מאזן ההימורים: 26-25, רק קמצוץ האחוז מעל ה-50%.

אחרי חג כזה או אחר, נשאר אוכל רב מהחגיגה עצמה אותו סועדים בני הבית שאירח את החג במשך כמה ימים טובים. עם כמה שהופיע האוכל בשיא תפארתו וטריותו בחג עצמו, ככל שהימים העוברים התהילה מתפוגגת ואנשי הבית שואלים עצמם מדוע אירחנו את החג בכלל?

קחו את הרעיון הזה והקבילו אותו ל-NBA. אחרי חג כזה או יום משחקים אחר, בהם ה-NBA מראה את משחקיו המעניינים והאטראקטיבים ביותר, מגיע יום שבו נכנכסות קבוצות אטרקטיביות פחות, עם פחות מתח, כשהכוכבים נוצצים פחות והמתח לא מורגש בכל טיפת זיעה של שחקן ספסל. זה אותו ה-NBA, אבל פחות; פחות מהיר, פחות חזק, פחות גבוה ובעיקר – פחות נוצץ ופחות מותח.

הלילה אין שום שוני, כשיש רק שושנה אחת בין החוחים כשהסלטיקס יפגשו את הפליקנס למשחק ששווה לפתוח עבורו ליג פאס.

התפריט להלילה:

2:00 – אורלנדו – מיניסוטה

2:30 – בוסטון – ניו אורלינס

4:00 – דנבר – דאלאס

5:00 – פורטלנד – פיניקס (שידור בספורט 5)

2:00 אורלנדו מג'יק (31-12) – מיניסוטה טימברוולבס (16-29)

אני לא יודע מה קרה באורלנדו – האם זו הייתה החלטה (מוקדמת) לקראת השנה החדשה, האם אחת מהקבוצות האחרות חמדה לצון או רעיון של ההנהלה בכלל – אבל המג'יק החליטו לבצע צניחה חופשית קסומה. הקבוצה התדרדרה מאחד מהמקומות הראשונים במזרח ובליגה בכלל, מהיותה קבוצה שהחזיקה במאזנים כמו 2-5 ו-4-8, עד למקום האחרון בכל הליגה כולה – ומאזן של 31-12.

רק בכדי להבין את גודל הנפילה – מאזנם מאז אותה נק' השיא האחרונה אותה ציינתי, הוא (אפילו מומי יכול להגיד לכם זאת בעזרת מתמטיקה פשוטה) 27-4. אני מוכרח לציין, שלדעתי, הנפילה הגדולה הזו מחזירה את אורלנדו קרוב יותר לגודל הטבעי שלה. גם בראנקר המזרח שארגן מידן בתחילת השנה, הקבוצה לא הצליחה להגיע מעבר למקום ה-13.

כן, הגיוני ביותר שקבוצה שמובלת על ידי ניקולא ווצ'ביץ', ארון גורדון ואוון פורנייה תעשה רצף של 27-4, ולא 5-8.

בצד השני של המשוואה עומדת הטימברוולבס. אחרי פתיחת עונה בינונית שבה הם הסתובבו באיזור החיוג של שני ניצחונות מעל המאזן השוויוני (שהרבה פעמים גם מסמל את איזור קו הפלייאוף), החודש האחרון היה מצוין עבורם, שבו לא רק שהם הפסידו ב-4 משחקים בלבד, אלא שגם ההפסדים האלו היה בהפרשים קטנים ביותר.

רק שיימשך, ואפשר יהיה להגיד שהפרוייקט המיניסטואי סוף-סוף יתממש.

התשובה ברורה. למרות שבליגה הזו, לעולם אין לדעת. ועדיין. מיניסוטה, 12.

2:30 בוסטון סלטיקס (10-34) – ניו אורלינס פליקאנס (20-22)

בלי שאף אחד שם לב, ועם רשימת כאבים, פציעות וחולי שארוכה כמעט כמו הגלות, הסלטיקס יצרו לעצמם רצף של 7 W רצופים. לא רק זה, אלא שהם באים למשחק הזה עם 4 ימי מנוחה. עד עתה בוסטון הייתה אחת מהקבוצות ששיחקו את כמות המשחקים הרבה ביותר, מה שגרם לכך שבשבוע האחרון (כלומר, משלישי הקודם) הקבוצה שיחקה משחק אחד בלבד.

האם זו הפרצה שתעזור דווקא לפליקאנס? לתפוס את האריה בשעת נמנומו?

כך או אחרת, הפליקאנס משוועים ליציבות קרובה לזאת של הבוסטונאים, והאמת, הם גם משוועים לרשימת הפציעות של הסלטיקס – שאומנם סובלים מפציעות רבות, אבל הן קלות.

בכל מקרה ניצחון של האורחים אמנם לא יהיה סנסציה, אך בהתחשב בכושר הנוכחי של בוסטון נראה שהסיכויים לכך לא גבוהים במיוחד.

ועל זה אהמר. בוסטון ב-9

4:00 דנבר נאגטס (21-22) – דאלאס מאבריקס (29-15)

הנאגטס נמצאים במירוץ מערבי צמוד במיוחד, כשהם כרגע אוחזים בקצות אצבעותיהם במקום ה-8. הקרב על הפלייאוף המערבי נראה מבטיח בדיוק כמו שהוא קיים בשנים האחרונות, כשההפרש מהמקום ה-5 עד למקום ה-9 הוא משחק וחצי בלבד. בשנה שעברה זה הסתיים במפח נפש עבור הקבוצה של ניקולא יוקיץ' ואם הם לא יקחו עצמם בידיים, נראה שזה יכול להסתיים כך פעם נוספת.

הנאגטס הפסידו 4 מ-5 משחקיהם האחרונים, כשההפרש עולה מהפסד להפסד, עד לתבוסה ב-32 הפרש לספרס לפני שלושה ימים. החולשה המרכזית של הנאגטס – כמו בכל ההיסטוריה – זה משחקי החוץ; הקבוצה עומדת על מאזן של 16-7 בחוץ לעומת 5-15 בבית, שם הם משחקים היום, למזלם.

האם דאלאס של 2018 מסוגלת לאתגר את הנאגטס בקולורדו מבצרם?

האמת, לא ברור כל כך. התשובה הקצרה תהיה "לא", אבל התשובה הארוכה תהיה:"לא, אבל…"

המאבריקס נראו רע במרבית השנה, אך בזמן האחרון, מידי פעם הקבוצה מציגה יכולת מפתיעה ואף משיגה ניצחונות מפתיעים; מידי פעם נוביצקי מראה שעדיין נשאר משהו במיכל הדלק; מידי פעם הריסון בארנס מראה שהוא לא נשאר תקוע בגמר 2016 ולפעמים זה בכלל ג'יי ג'יי בראה שמחזיר הוא את השעון לאחור.

הבעיה היא, שהיום, לראשונה העונה אותו הבריאה ייעדר מהפרקט.

זה המסמר האחרון בארון סיכויי דאלאס למשחק הזה. דנבר ב-6.

5:00 פורטלנד טרייל בלייזרס (21-22) – פיניקס סאנס (28-16)

זוכרים את מקומות 5 עד 9 שביניהם מפריד משחק וחצי בלבד? במקום העצוב של חמשת הקבוצות עומדת פורטלנד, כשהיא כרגע במקום ה-9 רק בגלל מאזן פנימי. תארו לעצמכם שהתאריך היה היום ה-11 באפריל. אני מניח שהבלייזרס, שבעידן פוסט-אולדריג' אמנם ידועה ביכולת הקאמבקים שלה בחצי השני של השנה, היו מאוד מבואסים.

האם הם יכולים לסמוך על השיפור המיוחל בחצי השני של השנה? האם הם מספיק טובים בשביל לעמוד במירוץ. רק לזמן יש את התשובות, למרות שאם אתם שואלים אותי, התשובה לשתי השאלות היא "כן". בכל מקרה, המשפט (המעצבן) שאפשר לתת לסיטואציה הזו – למה לעשות מחר מה שאפשר לעשות היום. ספציפית היום – הבלייזרס חייבים לנצח את המשחק.

הסאנס ממשיכים את הדרך הישנונית שלהם שכוללת משהו דומה ל"שתי תבוסות, ניצחון". אז נכון, מבין קבוצות התחתית הסאנס הפתיעו קבוצות פלייאוף בתדירות די גבוהה, אך גם את זה צריך לשים בפרופרציות – הם עדיין במאזן של כמעט 2 הפסדים על כל ניצחון, תבוסה עדיין יותר סבירה מניצחון מרשים ודווין בוקר וטי ג'יי וורן עדיין לא מקבלים מספיק עזרה.

ועוד מילה אחת – לפני שמסיימים – על ערוץ הספורט. נכון, לצחוק על הערוץ הישראלי נהיה ממש ספורט לאומי בהופס – בקבוצת הווטצאפ של הצוות זה בולט – אך לשדר את המשחק הנהדר של פילדלפיה מול טורונטו רק מהמחצית? עד שמתחיל משחק כדורסל באיכות הגבוהה ביותר בשעה שילדים צעירים יכולים לראות ולקום למחרת לבית ספר – משדרים אותו מהמחצית. כל מילה מיותרת.