אלינגטון מנצח בטורונטו, פורטלנד באוקלהומה – משחקי ערב ג – ניר לוין ודובי עופר

תוצאת תמונה עבור ‪wayne ellington shooting‬‏

טורונטו ראפטורס (11-28) 89  – מיאמי היט  (17-23) 90

טורונטו הגיעה למשחק בק-טו-בק כשהיא ברצף של 6 נצחונות, ערב אחרי ניצחון מתיש בהארכה על ברוקלין, וללא קייל לאורי. מיאמי, שגם ככה לא בורכה בכשרונות רבים העונה, חסרה את טיילר ג'ונסון שנותן עונה מעולה ואת ג'סטיס ווינסלו, ופתחה עם אוליניק לצידו של וייטסייד.

לפני שנפנה לדבר על המשחק – שהיה צמוד לכל אורכו – אני חייב להתייחס למיאמי. הקבוצה הזאת מדורגת נכון להיום במקום ה-28-27  (יחד עם יוטה) בנקודות למשחק עם 100.9, כשרק סקרמנטו וממפיס קולעות פחות ממנה בכל הליגה (כשמבחינת היעילות ההתקפית, היא במקום ה-21 הלא מזהיר אף הוא). למרות זאת, בזכות הגנה חזקה וסוג של ווינריות במשחקים צמודים, הקבוצה הזאת שבנויה על דראגיץ' וייטסייד וחבורת נגרים שלא היו מביישים קבוצת יורוליג, חזק בתמונת הפלייאוף במזרח הלא כל כך חלש. ספולסטרה פשוט סוחט מהם את המקסימום, וזה מדהים ששחקנים כמו אוליניק, ג'וש ריצ'רדסון, אלינגטון ואדבאיו מובילים קבוצה למקום הרביעי במזרח אחרי חצי עונה.

למשחק – הרבע הראשון היה צמוד כשאת טורונטו מוביל דרוזן, בעזרתו של הספסל הרחב שיש לקנדים העונה. מיאמי הייתה שם כל הזמן צמודה, לא נותנת לטורונטו  לברוח, והרבע הסתיים בנקודה למיאמי. הרבע השני כבר סימן בריחה של מיאמי, בהובלת אדבאיו ואלינגטון, כשדראג'יץ מסיים מצויין את המחצית עם כמה סלים יפים ואפילו אסיסט מאחורי הגב לג'יימס ג'ונסון. בסיום המחצית: 51-41 למיאמי האורחת.

טורונטו פתחה את הרבע השלישי עם ריצה של 11-2, ואנחנו במשחק חדש. 7:50 לסוף השלישי ויש לנו אקשן אמיתי- איבקה וג'יימס ג'ונסון מחליפים אגרופים (אחד מהם של ג'ונסון פוגע בול בלסת של סרג') ועפים מהמשחק. מיאמי משחקת לעיתים משחק לא מודרני ולא יפה לעין – הרבה פוסטאפים וחפירות, אבל איכשהו זה עבד לה. היא שוב רצה וברחה ל-12, דקה לסיום השלישי.

טורונטו לא נשברה, והמשיכה לנגוס בהפרש גם לתוך הרבע האחרון, כשגם הקהל נכנס למשחק. מיאמי המשיכה בכל זאת להוליך כמעט לכל אורך הרבע הרביעי, כשסל של אדבאיו מעלה אותה ל-6 הפרש, 3:49 לסוף. מפה טורונטו החלה – בהובלתו של דרוזן – בריצה של 7 אפס כשסל של דרוזן מעלה אותה ל-86-87, 2 דק' לסיום. דראגיץ' החזיר את היתרון למיאמי 19 שניות לסיום, ושוב דרוזן לקח את האחריות, נכנס לסל ובנסיון שני העלה את טורונטו ל-88-89, 3 שניות לסוף. ואז הגיע ווייין אלינגטון שעשה את הדבר הזה:

https://www.youtube.com/watch?v=EYlzbu2OJ3k

אלינגטון סיים עם 15 מהספסל, כשדראגיץ' מוביל את ההיט עם 24 (ו-12 ריב'). אדבאיו תרם 15 וווייטסייד 13 עם 15 ריב'. את טורונטו הוביל דרוזן עם 25, כשדלון רייט הצעיר שהחליף את לאורי מוסיף 13.

https://www.youtube.com/watch?v=cxZd2IfgGxQ

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (19-22) 106 – פורטלנד טרייל בלייזרס  (18-22) 117

אחרי תקופה טובה בסך הכול, OKC חזרה במשחקים האחרונים לחוסר היציבות שאפיין אותה בתחילת העונה. היום היא אירחה את פורטלנד שתמיד מסוכנת, אפילו כשהיא נטולת לילארד (במיוחד לאור הכושר הטוב של מקולום לאחרונה).

הרבע הראשון היה צמוד כשנורקיץ' צולף יפה בפתיחה לפורטלנד. לקראת סיומו דווקא פלטון התחמם באוקלהומה שסיימה אותו ביתרון 2. פורטלנד חזרה ברבע השני עם לא אחר מאשר פט קונאוטון, כשסל של נאפייר (שפתח במקום לילארד) מחזיר את היתרון לאדומים. נדנדת הסלים נמשכה עד לסוף המחצית, כשפורטלנד מסיימת אותה ביתרון 50-54.

שתי שלשות רצופות של אל פארוק אמינו – שהשתפר מאוד השנה בתחום הזה – העלו את פורטלנד ליתרון 10 באמצע הרבע, כשמקולום קולע ומחלק יפה כדורים לחברים שלו, ונורקיץ' מראה שגם הוא יודע לעשות הכול על המגרש. באוקלהומה השלישייה כמעט שלא קיבלה עזרה משאר החברים, ופורטלנד המשיכה לברוח.

בתחילת הרבע האחרון ההפרש כבר עלה ל-21, ומשם כבר אוקלהומה לא הייתה יכולה לחזור. פורטלנד עם ניצחון מרשים באוקלהומה, כשמקולום מוביל עם 27 (ביותר מ-50 אחוז מהשדה) ו-7 אס', נאפייר עם 21 ונורקיץ' עם 20 ו-8 ריב'. לאוקלהומה קלעו ווסטברוק וג'ורג' 22 (ווסטברוק עם 12 אס' ו-9 ריב'), כרמלו 19 ואדאמס 16.

https://www.youtube.com/watch?v=H7sUL-8xL-A

 

דאלאס מאבריקס (28-14) 114 – אורלנדו מג'יק (29-12) 99

איך אתה יודע שהיה לך משחק טוב? למשל, כשצמד הגארדים שלך, שצריכים לעמוד אחד על כתפי השני כדי להגיע לצנצנת העוגיות שעל השיש במטבח, אוספים יחד 15 ריבאונד, ובסוף נותנים קרדיט לגבוהים שנתנו תחת בבוקס אאוט. למשל, כשחמישה שחקנים קולעים 15 ומעלה, כולל 20 של האנדרטה הגרמנית שלא נס ליחה מצד אחד של סקאלת הגיל, ואותו דבר לרוקי שלך, שמגחך, שוב, על הניקס שבחרו לפניו נקטרינה צרפתית. יוגי פרל הקטן הוסיף 15 נקודות מהספסל, כמו האריסון בארנס, ויחד עם ה16 של ווסלי מתיוס המאבס היו הרבה יותר מדי בשביל המג'יק האומללים, שסופרים כבר הפסד חמישי ברצף וה14 מתוך 15 המשחקים האחרונים, ומרגישים בעורף את אטלנטה שבמקום האחרון במזרח. ביום בהיר רואים את לוקה דונצ'יץ' זורח מהים בפלורידה, אבל עוד חזון למועד.

המג'יק עוד הספיקו להוביל במחצית 43-48, אבל 15 נקודות של נוביצקי וסמית, יחד עם המלחמה המדוברת של יוגי בר ובארנס, הפכו את התוצאה בסיום הרבע השלישי, 75-82, ולמרות ניסיון הסתערות אחרון של האורחים, ריצת 3-14 של המאבס סגרה את הסיפור והשאירו את שלוש הנקודות בדאלאס.

אחרי ש"הפר את חוקי הקבוצה", AKA איחר לאימון, ארון גורדון עלה מהספסל עם 19 נקודות באחוזים רעים ((16-6, כולל 7-1 מהשלוש), כמו גם אוגוסטין הוותיק עם ה18 שלו. אבל חוץ מהם הראו המג'יק בעיקר שממה ושיממון.

זוטות לדבר עליהן במשרד: ריק קארלייל ניצח בפעם ה708 בקריירה , עקף את ג'ון מקלאוד והתייצב במקום ה17 בהיסטוריה.

שבע זריקות העונשין המוצלחות (מתוך 7) של נוביצקי הביאו אותו ל7160 כאלה בקרייירה, כמו הלוגו ג'רי ווסט במקום השישי אי פעם. לפניהם, אגב, עם 7327 נמצא אחד, מייקל ג'ורדן.

https://www.youtube.com/watch?v=FZ4khyic93U

 

לוס אנג'לס לייקרס (27-13) 99 – סקרמנטו קינגס (27-13) 86

כשנותנים לך 48 דקות מלאות לשחק, ואתה מצליח להפיק 86 נקודות בלבד, אין צורך לחפש יותר מדי אחרי סיבות להפסד. הקינגס קלעו ב34.5 אחוזים עלובים מהשדה, כולל 12-2 לזאק ראנדולף קשישא ולא הרבה יותר טוב אצל האחרים, וניצלו בהצלחה שני שלישים בלבד מההזדמנויות החופשיות מהקו. וככה, תודו, קשה לנצח. בטח כשהקבוצה ממול פותחת בסערה ומעמידה יתרון 18, 6-24, כבר באמצע הרבע הראשון. האורחים, לזכותם ייאמר, לא ויתרו, החזירו מלחמה שערה ורצו ל7-21 משלהם, עד פיגור מינימלי בסוף הרבע, 31-27.

הרבע השני היה נדנדה מורטת עצבים, סתם, של ריצות הדדיות עד שארבע שניות להפסקה באדי הילד השנוי במחלוקת מצמיד את הצדדים ליתרון מינימלי של המארחים – 52-53 לטובת הלייקרס במחצית.

את החצי השני פותחים הקינגס במתקפה רבתי והרעשה כבדה מעבר לקשת, באדיבות סוללת הMLRS טמפל – פוקס – אולד פיית'פול קרטר, וכשמתפזר האבק… מהפך! 56-64 לטובת האורחים, שלוש דקות בתוך המחצית.. למזלם של הבייבי לייקרס יש בשורותיהם ותיק אחד שלא מאבד את הראש. ברוק לופז, הוא מכולם, מחזיר שני ג'אבים משלוש, ויחד עם מנה נוספת מאותו אזור, באדיבות הפון קנטביוס קולדוול פופ, היתרון חוזר למארחים, 8:14 לסיום הרבע השלישי. הקינגס משיבים מלחמה ונצמדים שוב, 69-70 ללייקרס, 5 דקות לסיום הרבע, אבל מכאן והלאה פותחים הלייקרס מבערים, מגדילים בהדרגה את היתרון, מתגברים על ניסיון חזרה רפה של הקינגס בתחילת הרבע הרביעי, ובסיום זה הלייקרס באופן חד משמעי, 86-99, וניצחון שני ברציפות.

לופז התחפש לקלעי לערב אחד, 8-5 מהשלוש בדרך ל18 נקודות, ו3 ריבאונדים בלבד, ולצידו עשו במלאכה רנדל במשחק מצוין עם 22, 14 ריבאונד ו6 אסיסטים, הבכור לבית בול מילא עמודות סטטסטיקה עם 11 במסירות וקרשים ו5 בחטיפות ונקודות, ב10-2 בלבד מהשדה, כולל 7-1 משלוש. אינגראם פתח היטב ונחלש, וסיים עם 15.

אצל האורחים מסקרמנטו בוגדנוביץ תרם 19 מהספסל, פוקס עם 15 והילד עם 13 לא הספיקולקינגס, שחסרו, שוב, את ג'ורג' היל, שמחכה עם אשתו ללידה.

בסרטון שלפניכם קרב הרוקיז, ד'ארון פוקס מול לונזו בול:

 

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. תודה על הסיקור המשובח והזריז.
    וכל הכבוד למיאמי על התרומה למצב רוחו של רועי אי שם בג'בלאות.

  2. סיקור מעולה.
    מעניין עד כמה רחוק מיאמי יכולה להגיע, אם וכאשר יהיה לה סגל מלא (לא חושב שזה קרה מאז תחילת העונה).
    אגב, מה עם ג'סטין ווינסלו, הוא פצוע או שהוא סתם מיובש?

    לגבי אוקלהומה – אם זה ממשיך ככה, תהיה שם הדחה קלה ומהירה בסיבוב הראשון, וכל הכבוד לפורטלנד ושבאז נפאייר, שממש לוקח את ההזדמנות בשתי ידיים.

    1. ספולסטרה לא בדיוק הטיפוס המייבש ווינסלו פשוט סופר פציע. גם עכשיו הוא לא טס עם הקבוצה בגלל איזו פציעה חדשה בברך.

  3. מוקדש לרועי ששוכב בבוץ מבסוט, ול-וולאדי, קינג ראסל, אדיסו, תומר ואנוכי, ששוכבים בבוץ מדוכאים…

    נוסעים במכונית הישנה,
    לתוך הלילה הרטוב.
    הגשם שוב נהיה כבד,
    ולא רואים ממטר.
    סע לאט.

    צבי אומר שגשמים כאלה מזיקים לחקלאות
    ואני חושב כמה חם בבית, ואיזה מסכנים החיילים –
    ששוכבים עכשיו בבוץ.
    סע לאט, סע לאט.

    ברדיו – החלפון של הגשש,
    פתאום התחילו חדשות.
    הלילה יירד ברד כבד,
    אצלי הלך הוישר.

    צבי אומר שקר לו בראש, תסגור איזה חלון.
    ואני חושב הפועל שוב הפסידה, ואיזה מסכנים האוהדים –
    שאוכלים להם ת'לב.
    סע לאט, סע לאט.

  4. את המשחק של OKC נגד פורטלנד ראיתי בלייב מתחילתו עד סופו.
    כואב הלב, נאלץ לפרוש מפרויקט ראסל. איזה בזבוז.
    הקבוצה הכי לא מאומנת שראיתי בשנים האחרונות. שום אסטרטגיה, בדלי טקטיקות פה ושם, גועל נפש.

  5. תודה רבה על הסיקור.
    אין לי כבר מה לומר על אוקלהומה. כשאני בטוח שהרע ביותר כבר מאחורינו, הם מגיעים לשיא שלילי חדש

  6. יכול להיות שאני באופוריה אבל למיאמי, בדיוק כמו בעונה שעברה, לקחו כמה חודשים להיכנס לעניינים. עכשיו עושה רושם שנוצר הקליק.

    לפעמים ההתקפה קצת חורקת והשלשות לא נכנסות, אבל אז ההגנה עושה את ההבדל. מיאמי קבוצה מאוד לוחמנית וכולם נותנים את שלהם לסירוגין.

    לדעתי הטופ 3 סגור, ומיאמי צריכה להילחם על המקום ה-4/5.

  7. המשחק הזה בטורונטו יהיה אחד מ-9 משחקי חוץ של ההיט עד סוף החודש מתוך 11 המשחקים הבאים. אם יצליחו לשרוד את זה עם מאזן סביר אפשר להניח שהם בדרך למקום בשמיניה.
    וייטרס פצוע כבר המון זמן אבל הסגל של ספולסטרה עמוק מאוד וזה נראה שתמיד יש מי שייכנס לרוטציה בצורה טובה. כל הכבוד להם על הפיתוח שחקנים מבחירות נמוכות יחסית – טיילר ג'ונסון, ג'וש ריצ'רדסון,וייטסייד כמובן, שיקמו את הקריירה של ויין אלינגטון. ג'יימס ג'ונסון שהיה שחקן די זניח בטורונטו מקבל שם תפקיד משמעותי (סוג של דריימונד גרין מבחינת ניהול המשחק כפורוורד). המערכת שם עובדת מצוין בלי כוכבים גדולים (אין שם אף אולסטאר או קרוב לזה) ובאמת מגיע להם כל הכבוד.

  8. לידיעת הימאים: ניב ידידנו יצא למילואים אי שם בקריביים. אם יש מי מבין הקוראים שמעוניין לקחת חלק בסיקורי היום, באופן לא קבוע ולא מחייב, יתכבד ויגיד אני, ונציגנו יפנו אליו.

  9. נכנסתי מאוחר. סקירה מצויינת ומדוייקת, וכל הכבוד למיאמי ששם-על-שם היא אולי הקבוצה מב' 25 בליגה, ותראו את מעמדה!
    מאד התאכזבתי מאיך שקינגס הפסידו בבית

כתיבת תגובה

סגירת תפריט