סיפור מהתיבה: היום לפני 50 שנה – 'ICE BOWL' שלא קפא עם הזמן! / מנחם לס

(הניסיון השני ל–TD ממרחק יארד אחד שלא הצליח)

 

(הניסיון השלישי – שהצליח!)

 

אני זוכר את המשחק כאילו נערך אתמול. היה זה משחק שאסור היה שישוחק. משחק שגרם לצופים ולשחקנים כאחד פגיעות גוף חמורות, כמה מהן לשאר ימי חייהם. משחק על אליפות ה-NFL הידוע עד היום כ-"ICE BOWL".

היום שקדם ליום האחרון של שנת 1967 היה יום נהדר בגרין ביי, ויסקונסין. שהרי בסוף דצמבר יום של 15 מעלות פרנהייט (9- צלסיוס) עם שמיים כחולים ללא ענן בשמיים הוא יום בו הילדים ממהרים להוציא את עגלות ההחלקה שלהם ולעלות על הגבעה הראשונה להחלקה על הקרח, ואמהות מכסות את ראשי תינוקות בני שבועיים ויוצאות לקניון הקרוב לקנייה אחרונה לפני NEW YEAR EVE.

ביום המשחק הטמפרטורה היתה עדיין "נהדרת" במושגים של גרין ביי בסוף דצמבר. מינוס 17 פרנהייט, אבל שמיים ללא ענן והשמש מרגישה נעים על הגוף. הדאלאס קאובויס נהנו מהשמש של שעות לפני הצהריים לאימון 'שיחרור' אחרון בזריקות, תפיסות, וריצות עם הכדור על LAMBEAU FIELD שהדשא המכסה אותו הורגש אפילו טיפונת חמים ממערכת החימום שמתחתיו. בעוד 4 שעות הם יחזרו לאיצטדיון שיהיה עמוס עד אפס מקום למשחק האליפות של ה-NFL בין אלופת המזרח, דאלאס, ואלופת המערב, גרין ביי.

חזאי מזג האוויר הזהיר שגל קור בלתי רגיל יורד דרומה מקנדה הקפואה, והטמפרטורה עלולה לרדת עד 15- (26- צלזיוס) תושבי גרין ביי רגילים לזה. לא לקור הזה, אלא ל'אזהרות' שלרוב לא מתאמתות. כן, נעשה קצת יותר קר, אבל 15- פרנהייט? ספורי מעשיות.

ב-4 אחה"צ ביום שקדם למשחק התיישבו פיט רוזל, הקומיסיונר של ה-NFL (שלפני שנה התאחדה עם ה-AFL ועדיין לא ניתן שם רשמי להתאחדות שתי הליגות; אבל מנצחת משחק היום תשחק נגד אלופת ה-AFL במשחק שעדיין לא ניתן לו השם "סופרבול"), המאמנים וינס לומברדי של גרין ביי, ותום לנדרי מאמן דאלאס לכוס קפה ועוגה. השניים הם חברים טובים עוד מהימים שאימנו יחד כעוזרים בג'איינטס ב-1954, לומברדי כמאמן ההתקפה ולנדרי כמאמן ההגנה. השניים היו ידועים אז כמאמני ההתקפה וההגנה הטובים בנמצא.

לארוחת אחה"צ הקלה הצטרפו גם פרנק גיפורד, שיהיה שדר המשחק של CBS, והאנלסטים/אנשי 'צבע' פט סמרול, ותום ברוקשייר. צוות שידור מעולה מזה לא היה אז.

לפתע מגיע ראש צוות מערכת ההפעלה ג'ימי הברבוק ולוחש משהו באוזנו של וינס לומברדי. הוא אמר לו שני דברים: 'הטרמוסטט באיצטדיון כבר מראה 22- פרנהייט (30- צלזיוס) ומערכת החימום תחת הדשא MALFUNCTIONED. JUST FROZE"

פיט רוזל מבקש מלומברדי שיגיד מה קורה. וינס: "NO BIG DEAL. מחר יהיה קצת קר מהרגיל ומערכת הפעלת החימום תחת הדשא (שנתרמה ע"י בנו של ג'ורג'  האלאס – "PAPA BEAR" האגדי –  מאמנה ובעלה של שיקגו ברס) הפסיקה לעבוד". לנדרי, תמיד קר רוח, STOIC, לכמה הוא נראה אפילו מין פלגמטי כזה סביל ואדיש הגיב: "I GUESS IT WILL BE A LITTLE COLD OUT THERE TOMORROW"

איש התחזוקה של דאלאס מיהר לחנות הכל-בו הענקית 'קמופלאג" המתמחה בציוד לקמפינג, סקי, וכו', וקנה עשרות כובעים, גרביים, וכפפות – כולן עם בטריות לחימום – וכמה מאווררים ענקיים הנושפים אוויר חם, אבל נאמר לו שהציוד עלול לא לעבוד ביעילות בקור שכזה.

למחרת ב-11 בבוקר (המשחק נעד ל-1:00) בשני חדרי ההלבשה היו כמה שחקנים כבארט סטאר, דייויד אנדרסון, ג'ק קרמר, ג'טרו (יתרו) פיו, הגארד השמאלי גייל גילינגהאם, והטאקל הימני (אחד הגדולים מכולם!) בוב לילי ועוד כמה אחרים שהחליטו שהם יוצאים לאיצטדיון ללא שרוולים ארוכים וללא כפפות.

לחולי הפוטבול שבינכם, המשחק הזה היה למעשה RE-MATCH של העונה שלפניה, המשחק ששוחק בדאלאס ב-31 לדצמבר, 1966, וגרין ביי ניצחה 34-27

לדאלאס – אם תנצח – תהיה זאת "אליפות עולם" ראשונה (זה היה השם לפני 'הסופרבול), וגרין ביי מנסה לעשות מה שאף פעם לא נעשה לפני כן – "אליפות עולם" שלישית ברציפות.

אני לא חושב שישנו מקום אחר בעולם מלבד גרין ביי ש-50.891 צופים – קיבולת האיצטדיון אז, היו מעיזים לעזוב בית חם ולהיכנס לאיצטדיון שלפי הרדיו ה-WIND CHILL (קור הרוח הנושבת; הקור האמיתי שאותו אתה חש) שם הגיע ל 70- פרנהייט  מינוס 56 בצלזיוס, ולשבת שם שלוש שעות. במשחק הזה התגלתה עוד בעייה: האנשים הביאו עמם בקבוקי וויסקי, בירה,  ווודקה במחשבה שהשתייה 'תחמם' להם את הגוף. בדיוק ההיפך קרה, ויותר ממאה צופים נלקחו לבתי חולים במצב קריטי של קפיאה בריאות. אלכוהול – כיום כולם יודעים – עלול להיות סם מוות בקור אולטימטיבי. אלכוהול הוא VASODILATOR ידוע שיגרום לכלי הדם מתחת לעור לאבד חום במהירות רבה, מבלי שהאיש ירגיש 'קר'. התופעה הזאת ידועה לי אישית ממשחקי פוטבול רבים בפן סטייט, הג'איינטס, והג'טס כשבימים קרים מאד הבטן היתה מלאה בבירה ו-וודקה, ורק בבית התוצאות המרות לקחו את תשלומן.

 

לפקרס היתה את ההתקפה הטובה ביותר בליגה עם הקוורטרבק הנפלא שלהם ברט סטאר. לקאובויס היתה אז ההגנה הטובה ביותר שכונתה אז "DOOMSDAY DEFENSE". גם לקאובויס היה קוורטרבק מצויין – מעט פראי אבל מצויין, מהסוג של בן רות'ליסברגר מהסטילרס, אבל צעיר יותר ונייד יותר ושמו דון מרדית' (ששנים אח"כ הפך לאנליסט נפלא ב-'מנדיי נייט פוטבול" עם פרנק גיפורד והאוארד קוסל  – הצוות הקלאסי שהפך את MNF לתכנית הספורט מס' 1 בארה"ב). לדאלאס היה עוד איש התקפה מצויין – הרנינג-בק בובי הייז, לא פחות ולא יותר האלוף האולימפי בריצת 100 מ' באולימפיאדת  1964 בטוקיו.

היום ידוע שהמשחק לא היה צריך להיות משוחק. אבל אז פיט רוזל צילצל לג'ים קנזיל ודון ווייס, שני סגני נשיאיו ו-EXECUTIVE DIRECTORS של ה-NFL והם ענו לו ש"מזג האוויר הוא PLAYABLE. אולי 5 מעלות מינוס".

כמה שחקנים לא הצליחו להתניע את מכוניותיהם ותפסו טרמפים עם צופי המשחק בדרך לאיצטדיון. אחד בשם וודס לא הצליח להניע את מכוניותו וצלצל למוסך בבקשת עזרה. כשהמכונאי הגיע, וודס אמר לו "בקור כזה יבטלו את המשחק. אני נשאר בבית".

לפתע גילו עוד בעייה: כשה-TURF HEATING SYSTEM פסק לעבוד וה-TARPAULIN הורד מהדשא לפני המשחק, הכיסוי השאיר כמויות מים די רציניות שהפכו מיד לקרח וכיסו את כל האיצטדיון.

תזמורת האוניברסיטה של ויסקונסין עלתה על המגרש עם החצוצרות והתופים, וכעבור כמה דקות ראית סטודנטים שוכבים על הדשא ולצידם חצוצרות וכלי נשיפה אחרים עשויים מ-BRASS. ה-MOUTHPIECES מיד הקפיאו להם את השפתיים ונשארו דבוקים לפה. כמה שניסו להוציא את כלי הנשיפה בכוח פגעו בשפתיהם ובפיהם ונשלחו מיד לבתי חולים. התזמורת ירדה בבהלה מהשדה.

כשהמשחק החל, והשופט נורם שכטר (Norm Schachter ) שרק לפתיחת המשחק, משרוקית המתכת נקפאה על שפתיו. הוא הפריד אותה בכוח משפתיו, ואיתה הוריד חלק משפתו, ומשך כל המשחק דם ניגר מפיו. דם שקפא מיד. מאותו משחק ואילך ה-NFL השתמשה רק במשרוקיות פלסטיק.

השחקנים ש"היו גיבורים" והחליטו לשחק ללא גרבי, תחתוני, ושרוולי  THERMAL שילמו על כך משך כל המשחק. היו שנכנעו ורצו לחדר ההלבשה ללבוש את הלבוש הטרמי.

משחק שלם על קרח, שלג, ואדמה קפואה

 

בגלל קור האימים שהיה אין היום שידור מלא של המשחק אלא חלקים פה ושם מסרטי 8 מ"מ, וכשמכשיר הטלוויזיה עבד לפני שקפא. כשחומם – חזר השידור לכמה דקות. אז, ההקלטה לא היתה עדיין דיגיטלית ולכן ישנם רק חלקי משחק שנשארו על פילם של 8 מ"מ, וחלקים ממנו נמצאים בקטע שידור שאסף יוטיוב והכנסתיו בסוף המאמר. (הווה אומר השידור הטלוויזיוני נראה בשלמותו אבל העתקים מלאים לא קיימים).

המשחק הזה  הוא אחד המשחקים המגדירים את ה-NFL והאנשים המשחקים בו. הוא ייכנס לדורות הבאים כמשחק שלא צריך היה להיות משוחק כי היו בו שחקנים שלא היו מוכנים לשחק במזג אוויר כזה. אבל ה"מאצ'ו" של הליגה (הרבה שונה מאז) לא הירשה לפיט רוזל לבטל את המשחק "בגלל שקר". לא היה שלג, לא היו שטפונות, לא היתה רעידת אדמה. מה היה? בסך הכל קצת קר. אז ב-NFL משחקים.

מאמן ההגנה של הקאובויס ארני סטאוטנר לא הירשה לשחקני ההגנה שלו להשתמש בכפפות. "GLOVES ARE FOR SISSIES" הוא אמר להם. לכמה וכמה מהם נשארו FROST BITES (פגיעות כפור) באצבעותיהם שהם יסבלו עד סוף ימי חייהם. בוב לילי, המגן הנפלא של הקאובויס ואיש ה-HOF: "סיסיס?" הוא אמר. "אנחנו נכנסים לאיצטדיון וכל שחקני הפקרס לא סתם עם כפפות, אבל עם כפפות טרמיות. אני לא אומר שבגלל זה הפסדנו את המשחק, אבל אני לא הרגשתי את אצבעותי משך כל המשחק, ושבועיים לאחר מזה".

היה זה המשחק הקר ביותר בתולדות הפוטבול. אני לא יודע על משחק קבוצתי קר ממנו בכל ספורט אחר.

SI כתב למחרת המשחק:

"IT SHOULD NOT HAVE BEEN PLAYED. IT SHOULD HAVE BEEN CANCELLED"

הווייד רסיבר קרול דייל סיפר השבוע לעתונאי ה-AP

-"MY  TOENAILS FROZE AND TURNED BLACK. I STILL SUFFER TILL TODAY. MY EARS ARE FROSTBITTEN AND ARE SUPER SENSITIVE UNTIL TODAY"

דן ריבס, מאמן הפלקונס לשעבר, סיפר לאטלנטה קונסטיטיושיון שכל פעם שהוא מתגלח הוא "עדיין רואה את התפרים על הלחי. כשהתחלקתי על הקרח, שן או שתיים חדרו דרך הלחי הקפואה ויצאו מהצד השני".

הפקרס הובילו כמעט מההתחלה. סטאר עירבב ריצות עם מסירות קצרות ופתאום 0-14. בובי הייז – כוכב הקאובויס – היה בסבל כזה שכל פעם ששמו לא נקרא לתרגיל, הוא מיד שם את ידיו בכיסיו. ג'ק קריימר, מכוכבי הפקרס הגדולים ואיש ה-HOF שם לב לזה ואמר לכולם בהאדל ש"אם ידיו של הייז בכיס אז הכדור לא הולך אליו".

עד החצי דאלאס קטעה את ההפרש ל-10-14 כתוצאה מפמבל שהפך ל-TD ובעיטת שדה. ההגנה של הקאובויס התעשתה וסטאר סבל שיא של 8 'סאקס'. וכשדן ריבס – שלשנים הפך למאמן הראשי הצעיר ביותר ב-NFL –  היכה את לאנס רנסל ל-50 יארדס TD, דאלאס לקחה לראשונה את ההובלה, 17-14. הם נראו פתאום קלים ומהירים, ובדרכם למשחק הסופרבול (עם שם אחר…) במיאמי נגד אלופת ה-AFL.

הקהל קפא אף הוא. כולם נצמדו לכולם, ומנשיפת הצופים עלה עשן שנראה כמו שריפה ביציעים. ג'ון גסג'רדין, היום בן 65 אבל אז בן 15 סיפר: "היה כל כך קר שרק התכרבלנו אחד אל תוך השני וסבלנו יחד. היה כל כך קר שלא היה טעם לנהתלונן. WE WERE ALL IN OUR LITTLE AGONY…"

"בסוף הרבע הרביעי המגרש כולו נראה כמו ICE RINK. לא ראו קווים, לא ראו כלום. מה שכן ראית הם אנשים שמאפם ניתלה בדיל קרח באורך 3-4 ס"מ ולא היה אפילו טעם לנסות לתלוש אותו מהאף כי מיד בדיל קרח אחר היה ניבנה במקומו", אומר היום, פטריק ווב האחראי על כל פעולות הפוטבול של הנוער בויסקונסין, שהיה אז ילד בן 16.

(לא. זה לא עשן של שריפה. אלה האדים היוצאים מפיות ההמונים בקור של מינוס 70 פארנהייט בווינד-שילד – קור הרוח. לא יאומן כי יסופר)

נשארו 4:50 דק' לסיום. "ב-31 הפלייז הקודמים עשינו מינוס 9 יארדס כולל. עכשיו יש לנו 68 יארדס לעבור ב-4:50 דקות" אמר הכרוז. 'היחיד שלא היה מיואש היה ברט סטאר שצרח עלינו להתאושש ולהתחיל לשחק פוטבול כאילו זה הראשון לספטמבר. הטמפרטורה עכשיו (WIND SHIELD) היא 70 מעלות פרנהייט מתחת לאפס (בצלזיוס -57-) ואנחנו בלי אנרגיה, בלי זמן, בלי להרגיש את הרגליים והידיים, וברט מבקש מאיתנו לשחק כאילו זה יום סתווי נחמד"'  אמר ג'ק קריימר.

ברט סטאר החל ב'דאבל טייק' לאחד מרציו, אבל כשלא היה אף אחד הוא FLIPPED כדור לדוני אנדרסון ל-6 יארדס. הפולבק צ'אק מרסיין עבר עוד 7 יארדס עם סוויפ מסביב ה-RIGHT END ויצא לעבר קו החוץ לעצור את השעון.

סטאר, עתה נלהב באמת,  זורק לדאולר למרכז לעוד 13 יארדס, ודאון ראשון.

 לפתע אסון: קורנל גרין בטאקל מצויין ואז ווילי טאונס שובר דרך שניים ומחסל את דוני אנדרסון לאובדן 9 יארדס. זה היה אמור להיות HALFBACK OPTION PLAY שנדפק.

לומברדי רוצה טיים לדבר עם סטאר. אנדרסון אומר לסטאר  שהוא חושב שהוא יכול  לעשות 8-10 יארדס במסירות קצרות כי הליינבקרים של דאלאס עומדים רחוק מדי. הוא 'מבטיח' לפחות 8 יארדס אם סטאר קורא בשמו. סטאר מקשיב, וקורא בשמו של אנדרסון לשתי מסירות קצרות ל-9 ול-12.יארדס. עכשיו יש לסטאר דאון ראשון על קו ה-30 של דאלאס. בהאדל מרסיין אומר לסטאר שגם הוא פתוח בצד שמאל, וסטאר נענה בפליפ קצר שמרסיין הפך ל-GAIN גדול כשהוא יוצא החוצה לעצור את השעון על ה-11 של דאלאס.

השעון מראה 1:11 דק' לסיום.

עתה סטאר קורא לפליי שהוא שמר למקרה מיוחד בדיוק כזה, "54 GIVE", פליי שהיחיד שלא אהב אותו היה וינס לומברדי בעצמו ובכבודו שכינה אותו "SUCKER".

דבר אחד שעמד לזכותו של לומברדי – המאמן הנחשב לגדול בכל הזמנים – הוא שהוא אף פעם לא התווכח עם הקוורטרבק שלו, סטאר.

ב-PLAYBOOK של הפאקרס הגארד השמאלי גייל גילינגהאם זז לימינו כאילו זה הולך להיות 'סוויפ' טיפוסי, ואז הטאקל הימני של הקאובויז, שכבר כיניתי אותו הגדול מכולם בוב לילי, ייצא מיד בעקבותיו עם הרפלקסים המעולים שלו. אבל זו היתה הטעייה שהוליכה שולל את לילי. הטאקל השמאלי של הפאקרס בוב סקורונסקי עשה בלוק על ג'ורג' אנדרי, ה-END של הקאובויס, ומרסיין עבר כמו טיל בחור שנוצר והגיע ליארד השלישי.

3 יארדס לנצחון.

בפליי הבא אנדרסון נשא את הכדור עד יארד אחד מ-TD. היו שחשבו שהוא עבר את הקו אבל השופטים החמיצו הכל בערימת השחקנים שנוצרה. כשהערימה הופרדה, הכדור הונח על קו היארד מה-GOAL-LINE.

FIRST DOWN AND GOAL TO GO!

כל השטח מהגול-ליין ועד קו ה-30 היה מכוסה קרח. אשכרה קרח להחלקה על הקרח.

דאון ראשון ויארד אחד לניצחון: כדור לאנדרסון המתחלק על הקרח, לא מוצא יתד ראוי לכף רגלו לשמש כהתנגדות ונופל.

דאון שני ויארד אחד לניצחון: בארט סטאר נותן כדור נוסף לאנדרסון המנסה להיכנס דרך החור הקטן שנוצר, מתחלק שוב, ונופל.

דאון שלישי ויארד אחד לניצחון..

סטאר לוקח את הטיימאאוט האחרון שנשאר לו. הוא מרגיש צורך לדסקס את המצב עם לומברדי. אבל לפני שהוא הלך ללומברדי,  סטאר שואל את הגארד הימני ג'ק קריימר אם הוא יכול להקיש על הקרח וליצור גומה קטנה לשמש התנגדות לעקבו – מין טריז כזה –  ואז לפתוח לסטאר חור גדול מספיק ל-SNEAK. קריימר ענה בהחלטיות "YOU BET!" ('אתה יכול לשים על זה כסף').

 

(סוף הטרוף)

 

סטאר אומר ללומברדי:

Coach, the linemen can get their footing for the Wedge, but the backs are slipping. I'm right there, I can just shuffle my feet and lunge in."

("הליינבקרים יכולים לתקוע טריז אבל נושא הכדור מתחלק. אבל אני… אני הרי כבר נמצא שם עם הכדור וכל מה שעלי לעשות זה לזנק קדימה")

Lombardi told Starr, "Run it, and let's get the hell out of here!

בצד השני, מועצת ההגנה של דאלאס הודיעה למגיניה שאחרי שני ניסיונות שהלכו לשום מקום, הם בטוחים שסטאר יזוז אחורנית ב-ROLL-OUT למסירה קצרה ל-TD, ואם הוא יחמיץ הפקרס יילכו על בעיטה לשוויון. למה? כי נשארו 19 שניות לסיום ולפקרס אין יותר טיים-אאוטס. אם הם הולכים על ריצה עם הכדור ונכשלים, המשחק גמור. אם הם הולכים על מסירה והיא INCOMPLETE, הם בועטים פילד-גול לשוויון. אז הם הולכים על מסירה, וזה בטוח!

ב-9 מתוך 10 המקרים בפוטבול, אם שני ניסיונות להיכנס לאנדזון בריצה לא מצליחים, הקוורטר הולך על מסירה. אבל עם 19 שניות לסיום, ובלי טיים-אאוט, כשמסירה יכולה לעשות TD או אם אינה נתפסת אז פילד גול, 999 קוורטרבקים מ-1,000 הולכים על מסירה.

אבל לא סטאר ככל הקוורטרבקים.

בעוד פט סמרול אומר לכל צוות השידור להתכונן ל-ROLL OUT PASS –  פט פפלר (Pat Peppler) שואל את לומברדי איזה פליי הולך סטאר לעשות.

"Damned if I know", עונה לומברדי.

בהאדל סטאר קורא "BROWN RIGHT 31 WEDGE". זה הפליי הרגיל למרחק קצר בו הפולבק מקבל את הכדור ונכנס בחור שנוצר, ואם לא נמצא חור הוא מזנק באוויר בתקווה לעבור את הקו באוויר.

 

סטאר, כוכב בין כוכבים, יורד מהמגרש בשרוול קצר על אדמה קפואה כאבן. טמפרטורה? 70 מינוס בפרנהייט בווינד שילד! FROST BITES לכל השחקנים שכמה נשאו איתם לכל ימי חייהם!

 

אבל סטאר לא אומר לאף אחד שהוא מתכונן להחזיק בכדור ולפרוץ בעצמו, ואז הפולבק שבא בריצה ובמומנטום מקסימלי לקבל כדור ולעשות TD, משמש (מבלי שהוא עצמו ידע!) עוד כוח מחץ – מומנטום – נגד קו ההגנה של היריב.

כמובן שחלק גדול מהצלחת הפליי תלוי בחסימה שיעשה קריימר על הדפנסיב טאקל הענק והנהדר של הקאובויס ג'ת'רו (יתרו) פיו. פיו היה אחד הטובים בביזנס בימים ההם. הטאקל שעשה קריימר נגדו נכתב לימי הימים כ-THE GREATEST TACKLE EVER MADE!

סטאר נכנס דרך החור שעשה עבורו קריימר כמו שאתה נכנס עם מכוניתך במנהרת הכרמל בשעה 3 לפנות בוקר!

17-20. בעיטה לאקסטה פוינט ו-17-21.

שבועיים אח"כ הגרין ביי פקרס ניצחה את אוקלנד בסופרבול השני 34-13 במשחק שהיה כה ANTI-CLIMATIC!

הקהל פרץ למגרש. הוריד את שני השערים. אנשים רצים הלוך וחזור כמטורפים.

בחדר ההלבשה של הפקרס לשחקנים לא היה אפילו כוח לחגוג. אז רובם עשו את הדבר היחיד שהיה להם לעשות – לבכות.

 

ריי ניצ'קה, הליינבקר של הפקרס ואחד הגדולים מכולם אמר לעתונאי שריאיין אותו כשכל אצבעות ידיו וכפות רגליו סובלות מ-FROST BITES והן כולם כחולות או שחורות אחרי המקלחת החמה:

"I'M SPENT. THE ONLY THING THAT I CAN SAY ABOUT THIS GAME IS THAT I THANK GOD THAT I CAME OUT OF IT ALIVE!"

("אני סחוט. הדבר היחיד שיש לי לומר זה שאני מודה לאלוהים שיצאתי מהמשחק הזה בחיים")

 

 

*

*

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. The king russell

    1 ינו 2018 01:48:54

    איזו הזייה. שאלתי, מדוע אלכוהול מסוכן בתנאים קיצוניים? ומה גרם לשחקנים אלו או אחרים לצאת בתנאים האלו בלי כפפות?

  2. מנחם לס

    1 ינו 2018 02:21:49

    Alcohol is what we call a potent vasodilator, so the blood vessels underneath the skin will lose heat very easily… which means you can get very cold, very fast — and not even feel cold
    Symptoms of hypothermia include shivering, exhaustion, confusion, fumbling hands, memory loss, slurred speech and drowsiness+.
    .

    1. עידו גילרי

      1 ינו 2018 07:16:19

      לא ממש.
      פוטבול משחקים בכל תנאי מזג אויר. כבר היו כמה משחקים בתנאים דומים (אם כי זה עדיין הקר ביותר שהיה).

        1. עידו גילרי

          1 ינו 2018 11:13:49

          משחיקם בקור דומה גם היום כמו גם בשלג ובוץ ומה שלא תרצה. הציוד היה קיים גם אז וגם היום יש כאלו שמנסים לשחק אותה קשוחים ויוצאים בשיא הקור בלי שרוולים ארוכים או כפפות.

  14. אדם

    1 ינו 2018 11:57:20

    כתיבה נפלאה.
    כתיבה שמה שמרגישים ממנה הוא שמי שכתב אותה אוהב בכל נפשו את הדבר עליו הוא כותב, ולא רק אוהב אלא גם עשיר בנסיון, בחוויות ובהבנה עמוקה של הדבר אותו הוא אוהב.

    נפלא!

    תודה

  15. הציפור הנדירה

    1 ינו 2018 12:27:30

    אף שהמשחק לא היה צריך להיות משוחק, אם כל השחקנים היו לובשים את פריטי הלבוש הטרמיים היה נמנע חלק נכבד מהנזקים הבלתי הפיכים שנגרמו מהקור, אם לא כולם.

  17. האווי לאסוף

    1 ינו 2018 16:36:06

    ותנסו לספר להם שזה רק ספורט… תודה רבה דוקטור, אני הולך לחפש קמין, אח מבוערת יעני, לחמם את נשמתי

  20. ניר לוין

    1 ינו 2018 19:33:55

    סיפור מדהים וכתבה מעולה מנחם תודה רבה.
    הקשיחות האמריקאית בנוגע לפוטבול וקור היא מדהימה. הייתי השבוע בדרום קנדה, היה 27- עם ווינד צ'ילד של כמעט 40-. זה היה נורא, יש לי עדיין כוויות קור קלות בידיים מהפעמים שמילאתי דלק בקור הזה.

    1. מנחם לס

      1 ינו 2018 20:05:27

      הקור הגדול ביותר בו אני התנסיתי היה באול סטאר במיניאפוליס. היה 32 מינוס עם ווינד שילד סביבות מינוס 50 ולא העזנו לצאת מהמלון

  22. איש הערפל

    1 ינו 2018 21:33:01

    אחלה סיפור מנחם ומתאים למזג האויר המופרע ששורר כאן עכשיו, אני היום עושה סנובדורדינג באפסטייט ניו יורק, 0 פהרנייט כאן…

  23. SamIaM

    1 ינו 2018 22:01:20

    וואוו סיפור מופרע לגמרי!
    כתוב נהדר, מנחם. תודה
    אני לא מחובבי פוטבול (פעם אהבתי, כבר אין לי סבלנות לזה) אבל מרתק לקריאה וסיפור פסיכי.
    פעם היו גברים, והיה כבוד בסבל, היום לא בטוח שהיה משוחק

  24. ערן

    1 ינו 2018 22:31:01

    תודה מנחם, מרתק וכתוב נהדר!

    כרגע (מרגיש כמו) 40- כאן במונטריאול. 5 דקות בחוץ והכל מתחיל לקפוא, למרות שעם מעיל טוב וכששומרים על תנועה מסתדרים. ועדיין, קשה לדמיין. בקור כזה קשה לחשוב.

  26. אהרון שדה

    2 ינו 2018 00:26:09

    מנחם פעם ראשונה שאני קורא את הסיפור הזה פשוט מרטיט .
    מנחם אין עלייך לא היה ולא יהיה ….מקווה שתקרא את תגובתי המאוחרת .

  29. MBK

    2 ינו 2018 23:01:11

    תודה מנחם
    הייתי עסוק אתמול והתפנתי להגיב רק היום
    אחד הזכרונות הפחות נעימים שיש לי הוא ביקור באוקראינה בקור של 37- מעלות
    זה קור שגורם לעפעפיים שלך להרגיש כאילו עוברת עליהם מגרפה
    הייתי לבוש אבל אין לזה משמעות בקור הזה ,אני זוכר שהטלפון שלי שבק חם והתאושש רק במלון
    עם כל הכבוד למסורת קיום המשחק היה אחד האירועים הכי מטומטים בתודלות הספורט.
    הפוסט לעומתו אחד הטובים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט