לא קל כמו שחשבתם – מינסוטה מפסידים לברוקלין 98-97 / עידן עופר

 

שנה עברה מאז שהתחלתי לסקר את הליגה, מעל 40 שחקנים, ריאיונות ושיחות מאחורי הקלעים עם השחקנים והמאמנים אבל שחקן ואישיות כמו ג'מאל קרופורד שפגשתי היום עוד לא יצא לי להכיר, שחקן מזן נדיר שחי את המשחק ונמצא בליגה הזו טו פליי בול.

אני נכנס לחדר ההלבשה שם יושב לו על כיסא קול אולדריג' הקולני וג'מאל קרופורד הוותיק צופה במשחק על המסך הגדול, "אני אוהד של המשחק, תמיד רואה משחקים" הוא אמר באחד הריאיונות היום. הכתב הראשון ניגש אליו והוא מיד קם ומתיישב בכיסאו מתוך כבוד. הזמן עובר ויותר עיתונאים מגיעים, הוא מתחיל את הריאיון הראשון, עובר לשני ולשלישי, מדבר על הקשר האדוק שלו עם אייזיאה תומאס (שניהם גדלו בסיאטל) וכמה שהוא שמח בשבילו שהוא חזר לשחק, "הוא לא הצליח לישון בערב הכריסמס. אנחנו מדברים כמעט כל יום" סיפר על תומאס. הוא ממשיך ומדבר על כל אלה ש"שבר" להם את הקרסוליים במהלך הקריירה, על האליל שלו, אלן אייברסון, על הרגלי האכילה שלו כשהגיע לליגה ואיך הם נראים עכשיו. אין דבר שלא שאלו אותו והוא לא ענה בחדווה ובאריכות. 

אבל זה לא רק האדיבות והיחס, את זה יש לעוד שחקנים בליגה, זו התשוקה והאהבה הטהורה שהוא מראה למשחק, הדרך בה הוא מדבר עליו, תענוג צרוף. את כל הדברים האלו הצלחתי גם אני לשמוע ממנו באופן אישי אחרי שהתפנה לדבר איתי בריאיון מרתק שגילה בין היתר מהו הכינוי של קרופורד בראקר פארק המפורסם בהארלם ועם מה הוא רוצה לסיים את הקריירה, מומלץ.

קרופורד מסיים לדבר איתי, ממשיך לאחרים ואני ממשיך למגרש לחימום אחרון בהחלט לקראת המשחק המסקרן היום בין שתי קבוצות שנמצאות בפורמה מעולה ומחפשות להמשיך את רצף הנצחונות שלהן.

רונדה הוליס ג'פרסון חוגג היום יום הולדת וכמתנה, מינסוטה מאפשרים לו לקלוע 8 נקודות מהירות שמעלות את קבוצתו ליתרון 4. ברוקלין תוקפים את הצבע פעם אחר פעם אבל הגנה טובה, במיוחד של טיוס ג'ונס שמצליח להגביל את דינווידי (לא להרבה זמן), משאירה את הוולבס בעניינים. הקהל שהראה נוכחות יפה ביציעים מתחיל להיכנס לעניינים כשהשיא מגיע ברבע השני. למה דווקא אז ? כי סוף סוף ג'אליל אוקאפור נכנס למשחק אחרי ששותף רק פעם אחת מאז שהגיע לקבוצה, הגיע הזמן.

מזל טוב רונדה..

אוקאפור ממהר לזרוק אבל גורג'י ג'נג חוסם אותו ללא בעיה. קרופורד המעולה נכנס למשחק וממשיך את המומנטום עם 4 נק' אבל האחיין האובד של אמקה אוקאפור קולע את ה-2 הראשונות והאחרונות שלו במשחק. התסכול של שחקני מינסוטה גדל וטאונס מוציא את הכל על הטבעת עם דאנק אדיר כשאחריו באה גם חסימה גדולה של גיבסון. הזמן ממשיך לרדת עד סיום המחצית, דינווידי מחליט לקחת את הזריקה האחרונה על עצמו ותופר שלשה מקילומטר, 48-43 במחצית.

היה סטרייק?

דינווידי ממשיך להיות ענק בפתיחת המחצית השנייה ולהוכיח פעם נוספת העונה שהוא עדיף בהרבה על ג'רמי לי, בטח ליד ראסל. הסוכריות שספנסר מחלק לזלר בתחילת הרבע עוזרות להגדיל את היתרון ל-12 והלוח הגדול קורא לאוהדים לעודד את השחקנים שלו בהגנה בשביל להמשיך את המומנטום.

וויגינס כנראה שמע אותי אומר לעיתונאי שמתסכל אותי לראות אותו ואת החוסר יעילות שלו (לא לקח ריבאונד אחד במחצית הראשונה ולא טרח למסור יותר מפעם אחת) ועוזר לבצע מהפך ג'אמפ בסוף הרבע, 73-71 לזאבים.

את הרבע האחרון ת'יבודו פותח עם חמישייה גבוהה שמשבשת לזמן קצר את המשחק של הנטס אבל לא מצליחה להוציא אותם משיווי משקל.

בתחילת העונה ישבתי עם טרג'ן לנגדון ואמרתי לו שג'ו האריס הולך לתת עונה מעולה, וכך קורה גם היום. האריס מרים את התקרה של האולם עם שלשה באה אחרי שתי נקודות קודם לכן והנטס מובילים ב-2 עם 6 דקות לשחק.

בצד השני, באטלר ממשיך את היכולת הנהדרת עם כמה סלים חשובים ומהלכים הגנתיים גדולים שעוזרים להשוות את התוצאה, 1:22 דקות לסיום. ת'יבס לוקח הימור ומשאיר את קרופורד על הספסל במקום ג'ונס שנמצא על המגרש וזה עולה לו באיבוד כדור של הרכז הצעיר שלו. באטלר מצליח לקלוע 3 נק' מהקו אחרי עבירה לא ספורטיבית על ג'ונס ועבירה שבוצעה עליו, נקודה יתרון למיני.

רק הוא לא מספיק

דינווידי לוקח אחריות כמו במשך כל המשחק ותופר סל (ניצחון) גדול על גיבסון כשנותרו 9.7 שניות לשחק. הכדור הולך לבאטלר אחרי פסק זמן, הוא מוריד את השעון עד הסוף, הולך למרפק ימין, זורק ו…מחטיא, גיים אובר. 98-97 בסיום. 

דינווידי הוביל את הקבוצה שלו עם 26 נק' ו-9 אס', האריס הוסיף 17 חשובות וג'פרסון תרם 10 נק' וחמישה ריבאונדים.

במינסוטה באטלר היה גדול עם 30 נק', טאונס הוסיף 16 נק' ועשרה ריבאונדים ואנדרו וויגינס תרם 17 משלו.

קלאץ'

מצב הרוח בחדר ההלבשה של הוולבס לא היה טוב במיוחד. טאונס כמעט ויצא מבלי לדבר עם המדיה, וויגינס גם ובלי ששמתי לב נעלמו כל השחקנים. לשמחתי, בזמן שכל העיתונאים התמקדו בקאט אני ניגשתי לטאג' גיבסון המעולה ושמעתי ממנו על התחושות אחרי המשחק, איך זה לשחק תחת ת'יבודו פעם נוספת ומה הוביל לשיפור העצום שלו העונה (שיאי קריירה בדקות, אחוזים מהשדה וריבאונדים).

התרשמתי היום מאוד לטובה (ולא בפעם הראשונה) מספנסר דינווידי. הרכז של הנטס קולע העונה 16.6 נק' ומוסר 8.6 אס' ל-36 דקות כשהוא מאבד רק 1.8 כדורים, נתון חסר תקדים לרכז בליגה הזו. בגובה 1.98 מטר הרכז מאוניברסיטת קולורדו מנווט את ההתקפה של הנטס בצורה "פופוביצ'ית" למדי כמו שקני אטקינסון רוצה ולא יכול לקבל מאף גארד אחר שנמצא כרגע בקבוצה, בריא או פצוע.

דינווידי רק בן 24 ומשפר את המשחק שלו בצורה ניכרת ככל שהזמן עובר ואם ימשיך לעבוד על עוד איזה מהלך שהוא תמיד יוכל ללכת אליו ויתמיד עם השיפור בקליעה, אין סיבה שהוא לא ימצא את עצמו כרכז ראשון בסיטואציה הנכונה כמו שיש לו עכשיו לדוגמא.

מי שפחות התרשמתי (ואפילו התאכזבתי) ממנו היום הוא אנדרו וויגינס. עד היום לא צפיתי ביותר מדי משחקים של וויגינס וחוץ מהיילייטס לא ראיתי יותר מדי כך שעדיין האמנתי שהמבקרים טועים. ובכן, הם לא. מעבר למספרים הבינוניים מינוס שהוא מעמיד (שביעי במספר הניצחונות שהוא תרם לקבוצה עם 1.2 כשבאטלר למשל עם 5.6 במקום הראשון, ו-PER של 13.2 – הכי נמוך בקריירה הקצרה שלו).

אז למרות שבחרתי לא להאמין למספרים, נוכחתי לדעת שאני טועה והמספרים נכונים. וויגינס משחק בצורה לא יעילה ברמה שבא לך להיכנס למגרש ולקחת לו את הכדור. כל פעם שהוא עם הכדור זה נגמר בזריקה שלו, הסיומת שלו בינונית ומטה וכך גם הזריקה שלו. כן יש נקודת אור אחת – הוא עוד לא בן 23 ויש עוד מלא מקום לשיפור, זה כבר תלוי בו.

פוטנציאל יש..ימומש?

 

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. כיף לפתוח את הבוקר עם סיקור שלך עידן.
    סיקור מצויין.
    ג'מאל קרופורד לא רק שחקן ענק אלא גם אישיות ענקית.

  2. מינסוטה כזה בזבוז.כמה כשרון וכמה פאלטות לא יאמן. פלייאוף הם יעשו אבל יחטפו שם בעיטה בתחת מכל מי שיפגשו מהטופ 4

  3. סיקור מעולה, פינוק עם הקפה של הבוקר.
    ג׳מאל שחקן אדיר ובחור נהדר. כיף לראות את הראיון שלו, במיוחד לחוסר תגובה לשאלה אם הוא היה עובר לסיאטל, אדיר.
    מינסוטה לא שיחקה את המשחק שלה הלילה אבל זה לא לוקח מהחצי עונה הטובה שלהם. אף אחד לא ציפה שקבוצה חדשה תתאחד כל כך מהר ותגיע למקום רביעי במערב, קרדיט למאמן.
    ברוקלין הכי הקבוצה המפתיעה של העונה, אין ספק בזה. מהעונה העגומה שהייתה להם עד לנצח קבוצות צמרת, מדהים.

    תודה עידן

  4. אני מת על קרופורד. כזה יןפי יש בתנועות שלו. כזה כיף של כדורסל יש בהתנהלות שלו. ואין אף אחד שיודע לעשות מהלך של 4 נקודות כמוהו

  5. מודה שאני ממש לא סולד מסגנון המשחק שלל קרופורד שכולו בידודים וממש התבאסתי לראות אותו בקליפרס אבל תענוג של ראיון ועושה רושם של בנאדם זהב שבאמת אוהב את המשחק.

    עידן אתה תותח, תענוג לקרוא את הסיקורים מהמגרש – יש לך את זה. והראיונות הם הדובדבן על הקצפת.

  6. עידן הופך לאשכרה מקצוען. את הראיון שלו ראיתי ביוטיב כשהייתי בקפה סטארבאק עם אשתי והיה שם מחשב למי שרוצה. נכנסתי לראות יוטיוב ותמת "RECOMMENDED" המשבצת הראשונה היתה הריאיון של עידן עם ג'מאאל!

  7. סיקור מעולה עידן תודה. קרופורד נראה באמת אישיות ונכס לכל קבוצה שהוא משחק בה. מדהים שהוא עדיין גם כל כך טוב.
    דינווידי נותן שנה מצוינת, ולדעתי חוץ מהנקודות וניהול המשחק הוא גם מדורג גבוה מאוד בין הפוינט גארדים ביעילות ההתקפית (ואולי גם ההגנתית אם אני זוכר נכון).

  8. Go Brooklyn! כבר 4 פור על הלייקרס והיד נטויה. 35 ניצחונות יהיה הישג ענק לקבוצה, בטח עם כל הפציעות.
    תגיד איך אוקאפור שיחק? נראה שהוא שינה משהו במשחק שלו?
    הראיון עם קרופורד פשוט מעולה. בטח מרענן לשחקנים ששואלים אותם שאלות לא נדושות שמראות קצת ידע עליהם מעבר למשחק עצמו.

  9. אני חוזר על דעתי – עידן הוא המראיין הטוב ביותר בליגה ויכול להיות להיט כמקצוען בתחום

  10. עידן, הראיון עם קרופורד נהדד.
    אני מאוד אוהב את השחקן הזה.
    ועכשיו, בראיון שלך, אפשר לראות שלא מדובר רק ב-true essence בכדורסל אלא good essence, כבן אדם.

  11. אהמ… לא די בכך שהוא כיסה אותו באדמה, כעת הוא נקרא "גיבור" בפי בני משפחתו.

    יו.אל מר.שק, הרצל שאול מתהפך בקברו!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט