ניקס נגד ספרס – שובו של הקוואי \ איל רדושקוביץ' MSG

ניקס נגד ספרס – שובו של הקוואי \ איל רדושקוביץ' MSG

ניקס 91 – ספרס 100

 

שנה אזרחית טובה לכולם, מאחלים: הספרס.

 

 

 

קר בניו יורק. סוף דצמבר הביא איתו את המינוס צלזיוס. מינוס חמש, שמונה, שבע-עשרה, מרגיש כמו מינוס עשר, שלוש-עשרה, עשרים. הקרבה להדסון מפנקת את יושבי הנהר ברוח פרצים קרה שמקזזת את סימני השמש המתעתעים. השתי וערב שהעיר בנויה עליו דואג שמסדרונות הרוח יתקיימו צפון לדרום, מזרח למערב, כל הצטלבות של רחובות היא אתגר של קור ועמידות, שגורמת לכך ששוכני הקרנות יצמצמו את נוכחותם לאותן הפינות המתוחמות של העיר בהן הן לא בהישג ידו של המסדרון הארור הזה. הקור הזה הוא חלק מאותה קבלת פנים המעצבנת של העיר, העיר שתופסת אותך באיזורים האינטימיים ונותנת לך תמיד את האשליה שיום אחד תוכל להיות אחד מהאלה שתופסים אותה. High reward high risk אומרים היזמי טכנולוגיה בצלסי, lets roll the dice משיבים להם טייקוני הנדלן במידטאון וI want it all מחרים מחזיקים אחריהם הפיננסיירים בוול סטריט. כל מגזר יושב בבועה מחוממת משלו, עם האובר, ה car service או הנהג הפרטי שלו, ועם לובי מחומם שמעלה אותם למשרד מתוקתק שמשקיף בחמימות על היתר, הללו שנתפסו ברשת ועדיין חולמים את החלום.

הספרס הגיעו לעיר ואיתם מפלס ההתרגשות שלי עולה. לראות את הנוער, ברין פורבס, ברטנס ואנדרסון מחתממים ומשחקים מקרוב, להריח את אגלי הזיעה והכריזמה של טוני ומאנו וכמובן להתחכך באבק הכוכבים של קוואי ולמרכוס. האם למרכוס יחייך את החיוך הענק שלו, ספק מחבק, ספק מזלזל בנו, היתר, האם קוואי סיגל לעצמו יכולות להסתכל בלבן של העין של בן אנוש? איזה הזדמנות אדירה. לראות סימנים להמשך, להתרגש מהקיים, להוסיף עוד דורבן לניסיון הצפייה בלייב שלי.

 

לטעמי, המשחק הזה ייתן סימנים להצלחה של הספרס העונה בהתבסס על דבר אחד: האם הפנים של למרכוס מתכרכמות כאשר קוואי מקבל את הכדור, האם הוא מאדים בגמלוניות כל פעם שהוא חוסם בפיק אנד פופ לקוואי, והאם השרירים שלו עדיין זוכרים מה לעשות כשהוא מקבל את הכדור בפופ או שהם עדיין ספוגי עלבון ומאבקי מעמד. למרכוס שנהנה מריבאונד התקפה ליד קוואי ומזריקות חופשיות מאיזור הטבעת שווה סיכוי לאליפות, למרכוס מכונס, מופנם, הססן, צוחק בחדר ההלבשה אבל לא מעורב על המגרש שווה הדחה בסיבוב שני.

הלפני

הפרה גיים היה פינוק. לראות את בקי האמון וציפ אנגלנד מפרפרים באימון הקליעות של קוואי, מוסרים למיקום המדויק כדי שהסטאר יקבל עוד שכבה של בטחון. שניהם לא איפור וללא סוואג מחייכים בכל מסירת כדור, מבסוטים על כל רוטינה, חוגגים את שגרת הנסיעות הזאת.

נותן ציפ

הראיונות לפני המשחק היו נהדרים. שמתי עליי את גלימת העידן עופר שלי, ודיברתי עם כל השוליים בעולם, עד הברנדון פול:

 

ברין פורבס

 

דיוויס ברטאנס

את פאטי מילס תפסתי במסדרון השחקנים, הוא נענה במיידית והיה נחמד כמו קנגורו. בקצרה, הוא אמר שהוא מעדיף לשחק עם גבוהים שמוסרים סטייל פאו וטימי כך שהוא יוכל לחתוך לסל, הוא הסכים שהליינאפים השנה היו משוגעים, וחושב שהוא צריך ללמוד להפגין מנהיגות כמו שטוני ומאנו מפגינים, להיות פוינט גארד בגובה שלו זה לא דבר טריוויאלי בליגה הזאת, אז הערך המוסף שלו הוא בהעברת הלפיד לצעירים.

פופ ממש זרח בראיון טרום משחק – הוא החל מתעמר בשואלים. עונה אבסולוטלי בכל שאלה שנייה ובטח בכל שלישית ולא רוצה לענות בכל שאלה רביעית. לשאלה החמישית הוא ענה שכרגע הוא ראה cnn msnbc וכולם שם מדברים 3 דק בתגובה ל 3 דק שאלה כדי להראות חכמים יותר, אז בבקשה אל תשאלו אותי שאלות של 3 דק. לעניין הליינאפ הוא סבור שהההרכבים הם מישמש, אין עקביות, יש חברה שלא אמורים להיות על המגרש מבחינת מאצ-אפ והם עדיין עולים בגלל החוסרים. על פרנקי ניק הוא העיד שהוא לא שמע עליו לפני הדראפט, ז"א "אני בוחר בין השחקן ה 26-30 הכי טוב בעולם כל שנה, מה אני יודע עליהם ? כלום !"
לגבי טוני פ. הוא גרס כי "שפגשתי אותו בראשונה הוא היה רך, היה טו קול פור סקול, בחרתי שלושה שחקנים שישחקו מולו רק כדי לראות אם יש לו את הקשיחות בטרייאאוטס והוא נפל וקם כל פעם מחדש. במהלך השנים הוא הבחור שהכי התחמק הכי מבחינת תשומת לב ומאחר ומאנו קיבל הרבה בגלל צורת המשחק וטימי בגלל שהוא היה הטימי. סה"כ החוזים של טוני די טובים, הוא לא רואה אותו פורש בקרוב.

המעלית לקומה העשירית

טרנס עלה עם הצמר גפן, מעין מקל ענק עם חמישה עשר שקיות פלסטיק עמוסות בכל טוב של סוכר מנופח, אחריו דארין ירד עם עגלות זבל עצומות וריחניות,לא הפסיק  התנצל עמוקות על שכמעט נגע בז'קט שלי, אח"כ המשיך והתנצל לשאר העולים ושבים, מצד אחד מלא גאווה בעגלה השחורה והמטונפות ואידך גיסא מבקש סליחה על כך שהיא מטנפת את החוויה הגארדנית, כאילו וחזר הרגע מהטירונות עם עם נשק ארוך ושחור שמכה ביושבים באוטובוס. תוך כדי העצירות  ירדה ועלתה רשונדה, עיוורת בעין אחת , בת חמישים לפני עשרים שנה, מחזיקה כוסות פלסטיק, מפלסת את דרכה לעוד יום עבודה בגארדן ואיתה הצטרף ג’ימי עם העגיל יהלום באוזן ימין מלא תלונות שגנבו לו את הכובע מצחייה. מי גונב כובע מצחייה מזיע הוא תהה. אי שם בין הקומה התשיעית לעשירית התבלבל במבטא ישראלי איש גבוה במיוחד. כתב מדיה של אחד מעיתוני הפרינט בארצנו, כשקלטתי שמדובר במישו משלנו, אספתי אותו אל מרומי סקשיון 325 בקומה העשירית.

רבע ראשון

גבירותי ורבותי, המהלך שכולנו חיכינו לו: קוואי ללמרכוס

 

רבע שני

שני אירועים חשובים קרו, אחד חשוב כמו שבע עשרה מיליון דולר לעונה, ואחד כמו תאונה בהילוך איטי, יואכים נואה נכנס וקייל אנדרסון חסם בקפיצה. שלוש דק לסיום מקהלה ארגנטינאית מתחילה לשיר מאנו מאנו, אחרי מסירה כושלת שלו לקוואי, קוואי עושה ריקובר, הספרס ממשיכים להניע את הכדור, הקהל הניו יורקי שורק בוז למקהלה העליזה, מאנו מקבל את הכדור עם שחקן על הפרצוף, קולע שלשה, והאולה אולה אולה פורץ שנית, משתיק את הבוז הניו יורקי, דגלי ארגנטינה נישאים בהיכל ולב ארגנטינאי הומה פנימה.

 

 

וגם זה קרה פוזיישן לפני סוף החצי:

 

The Kawhi Special

Kawhi doing Kawhi things.

Posted by San Antonio Spurs on Tuesday, 2 January 2018

 

 

רבע שלישי

פורזינגיס הלום קרב, כמה הלום קרב? למרכוס הולם בו כל התקפה כדי לחלץ פאול או סל, עד כדי שהוא מחליף עליו שמירה עם קאנטר. כמה הלום קרב? הוא מפספס ליי אפ ממטר וחצי כשפטי מילס שומר עליו פעמיים!!!. כמה הלום קרב? 3 דק לסיום הרבע, הוא בוהה בכדור של גארט גק שמתגלגל לאיטו מתקרת הקרש סל עד לרצפה. פורזינגיס ממתין לאיטו שהכדור יגיע לספרות בהן טוני פרקר יוכל להפריע לו והאחרון כידוע לא מהסס לגנוב נשים או כדורים, מוריד את הכדור לרצפה, הגירפה הלטבית משתטחת אחריו וצופה בכיליון עיניים איך טוני פ. משלח את למרכוס שמשלח את קוואי לעוד שלשה מוצלחת.

 

 לקראת סוף הרבע, מוריי עושה את הרצף הבא: התקפה אחת: מנצל את הגפיים הארוכות שלו כדי להחסם ע"י פורזינגיס, לקחת ריבאונד ולקלוע מעל לי, שנייה: מוצא את למרכוס לליי אפ קל שלישית: מוצא את למרכוס בפנים בשביל לסחוט עבירה מפורזינגיס, רביעית: חודר פנימה, זורק לקיבנימאט כדי לחזור להגנה ולעשות צייס דאון בלוק לפרנקי ניק

הרוויח ציוץ ספרסי:

 

ומאנו עושה מאנו:

 

רבע רביעי

באמצע שיעמום המחץ, בזמן שבהיתי בפרנקי ניק נאכל חי פעמיים ע"י טוני פ. בשיא דומיננטיות מוחלטת של הספרס, כזאת שלא רואים בסטטיסטיקה אלא בייאוש של שחקני היריבה, פאניקה קלה נרשמה ברחבי הNBA: רמון סשיינס פרץ למגרש וקלע סל לניקס. אחרי שתי דק' הגארדן עולה באוויר לאחר שלשה של לי מממתפרצת של גארט גק. הרכב הטלאים הבא מחולל שמות בהגנה הטקסנית: סשנס, ג'ק, ביזלי, לי והררנוגומז, הניקס מצמצמים לפיגור שבע, בזמן שכל הניו יורקרים צועקים בוז לספרס. כל זאת לא הועיל יותר מדי שקוואי ולמרכוס דאגו לחתום את הניצחון עם דומיננטיות בתוך הצבע ומחוצה לה.

 

סיכום המשחק:

קוואי ולמרכוס התמסרו, ניסו חיפשו, ובמילותיו של דר סוס, רק ניסו שהטיק והטוק יתקתקו, ושההולכים לישון ישנו מהר יותר:

A Mr. and Mrs. J. Carmichael Krox

Have just gone to bed near the town of Fort Knox

And they, by the way, have the finest of clocks.

I’m not at all sure that I quite quite understand

Just how the thing works, with that one extra hand.

But I do know this clock does one very slick trick

It doesn’t tick tock. How it goes, is tock tick.

So, with ticks in its tocker, and tocks in its ticker

It saves lots of time and the sleepers sleep quicker

 

לילה, בוקר, שנה.

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. פוסט נפלא. הייתי אומר שקצת פילוסופי.
    ניו יורק זה לא מקום למגורי אדם, לא אנושי לגור במזג אויר כזה. אלוהים התכוון שיחיו שם דובים.

  2. היי כולם, תודה רבה!! כמה דברים שלא נכנסו -1. בעצת כתבינו, התלבשתי כמו שאני הולך לעבודה, מחויט ומגולח. 2. לקראת סוף המשחק כלתה לשבת לידי כתבת שחורה, אני מציין את צבע עורה רק בגלל שהיא התייחסה לכל מה שהיא אמרה בתור חלק מהבלאק קומיוניטי. היא לא הפסיקה לזיין לי את השכל ע"כ שכל השחקנים אכפת להם רק מסטריט קרדיט ולא אכפת להם מכסף, היא נתנה לי לדוגמא את כרמלו, שהפסיקו לייצר את הנעל שלו וזאת בושה ברחוב השחור. היא אמרה שהוא ברח מהניקס ונתנה לי לשמוע ראיון מצוקמק איתו שרק היא, יברת נפש שלו ושל להלה הצליחה להשיג. גם התלוננה על העיתונות שלא נותנת ביטוי למה שחשוב באמת, למשל זה שלהלה הייתה כם בכארדן וגם במשחקים באוקלוהומה ואם לא היא מדווחת על זה אז כולם דיברו על כך שלהל לא מופיעה למשחקים של מלו. היא טענה שההודי (הקפוצון) של מלו יצא התור פיצוי לביטול הנעליים ונמכר בתוך 7 דק. ושפורזינגיס צריך לשחק בארלם ווושינגטון הייטס ע"מ להתקשח, ה' ישמור. כמובן היא לא ידעה את השם של קוואי. זאת DC layders ד"א 3. קוואי משתפר בקשר מבט עין – כתבים הסתכל על כמה. 4. החיוך של למרכוס שווה זהב, חייב לשבת איתו על בירה מתישהוא 5. מאנו היה שיחת היום עם הקליעה המשוגעת שלו 6. לא התרשמתי מהמדיה הניו יורקית – הרהב זקנים ששאולים את קוואי איך זה להיות ברצף נצחונות והוא מתקן אותם ואומר שהם רק הפסידו שלשום לדטרויט והם כל הזמן שואלים שחקנים על שחקנים אחרים רוב השאלות ללמרכוס היו לגבי איך זה לשחק עם מאנו, האם זה קסום. אההההההההההה

          1. ממש, וממש מעצבן אותי שאני לא מוצא אותה בגוגל, אני מתחיל לחשוה האדם היחידי שראה אותה אי פעם. סטייל נפלאות התבונה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט