הצגה אדירה של הגבה, מינסוטה ומיאמי לא עוצרות. סיקור משחקי יום ראשון/שגיא נאור

הצגה אדירה של הגבה, מינסוטה ומיאמי לא עוצרות. סיקור משחקי יום ראשון/שגיא נאור

עולם החשפנות עולה לכותרות וזה הזמן של מומי להנמיך פרופיל, לרדת למחתרת לתקופה מסוימת ולראות את הלייקרס מתאוששים תחת אבטחה צמודה. עד ראשון הבא הסערה תחלוף ונקבל אותו בחזרה יחד עם מיטב המעודדות שיש לליגה להציע.

מיאמי היט (18-25) 97 – מילווקי באקס 20-22) 79

מחצית ראשונה ברמה של הליגה למקומות עבודה הסתיימה ביתרון מינימלי של הצבאים 43-41 כששתי הקבוצות "קולעות" ב-36% מהשדה והבאקס עם יותר איבודים מאסיסטים. היחיד שמציג יכולת סבירה בשני הרבעים הראשונים היה רוקי העונה שעברה, מלקולם ברוגדון, שקלע 10 באחוזים טובים כשבלדסו מנסה לעזור עם 8 משלו. יאניס ומידלטון חוברים ל-4/15 מהשדה. אצל ההיט, טייילר ג'ונסון עונה עם 11, וויטסייד עם 6,6 ו-4 חסימות.

לרבע השלישי עלתה רק קבוצה אחת – ההיט עצרו את הקבוצה של קיד על 5 נק' ב-8 וחצי הדקות הראשונות של הרבע כשהם קולעים 20. יאניס ניסה להשאיר את הקבוצה שלו בעניינים אבל 5 נקודות של ההיט הורידו אותם ביתרון 14 לרבע האחרון. מילווקי לא הצליחו להתקרב יותר מדי ו-8 נקודות רצופות של דראגיץ' גמרו את הסיפור.

הסלובני הוביל חבורה מאוזנת עם 25 נק' באחוזים טובים, ג'וש ריצ'רדסון וטיילר ג'ונסון היו סולידיים כהרגלם עם 16 ו-14 בהתאמה כשוויטסייד תורם 10 נק, 15 ריב ו-4 חסימות. אצל הבאקס המאכזבים יאניס ניסה עם 22, ברוגדון עזר עם 15 אבל כשמידלטון ובלדסו אונסים את הטבעת (7/32 ביחד) אין להם סיכוי. תחליטו אתם מה יותר מחריד – 31% מהשדה, 14% לשלוש או 9 אסיסטים (על 15 איבודים).

ניו יורק ניקס (24-19) 118 – ניו אורלינס פליקנס (20-22) 123 

עיקר תשומת הלב בניו אורלינס הופנתה לפוטבול אבל לפליקנס יש מטרות בפני עצמם העונה והם רוצים לעשות את הפלייאוף. הם פגשו עוד קבוצה עם מטרה זהה ואיזה משחק דרמטי קיבלנו בגארדן. הניקס הובילו כל המשחק, כולל ב-14 הפרש בתוך הרבע האחרון אבל הפליקנס, ובעיקר אנטוני דיוויס, נגסו בהפרש ועם רבע אחרון של 27-13 הצליחו, בעזרת סל גדול של הגבה להגיע לשוויון 97. לניקס נותרו 3 שניות לנצח את המשחק אבל איטואן מור חטף את כדור החוץ ועל הבאזר השלשה שלו התגלגלה החוצה.

בהארכה קיבלנו נדנדת סלים כששלשות של טים הארדווי ג'וניור ופורזינגיס נענות עם שלשה של הולידיי, סל של קאזינס ופייד אווי נהדר של דיוויס. נקודה מהקו של הגבה העלתה את ההפרש לשלוש, לניקס היתה הזדמנות אחרונה להשוות אבל שלשה של החד קרן הלכה החוצה והולידיי, עם 2 מהקו, שלח את האוהדים בגארדן בתחושה מוכרת.

הגבה נתן הופעה פנומנלית עם 48 נק' (17/30 מהשדה, 12/15 מהקו), 17 ריב', 4 חטיפות ו-3 חסימות. קאזינס מילא את דף הסטטיסטיקה עם 15 נק', 16 ריב, 5 אס', 7 חטיפות ו-3 חסימות. אה, גם 4/16 נוראים מהשדה ו-5 איבודים. הולידיי היה נפלא עם 31 נק' (12/19 מהשדה) ו-4 חטיפות נוספות – סה"כ 17 חטיפות לשקנאים.

פורזינגיס, שהתחיל את המשחק מצוין, סיים אותו חלש עם 25 נק' ב-10/24 מהשדה, טימי הארדווי המתאושש הוסיף 25 משלו, קנטר סיים עם 18 ו-10 וג'ארט ג'ק עם 22 נק' ו-8 אס' באחוזים מצוינים (9/14) אבל החטיא את 4 הזריקות האחרונות שלו דווקא במאני טיים.

פיניקס סאנס (27-16) 97 – אינדיאנה פייסרס (20-22) 120 

זה היה חד צדדי מהרגע הראשון – 14 הפרש אחרי רבע אחד, 20 הפרש במחצית, 30 הפרש אחרי 3 רבעים לפני שהסאנס הצליחו במעט "טו סמולר דה השפלה".

10 שחקני פייסרס שיחקו בין 17 ל-31 דקות, 7 קלעו בספרות כפולות ועוד 2 סיימו עם 9 נקודות בחלוקה התקפית סופר מאוזנת.

בפיניקס קשה לציין מישהו לטובה, אולי ג'וש ג'קסון הרוקי שקלע 21 באחד ממשחקיו היותר טובים. דראגן בנדר הפליא עם 0/7 מהשדה דווקא אחרי תקופה לא רעה מבחינה אישית.

מינסוטה טימברוולבס (16-28) 120 – פורטלנד טרייל בלייזרס (20-22) 103

גם במינסוטה התרכזו בפוטבול והשמחה הלילה היתה כפולה – גם העפלה של הויקינגים לגמר האזורי וגם ניצחון נוסף של הזאבים. אחרי רבע ראשון טוב של האורחים שהסתיים ביתרון 33-31 הם פשוט קפאו וריצת 14-0 של המקומיים ב-7 דקות סימנה את הכיוון אליו ילך המשחק. עבירה שלישית למקולום בתחילת הרבע היתה קריטית עבור האורחים שפשוט לא מצאו את הטבעת וסיימו רבע עלוב עם 10 נקודות, טיג וגיבסון עם 10 כל אחד הורידו את המקומיים ביתרון 14 במחצית. המגמה נמשכה גם ברבע השלישי כשהוולבס עולים ליתרון 22 אבל הבלייזרס לא נכנעו ובהובלת דמיאן לילארד יצאו לריצת 17-4 וההפרש רק 9, 2 דקות לסיום הרבע. בנקודה הזו מינסוטה התעשתו וסיימו את הרבע עם 9 נק' לעומת 2 של הבלייזרס וההפרש שוב צמח ל-17. ברבע האחרון הקבוצה של תיבודו המשיכה להגדיל את ההפרש שכבר הגיע ל-26 4 דקות לסוף.

החמישיה קלעה כולה בספרות כפולות ומעלה 50% מהשדה, קרופורד הצטרף מהספסל עם 10 נקודות משלו. לילארד ניסה עם 21 נקודות, 8 אס ו-6 ריב אבל גם 6 איבודים, מקולום הוסיף 18 והצוות המסייע לא ממש סייע הלילה.

לפוסט הזה יש 55 תגובות

      1. מזכיר את המפכל שנתן ד"וח לעצמו, תוך כדי נסיעה
        שדיבר בטלפון או מהירות א"אלט
        היות ואתה ישר כל כך
        אנו מבטלים לך את האדום (אתה הרי ירוק 🙂 )
        בכל זאת איננו יכולים לדעת את כל התאריכים בח"ול.
        חוץ מזה כתיבתך רהוטה מאד, וזה יפה.

    1. מיני יותר מממשים ציפיות מאשר מפתיעים לטובה. ואני לא בטוח עד כמה הניצחונות שלהם הם בזכות היותם מצטיינים או שהם תפסו קבוצות במומנטום לא טוב בקליבלנד או אוקלהומה. ממה שיצא לי לראות אותם הם משחקים כדורסל לא מזהיר בלשון המעטה.

      1. הם ניצחו את אוקלהומה 3-1 בסדרה העונתית, אז אתה בעצם מתכוון שמתחילת העונה הם במומנטום לא טוב?

        נגד קליבלנד ההפרד הגיע באיזשהו שלב ל40 הפרש…

        הנצחונות שלהם הם בזכות היותו של ג'ימי בטאלר מצטיין בשני צדדי המגרש (גם בצד שכוכבים לא אוהבים), הגנה שהשתפרה מאוד מתחילת דצמבר, וחמישייה, שאומנם נטחנת עד דק מבחינת דקות, אבל כולם שותפים במשחק שלה וכולם כמעט בכל משחק מסיימים בדאבל פיגרס..

        אין סיבה להוריד מההצלחה של מינסוטה כי אתה לא נהנה לראות אותם

    2. לגמרי. תיבודו קשוח ועושה בית ספר לכל האנליסטים רואי השחורות. למי שזוכר נשכחות, בשיקאגו של תיבודו באטלר היה טוחן דקות. היה לו פעם משחק של 53 דק אם אני לא טועה.

      1. המשחקים עם 50 דק' ומעלה.

        18/12/15 נגד דטרויט 56 דק'.
        15/1/14 נגד אורלנדו 60 דק'.
        20/1/14 נגד הלייקרס 50 דק'.
        11/4/13 נגד הניקס 50 דק'.

        אם אהיה קטנוני. לגבי המשחק הספציפי שציינת- כנראה שהתכוונת למשחק הראשון למעלה עם 56 דק'. לדעתי עונת 15-16 היית העונה בה ת'יבודו לא אימן, וכבר עזב את שיקגו. כך שדווקא המשחק הזה לא היה תחתיו.

      2. הלו חכה לטווח הארוך.
        הקצב עדיין מאמן חכה ומיני לא תגיע לשומקום, השחקנים ייגמרו בפלייאוף והמשחק יתקע עוד יותר כי הוא מאמן כושל

        1. מסכים, הכדורסל שלהם די תקוע, אבל עד כה – הם עשו את השינוי הכי גדול השנה. לדעתי זה בזכות באטלר אבל חשוב לזכור שבאטלר וגיבסון רצו לבוא בגלל תיבודו.

    3. קטע מוזר… ככל שהחמישייה משחקת פחות דקות והספסל הופך לחשוב (גם בתרומה שלילית מול היריבה) ההגנה גם של החמישייה השתפרה והניצחונות נערמים…

      דקות משחק- 10 משחקים האחרונים:
      ג'ימי: 34.4 דקות (38.9 בדצמבר)
      טאונס: 35.4 (38 בדצמבר)
      וויגינס: 34.7 (36 בדצמבר)
      גיבסון: 32.7 (35.4 בדצמבר)
      טיג: 28.9 (34.6 בדצמבר)

      1. + 1
        ענית לעצמך בתגובה למעלה.
        באטלר הוא ה-2 הכי טוב בליגה אחרי הארדן. הוא שידרוג משמעותי למיניסוטה. בשיקאגו הוא התבזבז. אם מיני היו במזרח הם היו שווים גמר איזורי בקלות. במערב העסק קצת יותר מסובך.

      2. שאלת הcausality מהנתונים האלו לא ברורה בכלל – האם ניצחו כי נתנו יותר דקות לספסל והיו יותר רעננים? או נתנו יותר דקות לספסל כי הובילו ויכלו להרשות לעצמם?

      3. אני חושב שזה בגלל שהחמישייה משחקים כל כך טוב ופותחים הפרשים גדולים, תיבודו מרשה לעצמו לשחרר קצת וכמות הדקות יורדת.
        והפלא ופלא, הוא מגלה שהספסל לא כזה גרוע ויכול להחזיק הפרש.
        חוץ מזה נראה שהיה שם איזה קליק בהגנה בחודש חודש וחצי האחרונים. פתאום טאונס ווויגינס נראים כמו שחקני הגנה ומינסוטה כבר מקום 3 ברייטינג הגנתי ב 10 משחקים האחרונים.
        מעניין לעקוב לראות איך זה מחזיק בצד הזה לאורך העונה.

      4. מה שכן, החבר'ה שם לא כל כך נפצעים, אז הממוצע קצת יורד, אבל בסה"כ דקות, וויגינס טאונס ובאטלר הם 1, 2 ו-3 בליגה העונה.

    4. אלך נגד הזרם ואגיד ש.. לא.
      הוא עושה קופי פייסט לזמן בשיקאגו, ופשוט תסתכלו עכשיו על הסגל משם – נורה היה שחקן ההגנה של העונה ב2014, לואל דנג, רוז…
      אני מהמר שמישהו מהחמישייה של מיניסוטה נפצע ושכולם (אולי מלבד באטלר הנהדר) יהיו תשושים.

    5. מינסוטה יכולה להשלים עונה חלומית עם הופעה בפלייאוף לאחר בצורת ארוכה, ויותר משמעותי – הופעה (וזכייה?) בסופרבול ביתי!

  1. תודה על סיקור מעולה!
    איזה כיף להיות אוהד של מיאמי בתקופה כזאת.
    מילווקי חייבת חיזוק דחוף. חבל על כל הכישרון שם שיורד לטמיון.
    הגבה הזכיר לנו מה הוא מסוגל לעשות גם כשקאזינס לידו. רק שיישאר בריא. בוגי אמנם החטיא עצמו לדעת אבל נחמד לראות את התרומה המגוונת שלו גם כשהוא לא קולע. הולידיי בעונה מצוינת. הוא מממש את הפוטנציאל שלו אחרי מיליון פציעות והיעדרויות מסיבות אישיות. עכשיו צריכים להחליט שם מה עושים עם ההרכב הזה. בוגי ידרוש ויקבל מקסימום בכל מקום בו ישחק. יחד עם הגבה והולידיי הם הולכים לשלם הרבה מאוד כסף בשנים הקרובות. השאלה איך הם יכולים להתחזק במצב כזה.
    אינדיאנה אחת ההפתעות הנעימות של העונה. אני לגמרי בעדם. הם הסתדרו מצוין בלי מיילס טרנר ועם ערב קליעה חלש של סאבוניס שכמעט לא זרק (אבל קלט 14 ריב').
    פורטלנד צריכה לשאול את עצמה את נורקיץ' משחק רק 20 דקות וזורק רק 6 פעמים לסל. ככה הם לא יגיעו לשום מקום.

  2. תודה על סיקור מצויין
    קאזינס התאהב קצת בתפקידי הרכז והשוטין גארד. צריך לדעתי להכנס יותר פנימה.
    שיחזור מהר מומי…. הסנסציה הבאה מתקרבת 🙂

    1. אין כאן שיחה – אם מיני ממשיכה בקצב הזה הוא ה-MVP. נקודה

      1. כל כך נכון!!!
        כולם מחפשים את הבעיות שלהם בהתקפה וקליעה וכו…
        הם בין ההתקפות הטובות בליגה ונמצאים בחלק העליון ברוב הקטגוריות. יש להם נטייה לאבד הרבה כדורים וגם ככה זו לא קבוצה שיורדת מהר להגנה….
        הם בעשירייה התחתונה ב:
        דיפנסיב רייטינג (מקום 22), נקודות של יריבות בצבע (חמישית מהסוף), נקודות של יריבות במתפרצות (רביעית מהסוף) נקודות מהזדמנות שנייה (אחרי ריבאונד התקפה – חמישית מהסוף), נקודות יריבות מאיבודים – 6 מהסוף)

        הם בחלק התחתון של אחוזים של יריבות מהשדה (17) ולשלוש (מקום 19). הבעייה היא שהם גם מקום 25 בכמות שלשות של היריבות. זו הגנה מחוררת במיוחד של שחקני החוץ מה שמכריח את הגבה וקאזינס למתוח איברים ולחפות על כל החורים.

  3. חייבים זעזוע במילווקי. הם נראים צפויים ומשחקים רע.
    אולי לשים את יאניס כסנטר או להחליך מאמן ובטח להתחזק בעוד קלע שלשות… משהו פליז….

    1. ווסטברוק למילווקי תמורת ת'ון מייקר – שתי הקבוצות משתפרות

  4. תודה אחלה סיקור.
    מיאמי פשוט מדהים מה הולך שם. מישהו הזכיר לאחרונה את דראגיץ' ואמר שהוא בין חמשת הרכזים הטובים בליגה.
    תכלס אני לא כזה בטוח שהוא רחוק משם. לא יודע אם טופ 5 אבל טופ 8 בטוח.
    כשאני מנסה לחשוב את מי לשים לפניו (ומחזיר את הארדן ל2) אז אני חושב על קרי, פול, ווסטברוק,קיירי אוטומטית.
    ג'ון וול אולי נכנס לפניו, אבל זה על הקשקש. כנ"ל קונלי.
    מעבר אליהם אני לא יכול לחשוב על רכז שמשפיע בצורה כל כך חיובית על הקבוצה שלו. מקווה שיקבל את האולסטאר הראשון שלו. מגיע לו.

    1. אני חושב שהמערכת שם כל כך בריאה שזאת לא יכולת של שחקן כזה או אחר. אנחנו מכירים את דראגיץ' כבר עשור, סתם התקפה טוב וחכם ושחקן הגנה סביר. לא יודע איך אפשר להשוות אותו לקונלי ובטח לוול.
      אין gm אחד בליגה שהיה בכלל ממצמץ לכיוונו ביחס לשניים האלה.

      1. אני חושב שאתה מפספס כאן הרבה מאוד במה שדראגיץ' עושה שם.
        המערכת בריאה אבל השחקנים הם אלו שעושים אותה. דראגיץ' משחק ברמת אולסטאר כבר תקופה. וול פשוט מאכזב ולא מצליח להתרומם ולרומם את הקבוצה שלו. חוץ ממהלכי היילייט הוא לא עולה על דראגיץ' בהרבה דברים. דראגיץ' אמנם לא מוקף בקלעים כמו ביל ופורטר כך שכמות האסיסטים שלו לא מרשימה אבל הוא חותך בהגנות ומנהל את המשחק בצורה מושלמת.
        ההגנה שלו האמת ממש מפתיעה לטובה והוא פשוט מסתובב מתחת לרדאר אבל יש בו הרבה איכויות סטיב נאשיות.
        לגבי קונלי, הוא לא שיחק הרבה, ויש לו אלמנט חיובי מאוד על הקבוצה שלו, אבל מבחינת איכויות משחק, מאוד דומה לדראגיץ'.
        אני חושב שכרגע, למרות שאני שם את וול וקונלי לפני דראגיץ' בדירוג הגארדים, הוא מבוסס יותר על קונספציות עבר מהיכולת שלהם העונה.

        1. להיפך, אני חושב שאחרי חצי עונה שקונלי פצוע קל לשכוח שהוא רכז עילית. טוב מדראגיץ גם בהתקפה וגם בהגנה. וול אולי מאכזב אבל זה תמיד ביחס לציפיות והציפיות ממנו הם להראות שהוא לא נופל מאך רכז בליגה. אגב, יש ליד דראגיץ' קלעים מצוינים – ריצרדסון, טיילר ג'ונסון, אלינגטון שהוא שוטר אדיר. אף אחד מהם הוא לא ביל אמנם אבל הם אחלה. בכל מקרה, ההצלחה של מיאמי היא לא בגלל ההתקפה אלא בגלל ההגנה ככה שההשוואה הזאת מראש לא רלוונטית.

          1. אם אנחנו מדברים על העונה (והחצי השני של עונה שעברה) אז דראגיץ' תורם יותר מוול וקונלי. אין כאן בכלל ספק. לגבי יכולות כלליות, אמרתי שאני שם אותו מתחתיהם, אבל באמת לא בהרבה ויותר מבוסס על הייפ וביצועי עבר.
            הוא פשוט לא מקבל מספיק קרדיט בגלל שהוא לא אתלטי ולא פלאשי, הוא פשוט שחקן שעושה את הקבוצה שלו טובה.
            מציע לך לראות משחקים של מיאמי, תראה כמה הוא נותן לקבוצה בדברים שלא מתבטאים בסטטיסטיקה.

  5. מצביע לעמית טבול שגיא נאור ונדב הלפרין כמובן, תודה לכם.
    מומי שמדריך את הבן של שרה, איך לא להתפס במועדוני התרבות,
    בחופשת הקלטה.
    (לו הבטחתי את קולי)

  6. קצת (הרבה…) באיחור, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם –
    תודה על יופי של סיקור!
    השלים לי חוסרים.
    (הלילה האחרון היה כולו פוטבול)

    1. איכס…
      אירוני שזה קבוצה של ג'ייסון קיד שהיה עושה אתה המנה הזו עד החצי הרבה פעמים.
      זה כנראה לא מקרה כי מיאמי החזיקו לפני חודש את הוויזארדס על אותו מספר בדיוק.

      1. מיאמי משחקים הגנה טובה מאוד. סימן למאמן טוב, שחקנים שמכירים ומשחקים האחד עם השני, כימיה טובה ווינריות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט