זה רק הסוף, זה לא נגמר / עידו גילרי

אם גם אתם חשבתם כמוני שהקליפרס ניצחו את הרוקטס ביום שישי האחרון בדם יזע ודמעות שבאו על שכרם אז יש לי שתי מילים להגיד לכם: "ג'וואן אוונס". כן, הרוקטס החליטו לנסות ולגזול את כבשת הרש וערערו על תוצאת המשחק הסופית, 118-128. איך הרוקי הדי אלמוני של הקליפרס משתלב בכל הסיפור? הוא העילה לערעור.

GULF TIMES

שלוש דקות ו-10 שניות לסיום המשחק ביצע הגארד הטורדני של הקבוצה מ-LA עבירה על ג'יימס הארדן ששלחה את המזוקן לקו לשתי קליעות שצימקו את  התוצאה ל111-114 לטובת הקליפרס. זו הייתה צריכה להיות העבירה השישית של אוונס שהיה אמור לסיים את המשחק, אך כאן מתחיל הבלאגן כשהעבירה נרשמה במזכירות לחובתו של לו וויליאמס במקום. אוונס שנשאר במשחק המשיך להטריד את הארדן עד הסיום ואף סחט ממנו עבירת תוקף קריטית וגם את הפאול השישי שהוביל להרחקתו סמוך לסיום.

בעקבות האירועים הנ"ל יוסטון העבירה מחאה רשמית לליגה על תוצאת המשחק. אם האינסטנקט שלכם אומר: "בסדר, מה כבר הם חושבים שאפשר לעשות? המשחק כבר נגמר." אז בואו ניקח טיול קצר בהיסטוריה של הליגה ונבין שייתכן ואנחנו עומדים (שוב) על סף אפיזודה מוזרה.

***

הפעם האחרונה בה ערעור על תוצאת משחק התקבל הייתה לפני קצת יותר מעשור. גם אז היה מדובר בטעות ברישום של פאול אבל של שחקן עם רקורד קצת יותר מרשים. היה זה במשחק של ההיט מול ההוקס ב19 לדצמבר 2007. ההיט היו אז בתהליכי התפוררות לאחר האליפות של 2006 וההוקס במגמה הפוכה בכיוון מעלה. 52 שניות לסיום ההארכה במשחק באטלנטה כשהתוצאה על 111-112 להוקס  נשרקה עבירה לחובתו של שאקיל. במזכירות החליטו בטעות שזו השישית שלו והורו לו לצאת מהמשחק למרות שבפועל היתה זו רק החמישית. כך נמחקו להם השניות האחרונות והניצחון 111-117 של ההוקס כשהליגה מורה לשחק את הדקה האחרונה שוב מאותה נקודה ואף קונסת את אטלנטה על רשלנות בטיפול במקרה.

המשחק הבא בין הקבוצות במגרשם של ההוקס אמור היה להתקיים רק בשמיני למרץ באותה עונה ולהוקס הדבר נהיה אף משמעותי בגלל הקרבות על הפלייאוף. טוב אין באמת בעיה לשחק דקה אחת של משחק לפני המשחק האמיתי – מוזר  למדי אך אפשרי. רק מה בינתיים ההיט היו עסוקים בבניה מחדש ושלחו את השאק לפיניקס תמורת שון מריון ומרקוס בנקס וההוקס מצידם התחזקו במייק ביבי מסקרמנטו תמורת בין השאר גם אחד טיירון לו.

כך מה שנראה בפליי-ביי-פליי כחילופים תמימים לקראת הסיום היו מצריכים את מריון לתמרן בין דאלאס בה עשה דאבל דאבל נאה באותו ערב במדי פיניקס, לאטלנטה שבג'ורג'יה. בו בזמן מייק ביבי הפצוע היה צריך לתזז מסקרמנטו הרחוקה או ממילווקי הקפואה בה שיחקו המלכים. החידוש עצמו היה אנמי למדי כששתי הקבוצות מחטיאות עד לסיום והתוצאה נשמרת על 111-114 לאטלנטה.

הערעור הזה לא השתלם בסופו של דבר וממילא ההיט היו עסוקים באותו שלב כבר בטנקינג מתקדם  (שהוביל לבחירה במייקל ביזלי הפרובלמטי). אבל המקרה הבא הניב פרי עבור הקבוצה המערערת.

***

עשרים וחמש שנים ארוכות חלפו בין הערעור הקודם לזה של ההיט. במקרה הנ"ל היה מדובר גם בלא מעט דקות מותחות ומסקרנות שנזרקו לפח האשפה של ההיסטוריה. את עונת 1981-82 הסן אנטוניו ספרס של ג'ורג' גרווין, מייק מיצ'ל וג'ינו בנקס סיימו בסוויפ צורב בגמר המערב לאלופה שבדרך מ-LA. הלייקרס של מג'יק וקארים מצידם עוד הוסיפו בקיץ לשורותיהם את הרוקי המבטיח ג'יימס וורתי אבל הספרס חיכו להזדמנות הראשונה לנקום. זו הגיעה ב30 לנובמבר בהמיספייר ארנה. כמצופה מקרב בין שתי יריבות התפתח משחק מסקרן שבסופו של דבר נגרר לשתי הארכות אך הסתיים שוב בניצחון של הלייקרס 132-137.

הספרס כבר אז היו מועדון גאה אך הייתה נקודה ששברה את גבם לקראת הסיום והביאה אותם למחות על תוצאת המשחק. ביתרון שלוש לסן אנטוניו  113-116 3 שניות לסיום נורם ניקסון ניגש לקו לשתי זריקות עונשין. הוא קלע את הראשונה אבל אז זייף את הזריקה השנייה וגרם לשתי הקבוצות להיכנס לצבע כדי לתפוס את הריבאונד הצפוי. השופטים משום מה החליטו על כדור ביניים בו זכו הלייקרס במה שאפשר לניקסון לקלוע סל שהשווה את התוצאה בסיום המועד החוקי. הטענה של הספרס שמכיוון שהכדור לא נזרק לא נעשתה כל עבירה התקבלה והוחלט על שחזור של 3 השניות האחרונות.

הספרס נאלצו להמתין להשלמת הנקמה כמעט עד סוף  העונה כשהמפגש הבא בין הקבוצות בסן אנטוניו היה אמור להגיע רק ב-13 לאפריל. בתווך הם עוד הספיקו להפסיד לליקרס במשחק הראשון בלוס אנג'לס אבל אז ניצחו בשניים הבאים בפורום. בסופו של דבר ההמתנה השתלמה כשבמועד הנקוב 3 השניות הנותרות הובילו להחטאה וריבאונד ששלח את הספרס לקו וניצחון 114-117. במשחק השני מיד אחרי הספרס השלימו דאבל יומי שגם עזר להם לסיים במקום השני במערב (אחרי הלייקרס כמובן). בפלייאוף השתיים נפגשו שוב כשהלייקרס שוב מראים לספרס מי השליט הבלעדי במערב עם ניצחון 2-4 בגמר החטיבה.

***

חוץ  משני המקרים המוזרים מעל היה רק עוד מקרה אחד בהיסטוריה של הליגה בו ערעור התקבל אבל הוא דווקא ההזוי מכולם. היה זה בסך הכל עוד משחק אפרורי של תחילת עונה ב-1978 בין הסיקסרס לנטס. נכון היה לנו מצד אחד את ד"ר ג'יי ובצד השני את ברנרד קינג המלך, אבל מה מיוחד כל כך במשחק שהתקיים ב-8 לנובמבר? מי שעוד לא שיחק מוזמן לנסות את כוחו ולהעיף מבט בבוקס-סקור של המשחק:

אם עוד לא קלטתם אתם יכולים להסתכל גם במה שהתפרס בעיתון ביום שלאחר המשחק המדווח כי הוא הסתיים בניצחון הסיקסרס בתוצאה 133-137 בהארכה כפולה:

האם ייתכן שנפלה כאן טעות כל כך בוטה ברישום? אז לא. השתלשלות הדברים הייתה ככה: באמצע הרבע השלישי, השופטים שרקו לפאול טכני שלישי על ברנרד קינג, הכוכב של הנטס וכן לחובת מאמן הקבוצה מכיוון שלא ניתן לשרוק לטכנית שלישית. זה הוביל לערעור על תוצאת המשחק מאותה נקודה על ידי ניו ג'רזי שהתקבל מספר ימים לאחר מכן. התוצאה הייתה שבפעם הראשונה בתולדות הNBA  משחק חודש מאותה הנקודה מספר חודשים מאוחר יותר ב-23 למרץ (עד כאן לא משהו שעוד לא נתקלנו בו).
מבחינת התוצאה הסופית, גם כאן זה לא שינה יותר מדי שכן הסיקסרס שוב ניצחו, הפעם 117-123. אלא שמבחינה אחרת, נעשתה במשחק היסטוריה נוספת.
ב-7 לפברואר של אותה עונה, אותן שתי הקבוצות ערכו ביניהן טרייד בו הסיקסרס העבירו את אריק מאני ואל סקינר לנטס תמורת הארווי קאצ'ינס, ראלף סימפסון וקצת מזומנים.

כך קרה האירוע הביזארי בו שלושה מהשחקנים – קאצ'ינס, סימפסון ומאני שיחקו עבור שתי הקבוצות באותו משחק, ואילו אריק מאני הפך לשחקן היחידי בתולדות הספורט המקצועני, הרושם נקודות זכות עבור שתי הקבוצות המשתתפות באותו משחק (לא כולל סלים/שערים עצמיים). למרות הכל מאני יצא בהפסד מכיוון שחידוש המשחק מחק מהספרים 14 נקודות מתוך ה-37 שקלע עד תום המועד החוקי בעוד שבמדי הסיקסרס רשם רק 4 נקודות לאחר שחודש המשחק.

***

למה אנחנו צריכים לצפות במקרה של יוסטון?  למעט המקרים הנידונים הוגשו כמה עשרות ערעורים על תוצאות משחקים שלא התקבלו. למה שנאמין שהפעם התוצאה תהיה שונה? הסיבה נעוצה בעיקר באופי הערעור. בשלושת  המקרים שהערעור התקבל היה מדובר על טעויות שקשורות לשגיאות טכניות ברורות שהשפיעו על תוצאת המשחק ולא לשריקות של שיקול דעת או זמן. קצת קשה לטעון שג'וואן אוונס הוא שחקן בעל השפעה מכרעת על תוצאת המשחק. מצד שני מדובר בשחקן שהיה על הפרקט בדקות הסיום ובהחלט היה מעורב במהלך העניינים ובעיקר בריקודים סוערים עם הארדן.

אם תתקבל המחאה אז לפי ניסיון העבר שלוש דקות האחרונות ישוחקו שוב במפגש הבא ביוסטון שיגיע ב-15 למרץ. בהחלט ייתכן והרוקטס  שישאפו להשיג את יתרון הביתיות בפלייאוף יוכלו לסגור את פער שלוש הנקודות ולהשיג ניצחון חשוב. בהכרותנו את הנפשות המעורבות בהחלט ייתכן ודארל מורי יעשה עוד צעד לשידרוג הסגל של הרוקטס עד תום מועד ההעברות. מה קורה אז? מקרי העבר מלמדים אותנו  ששחקנים שיגיעו בטרייד עתידי יוכלו להשתתף כמו גם כריס פול שהיה פצוע ולא בסגל הקבוצה למשחק המקורי. הקבוצות יהיו מחויבות לרשום למשחק את כל מי שהיה בסגל באותו יום ועדיין עם הקבוצה. את כל שאר המקומות בסגל יוכלו למלא בשאר השחקנים שעומדים לרשותם.

עכשיו מגיעה הנקודה הבאמת מטרידה. מורי אוהב לעשות צעדים. הקליפרס במוד פירוק אפשרי. מה אם שתי הקבוצות יעשו טרייד אחת עם השנייה? אנחנו שוב צפויים לפארסה מ1978 רק שעכשיו יש הרבה יותר הד תקשורתי מסביב שיעמיד אל הליגה באור די מגוחך.

אז כמו שכתב שייקספיר על יוליוס קיסר: beware of the ides of march.

 

https://www.youtube.com/watch?v=3C-j3radp_4

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. איך הצרפתים אומרים?
    אווווווווףףףףףף….
    הזקן לא מפסיק לבכות, איך הם לא מתביישים?
    הוא הירביץ לי, אבל הוא הירביץ לי…..
    מובילים את הליגה ומשחקים בקקי.

      1. העובדה היא שעם שחקן כמו קיירי ועם השליטה במזרח בוסטון הגיעו למעט מאד משחקים אותם הם ניצחו ב 15 נקודות ומעלה…. אחת הסיבות לכך היא הרוטציה הרחבה וגם שהם לא מחפשים לשחוט אלה רק לנצח, בטח שלא להפסיד.

        1. דר רזי מאיפה אתה ממציא את הטענה הזאת, אם בוסטון יכלו הם היו שוחטים את הקבוצות האחרות אין להם מספיק כוח אש התקפי? איזה סיבה יש להשאיר את המשחק צמוד עד הסיום אני חייב לדעת?

          1. זו השערה והיא נובעת גם מכך שהרבה פעמים הסלטיקס מאטים את הקצב ברביעי כשהם מובילים גם כשמדובר בפער קטן (יש עוד קבוצות שעושות את זה, לפני שתקפצו). עובדה שהובילו את הליגה ונצחו קבוצות טובות בחודשיים הראשונים. אני לא מרגיש צורך לשחוט אצלהם כמו שרואים בקבוצות אחרות. להגיד שאין לסלטיקס כח אש זה לא לעניין. החמישייה הראשונה של בוסטון חזקה מספיק. העובדה היא שסטיבנס משחק על החמישייה הראשונה מעט זמן יחסית לרוב הקבוצות אחרות. כנראה כדי לשמור אותם לפליאוף ובניגוד לדנטוני למשל. מישהו יכול לבדוק את העניין? אחד מעכברושי הופס אוהבי הסטטיסטיקה. בוא נתחיל בבדיקה כמה זמן בממוצע מקבל הכוכב הגדול של כל קבוצה? ניקח את קיירי, לברון, ראס, דוראנט, הארדן וכו ונראה באיזו קבוצה משחק הכוכב הגדול הכי פחות דקות….

    1. ספציפית לגביו השנה זה באמת נכון, ובמשחק הזה זה היה מוגזם, במיוחד ברביעי. "חוק הארדן" תקף רק לגביו. אשכרה שופטים אותו אחרת מאת שאר השחקנים בליגה. אפשר להגיד שהוא הביא את זה על עצמו, ואפשר להגיד שזה מן "יראו וייראו", אבל התסכול שלו מובן.
      לטעמי זה דווקא לחיוב ויכריח אותו לשנות את הדרך שלו לנסות לסחוט עבירות בכוח, מה שלא נעים לצפייה כי לאף אחד לא מתחשק לראות אותו עומד על הקו 20 פעמים במשחק.

  2. הזוי לגמרי מה שהלך שם אבל יהיה הרבה יותר הזוי לחזור על 3 הדקות האלו ולנסות להכריע את המשחק שוב.
    הפסידו, זהו נגמר. לא קרה כלום, יש ב82 משחקים בעונה בין 30 קבוצות עשרות משחקים שמוכרעים לא נכון בגלל טעויות שיפוט.

      1. אתה חושב שבאמת יש סיכוי לחזרה על 3 הדקות האחרונות במשחק? האמת התקדימים שהבאת מדהימים. זכרתי את הקטע עם שאק אבל לא שעשו עם זה משהו

          1. עידו תקן אותי אם אני טועה, כל שלושת המקרים הקודמים נבעו מטעויות טכניות ולא טעויות שיפוט נכון?
            לפי חוקי הליגה השופטים לא יכלו להשתמש בריפליי כדי לקבוע איזה שחקן עשה את העבירה, ולא נעשתה כאן טעות מזכירות אלא טעות שיפוט.
            ככה שנראה לי שלליגה אין רצון או יכולת ליצור תקדים שבו משחק ישוחק שוב בגלל טעות שיפוט "רגילה", עד כמה שהמקרים נראים דומים.

          2. אני חושב שבמקרה כזה אתה צודק. השאלה איפה נעשתה הטעות אצל השופטים או אצל המזכירות, והריפליי בהחלט אמור למזער את הקייס בנידון. מה גם שיוסטון התלוננו רק בדיעבד.
            לטובת כולנו עדיף שיקברו את הערעור. אבל נחכה ונראה.

  3. אני מת על ספורי עבר מסוג זה. ספור מסוג זה כאן, ביום חופשי בגלל החג, – הוא פרפקט. עידו לא כותב הרבה (אני לא מדבר על תגובות, בהן הוא בין מובילי האתר), אבל כשהוא כבר כותב, יש לנו מאמר שכיף לקרוא אותו ואתה רוצה לקרוא אותו לאט שלא ייגמר

  4. פשוט נפלא!
    זכרתי את הסיפור עם מיאמי ושאק, וגם הסיפור האחרון עם השחקנים ששיחקו בשתי הקבוצות היה, אם איני טועה, בסיפורי ועובדות נבא של טחן בתרומתו הנסתרת של גילרי.
    הנבא זו ליגה משוגעת. לא מבין מה יש לחזור על ה 3 דקות האחרונות, כל הבכיינות הזאת מיותרת (אם כי זה עלול לדפוק פתאום את ג״ס אם יהיה שיוויון במאזנים בסוף העונה ואז כולנו נגיד שמורי גאון)

      1. let me try this one more time:

        If the CIA is NOT conspiring to assassin Omri Casspi, then the nicest of guy, aka black eyed steve, did not leave Michael Jordan fatherless and unemployed.

  5. דאנתוני מנסה להרחיב את רוטציית הדקות..

    ולחשוב שלעגו לי כשציטטתי את מורי :

    we're basically obsessed with How do we beat the Clippers

  6. מדהים. הגם שהכרתי את הסיפור האחרון לא יכלתי להפסיק לקרוא אותו בשלמות. לא רק איש מספרים ברמה הכי גבוהה אלא גם כותב מהשורה הראשונה .

  7. מעולה עידו.זה מזכיר לי ששנה שעברה היה משחק שאני לא זוכר אפילו מי שיחק והייתה מחצית,שנגמרה המחצית השחקנים עלו למגרש ולא החליפו צדדים.מה שהסתבר בסוף שהשופטים שרקו לעבירה משהו כמו 25 שניות לסיום ונתנו 2 זריקות,אלא שהם טעו והיה אמור להיות כדור מהצד,אז אחרי שנחו את המחצית הם עלו לעוד 25 שניות ורק אז התחילו את המחצית השניה.
    אני זוכר שזה מאוד שעשע אותי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט