמיתי!
    נהניתי מאוד לקרוא.
    הוידאו של טוביאס מראה לנו שכדי להגיע לרמות הגבוהות ביותר צריך לתחזק את הגוף בקנאות.

  11. מוזר שלא מדברים על טוביאס האריס כשחקן מספר אחד של הקבוצה הזאת. שיפור ענק לטעמי הוא הסופרסטאר שלהם ללא ספק. גם בתגובות אף אחד לא ציין וזה מעט מאכזב, כנראה שאנשים לא צפו בהל מסליק כמוני השנה!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט